יום רביעי, 27 בפברואר 2013

"עושים הסטוריה" ורכבות תחתיות

הרשת מלאה דברים יפים, הרבה אנשים שתורמים מזמנם בכדי לספק צורך כלשהו (במקרה של כותבי בלוגים כנראה גרפומניה מולדת :-) ) ובשביל לתת לאחרים להנות מפרי עמלם.

אחד האנשים היפים האלה הוא רן לוי, כותב ומגיש את הפודקאסט "עושים הסטוריה" אשר הלוגו שלו מתנוסס בגאווה בכותרת פוסט זה. חפשו אותו באתר www.ranlevi.co.il

פודקאסט, למי שלא יודע, היא תוכנית רדיו אינטרנטית אשר מנצלת את יתרונות המדיה הפתוחה ומאפשרת לכל אדם להתבטא ונותנת לחוקי הג'ונגל לעשות את שלהם. החזק, כלומר המקצועי ובעל ארך הנשימה שורד ואף צובר קהל יפה בעוד החלש מגמגם עד שמפסיק לפעול. רן לוי הוא אחד החזקים בתחום.

הפודקאסט משלב בין הסטוריה לטכנולוגיה בצורה יפהפיה ומציג את הפינות היותר מעניינות של ההסטוריה, פה לא תשמעו על המכבים נגד היוונים אלא על התפתחות המצאות טכנולוגיות כמו הטרנזיסטור, האינטרנט או הגלידה, על קוסמים המשתמשים בטכנולוגיה בהופעותיהם, על חידות מדעיות לא פתורות ועוד. מדובר בהעשרה נטו של מידע שלעולם לא יגיע לספרי ההסטוריה היבשים שלנו ואין כמוהו להעביר את הזמן בנסיעות בתחבורה הציבורית.

לאחר 123 פרקים, ברמה מקצועית שלא היתה מביישת אף סדרת דוקו מתוקצבת, אין ספק שרן לוי פה כדי להישאר. המידע מנוסח בבהירות ומתובל בהומור עדין ובאנקדוטות משעשעות. ובזכות האיכות הגבוהה יש לרן קהל מאזינים של 15,000 איש לכל פרק חדש שיוצא (חישוב גס שלי), קהילה ערה הפותרת את את החידות המופיעות בסוף כל פרק ואפילו מפרסמים קבועים שעוזרים לו להמשיך עם העבודה התובענית של עריכת פודקאסט. בקיצור, מומלץ בחום.

אבל איך זה קשור לבלוג על תחבורה ציבורית?

הפרק ה-118 זכה לטייטל "חייה ומותה של הרכבת התחתית", בפרק זה סוקר רן את התפתחות הרכבת התחתית, החל מימיה הראשונים במאה ה-19 ועד לימינו, תוך כדי סיפורים משעשעים על כלבים במוסקווה הוא מגיע למסקנה הנכונה שפריצתה של הרכבת התחתית התאפשרה בעיקר בזכות כוח אדם זול שמת בהמוניו בכדי לאפשר את הפלא השמיני הזה. בהמשך טוען רן שבעקבות הקידמה, זכויות העובדים, עלויות השכר וזכויות הקניין התפתחות הרכבת התחתית נעצרה כמעט לחלוטין.

כאן יש לי התענוג להתעלות על רן בידע שנמצא ברשותי ולהפריך במקצת את התיזה. ראשית מילת אזהרה עבור הקוראים שמבינים בתחבורה ושישמעו את הפודקאסט. עריכת פודקאסט דורשת צמצום במילים והשמטת מידע שאינו רלוונטי לפודקאסט. כאשר רן לוי מציין כאנקדוטה שהכרמלית של חיפה היא הרכבת התחתית הקצרה בעולם הוא צודק. יש לה קרונות, תחנות, לו"ז קבוע ומסלול תת קרקעי קצר ולכן היא עונה על כל הקריטריונים של רכבת תחתית ומגיע לה שיא גינס ואפילו בירה גינס על כך.
כאשר הוא לא מציין שעל פי חלוקה אחרת המתייחסת לטכנולוגיית ההנעה, הכרמלית היא לא רכבת אלא למעשה רכבל תת קרקעי  (פוניקולר) מאחר והיא מונעת באמצעות שרשרת ולא באמצעות מנוע על הרכבת, ברור לי שמדובר במידע שרן לוי ידע אותו אך החליט להפילו בעריכה כי הוא הורס את האנקדוטה ולא רלוונטי לפרק, לא צריך להתעצבן.

אבל אשר לקביעה שהרכבת התחתית מתה, כאן מותר להתעצבן. מדובר באמירה חדה מדי. האם נגמרו העניים בעולם? האם כל העולם דמוקרטי ועשיר? האם אין בעיות תחבורה יותר? התשובה היא כמובן לא.
ובכן, בעוד שבארה"ב ובאירופה הרחבת מערכות הרכבת התחתית מתנהלת בעצלתיים, הרי שבסין מכונות החפירה שועטות קדימה.

קצת נתונים? בעולם 160 ערים בהן פועלות מערכות של רכבת תחתית/עילית (מה שחשוב זה שהרכבת בהפרדה מלאה מסביבתה ולא היותה מתחת לקרקע), 11,411 ק"מ מסילה, 9346 תחנות ומאות מליארדי נוסעים בשנה. למעשה הקצב רק הולך וגובר עם הזמן, כפי שמוכח בגרף הבא.


למעשה, העולם המערבי פספס את "השנים היפות" של המהפכה התעשייתית ובמקום לנצל את העובדים לשיפור התשתיות, הוא העדיף לשלוח אותם אל מותם במלחמות מטופשות. לכן בין 1910 ו-1920 נחכנכו שלוש מערכות בלבד (המבורג, בואנוס איירס ומדריד), בין 1930 ל-1940 ארבע מערכות ובין 1940 ל-1950 אפס מאופס. לאחר מכן מתחילה עליה די ברורה במספר המערכות שנחנכות מדי עשור (למעט נסיגה קטנה בין 1990 ל-2000) ואם המגמה של שלוש השנים האחרונות תימשך הרי שבעשור הנוכחי ייחננך שיא של כ-45 מערכות רכבת תחתית בכל העולם.

למי שתהה, סין מובילה בענק בעשורים האחרונים בעשיה ומאז 1981 (חנוכת הרכבת התחתית של בייג'ין) הספיקו לחנוך 16 מערכות רכבת תחתית ולהרחיב בצורה משמעותית את הקיימות. אבל במקביל גם איטליה, טורקיה, אירן, קזחסטן, ברזיל, פולין, אוקראינה, טיוואן וכמובן הודו נמצאות בתמונה.

זה לא אמור להפתיע אותנו, מספר התושבים הגרים בערים חצה לא מזמן את רף ה-50% מכלל אוכלוסיית כדור הארץ. 18 מליון אנשים מהגרים מדי יום מהכפרים לערים, בעיות הרכב הפרטי מרקיעות שחקים כשהעולם "השלישי" מתפתח בצעדי ענק ולמעשה לא עומדת בפני המדינות שום ברירה אחרת אלא להשקיע.

בעולם המערבי העסק לא לגמרי קפא על שמריו, ניו-יורק מרחיבה כעת את הרכבת התחתית לראשונה מאז שנות ה-50, בלוס אנג'לס מתרחשת לא פחות ממהפכה תחבורתית הכוללת גם מרכיב של רכבות תחתיות ואולי על כך אפרט בפוסט נפרד. פריז, שנהנית מאחת המערכות המפותחות בעולם לא עוצרת לרגע את המשך הפיתוח וגם כמה ערים קטנות יותר בצרפת זכו לאחרונה לתחתית, לקופנהגן יש מערכת עילית מצויינת וחדשה וכך גם לונקובר שבקנדה. עוד מוקדם מדי להספיד את עידן המטרו, למעשה 97 מתוך 113 המערכות שהיו קיימות בעולם לפני שנת 2000 חנכו הרחבה כזו או אחרת של הרשת מאז שנת 2000 עד ימינו, 85% מהמערכות ממשיכות לגדול!

ומה צופן לנו העתיד? הרבה יותר רכבות תחתיות ועיליות זה ברור, אבל הסוגיה המעניינת ביותר היא ביטול הצורך בנהגים.
הטכנולוגיה החדשה, בשילוב עם העובדה שיש לרכבות זכות דרך משלהן ללא חיכוך עם אף אחד, מייתרת את הצורך בנהג אשר מהווה את העלות השוטפת הכבדה ביותר. מערכות חדשות נבנות מראש ללא נהגים כלל בעוד במערכות ישנות מסבים לאט לאט קווים ל"תפעול אוטומטי (קווים 1 ו-14 בפריז לדוגמה). הנהגים בניו-יורק עושים צרות כי הם מאוגדים חזק אבל גם שם הקידמה בסוף תנצח. הרי גם במעליות כבר שנים שאף אחד לא לוחץ בשבילנו על הכפתור.

בתמונה ניתן לראות את קו 1 בפריז ללא נהג.

היעדר נהגים הופך כל נסיעה נוספת של הרכבת לזולה יותר. הרי התשתית יקרה להחריד ואם כבר השקענו אז כדאי לנצל אותה עד הסוף, במערכות ללא נהג בקופנהגן ובונקובר התדירות מטורפת (כל 2-4 דקות) והן פועלות גם כל הלילה בין אם יש נוסעים ובין אם אין, ומאחר ותדירות היא תמיד קלף מנצח, תמיד יש נוסעים והאמינות שלהן מרקיעה שחקים.

ובאשר לישראל, תנוח דעתכם, אנחנו ניאלץ לקרוא לכרמלית רכבת תחתית ולהישאר רק איתה עוד כמה עשורים טובים כי נכון להיום, אף אחד אפילו לא מתכנן תחתית בתל אביב. כל התוכניות הן של רכבות קלות ואוטובוסים מהירים בלבד. על כך אולי בפוסט אחר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה