פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.
לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
.
היררכיה בתחבורה הציבורית הינה שיטה לקטלוג קווי שירות שונים ואמצעי נסיעה שונים לפי סדר חשיבותם למערכת.
מטרת ההיררכיה הינה הגדלת יעילות כלל המערכת על ידי העברת נוסעים מקווים דלילים או מאמצעים בעלי קיבולת נמוכה לקווים תדירים ואמצעים בעלי קיבולת גבוהה. לשם בניית מערכת היררכית יש צורך בתכנוןמעבר בין קווים ואמצעים.
ישנן מספר היררכיות פשוטות, אשר כל אחת מהן בפני עצמה אינה מספיקה להגדרת ההיררכיה התחבורתית. מהשילוב של כולן נגזרת היררכיה תחבורתית מפורטת
מטרת ההיררכיה הינה הגדלת יעילות כלל המערכת על ידי העברת נוסעים מקווים דלילים או מאמצעים בעלי קיבולת נמוכה לקווים תדירים ואמצעים בעלי קיבולת גבוהה. לשם בניית מערכת היררכית יש צורך בתכנוןמעבר בין קווים ואמצעים.
ישנן מספר היררכיות פשוטות, אשר כל אחת מהן בפני עצמה אינה מספיקה להגדרת ההיררכיה התחבורתית. מהשילוב של כולן נגזרת היררכיה תחבורתית מפורטת
[עריכה]סיווג אמצעי נסיעה לפי מספר הנוסעים המקסימלי בהם
הסיווג העיקרי לאמצעי נסיעה הוא על פי קיבולת הנוסעים המירבית של כלי התחבורה בשעת שיא בוקר.
לכל אמצעי נסיעה טווח רחב מאד של יכולת הסעת נוסעים. בהתאם לפרמטרים משתנים כגון מספר מקומות הישיבה מול מקומות העמידה, מספר הקרונות, אורך הרציפים וכו'. המספרים הננקטים בהמשך הינם לשם הדגמה בלבד.
לכל אמצעי נסיעה טווח רחב מאד של יכולת הסעת נוסעים. בהתאם לפרמטרים משתנים כגון מספר מקומות הישיבה מול מקומות העמידה, מספר הקרונות, אורך הרציפים וכו'. המספרים הננקטים בהמשך הינם לשם הדגמה בלבד.
- רכבת כבדה או רכבת תחתית - כ-800-1000 נוסעים לרכבת.
- רכבת קלה - כ-500 נוסעים לרכבת (לרוב בשני מערכים מחוברים)
- [[אוטובוס רב קיבולת (BRT) - כ-150 נוסעים לאוטובוס
- אוטובוס מפרקי - כ-110 נוסעים לאוטבווס
- אוטובוס רגיל - כ-65 נוסעים לאוטובוס
- מידיבוס כ-35 נוסעים למידיבוס
- מיניבוס כ-15-20 נוסעים למיניבוס
- מונית שירות כ-10 נוסעים למונית
[עריכה]סיווג אמצעי נסיעה לפי איכות התשתית עליה הם פועלים
מאפיין חשוב נוסף בקביעת ההיררכיה היא כמות החיכוך בין רכב התחבורה הציבורית לבין סוגי תחבורה אחרים. ככל שהחיכוך גדול יותר כך מדובר באמצעי ברמה נמוכה יותר. מקובל לבצע הפרדה למספר רמות של העדפה תחבורתית.
- מתן העדפה בזכות דרך בלעדית בהפרדה מלאה המאפשרת נסיעה מהירה בהפרדה מלאה מאמצעי תחבורה אחרים. כדוגמת ההפרדה ממנה נהנות רכבות כבדות ורכבות תחתיות/עיליות.
- מתן העדפה בזכות דרך בלעדית בהפרדה חלקית המאפשרת נסיעה בתשתית ייעודית למעט במוקדי חיכוך כגון צמתים. מאפשרת נסיעה במהירות כמעט קבועה (אם כי לא מהירה במיוחד) לאורך כל שעות היום. זוהי ההפרדה המקובלת בפרויקטים של רכבת קלה ואוטובוסים רבי קיבולת. ידועה גם בשם [[מסלול תחבורה ציבורית או בקיצור מת"צ
- מתן העדפה בזכות דרך כלשהי (לא בלעדית וללא הפרדה) המפאשרת נסיעה בחלק מרוחב הדרך המוקצה לתחבורה ציבורית, לעיתים מוגבל לשעות מסוימות ולעיתים בשילוב עם אמצעים אחרים כגון מוניות שירות, מוניות רגילות ורכבים פרטיים עם יותר מנוסע אחד. ידועה גם בשם נתיב תחבורה ציבורית או נת"צ.
- ללא מתן העדפה כלל - נסיעה בזכות הדרך הכללית עם שאר אמצעי התחבורה.
[עריכה]סיווג אמצעי הנסיעה לפי מרחקים בין התחנות
ככל שהאמצעי גדול יותר, מהיר יותר ונהנה מהפרדה איכותית יותר, כך מספר התחנות לאורך מסלולו קטן יותר, וזאת בכדי לשמר את מהירות הנסיעה המקסימלית שלו על פני קטע ארוך יותר.
דילול התחנות אפשרי גם לאור כוח המשיכה של אמצעי הנסיעה, לכל תחנה נקבע מקווה תחנה ממנה מגיעים נוסעים פוטנציאליים אליה. מקווה התחנה של תחנת רכבת גדול בהרבה ממקווה התחנה של תחנת אוטובוס.
דילול התחנות אפשרי גם לאור כוח המשיכה של אמצעי הנסיעה, לכל תחנה נקבע מקווה תחנה ממנה מגיעים נוסעים פוטנציאליים אליה. מקווה התחנה של תחנת רכבת גדול בהרבה ממקווה התחנה של תחנת אוטובוס.
- במסילות רכבת כבדה מקובל מרחק מתחנות גדול מ-5 ק"מ (אם כי לא קשה למצוא לכך חריגים) ברכבות מהירות כדוגמת ה-TGV מקובל מרחק של עשרה קילומטרים ויותר בין תחנות.
- ברכבות עירוניות בהפרדה מוחלטת כדוגמת רכבות תחתיות או עיליות מקובל מרחק בין תחנות של כ-קילומטר עד שני קילומטר.
- ברכבות קלות ובמערכות אוטובוסים רבי קיבולת מקובל מרחק בין תחנות כל 600 מטר.
- בקווי אוטובוסים רגילים מקובל מרחק בין תחנות כל 200-400 מטר. המשקפים מרחק הליכה סביר של 200 לכל אדם בקרבת התחנה.
[עריכה]סיווג סוג הנסיעה בקו מסוים לפי מספר התחנות בהם הוא עוצר
צפיפות התחנות לא בהכרח מחייבת את קווי האוטובוס או הרכבת לעצור בכולן. כלי מקובל לייעול השירות עבור הנוסעים מרחקים ארוכים בשעות השיא הוא ההפרדה בין קווים מאספים (מולטיסטופ) העוצרים בכל התחנות, קווים מהירים (אקספרס) העוצרים במעט תחנות ראשיות ומדלגים על השאר ובקווים ישירים (דיירקט) אשר נוסעים ללא עצירה כלל ממוצא ליעד.
בכך נוצרת היררכיית משנה חשובה נוספת בתוך כל אמצעי נסיעה.
- קווים ישירים (דיירקט) - קבוצת עילית מצומצמת של קווים המקשרים בין שני מוקדים חזקים במיוחד.
- קווים מהירים (אקספרס) - קבוצה רחבה יותר של קווים, לרוב בתווך הבינעירוני, העוצרים רק בתחנות הראשיות ובכך מייעלים את המערכת.
- קווים מאספים (מולטיסטופ) - הקבוצה הרחבה ביותר של הקווים, העוצרים בכל או במרבית התחנות לאורך מסלולם.
[עריכה]סיווג סוג הנסיעה לפי אופי החיבור בין המוקדים
- קווים עירוניים - נסיעה המבוצעת בתוך שטח העיר או המטרופולין (עוברת בכמה ערים המחוברות בינהן גיאוגרפית) שמרבית מסלולה ברחובות בחתך עירוני וללא שימוש גדול בדרכים המהירות.
- קווים אזוריים - נסיעה המקשרת בין מוקדים כפריים קטנים (קיבוצים, מושבים וכדומה) ועיר הקרובה או למוקד נוח להחלפה.
- קוווים בינעירוניים - נסיעה המקשרת בין מוקדים גדולים יחסית (מועצות מקומיות וערים) שאין בינהם קשר גיאוגרפי.
[עריכה]סיווג סוג הנסיעה העירונית לפי אורכה ותפקידה במערכת
- קווים עירוניים ארוכים (מטרופוליניים) - קווים המקשרים בין ערים בקצות המטרופלין למרכזו ואשר רוב נסיעתם על דרכים בחתך עירוני (ולא דרכים מהירות).
- קווים עירוניים רגילים - קווים המקשרים בין שכונות בתוך הערים למראכז וכן בין ערים שכנות.
- קווים עירוניים מזינים קווים שתפקידם הזנת הקווים העירוניים הסדירים, הקווים המטרופוליניים וכן תחנות רכבת או מוקדי תחבורה אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה