יום שלישי, 19 בפברואר 2013

קווים בינעירוניים מאספים (מולטיסטופ)


פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.

לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
http://publictransport.wiki.co.il
.


קווים בינעירוניים מאספים הינם קווים בינעירוניים מרובי תחנות

תוכן עניינים

 [הסתר]

[עריכה]מטרה

קווים בינעירוניים מאספים הינם הנמוכים ביותר בהיררכיה של קווים בינעירוניים, ולפיכך הראשונים להתפתח במרחב הבינעירוני והנפוצים ביותר. לעיתים קרובות קווים בינעירוניים מאספים מחליפים או משלימים שירותעירוני ואזורי לאורך מסלולם. 

[עריכה]מקום הקווים המאספים בהיררכיית השירות.

קווים בינעירוניים מאספים עוצרים בכל התחנות לאורך המסלול ואינם כוללים מגבלות איסוף והורדה, למעט בקטעי המסלול העירוניים בערים בהם יש שירות עירוני מפותח. בנוסף, מסלולם מותאם למתן מענה למספר רב של מוקדים ונוסעים גם על חשבון חריגה מהציר הלינארי המאפיין קווים בינעירוניים באופן כללי. כתוצאה מכך זמן הנסיעה בקווים אלה איטי יחסית לקווים בינעירוניים ורמת השירות שהם מספקים עבור הנוסעים ממוצא ליעד אינה מיטבית.
כאשר נפח התנועה בין שני מוקדים בקווים מאספים גדול מספיק, נפתח קו קו שירות בינעירוני ישיר במקביל למאסף , המדלג על התחנות הלא ראשיות ובכך מקצר את זמן הנסיעה ומשפר את רמת השירות. במקרה של מוקדים חזקים במיוחד נפתח גם שירות מהיר ללא תחנות כלל. שילוב של קווים מאספים, ישירים ומהירים מעניק רמת שירות אופטימלית הן לנוסעים ממוצא ליעד והן לנוסעים בתחנות לאורך הדרך.

[עריכה]מסלול ותחנות


[עריכה]אופי המסלול

כיאה לקווים בינעירוניים, המסלול בין ערי המוצא והיעד ישאף להיות ליניארי, אך בשל אופיים המאסף של קווים אלה, והשימוש בהם לצורך השלמת שירות עירוני ואזורי חסר בעלות נמוכה, בקבוצת קווים זו נמצא את החריגות הרבות ביותר מהמבנה הליניארי.
תכנון טוב ישאף לשמור על המבנה הליניארי עד כמה שאפשר גם בקווים בינעירוניים מאספים, בכדי לשמר זמן נסיעה אטרקטיבי בין המוצא ליעד.
חריגות מקובלות מהמבנה הליניארי בקווים בינעירוניים מאפסים הינן בעת ביצוע כניסות למרכזים עירוניים לאורך הדרך, למוקדי תחבורה, למוסדות חשובים (מרכזי מועצות אזוריות לדוגמה) ולמוקדי תחבורה כגון תחנות רכבת. 

[עריכה]אופי השימוש בתחנות לאורך המסלול

קווים בינעירוניים מאספים אמורים לעצור בכל התחנות במסלולם, למעט תחנות בקרבה לא סבירה הנמוכה מ-200 מ' ותחנות במחלפים הדורשות תנועות מיותרות הגוזלות זמן לא סביר עבור הנוסעים על האוטובוס. העקרון המנחה הינו שמטרת הקו הבינעירוני המאסף לעושים נוסעים בודדים מתחנות ביניים (מסה של נוסעים הנבנית מריבוי תחנות ונוסעים בודדים בכל תחנה. ריבוי תחנות מעכב את זמן הנסיעה רק כאשר יש נוסעים הממתינים או רוצים לרדת בתחנה, אך במידה ואין נוסעים בתחנות, העיכוב הנגרם כתוצאה מהצורך של הנהג להצמד לימין ולבחון את התחנה הינו שולי. 

[עריכה]מגבלות איסוף והורדה

בקווים בינעירוניים מאספים השימוש בכלי של מגבלות איסוף והורדה נעשה במשורה, ככלל מומלץ להגבילו אך ורק לקטעי הדרך העירוניים בהם הקו עובר, ורק בערים בהן יש שירות עירוני מפותח.
תכנון טוב ייצור מראש קווים בינעירוניים מאספים העוצרים בכל תחנה ללא מגבלות איסוף והורדה (למעט בערים), ובמקומות בהם מספר הנוסעים בין המוצא ליעד גבוה ייצור במקביל להם גם קווים ישירים ומהירים לפי הצורך. 

[עריכה]טעויות נפוצות בתכנון קווים בינעירוניים מאספים


[עריכה]דילוג על תחנות

שימוש בכלים המתאימים לקווים ישירים (דילוג על תחנות לא ראשיות, שימוש במגבלות איסוף והורדה) גם בקווים מאספים, נעשה לרוב מתוך ניסיון לשפר את רמת השירות הקיימת ללא ההשקעה הנדרשת בפתיחת קווים ישירים או בשל שיקולים זרים ופסולים כגון מניעת חפיפה בין מפעילים. התוצאה הינה לרוב בקשות חוזרות ונשנות של נוסעים פוטנציאליים להוספת תחנות והסרת מגבלות שחלקן נענות וחלקן לא נענות ללא נימוקים מקצועיים, והטלת עומס ביורוקרטי רב על המערכת בדיונים אינסופיים על הוספת או גריעת תחנה. 

[עריכה]יצירת קווים לא ליניארים

לעיתים מתוכנן קו ממוצא ליעד דרך מסלול ארוך במיוחד היוצר מעין "ח" או "V". הסיבה לכך יכולה להיות הסטורית או רצון לחיבור מספר רב של יעדים. דוגמאות לכך הם קווים 641 מת"א לנתניה דרך הוד השרון או קו 841 מת"א ועפולה לקרית שמונה דרך טבריה. במקרים כאלה הקו מאבד את ייעודו כמקשר בין מוצא ויעד והופך למעשה לקו שמהווה חיבור מאולץ של מספר קווים (במקרה של 641 מענה לקשר תל אביב-הוד השרון ומענה לקשר הוד השרון נתניה).
נוצרת בעייתיות מבחינת מידע לציבור, מאחר והפרסום על גבי התחנות ובאתרי המידע מדגיש את תחנת הקצה כמסמלת את כיוון הנסיעה הכללי של הקו. אדם יכול למצוא עצמו על קו שזמן הנסיעה שלו ארוך פי שלוש ואף יותר מקו שמחבר בין שני המוקדים באופן ליניארי.

[עריכה]חלופות מרובות

לשימוש בחלופות כללים ברורים, ניתן להשתמש בהן בכדי לפתח מספר נקודות מוצא לקווים או בכדי לתגבר קטע קו מתחנה כשלהי באמצעו ועד סופו במטרה להפחית עומסים במינימום עלות.
בקווים מאספים, בעיקר בשל הרצון להשתמש בהם כמחליפי שירות אזורי, לעיתים קרובות נוצרות חלופות רבות שאינן עונות להגדרות אלה וכוללות כניסה ליישובים קטנים ולמוקדים חלשים באמצע המסלול בחלק מהנסיעות וליישובים אחרים בנסיעות אחרות. חלופות אלה מקשות על תכנון זמן הנסיעה ופוגעות בנוסעים הנמצאים על האוטובוס.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה