יום שלישי, 24 באוגוסט 2021

המדריך לאפליקציות התשלום - וסקר שוק

עדכון 2022.

שתי האפליקציות הגרועות ביותר שנסקרו כאן נסגרו, נשארנו עם מוביט הנפוצה ורב פס מבית הופאון המומלצת.

זה לא בלוג אקטואלי. אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית חדרו לחיינו בינואר 2021 כפיילוט, בעיצומו של הסגר השלישי, ורק באפריל באופן מלא, אבל לא רציתי לכתוב עליהם לפני שאתנסה כמו שצריך. בשוך הסגר השלישי ניסיתי אותן קצת, אבל מהר מאד חזרתי לרב קו המוכר והטוב. כעת, באוגוסט, החלטתי לעשות ניסוי קצת יותר גדול עם עצמי. כל יום שבו נסעתי למשרד ניסיתי אפליקציה אחרת מארבעת האפליקציות השונות, כך שאני מרגיש שכעת יש לי מספיק נסיון לחלוק אותו עמכם. בפוסט זה אסביר מה הקטע שלהן, במה הן דומות ובמה הן נבדלות ומה מטרתן בכלל, אבל קודם. סקירה קצרה על אמצעי תשלום באוטובוסים בכלל. רק ספוילר של השורה התחתונה. אני ממליץ על רב-פס של הופ-און. (ואני לא מקבל כסף על הפרסומת הזו). היא היתה לי הכי נוחה. וגם יש לה מחשבון מחירי נסיעה נוח.

סקירה קצרה

מקור: כאן


בראשית היה מזומן, רק כך היה אפשר לשלם על נסיעה בתחבורה הציבורית וכך היה עוד מתקופת הדליז'נס.

אחר כך נולדו הכרטיסיות, אני לא יודע בדיוק מתי אבל כנראה זה היה די מהר. ההגיון שהוליד את הכרטיסיות היה בערך כזה:

מזומן זה כאב ראש לא קטן, צריך לדאוג שהוא תמיד יהיה לך בכמות מספיקה בשביל עודף, וצריך לדאוג שהוא נאסף כמו שצריך ולא "נאבד" בדרך, וצריך לדאוג שלא ישדדו אותך, וצריך להסתבך תוך כדי נהיגה עם כסף קטן שנופל לרצפה, וצריך לזכור המון תעריפים. בקיצור לחברות התח"צ הותיקות, (שהכסף מפדיון הנוסעים הלך ישירות לכיס שלהן, כך זה היה עד לפני בערך עשור), היה תמריץ ממש חזק להפחית את התשלום במזומן. הן עשו את החישוב שלהן וראו שהן מרוויחות יפה מאד אם הן יקבלו כסף על 8 מתוך 10 נסיעות בלבד, ועל הדרך הן יהפכו את הנוסעים ל"חברי מועדון לקוחות", לפחות עד שהכרטיסיה נגמרת או נאבדת, הן גילו שיותר מהר לנקב מאשר לספור כסף ולהחזיר עודף, יותר קל לנהל מחזור קטן יותר של מזומן עבור הנהגים ויש פחות ויכוחים על מחיר ועל עודף.. גם ההנחות הניתנות לילדים ונוער, 50% מהמחיר הקטלוגי, ניתנו רק בכרטיסיות, ובקווים שבהם עולים המון תלמידים בבת אחת זה קיצר את זמן הקליטה בצורה מטורפת. בקיצור, הן גילו את מה שגילה גם בית הקפה השכונתי שלכם, לכרטיסיה עם "ניקוב חינם" יש יותר יתרונות מחסרונות. כשהמדינה החלה לסבסד תחבורה ציבורית, בערך עם הקמתה, אז גם העלות העודפת של בונוס הנסיעות חינם גולגלה על המדינה.

העשורים חלפו והגיעה לידינו המצאה חדשה - "חופשי חודשי".  זה התחיל בשנות ה-90. חברת דן חילקה את גוש דן לתשעה אזורים קטנים  ונתנה לכל אחד צבע, ולעוד כמה אזורים משולבים היא נתנה צבע משולב. יכולת לקנות כרטיס "בריסטול" בצבע הנכון, לכתוב את שמך עליו ופשוט לנופף בו בכניסה לאוטובוס (בצמוד לתעודה מזהה) בלי לשלם שוב. כך ירד עוד קצת נטל התשלום במזומן או הניקוב על כל נוסע שנכנס אם כי מאחר והאזורים היו קטנים הם היו רלוונטיים יחסית למעט אנשים. שיטה זו נפוצה אחר כך גם באגד ובעידוד משרד התחבורה למקומות נוספים. החופשי חודשי למעשה מחקה (מלשון חיקוי) את הקונספט של "מנוי לבריכה" ולכן הם נקראים גם "כרטיסי מנוי".


המאה ה-21 נכנסה בפתח ואיתה הגיעו אמצעי התשלום הדיגיטליים, בהתחלה הכוונה היתה לכרטיסים דמויי כרטיס אשראי שהכילו בתוכם את המידע על הכרטיסיה או המנוי שרכשת. הראשונים למיטב זכרוני היו דווקא מוניות השירות בתאגיד נתניה תל אביב שהנהיגו "כרטיסיה אלקטרונית", אבל גם מפעילות תח"צ חדשות כקונקס (סי-פס) ומטרופולין  (מטרופס) יצרו כרטיסים כאלה  אגד ודן הכריזו גם הן על כוונתן לפתח אמצעים דומים ואז משרד התחבורה, שעשה בשנים אלה את צעדיו הראשונים כאחראי רגולטורי אמיתי על התחבורה הציבורית במדינה והבין שאם לכל חברה יהיה את הכרטיס האלקטרוני שלה הוא לא יוכל לשלב בין מפעילים ובין אמצעים ולא יוכל לתקן את בלגן התעריפים - עצר הכל והכריז על כרטיס מאוחד לכולם.

הכרטיס המאוחד הזה הוא כמובן ה"רב-קו" הירוק עם הארנב הסגול אשר פרץ לחיינו ב-2008, התחיל קצת עקום, אבל לאט לאט השתפר. הרב קו יכל לקרוא מנויי חופשי חודשי וכן קונספט חדש שנכנס לחיינו שנקרא "ערך צבור", מעין ארנק דיגיטלי שבו אתה משלם על הנסיעה לכאורה במזומן, אבל מתוך הכרטיס. כדי לעודד את הנוסעים להשתמש בערך הצבור, ומאחר ותפקידו היה להחליף גם את המזומן אבל גם את כרטיסיות הנייר, ניתנה לו הנחה "כמו בכרטיסיה", למה כמו? כי במקום נסיעה חינם היית פשוט משלם את עלות כרטיס הנסיעה אבל בטעינה היית מקבל יותר כסף לתוך הכרטיס. מאד לא אינטואיטיבי אבל בסוף זה תפס, החלו לבטל כרטיסיות וגם השימוש במזומן הלך ופחת. הרב קו יכל להיות אישי או אנונימי כאשר היתרון הגדול של הרב קו האישי היה היכולת להטעין עליו את פרופיל הנוסע, נער, סטודנט, קשיש, זכאי ביטוח לאומי וכו' ולהנות מההנחות, וגם יכלו להפוך את החוגר לרב-קו בפרופיל "חייל". זה באמת עשה את החיים ליותר קלים בחלק מהמובנים. בנוסף קיבלת מעין ביטוח לכסף שהטענת למקרה שהכרטיס הלך לאיבוד והיה צריך לאחזר אותו.

קפיצת מדרגה משמעותית הגיעה ב-2016, אז הוכרזה רפורמה גדולה בתעריפים בה לראשונה נכנסה כל הארץ בצורה די מסודרת תחת עקרונות של חופשי יומי, שבועי וחודשי שנתנו הנחה מאד משמעותית לנוסעים קבועים תוך כדי שיפור מתמיד בהליך השילוב בין אמצעים, בהליך הקליטה באוטובוס באמצעות הרב קו, הליך הנפקת הרב קו והטיפול בכרטיסים מקולקלים ואבודים. בין היתר בעקבות המסלקה שהבשילה. הרב -קו הפך לדרך הדומיננטית לתשלום בתחבורה הציבורית והמזומן הלך ונדחק.  על הדרך הרב קו גם איפשר בקלות את קידום העליה מכל הדלתות באוטובוסים עירוניים. ואת מעברי 90 הדקות במטרופולינים. אפילו תדמית הרב-קו היתה טובה מאד למרות הבעיות שהתגלעו פה ושם. חשוב לציין שכל התהליך התאפשר רק לאחר שכללי המשחק כולו השתנו, הפדיון כבר לא היה בידי המפעילים אלא הועבר באמצעותם למדינה ולכן הסיכון על הכנסות נמוכות יותר כתוצאה משימוש בחופשי חודשי במספרים גדולים, או כתוצאה מלא משלמים בגלל עליות בדלתות אחוריות, נח לפתחה של המדינה ולא לפתחם של המפעילים.

מעודדים מההצלחה, החלו להכין במשרד התחבורה את השלב הבא, ביטול כמעט מוחלט של תשלום במזומן, והקורונה במקרה זה התפרצה ממש לדלת פתוחה. אבל אליה וקוץ בה, לאחר כל המאמצים שהושקעו בהרחבת אפשרויות הנפקת וטעינת הרב קו, עדיין לנוסעים המזדמנים, אלה שנוסעים באוטובוס פעם ב... היה ממש לא ברור מאיפה משיגים רב קו ואיפה טוענים אותו ומה זה כל החוזים המוזרים האלה. בנוסף, את רפורמת התעריפים, המבוססת על עקרון הטבעות, ליוותה מאז השקתה ביקורת על הגבולות של הטבעות, איך יכול להיות שנסיעה של 20 ק"מ בתוך אותה טבעת עולה פחות מנסיעה של 2 ק"מ שחוצה טבעות? זו בעיה קוהרנטית של שיטת הטבעות, ויש דרכים לעדן אותה אך אין דרך אמיתית לפתור אותה לחלוטין ומה לעשות שתמיד יש אנשים שגרים ליד הגבול ובדיוק חוצים אותו...

בעיה נוספת קשורה לכך שלמעשה יש שתי שיטות טבעות שונות, האחת לערך הצבור שנהגתה ב-2011 והשניה לחופשי חודשי שנהגתה ב-2016. שוחררו הצהרות על איחוד בין שתי השיטות אבל הסתבר שזה די מסובך ליישום בלי תוספת תקציבית משמעותית או העלאת מחיר לכולם, הראשונה לא היתה בנמצא ועל השניה השר הטיל וטו. נשארנו עם שתי מערכות מבלבלות.

במקביל מהפכת הניידים התחילה למעשה עם היכולת לטעון ברב-קו, אם כי רק לבעלי מכשיר תומך NFC ונולדה גם אפשרות להטעין עם קורא כרטיסים במחשב הביתי, ונולדו שתי אפליקציות מעולות שעושות זאת. ravkavonlime והופ-און.

ואז הגיעו אפליקציות התשלום

אני אמנם מצייר כאן עולם מאד טורי בהתנהלות שלו, אבל במציאות דברים תמיד התנהלו במקביל. הסמארטפון חדר לחיינו רק לפני קצת יותר מעשור והתהליך שבו עוד ועוד פעולות עוברות לטלפון נמצא עדיין בעיצומו. אפליקציות תשלום הן לא המצאה ישראלית והיה ברור לכולם שלשם העולם הולך וכדאי שישראל תלך איתו. לקח זמן ארוך להגדיר את הפרויקט, להיערך אליו ולבצע אותו, הרבה לפני שהקורונה ואיתה ההחלטה להפסיק את התשלום במזומן חדרו לחיינו. אבל גם כאן, הקורונה היוותה זרז לסיים את התהליך ולצאת לשטח מהר יותר.

השאלה הראשונה היתה האם מעתיקים את שיטת טבעות החופשי חודשי המוצלחת לאפליקציות בשם הפשטות, או שמספקים לציבור אלטרנטיבה אחרת לגמרי במטרה לתת מענה לביקורת הציבורית על גבולות הטבעות. החליטו לשנות. שיטת הטבעות עדיין קיימת, אך עכשיו אתה, הנוסע, באמצעות ה-GPS בנייד שלך הנך תמיד במרכז הטבעת. הרעיון הוא שאנשים שבעבר "נדפקו" בשל שיטת הטבעות בחופשי חודשי, קיבלו כעת אלטרנטיבה זולה יותר, וזה עבד, אך כמובן הוליד אנשים ש"נדפקו" בשיטת הטבעות באפליקציה ועבורם הרב-קו נשאר יותר טוב. (אני אחד מהם, מסתבר שאני נמצא במרחק אוירי של 15.1 ק"מ מהעבודה שלי). נבחנה גם אפשרות של תשלום משתנה לפי מרחק כמו במונה של מונית אבל השיטה הזו מולידה בעיות ועיוותים רבים מספור כשהיא מיושמת על קווי אוטובוס ולכן היא לא נפוצה בשום מקום בעולם.

באתר פנגו, שותפתה של מוביט מצאתי את הטבלאות הנוחות ביותר להצגה של התעריפים השונים

1. המחיר לנסיעה לפי טבעות מרחק


2. תקרת המחיר היומי לנסיעה רק באוטובוסים ומטרונית


3. תקרת המחיר היומי אם משלבים גם רכבת




4. אם עברתם את ה-200 ש"ח בחודש תקבלו הנחה של "משתמש כבד" שאמורה להתחרות בחופשי חודשי. לפי העיתונים היא לא פועלת ואני מודה שאני לא בדקתי את הסוגיה הזו.


כל המחירים בטבלאות האלה הם לפרופיל רגיל, ההנחות של נוער, קשישים, זכאי ביטוח לאומי בתוקף ככל שתזינו את הפרופיל שלכם ואת המסמכים הנדרשים בעת הרישום באפליקציה. באפליקציית רב-פס מבית הופ-און וגם באתר שלהם יש אחלה מחשבון מחיר ממוצא ליעד שנותן את המידע על עבור כל אמצעי התשלום וכל הפרופילים. מיכאל מציין בתגובות שסטודנט מקבל באפליקציות רק 33% הנחה, בעוד ברב-קו יש אפשרות גם ל"חופשי סמסטריאלי מורחב שמקנה הנחה של 50%.
בנוסף כדאי להסביר את נושא הפריפריה. התוספת של מירי רגב לאפליקציות שהיו מוכנות להשקה עוד טרם כניסתה לתפקיד. במקור המערכת תוכננה עם אחידות תעריפים בשם הפשטות ולכן ההנחה לפריפריה קצת מסבכת את ההסבר גם אם היא מוצדקת. היא נקבעת על סמך מיקומך הגיאוגרפי (GPS) ורק לנסיעות הקצרות ביותר (עד 15 ק"מ). כלומר נסיעה עירונית בבית שאן עולה פחות מנסיעה עירונית בגוש דן. 

נושא המעבר ב-90 דקות, עוד סוגיה כואבת שמסיבות תקציביות לא הורחבה מעבר למטרופולינים הגדולים, נפתר למעשה מעצמו בשיטת האפליקציות. אתה מתקף כל פעם שאתה עולה על אוטובוס אבל כל עוד אתה באותה טבעת מרחק מנקודת המוצא שלך אתה לא תשלם שוב. (בפועל ראיתי שזה אפילו מרחיב לעיתים את הטבעות).

כדי לאפשר את החישוב הזה והעברת כל הכספים למקומות הנכונים נקבע שחודש של אפליקציות יהיה מה-25 לחודש עד ה-24 לחודש הבא. וזה לטעמי שגוי כי הוא לא אינטואיטיבי , וגם לא מאפשר לעבור ביעילות מחודש בו הם משתמשים באפליקציות לחודש בו הם משתמשים ברב-קו הישן והטוב. ייתכן שזה אילוץ טכנולוגי ופשוט בשלב זה לא היה ניתן לעשות אחרת. אבל נשמע לי מוזר שצריך חמישה ימים למשהו בעידן המחשבים.

ולבסוף השיטה: היא מבוססת על קודי QR מרובעים. באוטובוסים במדבקות ייעודיות או על מסכי הולידטורים. אותם יש לצלם באמצעות האפליקציה, להזין את הקו ואת תחנת הירידה ולקבל הערכת מחיר (כאמור בסוף החודש יחשבו לך את הכל ואולי זה יהיה פחות),  ברכבת ישראל זה עובד "הפוך". אתה מקבל QR לטלפון שלך ונדרש להניח אותו על הסורק בסבסבת הכניסה לתחנה ומחדש בסבסבת היציאה מהתחנה. מיכאל בתגובתו מציין שחוסר האחידות במיקום המדבקות בכל אוטובוס גורם לך תמיד לחפש את המדבקה וזה מעצבן... אני גיליתי שבאוטובוס עמוס זה כמעט בלתי אפשרי.

למה ככה? כי למתקן אלפי אוטובוסים עם מכשיר שקורא ברקודים היה אולי יותר נכון, אך היה לוקח יותר זמן, עולה יותר ונתקל בהרבה בעיות טכנולוגיות ותקלות שוטפות. הפתרון הפשוט ליישום יצר קצת סיבוך בפשטות ההפעלה והדיוק במחיר הנקוב (במקום שתתקף שוב בירידה אתה נדרש להזין את הקו ואת תחנת הירידה וזה לוקח זמן וגם מהווה מקור לטעויות אנוש). אגב, מבטיחים לנו שבעתיד טלפונים חכמים יצטרכו ברקוד. פשוט נניח את הטלפון כמו רב קו על הולידטור ונשמע צפצוף.

אחרי שכל זה הוגדר שאלו את עצמם מתכנני הקונספט, האם אנחנו רוצים אפליקציה אחת שתשלוט בכולם? או כמה אפליקציות? מצד אחד אנחנו מתעסקים בהעברות כספים, כך שלא כל אחד יכול לקבל אישור לכך, מצד שני, לאפליקציות ממשלתיות יצא, קצת בצדק, שם רע למדי באומת הסטארט-אפ. גם בפיתוח הראשוני, אבל יותר מכך בריצה הנדרשת אחר הטכנולוגיה המתפתחת וההזדמנויות הנוספת שהיא מאפשרת. אפליקציות ממשלתיות לא יודעות לרוץ טוב קדימה וזה עולם חדש ומתפתח. ולכן החליטו על מודל של תחרות על ליבו של הצרכן, במקביל לפיתוח האפליקציה הממשלתית הרשמית.

ארבע אפליקציות - במי לבחור?


כאן אנחנו מגיעים לניסוי שלי. אבל ראשית - תיאור ארבעת האפליקציות.

1. אפליקציית התחנה - האפליקצייה הרשמית של משרד התחבורה, שמפותחת באמצעות חברת VIA. אפליקציה זו כוללת מסלולן, כמו שאנחנו מכירים ממוביט או מגוגל מפות, אפשרות לפניות ציבור שמגיעות ישר למשרד התחבורה ואפשרות לשלם בעזרתה.

2. אפליקציית מוביט הישנה והמוכרת שפשוט נוסף לה פיצ'ר חדש - תשלום על הנסיעה. מוביט כבר מותקנת אצל הרבה משתמשי תח"צ על הטלפון וכאן כוחה האמיתי בחדירה לשוק, אבל עד עתה לא היית צריך להזין לתוכה כרטיס אשראי. כדי להקטין את החשש מהציבור חברה מוביט לאפליקציה אחרת המותקנת על המון סמארטפונים - פנגו, אליה כבר הזנת בעבר כרטיס אשראי והגדילה עוד יותר את יכולת החדירה שלה בקלות לשוק.

3. אפליקציית anyway מבית ישראכארט. - אפליקציה חדשה שנולדה לצורך זה בלבד. ואמורה להיות חלק ממהלך נרחב יותר של ישראכארט להשקת תשלום חכם בפלאפונים (anypay וכו')/

4. אפליקציית רב-פס מבית הופ-און בשיתוף סלופארק ודיסקונט - החברה שעבדה עד עתה עם דן על אפשרויות טעינה של רב קו בסמארטפון ועם תל אופן והיום גם מציעה שילוב עם קורקינטים. אמנם מדובר באפליקציה חדשה, אבל של חברה ותיקה ומוכרת למשתמשי תח"צ רבים (אם כי פחות ממוביט). היא גם קנתה את "אוטובוס קרוב" ולכן גם משלבת מידע איכותי של זמני הגעה ומסלולן מצוין המאפשר לה לתת מחשבון מנצח.


כל האפליקציות עובדות באופן דומה. בפתיחתן מופיע במקום בולט כפתור "תשלום על נסיעה" שבלחיצה עליו היא שואלת אותך אם אתה נוסע באוטובוס, ברכבת או בכרמלית (ובעתיד גם ברק"ל), אם אתה לוחץ על נסיעה באוטובוס נפתחת המצלמה שבעזרתה אתה סורק את הברקוד, מתיישב, בוחר את הקו ואת תחנת הירידה ולוחץ "שלם" מופיע לך כרטיס וירטואלי שתוכל להציג למפקח אם יעבור. כולן גם אמורות לחשב את העלות אותו דבר ועל פי אותם כללים. אז מה כבר יכול להיות שונה?

יש שוני קטן בממשק ובגרפיקה, אבל אני גיליתי בעיקר שוני גדול בזמן התגובה בעת לחיצה על כל כפתור, ובעת זיהוי הברקוד. מוביט ורב-פס מנצחות בענק את שתי האחרות.  רב-פס מבית הופאון מציגה ממשק קצת שונה מהאחרות בו מיד נפתחת לך המצלמה עבור השימוש השכיח של אוטובוס ולמטה מופיעות האפשרויות של רכבת, כרמלית או קורקינט. כלומר, רק רב פס חסכה לי לחיצה על כפתור. יתרון נוסף של הופ-און הוא הזיהוי האיכותי של הקו שאליו עלית והצגה נוחה של בחירת תחנות הירידה, כאשר בקווים שלא יוצאים מתחום הטבעת היא אפילו לא מבקשת שתציין תחנת ירידה. ובשילוב עם מהירות התגובה הנהדרת והמחשבון האיכותי מבחינתי היא המנצחת, היא מזהה בקלות גם במדבקות וגם במסכים הקטנים של הולידטורים. לכן היא הפכה למועדפת עליי והמומלצת ביותר על ידי. החיבור לקורקינטים בטח יעיל לכמה משתמשים נוספים אם כי לא לי.

גם מוביט מציגה זמני תגובה טובים וקליטה טובה של הברקוד והיא הגיעה אצלי למקום השני, אבל במוביט יש בלגן בנושא בחירת הקווים הרלוונטיים והם כמעט מכריחים אותך לבחור קו לא נכון (כי הם לא נותנים אל האפשרות הנכונה) או שהם מבקשים לבחור בעצמך מה מרחק הנסיעה בקו אוירי לדעתך (מטלה קשה לאנשים רבים) ונם תמיד מבקשים תחנת ירידה. זאת בעוד בהופ-און כמעט תמיד הוא מציע את הקו הנכון והוא מבקש ירידה רק אם לקו יש שני תעריפים. לתקופה קצרה מוביט גם ניסו לשים פרסומות, וזה אומר שהן בוא יבואו בעתיד אחרי שילמדו איך לשלב אותן הכי טוב. זו עוד נקודה לרעה מבחינתי.

anyway  נפלה כבר בשלב האימות ב-SMS בעת ההרשמה אבל נאמן לניסוי לא ויתרתי והצלחתי לבסוף להירשם גם אליה. והיא נופלת בכל פרמטר לטעמי משתי הפרטיות האחרות. אבל מה שהוריד לה את הציון בעיקר היה מספר פעמים של "סליחה תקלה" בעת נסיון התיקוף. 

אפליקציית התחנה עובדת היטב, אבל איטית משהו והקליטה של הברקוד לא חלקה. גם הדרך עד לאישור הנסיעה הכי פחות ברורה (אתה חייב לעבור דרך המסלולן שלה ולציין יעד מדויק בכל פעם).  לא הצלחתי למצוא בה יתרון כלשהו למעט היכולת להתלונן דרכה למשרד התחבורה, וגם זה לצערי בצורה מגושמת שמחייבת למלא הרבה יותר מדי שדות שהאפליקציה כבר יודעת עליי וחבל.

למוביט ולרב-פס יש ציונים מצוינים בחנות האפליקציות, אבל הם נסמכים על שלל השירותים שהאפליקציות היותר ותיקות האלה נתנו לפני פיצ'ר התשלום, אם כי כאמור הן עשו עבודה טובה גם בתחום הזה.  לanyway  ול"התחנה" החדשות יש ציונים די גרועים. כך שכנראה שגם חוכמת ההמונים חושבת כמוני. רק אציין שבסוף זו הרגשה סובייקטיבית וידידה שלי שגם ניסתה כמה אפליקציות טוענת ש-anyway דווקא הכי נוחה לה.

ואם נשארה לכם שאלה פתוחה - יש שאלות ותשובות באתר הרפורמה בתעריפים

על שאלה אחת לא קיבלתי מענה וזה איך מתקפים על כמה אנשים באפליקציה. לרבות איך אתה מתקף על הילד. לפי התגובות הרוב המכריע משתמש פשוט באפליקציות שונות לבני בית שונים וזה "קצת מוזר". ובטח לא יעיל.

לפי התגובות כנראה שאפשר לתקף על עוד אדם, אבל זה תמיד יהיה בתעריף המלא (גם אם אתה מוגדר כנוסע בפרופיל הנחה) וזה לא יכלול את המעבר 90 דקות, אבל את זה לא בדקתי.


זהו - מעכשיו אתה משלם באפליקציות?

התשובה לכך היא "איטס קומפליקייטד"

ראשית, אני מוגדר "משתמש כבד", כזה שהרב קו תמיד בארנקו (ואפילו הקפדתי לקנות ארנק עם כיס חיצוני שיהיה קל לשלוף את הכרטיס בלי להוציא את הארנק מהכיס). וחופשי חודשי גוש-דן-מורחב שלי משרת אותי מצוין בעלות מצוינת. חןץ מזה, אני ממש לא נהנה לכוון את הטלפון לברקוד תוך כדי נסיעה ולהקליק כל מיני דברים בטלפון אחרי שאני מתיישב. כך שבימים רגילים ובחודשים רגילים אני בהחלט מתכוון להמשיך לעשות ביפ עם הרב קו שלי ולשבת. זה פשוט יותר נוח. עם זאת, בעתיד ייתכן ואוכל פשוט להניח את הנייד שלי על הולידטור והנייד יעשה ביפ (באמצעות NFC כנראה) ואז אנסה זאת שוב. 

אבל, תמיד היה לי ברב קו גם חופשי חודשי וגם ערך צבור, עבור אותן נסיעות בודדות שמחוץ למרחב הקבוע שלי. קיבלתי וכבר יישמתי החלטה לא לטעון יותר ערך צבור לעולם. אם פעם בחודש אני נוסע לחיפה, כנראה שאשתמש באפליקציה (או שאטעין חופשי יומי, תלוי כמה אני מתכוון להסתובב בתח"צ בעיר היעד). 

בהנחה שאני לא שונה בהרבה ממשתמשים אחרים, אז השמועות בעיתון על "הכשלון של האפליקציות" היו מאד מוקדמות. היה מי שציפה שביום שהאפשרות תיפתח עם ישראל יעבור בהמוניו לשימוש בהן, אבל דברים כאלה פשוט לא קורים בן לילה. זה תהליך של חדירה לשוק ושל שינוי הרגלים, ולי לקח כמה חודשים עד שבכלל ניסיתי את זה כמו שצריך. ובסוף יש לשיטה גם יתרונות וגם חסרונות בדיוק כמו שלרב קו יש גם יתרונות וגם חסרונות וכך גם לכרטיסיות ולתשלום במזומן. אין שיטה מושלמת עבור כולם. כרגע האפליקציה מצוינת כנראה לצעירים שגדלים לעולם בלי ארנק ולנוסעים מזדמנים, גם כאלה שנוסעים פעמיים שלוש בשבוע וגם לכאלה שנוסעים ממש פעמיים בשנה, היא הורידה את החסם המשמעותי שיצר הרב-קו בפני מזדמנים בכלל להכיר את התחבורה הציבורית וזה מאד חשוב. (מישהו יודע אם היא פתוחה לתיירים עם כרטיס ויזה מחו"ל?)  

מקרב הגרעין הקשה של הנוסעים כמוני, עבור רובנו הרב קו פשוט יותר נוח עדיין. אבל אם שכחתי את הארנק אני לא תקוע וזה מגביר את אמינות התח"צ בעיני. כלומר, גם אם לא אשתמש באפליקציה אף פעם, הידיעה שהיא שם מרגיעה וגם לזה יש ערך. צריך גם לתת לאבולוציה הטבעית לעשות את שלה. כשאנשים יתרגלו לשלם בנייד בקיוסק (זה רק מתחיל) זה יגדיל עוד יותר את כמות האנשים שיבוא להם טבעי לשלם באפליקציה גם באוטובוס.

ומשני אנשים שמעתי דווקא את הפילוסופיה ההפוכה. הם שומרים את הרב קו עם ערך צבור לנסיעות המזדמנות, ומשתמשים באפליקציה לנסיעות הכבדות שלהם, וזאת כדי לנצל את מגבלת התשלום היומית וההנחה החודשית. בשני המקרים מדובר באנשים שלא החזיקו חופשי חודשי כמוני אלא רק ערך צבור, ושניהם שמו דגש רב יותר על המחיר לעומת נוחות השימוש.

כנראה נוסעים רבים מאד משתמשים באפליקציות, אבל אלה הנוסעים שעושים מעט נסיעות חודשיות. והמספרים בטח הולכים ועולים מדי חודש. אני מעריך שלאפליקציות לא תהיה בעיה להגיע לנתח שוק אפילו של עשרות אחוזים מהתשלומים בתח"צ בישראל, אבל תנו להן זמן. קצת סבלנות לא תזיק.


37 תגובות:

  1. אנונימיאוגוסט 24, 2021

    בטבלאות תקרת המחירים, פרסמת את אותה הטבלה בשני הסעיפים, לא?

    השבמחק
  2. אנונימיאוגוסט 24, 2021

    אחלה סקירה!
    אם כי הטבלה שצרפת לא ממש עוזרת, כי בדרך כלל אני לא יודעת כמה ק"מ אני בדיוק נוסעת.
    מה שכן, גיליתי כלי שמאפשר לי לבדוק את תעריף הנסיעה ולהשוות בין תשלום עם האפליקציה לבין תשלום עם הרב-קו:
    https://ravpass.co.il/calculator

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, לרב-פס מחשבון נהדר והמלצתי עליו בתוך הסקירה. אבל אולי אדגיש את זה יותר.

      מחק
  3. מספר דברים:
    הופ און הייתה קיימת כאמצעי תשלום כבר דיי הרבה שנים אחורה עבור תשלום בקווי דן.
    חשוב לציין שהרב קו יכול לשמש מספר אנשים בפרופיל אנונימי או רגיל (ערך צבור) או בפרופיל נוער (תלמיד).האפליקציות לא מאפשרות זאת.
    יתרה מכך, אם יש לך ילד בן 5 וחצי ועדיין לא ציידת אותו בטלפון, תצטרך להחזיק יותר מאפליקציה אחת כדי לשלם גם עבורך וגם עבורו או להחזיק שני מכשירי טלפון.
    קיימת הנחת פריפריה אליה לא התייחסת והיא פועלת על פי נקודת המוצא בלבד. נוסע מבית שאן לירושלים מקבל הנחת פריפריה מלאה (יש גם חלקית) אבל בחזור, הוא ישלם מחיר מלא של האפליקציה.
    זה מסבך עוד יותר את מערכת התעריפים ומקשה עוד יותר להבין אם זה משתלם יותר או פחות.
    סטודנט עם חופשי שנתי/סמסטריאלי מקבל 50% הנחה בכל שאר התחבורה הציבורית, אבל רק ברב קו. באפליקציות הסטודנט יקבל 33% גם אם יש ברשותו חופשי שנתי/סמסטריאלי.
    ועניין האכיפה - נוסע העולה ומצלם את הברקוד, לא חייב לאשר את התשלום. הוא יכול להשאיר את האפליקציה פתוחה ברקע ובמידה ויעלה פקח, לאשר את התשלום. ומנסיעות שונות שאני מבצע, אני נתקל כמכט בכל נסיעה בנוסעים שפועלים כך, גם כאלו שהתיישבו לידי.

    אבל גולת הכותרת לטעמי היא חוסר האחידות במיקום המדבקות, זה תלוי גם בדגמי האוטובוסים אם כי לא רק. בחלק מהאוטובוסים יש על הדלת הקדמית (מבחוץ), על חלק יש מעל הנהג (ואז גם הגיעו המחיצות של הנהגים ואז קשה יותר לצלם את הqr) אבל הרוב נמצאות בחלון של זוג המושבים הראשון, פים בחלון הימני, פעם בשמאלי ומה קורה אם נוסע מוריד את סך השמש? אין מדבקה, לך תחפש אותה...

    וכך, בעל עליה לאוטובוס, הפכה להיות שאלה נפוצה - היכן המדבקה.

    בעיה נוספת היא שבקווים בין עירוניים עם מגבלות איסוף בלבד, יש נוסעים שבוחרים לתקף את קו 845 למשל כדי לרדת בנתניה ולנהג אין יכולת לשלוט על זה כל כך, בפרט אם הם עולים עם אוזניות, מתקדמים להם בלי להסתכל על הנהג בכלל שמנסה לשאול אותם לאן הם צריכים להגיע...

    ואז מגיעים לנתניה, הדלת הקדמית נפתחת, האחורית לא, זעקות שבר נהג נהג! והנוסע/ת מנסים להתקדם קדימה ולמה אתה לא פותח? צלצלתי... אני מוריד רק אחרי גולני. מזה גולני? זה ליד טבריה... טבריה? אבל אני רציתי לרדת בנתניה... אני לא מוריד בנתניה. תן לי לרדת, מצטער... ונוסע.

    זה נפוץ גם בקווים אחרים כמובן... נתקלתי בכך מספר פעמים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מיכאל, אנסה לשלב חלק מהדברים בגוף הפוסט.

      מחק
    2. לגבי הדוגמה לפריפריה שנתת, למיטב הבנתי ההנחה תקפה רק לטבעתה ראשונה של הנסיעות (עד 15 ק"מ) כלומר נוסע מבית שאן לירושלים לא אמור לקבל הנחת פריפריה.

      מחק
    3. לא בקיא, נתתי דוגמא. מהתנסות של משפחה, מבית שאן לכפר יחזקאל - 3 ש"ח, מעפולה לכפר יחזקאל - 4 ש"ח.

      כי יש פריפריה ויש פריפריה... והמחירים שונים.

      עבורי, מיקנעם לצומת מגידו - 6 ש"ח, מצומת מגידו ליקנעם - 4 ש"ח.

      כך שכל המקרים שנבדקו בוצעו בתחום ה15 ק"מ.

      מחק
    4. אנונימינובמבר 09, 2021

      באפליקציית התחנה, כשאתה עולה על אוטובוס, אתה יכול לקבוע את מספר הנוסעים לפני שאתה "קונה" את הנסיעה.

      מחק
  4. אם היו כוללים תשלום באשראי מגע במחירי ערך צבור כמו בלונדון היו יכולים לחסוך את כל המערכת המסובכת הזו של האפליקציות. לנוסע המזדמן קל יותר להשתמש בכרטיס האשראי מגע (כולל דביט) שממילא יש לו או שמוטען לו באפליקציות התשלומים של הסמארטפון או השעון החכם.

    למה צריך ליצור מערכת מחירים שלישית לאותו השירות (שלא צריכות להיות לו שתי מערכות מחירים מלכתחילה) אם התוצאה היא שלנוסע הקבוע עדיף להצמד לחוזים התקופתיים של הרב-קו ?

    עם אימוץ האויסטר בלונדון לא הלכו על הטעות של ה"שקל רב קו" אלא הוציאו טבלאת מחירים נפרדת בליש"ט לתשלום האלקטרוני- מהנסיעה הבודדת ועד לכרטיס השנתי, בכל צירופי האזורים ובכל הפרופילים. הציבור עבר למערכת האלקטרונית בגלל החיסכון לעומת מחירי הנייר-מגנטי. כתוצאה המערכת יכלה להוסיף באופן חלק את התשלום באשראי מגע כאמצעי תשלום נוסף המקביל לתשלום בערך צבור.

    נכון אמנם שחלק ניכר מהתח"צ בארץ היא אוטובוסים בינעירוניים בתחנות ביניים פרבריות, אבל אם ימחלו על הבדלי המחיר בין טבעות 1 ו 2 הרי שרוב הנסיעות בארץ יהיו ברות תיקוף יחיד ורק במספר קווים בינעירוניים שאינם ישירים יצטרכו להתעסק עם ריבוי תעריפים בתיקוף יחיד באוטובוס.

    מבחינתי האפליקציה של הרב קו פעלה מצויין כקופה אלקטרונית בכיס. כל שצריך להוסיף לה הוא אופציה לתפקד ככרטיס ורטואלי ואז אופציית התשלום המשתלמת ביותר תהיה ה-אפליקציה. ממה שביררתי האפליקציה של אויסטר עדיין אינה מתפקדת ככרטיס ורטואלי וכל מי שנוסעים באוטובוסים וברכבות של TFL באמצעות הסמארטפון עושים זאת באמצעות כרטיסי אשראי-מגע.

    לגבי הוזלת נסיעה בשיטה של טבעות: בלונדון ישנן תחנות שנחשבות דו-אזוריות ואפילו אזור 2/3 שלם במזרח העיר. החישוב הוא שהתחנה נכללת באזורים מהם מגיע הנוסע - נוסע מאזור 1 או 2 ישלם כאילו הגיע לאזור 2, נוסע מאזור 3, 4 והלאה ישלם כאילו הגיע לאזור 3. זו שיטה של מערכת מסילתית שצריך לתקף את הכרטיס בכניסה וביציאה ממנה. במערכת האוטובוסים פשוט הלכו על מחיר אחיד לכל העיר. ממילא מי שנוסע מרחקים ארוכים באוטובוסים מאספים משלם על כך בזמנו. לונדון גדולה בהרבה מהמטרופולינים של הרב קו בארץ ואם יוותרו על הבדלי המחירים בין טבעות המטרופולין באוטובוסים יהיה אפשר לצמצם את מספר הקווים המאספים עם ריבוי תעריפים למינימום. כדי למנוע מקרים כמו שילה - קדומים שנסיעה ביניהן נחשבת לנסיעה בין שני מטרופולינים אפשר לקבוע שנסיעה בין שתי טבעות 3 תחשב לנסיעה בתוך המטרופולין. קווים מאספים שממשיכים ל"טבעת 4" פריפריאלית צריכים להחשב נסיעה בתוך המטרופולין. בצורה כזו ישארו כמה קווים ארציים מאספים נוסח 947 ו 825 שיצריכו אמצעים מיחודים כמו ולידציה ביציאה, אבל רוב התח"צ האוטובוסי יהיה או במחיר מטרופוליני אחיד או בתעריף ישיר שייגבה בתחנת המוצא.

    השבמחק
  5. בשלב הנוכחי אין לי שום כוונה לשלב את מספר כרטיס האשראי שלי בטלפון. לפיכך - האפליקציות השונות ממש לא "מדברות אליי". אופן החישוב - האם זה משתלם או לא, לא ברור לי . תודה על הסקירה המקיפה!
    רעיה

    השבמחק
  6. סקירה מדהימה. גם אני חושב שמוקדם מידי לשפוט את הכניסה של האפליקציות. השתמשתי לראשונה במוביט לאחרונה והיה לי מאוד נוח, למרות שלא היה ברור לי אם במולטי ואלידציה ניתן לקבל הנחות לילדים (בפועל לא קיבלנו...).
    חשבתי בעבר שהיה צריך לבטל את הרב קו לפני הכנסת האפליקציות. היום אני מבין שזה לא נכון.
    הקו האדום של הרק"ל אמור להיות 17 ק"מ מה שאומר שיהיו 2 תעריפים לאותו קו. מסבך את התכנון של מערכות הכרטוס ומסובך לנוסעים...

    השבמחק
  7. מה זה מולטי ואלידציה? לא ראיתי אפשרות "לכרטס על שניים".

    השבמחק
  8. חבל לי על Pcentera (רב קו אונליין) שהפסידה במכרז האפליקציות. הם היו חברה מודרנית עם אפליקציה טובה השתפרה כל הזמן ועכשיו יצאו מהמשחק.

    השבמחק
  9. תודה, מעניין.

    בתור משתמש די כבד של האפליקציות (מוביט במקרה שלי) הדבר המטריח ביותר הוא העובדה שאני צריך לבחור תחנת ירידה בקו עירוני.
    בירושלים התעריף של כל הקווים העירוניים לא עולה מעל לשישה שקלים. במצב כזה למה נדרשת הזנת תחנת ירידה? חבל על הטורח.

    הדבר המרכזי שהעביר אותי אל האפליקציה הוא החיסכון במאמץ לטעינת הרב קו.

    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה משתמש כבד, תנסה את רב פס של הופ-און, תגלה שהיא הרבה יותר נוחה בכל הקשור לבחירת תחנת ירידה ואפילו לא בהכרח מבקשת את זה בקווים עירוניים שלא חוצים גבולות תעריף.

      מחק
  10. כמה הערות מנסיון של משתמש קל בתחב"צ.מי שנוסע הרבה במשך החודש לדעתי עדיף חופשי חודשי בלי כל הטרלול באפליקציות . היתרון באפליקצייה הוא שלא צריך לטעון כסף ברב קו ולא לרכוש מראש חופשי יומי במידה ואתה לא יודע כמה נסיעות תבצע.בסוף היום האפליקצייה תגביל את התשלום לחופשי יומי.יתרון אדיר. האפליקצייה הופ הון טובה יותר כי היא מזהה טוב יותר על איזה קו עלית ובהתאם לא דורשת ממך לבחור קו ולא דורשת תחנת ירידה במידה והיא מזהה שהקו לא חורג מ15 ק"מ. בנסיעה בן עירונית היא מציעה לך תחנת ירידה בהתאם להיסטוריות הפעמים הקודמות. מוביט מטרללת אותך בבחירת סוג התחבורה, מספר הקו ותחנת ירידה אפילו בקו שכונתי.... מה שהכי מעצבן הברקודים בוולידטור באוטובוס בין עירוני. כ"כ קטן. המכשיר בגודל ענק, כל האינפורמציות המיותרות עליו אבל מתכנן טיפש יחר ברקוד בגודל שם בול קטנטן שקשה לסריקה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אוסיף את זה ליתרון של הופ און על פני מוביט. גם אני שמתי לב לזה.
      ולגבי ברקודים בולידטור. אתה מתכוון כנראה לעירוני . גם אני חשבתי שהוא קטן מדי אבל שמתי לב שלאפליקציה ממש קל לסרוק אותו, לפעמים יותר מהמדבקות הגדולות. בבינעירוני אני סורק לרוב בדלת האחורית.

      מחק
  11. אני נוסע קבוע בתח"צ ועברתי לאפליקצייה באופן כמעט בלעדי.
    כמה הערות:
    1. יתרון שלא הוזכר כלל - באפליקצייה מקבלים מעבר חופשי של 90 דק' בתוך 15 ק"מ בכל רחבי הארץ, ולא רק במטרופולינים הגדולים בהם זה כבר קיים כחלק מהתעריף. בנסיעות יוממות זה פחות משמעותי, בנסיעות לסידורים שונים זה לרוב חסכוני הרבה יותר. וגם בנסיעות יוממות, זה נותן לי יותר גמישות אם לדוגמא מגיע קו שלוקח אותי חצי דרך לפני הקו שמגיע בדיוק ליעד שלי, אני יכול להחליף אוטובוסים בדרך בלי תוספת עלות. ובפועל בזכות המעבר אפשר להגיע למרחק של כמעט 30 ק"מ בעלות של 3-6 ש"ח. משתלם מאד.
    2. בניגוד לרב-קו, האפליקציות לא מאפשרות לשלם על נוסעים נוספים ולקבל את המעבר החופשי. אני יכול לתקף שני נוסעים באפליקצייה, אבל אם נעשה נסיעה נוספת בתוך 15 ק"מ ובתוך חצי שעה, עדיין יתקבל חיוב נוסף עבור אחד הנוסעים. ובכל מקרה הנוסע השני ישלם את התעריף המלא, גם אם האפליקציה משוייכת לפרופויל שיש לו הנחה. באופן טבעי יוממים פחות נתקלים בזה, אבל למשפחות שמתבססות על תח"צ זו בעיה יחסית נפוצה.
    3. אין אפשרות להגדיר יותר מפרופיל אחד באפליקצייה. אני נוסע הרבה פעמים עם הילדים, ויש לכל אחד מהם רב-קו, אבל אני לא יכול להגדיר לכל אחד מהם פרופיל באפליקצייה. יש לי היום את שלושת האפליקציות שכל אחת משוייכת לאחד מבני המשפחה, ועדיין אם אני נוסע עם שלושה ילדים אני צריך לשלם על אחד מהם מחיר מלא או ברב-קו. לא מבין למה לא מאפשרים לשייך כמה פרופילים לאותו מספר טלפון - לכל הפחות כאשר מדובר בבני משפחה (ולדעתי גם מעבר).
    4. באפליקציות לא מקבלים הנחה של 20% בתיקוף כמו ברב-קו. לעומת זאת, זכאים אחרים מקבלים את אותה הנחה שהם זכאים לה ברב-קו. יוצא שהאפליקציות יותר משתלמות באופן יחסי לנוער, גמלאים, וכדומה, שפחות נוטים להחזיק טלפון חכם.
    5. תיקוף באפליקציות יכול לחסוך גם את כאב הראש של נסיעות התיגבור בקווי החרדים, שבהם צריך לעשות הפסקה באמצע הדרך עבור התשלום. עם כל המאמצים שנעשים בעניין, טרם נמצא פתרון מניח את הדעת לתיגבורים האלו, ואם חלק ניכר מהנוסעים ישלמו באפליקציה זה לפחות יקטין מאד את העיכוב שיווצר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אזכיר את הנושאים האלה בגוף הפוסט

      מחק
  12. תודה רבה!
    היום, כתוצאה מהחודש עמוס החופשות והחגים הקרובים, השתמשתי באפליקציה לראשונה.

    שאלה לגבי המשפט:
    "אם פעם בחודש אני נוסע לחיפה, כנראה שאשתמש באפליקציה (או שאטעין חופשי יומי, תלוי כמה אני מתכוון להסתובב בתח"צ בעיר היעד). "

    האם האפליקציה לא "יודעת לבד", שמשתלם "חופשי יומי"? מה שנקרא בהופ-הון "הלוך ושוב"?

    השבמחק
    תשובות
    1. האפליקציה תחשב את סך כל הנסיעות באותו יום וברגע שהגעת למחיר חופשי יומי תפסיק לחייב אותך באותו היום . זה היתרון הגדול של האפליקצייה. לא צריך להתלבט אם לרכוש חופשי יומי או לא.

      מחק
    2. האפליקציה תדע לבד, אבל פתחתי ואמרתי שאני אישית עדיין מעדיף את פשטות השימוש ברב קו כשאני נוסע הרבה. (לא אוהב את ההתעסקות עם הנייד בכל עליה לאוטובוס) אבל אולי זה רק אני.

      מחק
  13. אנונימיספטמבר 12, 2021

    נתתי צ'אנס לאפליקציה (מוביט) ואחרי חודש חזרתי לרב-קו.
    עקב הקורונה פרופיל הנסיעות שלי השתנה, בעבר נסעתי כל יום לעבודה ועכשיו במודל ההיברידי חלק מהשבוע אני עובד מהבית וחלק מהמשרד (כלומר חופשי חודשי בוודאות כבר לא כדאי כבעבר).
    אני נוסע לעבודה ברכבת,
    בעוד שלפי מפת תעריפי הרב-קו תחנות המוצא והיעד שייכות לאותה הטבעת,
    לפי תעריפי האפליקציה המרחק בין התחנות גדול מ 15 ק"מ קו אוירי ולכן אני שייך לרמת התעריפים השנייה (אבל נראה אותכם עולים על זה מראש).
    נשווה תעריף יומי:
    רב-קו = ₪13 (חופשי יומי)
    אפליקציה = ₪24.5 (הלוך+חזור)
    בסוף החודש שילמתי כמעט פי 2,
    כי שיווקו שהאפליקציה תחסוך כסף ותמיד תשתמש בתעריף הזול ביותר במסלול (של האפליקציה אבל לא של הרב-קו).
    בשורה התחתונה צריך דוקטורט בגוגל מפות + אקסל כדי להבין מה האמצעי הכי משתלם לפי תמהיל ותדירות הנסיעות האישי.
    המחשבון של רב-פס הוא באמת הדבר הכי קרוב אבל גם ממנו לא ברור מה הכי כדאי (והוא לא מפורסם בשום מקום רשמי/ממשלתי).
    מבחינת שימושיות של האפליקציה:
    צריך הרבה קליקים כדי להתחיל נסיעה,
    לא ניתן "להכין" נסיעה לתיקוף אלא אם אתה ממש קרוב לתחנת המוצא/יעד מה שגורם בזבוז זמן של התעסקות עם הטלפון בכניסה/יציאה מהרכבת/תחנה.
    הולידטורים בתחנות לא תמיד מצליחים לקרוא את ה QR מהמסך של הטלפון מה שגורר בזבוז זמן נוסף ועיכוב לשאר האנשים שמחכים אחריך (מעניין למה אי אפשר להשתמש ב NFC כדי להעביר את הקוד לולידטור ?!).
    לא ניתן לבטל תיקוף שנעשה בטעות.
    ללא כל קשר, לדעתי האפליקציה עצמה (מוביט) מומלצת מאוד לנסיעות בתחבורה ציבורית.
    ומה עם ילדים קטנים ?
    ומה עם העובדה שאין מסלקה בין האפליקציות ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה מתאר חוויה מאד דומה לחוויה הראשונית שלי, שבעטיה חזרתי לרב קו. אם כי אני משתמש באוטובוסים אבל גם אצלי המרחק הוא קצת מעל 15 ק"מ. מצד שני גיליתי שאם אני עובר אוטובוס באמצע אז הוא נותן לי להגיע ממוצא ליעד בתעריף הזול יותר. אני לא יודע אם זה באג או פיצ'ר אבל בהלוך יש קו ישיר מהשכונה ואני משלם 10 ש"ח, ובחזור אין לי קו ישיר אז אני עושה את הקטע האחרון באוטובוס שכונתי ומשלם רק 6 ש"ח לכל הנסיעה. (מכאן ועד להבין איך לשלם 6 ש"ח גם בהלוך הדרך קצרה אבל עוד לא ניסיתי... ברכבת זה כנראה טיפה מסובך יותר.

      בכל מקרה, אם אתה מנסה עוד פעם, ממליץ לנסות את רב פס, ולו רק זמן התגובה והזיהוי שלה של תחנת הרכבת יותר מהיר ונוח והם באמת משתדלים לחסוך בלחיצות. זה לא מור לשנות את המחיר אבל אולי חוויית השימוש תהיה טובה יותר. נסעתי יחסית מעט ברכבות אבל לא נתקלתי איתה בביות של אי זיהוי הברקוד. (כן הצחיק אותי שגיליתי שלמרות שאני ימני, העדפתי אינסטנקטיבית להחזיק את הטלפון ביד שמאל הפוך מעל הקורא (כי אני מקיש עליו ביד ימין) ואז ניסיתי להיכנס דרך השער הלא נכון מימין לשער שלי... משהו שמעולם לא קרה לי עם הרב קו שהחזקתי תמיד ביד ימין, אבל זה כנראה רק אני.

      לגבי ילדים קטנים ומסלקה בין אפליקציות, אין לי מושג, זה באמת משהו שצריך לקדם.

      מחק
  14. אנונימיספטמבר 17, 2021

    טיפ קטן למי שרוצה להפוך את השימוש באפליקציות לקצת למהיר יותר:

    יש את אפליקציה Button Mapper (לפחות באנדרואיד) שמאפשרת להפעיל כל אפליקציה באמצעות לחצן פיזי,

    לדוגמה: לחיצה כפולה על כפתור הנמכת הווליום תפתח את אפליקציה רב פס.



    בנוסף ניתן להגדיר שהאפליקציה תמיד תהיה טעונה ברקע, לדוגמה בגלקסי זה לחיצה על כפתור האפליקציות הפתוחות, ואז לחיצה על האפליקציה ו"נעל יישום זה".

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימיספטמבר 17, 2021

      ועוד רעיון שלא ניסיתי עוד, זה באמצעות מדבקות NFC

      כמו שהבנתי ברגע שמצמידים את הנייד למדבקת NFC, הנייד יכול לפתוח כל אפליקציה (יש גם אפשרויות מתקדמות לזה...).


      במקרה שלנו ניתן להדביק מדבקת NFC על התיק, להצמיד את הנייד למדבקה, וכך האפליקציה תיפתח יותר מהר

      מחק
  15. אני עברתי לanyway לאחר שהתנסיתי ביישומון התחנה, ב"תחנה" מספר ההקלקות גדול וגם שאלון על איכות הנסיעה והנהג המוסיף למספר ההקלקות, ובanyway הממשק יותר נוח ויותר מהיר, יחד עם זאת אני אנסה את ההמלצה שלך למרות שאני מוצא הנאה בחיפוש התחנה הרלוונטית ברשימת התחנות.
    צריך להדגיש שלא משנה איזה יישומון בוחרים חשוב לבחור באחד ולהתמיד איתו אחרת ההנחות לשימוש יומי/שבועי/חודשי לא יישומו, וגם מקשה לעקוב על נסיעות עבר, למשל אני נעזר בשעת התיקוף לטובת דוח שעות בעבודה והישומון אחד זה מועיל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, האפליקציות לא מעודדות "ניידות" בינהן ויש על כך ביקורת כלשהי. אבל עדיין מומלץ לנסות עד שמוצאים את הכי נוחה. קח בחשבון שחודש נגמר ב-24/25 מבחינת האפליקציות, כלומר כדי לעבור בסביבות תאריך זה.

      מחק
  16. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  17. יש לציין שבירושלים אין אפשרות לשלם באמצעות אפליקציות ברכבת הקלה. מי שעובר בין רכבת לאוטובוס יצטרך לשלם פעמיים.. אז בינתיים כדאי להישאר עם הרב קו. נקווה שבקרוב יסדרו את האפשרות הזאת גם ברכבת

    השבמחק
  18. יש כמה נקודות בעייתיות לדעתי בענין האפליקציה
    קודם כל ברכבת קלה עוד אי אפשר לשלם באפליקציה ככה שבתוך ירושלים אם נוסעים ברכבת קלה חייבים רב קו. דבר נוסף אין קשר בין התעריפים ברב קו לבין האפליקציה ככה שלחשב כל פעם מה עדיף זה מתיש עוד דבר נוסף, החרדים לא יכולים לקבל את ההנחות שיש באפליקציה כי הם לא ישתמשו בקרוב בטלפון חכם שזה עוד בעיה.
    אם משרד התחבורה היה שואל אותי לדעתי התעריפים גם באפליקציה וגם ברב קו צריכים להיות שווים והרב קו והאפליקציה צריכים להיות מסונכרנים אחד עם השני, שאם נגיד קיבלת חופשי יומי באפליקציה זה יתקבל גם ברב קו.
    עוד נקודה למעט ענין האפליקציה שחוסכת זמן באותה ,מידה לנהג יחסוך זמן אם יהיה אופציה לתקף את הנסיעה במקומות תיקוף מיוחדים עם הגדרה איפה יורדים גם ברב קו (מבדומה לאוטובוסים הפנימיים בירושלים) או אפילו שיהיה כמו בתחנת רכבת שכשעולים על אוטובוס מתקפים בכניסה ואח"כ מתקפים ביציאה ואם לא תיקפת ביציאה אתה משלם כאילו נסעת עד סוף המסלול. את התיקוף ביציאה כדאי לדעתי לעשות כבר בתחנה שיורדים בה. חבל על העומס בתוך האוטובוס.
    כמובן שכל זה זה רק רעיונות בתאוריה. אבל נראה לי שיש מה לשקול בהם

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. לגבי הרק"ל. ביום תחבורה הציבורית האחרון התחייב מנכ"ל "כפיר" שמסוף נובמבר ניתן יהיה ללם באפליקציה ברק"ל. אני מנחש שהיה מדובר בבעיה הסכמית שהיה צריך לפתור וטוב שפתרו אותה.
      2. לגבי התעריפים. אלה שיטות שונות בתכלית ובמידת מה בכוונת מכוון. לכל שיטה יש יתרונות משלה וחסרונות משלה. גם לשיטת הטבעות הקבועות וגם לשיטת הטבעת הדינמית (שאי אפשר ליישם ברב קו) אני חושב שעשו עבודה טובה בהגדרת תעריפים מאד דומים, ככה שלרוב הציבור ההבדל ממש זעום לכאן או לכאן.ועבור החלק שנפגע משיטת הטבעות הקבועות (קרוב לגבול ובדיוק חוצה אותו) מצאו פתרון, אז עכשיו יש ביקורת על כך ששתי שיטות זה מסורבל... (שלא תבין אותי לא נכון, זו ביקורת נכונה, פשוט על כל החלטה תהיה ביקורת כלשהי). לי אישית מה שמפריע יותר זה הגבולות השונים בין ערך צבור ברב=קו לבין חופשי חודשי ברב-קו ואת זה לדעתי חייבים לסדר. כי זה אותה שיטה עם גבולות שונים וזה באמת לא מובן. לגבי עדכון over the air בינהם... נראה לי שזה גדול על הטכנולוגיה של הרב-קו...

      לגבי חרדים. אל תזלזל בכוחה של קידמה לחדור מעוזים. יש גרעין קשה שלעולם לא ישתמש בטלפון חכם, אבל הרוב "רכים יותר". יש פתרונות הלכתיים לסמארטפונים כשרים והם בשימוש של אחוזים הולכים וגדלים מהאוכלוסיה החרדית. ואפילו אני חושב שאחד המגיבים לפוסט הזה היה חרדי שהתנסה בכל האפליקציות. חוץ מזה, בדיוק בשביל זה יש גם רב=קו ולא ביטלו אותו איך שנכנסו האפליקציות. כי לא לכולם יש. בגלל זה גם ההנחות סה"כ די דומות. (ברור שיקום הנודניק התורן שיגיד שהוא נפגע אנושות מחוסר היכולת ליהנות מהנחות, אבל בפועל למעט מאד האנשים האפליקציה נותנת יתרון משמעותי במחיר).

      לגבי תיקוף בירידה, זה רעיון שמיושם במקומות מסוימים בהולנד. ועלה גם בדיונים בארץ אך היה חשש שיתייחסו לזה כאל "שיטת מצליח", וגם המורכבות של כל האופרציה הזו לא קטנה. אם המכשיר לא עובד אז פתאום בגלל המדינה אתה משלם יותר וזה ממש בעייתי מבחינה משפטית (בעיקר כי תמיד יהיו מקרים כאלה) היום אם מכשיר לא עובד אתה "מרוויח" נסיעה חינם.

      מחק
  19. אנונימינובמבר 15, 2021

    אפשר לשלם גם פנגו ובכך להימנע מעוד אפליקציה בעיקר למשתמשים בעלי רכב פרטי.

    השבמחק
  20. אנונימיינואר 12, 2023

    מדוע חייבים לסרוק את הברקוד בכניסה לאוטובוס כדי לשלם? למה לא ניתן גם להניח את הטלפון עם אפליקצית התשלומים על המסופון של הרב קו? זה הרבה יותר נוח מלנסות ללכוד את הברקוד עם המצלמה. ככה זה עובד בלונדון.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בקיא בסוגיות הטכנולוגיות שהביאו להחלטה, אני יודע שבזמנו כשהתחילו עם אפלקיציות התשלום, אפילו לא היו ולידטורים על כל האוטובוסים והישנים יותר לא תמכו בקריאה מסלולר, ולכן הפתרון של המדבקות נתס כ]תרון הקל יותר.
      הולידטורים החדשים שמותקנים תומכים בכך וכנראה כשיגיעו לפריסה מספקת ייתכן שיאפשרו את האופציה הזו.
      כרגע בדן אתה יכול לשים כרטיס אשראי או אפליקציית GPAY (או אפלפיי) על המכשיר ולשלם על נסיעה בודדת, זה מיועד לממש מזדמנים שלא רוצים להוריד אפליקציה ולהירשם. ומתישהו זה יגיע לעוד מפעילים. אני מניח שכשנראה שזה בשל בקנה מידה רחב יעשו סוג של הכלאה בין שתי שיטות התשלום באיזושהי צורה.
      אגב, בגלל שלי לא נוח כל נושא המצלמה אני נשארתי עם הרב קו. אבל ממה שאני רואה סביבי, באוטובוסים עירוניים אנשים מעדיפים לסרוק את הברקוד מהמסך ולא מהמדבקה כי זה כנראה יותר מהיר ונוח. תנסה.

      מחק
    2. לא כל הטלפונים תומכים ב-nfc, אבל לכולם יש מצלמה. זה בטוח שיקול.

      מחק