האנושות, במידה רבה בהובלתו של אלון מאסק, תהפוך מתישהו למין רב פלנטרי. הדרך לשם עוד ארוכה אבל היא התחילה כבר מזמן. דף זה יספק את ציר הזמן של כל הנקודות החשובות בחקר החלל שהובילו להווה ויתעדכן כל הזמן בתקווה שנגיע למאדים לפני שאפסיק לעדכן את הבלוג מסיבות טבעיות...
באדום - ברה"מ ואח"כ רוסיה
בכחול - ארה"ב
בירוק - אירופה
בזהב - סין
בכחול כהה - ישראל
ניווט בעזרת גרמי שמיים
אצטרולב |
הרקטה הראשונה
המאה ה-12 - אין תאריך ממש מדויק, אבל כבר מהמאה ה-12 יש עדויות לשימוש
בסין כזיקוקין דינור ובהמשך בכל העולם גם לצרכי מלחמות. (בגדול, רקטות הם צינורות עם מנוע - השם רקטה מגיע מהכינוי "חץ בוער" בסינית)
קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
קופרניקוס |
קופרניקוס הסביר בספרו מספר רב של תופעות טבע המבוססות על כך שכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת הנראים בעין סובבים סביב השמש. הוא הסביר את המודל בו הארץ מסתובבת סביב צירה פעם ביום וסביב השמש בשנה אחת, הסביר את עונות השנה בכך שכדור הארץ נטוי על צירו ביחס למסלול הסיבוב והצביע גם על שינוי איטי בכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ (פרצסיה). הוא גם הסביר שלגופים קרובים יש מוקד משותף שמהווה את האיזון בין המסות שלהם (לדוגמה כדור הארץ והירח סובבים שניהם סביב נקודה כלשהי בינהם). והסביר את ההבדל בין כוכבי הלכת הסובבים את השמש לכוכבים הרחוקים יותר בשמיים. אמנם הוא לא ידע אם השמש היא מרכז היקום או לא והוא חשב שהמסלול מעגליים ולא אליפטיים אך עבודתו שימשה בסיס להמשך המחקר בתחום לדורות של חוקרים. חלק מהרעיונות היו מוכרים עוד קודם לקופרניקוס אך הוא הראשון שאיגד אותם לתיאוריה אחידה ומוסברת.
הטלסקופ הראשון
1608 - האופטיקאי הנס ליפרסהיי ההולנדי הוא (כנראה) הראשון שהמציא את
גלילאו גליליי בפודקאסט הסטוריה עם יובל מלחי |
מחקר ראשון באמצעות טלסקופ
1609 - גלילאו גליליי האיטלקי משכלל את הטלסקופ והוא המדען ראשון שמפרסם מחקרים המבוססים על תצפיות אסטרונומיות. בין היתר הוא גילה שלירח יש טופוגרפיה של הרים ועמקים (ושהוא לא עשוי מגבינה :-) )
07.01.1610 - גלילאו מגלה את "הירחים הגליליאניים" - ארבעת הירחים הגדולים של צדק, בעזרת הטלסקופ. בנוסף הוא גם הראשון שגילה את טבעות שבתאי אם כי לא ברזולוציה שמאפשרת לרדת לעומקם והוא הראשון שהסיק מתצפיותיו שגם כוכב נוגה מסתובב סביב השמש ובכך הוכיח את התיאוריה של קופרניקוס.
חוקי קפלר לתנועת גופים שמיימיים
יוהנס קפלר |
- מסלולו של כל כוכב הוא אליפטי שהשמש נמצאת באחד ממוקדיו. (חידוש ענק כי כל החוקרים, אפילו גלילאו בן זמנו חשבו שתנועה מעגלי
ת היא הרבה יותר טבעית והגיונית). - ככל שכוכב נע קרוב יותר לשמש כך מהירותו גדלה
- ככל שכוכב לכת רחוק יותר מהשמש כך מהירותו קטנה יותר והוא בעל מחזור (זמן הקפה) ארוך יותר. (לא אלאה אתכם פה בנוסחה המתמטית לזה).
טלסקופ מחזיר אור הראשון
1616 - הנזיר האיטלקי ניקולו זוקי הגה את הרעיון לטלסקופ מחזיר אור, אשר מגדיל מאד את טווח הראיה של הטלסקופ בלי צורך בהגדלת המכשיר. אבל לא הצליח לייצר מראה טובה מספיק.
לראות את טבעות שבתאי
כריסטיאן הויגנס |
1656 - המדען כריסטיאן הויגנס ההולנדי בונה טלסקופ משוכלל המגדיל פי 50 ומצליח לראות את הטבעות של שבתאי בקירוב מספיק בכי להבין שמדובר בטבעת של סלעים מרחפים שאינם נוגעים בכוכב. לפיכך הוא מוגדר כראשון שזיהה את טבעות שבתאי. כמו-כן הויגנס גילה את הראשון מבין ירחי שבתאי - טיטאן ואת ערפילית אוריון כמו גם מספר ערפיליות וכוכבים כפולים נוספים.
לחשב את זמן היממה במאדים
1659 - הויגנס ממפה את מאדים ומזהה בו את המישור הוולקני syrtys major. בנוסף הוא מחשב בדיוק רב את אורך היממה על מאדים כ-24.5 שעות (סטיה של 7 דקות מהזמן האמיתי שהוא 24 שעות ו-37 דקות).
להבין את התנהגות האור
1668 - אייזק ניוטון הבריטי משכלל את הרעיון של ניקולו זוקי ומצליח לייצר טלסקופ מחזיר אור שייקרא טלסקופ ניוטוני. הכנת הטלסקופ מבוססת על עבודתו של ניוטון בהבנת התנהגות האור לרבות ניסויים במנסרה המפצלת את הלבן לאורכי גל שונים. תופעת הספקטרום משמשת עד היום בין היתר להבנת התנהגות גרמי שמיים רחוקים כגון התרחקות גלקסיות זו מזו.
סקסטנט |
05.07.1687 - אייזק ניוטון מפרסם את ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" - בו הוא מנסח את שלושת חוקי התנועה הקרויים על שמו , מתאר את כוח הכבידה ומנסח מושגים כמו משקל, מסה, תנע ותנע זוויתי. שהם מושגי יסוד בהבנת תנועת גרמי השמיים ותופעות נוספות כגון גיאות ושפל וניבוי מסלול הירח. הוא גם כולל ניסוי מחשבתי בשם "התותח של ניוטון" שמתאר למעשה שיגור לוויין למסלול היקפי סביב כדה"א. הכללים שניסח עמדו במבחן הזמן עד תחילת המאה העשרים עם פרסום תורת היחסות של איינשטיין ולאחר מכן הפיסיקה הקוונטית. אך עקרונותיה הפשטניים יחסית נכונים גם היום ועומדים בבסיס התפתחויות אלה במדע. בנוסף אחראי ניוטון בשנותיו האחרונות גם על המצאת הסקסטנט כמכשיר לניווט בעזרת כוכבים בלב ים.
זיהוי אוראנוס ככוכב לכת
13.03.1781 - המדען ובונה הטלסקופים הבריטי סר ויליאם הרשל זיהה את אוראנוס וחשב שהוא שביט, הוא פרסם את תצפיותיו וחוקרים עמיתים כדוגמת אנדרס יוהן לקסל השוודי הצביעו על כך שמסלולו אליפטי ושאין לו זנב ולכן הוא כנראה כוכב לכת. ב-1783 הבין זאת גם ויליאם הרשל בעצמו ולכן הוא נחשב למגלה אוראנוס. יש לציין כי הכוכב נצפה גם לפני כן על ידי מספר אסטרונומים אך הוגדר בטעות ככוכב רגיל (שמש) ולא ככוכב לכת.
מדידת מהירות האור
1809 - האסטרונום הצרפתי ז'אן בטיסט ז'זף דלאמבר הינו הראשון לחשב את מהירות האור בקירוב של כ-300,000 ק"מ לשניה. הוא עושה זאת באמצעות תצפיות מדויקות על הירח של צדק - איו, ועל ההבדלים במרחק שלו מכדור הארץ בהתאם למסלולם. בכך הוא נשען על כתפי חוקרים קודמים כהויגנס, אולה רמר, וג'ובאני קאסיני מהמאה ה-15 שהסיקו שלאור יש מהירות קבועה, וחישבו מרחקים בעזרתו, (בין היתר על סמך אותה שיטה של תצפיות על איו), אך לא נקבו במספר זה, בין היתר כי עדיין לא היתה הגדרה אחידה למטר (שהוגדר רק ב-1791). הפיזיקאים הצרפתים פיזו ופוקו ערכו מדידות מדויקות יותר על מהירות האור ועף שגם הם סטו במקצת כלפי מעלה. הם הוכיחו אמפירית סופית שלאור יש מהירות קבועה וסופית (בניגוד לניוטון שחשב שאור משנה את מהירותו בהתאם לסוג החומר בו הוא עובר).
הגדרת שנת אור
האסטרונום הגרמני פרידריך בסל, הוא הראשון המתועד שהשתמש ביחידה שנת אור לתיאור מרחקים בין כוכביים כאשר חישב את מרחקו של הכוכב 61 בברבור כ-11.4 שנות אור מהשמש שלנו. כיום מדענים משתמשים יותר ביחידה הנקראת "פארסק" אך המדידה באמצעות שנות אור פופולרית יותר להסברת מרחקים עצומים לציבור הרחב.
גילוי האפקט הפוטו-וולטאי
1839 - המדען הצרפתי אלכסנדר אדמונד בקרל מגלה את האפקט הפוטו-וולטאי של יצירת זרם ומתח חשמלי על ידי חשיפה לאור. (משמש את תעשיית החלל כמקור אנרגיה ללווינים) רק ב-1883 ייבנה הלוח הפוטו-וולטאי הראשון מסלניום מצופה זהב. ורק ב-1954 תבנה חברת בל האמריקאית את הלוח הפוטו-וולטאי מבוסס הסיליקון הראשון.
גילוי נפטון
אוראנוס משמאל ונפטון מימין |
גילוי ה"תעלות" על מאדים
1877 - האסטרונום האיטלקי ג'ובאני סקיאפארלי ממפה את מאדים, מגדיר לראשונה את האזורים הכהים כימות ואת הבהירים כיבשות (בדומה להגדרות של מיפוי הירח), ומזהה קווים ישרים אותם הוא מכנה "ערוצים". באיטלקית זה Canali ולכן מתורגם באנגלית לתעלות שמעידות לכאורה על בניה מלאכותית, אם כי סקיאפארלי לא חשב שזה כך.
1903 - המדען הרוסי קונסטנטין ציולוקובסקי מפרסת את נוסחת ציולוקובסקי שמאפשרת לחשב מסלולי לווינים במסלול היקפי מול כדה"א. הוא נחשב לאבי הפיתוח התיאורטי בתחום האסטרונאוטיקה, הטילים וחקר החלל. ציולוקובסקי גם חישב את האנרגיה הנדרשת להתגברות על כוח המשיכה ואת מהירות המילוט. וכן הציג רעיונות לפיתוחים רבים למנועים שאיפשרו את המצאת הטיל הבליסטי.
03.03.1915 - הקמת NACA - הוועדה הלאומית המייעצת לאוירונאוטיקה. סוכנות פדרלית שהיוותה את הבסיס לנאס"א.
יש עוד גלקסיות
אדווין האבל |
הרקטה מבוססת הדלק הנוזלי הראשונה בעולם
16.03.1926 - רוברט גודארד האמריקאי וצוותו שיגרו ב-1926 את הרקטה מבוססת הדלק הנוזלי הראשונה בעולם ובהמשך בשיגורים נוספים מגיעים לגובה שיא של 2.6 ק"מ ו-885 קמ"ש. רקטות אלה הן הבסיס לתעשיות החלל.
לסווג את הגלקסיות
1926 - אדווין האבל מפרסם את סיווג האבל לגלקסיות (ספירליות, אליפטיות, עדשתיות) שלמעשה עם הרחבות ועדכונים שונים נמצא בשימוש עד היום.
1928 - המדען הרמן פוטקניק מעלה לראשונה את רעיון הלוויין הגיאו-סינכרוני שמסלולו עובר כל יום בדיוק מעל אותה נקודה וגם את המקרה הספציפי של לויין גיאו-סטציונרי מדובר בלוויין בגובה מדויק של 35,786 ק"מ, מעל קו המשווה, גובה אשר בו מהירות הסיבוב של הלווין סביב כדה"א זהה למהירות הסיבוב של כדה"א ולכן הוא נמצא תמיד באותה נקודה. הסופר ארתור סי קלארק השתמש ברעיון ב-1945 בספר "עולם אלחוטי" (אמנם לחלליות ולא ללוויינים). אבל כשימושי למטרות תקשורת.
1929 - אדווין האבל חושף את תגליתו החשובה השניה לפיה התצפיות מאששות שהגלקסיות מתרחקות זה מזה, ובכך נתן תימוך אמפירי לתיאוריית המפץ הגדול.
רדיו-טלסקופ |
1931 - קארל ינסקי קיבל משימה ממעבדות בל לבדוק מה מפריע לשידורי הרדיו-טלפונים של החברה. הקים אנטנת רדיו ראשונה המכוונת קליטת אותות מהחלל וזיהה הפרעה שמקורה מגלקסיית שביל החלב. ב-1937 נבנה הרדיו-טלסקופ הראשון שמטרתו חקר החלל, עם צלחת בקוטר בקוטר תשעה מטרים, על ידי גרוט רבר ממדינת אילינוי.
שבירת מהירות הקול
1933 - המדען הסובייטי יורי פובדונסצב טען כי שיגר מנוע סילון מונע זרחן ששבר את מהירות הקול אך אין עדויות רשמיות לכך.
1936 - הקמת המעבדה להנעה סילונית בקאלטק בקליפורניה, כיום תחת נאס"א ואחראית לפיתוח כמעט כל גשושיות המחקר שלה.
20.12.1939 - הקמת מרכז המחקר איימס בקליפורניה, כיום עובד תחת נאס"א ואחראי לחלק ניכר ממשימות המחקר הבינכוכבי כגון גשושיות פיוניר. ומתמחה בנוסף לאווירונאוטיקה (ממנה התחיל) גם באסטרו-ביולוגיה, בינה מלאכותית ומחשבי על. ב-1956 גם נבנתה בו מנהרת רוח עצומה שיכולה לבדוק גם מטוסי נוסעים ענקיים ושימשה גם לבדיקת החלליות של נאס"א.
הטיל הבליסטי הראשון בעולם
טיל V-2 נאצי |
מי שנחשב לאבי הפרויקט ובכלל התוכנית הרקטית הנאצית, ורנר פון בראון, עבר אחרי המלחמה לארצות הברית במסגרת מבצע "פייפרקליפ" לגיוס מדענים וסייע רבות בפיתוח תוכנית החלל שלה, לרבות של טיל הרדסטון שהטיס את החלליות הראשונות וטיל הסאטורן אשר הביא את חלליות אפולו לירח.
08.09.1944 - שיגור מבצעי ראשון של טיל ה-V-2 לעבר מטרות אויב (בעיקר בבריטניה), סה"כ הטיל שוגר מעל 3000 פעמים עד סוף המלחמה אך מקובל בקרב החוקרים שלמעשה לא היתה לו השפעה ממשית על תוצאות מלחה"ע השניה.
הרעיון לטלסקופ חלל
1946 - האסטרונום האמריקאי ליימן שפיצר מציע את רעיון טלסקופ החלל כדי להתגבר על הפרעות הצפייה דרך האטמוספירה המשבשת את האור הנראה וחוסמת גלים אחרים. ב-1965 הוא מונה לראש הועדה האחראית על בניית הטלסקופ שיהפוך לבסוף, לאחר עיכובים רבים, לטלסקופ החלל האבל ששוגר ב-1990.
בעלי חיים ראשונים בחלל
20.02.1947 - ארצות הברית משגרת על טיל בליסטי זבובי פירות לגובה 109 ק"מ כדי לבדוק השפעת קרינה בגובה רב.
שבירה רשמית של מהירות הקול
14.10.1947 - במרכז הניסויים המוטסים של ארה"ב - טיסת ניסוי של מטוס בל X-1 בעל מנוע רקטי ששוגרה ממטוס אחר לצורך "תנופה" תועדה כשוברת את מהירות הקול. הטייס היה סרן צ'אק יגר.
14.06.1949 - ארצות הברית שולחת קוף מקוק בשם אלברטII לחלל. לגובה 134 ק"מ. הוא מת לאחר כשלון צניחה.
02.07.1951 - ברית המועצות שיגרה שני כלבים בשם טיסגאן ודזניק לחלל והם אף חזרו חיים לארץ אך הם לא ביצעו הקפה סביב כדה"א.
1951 - הקמת הפדרציה הבילאומית לאסטרונאוטיקה העוסקת בעידוד חקר החלל לתועלת האדם ומקום מושבה בפריז. זהו הארגון הגדול והנחשב ביותר בתחום. הארגון עורך מדי שנה את הקונגרס הבינלאומי השנתי והקים גם את האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, את מכון המחקר הבינלאומי לחקר החלל. בפדרציה חברים רבים גם מישראל
המצאת המילה "חללית"
1953 - אורי אבנרי הוגה את המילה העברית "חללית" לתיאור חזונו של ורנר פון בראון למסע בחלל. בעיתון העולם הזה.
הקמת נמל החלל הראשון בעולם
1955 - ברית המועצה מייסדת את סוכנות החלל הצבאית הרוסית, מכריזה על כוונתה לשגר לוויין לחלל (במקביל לארה"ב שהכריזה על כך באותו חודש) ומקימה את "קוסמודרום בייקונור" בשטח קזחסטן של היום. זהו נמל החלל הגדול והוותיק בעולם. הוא עדיין פעיל וכיום מופעל על ידי רוסיה בהשתתפות פעילה של קזחסטן.
טיל בליסטי בין-יבשתי ראשון
21.08.1957 - שיגור מוצלח ראשון לטיל בליסטי R-7 "סמיורקה" - הטיל הבליסטי הבין יבשתי הראשון בעולם. שימש אח"כ להטסת הלוויינים הראשונים אל החלל. בכך הפך למשגר הלוויינים והחלליות (בעברית - "מרקיע") הראשון בהסטוריה. שימש כבסיס למשגר הלווינים "סויוז" שהטיס את חלליות הסויוז.
ספוטניק 1 |
הלוויין המלאכותי הראשון בחלל
4.10.1957 - שיגור לוויין ספוטניק 1 (ברוסית - בן-לוויה) לחלל על גבי טיל בליסטי R-7 - הלוויין המלאכותי הראשון בחלל. והפותח הרשמי של המירוץ לחלל ושל עידן החלל.
בעל החיים הראשון שעשה הקפה בחלל
3.11.1957 - שיגור לוויין ספוטניק 2 ועל סיפונו הכלבה לייקה (שלא שרדה).
06.12.1957 - ארה"ב מנסה לשגר את הלוויין הראשון שלה - ואנגארד TV3 ונכשלת.
1957 - הקמת קוסמודרום פלסצק ברוסיה שישמש לשיגורים לא מאוישים ויהפוך ב-1992 לאתר השיגור המרכזי של חיל החלל הרוסי.
31.01.1958 - ארצות הברית משגרת את הלוויין
אקספלורר 1 |
על גבי משגר ג'ונו 1 והופכת למעצמה החללית השניה. על הלוויין היו חיישנים לזיהוי גילוי קרינה קוסמית והם איששו את קיומן של חגורות ואן אלן (חלקיקים טעונים חשמלית הקשורים לשדה המגנטי של כדור הארץ וגורמות בין השאר לתופעת הזוהר הצפוני) הבנתן חשובה למחקר החללי מאחר והן מסוכנות לאנשים וציוד אלקטרוני רגיש השוהים בחלל. במסגרת שליחת הלוויין גם הוקמה "רשת חלל עמוק" ששימשה למעקב אחר הלוויין ואחריו למעקב אחר כל השיגורים של נאס"א, גם לכוכבים רחוקים במערכת השמש.
סמל נאס"א |
הקמת נאס"א
29.07.1958 - הקמת נאס"א - סוכנות החלל האמריקאית, שמרכזה בתחילה בנמל החלל קייפ קנוורל (שהיה לפני זה מרכז ניסוי לטילים). כיום קייפ קנוורל שייך לחיל האויר ונאס"א פועלת מנמל החלל ע"ש קנדי הסמוך לו.
שיגור לכיוון הירח
17.08.1958 - הגשושית פיוניר 0 משוגרת לכיוון הירח אך מתפוצצת אחרי קצת יותר מדקה. ועדיין היא העצם הראשון שבני אדם שיגרו לכיוון הירח.
08.1958 - ברה"מ משגרת שני כלבים לגובה 450 ק"מ שאף הצליחו לצנוח בחזרה. הם נשאו מדדים לבדיקת דופק, תכיפות נשימות, חילופי חומרים ולחץ דם.
לברוח מכדור הארץ
11.10.1958 - הגשושית פיוניר 1 משוגרת על גבי משגר ת'ור-אייבל למסלול הקפה סביב הירח. היא מפספסת אותו וממשיכה הלאה והיא העצם הראשון מעשה ידי אדם שבורח מבאר הכבידה של כדה"א.
20.10.1958 - סין בונה את מרכז שיגור הלווינים גיוצ'ואן בעזרת ברה"מ. המרכז שימש בעיקר לניסויים בטילים בגובה נמוך ולאחר מכן גם לבליסטים. רק ב-1970 שוגר ממנו הלוויין הסיני הראשון. המרכז הוא חלק מעיר החלל דונגפאנג (בסיס 10 של חיל האויר הסיני) הכולל גם את מוזיאון החלל הסיני.
להקיף את הירח
08.11.1958 - הגשושית פיוניר 2 מקיפה את הירח בהצלחה אך נשרפת בדרכה חזרה לכדה"א.13.12.1958 - ייסוד משרד האו"ם לענייני החלל החיצון (UNOOSA) המקדם את חקר החלל למטרות שלום ושיתופי עבודה בינלאומיים בתחום. יושב בוינה, אוסטריה. מרכז את פעילות הועדה לשימוש בחלל למטרות שלום מ-1959ומקדם מסמכי מדיניות בנושא.
לוויין תקשורת ראשון
18.12.1958 - נאס"א משגרת את Score על גבי משגר אטלס (משימה ראשונה למשגר זה). הלוויין הראשון שתוכנן למטרות תקשורת והראשון ששידר אי פעם מהחלל בגלי רדיו קצרים מסר מוקלט לתושבי כדור הארץ - המסר היה ברכת חג המולד מאת הנשיא דווייט איזנהאואר.
להקיף את השמש בטעות
02.01.1959 - הגשושית לונה 1 משוגרת במטרה להתרסק על הירח ומפספסת אותו. הופכת לחפץ הראשון מעשה ידי אדם המקיף את השמש.
בעלי החיים הראשונים שמשוגרים למסלול היקפי וגם חוזרים
28.05.1959 - ארה"ב משגרת את הקופות אייבל ובייקר לחלל שמספקות נתונים על הקרינה הקוסמית ועל ההשפעה על מערכת ההפריה וחוזרות בשלום
לונה 2 |
עצם מעשה ידי אדם ראשון על הירח
12.09.1959 - הגשושית לונה 2 עומדת במשימה ומתרסקת על הירח.
04.10.1959 - הגשושית לונה 3 מבצעת יעף ומצלמת לראשונה את הצד הרחוק (האפ
ל) של הירח. משימות לונה 4-8 ניסו לנחות נחיתה רכה על הירח ונכשלו ולא יפורטו כאן. עד 1966.
04.12.1959 - החללית ליטל ג'ו 2 נושאת את הקוף סאם לחלל לגובה 85 ק"מ. במסגרת תוכנית מרקיורי של נאס"א
1959 - מכון סטקלוב למתמטיקה בברה"מ מפתח בתיאוריה את שיטת המקלעת הכבידתית שלאחר מכן תשתשמ גשושיות לחקר החלל העמוק כוויאג'ר.
15.05.1960 - שיגור לוויין ספוטניק 4
29.07.1960 - מרקיורי-אטלס 1 - שיגור ראשון של הטיל אטלס על ידי נאס"א במסגרת תוכנית מרקיורי כהכנה לשיגורים אנושיים.
לוויין תקשורת פסיבי
12.08.1960 - נאס"א משגרת את לוויין אקו - לוויין התקשורת הראשון שמקבל אותות מכדה"א ומחזיר אליו, זה למעשה בלון מתכתי שרק נמצא בחלל והאותות פוגעים בו ומוחזרים למקום אחר על פני הכדור (פסיבי).
19.08.1960 - שיגור לוויין ספוטניק 5 - נשא על סיפונו 2 כלבות (בלקה וסטרלקה), 40 עכברים, שני עכברושים וכמה צמחים, נחת יום למחרת בשלום וכולם חזרו בחיים.
לוויין תקשורת עם רפיטר
04.10.1960 - הלוויין courier 1B משוגר לחלל, לראשונה עם רכיב אקטיבי (מקבל תמונות, מאחסן ורק אחר כך שולח שוב)
19.12.1960 - שיגור ראשון של טיל המרקיורי-רדסטון A1 המיועדים לטיסות מאוישות על ידי נאס"א.
31.01.1961 - מרקיורי-רדסטון 2 מטיס את השימפנזה האם לטיסה תת-מסלולית (שלא משלימה הקפה).
09.03.1961 - ספוטניק 9 (או קוראבל ספוטניק 4) שוגר כבר במסגרת תוכנית ווסטוק כהכנה לשליחת אדם לחלל עם בובת דמה של אדם וכלבה בשם צ'רנושקה. הקיף את כדה"א פעם אחת וחזר בשלום.
25.03.1961 - ספוטניק 10 (או קראבל-ספוטניק 5) חזר על הניסוי של ספוטניק 9. גם הוא בהצלחה.
יורי גגארין |
12.04.1961 - חללית ווסטוק 1 נושאת בתוכה את הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין. האדם הראשון שיצא מתחומי האטמוספירה והראשון שהקיף את כדור הארץ מהחלל (ואפילו חזר בשלום). כיום מצויין ברוסיה ב-12.04 מדי שנה יום הקוסמונאוטים.
05.05.1961 - החללית מרקורי-רדסטון 3 היתה המשימה המאוישת האמריקאית הראשונה - האסטרונאוט אלן שפרד עלה לטיסה תת מסלולית (שלא משלימה הקפה) של 15 דקות. ובכך הפך לאמריקאי הראשון בחלל.
25.05.1961 - הנשיא קנדי נושא את נאומו המפורסם שבו הוא מציב את היעד השאפתני להגיע לירח לפני תום העשור.
07.1961 - נחנך מרכז טיסות החלל מרשל באלבמה - בשטח שהיה שייך קודם לסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים (בהנהגת וורנר פון בראון) שתפקידו העיקרי לפתח את טילי הסאטורן רבי העוצמה שיאפשרו הגעה לירח.
21.07.1961 - משימת מרקיורי-רדסטון 4 נושאת את האסטרונאוט השני של ארה"ב, גאס גריסום, בחלליתו ליברטי בל 7 ל-15 דקות בחלל. הטיסה עברה ללא תקלות למעט בעיות בצניחה אך הוא חולץ בשלום.
פרס ובן גוריון צופים בשביט 2 |
05.07.1961 - ישראל משגרת את הרקטה שביט 2 - רקטה דו שלבית לצרכי מחקר מטאורולוגי (חקר הסטטוספירה והיונוספירה). בנוסף למטרה המוצהרת הושגה מטרה של הוכחת עליונות טכנולוגית והרתעתית מאחר וישראל היתה המדינה השביעית בעולם שהצליחה לשגר רקטה לצורך מדעי. אולם לא היתה המשכיות לפעולה זו.
האסטרונאוט הצעיר ביותר והראשון שמבלה יממה שלמה בחלל
06.08.1961 - החללית ווסטוק 2 נושאת את הקוסמונאוט הצעיר ביותר עד היום (פחות מ-26) גרמן טיטוב ל-24 שעות בחלל לפני החזרה.
13.09.1961 - מרקיורי אטלס 4 - טיסה לא מאוישת - משלימה הקפה אחת סביב כדה"א
טילי סאטורן העוצמתיים מגיעים - לקראת ההגעה לירח
ורנר פון בראון עם סאטורן 5 (שוכב) מאחוריו עם חמשת מנועיו העצומים |
29.11.1961 - מרקיורי אטלס 5 - נשאה את השימפנזה אנוס למסלול סביב כדה"א (2 הקפות)
19.12.1961 - צרפת מקימה את "המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל" שמשמש כסוכנות החלל שלה.
03.01.1962 - נאס"א מכריזה על תוכנית ג'מיני (תאומים) שתכין את הדרך לתוכנית אפולו שתוביל לנחיתה על הירח. השם ג'מיני מעיד על כך שיהיו צוות של שני אסטרונאוטים בכל חללית ולא אחד.
20.02.1962 - מרקיורי אטלס 6 נשאה את האסטרונאוט
ל-3 הקפות סביב כדה"א. האמריקאי הראשון שעשה זאת.
05.05.1962 - משגר הלווינים האטלס קנטאור הנושא 2.5 שלבים נכנס לשימוש. השלב של "החצי" יכול להכניס לווינים למסלול גיאוסינכרוני בגובה 36,000 ק"מ או לשגר אותם רחוק לחלל.
לוויין תקשורת מסחרי ראשון במימון פרטי ובינלאומי
10.07.1962 - נאס"א משגרת את לוויין טלסטאר - לוויין תקשורת של חברת AT&T ובשיתוף עם מעבדות בל, משרד הדואר הבריטי ומשרד הדואר הצרפתי במטרה לשרת את כולם.
07.1962 - נחנך "המרכז לפעולות שיגור" בפלורידה סמוך לקייפ קנוורל שהפך לאחר הירצחו של קנדי למרכז החלל ע"ש קנדי. שכלל שני כני שיגור ענקיים לשיגור טילי הסאטורן רבי העוצמה (שימוש ראשון באפולו 4 ב-1967).
כוכב נוגה, צילום ממארינר 10 |
26.08.1962 - נאס"א משגרת את מארינר 2 (לאחר ששיגור מארינר 1 מספר חודשים קודם לכן נכשל) לחקור את נוגה. היא מהווה הוכחה ליכולות שליטה מרחוק של נאס"א לאחר שמסלולה תוקן באמצע הדרך בהצלחה. בחקירתה היא גילתה שהטמפרטורה על נוגה היא כ-500 מעלות צלזיוס, שהוא מכוסה עננים סמיכים ושאין לו שדה אלקטרומגנטי.
קשר הרדיו הראשון בחלל
11/12.08.1962 - החלליות ווסטוק 3/4 ששוגרו בהפרש של מספר שעות זו מזו יצרו את קשר הרדיו הראשון בחלל בינהן
יפן מצטרפת למשחק
1962 - הקמת מרכז החלל אוצ'ינורה ביפן (בשמו הקודם קגושימה). שיגור ראשון ממנו היה ב-1966 אך הוא נכשל. ב-1970 שוגר ממנו הלוויין היפני הראשון ומאז שוגרו ממנו מאות טילים ועשרות לווינים פעיל עד היום.
לוויין גיאו-סינכרוני ראשון
26.07.1963 - לוויין SYNCOM1 של יוז איירקראפט משוגר למסלול גיאו סינכרוני (לא מעל קו המשווה ולכן נע צפונה ודרומה ולא בדיוק בנקודה קבועה). המבשר של לווייני התקשורת הגיאו-סטציונריים.
בסיס שיגור אירופאי
14.04.1964 - צרפת מתחילה בבניית מרכז החלל הגיאני, בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה סמוך לקו המשווה, מרכז אשר ישמש את סוכנות החלל האירופית וכן חברות רבות לשיגור לווינים בזכות מיקומו האידיאלי ליד קו המשווה.
טיסת הסולו הארוכה ביותר בחקר החלל
14.06.1963 - החללית ווסטוק 5 שוגרה במטרה לשהות 8 ימים בחלל עם קוסמונאוט יחיד בשם ואלרי ביקובסקי ולבחון את ההשפעה על גופו ואת האופן בו יאכל וישתה בחלל. המשימה הופסקה אחרי 5 ימים אך עד היום היא משימת הסולו הארוכה בהסטוריה של תעופת החלל.
15.05.1963 - מרקיורי אטלס 9 נושאת את האסטרונאוט גורדון קופר ל-22 הקפות. האמריקאי הראשון ששהה יותר מיממה בחלל וגם טיסת הסולו האחרונה.
האישה הראשונה בחלל
16.06.1963 - החללית ווסטוק 6 שוגרה עם הקוסמונאוטית ולנטינה טרשקובה - האשה הראשונה בחלל
לוויין סינקום 2 |
07.1963 - הלויין הגיאו-סינכרוני הראשון, SYNCOM 2, משוגר למטרות תקשורת בדומה לתיאורו של סופר המד"ב ארתור סי קלארק. כמה חודשים לאחר מכן מבצע הנשיא קנדי שיחת טלפון לווייני ראשונה עם ראש ממשלת ניגריה.
משגרים דו שלביים
29.01.1964 - משגר סאטורן 1 במשימה 4 - המשגר הראשון דו שלבי אמיתי שנשא מטען של 17 טון למסלול (דגם של החללית אפולו) וזה חזר בשיגורי ניסוי נוספים.
גשושיות לכוכבים רחוקים
02.04.1964 - תוכנית זונד הרוסית (גשושית) שלחה גשושית ראשונה (זונד 1) ליעף על פני נוגה לצילום והקשר עימה אבד. גם המשימה השניה ליעף על פני מאדים לא צלחה. אף שהגשושית שכללה מכשירים ספקטרומטריים לחיפשו חיים על מאדים הגיעה למרחק של 1,500 ק"מ ממנו.
08.04.1964 - החללית ג'מיני 1 (לא מאוישת) משוגרת על גב הטיל טיטאן 2 ופותחת את תוכנית ג'מיני
תמונות ראשונות של פני הירח שלחה ריינג'ר 7 |
תמונות מאדמת הירח
28.07.1964 - הגשושית ריינג'ר 7 הינה הגשושית הראשונה מתוך סדרה של גשושיות בתוכנית ריינג'ר שהיו אמורות להתרסק על הירח תוך כדי צילום שהצליחה במשימתה.
כבר לא טיסות סולו
12.10.1964 - החללית ווסחוד 1 משוגרת לחלל עם 3 קוסמונאוטים ובכך הרוסים מקדימים את האמריקאים שעוד לא שיגרו טיסה מאוישת עם יותר מאדם אחד. זו גם החללית הראשונה שבה שוגרו שני אזרחים שאינם חיילים כקוסמונאוטים (מהנדס-חוקר ורופא). למרות שהטיסה נמשכה יממה בלבד. זו בדיוק היתה היממה שבה הוחלף חרושצ'וב בברז'נייב.
מאדים (צילום מרוזטה מ-2007) |
28.11.1964 - הגשושית מרינר 4 מצלמת לראשונה את מאדים מטווח קרוב (לאחר ששיגור מרינר 3 נכשל). מראה המכתשים הרבים הביא לשינוי התפיסה המדעית לגבי אפשרות קיום חיים בכוכב. היא גם בדקה קרינה קוסמית, פלזמת שמש ואבק קוסמי, ובעזרתה גם נותחה הטמפרטורה על מאדים וההסטוריה הגיאולוגית שלו כמו גם האטמוספירה הדלילה. כמו-כן נצבר הרבה נסיון וידע בנוגע למשימות רוכות בחלל. הקשר עם הגושית שהמשיכה בדרכה הלאה אחרי מאדים אבד רק ב-1967.
1964 - סין משגרת בהצלחה את הטיל הבליסטי הראשון שלה "דונג פאנג" שפותח על ידי "אבי תוכנית החלל הסינית" צ'יין שואה סיין כבר ב-1958. בהמשך היא גם ניסתה בהצלחה את הפצצה הגרעינית הראשונה וב-1970 שלחה לווין ראשון לחלל.
19.01.1965 - החללית ג'מיני 2 עולה לטיסה תת מסלולית לבחינת מגני החום.
17.02.1965 - הגשושית ריינג'ר 8 מתרסקת על הירח (בכוונה) ומספקת תמונות של "ים השלווה", היכן שתנחת בעתיד חללית אפולו 11.
הליכת החלל הראשונה
18.03.1965 - החללית ווסחוד 2 ממריאה לחלל עם שני אסטרונאוטים ובה מבוצעת הליכת החלל הראשונה על ידי הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב שהיה קשור לחללית עם חבל באורך 5 מ'. תקלה במערכת האוטומטית הובילה לנחיתה ידנית בלב יער ולקח למחלצים יומיים להגיע אליהם, יותר זמן מהזמן ששהו בחלל. באותו יום גם משוגרת הגשושית זונד על גבי משגר "פרוטון" ליעף צילום על פני הירח, מה שמגביר את החשש של האמריקאים מכך שהם הולכים להיות השניים גם במירוץ לירח.
21.03.1965 - הגשושית ריינג'ר 9 מתרסקת על הירח בכוונה ובהצלחה במכתש אלפונסוס ושולחת תמונות מהדרך. זהו סוף תוכנית ריינג'ר.
23.03.1965 - החללית ג'מיני 3 היא החללית האמריקאית המאוישת הראשונה הנושאת 2 אסטרונאוטים אל מסלול של 3 הקפות (בדומה למה שעשה ג'ון גלן לבד במרקיורי 6). חללית הג'מיני בדקה טכנולוגיות שהוטמעו אחר כך באפולו כגון העברת היחידות תומכות החיים ליחידה חיצונית. כמו-כן בניגוד למרקיורי שבה לאסטרונאוט לא היתה שליטה רבה. בג'מיני ניתנה לאסטרונאוטים יכולות תמרון במסלול, בעת החזרה לאטמוספירה ובבחירת נקודת הנחיתה. מערכת זו נוסתה לראשונה בג'מיני 3. כמו-כן נבחנה אפשרות לתקשורת גם בעת החזרה לאטמוספירה (כאשר הפלזמה עוטפת את החללית).
לוויין תקשורת ראשון לברה"מ
23.04.1965 - מבוצע שיגור מוצלח ראשון של לוויין התקשורת מולניה, במסלול המכסה בתורה טובה יותר את צרכיה של ברה"מ. במהלך השנים (עד שנות ה-2000) שוגרו מאות לווינים מדגמי מולניה השונים.
03.06.1965 - החללית ג'מיני 4 - הליכת החלל האמריקאית הראשונה שבוצעה על ידי האסטרונאוט ג'יימס ווייט. זו גם הליכת החלל הראשונה בה בוצעה פעילות כלשהי על ידי האסטרונאוט.
שימוש ראשון בתאי דלק
21.08.1965 - החללית ג'מיני 5 - החללית הראשונה שסוגרת שבוע בחלל. והראשונה בה נוסו תאי דלק כמקור אנרגיה. כמו-כן במשימה זו בדקו את המערכות שיאפשרו בהמשך משימות מפגש בחלל.
מפגש ראשון בין שתי חלליות בחלל
04.12.1965 - החללית ג'מיני 7 - החללית הראשונה ששהתה שבועיים בחלל. במהלכם נפגשה עם ג'מיני 6A ששוגרה מעט אחריה למפגש חלליות ראשון בחלל (במרחק של כמה עשרות סנטימטרים, עוד בלי עגינה).
נחיתה מוצלחת ראשונה ותצלומים ראשונים מאדמת הירח
31.01.1966 - הגשושית לונה 9 מצליחה (לאחר נסיונות כושלים רבים) לראשונה לנחות נחיתה רכה על הירח ולשדר לראשונה צילומים מאדמת הירח.
נחיתת חירום ראשונה
16.03.1966 - החללית ג'מיני 8, בפיקוד ניל ארמסטרונג, ביצעה לראשונה עגינה בחלל, כאשר התחברה לחללית רובוטית בשם אג'ינה ששוגרה קצת לפניה. אבל תקלה רקטית שגרמה לסחרור אילצה את ניל להתנתק ולבצע את נחיתת החירום הראשונה של משימת חלל אמריקאית.
גם לירח מגיע לווין
31.03.1966 - הגשושית לונה 10 מצליחה להיכנס למסלול היקפי סביב הירח. הלוויין מעשה ידי אדם הראשון במסלול סביב הירח. כך גם לונה 11,12 ו-14 (13 תוכננה לנחות על הירח והצליחה בכך).
נחיתה רכה על הירח
30.05.1966 - החללית הרובוטית סרווייר 1 (surveyer). מתרגלת נחיתה רכה על הירח לראשונה לקראת הנחיתה המאוישת של חלליות אפולו.
18.07.1966 - ג'מיני 10 מצליחה לעגון עם האג'ינה (ש"חנתה בחלל" עוד מאז ג'מיני 8) - והאסטרונאוטים מצליחים להפעיל את מערכת ההנעה של האג'ינה.
בואו נמפה את הירח
10.08.1966 - שיגור לונר אורביטר 1 במטרה למפות את הירח ואת כל אזורי הנחיתה המיועדים לאפולו. אחרי המיפוי היא מתוכננת להרסק על אדמת הירח.
12.09.1966 - ג'מיני 11 מצליחה לעגון עם האג'ינה, להפעיל את מערכת ההנעה שלה ואיטה לנסוק לגובה של 1,368 ק"מ. הכי גבוה עד אז.
06.11.1966 - לונר אורביטר 2 ממשיכה למפות את הירח
11.11.1966 - ג'מיני 12 עולה למשימה האחרונה לבדוק את נושא הליכת החלל, שמאד עייפה את כל האסטרונאוטים שביצעו אותה. באז אולדרין עשה הליכת חלל בתנועות איטיות במשך יותר מ-5 שעות (הליכת החלל הארוכה ביותר עד אז).
1966 - משגר הסויוז (לא להתבלבל עם חללית הסויוז) ההוצג לראשונה כמשגר תלת שלבי עוצמתי שנועד להביא חלליות אל הירח (מה שבסוף לא קרה). הוא פותח על בסיס משגר הווסטוק הותיק יותר. ודגם ה"מולניה" כלל גם שלב רביעי לשיגור אל מחוץ לאטמוספירה. המולניה שפיתוחו החל ב-1960 לפני ששולב עם הסויוז, היה בשימוש עד 2010 ונחשב למשגר אמין במיוחד.
27.01.1967 - אסון אפולו 1. כחודש לפני השיגור המתוכנן בעת אימון פרצה שרפה בתא הפיקוד רוויי החמצן ששרפה למוות שלושה אסטרונאוטים. חקר האסון הביא לשינויים רבים להגדלת בטיחות והביא לדחיית משימת אפולו 1 בכ-20 חודשים.
05.02.1967 - לונר אורביטר 3 ממשיכה למפות את הירח.
להתרומם מאדמת הירח
17.04.1967 - סרווייר 3 היא החללית הראשונה שגם התרוממה מהירח, אם כי הדבר קרה בטעות בגלל הפעלת מנועים.
23.04.1967 - חללית סויוז 1 (סויוז = ברית/איחוד) משוגרת עם קוסמונאוט אחד (ולדימיר קומארוב) חלליות סויוז בנויות ל-3 קוסמונאוטים ומחולקות ל-3 תאים נפרדים - תא השיגור,, תא החזרה לארץ ותא המערכות, כאשר בתשע החלליות הראשונות היה צורך לבצע הליכת חלל כדי לעבור לתא החזרה לארץ. בסויוז 1 התגלו בעיות רבות תוך כדי הטיסה שערכה 26 שעות ולבסוף היא התרסקה עם החזרה לארץ עקב הסתבכות הצנחים והקומונאוט נהרג. הדבר הביא גם לחקירה ולשינוי משימה לסויוז 2 (שהיתה אמורה לשאת במקור 3 קוסמונאוטים אך נשלחה בלתי מאוישת כדי לא לסכנם עד פתרון בעיית המצנחים.
04.05.1967 - לונר אורביטר 4 ממשיכה למפות את הירח.
14.06.1967 - מארינר 5 משוגרת להמשך החקר של נוגה שהחל 5 שנים קודם לכן. כולל בעזרת גלי רדיו, סריקות בהירות ופוטומר אולטרא-סגול.
01.08.1967 - לונר אורביטר 5 ממפה גם את קוטבי הירח.
08.09.1967 - סרווייר 5 משוגרת בהצלחה ונוחתת נחיתה רכה על הירח בין השלווה (היכן שאפולו 11 תנחת)
10.10.1967 - כניסתה לתוקף של "אמנת החלל החיצון" שנכתבה על ידי משרד האו"ם לענייני החלל החיצון בתמיכה של ארה"ב, ברה"מ ובריטניה שחתומה על ידי 132 מדינות. וקובעת בין היתר שחל איסור להציב נשק להשמדה המונית במסלול סביב כדה"א, אוסרת על ניסויי נשק על הירח ועל עצמים אחרים, ועל בניית בסיסים צבאיים עליהם, אוסרת להכריז עליהם בעלות מאחר והם "ירושת האנושות כולה" (כן זה קצת צורם בעידן הפוסט קולוניאליסטי), ובגדול מכתיבה שהשימוש בירח ובגרמי שמיים אחרים יהיה רק למטרות שלום.
07.11.1967 - סרווייר 6 משוגרת בהצלחה. הראשונה שתוכננה וגם הצליחה להתרומם בהצלחה מהירח.
המשגר העוצמתי ביותר (סאטורן 5) מגיע.
09.11.1967 - משימת אפולו 4 (לא מאוישת) שבחנה לראשונה את טיל הסאטורן 5 בצורה מבצעית כשהוא נושא עליו תא פיקוד של אפולו והדמייה של רכב הנחיתה. לראשונה טיל תלת שלבי עם אשכולות מנועים בכל שלב מגיע לדחף הנדרש להוצאת חללית מאוישת אל מחוץ לאטמוספירה.
07.01.1968 - סרוויר 7 משוגר למשימה האחרונה המדמה נחיתה רכה לקראת חלליות אפולו.
רכב הנחיתה על הירח מגיע
22.01.1968 - משימת אפולו 5 מנסה לראשונה בצורה בלתי מאוישת את רכב הנחיתה על הירח. (משימות אפולו בנויות כך שהחללית מגיעה למסלול היקפי וממנה שולחים רכב נחיתה אל הירח, מאחר ולהנחית (ואח"כ גם להמריא) חללית גדולה היה אז כמעט בלתי אפשרי.
02.03.1968 - משימת זונד 4 שמורכבת מחללית סויוז לא מאוישת על משגר פרוטון מבצעת את משימת סויוז הראשונה (בחינה טכנולוגית).
04.04.1968 - משימת אפולו 6 (לא מאוישת) אישפרה בדיקות נוספות לקראת המשימה המאוישת הראשונה
11.08.1968 - משימת אפולו 7 (מאוישת) בוחנת את תא הפיקוד של אפולו. 3 אסטרונאוטים שוהים בו 11 שעות בחלל ומתרגלים מצבי חירום שונים.
25.10.1968 - חללית סויוז 2 (לא מאוישת) משוגרת במטרה לבצע עגינה עם סויוז 3 ששוגרה יום אחריה (עם קוסמונאטו אחד) הם התקרבו למרחק 200 מ' אך לא הצליחו לבצע תמרוני עגינה.
בעלי חיים מקיפים את הירח
15.09.1968 - משימת זונד 5 של חללית סויוז שכללה צבים ותולעים שמצליחים להיות הראשונים שמקיפים את הירח וחוזרים בשלום. גם זונד 6-7-8 הקיפו את הירח או ביצעו יעף על פניו וחזרו בשלום.
בני אדם מקיפים את הירח ורואים את הצד האפל שלו לראשונה.
21.12.1968 - משימת אפולו 8 היא הראשונה שבה אסטרונאוטים עוזבים לחלוטין את כוח המשיכה של כדור הארץ. הם מקיפים את הירח 10 פעמים. הם בני האדם הראשונים שרואים את הצד הרחוק של הירח. ואף שלחו צילום היסטורי של "זריחת השמש". כמו-כן הם צילמו אתרי נחיתה מתוכננים כמו ים השלווה.
עגינת 2 חלליות אחת לשניה ומעבר אנשי צוות מחללית לחללית.
14.01.1969 - חללית סויוז 4 ויומיים אחריה סויוז 5 ממריאות במטרה לבצע עגינה בחלל ולהעביר שני אנשי צוות מסויוז 5 לסויוז 4. התמרון המסובך מבתצע בהצלחה ומהווה אבן דרך בחקר החלל.
24.02.1969 - הגשושית מארינר 6 וחודש לאחריה מארינר 7 יוצאות לכיוון מאדים להמשך מחקר. מצויידות במגוון מכשירי מדידה כגון רדיומטר וספקטרוסקופ בתחום התת אדום והעל סגול.
18.05.1969 - משימת אפולו 9 בוחנת את כל המערכות המלאות לקראת השיגור לנחיתה ומדמה מצבי חירום שונים במשך 10 ימים בחלל (במסלול סובב כדה"א). כולל מעבר לרכב הירח והפעלתו ומעבר למודל הנחיתה על הירח והפעלתו (בדומה למעבר בין שתי חלליות שבוצע על ידי הרוסים בסויוז 4++ חודשים מספר קודם לכן).
18.05.1969 - משימת אפולו 10 היא מעין חזרה גנרלית לקראת הנחיתה על הירח.
האדם הראשון על הירח
16.07.1969 - משימת אפולו 11 עם ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס יוצאת לדרך, הם נוחתים בים השלווה ואחרי שש וחצי שעות הכנה הם יורדים ונוגעים לראשונה באדמת הירח. ניל אומר "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" כמשפט שייחקק בהיסטוריה. הם הלכו שעתיים וחצי על הירח, אספו כ-20 ק"ג דוגמאות קרקע, וצילמו תצלומים רבים. מוערך ש-600 מליון איש, כחמישת מאוכלוסיית העולם, צפו ברגע הזה. רשמית ארה"ב ניצחה במירוץ הזה את ברה"מ לאחר שהפסידה בהרבה שלבים מוקדמים.
הודו מצטרפת למשחק
15.08.1969 - הקמת הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) היושב בבנגלור. באותה שנה גם נחנך מרכז החלל סאטיש דאון באי סריחאריקוטה. ממרכז חלל זה ישוגר ב-1971 הטיל הבליסטי הראשון והחל מ-1980 גם חלליות.
ריתוך בחלל
11.10.1969 - סויוז 6 משוגרת וזמן מה אחריה גם סויוז 7-8 במטרה שסויוז 6 תתעד את העגינה של שתי החלליות האחרות. בנוסף בוצע על סיפון סויוז 6 לראשונה ניסוי של ריתוך בתנאי ואקום בהצלחה. מנגד העגינה של 7-8 לא הצליחה אך נלמד ממנה הרבה בזכות התיעוד.
14.11.1969 - משימת אפולו 12 משוגרת בהצלחה, ואף נוחתת במדויק (שלא כמו אפולו 11). היא נחת קרוב לגושית סרווייר 3 וחלקים ממנה מוחזרים על ידי האסטרונאוטים לכדה"א. האסטרונאוטים ביצעו 2 הליכות ירח וסה"כ שהו על פניו 31.5 שעות.
שימוש ב"סירת הצלה"
11.04.1970 - משימת אפולו 13 שיועדה להגיע לירח חוותה תקלה בעת המסע ונאלצה לחזור בנחיתת חירום תוך שימוש ברכב הנחיתה על הירח כ"סירת הצלה" (מהלך שנוסה כתרגיל באפולו 8) בזמן שחיי האסטרונאוטים עומדים מנגד העולם צפה בחשש עד חזרתם הבטוחה לכדה"א ששה ימים לאחר השיגור. הסרט אפולו 13 בכיכובו של טום הנקס מתעד את האירוע.
סין מצטרפת למשחק
24.04.1970 - לוויין סיני ראשון - דונג פאנג הונג 1 משוגר על ידי המשגר הסיני צ'אנגג'אנג 1 (צעדה ארוכה), ממרכז שיגור הלווינים גוצ'ואן
18 יממות בחלל
01.06.1970 - סויוז 9 שוברת את שיא השהייה בחלל. 18 יממות, כלמידה לקראת עידן תחנות החלל. לקומונאוטים לקח זמן רב לחזור לעצמם אחרי החזרה לכדה"א ונלמד מכך רבות.
שהרובוט יאסוף במקומי דגימות על הירח
12.09.1970 - לונה 16 נוחתת על הירח. אוספת בהצלחה 101 דוגמיות קרקע וחוזרת איתם לארץ. החללית הראשונה שאספה דגימות באמצעות כף רובוטית.
שהרובוט יסע במקומי על הירח
10.11.1970 - לונה 17 ועליה הרובר לונוחוד 1 נוחתים על הירח. הרובר הצליח לפעול במשך כ-11 חודשי ארץ. הכלי הלא מאויש הראשון מעשה ידי אדם שנע על אדמת גרם שמיים אחר.
31.01.1971 - אפולו 14 מבצעת את נחיתת הירח השלישית עם אלן שפרד - (האמריקאי הראשון בחלל) שאף חבט שני כדורי גולף תוך כדי המשימה. הם אספו כ-40 ק"ג דגימות אבני ירח לצורך מחקר.
תחנת החלל הראשונה
19.04.1971 - תחנת החלל הראשונה - סאליוט 1 משוגרת לחלל. זו תחנה "בחתיכה אחת" שנועדה לבחון היתכנות להימצאות עצם בחלל למשך זמן ממושך ואף לבצע עגינה של חלליות סויוז בה והעברת אנשיצוות אל תוך תחנת החלל. שתי חלליות סויוז ביקרו אותה טרם היא ירדה לאטמוספירה ונשרפה ב-11.10.1971. הראשונה היתה סויוז 10 יומיים לאחר שיגור תחנת החלל שלא הצליחה לעגון בה.
גם למאדים מגיע לוויין
05.05.1971 - הגשושיות מארינר 8 ו- 9 יוצאות למסע מחקר נוסף אל מאדים במטרה למפות אותו. מארינר 8 נכשלת בשיגור אך 9 מצליחה במשימה ונכנסת למסלול היקפי קבוע. הלוויין הראשון מעשה ידי אדם שמקיף את מאדים. היא ממפה את הטופגרפיה של מאדים בדיוק רב כמו גם ניתוח אטמוספירה מדויק.
להתרסק על מאדים
19.05.1971 - הגשושית הרוסית מארס 2 המורכבת ממקפת ומנחתת נשלחות למאדים. הנחתת מתרסקת על מאדים שלא כמתוכנן אך היא הכלי מעשה ידי אדם הראשון שהיגע לאדמת מאדים. מארס 3 ששוגרה שבוע אחריה והיתה דומה לה הצליחה יותר בהנחתת הנחתת, שביצעה נחיתה רכה אך הקשר עימה אבד אחרי 20 שניות בלבד. לשתי הנחתות היו מוצמדים גם רובר עם "רצועה" במטרה להתרחק קצת מהנחתת ולחפור אך הם לא הופעלו. שתי המקפות שלחו צילומים ומידע רב על שדה הכבידה והשדה המגנטי של מאדים.
עגינה ראשונה של חללית בתחנת חלל
06.06.1971 - חללית סויוז 11 שוגרה לתקופה הארוכה ביותר של 30 יום (שקוצר לאחר מכן ל-25 יום). ובמהלך טיסתה הצליחו הקוסמונאוטים לעגון בתחנת החלל סאליוט 1. בדרך חזרה עקב בעיה באחד משסתומי האויר השתחרר האויר מהחללית. היא נחתה בהצלחה אך שלושת הקוסמונאוטים היו מתים. לאור האסון הופסקה זמנית פעילות חלליות סויוז. הופקו לקחים ומספר הקוסמונאוטים בחלליות סויוז פחת לשניים בכדי לאפשר להם ללבוש חליפות חלל בתוך החללית.
הג'יפ הראשון על הירח.
26.07.1971 - אפולו 15 היתה המשימה הראשונה בה נעשה שימוש ב"רכב הנדידה הירחי" (LRV). נסעו בו 27.7 ק"מ מסביב לאתר הנחיתה עד למרחק מקסימלי של 5 ק"מ מאתר הנחיתה.
לצלם את צדק
03.03.1972 - נאס"א משגרת את פיוניר 10 - גשושית לחקר מערכת השמש, על גבי טיל אטלס-קנטאור לכיוון כוכב צדק כדי לחקור את צפונותיו. זו היתה הגשושית הראשונה שחצתה את חגורת האסטרואידים (15.06.1972) ושצילמה את הכוכב צדק מקרוב לרבות את עין הסערה הענקית שלו (04.12.1973) היא גם שיגרה תצלומים של שניים מירחיו הגדולים גנימד ואירופה. אבד איתה הקשר ב-23.01.2023 כשהיא במרחק עצום של 12 מליארד ק"מ מכדה"א. ב-13.06.1983 יצאה הגשושית רשמית ממערכת השמש כשחצתה את מסלול נפטון. פיוניר 10 נשאה את "הדיסקית של פיוניר" למקרה שתתגלה על ידי חייזרים.
16.04.1972 - אפולו 16 משוגרת בהצלחה. מביאה כ-100 ק"ג אבני ירח למחקרים ומשגרת לוויין קטן למסלול סביב הירח.
07.12.1972 - אפולו 17 משוגרת בהצלחה. הנחיתה המאוישת האחרונה על הירח עד ימינו אלה ( הג'יפ (LRV) שובר שיא מהירות של כמעט 19 קמ"ש.
האדם האחרון עוזב את אדמת הירח
14.12.1972 - סוף משימת אפולו 17. האסטרונאוט יוג'ין סרנן הו]ך לאדם האחרון שעומד על אדמת הירח, לפחות עד עתה. בנאס"א עובדים כיום על תוכנית ארטמיס להחזרת אנשים לירח).
08.01.1973 - לונה 21 ועל גביה הרובר לונוחוד 2 נוחתת על הירח והרובר מטייל בירח במשך 4 חודשים.
03.04.1973 - תחנת החלל סאליוט 2 משוגרת לחלל, למעשה היתה במסווה תחנת חלל צבאית בשם אלמאז (יהלום), אך יומיים לאחר השיגור היא התפוצצה. גם השיגור הנוסף של אלמאז שהוסווה ששוגר כחודש אחר כך נכשל והיא נשרפה באטמוספירה כחודש אחר כך.
שימוש במקלעת כבידתית
03.11.1973 - הגשושית מארינר 10 יוצאת לחקור את כוכב-חמה, הקרוב ביותר לשמש. תוך שהיא משתמשת במקלעת כבידתית של נוגה לראשונה בהסטוריה. היא הצליחה לסקור כ-45% משטח כוכב חמה.
לחקור את שבתאי
06.04.1973 - גשושית פיוניר 11 משוגרת לכיוון שבתאי וטבעותיו כדי לחקור אותם וגם לחקור בדרך קרינה קוסמית, רוח השמש ומאפייני חלקיקי האבק במערכת השמש. ב-04.12.1974 היא הגיעה לצדק וצילמה אותו. לרבות את הקטבים ומדדה את מסת הירח של צדק קליסטו. היא השתמשה בצדק כמקלעת כבידתית לכוונה לכיוון שבתאי והגיעה קרוב אליו ב-01.09.1979. שם הוחלט שהיא תעבור דרך הטבעות כדי להבין את ההשפעה. היא כמעט התנגשה בירח קטן של שבתאי שאותו גילתה רק יום קודם לכן (אמפיתאוס) וגילתה גם ירח קטנטן נוסף וטבעת נוספת. הגשושית חקרה גם את השדה המגנטי של שבתאי וגילתה שפני השטח של טיטאן קרים מכדי לתמוך בחיים. ב-1995 הפסיקו מכשיריה המדעיים לפעול והיא ממשיכה להתרחק ממערכת השמש בקצב לא מהיר יחסית לגשושיות אחרות. פיוניר 11 נשאה את "הדיסקית של פיוניר למקרה שתתגלה על ידי חייזרים.
14.05.1973 - תחנת החלל האמריקאית הראשונה - סקיילאב, משוגרת ביחידה אחת במשקל 77 טון הכוללת מעבדה ומצפה כוכבים.. היא ננטשה כבר בפברואר 1974 אך נשארה באוויר עד 11.07.1979 ואז הנמיכה גובה והתרסקה. סקיילאב היתה למעשה שלב עליון שהורכב על גבי טיל סאטורן 5 בדומה לחזונו המוקדם יותר של ורנר פון בראון. בין היתר סייעה סקיילאב בחקירת 8 התפרצויות שמש והבנתן.
28.10.1974 - לונה 23 היתה אמורה לאסוף דגימות ירח וכשלה בהמראה חזרה ולכן הוחלט להשאירה על הירח כתחנת מחקר.
25.06.1974 - תחנת חלל סאליוט 3, שגם היא היתה חלק מהפרויקט הצבאי אלמאז שוגרה ושהתה בחלל עד 25 ביונאר 1975. במהלך זמן זה עגנה בה בהצלחה חללית סויוז 14 (וגם סויוז 15 ניסתה ולא הצליחה).
לגדל בצל בחלל
26.12.1974 - תחנת חלל סאליוט 4 שוגרה לחלל ושהתה במסלול עד עד 03.02.1977. במהלכה עגנו בה בהצלחה 3 חלליות (סויוז 17,18,21) ושהו עליה שלושה צוותים, זה נחשב לשיגור המוצלח הראשון של תחנת חלל. נערכו בה ניסויים רבים כדוגמת שימוש בטלסקופ לחקר השמש (הצוות של סויוז 17), הקמת גן בחלל וגידול בצל (הצוות של סויוז 18 ששבר את השיא הרוסי לשהיה בחלל של 63 יום). בנוסף סויוז 20 הבלתי מאוישת עגנה בה למשך שלושה חודשים והוכיחה את עמידות המערכות לאורך זמן.
להפיל לווינים באמצעות תותחים
24.01.1975 - על גבי תחנת סאליוט 3 הותקן תותח ונעשה נסיון לירות בו בלוויין ולהפילו בשמיים. הנסיון הוגדר בהצלחה.
22.06.1976 - שיגור תחנת החלל סאליוט 5, תחנת חלל צבאית שעסקה בעיקר בצילומים של כדה"א. שני צוותים נחתו בה וביצעו ניסויים שונים אך בסופה החליט צבא ברה"מ שהערך מתחנות חלל צבאיות אינו גדול וזנח את הקונספט. תחנת החלל התרסקה ב-08.08.1977.
האירופאים מצטרפים למשחק
30.05.1975 - הקמת סוכנות החלל האירופאית - איס"א (ESA)
שיתוף פעולה בין אמריקאים ורוסים
15.07.1975 - משימת אפולו-סויוז יוצאת לדרך ומסיימת את סוף עידן המירוץ לחלל במסגרת המלחמה הקרה. פעם ראשונה שאמריקאים ורוסים שיתפו פעולה. במסגרת זו שוגרה חללית אפולו האחרונה (על גבי טיל סאטורן האחרון) ממרכז קנדי וחחלית סויוז 19 ממרכז השיגור בבאיקונור וביצעו עגינה בחלל (בהובלת הצוות של אפולו) ושיגרו תמונה של שני מפקדי המשימה "היריבים" לוחצים ידיים. הם ביצעו ניסויים משותפים שונים ותמרוני עגינה נוספים והחליפו מתנות סמליות.
נחתת ראשונה על מאדים
20.08.1975 - נאס"א משגרת את הגשושית ויקינג 1 על גבי טיל טיטאן בכדי לחקור את מאדים. היא מורכבת ממקפת ונחתת אשר היתה הראשונה לנחות על מאדים בהצלחה. וגם ניתחה לראשונה בהצלחה דגימות קרקע לקביעת הרכב המינרלים במאדים.
09.09.1975 - נאס"א משגרת את הגשושית ויקינג 2 הכוללת גם היא מקפת ונחתת כמו ויקינג 1 פעלה עד 1980 והמשיכ האת מחקר המינרלים על מאדים.
09.08.1976 - לונה 24 אוספת ומחזירה לארץ 170 גרם של דוגמאות קרקע ירחית.
טרום מעבורות החלל
17.09.1976 - מעבורת החלל "אנטרפרייז" (כן, על שם החללית במסע בין כוכבים), שוכננה כמעבורת ניסוי באטמוספירה הנמוכה (ללא טילים רקטיים, מגן חום וכו') מועברת לנאס"א לצורך ניסויים ומשוגרת ממטוסי בואינג 747 לצרכי בחינת מערכות הנחיתה.
1976 - ברה"מ מחליטה על ביטול פרויקט הנחיתה על הירח עקב התארכות השנים מאז הנצחון האמריקאי בגזרה זו.
להגיע הכי רחוק שאפשר
05.09.1977 - נאס"א משגרת את ווויאג'ר 1 למסע לכיוון צדק ושבתאי, במסלול של מקלעת כבידתית, ובדגש גם על מחקר הרים געשיים במערכת השמש. היא נשאה עימה תקליט זהב כ"שדרוג" לעומת דיסקית פיוניר עם מיטב יצירות המין האנושי למקרה שחייזרים ייתקלו בה. מהם המישכה אל מחוץ למערכת השמש וב-2013 הגיעה ל"הליו-פאוזה" שהיא קצה גבול ההשפעה המגנטית של השמש. רחוק יותר מכל חפץ אנושי אחר. נכון לאוקטובר 2024, 47 שנים אחרי שיגורה, הגשושית עדיין בקשר עם כדור הארץ, ממרחק 24 מליארד ק"מ וזמן תקשורת של 23 שעות. היא צפויה להצליח לשמור על קשר רק עד 2025. ב-1990 אחרי שסיימה את משימותיה העיקריות, התבקשה החללית לצלם את כדה"א ממרחק של 6 מליארד ק"מ והתקבלה תמונה של "נקודה כחולה חיוורת". תמונה זו ותיאור זה של כדה"א הפכו לכריכת ספרו של קארל סייגן שיצא ב-1994.
לבקר בכל ארבעת כוכבי הלכת החיצוניים
20.08.1977 - זמן קצר לפני שיגור וייאג'ר 1 נאס"א משגרת את וויאג'ר 2. עם מטרה דומה ותקליט זהב זהה לוויאג'ר 1. אך מסלךולה שונה כך שלאחר שבתאי תבקר באמצעות מלקעת כבידתית גם באוראנוס ונפטון והיא הראשונה (והיחידה עד כה) שביקרה בכל ארבעת כוכבי הלכת החיצוניים. ב-1979 כשחלפה ליד צדק היא גילתה עוד 11 ירחים קטנים שלו ובזמן שהיתה ליד שבתאי ב-25.08.1981 סרקה באמצעות ראדאר את האטמוספירה שלו לזיהוי מאפייני חום וצפיפות. ב-24.01.1986 עברה ליד אוראנוס וזיהתה לא פחות מ-10 ירחים שלו שלא היו ידועים קודם. ב-25.08.1989 היא עברה ליד נפטון וגילתה ירח נוסף שלו כמו כתם סערה אפל על פניו (שבינתיים נעלם לפי תצפחיות טלסקופ האבל). נכון לנובמבר 2024 עדיין מתקיים קשר עם החללית כשהיא במרחק של מעל 20 מליארד ק"מ והיא עדיין שולחת נתונים. זו המשימה הרציפה הארוכה ביותר של נאס"א.
29.09.1977 - תחנת חלל סאליוט 6 משוגרת ותישאר בחלל עד 29.07.1982. היא כללה לראשונה שתי תחנות עגינה וגם מערכת "איגלה" לעגינה אוטומטית. דבר שאיפשר גם עגינה של חלליות משא. היו בתחנת החלל חמישה צוותים קבועים וביקרו אותה לא פחות מ-10 משלחות כולל לראשונה קוסמונאוטים שלא היו רוסים או אמריקאים. זמן הצוות הארוך ביותר היה 183 ימים (כחצי שנה). אחד המיכשורים העיקריים בה היה טלסקופ שראה גם באינפרה אדום ובאולטרא סגול בנוסף לטווח האור הנראה. בתחנה זו גם בוצעה לראשונה הליכת ירח באמצעות דגם חליפת החלל הרוסי אורלאן-D (עיטם).
חללית מטען רובוטית רוסית
20.01.1978 - רוסיה משגרת לראשונה את חללית המטען הרובוטית פרוגרס במטרה להביא אספקה לתחנות החלל, החל מסאליוט 6, דרך מיר ועד לתחנת החלל הבינלאומית. חללליות אלה שוגרו כבר קרוב ל-150 פעמים עד היום.
מי רוצה להיות קוסמונאוט?
03.02.1978 - משימת סויוז 28 פותחת את תוכנית אינטרקוסמוס בה מצורף כל פעם קוסמונאוט ממדינה אחרת לצוות הרוסי, בדגש על מדינות קומונוסטיות אך לא רק. במשימה הראשונה טס קוסמונאוט מצ'כוסלובקיה וב-16 משימות נוספות עד 1988 שוגרו קוסמונאוטים מפולין, גרמניה המזרחית, בולגריה, הונגריה, וייטנאם, קובה, מונגוליה, רומניה, צרפת, הודו, סוריה, בולגריה, אפגניסטן וצרפת. מטרת התוכנית היתה לחזק את הקשרים הפוליטיים ואת התלות בין ברה"מ לבנותיה ולתומכיה.
עידן ה-GPS
22.02.1978 - לוויין ראשון מסדרה של 24 לוויינים (שבהמשך גדל ל-31) של רשת ה-GPS משוגר על גבי טיל אטלס. ה-GPS משמש לאיכון מדויק באמצעות שלושה לוויינים ותחנת קרקע או באמצעות ארבעה לווינים. ועל אף שנולד כצורך צבאי, הוא נפתח לשימוש כלל עולמי למגוון צרכים הדורשים מיקום וניווט. עד שנת 2,000 השימוש האזרחיים קיבלו אות פחות מדויק אך זה הוסר על ידי הנשיא קלינטון.
לחקור את נוגה
20.05.1978 - גשושית פיוניר-ונוס משוגרת מסלול היקפי סביב נוגה כדי לחקור אותו. פעלה עד מאי 1992.
08.08.1978 - פיוניר ונוס מולטי-פרוב המוכבת מ-5 תת גשושיות לחקר כוכב נוגה. ב-09.12.1978 הן חדרו לאטמוספירה של כוכב נוגה חמושות במצנח בלבד ושידרו משם נתונים (לא מצלמות). הן שרדו עד להתרסקות על פני הכוכב ורק אחת גם שרדה כשעה לאחר מכן והצליחה לשדר נתונים גם מפני הכוכב. הן סיפקו ביחד מידע רב מסוגים רבים של חיישנים על האטמוספירה המורכבת של נוגה.
חלליות משתדרגות
16.12.1979 - חללית סויוז-T ראשונה משוגרת (בלתי מאוישת). זה הדגם השלישי של חלליות סויוז. לראשונה עם מוליכים למחצה במערכות המיחשוב ומחשבים מתקדמים שעזרו בעגינה המסובכת אל תחנות החלל. יכלה לשאת 3 קוסמונאוטים עם חליפות חלל.
עידן מעבורות החלל
12.04.1981 - מעבורת החלל הראשונה - קולומביה, כלי הרכב החללי הראשון שנועד לשימוש מחדש, ממריאה. (טיסה STS-1). במידה מסוימת היא ממשיכת דרכו של ה-X-15. משוגרת על גבי טיל וחוזרת חזרה בסגנון דאיה. אחת ממטרותיה העיקריות היתה תחזוקת כל מערך הלוויינים. בנוסף הותקנה עליה space-lab שאיפשרה גם לבצע עליה ניסויים מדעיים במקום בתחנת חלל. המעבורות גם היתה הכלי התעופתי המאויש הראשון שהונע בדלק מוצק ולא נוזלי. קולומביה ביצעה 28 טיסות. באחרונה שבהם היא התפרקה בכניסה לאטמוספירה עקב הבלאי וההזדקנות ושבעת יושביה נהרגו, בינהם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. סה"כ בוצעו 135 טיסות מעבורת בכל המעבורות והפרויקט נסגר ב-21.07.2011 זמן קצר לאחר אסון קולומביה. ההבטחה של הוזלת הטיסות לחלל באמצעות מעבורות קולומביה מעולם לא התממשה, הן עקב הצורך במשגר יקר לכל טיסה והן בשל עבודות התחזוקה היקרות בין לטיסה לטיסה.
שימוש רב פעמי בחלליות
12.11.1981 - קולומביה יוצאת בשנית אל החלל בטיסה שהופכת לפעם הראשונה שיש שימוש רב פעמי לכלי טיס מאויש.
גינה בחלל
19.04.1982 - תחנת חלל סאליוט 7 שוגרה כממשיכת דרכה המשופרת של סאליוט 6. ונשארה בחלל עד 07.02.1991. פעלו בה שישה צוותים קבועים וביקרו בה חמש משלחות. בין היתר גם קוסמונאוט צרפתי וקוסמונאוטית אישה ראשונה - סבטלנה סביצקאיה. זמן השהייה הארוך ביותר של צוות בתחנת חלל היה 237 ימים. זו תחנת חלל סאליוט האחרונה והיא כבר שהתה בחלל במקביל לתחנת החלל מיר- חללית סויוז T-15 אף ביצעה טיסה בין שתיהן. כמו-כן גודל בה הצמח הראשון שגם הפיק זרעים בחלל.
הודו בונה מערך לוויני תקשורת גיאוס-סטציונריים
04.1982 - הודו משגרת לוויין גיאוסטציונרי ראשון (כזה שנמצא קבוע מעל הודו) במסגרת תוכנית INSAT למטרות תקשורת, מזג אויר ותמיכה בפעולות הצלה. עד עתה שוגרו 24 לוויינים כאלה כאשר החל מ-1992 הם גם מיוצרים בהודו. המערכת גרמה למהפך במספר תחומים בכלכלת הודו לרבות בתחום טלוויזיה לוויינית.
שיגור לוויין מסחרי ממעבורת חלל
11.11.1982 - משימת STS-5 של המעבורת קולומביה כללה שיגור שני לוויינים מסחריים של חברת יוז איירקראפט אל החלל. לראשונה בהסטוריה.
הליכת חלל ממעבורת
04.04.1983 - המעבורת צ'אלנג'ר - המעבורת השניה של נאס"א, משוגרת למשימתה הראשונה STS-6. ובמסגרתה מבוצעת הליכת החלל הראשונה מתוך מעבורת.
ישראל פותחת סוכנות לחקר חלל
04.1983 - הקמת סל"ה (ISA) הסוכנות הישראלית לניצול החלל, תחת משרד המדע וביוזמת השר יובל נאמן.
אמריקאית אסטרונאוטית ראשונה
18.06.1983 - המעבורת צ'אלנג'ר מבצעת את טיסתה השניה ב-STS-7 - ציוותה כולל את האסטרונאוטית האמריקאית הראשונה סאלי רייד.
אפרו אמריקאי אסטרונאוט ראשון
30.08.1983 - המעבורת צ'אלנג'ר מבצעת את טיסתה השלישית ב-STS-8 - ציוותה כולל את האסטרונאוט האפרו-אמריקאי הראשון גויאון סלופורד. כמו-כן זו ההמראה והנחיתה הראשונות של מעבורת חלל בלילה.
שישה אנשים במעבורת
28.11.1983 - משימת STS-9 של המעבורת קולומביה היא הראשונה שנושאת שישה אנשים והראשונה בה מבוצעים ניסויים במעבדת SPACRLAB.
הלוויין האנושי הראשון
03.02.1984 - המעבורת צ'אלנגר במשימתה הרביעית STS-41. האסטרונאוטים מק'קנדל וסטיוארט השתמשו לראשונה ביחידת תמרון שבה שולט האסטרונאוט (MMU) ולמעשה מק'קנדל הפך ל"לוויין האנושי הראשון" שמקיף את כדה"א כאשר ה"חללית" שלו היא למעשה רק חליפת החלל שהוא לובש.
30.08.1984 - המעבורת דיסקברי, השלישית של נאס"א, יוצאת למשימתה הראשונה.
הקנדי הראשון בחלל
05.10.1984 - משימה שישית למעבורת הצ'אלנג'ר בה השתתפו שתי נשים, בינהן גם האמריקאית הראשונה שמבצעת פעילות חוץ רכבית. האסטרונאוטית קת'רין ד. סליבן. כמו-כן חבר בצוות מרק גרנוא שהופך לאסטרונאוט הקנדי הראשון בחלל.
הסעודי הראשון בחלל
17.06.1985 - במשימת דיסקברי החמישית סולטאן בן סלמן-אאל סעוד הוא הסעודי הראשון בחלל (וגם הערבי הראשון בחלל והמוסלמי הראשון בחלל).
03.10.1985 - מעבורת החלל אטלנטיס, המעבורת הרביעית של נאס"א, משוגרת למשימה ראשונה STS-51.
אסון הצ'אלנג'ר
28.01.1986 - מעבורת הצ'אלנג'ר במשימתה העשירית התפוצצה על כן השיגור ושבעת האסטרונאוטים על סיפונה נהרגו. בגלל אטם דולף בטיל ההאצה שנפגעה כתוצאה ממזג האויר הקר יום קודם לכן. אחת מהשבעה היתה מורה, שיהתה אמורה להיות האזרחית הראשונה (שלא עברה הכשרה מסיבית כאסטרונאוטית) שנשלחת לחלל. היא היתה אמורה להעביר שיעור מהחלל בכדי לעורר עניין מחודש בטיסות החלל ותלמידיה שהו בטקס השיגור וראו את ההתפוצצות. לאחר האסון הופחת מספר השיגורים של המעבורות וגם הוחלט לא לבנות מעבורות נוספות.
להרכיב תחנת מחקר בחלל
20.02.1986 - המודול המרכזי של תחנת החלל מיר, מודול המגורים, הבקרה ואמצעי העגינה לשאר הרכיבים משוגר על גבי טיל פרוטון, אליו יצטרפו בשנים הבאות חשישה חלקים שונים, בדגש על הרחבת היכולו המדעיות. בתחנה היה מקום ל-3 קוסמונאוטים. והיא תוכננה לשהייה ארוכה בחלל. אם כי הקוסמנאוט ששהה בה הכי הרבה זמן, סרגיי קריקאליוב שהגיע למיר ב-1991, שהה בה 311 יום פשוט כי ברה"מ התפרקה ולא היה ברור מי יחזיר אותו. החללית הוחזרה בצורה מבוקרת לכדה"א לאחר 15 שנות פעילות.
לחקור את פובוס (אחד הירחים של מאדים)
07.07.1988 - ברה"מ משגרת את פובוס 1 ושבוע אחריו את פובוס 2, גושיות לחקר הירח של מאדים. בעוד פובוס 1 כשלה במשימתה (אם כי שלחה מידע על השמש אותה חקרה במסעה) פובוס 2 הגיעה מאדים והתקרבה לפובוס, צילמה אותו, זיהתה תעלות על פניו, ולא מצאה סימני מים. היא היתה אמורה גם לשחרר נחתת אל פניו אך בזה היא כשלה.
ישראל משגרת לוויין ראשון לחלל
19.09.1988 - הלוויין אופ"ק 1 משוגר בהצלחה לחלל מוכיח את יכולותיה של ישראל בתחום זה. עקבו אחריו אופק 2 (1990) ואופק 3 (1995) הווא שימש בסיס ללוויני הצילום ארוס של חברת אימאג'סאט (ביוזמת התעש"א). ישראל הצטרפו למועדון מצומצם שכולל כיום 13 מדינות בלבד שיש להן היכולת לשגר לוויינים.
גם הרוסים רוצים מעבורת חלל
15.11.1988 - מעבורת החלל הרוסית בוראן משוגרת על גבי טיל "אנרגיה" לטיסת ניסוי לא מאוישת שהסתיימה בהצלחה. זה היה הפרויקט היקר ביותר בתוכנית החלל של ברה"מ וגם הוא גם עמיתו האמריקאי לא השיג תוצאות הוזלה. לא היה עוד שיגור לבוראן והיא נהרסה בהתמוטטות בבנגאר בו אוחסנה ב-2002.
האיטלקים מצטרפים למשחק
1988 - מוקמת סוכנות החלל האיטלקית (ASI) - ממוקמת ברומא ויש לה אתר שיגור שהיא רכשה בקניה.
גם לאסטרואיד מגיע ירח
18.10.1989 - הגשושית גלילאו נשלחת מסיפון מעבורת החלל אטלנטיס בטיסה STS 34 לכיוון צדק במסלול עם מקלעת כבידתית סביב נוגה. במסעה שארך 6 שנים לכיוון צדק היא חצתה את חגורת האסטרואידים. עברה לראשונה אי פעם בקירבת אסטרואיד ואף גילתה ירח של אסטרואיד. היא גם היתה הראשונה שהקיפה את הצדק ואף שלחה מיני גשושית למסלול התרסקות ללמידת האטמוספירה של צדק.
יפן מגיעה לירח
24.01.1990 - הגשושית היפנית היטן (שמיים) נשלחת למסלול הקפה של כדה"א והירח והיא הגשושית הראשונה שלא קשורה לשתי המעצמות הגדולות שמגיעה לירח. היא התרסקה על פניו ב-1993. היא נשאה עימה לוויין ירח קטן בשם אגורומו לשיפור הקשר כשהיא תהיה בצד המרוחק.
עידן טלסקופי החלל
24.04.1990 - טלסקופ החלל האבל משוגר על גבי מעבורת דיסקברי ופותח את עידן טלסקופי החלל. לקח שלוש שנים לתקן בו מספר ליקויים בכמה טיסות מעבורת, אך תוצריו שיפרו מאד את הבנת היקום. בין היתר הוא איפשר לצפות לחלל העמוק אל "היקום הצעיר". סיפק תמונות ברורות של ערפיליות וסופרנובות שהביאו להבנה טובה יותר של תהליכי היווצרות היקום בכלל ומערכת השמש בפרט. הוא צילם התנגשות כוכב שביט בצדק.
ללמוד על קרני הגמא ביקום
05.04.1991 - מעבורת החלל אטלנטיס מציבה במסלול את "מצפה קרני הגמא קומפטון" לצפייה בקרני גמא. פעל עד יוני 2000. המצפה ביצע סקר של מרכז הגלקסיה, ערך רישום של כ-2,700 התפרצויות גמא וייתכן ואף גילה אנטי-חומר.
30.08.1991 - טלסקופ החלל "יוקו" (ביפנית - קרן שמש) שוגר ממרכז החלל אוצ'ינורה על גבי משגר M-3C - כיוזמה משותפת של יפן, ארה"ב ובריטניה במטרה להמשיך בחקר פעילות השמש. הוא פעל בגובה של כ-550 ק"מ במשך כ-10 שנים.
25.02.1992 - רוסיה מקימה את רוסקוסמוס או בשמו הרשמי "התאגיד הממלכתי לפעילות חלל. זהו הממשיך הטבעי של סוכנויות החלל של ברה"מ ושל תוכנית החלל שלה. ויושב גם הוא בקורוליוב.
07.05.1992 - טיסה ראשונה למעבורת החלל אנדוור, המחליפה את הצ'אלנג'ר שהתפוצצה ובנויה במידת מה על חלקי החילוף של הצ'אלנג'ר. בטיסה זו בוצעה הליכת החלל הארוכה ביותר מאז אפולו 17. (מעל 8 שעות) וגם היתה הראשונה בה יצאו 3 אסטרונאוטים ביחד להליכת חלל (במטרה לתפוס לוויין תקשורת) שהזרוע הרובטית לא הצליחה להתמודד עימו).
לחקור את המיקרו כבידה
25.06.1992 - ניסוי ראשון של מעבדת מיקרו-כבידה על סיפונה של מעבורת החלל קולומביה
12.09.1992 - טיסתה השניה של מעבורת החלל אנדוור - במהלכה נערך גם ניסוי ישראלי של בניית קן צרעות מזרחיות בתנאי חוסר כבידה.
23.04.1993 - סין מקימה את מינהל החלל הסיני (CNSA) כגלגול של משרד תעשיית האוירונאוטיקה של סין CNSA מנהלת את המדיניות וזרוע שניה "תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל (CASC) היתה אחראית על הביצוע (פורקה ב-1998 לחברות ממשלתיות קטנות יותר).
שיתוף פעולה רוסי אמריקאי
03.02.1994 - המעבורת דיסקברי במשימה STS-60 כמשימת הכנה לקראת משימות עגינה בתחנת החלל מיר כחלק מפרויקט משותפת של רוסיה וארה"ב להצגת שיתוף פעולה וללמידה משותפת (המשך של תוכנית אפולו-סויוז מ-1975). במשימה זו היה לראשונה חבר צוות רוסי בצוות המעבורת.
קפטן אישה אמריקאית ראשונה
03.02.1995 - המעבורת דיסקברי במשימה STS-63 מגיעה למרחק 11 מ' מעגינה בתחנת החלל מיר (לקראת המשימה הבאה שתבצע עגינה). והראשונה בה היתה מפקדת אישה - האסטרונאוטית איילין קולינס.
אמריקאי על חללית רוסית
01.06.1995 - החללית סויוז 21 ממריאה לעבר תחנת החלל מיר למשימה שגרתית של החלפת חברי צוות, אך לראשונה אחד מהם הוא אסטרונאוט אמריקאי. היא גם נושאת המודול SPEKTR המתחבר למיר לשיפור תנאי המגורים.
כשמעבורת אמריקאית ותחנת חלל רוסית מתחברים לרכב חלל גדול אחד
27.06.1995 - המעבורת אטלנטיס בטיסה STS-71 עוגנת לראשונה בתחנת החלל מיר והצוות שבה מחליף את הצוות בתחנה. בכך הופכת הטיסה לטיסת המעבורת הראשונה שצוותה התחלף תוך כדי טיסה. הכלי המאוחד הפך לכלי הגדול ביותר מעשה ידי אדם המקיף את כדה"א. בהמשך תגיע אטלנטיס למיר עוד שש פעמים למשימות דומות.
נחיתה רכה ראשונה על אסטרואיד
17.02.1996 - נאס"א משגרת את הגשושית ניר שומאכר למסלול מקיף ונחיתה על האסטרואיד ארוס. משם שיגרה נתונים רבי ערך על מבנה, השדה המגנטי שלו ועוד. זו הגשושית הראשונה שביצעה נחיתה רכה על אסטרואיד.
לוויין תקשורת ישראלי
16.06.1996 - התעשיה האוירית משגרת את עמוס 1 למסלול גיאו-סטציונרי וחברת חלל תקשורת אחראית על מכירת זכיונות השימוש בו בהצלחה. עקב אחריו עמוס 2 (ב-28.12.2003) ולוויני עמוס נוספים, כולל גם לווינים המובססים על עמוס שנמכרו לסין.
למפות את מאדים
07.11.1996 - נאס"א משגרת את מארס גלובל סרווייר - אשר מיפתה תופעות גיאומורפולוגיות שונות על מאדים
השהייה הארוכה ביותר של מעבורת בחלל
19.11.1996 - טיסה STS-80 של מעבורת החלל קולומביה יצאה למשימה שארכה 17 ימים. במשימה זו גם האסטרונאוט סטורי מאגריב "השלים סריה" והפך ליחיד שטס ב-5 מעבורות שונות.
רובר ראשון על מאדים
04.12.1996 - נאס"א משגרת את הגשושית מארס פאת'פיינדר שכוללת נחתת ורובר רובוטי קטן בשם סוג'ורנר שהיה הרובר הראשון על מאדים. הגשושית משוגרת במסגרת תוכנית דיסקברי למשימות זולות ומהירות לבניה.
להקיף את שבתאי ולנחות על טיטאן.
15.10.1997 - הגשושית קאסיני המשותפת לנאס"א ולסוכנות החלל האירופית היתה הרביעית שהגיעה לשבתאי אך הראשונה שנכנסה למסלול הקפה סביבו. הגשושית הקיפה את שבתאי מ-2004 עד 2017. היא חקרה בין היתר את השפעת הירח הקטן פרומותיאוס על הטבעת החיצונית של שבתאי שאותה הוא חוצה, ובחנה את השדה המגנטי של שבתאי. ב-24.12.2004 הופרדה מהגשושית הנחתת הויגנס שנחתה לראשונה על הירח טיטאן ושידרו תמונות ממנו.
פרסומת ראשונה בחלל
1997 - בעקבות פרשת הסיליקון בחלל תנובה הישראלית משקיעה מליון דולר בקמפיין פרסום שצולם בתחנת החלל מיר (מקושר לתופעת בריחת הסידן שחווים השוהים בחלל). זוהי הפרסומת הראשונה בחלל.
07.01.1998 - נאס"א משגרת את הגשושית לונר פרוספקטור במטרה להקיף את הירח במשך שנה וחצי ולבדוק את המבנה המינרלי שלו.
שימוש במנוע יונים
24.10.1998 - נאס"א משגרת את גשושית דיפ ספייס 1 לחקירת מטאורים וכוכבי שביט, זו הגשושית הראשונה שמופעלת באמצעות מנוע יונים.
תחילתה של תחנת החלל הבינלאומית (ISS)
20.11.1998 - הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית, שנקרא "זאריה" משוגר מרוסיה על גבי טיל פרוטון ושבועיים אחריו, ב-04.12.1998 מצטרף אליו "יוניטי" האמריקאי שמשמש יחידת קשר בין החלק הרוסי לחלק האמריקאי באמצעות מעבורת החלל אנדוור. אלה משמשים את ליבת התחנה אך עדיין ללא אפשרות איוש. רעיון תחנת החלל הבינלאומית נולד למעשה לאחר נפיחלת ברה"מ כבר ב-1993 ועלה על פסים מעשיים כתוצאה משיתוף הפעולה המוצלח בפרויקט מיר ומעבורות החלל, והוא איפשר לארבע סוכנויות חלל שונות שכל אחת מהן פיתחה קונספט של תחנת חלל עצמאית לאחד כוחות ומשאבים. רוסיה עם "מיר 2", ארה"ב עם "פרידום", "קולומבוס" האירופאית ו"קיבו" היפנית. כמו-כן הצטרפה לפרויקט גם סוכנות החלל הקנדית.
יש גם כשלונות
11.12.1998 - שיגור מקפת אקלים למאדים נכשל כשאבד עם הגושית קשר עם הכניסה למסלול. גם שיגור נחתת קוטב כחודש אחר כך נכשל כשהנחתת ככל הנראה התרסקה על מאדים.
גיל הזהב בחלל
29.12.1998 - המעבורת דיסקברי במשימה STS-95 מונה בציוותה את האסטרונאוט הספרדי הראשון, וגם את האסטרונאוט המבוגר ביותר אי פעם. סנאטור ג'ון גלן בן ה-77 אשר בצעירותו (36 שנה לפני) היה האסטרונאוט בטיסת מרקיורי-אטלס 6 והיה האמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ. הימצאותו שימשה כר לניסויים בתחום השפעת היעדר הכבידה על תהליך ההזדקנות.
1998 - הקמת "אגודת מאדים" עמותה ללא כוונות רווח הפועלת לקידום המחקר באופן שיאפשר התיישבות במאדים.
להביא דוגמיות חזרה מכוכבי שביט
07.2.1999 - נאס"א משגרת את הגשושית סטארדאסט (אבק כוכבים) לכיוון השביט וילד 2 במטרה לעבור בזנבו ולאסוף בתוך תא מיוחד אבק מהזנב ולהחזירו לארץ (חזרה ב-15.01.2006). היא הראשונה שהחזירה חומר מגרם שמיימי שאינו הירח. הגשושית גם צילמה את האסטרואיד מזנבו באופן שאיפשר להבחין ולנתח את גרעין הקרח שלו.
טלסקופ חלל רנטגן
23.07.1999 - טיסה STS-93 של מעבורת החלל קולומביה משגרת את טלסקופ החלל צ'נדרה המתמחה בתחום קרני הרנטגון (שאינן חודרות את האטמוספירה כמעט), אחד הטלסקופים המסייעים ביותר למדענים בחקר החלל (ערפיליות, סופר-נובות וכו')
סין מתחילה בפרויקט לשיגור טייקונאוט לחלל
19.11.1999 - סין שולחת את החללית הלא מאוישת שנג'ואו 1 לבדיקת מערכות. שלב ראשון בתוכנית לשלוח חללית מאוישת. החללית די דומה לסויוז עקב עבודתם הצמודה של הסינים עם הרוסים כבר מ-1994. התוכנית לשליחת טייקונאוט (אסטרונאוט סיני) לחלל נולדה כבר בסוף שנות ה-60 אך התבטלה וחזרה לחיים רק כעת.
למפות במדויק את הטופגרפיה של כדה"א
11.02.2000 - מעבורת החלל אנדוור - במשימה STS-99 - כללה ראדאר חדשני שעבד לאורך כל המשימה (22 יום) כדי לצלם בצילום מימדי כמעט את כל כדה"א. המידע המדויק (בנפח 8 טרה בייט) סייע לשימושים רבים הנמסכים על מיפוי מדויק כדוגמת מיקום אנטנות סלולריות, מיפוי זרימת שפכים וכו'.
12.07.2000 - מודול זבזדה מצטרף לתחנת החלל הבינלאומית. הוא כולל מגורי צוות, מערכות מיזוג אויר ושליטה במסלול ומעגן עגינה עבור חלליות הסויוז המאויישות, ועבור חלליות הפרוגרס - חלליות מטען לא מאוישות רוסיות.
איוש תחנת החלל הבינלאומית
30.10.2000 - חללית סויוז במשימה TM-31 שולחת צוות קבוע ראשון למיר, לאחר שמספר חודשים קודם לכן נשלח מודול המגורים "זבזדה" וצוותי מעבורות חלל בנו תומכות לקליטת וחיבור היחידות השונות. הגדלת החללית במודולים נוספים והחלפת הצוותים נמשכה וכיום מורכבת התחנה מ-15 מודולים שונים. החלק האחרון הורכב ביולי 2021 וכעת התחנה שוקלת כ-400 טון. גודלה מאפשר לראות אותה מהקרקע כנקודת אור חולפת בבתנאים מסוימים בעין לא מזוינת.
ישראל שולחת לוויין צילום ישראלי
05.12.2000 - הלוויין ארוס שפותח בתעשיה האווירית משוגר על ידי טיל רוסי מסיביר בהצלחה. ב-2006 שוגר ארוס ב'. הלווינים משרתים את חברת אימאג'סאט שהוקמה על ידי התעשייה האוירית וכיום נמכרה ללקוח פרטי (קרן פימי של ישי דוידי)
סין שולחת בעלי חיים לחלל
09.01.2001 - סין משגרת את שנג'ואו 2 - הנושאת בעלי חיים (כלב, ארנב וקוף) לטיסה של שבעה ימים בחללית כדי לבדוק את המערכות תומכות החיים.
בונים תחנת חלל מורכבת
07.02.2001 - מודול דסטיני מגיעה על ידי מעבורת החלל אנדוור אל תחנת החלל. זוהי המעבדה המרכזית של ארצות הברית
07.04.2001 - נאס"א שולחת את הגשושית מארס אודיסיי (כמובן על שם הסרט של קובריק) הגשושית עדיין מסתובבת סביב מאדים לאחר שכבר ב-2010 שברה את שיא השהייה סביב מאדים.
תייר החלל הראשון
28.04.2001 - דניס טיטו מוגדר כטייס החלל הראשון בטיסה מסלולית כאשר הגיע לבילוי של 8 ימים בתחנת החלל הבינלאומית על חללית סויוז.
12.07.2001 - המעבורת אטלנטיס מביאה לתחנת החלל הבינלאומית את תא הלחץ "קווסט" המאפשר יציאה להליכות חלל.
להבין את רוח השמש
08.08.2001 - נאס"א משגרת את הגשושית ג'נסיס (בראשית) לאיסוף אבק שמש (דומיות של ניאון ואורגון) מרוח השמש במטרה להבין טוב יותר את הרכבה של השמש עצמה. נקודת איסוף הדוגמיות נקבעה ללגראנז' 1 (נקודת איזון בין השמש לכדה"א) ולאחר האיסוף היא החיזרה את הכמוסה לכדה"א לנחיתה רכה מורכבת שהשתבשה (אך היה אפשר להציל חלק מהדוגמיות) וחזרה לנקודת לגראנז' להמתנה לעוד משימות. לאחר שלוש שנים התפרסמו מחקרים המבוססים על הנתונים.
14.09.2001 - משגר סויוז ומודול מבוסס חללית מטען פרוגרס מביאים אל תחנת החלל הבינלאומית את הרכיב "פירס" אשר ישמש גם הוא לעגינה של חלליות פרוגרס וסויוז כמו גם תא לחץ נוסף שיאפשר יציאה להליכות חלל, (מותאם לחליפות החלל הרוסיות).
ספייס-X פותחת את המירוץ לחלל לשוק הפרטי
14.03.2002 - אלון מאסק מקים את ספייס-X בארה"ב. החברה הפרטית שתהיה הראשונה בעולם לפתח טילים ולהטיס חלליות שלא תחת מכרז של ארגון ממשלתי כזה או אחר. (בנוסף לזכייה במכרזים של נאס"א). מטרתה המוצהרת של החברה שאפתנית מאד - ליישב את מאדים. מטרה משנית בדרך לשם היא להוזיל מאד את עלויות השיגור לטון מכדור הארץ, ממנה נגזרת מטרה משנית נוספת לייצור מערכת שכל רכיביה, גם טילי השיגור וגם החלליות ניתנים לשימוש מחודש.
25.03.2002 - סין משגרת את שנג'ואו 3 - חללית עם בובת ניסוי לקראת השיגור המאויש. גם שנג'ואו 4 תחזור על הניסוי הזה חצי שנה מאוחר יותר.
האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל
16.01.2003 - המעבורת קולומביה ממריאה עם צוות של שבעה אנשים. אחד מתוכם הוא אילן רמון.
אסון קולומביה
01.02.2003 - המעבורת קולומביה מתפרקת בעת החזרה לאטמוספירה עקב בלאי של שנים ושורת כשלי תחזוקה. כל הצוות, לרבות אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, נהרגים. האסון הביא לקרקוע כל המעבורות ולבסוף גם לסגירת תוכנית המעבורות.
10.06.2003 - רובר המאדים ספיריט משוגר לחקר מינרלים על מאדים. הוא פעל מעבר ל90 יום המתוכננים שלו אך נתקע באישהו שלב והפך למעבדה נייחת. פעל עד 2010
הנסיעה הארוכה ביותר על מאדים
07.07.2003 - רובר המאדים אופורטיוניטי, תאומו של ספיריט, נשלח למאדים ופועל עד 2019 ביולי 2014 הוא שבר את שיא הנסיעה של לונחוד 2 (שנסע 37.2 ק"מ) לאחר שנסע "מרתון" של 42 ק"מ.
לשגר טלסקופ למסלול סביב השמש
25.08.2003 - נאס"א משגרת את טלסקופ החלל שפיצר שפועל בתחום התת אדום במסלול המקיף דווקא את השמש ולא את כדה"א. הוא גילה אלפי כוכבים וננסיות כולל את כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש (ואף סייע בניתוח הרכב האטמוספירה שלו).
האירופאים מגיעים לירח
27.09.2003 - סוכנות החלל האירופית שולחת את הגשושית סמארט-1 לירח. השיגור האירופי הראשון לירח. עבדה עד 2006 ואז התרסקה עליו.
יפן מממסדת את פעילות החלל שלה
01.10.2003 - יפן מקימה את "הסוכנות היפנית לחקר החלל" (JAXA) שמשלבת פעילות של שלושה גופים יפניים שקדמו לה (המכון היפני לחקר החלל והתעופה, המעבדה הלאומי לאוירונאטיקה של יפן, וסוכנות פיתוח החלל הלאומית (NASDA).
הטייקונאוט הסיני הראשון
15.10.2003 - הסינים משגרים את חללית שנג'ואו 5, החללית המאוישת הראשונה שלהם. יאנג ליווי הופך לייקונאוט הסיני הראשון. הוא יקיף את כדה"א 14 פעמים. בכך הופכת סין למעצמה השלישית, אחרי ברה"מ וארה"ב ששיגרה אדם לחלל בכוחות עצמה.
לנחות על כוכב שביט
02.03.2004 - הגשושית האירופית רוזטה שוגרה על גבי טיל אריאן 5 אל השביט צ'ורימוב-גרסיקו 67P היא הגשושית הראשונה שנכנסה (ב12.11.2014) למסלול סביב כוכב שביט. מיפתה את הכוכב במטרה לאתר מקום נחיתה ואז שלחה את הנחתת פיליי (בגודל מכונת כביסה בערך) לנחות על השביט. המשימה הוכתרה בהצלחה אם כי בשל קשיי נחיתה זמן הפעילות של הנחתת התקצר. היא שיגרה נתונים רבים לכדור הארץ.
מטוס החלל הפרטי הראשון
21.06.2004 - סקיילד קומפוסיטס של מומחה האוירונאיטיקה האמירקאי ברט רוטאן, משלחת את "ספיישיפ 1" מטוס החלל הראשון בתכנון ובמימון פרטיים שעבר את מהירות מאך 2 ומאך 3, הגיע לגובה גבול החלל (100 ק"מ) ואף היה ניתן לשימוש מחדש. כך היא זכתה בפרס אנסארי X פרייז בגובה 10 מליון דולר ותרמה לעידוד פיתוח ענף תיירות החלל. היא שוגרה ממטוס משגר בשם וייט-נייט, גם הוא פרי פיתוחו של ברט רוטאן.
למפות את כוכב חמה
03.08.2004 - נאס"א שולחת את הגשושית מסנג'ר לכוכב חמה (מרקיורי) כדי למפות אותו, לחקור את צפיפותו הייחודית, את השדה המגנטי שלו, ההסטוריה הגיאולוגית שלו ועוד וזה במסגרת תוכנית דיסקברי לגשושיות מחקר זולות יחסית. ב-2010היא צילמה תמונה אייקונית של "הדיוקן המשחתי של מערכת השמש בו מצליחים לראות בתמונה אחת שישה כוכבי לכת וכמה ירחים של מערכת השמש.
לפגוע בשביט
12.01.2005 - נאס"א משגרת את הגשושית דיפ-אימפקט (פגיעה עמוקה) כדי לחקור את השביט טמפל 1 באמצעות "הפגזה שלו" והרמת חומר לאויר כדי ללמוד על מבנו הפנימי של השביט, זאת לראשונה לעומת גשושיות קודמות שרק צילמו שביטים מרחוק. הגשושית מצאה שהשביט הרבה יותר מאובק ופחות קרחוני ממה שחשבו.
12.10.2005 - הסינים משגרים את חללית שנג'ואו 6 - הפעם עם שני אנשי צוות.
זיהוי קרחונים מתחת לקו המשווה במאדים
12.10.2005 - נאס"א משגרת גשושית מקפת לחקר המאדים (MRO) במטרה לזהות סימנים למים (בשיתוף עם הרובר הקרקעי אופורטיוניטי) לאפיין את הגיאולוגיה ולצלם טוב יותר את מאדים (עד לגודל של צלחת אוכל). הגשושית זיהתה קרחונים מתחת לפני הקרקע באזור קו המשווה ומרבצים נרחבים של מינרלים כלורידיים. הגשושית עדיין פעילה.
שיגור טיל ראשון לספייס-אקס
ספייס אקס משגרת את הטיל הראשון בפיתוח פרטי אינטגרטיבי (בו כמעט כל רכיבי הטיל מיוצרים על ידי החברה כדי להוזיל עלויות ולשלוט בפיתוח כך שיהיה פשוט ויעיל) הפלקון 1 הראשון מתרומם אך קצת לפני שהוא נוחת לאוקיינוס.
תיירת החלל הראשונה
18.09.2006 - המהנדסת אנושה אנסארי האיראנית-אמריקאית היא האישה תיירת החלל הראשונה בעולם כשהגיעה ל"ביקור" של 10 ימים בתחנת החלל הבינלאומית על גבי חללית סויוז. היא גם מייסדת ארגון האנסארי-X-פרייז.
לחפש כוכבי לכת רחוקים
18.01.2007 - סוכנות החלל האירופית שולחת את טלסקופ החלל COROT במטרה לזהות כוכבי לכת במערכות אחרות.
למצוא מים במאדים
04.08.2007 - נאס"א משגרת את הגשושית פיניקס (עוף החול) על גבי משגר דלתא 2 במטרה לנחות בקוטב במאדים החללית נחתה ואספה מידע על קרח ומים, ואף שלחה ניתוח כימי של מבנה המים, גילתה חומצה כלורית ואפילו זיהתה שלג נופל.
לחקור את האסטרואידים הגדולים
27.09.2007 - נאס"א משגרת את הגשושית דואן (שחר) לשני האסטרואידים הגדולים וסטה וקרס כחלק מתוכנית דיסקברי החללית פעלה באמצעות מנוע יונים ובעזרתו הפכה לחללית הראשונה שהצליחה להיכנס למסלול הקפה סביב שני גופים שמיימיים שונים באותה משימה ומאחר וקרס מוגדר ככוכב לכת ננסי זו גם היתה המשימה הראשונה שחקרה כוכב מסוג זה.
ממשיכים לבנות את תחנת החלל
23.10.2007 - מעבורת החלל דיסקברי מחברת לתחנת החלל הבילאומית את "הרמוני" - רכיב צומת שמאפשר לחבר אליו רכיבים נוספים (בדומה לרכיב יוניטי שנשלח לתחנת החלל ב-2000). הסיבה לשש שנים ללא בנייה בתחנת החלל קשורה כמובן לאסון הקולומביה ולהשהיית פעילות המעבורת לאחריו. הרכיב נבנה על ידי סוכנות החלל האירופאית ומתופעל על ידי ארה"ב.
הסינים מגיעים לירח
24.10.2007 - הרפוליקה העממית של סין משגרת את צ'אנג אה 1 (ע"ש אלת הירח הסינית) כמקפת ירח.
14.10.2007 - יפן משגרת את המקפת הירחית השניה שלה - סלן, או קאגויה (נסיכת הירח) במטרה לבדוק את גיאולוגיית הירח. היא נשאה איתה גם שני לווינים ששוגרו ממנה כשהתקרבו לירח לשיפור קשרי החרדיו ולמחקרי אפקט דופלר ןמדידת שדה המשיכה של הירח.
07.02.2008 - מעבורת החלל אטלנטיס מצרפת לתחנת החלל הבינלאומית את "קולומבוס" מעבדת המחקר האירופאית המרכזית למחקרים בגנטיקה, ביו-רפואה וחקר נוזלים כמנו גם מחקר חשיפה ארוכת טווח לחלל, שעון אטומי ומצפה שמש. זוהי למעשה היחידה הראשונה שאינה רוסית או אמריקאית המחוברת לתחנת החלל (אם כי היה שיתוך פעולה בבניית היחידות האחרות והצוותים תמיד היו מגוונים).
09.03.2008 - סוכנות החלל האירופית משגרת ממרכז החלל הגינאי בגינאה הצרפתית את חללית ה-ATV - חללית מטען חד פעמית שמביאה ציוד לתחנת החלל הבינלאומית מדי 17 חודשים, אוספת פסולת ונשרפת בדרכה חזרה באטמוספירה כששרידיה נוחתים בבית הקברות לחלליות מדורם מזרח לניו-זילנד. חללית ה-ATV הראשונה נקראה ז'ול וורן ומאז שוגרו 5 חלליות מטען. החלליות משוגרות על גבי משגר אריאן 5, גם הוא פרי פיתוח של סוכנות החלל האירופית.
11.03.2008 - מעבורת החלל אנדוור מחברת לתחנת החלל הבינלאומית חלק ממעבדת החלל היפנית "קיבו" חודשיים לאחר מכן דיסקברי תביא את החלק העיקרי של המעבדה היפנית לניסויים בתחומי רפואה, ביולוגיה, ייצור מוצרים, ביוטכנולוגיה ותקשורת
טייקונאוטים סינים מבצעים הליכת חלל
25.09.2008 - הסינים משגרים את שנג'ואו 7 - הפעם עם שלושה אנשי צוות ומבצעים את הליכת החלל הראשונה שלהם. היא פעלה שנה ויצרה מפה ברזולוצייה גבוהה במיוחד של פני הירח. זו הגשושית הירחית הראשונה של סין ופעם ראשונה שסין מצליחה לשגר עצם לירח.
ספייס אקס משגרת בהצלחה טיל פרטי ראשון
28.09.2008 - ספייס מבצעת את השיגור הרביעי של הפאלקון 1 - המסתיים לראשונה בהצלחה מלאה של כל השלבים.
ההודים מגיעים לירח ומגלים מים
22.10.2008 - הגשושית ההודית צ'נדריאן 1 (בסנסקריט - רכב ירח 1) יוצאת למשימת מיפוי כימי ומינרלי של הירח במסלול קוטבי ומשגרת גם גשושית בת שמתרסקת עליו. צ'נדריאן היא הראשונה שגילתה מולקולות מים על הירח.
18.06.2009 - מאס"א משגרת את המקפת לסקר הירח (LRO) שמצלמת את הירח כבר 15 שנים מגובה 50 ק"מ. בין היתר היא איתרה את מקום התרסקותה של בראשית הישראלית.
לגלות כוכבי לכת במערכות שמש אחרות
07.09.2009 - נאס"א משגרת את טלסקופ החלל קפלר שבעזרתו נערכות תצפיות על כ-100,000 כוכבים במטרה לגלות ליקווים מחזוריים שיעידו על כוכבי לכת שמקיפים אותם. הוא פעל במשך כמעט 10 שנים והצליח לגלות מספר רב של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות בשיטה זו. הוא כילה ענקיים גזיים גדולים מצדק וגם כוכבי לכת קטנים מכדה"א. הוא מאפשר לזהות האם הם באזור הישיב (מבחינת מרחק מהשמש ביחס לגודלה) ולהתמקד בהם להמשך מחקר על כוכבי לכת "ארציים". במרץ 2016 הוא גם תיעד לראשונה סופרנובה.
חללית יפנית ראשונה
11.09.2009 - שיגור ראשון לחללית מטען HTV (קואונוטרי - חסידה לבנה) שפותחה על ידי סוכנות החלל היפנית על גבי משגר H-II-B שגם הוא פותח על ידה ושוגר לראשונהץ במטרה להשתתף במאמץ הבינלאומי לספק מטען ולסלק מטען מתחנת החלל הבינלאומית. החללית ביצעה כ-10 טיסות עד כה.
10.11.2009 - חללית פרוגרס (חללית מטען רוסית) מביאה לתחנת החלל הבינלאומית את המודול פואיסק. מודול נוסף המשמש לעגינת חלליות סויוז ופרוגרס ותא לחץ להליכות חלל. זאת גם מתוך הבנה שעם צאת מעבורות החלל משירות מעמסת הטיפול בתחנת החלל ייפול על חלליות סויוז ופרוגרס.
05.03.2010 - פרסום תוצאות משימה 105 של פרויקט "מאדים 500" המשותף לסוכנות החלל האירופית והרוסית בה ששה אסטרונאוטים וקוסמונאוטים (4 רוסים, צרפתי וגרמני) שהו בבידוד מוחלט במשך 640 יום (זמן שהיה סביר בטיסה למאדים) בכדי לבחון את השפעת הבידוד הארוך עליהם. ניסוי נוסף (משימה 540) נערך בהמשך עם נתאי בידוד ודימוי טיסה למאדים אף יותר קיצוניים.
04.06.2010 - ספייס אקס משגרת לראשונה לטיסה מוצלחת את הפאלקון 9 הנושא חללית דרגון, הטיל בפיתוח פרטי (במימון חלקי של נאס"א) העוצמתי ביותר ששוגר לחלל. מתחרה ישיר לאריאן 5 ולאטלס 5 מבחינת יכולת נשיאת מטען.
01.10.2010 - הסינים שולחים את צ'אנג אה 2 - מקפת נוספת סביב הירח. המצלמת ברזולוציה אף יותר גבוה ומציגה שכלולים טכנולוגים נוספים הן בגשושית והן במשגר שהיה יותר עווצמתי. התמונות שצולמו היו ברזולוציה של 1.3 מ'
08.02.2010 - מעבורת החלל אנדוור מביאה אל תחנת החלל הבינלאומית את המודול טרנגוויליטי המכיל מערכות מיזוג אויר, מחזור מים וייצור חמצן עבור הצוות. גם זה כדי לאפשר היערכות טובה יותר להפסקת פעילות מעבורות החלל. באותה משימה מביאה אנדוור גם את "קופולה" - יחידת תצפית על הזרוע הרובוטית, בעלת החלון הגדול ביותר בתחנה עם תריסים שנסגרה למניעת פגיעת מיקרו מטרואיטים.
14.05.2010 - מעבורת החלל אטלנטיס מביאה את היחידה הרוסית "ראסווט" לעגינה ואיחסון אל תחנת החלל הבינלאומית.
המגזר הפרטי מתחיל לשגר גם חלליות
08.12.2010 - ספייס אקס הופכת לחברה הפרטית הראשונה שמשגרת חללית לחלל לאחר שקפסולת הדרגון שלה חזרה ממסלול הקפה. היא נשאה מטען לא שגרתי - גלגל גבינה.
24.02.2011 - מעבורת החלל דיסקברי מביאה אל תחנת החלל את "לאונרדו" יחידה רב תכליתית קבועה המשמשת לאחסון חלקי חילוף שנבנתה על ידי סוכנות החלל האיטלקית.
סוף עידן מעבורות החלל
21.07.2011 - המעבורת אטלנטיס חוזרת מטיסתה האחרונה ב-STS-135. שהיא גם הטיסה האחרונה בכלל של מעבורות. הפרויקטים שהיו אמורים להחליף אותה (חללית אוריון כחלק מפרויקט קונסטליישן) בוטלו והמשימה של תחזוק והחלפת צוותים בתחנת החלל הבינ"ל נפלה על חלליות סויוז הרוסיות לבדן (אשר שיגרו גם צוותים אמריקאים).
למפות את פנים הירח
10.09.2011 - נאס"א משגרת שתי גשושיות לירח בפרויקט GRAIL, במטרה למפות את קרום וליתוספירת הירח ואת המכתשים בעזרת שימוש במרחק בין אחת לשניה ובין כל אחת לכדור הארץ בכדי לקבוע גבהים מדויקים, למדוד את שדה הכבידה של הירח ואת מבנההו הגיאולוגי
תחנת חלל סינית
29.09.2011 - הרפובליקה הסינית משגרת את תחנת החלל טיינגונג 1 (ארמון השמיים 1) הן לצורך הוכחת יכולות והן לצורך ביצוע ניסויים ולמידה. התחנה היתה פעילה עד 2016 ונפלה בהתרסקות מבוקרת ב-2018. הנחיתה בוצעה בשיתוך פעולה עם סוכנות האירופאית והוועדה באו"ם למעקב אחר פסולת חלל בכדי למזער את סיכוני ההתרסקות.
עגינת חללית סינית בתחנת החלל הסינית
31.10.2011 - הסינים משגרים את שנג'ואו 8 - חללית לא מאוישת העוגנת בתחנת החלל טיינגונג 1. לראשונה בתוכנית החלל הסינית.
נחיתה מדויקת ראשונה על מאדים
26.11.2011 - נאס"א משגרת את רובר קיוריסיטי (המעבדה לחקר מאדים) על גבי טיל אטלס 5 הוא נוחת ב-06.08.2012 ומבצע למעשה את הנחיתה המדויקת הראשונה על מאדים. הוא כבד פי 5 מרוברים קודמים. דבר שמקשה על הנחיתה ולכן השתמש במערכת מתוחכמת לנחיתה עם ארבעה שלבים שונים. הרובר עדיין עובד, וב-2018 מצא מולקולות אורגניות -ב2024 מצא ריכוז גבוה של מנגן (שלא אמור להיווצר בקלות במאדים).
2011 - הקמת עמותת SPACEIL , עמותה ישראלית פרטית ששמה לה למטרה להגיע אל הירח במסגרת השתתפות בתחרות GOOGLE X-PRIZE.
חללית מטען פרטית אל תחנת החלל הבינלאומית
22.05.2012 - השיגור השלישי של פאלקון 9 הוא גם השיגור המבצעי הראשון של חללית הדרגון (חללית מטען) אל ספינת החלל הבינלאומית.
18.06.2012 - החללית שנג'ואו 9 משוגרת ועוגנת בתחנת החלל טיאנגונג 1
13.06.2013 - החללית שנג'ואו 10 משוגרת ועוגנת בתחנת החלל טיאנגונג 1
18.11.2013 - נאס"א שולחת את הגשושית MAVEN לחקור את האטמוספירה של מאדים
13.12.2013 - ספייס-X מצליחה בשיגור המסחרי הראשון שלה של לוויין תקשורת אל מסלול גיאוסטציונרי
סין נוחתת על הירח
01.12.2013 - החללית צ'אנג-אה 3 משוגרת מסין והיא החללית הראשונה שנוחתת נחיתה על הירח מאז לונה 24 הרוסית מ-1976. בחללית היה גם רובר סיני ראשון שנסע על פני הירח - יוטו 1.
להסתכל על כדה"א מנקודת לגראנז' 1
11.02.2015 - מצפה האקלים בחלל העמוק נשלח על גבי פאלקון 9 לנקודת לגראנז' 1 - בין כדה"א לשמש במרחק מליון וחצי קילומטר מכדה"א. בהשראת סגן הנשיא אל גור מצפה החלל מזהיר מרוחות שמש מגיעות וסערות מגנטיות וגם בוחן את מבנה האטמוספירה, האזון, האפר הגעשי ועוד. הוא מסוגל לעבד תמונות מהר יותר מכל לוויין אחר.
להחזיר טיל שיגור מגובה נמוך לנחיתה רכה על פני כדה"א
22.04.2015 - ספייס אקס מצליחה לראשונה להנחית טיל שיגור מסוג פאלקון 9 על רגלי טיטניום תוך שימוש במנועי השיגור לבלימה. וזאת אחרי עליה לגובה לא רב (לא לחלל).
29.04.2015 - חברת בלו אוריג'ין. חברת החלל של ג'ף בזוס (מקים אמזון) שהוקמה בשנת 2000 משגרת לראשונה משגר בשם בלו-שפרד לגובה 93 ק"מ. הוא התרסק בנחיתה.
להחזיר טיל שיגור מהחלל לנחיתה רכה על פני כדה"א
23.11.2015 - חברת בלו אוריג'ין מבצעת נסיון נוסף בטיל בלו-שפרד, המגיע לגובה 105 ק"מ ומצליח לראשונה לנחות חזרה מהחלל סמוך לנקודה שבה שוגר (בכך הקדים את ספייס-אקס, אם כי פלקון 9 גדול ומהיר יותר ולכן המטלה מסובכת יותר).
22.01.2016 - בלו אוריג'ין משתמשת שוב באותו משגר. ומשחזרת את ההישג של ספייס-אקס.
האם יש במאדים מתאן?
14.03.2016 - הגשושית האירופית מקפת שיירי הגז אקסו-מארס משוגרת לכיוון מאדים במטרה לחקור שיירי גז שנמצאים בריכוז מועט באטמוספירה (ולענות על השאלה האם יש מתאן). היא גם משגרת את הנחתת סקיאפרלי אך זו מתרסקת בנחיתה.
05.04.2016 - ספייס אקס מצליחה להנחית משגר בנחיתה מבוקרת על גבי אסדה.
גם לתחנת חלל מגיע לוויין
15.09.2016 - תחנת החלל טיאנגונג 2 משוגרת על גבי משגר לונג מארץ' 2F מנמל החלל גיוצ'ואן במדבר גובי. התחנה ירדה ממסלולה כמתוכנן לאחר שנתיים ביולי 2019. מטרתה העיקרית היתה לבחון אמצעי התייעלות שונים לרבות תדלוק בחלל עבור תחנת החלל טיאנגונג שכללה את הלקחים שנלמדו מטיאנגונג 1+2. כחלק מהלמידה שוגר מהתחנה לוויין קטן עם מצלמות בשם בנקסינג-2 שהקיף אותה.
17.10.2016 - החללית שנג'ואו 11 נושאת שני טייקונאוטים אל טיאנגונג 2 לשהייה של 32 יום. זו בעצם היתה הטיסה המאוישת היחידה לתחנת חלל זו.
חללית מטען רובוטית סינית
20.04.2017 - סין משגרת לראשונה חללית מטען בשם טיאנזו (אוניית חלל) - במטרה לספק ציוד ולקחת פסולת מתחנת החלל. החללית יכולה לשאת 6.5 טון (בהמשך דגם משופר יכול לשאת 7.4 טון).
לשגר מחדש טיל
30.07.2017 השיגור ה-32 של פאלקון 9 הוא גם השיגור הראשון בו שוגר טיל שכבר שוגר בעבר ונחת.
לשים סייסמוגרף על מאדים
05.05.2018 - נאס"א משגרת את הנחתת "אינסייט" למאדים. בעיצוב הנסמך על הפלקון שנשלחה עשור לפניה. מטרתה לנחות על המאדים עם מיכשור סיימוגרפי כדי לחקור את מבנהו הפנימי של מאדים ולהבין דרכו את תהליך התפתחותם של כוכבי הלכת הארציים. כמו-כן שוגרו עימה שני לווייני קיוב-סאט למסלול סביב כדה"א במטרה לשפר את התקשורת עם הנחתת הרחוקה. ב-06.04.2019 היא קלטה לראשונה רעידת אדמה על מאדים. הנחתת פעלה על סוף 2022.
לשגר מכונית לחלל
06.02.2018 - טיל הפאלקון הכבד הראשון, שמבוסס על הפאלקון 9 העוצמתי עם שני משגרים צידיים, שיכול להרים 63 טון למסלול סביב כדה"א, משוגר בהצלחה לראשונה ונושא מטען לא שגרתי, את מכונית הטסלה רודסטאר של אלון מאסק, בתוכה בובה של אסטרונאוט בחליפת חלל וכשהריו של מנגן את "ספייס-אודיסי" של דיוויד בואי. חזרתם של שני משגרי הצד מוזילה מאד את עלות השיגור ל-90 מליון דולר (לעומת 350 מליון דולר לשיגור טיל דלתא 4 שיכול לקחת רק חצי מהמשקל). טיל הפאלקון הכבד הוא הטיל עם הכי הרבה מנועים הפעולים באופן מסונכרן (33) שנבנה אי פעם ובכך שבר את השיא הרוסי של טיל N-1 שהיה עם 30 מנועים. כמו-כן כשמורכבת עליו סטארשיפ הוא העצם הגדול ביותר אי פעם שמוטס לחלל.
לשגר לוויינים ששוקלים טונות
22.07.2018 - הפאלקון 9 משגר לחלל את לוויין התקשורת הכבד ביותר אי פעם - לוויין טלסטאר ששוקל יותר מ-7 טון. (נעשה אפשרי בזכות ההוזלה בעלויות שהשיגה ספייס-אקס לטון).
ישראל מגיעה לירח (ומתרסקת עליו)
22.02.2019 - הגשושית הישראלית "בראשית" משוגרת מקייפ קנוורל על משגר פאלקון 9 של ספייס אקס, במטרה לנחות על הירח. היא אמנם התרסקה בנחיתה אך עדיין מדובר בהישג. ישראל היא המדינה השביעית שהצליחה לנחות על הירח לאחר ברה"מ, ארה"ב, סין, יפן, הודו וסוכנות החלל האירופית. הגשושית שוגרה על ידי עמותת SPACEIL שהיא עמותה פרטית למטרות חינוך לטכנולוגיה ולא על ידי מדינת ישראל.היא הגשושית הזולה ביותר ששוגרה לירח (100 מליון דולר), בין היתר בזכות הוזלת עלויות השיגור על ידי SPACEX, היא הראשונה בעולם שנבנתה כמיזם םפרטי ולא ממשלתי, והיא גם הקלה והקטנה יותר.
03.04.2019 - בספייס-X ניסוי ראשון לקראת חללית הסטארשיפ - החללית הניסיונית סטאר-הופר מתרוממת כמה סנטימטרים מעל הקרקע. זו משימה SN1. במשימה SN4 כבר יגיע הסטארהופר ל-150 מטר.
11.04.2019 - שיגור מסחרי ראשון לפאלקון הכבד הביא לוויין תקשורת סעודי למסלול. שני המאיצים הצידיים הצליחו גם לחזור, השלישי נחת בצורה טובה אך לבסוף אבד בים עקב רוחות חזקות.
סין נוחתת על הצד הרחוק של הירח (לראשונה בהסטוריה)
03.01.2019 - הגשושית הירחית הסינית צ'אנג-אה 4 משוגרת והופכת לגשושית הראשונה הנוחתת על הצד הרחוק של הירח, תוך הסתייעות בלוויין ששוגר ב-2018 סביב נקודת לגרנאז' (נקודת שיווי משקל בין כדה"א לשמש שמאפשר תקשורת עם הצד הרחוק של הירח). היא כללה את הרובר יוטו-2.
22.07.2019 - ההודים משגרים את צ'אנדריאן 2 - (רכב ירח 2) גשושית שכללה מקפת ירח ויחידת נחיתה עליה היה רכב ירח קטן. המקפת הצליחה לקבע את מסלולה אך רכב הנחיתה התרסק על אדמת הירח.
המגזר הפרטי משגר אסטרונאוטים לחלל
30.05.2020 - ספייס-X מביאה לתחנת החלל שני אסטרונאוטים בעזרת חללית הדרגון-2 שלה, ובכך מחזירה לארה"ב את היכולת לשגר אסטרונאוטים שאבדה עם חיסול פרויקט המעבורות. זו משימת החלל המאוישת הראשונה שבוצעה על ידי חברה פרטית. לאחר הצלחת המשימה שולבה ספייס-X רשמית בהבאת וחהזרת אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינ"ל (משימה הרשמית הראשונה היתה 16.11.2020).
איחוד האמירויות חוקר את מאדים
19.07.2020 - איחוד האמירויות שולח את הגשושית הראשונה שלו למאדים, היא נקראת אל-אמאל - התקווה. יעדיה נקבעו על ידי קהילת המדענים העולמית של מאדים ויותר מ-150 מהנדסים מאיחוד האמירויות עבדו עליה. בעיקר חקירה של האטמוספירה של מאדים.
הליקופטר ראשון על מאדים
30.07.2020 - נאס"א משגרת את הרובר פרסרווירנס (התמדה) למאדים במטרה לחקור את פני השטח ולזהות צורות חיים שאולי חיו בו בעבר. לביצוע הנחיתה הרכה השתמשה בשיטה מורכבת וחלוצית למדידת המרחק מהקרקע. לאחר נחיתתו שחרר הרובר את המסוק אינג'ניואיטי (גאונות) שהיה מורכב לגחונו וזה עשה מספר טיסות מבחן, ראשונות על פלנטה זרה. אחד המהנדסים שעבדו על המסוק בנאס"א הינו פלסטיני (במקור תושב בית חאנון ברצועת עזה). הטיסה הראשונה נחשבת ל"רגע האחים רייט" של מאדים.
סין מגיעה למאדים
23.07.2020 - סין משגרת את טיאנוון 1 (שאלה שמיימית 1) - מקפת, נחתת ורובר לבדיקות רבות של מאדים. הנחתת נחתה בהצלחה ב-14.05.2021 ושבוע לאחר מכן הרובר החל את פעילותו.
סין אוספת מים מהירח.
23.11.2020 - הגשושית צ'אנג-אה 5 משוגרת לירח במטרה לאסוף דגימות ולהחזירן לארץ, (לראשונה מאז לונה 24 ב-1976) ומצליחה בכך. כשהדימות מנותחת נמצא גם מינרל המכיל מים.
אינטרנט לכל מקום בפלנטה
24.01.2021 - ספייס-אקס משגרת על ידי פאלקון 9 143 לווינים של סטארלינק, במשימה אחת ובכך שוברת את השיא של סוכנות החלל ההודית. מספר לווייני סטארלינק עובר את ה-1000 כולל לוויינים מעל הקטבים והיא הופכת למבצעית ביותר ויותר מקומות. סה"כ ייתכן וישוגרו כ-12,000 לווינים במסגרת זו. הם באמת יצליחו לספק גישה לאינטרנט לכולם בכל מקום.
בלו אוריג'ין מצטרפת למועדון שיגורי תיירות החלל
20.04.2021 - ג'ף בזוס מייסד בלו אוריג'ין ושלושה תיירי חלל נוספים משוגרים על גבי הניו-שפרד למסלול היקפי.
תחנת חלל מורכבת סינית
29.04.2021 - סין משגרת את המודול הראשון של תחנת החלל טיאנגונג (ארמון שמיים). כשתושלם תהיה במשקל של 100 טון שהוא חמישית מתחנת החלל הבינ"ל. המוגול הראשון נקרא טיאנחה והוא כולל מגורים, שירות ועגינה. התחנה אמורה להיות בשירות במשך 15 שנה.
06.05.2021 - ספייס-אקס משגרת במשימה SN-15 חללית סטארשיפ לגובה 10 ק"מ אשר לראשונה גם נוחתת נחיתה רכה ללא תקלות.
17.06.2021 - סין משגרת את שנג'ואו 12 עם שלושה טייקונאוטים לאיוש תחנת החלל טיאנגונג במשך שלושה חודשים (בזמן זה החללית היא חלק בלתי נפרד מתחנת החלל). בין ביתר בדקו במשימה זו חליפת חלל חדשה.
לטוס אל גבול החלל
11.07.2021 - ריצ'רד ברנסון עולה על טיסת ניסוי של מטוס ה-VSS יוניטי שחברת וירג'ין גלקטיק בבעלותו פיתחה (גלגול של הספיישיפ 1 של ברט רוטאן). מטוס וייט-נייט 2 עולה לגובה 14 ק"מ ומשם "משגר את המטוס החללי שעולה לגבול החלל. (אם כי יש ויחכוחים האם הם הגיעו לגבול החלל כי הם הגיעו ל-80 ק"מ בלבד שזה גבול החלל לפי רשות התעופה הפדרלית בעוד בד"כ הוא מוגדר כ-100 ק"מ (קו קרמן). לפי ההגדרה המקלה זהו כלי הטיס הראשון שהגיע לחלל (בניסויים שקדמו לטיסה זו) וריצ'רד ברנסון הוא תייר החלל הראשון בסוג זה של מטוס. טיסה מסחרית עם תיירי חלל רגילים החלה ב-2023.
השלמת תחנת החלל הבינלאומית
21.07.2021 - היחידה הרוסית נאוקה מצטרפת לתחנת החלל הבינלאומית כמודול החדש ביותר שלה. משמשת לעגינה, אחסון, מגורי צוות ומעבדה.
טייקונאוטית סינית ראשונה
15.10.2021 - החללית שנג'ואו 13 הכוללת שלושה טייקונאוטים נשלחת לאיוש תחנת החלל הסינית טיאנגונג למשך כחצי שנה. לראשונה צוות הטייקונאוטים כולל אישה בשם ואנג-יאפינג.
ספייס-X מצטרפת לתיירות החלל
16.09.2021 - משימת אינספיריישן 4 בה חללית קרו-דרגון יוצאת למסלול של 3 ימים סביב כדה"א היא משימת תיירות החלל הראשונה שאינה מתבצעת על גבי סויוז לתחנת החלל.
לחקור את האסטרואידים הטרויאניים
16.10.2021 - הגשושית לוסי נשלחת לחקור את האסטרואידים הטרויאניים המקיפים את השמש במסלול של צדק (במקום להיות חלק מחגורת האסטרואידים), ושמקורם והרכבם לא ידוע. היא תגיע אל הראשון מבין שישה שהיא אמורה לבקר בהם ב-2027. היא נושאת דיסקית אך מאחר והיא אמורה להישא בסוף משימתה במערכת השמש, הדיסקית לא מיועדת לחייזרים אלא לבני אדם מהעתיד שימצאו אותה.
הטלסקופ המורכב ביותר שנבנה אי פעם
20.12.2021 - טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיך דרכם של טלסקופ האבל וטלסקופ שפיצר, משוגר לחלל בשיתוף פעולה בינלאומי של 17 מדינות ממרכז החלל בגינאה הצרפתית על גבי טיל אריאן 5 האירופאי. הוא נקרא על שמו של ג'יימס וב, מנהלה השני של נאס"א. הוא משוגר לנקודת לגראנז' L2 במרחק מליון וחצי ק"מ מכדה"א. אחת ממשימותיו היא לחקור גלקסיות רחוקות כל כך שהאור שמתקבל מהם יצא סמוך למפץ הגדול.
תייר ישראלי ראשון בחלל
08.04.2022 - פאלקון 9 נושא את חללית הקרו-דרגון עם צוות של ארבעה (אסטרונאוט מקצועי ו-3 אורחים). במימון האנשים עצמם, לתחנת החלל הבינ"ל. אחד מהם הוא המליארדר הישראלי איתן סטיבה.
24.04.2022 - סין משגרת מודול מעבדה בשם ונטיאן לתחנת החלל טיאנגונג - כולל גם זרוע רובוטית ומנעל אויר ליציאה להליכות חלל.
05.06.2022 - החללית שנג'ואו 14 הכוללת שלושה טייקונאוטים משוגרת למשימה של חצי שנה של שהיה בתחנת החלל. במטרה לחבר שני מודולים חדשים לתחנה.
31.10.2022 - סין משגרת מודול מעבדה נוסף בשם מנגטיאן לתחנת החלל טיאנגונג, עם מנעל אויר משלו להכנסת ציוד. המודול מחובר על ידי הצוות השוהה בתחנה.
ארה"ב רוצה לחזור לירח
16.11.2022 - המשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס של נאס"א לחזרה לירח. המשימה הלא מאוישת ארטמיס 1 של חללית חדשה בשם אוריון עם תא צוות חדש ("הקפסולה") שוגרה מטיל חדש (משגר דלתא כבד שכונה SLS) למסלול הקפה סביב הירח. המשימה נמשכה 25 יום.
29.11.2022 - החללית שנג'ואו 15 הכוללת 3 טייקונאוטים משוגרת למשימה של חצי שנה בתחנת החלל הסינית
מנחת חלל פרטי ראשון
02.2023 - מתקן השיגורים סטארבייס של ספייס-X מקבל אישור רשמי לביצוע שיגורים לאחר עשור של הקמה וניסויים. בנוסף כולל המתן "פס ייצור" לחלליות ומשגרים.
30.05.2023 - החללית שנג'ואו 16 הכוללת 3 טינקונאוטים משוגרת למשימה של חצי שנה בתחנת החלל הסינית.
לחקור אסטרואיד מתכתי ולדבר על זה בעזרת לייזר.
13.10.2023 - הגשושית פסיכה נשלחת על ידי נאס"א לחקור את האסטרואיד פסיכה 16 אשר רובו מורכב ממתכות. לראשונה יישעה שימוש בתקשורת מבוססת לייזר עם הגשושית במקום רדיו.
הרובר הרובוטי חוזר לירח
03.05.2024 - סין משגרת את צ'אנג-אה 6 לירח במטרה לאסוף דגימות ולהחזירן לכדור הארץ ולהמשיך לבצע ניסויים באמצעות רובר. המשימה הוגדרה בהצלחה ולאחר 53 יום החללית נחתה. מדובר בהישג סיני גדול (בשת"פ עם סוכנות החלל הצרפתית) בעיקר לאור ביטול תוכניותיה של נאס"א לשלוח רובר בשם וייפר לחיפוש מים לירח במהלך 2024.
תפוס את הטיל
13.10.2024 - ספייס-אקס משגרת משגר פלקון סופר כבד עם חללית סטארשיפ מורכבת עליו (העצם הגדול ביותר שמשוגר כיום לחלל), לטיסת ניסוי מוצלחת ששולחת את סטארשיפ להקפה כמעט מלאה של כדה"א ונחיתה רכה בים, ולראשונה בהסטוריה מחזירה את המשגר הכבד אל מגדל השיגור לצורך תפיסה באמצעות מלקחיים (המכונות צ'ופסטיקס, או מכה-זילה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה