יום שני, 11 בינואר 2016

צי האוטובוסים של ישראל

מסירת אוטובוסים מתוצרת יוטונג לאפיקים
מקור: צ'יינה מוטורס

בישראל פעלו בדצמבר 2015 כ-9,500 אוטובוסים ציבוריים (לא כולל אוטובוסים למטרות תיירות), אשר הפעילו את השירות ההולך ומתרחב במהירות. 9,500 האוטובוסים אחראים לכ-2,500 קווי אוטובוס, מדן ועד אילת, מבצעים כ-75,000 נסיעות ביום ומסיעים כ-2.5 מליון נוסעים ביום. אבל השאלה העיקרית שנשאלת בפוסט זה היא "ממה מורכב צי האוטובוסים שלנו? 

סוגי אוטובוסים
לפני שנצלול ליצרניות הרכב השונות, כמה מילים על סוגי אוטובוסים.
מקובל לחלק את האוטובוסים לפי גודל (מיני, מידי, אוטובוס רגיל, אוטובוס ארוך)
מקובל לחלק את האוטובוסים לפי תפקוד (עירוני, בינעירוני)

על הבחירה מתי להשתמש בכל סוג אוטובוס תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.

יש גם חלוקה מיוחדת לארצנו הקטנטונת (לא ממוגן, ממוגן אבן, ממוגן ירי).
יש כמובן חלוקות למקצוענים יותר כגון נפח מנוע ובעתיד גם יהיו חלוקות לפי סוג הנעה (היום הכל סולר בדרגות שונות של "תקן יורו" להפחתת זיהום אויר). כבר יש לנו אוטובוס ניסוי בחשמל ואוטובוס ניסוי בגז, ויש גם 6 מטרוניות היברידיות, אנחנו בתחילת התהליך שבסופו כל האוטובוסים לא יזהמו את האויר כלל.


בפוסט הזה אתמקד באוטובוסים רגילים, עירוניים ובינעירוניים, אציין רק שכ-52% מהצי שלנו הוא עירוני וכ-48% בינעירוני. האוטובוסים העירוניים אחראיים להסעת 75% מהנוסעים כי בעיר יש תחלופה מאד גדולה.
כמו שאתם רואים בגרף למעלה רובו המוחלט של הצי שלנו מורכב מאוטובוסים רגילים.

גיל ממוצע
הגיל הממוצע של צי האוטובוסים בארצנו הוא קצת מעל 6. הגיל באגד ובדן קצת יותר גבוה ובחברות החדשות (בדגש על אלה שזכו במכרזים לאחרונה) קצת יותר נמוך. אורך חיים של אוטובוס בישראל לא יכול לעבור את ה-20 שנה על פי חוק, מרבית המכרזים וההסכמים מגבילים את הגיל ל-12 שנה ובמכרזים החדשים אף לעשר שנים (גיל ממוצע של הצי 7) וגם קובעים מגבלת קילומטרים כדי להכריח את המפעיל לתזז את האוטובוסים בין קווים שונים (שלא יהיה אוטובוס שטוחן ואוטובוס שנח). יש כמה חריגים שמקבלים אישור למשוך עוד שנה או שנתיים, בין אם בגלל שנגמרה תקופת המכרז אך אין עוד מפעיל חדש מוכן ובין אם בגלל צורך דחוף בהגדלת הצי בעידן עבודות הרכבת הקלה. אין בשירות בישראל כמעט אף אוטובוס מעל גיל 15, אותם בודדים אגב, הם ממוגני ירי שקשה להחליפם בשל בעיות תקציב של משרד הביטחון שאמור לממן את ערכות המיגון. לצערנו עדיין יש יותר מדי אוטובוסים בגיל 12-15 וזה בעייתי.
אורן סאאב מפורום תפוז מוסיף שההחלטה להצעיר את גיל הרכב, שהיא חיובית כשלעצמה, גם מדרבנת את המפעילים לרכוש אוטובוסים זולים יותר ודוחפת אותם לזרועות השוק הסיני על חשבון השוק הישראלי, מגמה מאד ברורה כפי שנראה בהמשך. לדעתו זה נעשה במודע (לובי פוליטי של יבואניות מסין?) לדעתי לא.



איזו חברה מייצרת את האוטובוס שלי?
ישנן שתי דרכים שבהם אוטובוס חדש מגיע לכבישי ארצנו

א. קניית המכלולים (שלדה, מנוע ומערכות שונות הקשורות להנעה) מחברה המייצרת אוטובוסים, שינועם לארץ על גבי ספינה לאחד משני מפעלים המתמחים בהכנת ה"מרכב" של האוטובוס (קירות, גג, דלתות כסאות, ידיות ומערכות שונות שאינן קשורות להנעה כגון מיזוג אויר. שתי החברות האלה הן "מרכבים" הממוקמת בא.ת. קיסריה ו"הארגז" שעברה לאחרונה מתל אביב לקריית מלאכי. שיטה זו מקובלת יותר כשמדובר באוטובוסים מערב אירופאים.

ב. הזמנת אוטובוס שלם, ממסד ועד טפחות מחברה שמייצרת אותו בחו"ל והבאתו באונייה לארץ. שיטה זאת מקובלת יותר כשמדובר באוטובוסים סיניים ומזרח אירופאיים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות משלה שלא אפרט כאן.

כאשר מזמינים אוטובוס ממרכבים או מהארגז, הן מוסיפות את הלוגו שלהן בסמיכות ללוגו החברה שמייצרת את המכלול וכך אנו רואים אוטובוסים עם שני סמלילים.
בשיטה השנייה אנו רואים אוטובוסים עם סמליל אחד בלבד.

כל אוטובוס יכול לנסוע בארץ?
כל אוטובוס שעומד בתקינה הישראלית יכול לנסוע על כבישי הארץ. לצורך כך כשמביאים מודל חדש צריך לעבור תהליך של אישור אב-טיפוס לפני היבוא של הכמויות.
לפני מספר שנים הותאמה התקינה הישראלית במידה כמעט מוחלטת לתקינה האירופאית, ולמעשה מפעיל שמבקש להביא לארץ דגם חדש ומוודא שהוא עומד בתקינה האירופאית, יודע בוודאות גבוהה שהאבטיפוס שיביא יאושר.
אם אתם תוהים איפה שוק האוטובוסים האמריקאי, הרי שמדובר בתקינה אחרת לחלוטין ולמעשה אוטובוס אמריקאי לא עומד בתקינה האירופאית ולכן גם לא בתקינה הישראלית.

התמונה הבאה מציגה את התפלגות האוטבווסים על פי ארץ המוצא.


מרצדס 0405-הארגז ששירת במטרודן
מקור: ערן אייל פורום תח"צ

גרמניה
ניתן לראות שארץ הייצור העיקרית של האוטובוסים היא גרמניה, כמעט 50% מהצי שלנו מקורו בגרמניה. מרצדס ומ.א.ן
על מרצדס חשבתי שאפשר להגיד שנכון המשפט, הכי טוב-הכי יקר, וכדי לחסוך עלויות לרוב נקנים מכלולים ומפעלי מרכבים והארגז מסיימים את העבודה בארץ. בתגובות מפורום תפוז הסתבר לי שהשלדות של מרצדס הן לא הכי יקרות ואולי גם לא הכי טובות.  אגד אוהבת מרצדסים, והעובדה שהמדינה היא זו שקונה לה את האוטובוסים (באמצעות קרן הצטיידות), הקלה עליה להזמין את הסוג היקר ביותר שדורש הכי פחות תחזוקה אחר כך.
כמובן שלא רק לאגד יש מרצדס, גם לדן ולחלק מהמפעילות החדשות.

מ.א.ן SL - הארגז ששירת בדן
מקור: אורי404 פורום תח"צ
אבל מרצדס לא לבדה בשוק הגרמני, חברת מ.א.ן היא החברה החביבה על דן, וכמובן יש עוד מפעילים שמחזיקים אוטובוסים של מ.א.ן.
השילוב של מרצדס ומאן, הנפוצות בעיקר באגד ובדן, שתי החברות הגדולות בארץ, הביא לכך שגרמניה היא המובילה. אבל חשוב לציין שפעם נתח השוק שלה היה גדול עוד יותר והוא הולך ויורד.
ועוד משהו, מרצדס ומ.א.ן אמנם גרמניות, אבל יש להן מפעלים בכל אירופה, על כך הרחבה בהמשך.





וולוו B10B - מרכבים ששירת באגד
מקור: גלריית אגד
שוודיה
שוודיה אחראית לשליש מהצי הישראלי בזכות שתי חברות - וולבו וסקניה.
חברת מאיר מכוניות ומשאיות היא היבואנית של וולבו וגם חולקת בבעלות על חברת קווים, החברה השלישית בגודלה בארץ, אבל הוולבו התחבבה גם על מרבית החברות הפרטיות האחרות וניתן למצוא אותה גם באגד ובדן. 
למפעילים הפרטיים יש רמת תחזוקה ירודה יותר מאגד ומדן וזה משפיע הרבה יותר על הנסיעה מאיכות הייצור הראשונית. וולוו איכותית כמו מרצדס, אבל בארץ התחושה שמתקבלת מנסיעה בחברת קווים שוולוו פחות טובה וחבל.
סקניה אהודה מאד על אגד ודן וניתן למצוא אותה גם אצל מפעילים אחרים.



ד.א.ף SB4000 - מרכבים
מקור: אורן הירש - אגד תעבורה
הולנד
הולנד היא ביתה של חברת ד.א.ף שייצרה משאיות ואוטובוסים. ערן סאאב מוסיף כי כבר שני עשורים שהם לא מייצרים אוטובוסים, חטיבת האוטובוסים שלהם נקנתה על ידי קונצרן VDL. השם דאף נשאר כמותג רק בישראל על ידי היבואנית, אבל למעשה המנועים הם מנועי איווקו האיטלקית.

ניתן למצוא אוטובוסים של דאף/VDL בכמה חברות, אך המובילה היא אגד תעבורה, אולי בגלל שלחברה האם "תעבורה" יש אורייטנציה חזקה למשאיות

סין
סין היא הפורצת המהירה ביותר למצעד, הסינים שיכללו את יכולת החיקוי שלהם עוד מאד ומוצריהם לא בהכרח נופלים מהמקור. המפעילים משבחים את זמני האספקה המדויקים וזה גם לא מובן מאליו בהזמנות גדולות של מאות אוטובוסים.
נכון לעכשיו יש שתי חברות סיניות שמייבאות אוטובוסים לישראל. יוטונג, שניתן למצוא בעיקר באגד תעבורה וגולדן דרגון שניתן למצוא בעיקר בסופרבוס (חברת אוטו-חן מבעלי סופרבוס היא גם היבואנית של גולדן דרגון). מאחר ואלה אוטובוסים חדשים חוויית הנסיעה נעימה ורק ימים יגידו האם לאורך זמן ההשקעה באירופה אכן עדיפה, או שאירופה איבדה את יתרונה היחסי.
גולדן דרגון בשירות סופרבוס
מקור: דה מרקר

אמנם סין היא לא המדינה הראשונה ממנה ייבאו אוטובוסים מוגמרים, אך הכמויות הגדולות גרמו לבעלי מרכבים והארגז להתחלחל. בכתבה הזו של דניאל שמיל מדה-מרקר (2013) תוכלו לקרוא על הדיון בכנסת בנושא זה. נכון להיום ענף האוטובוסים גדל בקצב מהיר וכולם פורחים, אך מרכבים והארגז יודעות שעלולים להגיע גם ימים קשים יותר, ואז הן חוששות שהיבוא של אוטובוסים מוגמרים (לא רק מסין) יועדף על ידי כל חברות האוטובוסים והן יפשטו רגל.
אין ספק שמדובר בחשש מוצדק וייתכן וענף בניית האוטובוסים יילך בעקבות ענף הטקסטיל וענפים אחרים שהתאיידו מישראל ועברו למקומות אחרים. מנגד, אם המחיר יותר זול.... בקיצור אין לי דיעה בעניין לכאן או לכאן.

אלה הארצות הבולטות, מטורקיה קיבלנו אוטובוסים לא נוחים של חברת BMC שבינתיים נסגרה ואוטובוסים קצת יותר נוחים של חברת תמסה, מאיטליה את האיווקו (בעבר איריסבוס) שניתן לראות שולט בצי של אפיקים וגם בסופרבוס ובדן, מפולין את הסולאריס שמשפחת עפיפי הפכה להיות היבואן הרשמי שלו, ומספרד את האיריזר. השוק הולך ומתגוון לאיטו

גיוון זה דבר טוב או רע?

התשובה היא כרגיל באמצע. היעדר גיוון הוא רע, אתה תקוע על יצרן אחד, ספק שירות אחד בארץ ולעיתים רק עקב הרצון לשמר מצב קיים אתה מפספס הזדמנויות לחסוך הרבה כסף, או לזכות בשירות טוב יותר.
גיוון יתר הוא רע, בעיקר ברמת המפעיל, כי קשה להזחיק הרבה התקשוריות שונות, חלקי חילוף שונים וידע טכני שונה שנדרש מהנהגים. לכן התשובה היא שכל מפעיל צריך כנראה כ-3 חברות שונות מהן הוא קונה אוטובוסים ואיתן הוא יכול להתמקח, אבל לא יותר מכך. בעידן של ריבוי מפעילים, הרי זה טבעי שיש לנו כ-15 יצרני אוטובוסים הפועלים בארץ, כנראה אנחנו לא חוטאים בגיוון יתר.
אורן סאאב מפורום תפוז מוסיף כי המפעילים הגדולים מחוייבים להצטייד על ידי לפחות שני יצרנים, לא ידעתי את זה, תודה אורן.

האם הם באמת מיוצרים בארצות האלה?
אורן סאאב שופך אור על הנקודה הזאת. (חלק מהערותיו כבר שיבצתי בפוסט ואני משאיר את השאר).
שלדות מרצדס OC500 מעולם לא יוצרו בגרמניה, והן מיוצרות בספרד. ישראל היא השוק הגדול ביותר לשלדות OC500RF.
מרצדס הוא גם לא היקר בשוק, ושלדת OC500RF היא דווקא מהזולות שבאירופיות. במידה כזו או אחרת גם לא הכי טוב. ברשותי מידע רב שאינני רשאי לפרסם ברבים אודות פשלות מביכות מאוד של מרצדס, דווקא באחד מדגמי הדגל שלהם בארץ ובעולם.
העירוני נמוך רצפה של מ.א.ן. לא מיוצר בגרמניה גם כמוגמר וגם כמודול שלדה מזה שנים, אלא בפולין. הבעלים של סולאריס היה הסוכן של מ.א.ן. בפולין, ואפילו שותף עסקי במפעל האוטובוסים של מ.א.ן. בפולין לפני הקמת סולאריס.
איווקו מייצר מעט אוטובוסים באיטליה. הרוב הגדול, כולל חלק ניכר מאלו שבארץ מגיעים מצרפת ומצ'כיה.
יוטונג הוא יצרן האוטובוסים הגדול ביותר בעולם ! בניגוד ליצרנים אירופיים המייצרים במקומות רבים ובישבות שונות, כל האוטובוסים של יוטונג מיוצרים במפעל אחד.
BMC מוקמת בימים אלו מחדש, אחרי שהחברה נרכשה מכונס הנכסים. לא ברור כעת האם היא תחזור לייצור אוטובוסים, שכן אותו משקיע נכנס להשקעה עצומה ביחד עם ממשלת טורקיה בפיתוח "המכונית הלאומית הטורקית," כזו שתיוצר בגרסאות מרכב שונות, עם מנועי בנזין, דיזל, היבריד וחשמלי מלא.

תודה אורן,

כמה קישורים לגלריות
אגד
דן מתוך פורום תחבורה ציבורית

10 תגובות:

  1. אני דווקא לא אוהב כל כך את הנסיעה בגולדן דרגון (סופרבוס) איכשהו זה צפוף יותר.
    אם כבר מדברים על נוחות, אתה יודע מי עומד מאחורי האיוולת של עיצוב המושבים ברק''ל בירושלים? הבליטות במושב מפריעות מאוד לנוחות הנסיעה.
    עוד דבר, ביצי התיקוף החדשות באוטובוסים בי-ם מש מאכזבות בקטע שקשה לתקף בהן וגם בגלל איטיות התיקוף. מנגד, אופציית התיקוף למספר נוסעים מבורכת מאוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין ספק שיש הבדלים, אני לדוגמה לא אוהב ביוטונג של אגד תעבורה את הוילונות על החלונות (במקום מסכים באוטובוסים אחרים) כי הוילונות כל הזמן משתחררים מהוו ומתחככים בי. אבל זה לא משנה את העובדה שהם עדיין אוטובוסים טובים, גם אם לא "הכי טובים".
      ביצי התיקוף מעצבנים גם אותי.... אבל אחרי כמה וכמה נסיעות שעשיתי כבר התרגלתי וזה פחות מפריע לעומת הפעמים הראשונות.

      מחק
  2. הסקאניות של אגד (בעיקר ה-"דור הראשון" מ-2010-2011, אלו עם מושבים לשניים מקדימה) על מרכב פאיוניר של מרכבים הן סיוט למי שגובהו יותר ממטר ו-60. כשיוצא לי לנסוע בכאלו אני מתפלל שלא ישבו לידי, במיוחד כשאני עם תיק גדול, כי פשוט אין מקום...

    השבמחק
  3. המ.א.ן החדשים (אלו עם שילוט היעד הכתום) לעומת זאת הרבה יותר טובים

    השבמחק
  4. משהו זז בנושא החישמול?

    השבמחק
    תשובות
    1. לפי העיתונים דן הזמינה עוד חמישה אוטובוסים לניסוי בחשמל, מדגם אחר מהאוטובוס שכבר פועל אצלה.
      מבחינת שימוש המוני, אין חדש.

      מחק
  5. כתבה מעניינת. תודה. טעות קטנה אחת. בדיאגרמת עוגה של ארצות מוצא של אוטובוסים טורקיה מופיעה פעמיים: פעם אחת עם ת' ופעם אחרת עם ט'. תכלת וכתום.

    השבמחק
  6. אנונימיאוגוסט 17, 2017

    מדוע כבר אין אוטובוסים נמוכי קומה שלאגד?
    כל כמה שנים יש מכרז איזה חברה תפעיל את האוטובוסים בערים השונות?

    השבמחק
    תשובות
    1. את השאלה הראשונה לא הבנתי (מה זה אוטובוסים נמוכי קומה?)

      לגבי השאלה השניה. במסגרת תוכנית התחרות ממוכרז כל פעם אזור אחר.
      הגורם המבדיל המשמעותי ביותר ביציאה למכרזים היא היותם מוגבלים בזמן. (במכרזים האחרונים 12 שנה, כאשר למדינה יש את האופציה לנקודת יציאה אחרי 6 שנים ואחרי 9 שנים אם מדובר במפעיל כושל).

      זה מוביל למתח תחרותי מתמיד, ליכולת לשמר צי רכב בגיל ממוצע ובגיל מקסימלי צעירים יחסית, וכן לעדכן תנאים ודרישות ממכרז למכרז. בגדול זה שומר על הענף דינמי וחי ומגיב מהר יותר לשינויים.
      חלקם אזורים בהם פועלת אגד או דן שיוצאים למכרז לראשונה, ו

      מחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...