הוד השרון, מעצמת האופניים הבאה

תל אביב היא בירת האופניים של ישראל, הבירה הכלכלית והמישורית של ישראל מתאימה לכך כמו כפפה ליד. בעשור האחרון היא פתחה פער ניכר מכל מתמודדת אחרת לכתר ואף כי אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מאמסטרדם, אין ספק שאנו קרובים לשם יותר היום מאשר לפני כעשור.

תמיד היו בקרבנו רוכבי אופניים, מקובל לציין שהשימוש המסורתי בכלי, ללא תשתיות תומכות, הינו כ-2%. בתל אביב כבר יש עליה ל-5% ובמרכז תל אביב אפילו 12%. זאת בזכות כ-120 ק"מ של שבילי אופניים שכבר נסללו, ו-50 ק"מ נוספםים שיבוצעו בשנים הקרובות, חניות אופניים רבות, קמפיינים לעידוד השימוש וכן בזכות פרויקט תל אופן המצויין.

תל אביב, כמו מכבי תל אביב בכדורסל, מאפילה קצת על הערים האחרות והעשייה שלהן נשארת בצל.
לצערנו השותפות הגיאוגרפיות הטבעיות למהלך של תל אביב, רמת גן וגבעתיים, פשוט מחוץ למשחק אבל ערים אחרות בגוש דן כהרצליה, פתח תקווה וחולון דווקא מרימות ראש. קפיצת דרך לא צפויה ומרעננת בנושא מגיעה לאחרונה דווקא מהוד השרון .

מי שעקב אחרי ההתפתחות התל אביבית, יכל לזהות את האבולוציה של שבילי האופניים, החל מסימונים מגוחכים על המדרכות, דרך שבילי הבטון בשדרות, משם לשבילי אספלט ייעודיים במדרכות רחבות, משם לשבילים ייעודיים על הכביש בעזרת הצרת נתיבי החניות ולבסוף האגוז הקשה, ביטול נתיבים וחניות לטובת שבילי אופניים.

התהליך הארוך נדרש הן כלמידה (אמנם לא המצאנו שום דבר חדש אך גם לחדשנות בתוך ישראל יש צורך בלמידה), והן ובעיקר בכדי לבנות את הלובי הפוליטי הנדרש לקצת אפליה מתקנת כנגד הרכב הפרטי. מרבית הערים נמצאות בתחילתו של תהליך זה ואולי לעולם לא יעלו שלב, הדוגמה העצובה מכל היא רעננה שפתחה בקול תרועה גדול שביל אופניים לא ידידותי בעליל ברחוב אחוזה על חשבון הולכי הרגל, ועוד שביל ספורטיבי במזרח על חשבון המדרכה וללא רצף.

בהוד השרון החליטו לקפוץ גבוה מההתחלה ולרכב על עקומת הלמידה התל אביבית במקום להתחיל מאפס, וטוב שכך.
העיריה השיקה תוכנית ארבע שלבית לרישות העיר בכ-50 ק"מ אופניים. השלב הראשון הוא דווקא ברחובות הראשיים מגדיאל, סוקולוב וחנקין וכולל שבילי אופניים בהפרדה מוחלטת וקשיחה היכן שאפשר הן מהרכב הפרטי והן מהולכי הרגל,
שבילי האופניים מתוכננים ברמה גבוהה. מצד אחד הם במפלס הכביש ומאידך מופרדים ממנו, בזכות כך התכנון מכוון להטמעת זכויות וחובות רוכבי האופניים, הולכי הרגל ונהגי המכוניות. במקום לצאת לקמפיינים יקרים ולא יעילים של "כל אחד בדרך שלו" התכנון דואג לזה מלכתחילה.
אמנם הם לא באו על חשבון נתיב לרכב או נתיב חניה, אך בהחלט באו על חשבון תוכניות עתידיות להרחבת הכביש לשני נתיבים. העירייה למעשה קיבעה את המצב של נתיב לכיוון בצירים הראשיים שלה ובכך הבטיחה מיתון תנועה ועירוניות בריאה בתוך העיר גם לעתיד. לפיכך כל הכבוד לה!!!
המשך התוכנית משתלב יפה עם תוכנית שיקום הנחלים העירוניים ומבטיח רכיבה נוחה ובטוחה גם בתוך העיר וגם בשוליה, האם הוד השרון תהיה מעצמת האופניים הבאה של גוש דן? ימים יגידו.

בתמונה: כך צריך להיראות שביל אופניים איכותי - אנחנו בדרך לשם.

כרגיל, הביקורת הרגילה מצד בעלי הרכב הפרטי לא מאחרת לבוא, אפשר וצריך להציג מולם מחקרים שמראים את הטוב ששבילי האופניים מביאים, בעיקר בעיר כמו הוד השרון המפתחת גם מגורים וגם תעסוקה בצפיפות גבוהה ומקושרת בשביל אופניים נהדר לאורך הירקון עד תל אביב, אחרי הכל, גוש דן כולו זה עיר אחת בסדר גודל בינוני.

וכדי שלא לקמץ במחמאות, שביל האופניים שעיריית ירושלים סללה בין הגבעה הצרפתית להר הצופים עמוד גם בסטנדרטים אלה, כן ירבו.