‏הצגת רשומות עם תוויות רכבל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רכבל. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בדצמבר 2020

תת"לי תחבורה

 הות"ל - הועדה לתשתיות לאומיות - היא ועדה שהוקמה בשנת 2002 במסגרת הסדרת התכנון והבניה בישראל, במטרה מוצהרת לייעל ולזרז את תהליך התכנון של תשתיות בעלות  חשיבות לאומית, כפי שהוגדרו על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

הייעול נעשה באמצעות יצירת מנגנון שמאפשר תשומת לב ניהולית משלב הייזום, דרך כל שלבי התכנון (מתכנון ראשוני ועד תכנון מפורט והוצאת היתרים, ומעקב גם על שלב הביצוע הכולל מכרזים שונים וטיפול יעיל בחסמים שמתגלים "תוך כדי תנועה" ועד שלב "גזירת הסרט". פורמט הידוע בעולם כ"one stop shop". 

פוסט זה לא יעסוק בות"ל עצמה, ביתרונותיה ובחסרונותיה. תוכלו למצוא מידע ודעות  ברשת לכאן ולכאן, רק אגיד שברמה העקרונית ישנה חשיבות רבה לאותה תשומת לב ניהולית ולכן ניתן למצוא לות"ל מקבילות במדינות מערביות רבות אחרות.  

ב-18 שנותיה הוכרזו מעל 100 פרוייקטי תשתית לאומית, רבים מהם בתחום התחבורה. האחרון בינהם שהוכרז רק בנובמבר האחרון עוסק במתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים. נושא שבעיני הוא כמובן חשוב מעין כמוהו ושעד עתה לא זכה לתשומת הלב הראויה ביחס לחשיבותו. מבחינתי זו הזדמנות מצויינת לבחון את כל הפרויקטים התחבורתיים שהוכרזו בות"ל בתקווה גם להבחין במגמות של שינוי במיקוד (מרכב פרטי לכיוון תחבורה ציבורית) לאורך השנים. לצורך כך אשתמש ברשימה המופיעה בערך בויקיפדיה ובקישור זה ובהשלמות נוספות מרחבי הרשת.


תת"ל 1 - כביש הטבעת המערבי של ירושלים

חלקו הצפוני של כביש הטבעת המערבי (הידוע גם ככביש 9 העירוני, כביש עמק הארזים או המשך כביש 1, איך שבא לכם) למעשה כבר גמור מספר רב של שנים ומייצר כניסה מהירה מכביש 1 לצפון העיר באופן שעוקף את הכניסה לעיר. הכביש עשה בדיוק את מה שמצופה ממנו מבחינת הקטנת נפחי התנועה בכניסה לעיר ושיפור הנגישות לצפון העיר, במקביל להגדלת נפחי התנועה הכלליים אל ירושלים וממנה, כי בגדול זה מה שאתה מקבל כשאתה משפר את תשתיות הרכב הפרטי. התוצאה היתה פחות פקקים בכניסה לירושלים ויותר פקקים ביציאה ממנה, היכן שכביש 9 חובר לכביש 1 "הישן", פקקים שהוקלו רק בתום הרחבת כביש מס' 1 עד שער הגיא (תת"ל 16), ושיחזרו בגאון עם השלמת כביש 16 (תת"ל 2).

מקור: כאן
החלק הדרומי של כביש הטבעת המערבי נועד לאפשר את פיתוח ירושלים מערבה, בדגש על שכונות הענק שתוכננו בהר חרת ליד הסטף וברכס לבן. התוכניות הוקפאו לאחר מאבק ציבורי גדול לפני כ-15 שנה, מאבק שגם אני כסטודנט פעיל במגמה ירוקה ובחברה להגנת הטבע הייתי שותף לו, ששם למטרה לעבות את ירושלים מבפנים לפני פגיעה  בשטחים הפתוחים.  

בהיעדר תוכניות גם לא היה צריך כביש ולכן גם הוא הוקפא עימן. הכביש שתוכנן בזמנו כלל גשר ארוך מעל כל העמק של מאגר בית זית ועין כרם ומנהרות שחוצות מתחת לרכס הדסה עם מחלפים לשכונת רכס לבן, בואכה גילה+חיבור לכביש שמוביל לצור הדסה ולעמק האלה (שתוכנן להתרחב). האם זה חלום או סיוט? תלוי מי אתם ואיפה אתם גרים אני מניח.

בישראל פרויקטים אף פעם לא מבוטלים, רק מוקפאים, התוכניות לרכס לבן מופשרות עכשיו מחדש כך שסביר שגם כביש הטבעת יחזור לדיון במתכונת כלשהי בעתיד.

תת"ל 2 - כביש 16 בירושלים - ממחלף מוצא לגבעת מרדכי.

כרגע בבניה, כניסה אלגנטית מכביש 1 ישר אל תוך ההר וחיבור לבגין במחלף גבעת מרדכי, תוך בניית קומה שניה ל"סיבוב מוצא" והכנה לקומה שלישית עבור אותו כביש הטבעת המערבי. מטבע הדברים הפרויקט חיכה להשלמת הרחבת כביש 1. עם היפתחו צפויה ירידה נוספת בנפח התנועה הנכנס לירושלים מכניסה הראשית (שכרגע מורחב וגם נבנה בו נת"צ) ועליה תלולה בפקקים ביציאה מירושלים היכן שכביש 1, כביש 9 וכביש 16 מתחברים ל-3 נתיבים שיהיו צרים מלהכיל (זו באמת מתמטיקה פשוטה). אני מקווה שמישהו כבר חושב על נת"צ לאורך כביש 1 לפחות עד שער הגיא כדי לאזן את התמונה...

לתוכנית יש עוד חלק, ממחלף גבעת מרדכי מזרחה אל דרך חברון (במנהרה מתחת לרכס הקטמונים) שלמיטב ידיעתי כרגע לא מקודמת.

תת"ל 3 - כביש 461 בין כביש 6 (מחלף חדש בשם מחלף כוח) לבין דרך הטייסים.

עוד כביש, במטרה לייצר עוד ציר צפון דרום מלא מכביש 6 ועד תל אביב, על ידי הארכת כביש 461 מזרחה, בקטע מהיר ממוחלף ומחלף חדש על כביש 6. התוכנית אושרה ב-2010 אבל כנראה קצת נתקעה מאז. בהקשר זה חשוב לציין שמנהרת יער קולה בת שלושת הנתיבים לכל כיוון מייצרת פקקים לא פשוטים בכביש 6 (בעיקר אחרי שהרחיבו ל-4 נתיבים לפני המנהרה - גם כאן הפקקים נוצרים על ידי מתמטיקה של כיתה א' שמישהו לא עשה) ועכשיו מחפשים דרך יקרה והורסת טבע לייצר חיבור מכביש 6 (לכיוון דרום) לכביש 1 שלא דרך המנהרה, אני מניח שהבינו שעוד מחלף ממש שם יותר יפגע בזרימת התנועה בכביש 6 מאשר יעזור... נחכה ונראה.

 תת"ל 4 - כביש 9 - "חוצה עמק חפר"

פרויקט שהושלם שבאמת מאפשר נסיעה מהירה מאד ממזרח (ממחלף באקה-ג'ת על כביש 6) עד כביש 4 במערב. במקור היה אמור להגיע עד כביש 2 אבל התנגדות אקטיבית נגד הרס שמורת שלולית החורף של חדרה הביאה לעצירתו בכביש 4.

תת"ל 5 - כביש 90 - מקטע "עוקף קרית שמונה"

תוכנית שלא מקודמת כעת. רצועת דרך שנשמרת להוצאת כביש 90 מהשטח הבנוי (רחוב תל חי), קצת מזרחה לשם באופן שיחלק את קרית שמונה וימנע את התפתחותה הטבעית ויחסוך כמה רמזורים בדרך כלל לא עמוסים במיוחד למגיעים לקצה הארץ. הכביש יעבור גם בסמוך לתחנת הרכבת שתהיה כמיטב המסורת מחוץ לעיר (מדרום מזרח לעיר) ולכן לדעתי ייבנה במקביל לבניית תחנת הרכבת בעוד כעשור. וזאת "כדי לשפר את הנגישות לתחנת הרכבת".

תת"ל 6 -הרחבת נמל התעופה חיפה

לראשונה - תוכנית שהיא לא כביש, אבל עדיין תחבורה. תוכנית שלא מקודמת, עקב ההתמקדות בחלופות רמת דוד ונבטים, ועקב הבעיות הצולבות עם פיתוח הנמל והבלגן בכל אזור המפרץ, אבל זו כן תוכנית ששימשה בסיס לשיפור המועט שכן יקרה לשדה התעופה חיפה (הארכת מסלול שתאפשר קצת יותר מאשר היום, גם אם לא ברמה של שדה חליפי לנתב"ג). התוכנית הוחלפה בתת"ל חדש לשדה תעופה חיפה שניתקל בו לקראת סוף הפוסט.

תת"ל 8 - מחלף עד הלום

תת"ל 7 היתה התת"ל הראשונה שלא עסקה בתחבורה אלא בהרחבת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, פרויקט שנזנח עקב מאבק עיקש של תושבי האזור בלוויית ארגונים ירוקים כדוגמת מגמה ירוקה אליה השתייכתי. תת"ל 8 חזרה לעסוק בכבישים ובמחלפים, בפרויקט שכבר הסתיים. לא כל כך ברור למה מחלף די פשוט דרש את הועדה לתשתיות לאומיות, אבל זה כנראה חלק מתהליך החניכה של הועדה.

תת"ל 9  הרחבת מסילת הרכבת בין לוד לבאר שבע.

לראשונה עסקה הות"ל גם בתחבורה ציבורית. לא רבים זוכרים, אבל עד לא מזמן הייתה מסילה יחידה בין לוד לבאר שבע, שגם סבלה מפיתולים רבים בגבעות שבין ב"ש לקרית גת. הפרויקט עסק בהכפלתה ויישורה וקיבל את הכותרת "בין ת"א לבאר שבע ב-52 דקות". היום זה קצת יותר איטי מזה, אבל עדיין פרויקט ראוי שהגיע לקו הסיום בערך ב-2011.

תת"ל 10 - כביש 7

המקבילה הדרומית של כביש 9, מאשדוד ועד כביש 6 (וכביש 3). בחציו הרחבת ומיחלוף כביש קיים (41) ובחציו כביש חדש ובאמצע מחלף גדרה/כנות. פרויקט שהסתיים. בהמשך ניתקל בפרויקט ההמשך שלו מכביש 4 עד לנמל.

בסיכום ביניים מתוך עשרה פרויקטים שהועברו לות"ל בשנה הראשונה להקמתה, עד יוני 2003, יש לנו 9 פרויקטי תחבורה, 7 מהם פרוייקטי כבישים. (ועוד פרויקט רכבת אחד ופרויקט תעופה אחד).

תת"ל 12 - מסילת עכו כרמיאל

תת"ל 11 עסקה בתחנת הכוח דוראד באשקלון שהכניסה את ישראל גם לעידן הגז וגם לעידן תחנות הכוח הפרטיות

תת"ל 12 היא מסילת עכו כרמיאל שנחנכה ב-2017, 11 שנה לאחר שהוכרזה. לטעמי בהחלט פרויקט ראוי ומבוצע כהלכה. ההפרדה המפלסית במערב כרמיאל בוצעה רק לאחרונה במסגרת תת"ל 17.

תת"ל 13 - מסילת העמק

על אף המספור, המציין את תאריך הקבלה לות"ל ב-2004, היא אושרה כחודשיים לפני מסילת כרמיאל באוקטובר 2006 והגיעה לקו הסיום כשנה לפניו (כעשר שנים מאז האישור ועד גזירת הסרט). היא אמנם ארוכה יותר אך עוברת בתוואי פחות מסובך, גם טופוגרפית וגם קניינית (כי בחלקה לפחות נשמרה זכותה דרך הישנה), תחזיות הנוסעים הנמוכות בה הביאו את האוצר לחסוך בברזלים ומסמרים ולבנות מסילה אחת במקום 2, דבר שהוביל לתדירות של פעם בשעה ומימש את התחזיות הנמוכות, אך ניצבי הגשרים נבנו מראש עם הכנה להכפלה ותוואי הדרך הופקע כולו, כך שאני מקווה שבקרוב תוכפל המסילה (ולו בשם האמינות, גם עד עפולה מספיק).

קטע קטן ממנה, מבית שאן ועד לגבול עם  ירדן, ששימש להצדקה הפוליטית של המסילה, לא נבנה עדיין, אבל נשמר לו תוואי. במקומו הוקם מסוף מטענים זמני סמוך לתחנת הנוסעים ממערב לבית שאן.

תת"ל 14 - מסילת אשקלון - באר שבע - מסילת העיירות

על אף המספור, היא אושרה בתחילת 2006, לפני אחיותיה הצפוניות, והגם הגיע לסיום לפניהן, במהלך 2015. בפרויקט מורכב הן מבחינת טופוגרפית והן מבחינת המיגון הנדרש (בעיקר הסתרה) בתוואי העובר סמוך לעזה. והביאה לפתיחת תחנות שדרות, נתיבות ואופקים. כ-9 שנים מאישור התוכניות ועד פתיחה.

תת"ל 15- כביש 531 ומסילת השרון

תוכנית משולבת לרכב פרטי ולתחבורה מסילתית, אשר הולידה את הפתרון הרב מפלסי המסובך באזור תחנת רעננה דרום. הכביש כמובן הקדים את המסילה אבל נכון לעכשיו שניהם גמורים (נושא החישמול וההחלטות התפעוליות של הרכבת הן כבר משהו אחר). התוכנית כללה גם את הארכת נתיבי איילון צפונה וכללה גם רמפה שעוד לא נפתחה מנתיבי איילון לשבעת הכוכבים עקב התנגדות התושבים (מה שהביא לפקקים לא הגיוניים בכפר שמריהו...).

השלב האחרון בפרויקט, רמפות בין גשר תל חי לכביש 531 למערב, נפתח רק לאחרונה.

תת"ל 16 - שדרוג והרחבת כביש 1 משער הגיא לירושלים. 

הרחבת הכביש "החשוב ביותר בישראל" לשלושה נתיבים היתה משימה קשה גם לאור ערכי הטבע והמורשת שלאורכו ולא רק בגלל התוואי ההררי. פרויקט ראוי מבחינה בטיחותית (ביטול סיבוב מוצא) שייזכר גם בשל הויכוחים סביב סוגיית הנת"צ לאורכו (שבסוף לא קרה). הפרויקט אושר ב-2011 ומרגע שאושר העבודה התקדמה די מהר ותוך כ-7 שנים הוא היה גמור. במקביל להתארכות הבלתי נגמרת של פרויקט מסילת A1 המקבילה לו שדווקא לא היתה באחריות הות"ל.

תת"ל 17 - הרחבת ומיחלוף כביש 85 - כביש בקעת בית הכרם

פרויקט שהתקבל בות"ל רק ב-2012 (כנראה שהכינו לו את המספר הרבה קודם) ושאושר ב-2015 להרחבת ומיחלוף כביש 85 מעכו ועד מחלף נחל עמוד. הקטע של כרמיאל מערב ומחלף בענה, היכן שמסילת כרמיאל החדשה חוצה את כביש 784 קיבל קדימות וכבר נפתח לתנועה, שאר הקטעים עוד מתמהמהים עקב רצועתה דרך הצרה התחומה בהרים וביישובים עירוניים גדולים.

תת"ל 18 - חישמול מערך המסילות הארצי

תוכנית מורכבת שהתקבלה בות"ל כבר ב-2004, ומכוח היותה תוכנית בקנה מידה ארצי פוצלה למספר תוכניות משנה. היא כוללת גם מרכיבים שאינם בהכרח תחבורתיים (כמו תחנות השנאה) ובאופן כללי נדרש לה ידע שעוד לא היה קיים בארץ. היא אושרה רק ב-2014 (בזמן הבניה של A1) וכמו שכולנו יודעים יישומה התנהל בעצלתיים עד לאחרונה. בתקופת הקורונה יושמה בה תוכנית האצה וכעת היא צוברת תאוצה. התכונית תושלם בשלבים במהלך כל העשור הקרוב.

תת"ל 19 - כביש 4 בין מחלף גן רווה ומחלף מורשה

תוכנית שכתוב עליה שהיא "לא מקודמת" לשדרוג כל המקטע המרכזי של כביש 4, כולל הוספת מחלף בחולון (מחלף סיירים שבחלקו כבר פועל), התוכנית המורכבת כללה גם מנהרת תשתיות מתחת לכל המקטע באורך 11 ק"מ, ורעיונות לשילוב גם של מסילת רכבת שלא הבשילו, (במקביל לרעיונות אחרים למנהרת רכב פרטי שגם לא הבשילו). למיטב ידיעתי היום מקודם במקומה תכנון של מת"צ לאורך כל כביש 4 על ידי נתיבי איילון במסגרת מהיר לעיר.

תת"ל 20 היא תחנת כוח באזור מפעלי נייר חדרה ולכן אפשר לעבור לסיכום העשרים הראשונים

סיכום ביניים - עם חגיגות השנתיים לות"ל (סוף 2004) הועברו לטיפולה כבר עשרים פרויקטים, מתוכם רק 3 הם לא בתחום התחבורה אלא בתחום האנרגיה. מה-17 הנותרים 10 הם פרויקט כבישים, 1 פרויקט תעופה ו-5 הם פרויקטי מסילות.  ועוד אחד הוא פרויקט משולב (כביש 531) אז נגיד מעכשיו 10.5 פרויקטי כבישים ו-5.5 פרויקטי מסילות.

המסה המחוברת הזו של פרוייקטי המסילות מעידה בעיקר על החלטה מנהלית להעביר את כל הפרויקטים שהיו פתוחים ברכבת ישראל לות"ל.  הפרויקטים האלה שהבשילו בהדרגה במהלך העשור האחרון הביאו לקפיצה המטאורית בהיקף הנוסעים ברכבת ישראל.

תת"ל 21 - מסילת באר שבע אילת

עדיין מתווכחים אם הוא כדאי או לא, אבל אין ספק שמדובר בפרויקט גדול, מבין החסמים הרבים נציין רק שמאחר ומדובר במנהרה ארוכה וברכבות "מהירות" (לא TGV אבל יותר מהירות מהרכבות הנוכחיות), הפרויקט הזה מחייב חישמול ושדרוג של שאר הרשת, בדגש על מקטע ת"א-ב"ש ולא עומד בפני עצמו. הפרויקט כולל גם הכפלת מסילת ב"ש דימונה והזזת התחנה אל הכניסה לעיר, ובעוד גם אני לא בטוח שכל הפרויקט נדרש, אני מקווה שהמקטע הזה יקודם בנפרד במהרה בימינו.

תת"ל 22 - המסילה המזרחית

המסילה מלוד ועד חדרה, בתוואי "הישן", המקביל פחות או יותר לכביש 6, עם כ-8 תחנות חדשות, נמצאת כעת כבר בבניה ותיחנך כנראה ב-2026. תסייע רבות להגדלת נפח המטענים ובמידה פחותה גם להגדלת מספר הנוסעים. בעיקר תעזור לייצר בישראל רשת רכבות מרובת אלטרנטיבות.



תת"ל 25/26/27/28 - הפרדות מפלסיות בצפון, במרכז, בירושלים ובשפלה ובדרום.

תת"ל 23 היא תחנת כוח ותוואי הולכת גז באזור אשדוד, ותת"ל 24 היא קו המים החמישי לירושלים (פעם ראשונה שהות"ל נכנס לתחום תשתיות המים). וכן אני מגיעים לפרויקט ההפרדות המפלסיות.

לראשונה מדובר בפרויקט ארצי, שהוא בעצם שילוב של לא פחות מ-54 פרויקטים נקודתיים. ולכן הוא פוצל לארבעה מחוזות גיאוגרפיים מובחנים. 

בשנת 2005 ארעה תאונה חמורה ברבדים, בה רכבת נכנסה במשאית עפר שחצתה את המסילה. בתאונה נהרגו שבעה אנשים ונפצעו עוד כ-200. זו לא היתה התאונה הראשונה וגם לא האחרונה (ב-2010 התרחשה תאונה קטלנית באזור קרית גת). היה ברור לכולם שככל שתדירות הרכבות עולה, אי אפשר להמשיך עם מפגשי הכביש מסילה הרבים האלה. 

שר התחבורה מאיר שטרית, ואחריו שר התחבורה שאול מופז הנחו לפעול לביטול מוחלט של מפגשי כביש מסילה בישראל, פרויקט יקר אך ראוי ביותר כי מלבד השמירה על ערך החיים הוא טומן בחובו יתרונות נוספים למהירות ואמינות הרכבת. 

נדרש כאן שיתוף פעולה הדוק בין נתיבי ישראל ורכבת ישראל ובמפגשים בתוך ערים גם עם רשויות מקומיות וגופים נוספים.  ולכל מקום נתפר הפתרון המתאים לו. בוצע תיעדוף לפרויקטים וחלקם בכלל הוכנס לתוכניות אחרות (לדוגמה הפרדת כפר שמריהו היא חלק מפרויקט כביש 531 כי היא כללה את ההזת המסילות למרכז האיילון המוארך צפונה). הות"ל קיבל לידיו את האחריות ביוני 2006 ולאחר קצת יותר מ-14 שנה הפרויקט כבר לחלוטין קרוב לסיום. כיום ישנם מפגשי כביש מסילה בודדים וגם להם כבר יש "תאריך תפוגה". עכשיו לדוגמה עובדים על ההפרדה סמוך לחוות רונית. פרויקט חשוב ומעניין שאולי שווה פוסט בפני עצמו.

תת"ל 30 - כביש 65 בין צומת גולני לצומת נחל עמוד

תת"ל 29 הוא הרחבת תחנת הכוח בדליה וכך הגענו לתת"ל 30.

פרויקט הרחבה ומיחלוף שמאפשר נסיעה מכביש 6 עד צומת עמיעד ללא רמזורים בהתאם לחזון כביש 6 (הכולל מזלג בצפון בין המשך כביש 6 לכיוון צומת כברי לבין כבישים 77/65 המשודרגים) ואמפשר למעשה נסיעה רצפוה ללא רמזורים מצומת עמיעד ועד צומת שוקת. הפרויקט הסתיים כבר לפני מספר שנים. בגדול לקח 5 שנות תכנון עד לאישור וכ-5 שנות ביצוע.

הפרויקט גם כלל את קטע כביש 85 מנחל עמוד עד עמיעד.

סיכום ביניים - עד ספטמבר 2006, כארבע שנים לאחר הקמתה, קיבלה הות"ל לידיה 30 פרויקטים, מתוכם 6 בתחומי האנרגיה והמים והשאר בתחבורה 11.5 בכבישים ו 11.5 בתחומי מסילות (ועוד אחד בתחום התעופה).

למי שעוקב אחר הסיכומים עד כאן, הרי שניתן לראות בקלות שממצב של טיפול בכבישים כמעט לחלוטין, הגענו למצב של תיקו בין כבישים למסילות. בואו נראה לאן זה ימשיך.

עוד אפשר לראות, שבאופן טבעי פרויקטים של כבישים מתוכננים, מאושרים ומבוצעים מהר יותר. 

תת"ל 31 - דרך מס' 2 בין מחלף חבצלת למחלף זכרון יעקב.

הגדלה ל-3 נתיבים, לרבות הסדרת מחלפים מחדש וגשר חדש (כרגע בבנייה מעל נחל אלכסנדר ומעל נחל חדרה במקום הגשרים הלא בטיחותיים הקיימים, לא ראיתי בתוכנית התייחסות להעדפה לתח"צ (המשך 2+ המוצלח) אבל אני מקווה שזה יהיה חלק ממנה. היום יש מצב מטומטם לחלוטין שבו שני הנתיבים מצפון נפתחים ל-3 נתיבים בין חבצלת השרון למחלף נתניה רק כדי לרדת שוב ל-2 עם כניסת 2+, (במקום שהנת"צ יתחיל בנקודת ההרחבה) וזה גורם לפקקים שנגרמים בגלל חישוב מתמטי פשוט. (וכנ"ל בכיוון ההפוך). ההצדק לנת"צ קיים לפחות עד מחלף קיסריה.

תת"ל 33 - הוספת מסילה רביעית לאיילון

תת"ל 32 הוא עוד תחנת כוח באשדוד וכך הגענו לפרויקט החשוב ביותר של רכבת ישראל עליו נשענת כל התוכנית האסטרטגית שלה. אבל כמה שהוא חשוב ככה הוא מורכב, בעיקר מסיבות הידרולוגיות, ולכן מרגע שהוכרז ב-2007 ועד שאושר עברו 11 שנה, ומרגע שאושר ועד שייחנך יעברו עוד 10 שנים לפחות. (תאריך היעד הוא 2028).

אבל מה שחשוב הוא שהעבודות החלו והמסילה הרביעית קום תקום.





תת"ל 34 הוא עוד תחנת כוח, הפעם בבאר טוביה, ותת"ל 35 עוסק בהגנת חופי ים המלח. תת"ל 36 במתקן התפלה שורק ותת"ל 37 עובק בתוכנית שער הים בנמל חיפה שאמנם עסקה גם בתחבורה אך בוטלה נכון לעכשיו. וכך הגענו לתת"ל 38.

תת"ל 38 - כביש 65 בין  צומת מגידו לצומת גן שמואל - הרחבה ומייחלוף

תוכנית ואדי ערה, הפקוק לאורך כל היום היא תוכנית מורכבת, גם בשל הבינוי הלא מוסדר הצמוד לכביש וגם מסיבות טופוגרפיות ואחרות. במהלך הדיונים גם התגבשה החלופה המסילתית הנבחרת להמשך המסילה המזרחית, בתוואי "עוקף ואדי ערה (תוואי מסילת מנשה) שהוא ישים יותר לביצוע, וכתנאי לכך כביש 65 המורחב יכלול גם ציר העדפה לתח"צ. החידוש הוא שהוא מתוכנן כציר שמאלי רב קיבולת עם חיבורים בגשרים לשני צידי הכביש, בתחילה לאוטובוסים ובהמשך, עם תכונות הנדסיות שיאפשרו להמירו לרק"ל בקלות יחסית. כך שגם לפרויקט זה אתייחס כחצי/חצי. (חצי כבישי וחצי מסילתי).

תת"ל 39 - כביש 2 בין מחלף וינגייט למחלף חוף השרון

אם זה נשמע לכם קטע מאד קצר אתם צודקים, זה למעשה תת"ל משלים לתת"ל 15 (כביש 531+הארכת האיילון), וזאת כאשר בשל התנגדות "הירוקים האלה" (שאני אחד מהם) האיילון לא רומס את שמורת פולג לפי התוכנית המקורית אלא מוסט לחיבור לכביש 2 באזור חוף השרון. מה שיצר כמובן בעיה חמורה של מתמטיקה בחיבור בינהם כשכל הנתיבים האלה מדרום של שני הכבישים נדחסים לתוך צוואר הבקבוק הזה. לזה צריך להוסיף את המלחמה המתמדת של נת"א עם נחל פולג שהצליח למוטט להם שוב ושוב את הכביש (דבר שהצריך בסוף גשר גדול מאד לעומת הגשר הקטן שהיה לפניו), ואת בעיות הפקקים הקבועים שהיו שם עקב ההאטה בסיבוב עוד קודם, וקיבלנו הרחבה גדולה של קטע קטן.

בינתיים ועל אף הקטנת תופעת הפקקים, בוינגייט לא מרוצים מזה שאי אפשר להגיע אליהם מתל אביב בלי יו-טרן, אז המקום הולך "להשתדרג" שוב. זו התמונה מכתבה בכלכליסט מיוני 2020. 


סיכום ביניים - עד מרץ 2009, (יומולדת 7), עבודת הות"ל נהיתה מגוונת יותר,11 פרויקטים מתוך 39 לא עוסקים בתחבורה, שאר ה-28 כן. אחד בתחום התעופה, והתיקו פחות או יותר בין תח"צ וכבישים ממשיך עם 14 פרויקטים כבישיים מול 13 למסילות. אפשר גם לראות שקצב העברת הפרויקטים לות"ל קצת ירד, אבל ידיה עמוסות מאי פעם.

תת"ל 40, 41, 42 וגם 44 הם לתחנות כוח הידרו-אלקטריות (אגירה שאובה). מאד מעניינות אבל מחוץ לגבולות פוסט זה. נעבור ל-43.

תת"ל 43 - כביש 4 בין מחלף רעננה דרום למחלף נחל חדרה

הרחבה, מיחלוף, למיטב ידיעתי עם נת"צ לפחות בחלק מהקטע, אבל נת"צ רגיל לחלוטין. אני מחשיב אותו כפרויקט כבישי לגמרי. עדיין טוב לדעת שכבר אין התעלמות מוחלטת מהתח"צ.

תת"ל 45 - אתרי תחזוקה לרכבת סדנאות אפריים ורג"מ (ליד רמלה).

עם הגידול בהיקף הנסועה ברכבות צריך גם עוד מקומות לדיור ותחזוקת רכבות. לא כולם נעשים דרך הות"ל (באר שבע, אשקלון לוד ובית שאן לדוגמה), אבל בקישון צפויה הרחבה משמעותית במיוחד ואזור רג"מ ממש מפלצי בגודלו וכך הם הפכו לתוכנית לאומית. 

תת"ל 46 - שדרוג והרחבת כביש 7 (41) בין מחלף אשדוד ולנמל אשדוד כולל מחלף בבני ברית.

פרויקט משלים לתת"ל 10 שלמעשה יצר את כביש 7, במטרה לאפשר זרימת משאיות טובה בין הנמליים (הנמל הישן+החדש) לבין כביש 6. 

תת"ל 47 עסק בטורבינות רוח ברמת הגולן

תת"ל 48 - כביש 77 וכביש 722 בין תל קשיש לרמת ישי

חלק מחזון כביש 6 הוא כאמור אותו פיצול שמוביל לצומת גולני וממנו לכל צפון מזרח המדינה. זהו הקטע הראשון של אותו פיצול, קטע יקר ומסובך, אשר כבר הושלם ועובד והביא (במחיר של כמה וכמה שדות) לחיסול הפקק הקבוע בצומת אלונים.

תת"ל 49 - כביש 85 בקטע צומת חנניה-צומת נחל עמוד.

תת"ל המשך לתת"ל 17 אשר טיפל בקטע ה"עירוני" של כביש 85 לאורך בקעת בית הכרם. נועד לייצר אחידות בין הקטע שיורחב וימוחלף במסגרת תת"ל 17 המערבי לבין הקטע שכבר הורחב ומוחלף במסגרת תת"ל 30 (כביש 65 מצומת גולני עד עמיעד).

סיכום ביניים - אנחנו כבר ב-2012 והות"ל חוגג עשור. יש לו כבר 16 פרויקטים מתוך 49 בתחומי האנרגיה והמים, אבל פרויקטים בתחום התחבורה ממשיכים לזרום לפתחו. הרכב הפרטי שוב פותח פער עם 18 פרויקטים לעומת 14 בלבד לתחבורה המסילתית. 

תת"לים 50 עד 55 הם שישה פרויקטים של אנרגיה סולארית וכך גם 57,58,59, חלקם לא מקודמים וחלקם פורסמו לאישור, תת"לים 61,62,63 עוסקים בקווי מתח גבוה. בפוסט עם "כובע אחר" הייתי מנתח בהנאה את האבולוציה של החשמל בישראל בשני העשורים האחרונים דרך עיני הות"ל - כאשר מתת"ל לתחנות כוח פחמית (שנתקע) התקדמנו לתת"לים של תחנות כוח מבוססות גז, ומשם לאגירה שאובה, לטורבינות רוח ולסולארי, וכעת גם לרשת ההולכה אשר עד עתה היתה אך ורק באחריות חברת החשמל. נותר רק להמליץ על הפודקאסט "מיטען חשמלי" של חברת חשמל ברשת עושים היסטוריה לכל המעוניין.

בהקשר זה אציין שגם לחשמל יש מאפיינים תחבורתיים, רשת החשמל בישראל נבנתה במוד "חד סטרי" מתחנות הכוח הגדולות הותיקות לבית הצרכן. כאשר רובן היו באזור החוף המרכזי. עכשיו חברת חשמל צריכה להפוך אותה ל"דו סטרית" כדי לאפשר לכל תחנות הכוח הקטנות שצצות בעיקר בפריפריה "למכור חשמל" לאזור המרכז. זה דורש גם את הרחבת "אוטוסטראדת החשמל" (קווי המתח העליון) למקומות בהם קודם הם לא היו נדרשים קודם.

חזרה לענייננו

תת"ל 56 - רכבת קלה בין חיפה לנצרת

הרק"ל שקיבלה לאחרונה את השם "נופית" תיבנה באמעות חברת חוצה ישראל, המכרזים כבר יצאו לדרך. זו הפעם הראשונה גם שהות"ל עבודת על תחבורה מסילתית שלא באמצעות רכבת ישראל.



תת"ל 64 - הארכת תוקף לתוכנית הפרדות מפלסיות

תוכניות שלא יצאו אל הפועל בזמן, מסיבות של תיעדוף או של קשיים אחרים במימוש, צריכות להיות מוכרזות מחדש כדי לשמור על השטח שנשמר עבורן. קצת טכני אבל חשוב. כאמור, הפרויקט סה"כ מתקדם יפה אבל זה באמת אחד התת"לים הגדולים (54 תתי תת"לים, ורבם כבר הסתיימו).

תת"ל 65 - הכפלה ושדרוג של מסילת החוף בין תחנת בת גלים לשפיים

מתל אביב אוניברסיטה עד 531 (להלן שפיים) כבר יש למעשה 4 מסילות. ריבוע מסילות החוף הלאה עד חיפה הופקד ממש כעת להתנגדויות ומהווה חוליה מאד חשובה בתוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל, וזאת מאחר ואלה המסילות העמוסות ביותר ברשת. 

כדי להתגבר על הבעיה החיפאית, התוכנית מראש פוצלה לשניים - משפיים עד חוף הכרמל (שעכשיו הופקדה) ומחוף הכרמל הלאה צפונה כנראה במנהרה בהתאם למה שהבטיחה מדינת ישראל לראש העיר הקודם של חיפה. תוכנית מסובכת גם לתכנון וגם למימון ולביצוע ולכן לא ברור מתי ניתן יהיה לבצעה. 

תת"ל 66 מרכז תחבורה משולב שפירים ותת"ל 67 מרכז תחבורה משולב שפיים

כחלק מפרויקט הנתיבים המהירים, גם הרחבת שפירים כבר נמצאת בעבודה, וגם הנתיב המהיר בין רשל"צ לשפיים נמצא בעבודה. אולי זה המקום לציין שלא כל פרויקט עובר דרך הות"ל. מרכז התחבורה במעוין שורק (רשל"צ) קודם כנראה מחוץ לות"ל. בכל מקרה הכל משתלב יחדיו לתוכנית אחת גדולה של נתיבים מהירים שמקודמת על ידי נתיבי איילון. 

תת"ל 68 - כביש 4 בין מחלף רעננה דרום ומחלף מורשה

הקטע החסר שבין תת"ל 19 שמטפל בקטע המרכזי של כביש 4 עד מגן רווה עד מורשה ותת"ל 43 שמטפל בקטע מרעננה עד חדרה, נמצא כעת כבר בביצוע וכולל נת"צ, אם כי זה נת"צ רגיל ולכן אני מחשיב אותו כפרויקט כבישי. אמור לתמוך בעיר החדשה שתקום על חורבות מפעל תע"ש ביום מן הימים.

תת"ל 69 הוא שורה ריקה. מעניין מה תוכנן לשם?

סיכום ביניים - אנחנו כבר ב-2014, ולות"ל כבר יש כמעט 70 פרויקטים על הראש, אבל הוא עוסק יותר ויותר בשוק האנרגיה המתפתח והמתבזר. 29 פרויקטים לא עוסקים בתחבורה, ובתחרות הלא סמויה שבין רכב פרטי לתחבורה ציבורית חזרנו לתיקו עם 19 פרויקטים של תח"צ (כבר לא רק מסילתיים) ו-19 פרויקטים של הרחבות כבישים, מתוכם שניים או שלושה גם איזו התייחסות להעדפה לתח"צ. לא רע.

רק"ל גוש דן: תת"ל 70 - הקו הסגול, תת"ל 71 הקו הירוק, תת"ל 72 הקו החום והארכת הקו האדום לרשל"צ, תת"ל 73 - הקו הצהוב (מוקפא).

ארבעה תת"לים בתחום התחבורה הציבורית. הקו האדום תוכנן עוד טרם הולדת הות"ל (נת"ע הוקמה ב-1997), יצא למימון השוק הפרטי, נתקע וחזר למדינה לביצוע על ידי נת"ע, אבל עבודות התכנון כבר היו די שלמות בשלב זה. הקווים הירוק, הסגול, הצהוב והחום היו עדיין בעיקר קווים על מפה. כשהיה ברור שמתחילים לעבוד על הקו האדום (2014) וכשישארל כץ קיבל את ההחלטה הנכונה לבנות את שאר הקווים במקביל לתחילת תהליך תכנון המטרו, הוטל על הות"ל לעזור לנת"ע במשימה האדירה של בניה במקביל. החום עוד מתמהמה אם כי נראה שמתקדם עם פתרון ה-ART, והצהוב מוקפא למרות שכולם יודעים שהוא נדרש גם בעידן המטרו, אבל בניה של שלושה קווי רק"ל ביחד היא בהחלט הישג.

תת"ל 74 שדה התעופה בעין שמר ותת"ל 75 שדה התעופה במחניים

לא בטוח שעין שמר שאמור להחליף את שדה חובבי הטיס בהרצליה בעל השפעה תחבורתית כלשהי, אבל אני אתן לו להנות מהספק. השדה במחניים לעומת זאת אמור לאפשר לתושבי הצפון גם התניידות בטיסות פנימיות לנתב"ג או לאילת.

תת"ל 79 - הקמת מסילת פלשת שורק - עוקף לוד

תת"לים 76/77/78 עוסקים בטורבינות רוח, וכך הגענו ל-79, אל אבן היסוד המשמעותית האחרונה בתוכנית האסטרטגית שזל רכבת ישראל. המסילה באזור לוד ורמלה מתפתלת ולא ניתן להרחבה ויישור עקב הבינוי בצידיה, ובעוד שהיא חשובה לשירות הפרברי, היא משמשת חסם בפני שיפור השירות מדרום הארץ למרכז. מסילת עוקף לוד (הידועה גם כמסילת מצליח) אמורה להרחיב את צוואר הבקבוק הזה בדרך עוקפת. שתשיג גם זמן נסיעה טוב יותר מבאר שבע למרכז, גם חיבור יעיל לתחנת נתב"ג שתוכפל בדרך לתל אביב, וגם באמצעות קשת למסילת 431 (שלא טופלה בות"ל ונמצאת כעת בביצוע) וממסילת 431 ל-A1 חיבור מסילתי איכותי בין באר שבע לירושלים, ובאמצעות קשת נוספת גם למסילה המזרחית, דבר שיאפשר בעיקר לרכבות מטען בין הדרום לצפון פשוט לדלג על גוש דן. נדבך נוסף הוא חיבור מנמל אשדוד אל מסילה זו במקביל לכביש 7.

תת"ל 80 - פיתוח נמל תעופה חיפה

זוכרים את תת"ל 6 מתחילת הפוסט? זה שעוד השתעשעש ברעיון ששדה התעופה בחיפה יהיה השדה השני הבינלאומי בישראל? הוא אומנם בוטל, אך במקומו הוכרזה ב-2015 תוכנית תנועה יותר לפיתוח הנמל והארכת מסלולו "בקצת". ולאחרונה (באוגוסט 19) עיריית חיפה הצליחה שזה יהיה "קצת יותר" אחרי דיונים מרתוניים על ההשלכות ההדדיות של שדה התעופה על נמל חיפה החדש ולהיפך.

סיכום ביניים קצר - לראשונה התח"צ מובילה ואפילו בפער ניכר על הרכב הפרטי, 24-19, (ומספר פרויקטי התעופה עלה ל-4). 

תת"ל 84 - כביש 611 והסדרת דרכים באזור חריש וצומת משמר הגבול.

נדלג על 3 תת"לים שלא קשורים לתחבורה (מקשרי דלק בנמל אשדוד, מתקן פוטו-וולטאי בדימונה וחוות מיכלים תש"ן) ונגיע אל פרויקט די נקודתי אך חשוב בראיה הארצית של אחת הערים המתפתחות הכי מהר בישראל - חריש. כביש 611 הוא יציאה נוספת, דרומית מהעיר אל כביש 444 העתידי (שיגיע עד מחלף משמר הגבול) והפרויקט כמובן מסתכל על כל המכלול. 

תת"ל 86 - רכבל לעיר העתיקה בירושלים

אחרי עוד תת"ל של תחנה פוטו-וולטאית, הפעם בתמנע (אגב ידעתם שאזור אילת כבר פועל על 100% אנרגיית שמש בשעות היום?) הגענו לפרויקט תחבורתי מסוג חדש.

אמנם פרויקט נקודתי, אבל באחד המקומות הרגישים ביותר בכל דרך שבה תבחנו אותו. חיבור מאזור תחנת החאן אל שער האשפות ומתחם עיר דוד, ובעתיד אולי גם אל הר הזיתים כתחנה נוספת. חיבור שיאפשר לתיירים (ישראלים ולא ישראלים) לקפוץ בקלות בין שני אתרים פופולריים ויסייע במעט להגעה ולפיזור לכותל של המתפללים בימים מיוחדים ולאורך כל השנה. (הקיף המתפללים כזה רב בימים מיוחדים שברור לכולם שזה סיוע מועט). לכן במקביל מנסים להבין גם איך להביא לשם רק"ל (קו הזהב) שזו משימה לא פשוטה בפני עצמה. האם הרכבל תורם לנוף או פוגע בו? תורם לשקט הבטחוני או פוגע בו? עוזר גם לתושבי שכונת סילוואן שהוא מרחף מעליה או פוגע בהם? לכל אחד סט התשובות שלו.


מכאן ועד לתת"ל 100 כל הפרויקטים לא קשורים לתחבורה וסליחה שאני לא מפרט אבל הנה אחנו מגיעים לתת"ל מעניין במיוחד. רק אציין שעכשיו פרויקטי התחברוה מהווים כבר פחות מ-50% מפרויקטי הות"ל.

מטרו בגוש דן - תת"ל 100  - קו M1, תת"ל 102 קו M2 ותת"ל 103 קו M3.

בשנת 2012 פרסם משרד התחבורה תוכנית אסטרטגיתץ שאמרה שאין ברירה וחייבים מטרו בנוסף לרק"לות, בשנת 2016 כבר יצאה תוכנית קוספטואלית למטרו שסיקרתי כאן, נשכרה חברה להעמיד את התוכנית הקונספטואלית על רגליים יותר יציבות ובשנת 2018 קיבלה הות"ל את המטלה לעבור את כל משוכות התכנון המפורט של הפרויקט הענק והמורכב הזה. אשר בחלקו נמצא כעת בחלקו בשלב ההתנגדויות.

תת"ל 108 - הארכת מסילת ירושלים גנות בתחום ירושלים

זוכרים שישראל כץ רצה להאריך את הרכבת לכותל? זו היתה רק חלופה אחת מבין כמה שנבחנות, אבל די ברור למערכת שיש יתרון בהארכת קו A1 לתוך ירושלים פנימה, בין הרעיונות תחנה בכיכר הדוידקה (מרכז העיר ומאפשר חיבור יעיל לקו הכחול) של הרק"ל, המשך לתחנת מתחת לחאן, המשך לתלפיות ומשם למלחה מתחת לפארק המסילה הקיים. האם תהיה שלוחה עד לרחבת הכותל, שממנה תצא מעלית ישר למשרדו של רב הכותל? ימים יגידו.

תת"ל 110 - כביש 4 במקטע גן רווה - מורשה

מוכר לי השם הזה - אה כן מתת"ל 19 מתחילת הדרך. לא מצאתי מידע על תת"ל 110, אבל הוא כנראה חידוש של התת"ל שבזמנו בוטל עם חשיבה מחודשת יותר, אולי זה התת"ל שכולל את מסלול ההעדפה לאוטובוסים לכל אורכו (במקום היומרה למסילה או מנהרת רכב מתחת לכביש).

בני קריץ, הפעיל מאד בקבוצת "עירוניות מתחדשת בישראל" בפייסבוק כתב לי שמדובר ב"לונה פארק של מחלפים באמתלה של מסלול תח"צ. כששאלתי אם יש משהו יותר מפורט קיבלתי בתגובה לפוסט לינק לישבת זום מרובת משתתפים באורך שעתיים וחצי. מוזמנים להכין פופקורן ולשבת לראות את תהליך התכנון בפעולה (או סתם לזפזפ כמוני).


תת"ל 111 - שדרוג מסילת הרכבת ממחלף שורק עד באר שבע.

אם רוצים מסילה לאילת, (תת"ל 21) אז חייבים לשדרג את המסילה הקיימת עד באר שבע ולהתאימה לרכבות חשמליות מהירות יותר. ואם רוצים שאנשים מבאר שבע לתל אביב יגיעו מהר באמצעות מסילת עוקף לוד (תת"ל 79) אז כדאי שלא יצטרכו להאט בהמשך הדרך.

עד 115 הפרויקטים אינם עוסקים בתחבורה ומ-116 עד 119 יש מקומות ריקים, מה שמביא אותנו ל:

120 - מתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים.

יש מחסור במסופים לתחבורה ציבורית, וזו אחת הסיבות (אם כי לא היחידה לחוסר יעילות) ברשת.

משרד התחבורה הכפיל את היקף השירות ב-15 השנה האחרונות. כך שהבעיה שהיתה קיימת עוד קודם הולכת ומחריפה.

50 או 60 אחוז מהאוטובוסים העירוניים צריכים להפוך לחשמליים בשנים הקרובות - הם צריכים מקום להיטען. וזה דורש תיאומים עם חברת חשמל.

ככלל מסופים לאוטובוסים זה נימב"י קלאסי. דרוש גב חזק מול הרשויות השונות.

בניגוד למה שאולי חושבים, מערכות רכבת, רק"ל ומטרו רק מחזקות את השימוש גם באוטובוסים. הן מחליפות את השירות העורקי ומאפשרות לאוטובוס להתמקד בשירות מקומי יותר, אך בכל מערכת, מפותחת ככל שתהיה האוטובוס מהווה לפחות 50% מאמצעי הנסיעה. וזה יהיה 50% מפי שלוש יותר נוסעים מאשר היום, כלומר יותר נוסעים ויותר אוטובוסים.

אז אני מקווה שהפרויקט הזה, שכאמור הוכרז רק בנובמבר 2020, ישיג את מטרותיו במהרה.

סיכום:

אז מה היה לנו? 18 שנות פעילות, קרוב ל-120 פרויקטים מוכרזים (חלק מהמספרים עוד ריקים), חלקם הסתיימו, חלקם בתהליכים וחלקם בוטלו או הוקפאו.  -  31 פרויקטים תח"ציים (רובם מסילתיים, אבל יש גם רכבל ומסופי אוטובוסים), 21 פרויקטים כבישיים (אחדים מהם עם נת"צ), 4 פרוייקטי תעופה. כ-50% מפעילות הות"ל הינה בתחום התחבורה.  וגם למדנו משהו על התפתחות משק האנרגיה בישראל...

סגר שלישי נעים... שנת טובה.







יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

רכבלים עליך ישראל

לאחרונה אני שומע המון על רכבלים.
1. רכבל ממרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה, שלאחר 20 שנה של התבשלות איטית במוסדות התכנון מגיע לפסים מעשיים. ב-2018 כפי הנראה יחלו עבודות הבנייה של תחנותיו. 
2. רכבל ממתחם התחנה הראשונה בירושלים (החאן) להר ציון וממנו לתחנה סמוכה לשער האשפות, אשר נמצא בתכנון מתקדם ואף הוכרז כפרויקט לאומי. בשלב ב' אולי גם יוארך להר הזיתים.
3. רכבל מתחנת רכבת חדשה סמוך לצומת שבע שתמשיך מכרמיאל מזרחה (ומשם תמשיך גם לראש פינה, חצור הגלילית וקרית שמונה), אל קבר הרשב"י במירון. במטרה לעזור בצפיפות במוקד עלייה לרגל זה. שלא בטוח שתכנונו בכלל החל.
4. רכבל ממלונות שייבנו על רכס פורייה אל פארק ברקו והכנרת. כנראה יכלול קפיטריה...
5. ויש גם רעיונות אפילו פחות מבושלים כמו רכבל בין מבשרת ציון לירושלים ורכבל בין מעלה אדומים לירושלים
6. רכבל מנצרת להר הקפיצה ורכבל מנצרת עילית להר תבור - הפעם בדגש על תיירות צליינית

כתבה טרייה בישראל היום מציינת יוזמות נוספות:
7. רכבל חיפה מערב שיחבר את המורדות הדרומיים של חיפה עם מרכזית חוף הכרמל
8. רכבל מעלות-כפר ורדים-תפן-כרמיאל
9. רכבל טבריה עילית (ביג ותחנתה רכבת העתידית)-טבריה תחתית
10. רכבל זכרון יעקב-מול זכרון (מיקום תחנת הרכבת העתידית)
11. רכבל חריש-צומת מג"ב (אזור תעסוקה חדש בשם עירון אשר יכלול גם תחנת רכבת כחלק ממסילת עירון/מנשה)
הדמייתה רכבל בחיפה

12. בתגובות הזכירו לי גם את רכבל הר הרצל-עין כרם. תודה.

בפוסט לא אדון באף פרויקט ספציפי, חשיבותו או אי חשיבותו והיתכנותו או אי התכנותו. זו רק נקודת מוצא לדיון על "רכבלים כתחבורה ציבורית".

מה זה רכבל?
רכבל, בהקשר של פוסט זה, הינו מערך קרוניות המונע באמצעות כבל עילי הנמשך על ידי מערכות גלגלים המצויות בקצותיו. הקרון נמשך על ידי משקולות ועושה את רוב דרכו כשהוא תלוי באויר.
למה רק בהקשר של פוסט זה?, כי רכבל הוא "משפחה של אמצעי תחבורה", ויש גם רכבלים תת קרקעיים, או על פני הקרקע שיושבים על מסילה עם שרשרת. הכרמלית שלנו היא כזו ותאורה המקצועי הוא "פוניקולר". גם פתרונות PRT שונים כגון הסקייטראן שמנסים לקדם בישראל ממותגים לעיתים כ"רכבל" בשל דמיון הויזואלי בהדמיות לרכבל, על אף שלמעשה מדובר באמצעי תחבורה שונה לגמרי.

קרון רכבל או גונדולה אווירית?
הרכבל הקיים בחיפה.
שלושת הכדורים הם למעשה קרון אחד מאד מאד מעוצב
יש שני סוגים עיקריים של קרונות רכבל, הראשון עונה לשם הלועזי "cable-car" ומבוסס על שני קרונות גדולים יחסית בקצוות המשמשים כמשקולת אחד לשני וחולפים אחד על פני השני בדיוק באמצע הדרך. הכבל למעשה מסתובב פעם אחת עם כיוון השעון ופעם שנייה נגד כיוון השעון והקרוניות נעות קדימה ואחורה על אותו צד. זוהי הכרמלית שלנו, ואלה גם הרכבלים הקיימים של ראש הנקרה, צוק מנרה וחיפה (שלושת העיגולים מתפקדים למעשה כקרון אחד מאד מאד מעוצב).
השיטה הזו מאפשרת לעצור את הכבל לחלוטין כשהקרונות נמצאים ביעדם ולאפשר לנוסעים לעלות ולרדת בבטחה, אך זמן ההמתנה לקרוניות עשוי להיות ארוך מאד. בעולם ידועים רכבלים עם קרוניות המסוגלות להסיע 100 איש ויותר, חלקם אפילו בקרוניות דופלקס המגיעות לתחנות המעוצבות כשתי קומות.
השיטה השניה זכתה באנגלית לתיאור "גונדולה אווירית" - הפעם הקרוניות קטנות יותר ומסיעות בין שניים לעשרים אנשים, אך הן רציפות ועוקבות אחרי השניה. כאשר הן מגיעות לתחנת היעד הן ממשיכות לנסוע ולהקיף את העמוד ומיד יורדות שוב. בשיטה זו הכבל מסתובב כל הזמן בלי הפסקה והקרוניות המוצמדות אליו מסתובבות איתו. בתחנת היעד על הנוסע לקפוץ מהקרון לקרקע תוך כדי נסיעה (יש שיטות שונות להפוך את המעבר הזה ליותר בטיחותי שלא אתעכב עליהן כאן). זה למעשה רכבל הספסלים בחרמון וכך גם כל הרכבלים העירוניים שנבנו בדרום אמריקה. גם הרכבל המתוכנן במרכזית המפרץ יהיה מסוג "גונדולה" עם קרוניות מותאמות ל-16 אנשים.
בשיטה זו התדירות נגזרת מצפיפות הקרונות על הכבל. כאשר בתיאוריה כל כמה שניות אפשר לשלוח קרוניות, אם כי מסיבות שונות לרוב המערכת מתוכננת לתדירות של קרונית כל כמה דקות (עומסים על הכבל ועל התחנות וכו').

קצת הסטוריה
שריד לרכבל נשר - מבנה מגן לרכבים שנוסעים מתחתיו)
הרכבל הראשון, שגלגל הכבל שלו נמשך על ידי סוסים, נבנה בקרואטיה בשנת 1644. בשנות השישים של המאה ה-19 צצו עוד כמה רכבלים. הם שימשו לייעול אתרי כרייה גדולים, להעברת משאות וכן, גם להעברת אנשים, עד היום הם נחשבים לאמצעי מצוין לחיבור בין נקודות  שמפרידה בינהם טופוגרפיה בעייתית.
גם בארץ היו רכבלים בשימושים שונים. מפעל נשר מלט בנשר השתמש ברכבל להסעת חומרי חציבה וכלים ממרום הכרמל למפעל שבעמק, וגם היום כשתיסעו בכביש 7212 ממרום הכרמל לנשר תראו את המבנים שהגנו על הרכבים שנסעו בכביש מפני חומרים שאולי עפו מהקרוניות (הרכבל עצמו כבר פורק), במלחמת העצמאות הופעל רכבל קל לשימוש צבאי בין שתי גדות גיא בן הינום. כיום יש מוזיאון קטן ברחוב דרך חברון 15 שכדאי לקפוץ אליו אם אתם בכל מקרה בסביבה.

וכמובן יש רכבלי תיירות-  בראש הנקרה, במצדה, בהר חרמון (לשימוש הגולשים), במנרה (המשמש גם את התושבים) ובחיפה (סטלה מאריס), רכבל סטלה מאריס משמש גם סטודנטים מתחנת המטרונית בתחתיתו ולמכללת גורדון הסמוכה לראשו וזאת במסגרת הסדר של העירייה עם היזם. יש גם רכבל בסופרלנד ובילדותי היה גם בלונה פארק. הרכבל יצא מתחומי הלונה פארק, ריחף בשמי גני התערוכה וחזר אליו ושימש בעיקר כאמצעי נהדר לאכול את הסנדוויצ'ים שסבתא הביאה מהבית בלי לבזבז זמן מתקנים יקר. בתגובה ציין אחד הגולשים שרכבל זה הועבר בשלמותו לסופרלנד.
ובתגובות הזכירו לי גם את רכבל יריחו, המקשר אל מנזר דיר אל קרנטל ואל תל יריחו. הוא נשרף ב-2015 ולמיטב ידיעתי לא שוקם מאז.

רכבל כחלק ממערך תחבורה ציבורית?
ככלל, הרכבל התקבע במוחנו ככלי שאינו תחבורה ציבורית. אבל בעולם צצו פרויקטים שניסו דווקא לשלב, בנסיונות המוקדמים ניתן למנות את הרכבל ממנהטן לאי רוזוולט שנפתח ב-1972, ועל אף שהוא לא מופעל על ידי רשות התחבורה של ניו-יורק, ניתן לשלם בו בעזרת כרטיס המטרוכארד, גם בפורטלנד שבמדינת אורגון, הממצבת את עצמה בחוד החנית של העירוניות האמריקאית החדשה, פועל מאז 2007 רכבל המחבר את העיר עם האוניברסיטה הממוקמת בפסגת גבעה. גם באנקרה בירת תורכיה יש רכבל ואפילו בלבנון.  אף שמדובר בפתרונות נקודתיים הם יותר נפוצים ממה שאנחנו חושבים.

דרום אמריקה, שהכירה לנו את מושג הBRT, הכירה לנו לראשונה גם את מושג "רשת הרכבלים", פרישה נרחבת בעיר שנותנת מענה לאוכלוסייה המתגוררת בצפיפות על מדרונות תלולים. על אף הפרישה הרחבה עדיין מדובר במענה משלים שמקשר איזורים מנותקים עם רשת התחבורה העיקרית של העיר.
הראשונה הייתה מדליין הקולומביאנית שמנסה למצב את עצמה מחדש בהקשר תחבורתי פופולרי יותר מ"דראג טראפיקינג". המערכת פועלת כבר מ-2004 וכוללת שלושה קווים שיתרחבו לחמישה בעתיד הקרוב. הם מגיעים מאותם פרברים תלולים, צפופים, עניים ולא נגישים אל רשת התחבורה המפותחת במרכז מדליין ומסיעים כבר מעל 30,000 אנשים ביום. מחקרים הראו צניחה תלולה בפשיעה בשכונות שמשורתות על ידה (שקודם לא שורתו כלל על ייד תח"צ עקב בידודן הטופוגרפי).
רעיון לרכבל בשיקגו
מדליין היתה רק הראשונה, קראקס בוונצואלה פתחה את קו רכבל התח"צ הראשון שלה ב-2010, ריו דה ז'נירו בברזיל פתחה קו רכבל ב-2011 ולה פאז בירת בוליביה עקבה אחריהן ב-2014 והציגה לעולם את מערך הרכבלים הארוך בעולם. לא קל לגור על פסגות האנדים ואין ספק שהרכבלים הקלו על חיי האנשים שלא יכלו לגור במרכז העיר והיו מנותקים ממנו גיאוגרפית כמעט לחלוטין. התמונה בראש הפוסט של רכבל לה פאז. ב-2015 הכריזה גם בוגוטה בירת קולומביה על פרויקט רכבל עירוני והרשימה הולכת ומתארכת.
ומה שמתחיל בדרום אמריקה לא נשאר בדרום אמריקה, כבר הזכרנו את אנקרה בירת תורכיה, אך גם בעיר קונסטנטין באלג'יריה יש רכבל קצר שמסיע קרוב ל-3 מליון נוסעים בשנה ועתידים להתווסף לו שני אחים קטנים בקרוב, במקסיקו הרעיון מאומץ באהבה,  בונקובר מתוכנן רכבל כחלק מאמצעי התח"צ המוביל אל האוניברסיטה וגם בפאתי פריז מתוכננים רכבלים שיקשרו אזורים דלילים אל קצה תחנות המטרו. רעיונות מקודמים גם בערים שונות בארה"ב כדוגמת אוסטין ושיקגו. ישראל פשוט רוכבת על טרנד עולמי.

רכבל באנקרה

אז זה פתרון טוב או רע?
כמו כל פתרון, הוא יכול להיות טוב או רע, כאשר השאלה העיקרית היא האם הוא מתאים לבעיה הנקודתית שרוצים לפתור, וכמובן האם הוא תוכנן נכון.

נתחיל ברע:
הרכבל הוא טכנולוגיה ישנה, שבניגוד לטכנולוגיות ישנות אחרות כגון מכוניות או רכבות לא עבר תהליך אבולוציוני ראוי לשמו עד עתה. כתוצאה מכך, כאשר תעלו על רכבל בן 100 או על רכבל חדש לא תחושו הבדל גדול בחווייה. אחת הסיבות לכך היא הביקוש הנמוך שהיה עד לאחרונה לרכבלים ברחבי העולם, מה שהביא בתורו למעט חברות שעוסקות בתחום בניית הרכבלים (למעשה שני בעלים בלבד שמחזיקים בשלוש חברות) ולחדשנות מועטה. ההתעניינות הנוכחית עשויה כמובן לעורר את השוק גם בתחום המו"פ אבל נכון לעכשיו זה עוד לא קרה.
הרכבל הוא פתרון יקר, אך עם תדמית זולה. "כמה כבר עולה כבל", "כמה כבר עולות קרוניות לא מתוחכמות") אנחנו נותנים להן הערכת מחיר נמוכה, אך בפועל יש לרכבלים עלות די גבוהה, שנובעת במידה מסוימת מהדואופול שהוזכר קודם, אך גם מעלויות אמיתיות של בניית התחנות (כרגיל זה המרכיב היקר ביותר) וגם עלויות לא מבוטלות של הכבלים והקרונות, בעיקר אם אנחנו רוצים בהם תאורה, מזגן, wifi ושאר חידושים.
הרכבל הוא פתרון מוגבל קיבולת, גם הרכבלים העמוסים ביותר בעולם לא מתקרבים לקיבולת של אמצעי הסעת המונים. זה לא בהכרח רע, זה רק מגביל את הרכבל למקומות מסוימים. חשוב להבין זאת מראש כשבוחנים היכן כדאי לעשות רכבל. כך לדוגמה הרכבל המתוכנן למירון יעזור קצת בל"ג בעומר למסות האנשים שיגיעו, אך לא יותר מכך.
לרכבל יש בעיית אמינות, שנובעת בחלקה גם כן מהדואופול הלא חדשני שהוזכר קודם. תקלות זה כמובן משהו שקורה בכל אמצעי תחבורה אך שכיחותן גבוהה יחסית במערכות רכבל, ולזה מתווסף האפקט הפסיכולוגי של להיות תקוע בין שמיים וארץ. כלומר זו מערכת שנדרשת לאפס תקלות ולו רק מסיבה זו, והיא לא עומדת בכך.
תחזוקת הרכבל יקרה, והחלקים לא בהכרח נמצאים על המדף, אם צריך להחליף את הכבל או את מערכת ההנעה לעיתים נצטרך לסגור את כל המערכת לחודשים ארוכים. זה ממש בעייתי. בנוסף, עקב התקלות שצויינו קודם צריך להיות מערך מאד מסודר של חילוץ אנשים שתקועים בגובה רב. אמצעי החילוץ וההצלה האלה, גם אם לא ייעשה בהם שימוש לעולם, עולים הרבה כסף.
הרכבל אמנם מרחף באויר, אך תחנותיו ועמודיו יושבים חזק על הקרקע. כתוצאה מכך תהליך התכנון הוא ארוך ומסובך ויעיד על כך רכבל חיפה-טכניון-אוניברסיטה, שנמצא על שולחן השרטוט מסוף שנות ה-90. חלק מהעיכוב היה בגלל ויכוחים אינסופיים עם הטכניון על מיקום התחנות בתוכו, (וגם ויכוחים על מי יישא בעלות האבטחה של התחנות). אין בכך חסרון לרכבל, רק היעדר יתרון. החיסרון הוא בכך שבאופן סובייקטיבי זה נתפש לנו כמשהו קל לביצוע והפער הזה בין התחושה למציאות עשוי לקבור פרויקטים.
ולבסוף, הרכבל הוא פתרון A-B (עם תחנות אפשריות באמצע). הוא לא פתרון של רשת, אם כי הוא תמיד יכול להיות חלק מרשת תחבורה ציבורית שנסמכת על אמצעים אחרים. לא ניתן (או לפחות מאד מסובך), לייצר לו שלוחות וחלופות. וגם הארכה שלו לאחר שנבנה מאד מסובכת ולעיתים לא ברת ביצוע. חסרון זה משאיר אותו כפתרון נקודתי שמתאים למקומות ספציפיים בלבד.

ונסיים בטוב:
הרכבל הוא אמצעי מצויין לגישור על מרחבים טופוגרפיים קשים, תוך מינימום פגיעה בסביבה. (חשוב לציין שיש לו חתימת קרקע בתחנות, בעמודים וגם בשבילי חילוץ שצריך לפתוח עד לבסיסי העמודים, ובשביל אש (נקי מעצים) ממש מתחתיו) אבל ככלל חתימתו הסביבתית הנמוכה מאפשרת שימוש במסדרונות שבהם זה יהיה ממש אסון להעביר תשתית אחרת.
הרכבל הוא אמצעי משלים מצוין למערכת תחבורה ציבורית, הוא פועל בתדירות קבועה שיכולה להיות כל כמה דקות, והוא משול למערך מיניבוסים שמבצעים "שאטל" הלוך ושוב בלי הפסקה. הקיבולת שלו לא גבוהה במיוחד, אך למקומות רבים היא בהחלט מספיקה. אגב, מרשימת הפרויקטים שדובר עליהם בהתחלה נעדרים פרויקטים ביישובים ערביים, אך בהחלט ניתן להוסיף רכבל מבית ג'ן לאותה תחנה מתוכננת ליד צומת שבע, (וגם רכבל מצפת), רכבל מבית ג'ן גם לכיוון השני של ההר לחורפיש, עם תחנה באתר העליה לרגל הדרוזי "נבי סבלאן"  רכבל ממרומי פורדיס לצומת פורדיס, רכבל מהשכונות העיליות של אום אל פאחם למרכז העיר הנמוך ועוד...
הרכבל אכן מדלג על פקקים, הוא אמנם עושה זאת בריחוף עדין ודי איטי, אך בשעת שיא בוקר, ובעיקר כשמסלולו קצר יותר מהכביש בגלל הטופוגרפיה שלמטה, הוא בהחלט יכול לתרום רבות לקיצור זמני נסיעה.
הרכבל הוא אכן אמצעי סביבתי, שקט ולא מזהם.
הרכבל משמש כאטרקציה תיירותית נוספת, ומגדיר את האטרקטיביות של העיר, הוא מאפשר מבט מלמעלה ומשפר את תדמית העיר בעיני כל הנוסעים בו, גם הנוסעים הקבועים. כי מלמעלה הכל יותר פוטוגני. הוא גם מספק נקודות מבט שמקלות על ההתמצאות בעיר אחר כך, וזאת בניגוד לאמצעים תת קרקעיים שמקשים על ההתמצאות בעיר שמעליה. הוא לא רק רואה אלא גם נראה ומוסיף נקודות חיוביות לתדמית העיר עבור כל ההולכים ברחוב שמרימים את הראש ורואים את הרכבל.
ולבסוף, מדובר בטכנולוגיה קיימת ומוכחת, עם נסיון ברחבי העולם. לא צריך להמציא את הגלגל (או הכבל).


הרכבל הוא לא טוב ולא רע. הוא אמצעי נוסף לסל האמצעים שעומדים לרשותנו כמתכנני תחבורה וכמשתמשי תחבורה. למקומות מסוימים הוא מצוין ובמקומות אחרים הוא מיותר, ואני מקווה שיקבלו החלטות נכונות וישתמשו בכל מקום באמצעי המתאים לו. אנחנו יכולים לברך על גיוון אמצעי תחבורה, שזה תמיד דבר חיובי.
ולבסוף - הפקקים מחריפים ומצטברות העדויות שרכבים אוטונומיים דווקא יחריפו אותם עוד יותר, יהיה נחמד אם לפחות חלק מאיתנו יוכל לרחף מעליהם.