פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.
לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
.
קווים עירוניים, הידועים גם בשם "קווים פנימיים", מהווים את רובד השירות הגדול ביותר בתחבורה הציבורית הן בעולם והן בישראל.
תוכן עניינים[הסתר] |
[עריכה]סוגי קווים עירוניים
ניתן לחלק קווים עירוניים למספר קבוצות משנה בהתאם לאופי השירות שהם מספקים: לחץ על קבוצת המשנה הרלוונטית בכדי לקבל הנחיות מפורטות לתכנון.
[עריכה]קווים עירוניים סדירים
- מתאפיינים בתדירות גבוהה או בינונית. ומטרתם לספק כיסוי עירוני לאורך כל שעות היום בין שכונות המגורים למוקדי ביקוש בעיר כגון מרכזים מסחריים, קופות חולים ובתי חולים, תחנות רכבת, מרכזי תעסוקה וכו', וכן לספק קשר בין שכונות המגורים לשירות הבינעירוני הנע לרוב על הצירים הראשיים בלבד.
את הקווים העירוניים הסדירים ניתן לחלק לשלוש על פי תפקידם בהיררכיה העירונית.
- קווים עירוניים ארוכים (מטרופוליניים) רובד הקיים רק במטרופולינים. מדובר בקווים עירוניים רגילים לכל דבר המתאפיינים בהיותם ארוכים מאד ובתדירות גבוהה מטרתם לקשר את קצות המטרופולין עם מרכזו או עם מוקדים אחרים במטרופולין והם משמשים לרוב כעמוד השדרה של המערכת המטרופולינית. ראה גם קווי מזלג.
- קווים עירוניים רגילים - מהווים את עמוד השדרה של המערכת העירונית, הם אינם ארוכים כקווים המטרופוליניים אך לרוב יקשרו בין מספר רב של מוקדים עירוניים בדרכם לשכונות. בערים רבות זהו הרובד היחידי שקיים.
- קווים עירוניים מזינים - רובד הקיים במספר מצומצם של ערים בלבד. מטרתם לקשר את שכונות המגורים לצומת, ציר או מוקד כלשהו בו ניתן לבצע מעבר נוח להיררכיה גבוהה יותר ברובד העירוני, או לרובד אחר כגון שירות בינעירוני באוטובוסים או ברכבות. הקווים המזינים לרוב יתאפיינו בהיותם קצרים יותר. ויתאפיינו במסלול מאסף ארוך יחסית בתוך השכונות אותם הם משרתים ומסלול קצר יחסית מחוץ לשכונות עד הגעתם לנקודת המעבר. ראה גם שכונתיות. לרוב קווים מזינים יופעלו בתדירות עירונית סדירה ללא קשר למספר הנוסעים בהם אלא כתוצאה של רמת שירות נדרשת להזנה לציר הראשי.
לרוב, בערים שאינן חלק ממטרופולין, נראה רק את רובד הקווים העירוניים הרגילים, אשר יבצעו תפקיד כפול. הקווים יכסו את כל מוקדי הביקוש בעיר וגם יספקו הזנה מחלק מהשכונות אל נקודת מעבר לרובד הבינעירוני.
המשותף לכל הקווים העירוניים הסדירים הינו נושא הכיסוי והתדירות.
תכנון טוב ישאף תמיד לכך שכל העיר תהיה מכוסה ברשת של קווים עירוניים סדירים, הפועלים בתדירות של לפחות שלוש נסיעות בשעה לאורך מרבית שעות היום ומקשרים את כל השכונות למוקדים העירוניים החשובים ביותר ללא צורך בביצוע מעבר.
תכנון טוב ישאף תמיד לכך שכל העיר תהיה מכוסה ברשת של קווים עירוניים סדירים, הפועלים בתדירות של לפחות שלוש נסיעות בשעה לאורך מרבית שעות היום ומקשרים את כל השכונות למוקדים העירוניים החשובים ביותר ללא צורך בביצוע מעבר.
[עריכה]קווים עירוניים ייעודיים
- מתאפיינים בלוח זמנים לא רציף אלא מותאם במיוחד לפעילות עירונית כלשהי. פעילות זו יכולה להיות אינטנסיבית ונקודתית מאד ולפיכך לדרוש שירות מוגבר בשעות ספציפיות מהשכונות למוקד כלשהו בעיר, (קווי שוק כדוגמה) ויכולה להיות דלילה מאד, למקום מרוחק יחסית שאינו מצדיק תדירות של שירות סדיר (שירות לבית הקברות כדוגמה). כך או כך מטרתם של הקווים הייעודיים לספק שירות נוסף מעבר לשירות הסדיר, תוך שימוש יעיל עד כמה שניתן בתשומות רכב.
להלן מספר דוגמאות לקווים עירוניים ייעודיים:
תכנון טוב ישאף תמיד למתן מענה לכל צרכי העיר בקווים סדירים וימעיט ככל האפשר בשירות ייעודי עם זאת, ככל שמדובר בעיר קטנה יותר, או במוקדים משניים המרוחקים מהמרכז העירוני, כך יקשה יותר לעשות זאת, לפיכך נצפה לראות שירות ייעודי נרחב בערים קטנות ושירות ייעודי מצומצם יותר בערים גדולות ובמטרופולינים.
[עריכה]סוגי רשת עירונית
מבנה הרשת העירונית נגזר לעיתים קרובות ממבנה רשת הדרכים העירונית, ומאחר ולעיתים רחקוות עיר מתוכננת באופן הומוגני, כך גם רשת האוטובסים יכולה להיות ממקטעים שונים בעלי מאפיינים שונים ומשילוב בין שיטות.
להלן מספר מבנים של רשתות עירוניות נפוצות.
להלן מספר מבנים של רשתות עירוניות נפוצות.
- רשת שתי וערב - בעיר בה הרחובות מתוכננות בשתי וערב, ניתן לתכנן רשת תחבורה המתחקה על רשת הרחובות ומאפשרת לנוסעים התמצאות קלה ומעבר נוח בין אמצעים, לצורך הצלחת רשת כזו נדרש שימוש נרחב בכרטיסי מעבר.
הדוגמה הידועה ביותר היא מנהטן, בה הרכבת התחתית נעה לאורך השדרות וקווי אוטובוסים נעים לאורך הרחובות.
- רשת "פרח" - תכנון רווח בישראל הנוצר כתוצאה מהיעדר רגולציה המעודדת רמת שירות. זוהי הרשת הנוחה ביותר עבור המפעילים והנהגים. הרשת כוללת מוקד במרכז העיר ממנו יוצאים קווים עירוניים סיבוביים חד כיווניים לשכונות וחוזרים אל המוקד. מבנה זה מאפשר חסכון בתחנות קצה ונקודות הפסקה לנהגים, וחסכון בתשומות הנובע מהיות כל המערכת מבוססת על קווים סיבוביים, וזאת על חשבו רמת שירות ירודה לאזרחים המתבטאת במסלולים ארוכים בשכונות, בחוסר קשר מוחלט בין השכונות השונות (מחייב מעבר אוטובוס במרכז העיר, לרוב עם תשלום נוסף), בחוסר סימטריות בזמן הנסיעה הלוך לעומת זמן הנסיעה חזור ועוד.
- קווי "מזלג" - הציבור בישראל נחשף למונח זה במסגרת הרה-ארגון במטרופולין תל אביב אך למעשה מדובר בתכנון מקובל בתחבורה הציבורית מימים ימימה. במרבית מערכות הרכבות העירוניות בעולם ניתן לזהות מאפיין זה. קווי מזלג הם לרוב קבוצות של מספר קווים (2-4) בעלי קטע מרכזי משותף וקצוות שונים בשכונות (שיני המזלג).
בערים רבות בגודל בינוני בישראל קיים רחוב ראשי אחד אשר מרבית הקווים המגיעים מהשכונות משרתים אותו לכל אורכו. (רחוב אחוזה ברעננה, רחוב סוקולוב בהרצליה, רחוב הרצל ברחובות וכן הלאה) באופן המזכיר קווי מזלג. לרוב עם זאת מדובר בתכנון טבעי שהתפתח עם השנים ולא בתפיסת תכנון מוגדרת מראש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה