יום ראשון, 2 בספטמבר 2018

שתי גדות לאיילון, זו שלנו זו גם כן!!

הבלוג עדיין בהפסקה, אך אני מרשה לעצמי מפעם לפעם לשחרר פוסט בדיקת עירנות.

והפעם, גשר יהודית שמככב במשבר השבת הנוכחי, רציתי לחכות עם הפוסט לחנוכת הגשר, אך הרשת גועשת בנושא והיה חשוב לי לספק, כתמיד, את התמונה הרחבה יותר. נושא השבת לא יידון בפוסט זה, אבל אולי תקבלו תשובה למה מדובר בפרויקט מורכב יחסית.

נחל האיילון, שהיה ידוע בשמות נוספים כגון ואדי מוסררה, חצץ בין יפו ופרדסיה ליישובים שממזרח לו ופרדיסהם מאז ומתמיד, כיאה לנחל אכזב הוא לא ממש הפריע לשבילים השונים שחצו אותו, ובתקופות הבוץ שאחרי השיטפונות עוטרו גדותיו בעזרים ארעיים כגון חביות וקרשים שעזרו לקפץ מעליו. אותם שבילים שהובילו מיפו לכפר שלם וממנה ללוד ולירושלים (להלן דרך לוד), מיפו למלאבס וממנה לערי ההר (להלן דרך פתח תקווה), מג'מוסין (בבלי) לשייח' מונס דרך גשר שבע תחנות (תוואי שחייב גם חצייה גם של האיילון באזור ההלכה) ועוד דרכים נוספות מאי-כאן לאי-שם הפכו ברבות הימים לגשרים שאנחנו מכירים כיום, כשהם מתאימים עצמם גם ל"אוטוסטראדת נתיבי איילון" שנהגתה כבר בשנות השישים ובוצעה בקטע המרכזי בשנות ה-80.
גשר ההלכה הישן (גשר ביילי של הנדסה קרבית), ולידו הגשר המוכר לנו כיום -1988.
צלם: שמעון פוקס 26.01.88 - בית קריניצי. מצאתי אותה כאן
תמונה מדהימה בעיני.

לאורך הקטע המרכזי של האיילון, כ-6.5 ק"מ מקיבוץ גלויות ועד נחל הירקון יש כעשרה גשרים, גשר כל 650 מ', זה לא רע אבל כל עיר נהר אירופאית עשויה ללמד אותנו שאפשר גם יותר צפוף.
זה לא ממש מרגיש נכון להשוות בין האיילון לתמזה או לסיין, אבל דיון בהתפתחות עירונית, מעניין ככל שיהיה יאריך את הפוסט יתר על המידה. לכן די אם אגיד שלא משנה איך הגענו לכאן. היום גדות האיילון הם מרכז עירוני חזק ואפקטיבי, אבל מגעיל!!! 

לפעמים היכולת להגדיר בעיה שיושבת לך מול העיניים מגיעה דווקא ממקום לא צפוי. ב-2005 הגו בתל אביב את תוכנית האב לצירים הירוקים.

מפה מוקדמת של תוכנית הצירים הירוקים, ללא מקור לצערי.
הרעיון פשוט ונכון, להגדיר דרכים חוצות צפון-דרום ומזרח-מערב ולהשקיע בהן כדי שיהפכו לדרכים נעימות יותר לרוכבי אופניים והולכי רגל. הסתבר שממערב לאיילון ממש קל לייצר דרכים כאלה, כאשר השדרות הן המועמדות הטבעיות כמובן, וגם ממזרח לאיילון אפשר לאתר צירים כאלה, אבל צירים שהולכים כל הדרך ממזרח עד מערב נתקלו בבעיה - נתיבי איילון הבלתי עבירים, שהכריחו את הולכי הרגל ורוכבי האופניים לסטות ממסלולם הישר ימינה או שמאלה, ולחצות את האיילון על מדרכה צרה בגשר רועש שתוכנן למכוניות בלבד. 

הפתרון שנמצא היה הקמת גשרים ידידותיים להולכי רגל כדי לייצר חווייה נעימה ורציפה, כך גשר יהודית היה אמור לחבר את הציר שמתחיל מדרך הגבורה של גבעתיים, חוצה את רמת ישראל ובצרון (חוצה את הציר הירוק של שדרות ההשכלה), עובר את מתחם אלקטרה, היכן שהיום שוכן מוקד מכבי מתחת לקומפלקס גוגל ישראל, חוצה את האיילון בגשר הולכי רגל ומתחבר לשדרות יהודית המוריקות, ומהן לציר הארבעה הנעים להליכה - מרמורק, שדרות בן ציון (חוצה את ציר צפון-דרום ראשי של רוטשילד-ח"ן), וממשיך דרך בוגרשוב לים ולציר הטיילת.

זהו רק אחד מבין כמה צירים ירוקים של מזרח-מערב שתוכננו. ציר נוסף שקשור לענייננו העובר בשדרות יד לבנים החוצות את יד אליהו וחולף סמוך להיכל הכדורסל שם משתנה שמו לרחוב השלושה, הוא תוכנן להמשיך בגשר לרחוב הרכב וממנו לרחוב החדש שנסלל לא מזמן המקשר בין המסגר לדרך בגין .ומשם דרך נחמני לרוטשילד, לנווה צדק ולים. הגשר אושר לאחרונה למיטב ידיעתי.
הציר השלישי הקשור לעניינו לא מסומן במפה שמצאתי משמאל. זהו רחוב עמק ברכה הממשיך את כצנלסון של גבעתיים ומתוכנן להתחבר בגשר לרחוב שאול המלך, וממנו לנביאים ולכיכר דיזנגוף. למיטב ידיעתי הגשר ימומן כמטלה ציבורית של כל בוני המשרדים לאורך "זרוע המע"ר הצפוני", והוא יכלול גם נתיבי רכב פרטי (יציאה מהחניונים שלהם), ולצידם מדרכות רחבות במיוחד ושבילי אופניים.

צילום: מוטי מילרוד - מקור: כאן
לקח שש שנים לאשר את גשר יהודית ועוד 7 שנים להתחיל לבנות, בעיקר בגלל שאף אחד עוד לא ממהר לשים כסף לגשר שלא מעביר אפילו מכונית אחת. הגשר בוודאות ישפר את הניידות בתל אביב לחסרי רכב, גם מבחינת זמן הליכה וגם מבחינת איכות ההליכה. לא פחות חשוב, הגשר יספק אלטרנטיבה להליכה הלא נעימה לאורך גשר השלום (גבעת התחמושת) ויקטין במקצת את העומס עליו. הגשר יספק חמצן חשוב לעסקים החמודים לאורך שדרות יהודית כי יהיו שם הולכי רגל חולפים לאורך כל היום.   הגשר לא יעשה מהפכה גדולה, הוא פשוט יצטרף לשורה ארוכה של פתרונות אחרים שמשפרים במקצת את החיים של הולכי הרגל ורוכבי האופניים. תל אביב יצרה עשרות פתרונות כאלה בשנים האחרונות וברור לנו כיום שתל אביב היא העיר מוטת הולכי הרגל ביותר במדינה (בתחרות עם מרכז ירושלים). אף פרויקט לא עשה את זה לבדו, אבל כולם ביחד מייצרים שינוי. לכן, כל אחד שטוען שהוא לא מבין למה צריך את הגשר כי הוא לא ישנה הרבה, פשוט לא מבין שעירוניות מעולם לא בנויה על פרויקט אחד ויחיד אלא על תפיסה כוללת.
(ולפני שתגידו שאני קושר כתרים בוהקים מדי לעיריית תל אביב, תמיד אמרתי שהעירייה מדברת ועושה בשני קולות ותורמת את חלקה גם לשימור חוזקו של הרכב הפרטי על חשבון הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ועדיין, הסה"כ של המאזניים נוטה לדעתי קצת יותר לכיוון הולכי הרגל, בטח שיותר מבערים אחרות).

הדמיית קירוי האיילון - מקור: כאן
משהו קרה ב-13 השנים האלה מיום תכנון הגשר ועד הקמתו, מישהו הצביע על כך שנתיבי איילון הם לא בדיוק נהר הסיין או התמזה, ושהגשרים לא בדיוק מספקים מבטים מחמיאים על העיר. מישהו אחר סיפר שבמקומות רבים בעולם החביאו אוטוסטראדות מתחת לפני השטח הפכו את כל השטח שמעליהן לשטח ציבורי פתוח, מישהו אחר אמר שלא יכול להיות שכל כך צפוף בכניסה לתחנות הרכבת וחייבים לייצר שטח ציבורי נוסף לידן, תוכנית הגשרים הצנועה שהיתה חלק מתוכנית הצירים הירוקים החלה לשנות את פניה לתוכנית "קירוי האיילון"

גשר יהודית עוד לא חלק מתפיסה זו, ובגלל שעוד לא ידעו גם איך תיראה המסילה הרביעית באיילון כשתכננו אותו, הלכו על בטוח ותכננו גשר תלוי. ללא עמודים מעל האיילון, דבר שמייקר אותו, ומקשה על תהליך הבניה שלו, אבל היה הכרחי בעידן חוסר הוודאות.
מאז עיריית תל אביב, מתכנני המחוז ומשרד התחברוה עבדו קשה על תוכנית קירוי האיילון והוכיחו שהיא ישימה, הם יצרו לכל המגדלים המתוכננים אפשרות לקשר עם הכיכר הציבורית הגדולה שתיבנה מעל האוטוסטראדה, הם יצרו סט קריטריונים הנדסיים שיאפשרו את הבנייה שלה בבוא העת.  במקביל עובדים על תוכניות מפורטות לקירוי חלקים נוספים של האיילון, כשהדגש העיקרי הוא על אזורי תחנות הרכבת העמוסים בהולכי רגל. לא מזמן ראיתי תוכנית שמקיפה את כל תחנת ההגנה בשטח ציבורי איכותי. זה פשוט נראה טוב.

אחר כך יטילו על יזמים פרטיים מטלות ציבוריות לקירוי חלקים נוספים והכל לאט לאט יתחבר לחזון שנהגה. זה ייקח עשרים שנה לפחות, אבל זה כנראה יקרה.
חזון האיילון מקצה לקצה - מקור: כאן

קירוי האיילון יספק חיבור נעים בין המגדלים שממזרח למגדלים שממערב, וגם חיבור נעים בין צפון לדרום. הוא פרויקט יקר ונכון שאני מקווה שיקודם מהר יחסית. שלושת תחנות הרכבת לאורכו, מגדלי המשרדים הרבים, שני קווי הרק"ל החוצים אותו ובעתיד המטרו, במקביל להמשך הגידול בתנועת האופניים שהוא יעודד, מבטיחים תנועה ערה של אנשים לאורך כל שעות היום, לפחות בחלקיו המרכזיים. גשר יהודית הוא הסנונית הראשונה בקירוי זה.

ולא פחות חשוב, תל אביב משמשת דוגמה ומופת לערים אחרות שנחצות באכזריות על ידי נהר מכוניות.
ירושלים קדמה לתל אביב כאשר קירתה חלק קטן מאוטוסטראדת בגין גם באזור גבעת מרדכי וגם באזור שער העיר, אך קירוי האיילון העניק לה רוח גבית להציע תוכנית שאפתנית יותר לחיבור קמפוס גבעת רם לשכונת בית הכרם. 
קירוי בגין בי-ם - מקור - כאן


גם נתניה הציעה תוכנית דומה לחיבור נדרש בין השכונות המזרחיות והשכונות המערביות מעל כביש 2, עיריית הרצליה מקדמת את המשך הפארק המוצלח שלה עם ריחוף מעל אחד הכבישים החוצים אותו ויוזמות נוספות ממשיכות לצוץ,  אף אחד עוד לא מציע לבטל אוטוסטראדות, אבל אם הן נשארות, לפחות שיפצעו את הערים שלנו פחות.




יום שני, 23 ביולי 2018

תחבורה ציבורית גאה - פוסט אורח מאת CCYCLIST

הבלוג אמנם בחופשה, אך החלטתי לפתוח אותו לפוסט אורח אקטואלי
הגולש CCYCLIST מפורום תחבורה ציבורית בתפוז בנה שרשור מאד ארוך ויפה של תמונות מאמצעי תחבורה ציבורית הנושאים את קשת הגאווה מ-14 מקומות שונים בעולם. אל התמונות הוא הצמיד מידע מתורגם מויקיפדיה האנגלית על זכויות קהילת הלה"טבים באותן מדינות.
מאחר ומאד אהבתי את השרשור, גם את הרעיון מאחוריו וגם את הביצוע, ביקשתי את רשותו להעתיקו לפורמט של רשומה בבלוג וקיבלתי. אז שבו, תיהנו מהתמונות ובדרך אני מקווה שגם תחכימו כמו שאני החכמתי.

1. ארגנטינה - תחנת מטרו בבואנוס איירס
חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1887
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
זכות חוקית לשנות מגדר מ 2012
שירות צבאי:
מותר להומואים, בי, לסביות, לשרת באופן גלוי
 
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות בבואנוס איירס וברוסאריו (הרחבה בערך המלא)
זכויות משפחה:
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2010
אימוץ:
זכויות אימוץ מלאות מ 2010


2. אוסטרליה - מטוס של חברת קוואנטאס האוסטרלית - במסגרת פרסום של מצעד המרדי-גרא (מ-1978 בסידני המרדי-גרא הוא גם מצעד של הקהילה הגאה למען זכויותיהם).

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
תמיד חוקי לנשים, חוקי לגברים בכל המדינות והטריטוריות מ 1997, גיל הסכמה זהה ליחסים הטרוסקסואליים בכל המדינות מ 2016
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
שינוי מגדר מוכר בכל תחומי השיפוט
שירות צבאי:

מותר להומואים, בי, לסביות לשרת באופן גלוי מאז 1992, מותר לטרנסג'נדרס לשרת באופן גלוי מ 2010
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות פדראליות בשל נטייה מינית, זהות מגדרית ולאינטרסקס מ 2013, הגנות ללהט"ב חוקי כל המדינות והטריטוריות.
זכויות משפחה:
הכרה במערכות יחסים:
בחוק הפדרלי: הכרה ביחסים דה-פקטו מ 2009, נישואין חד מיניים מ 2017
אימוץ:
זכויות אימוץ שוות לזוגות מאותו המין בכל המדינות והטריטוריות

3. בלגיה - אוטובוס ורכבת קלה בבריסל, בירת בלגיה ובירת אירופה.

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1795, גיל הסכמה שווה.
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות את מגדרם החוקי ללא ניתוחים.
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי.

הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות בשל נטייה מינית וזהות מגדר, ראו ערך מלא
זכויות משפחה:
הכרה במערכות יחסים:
ברית זוגיות מ 2000, נישואין חד מיניים מ 2003

אימוץ:
זכויות שוות לאימוץ לזוגות מאותו המין מ 2003
הערה ייחודית למדינה: כבירת האיחוד בריסל אחראית גם לדירקטיבת זכויות להט"ב אירופאית כללית בכל מדינות האיחוד האירופאי ולפרק הלהט"בי באמנת זכויות האדם האירופאית.

4. קנדה - אוטובוסים מהליפקס, טורונטו וקלגרי


חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1969, גיל הסכמה שונה ליחסים אנאליים (כולל להטרוסקסואלים) שהוכרז כמפלה ע"י מספר בתי משפט במדינות המחוז.
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
שינוי מגדר חוקי אפשרי בכל מדינות המחוז, כללים שונים מאפשרים שינוי ללא ניתוחים במדינות מחוז מסויימות.
 
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת בגלוי מאז 1992
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנה בשל נטייה מינית מ1996, הגנה בשל רקע זהות מגדר או ביטוי מגדרי מ 2017 מוגנים מפורשות בחוק בכל רחבי המדינה (ראו ערך
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים חוקיים מ 2005
אימוץ:
חוקי ברחבי המדינה, יתכנו הבדלים ספציפיים בין מדינות המחוז והטריטוריות השונות
הערה ייחודית למדינה: הנישואין הקנדיים, בדומה לנישואי קפריסין הבנויים על אותו בסיס חוקי בריטי-קולוניאלי היו הראשונים שהיו פתוחים לתושבי חוץ ללא זיקת אזרחות או תושבות למדינה ולכן מספר זוגות ישראליים נישאו שם וייבאו את נישואיהם לישראל ב 2005 באמצעות "בג"צ נישואי קנדה".

5. דנמרק - רכבת גאווה בקופנהגן
חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1933, גיל הסכמה שווה מ 1977
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות מגדר ללא דיאגנוזה רפואית, תהליך הורמונאלי, או ניתוחים.
 
שירות צבאי:
מותר להומואים, בי, ולסביות לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות חוקיות בשל נטייה מינית וזהות/ביטוי מגדרי (ראו ערך
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2012
אימוץ:
זכויות אימוץ מלאות מ2010

6. צרפת - רק"ל מהעיר אנגרס
 חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקי מ 1791, גיל ההסכמה חזר להיות שווה ב 1982
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות את מגדרם החוקי ללא ניתוחים
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות חוקיות בשל נטייה מינית וזהות/ביטוי מגדרי (ראו ערך מלא
 
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
ברית זוגיות מ 1999 / 2009 (יתכן שהיו הבדלים בתחומי שיפוט שונים, דפרטמנטים מעבר לים וכדומה), נישואין חד מיניים מ 2013
אימוץ:
ליחידים להט"בים ולזוגות מאותו המין מותר לאמץ

7. גרמניה - תחנות אוטובוס מברלין
חוקיות יחסי מין מאותו המין:
מזרח גרמניה: חוקיים מ 1968, מערב גרמניה: חוקיים מ 1969. גיל הסכמה שווה מ 1994
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות מגדר חוקי ללא צורך בניתוחים
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות בחוק בשל נטייה מינית וזהות מגדרית בכל רחבי המדינה, הגנות מסויימות משתנות לפי אזור (ראו ערך מלא
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2017, ברית זוגיות בין השנים 2001-2017
אימוץ:
זכויות אימוץ מלאות מ 2017

8. אירלנד - אוטובוסי גאווה בדבלין
חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1993, גיל הסכמה שווה.
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות את מגדרם לפי הכרזה עצמית מ 2015
 
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות חוקיות בשל נטייה מינית.
זכויות משפחה
 
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2015
אימוץ:
כן
הערה ייחודית למדינה: ראש הממשלה ליאו וארדאקר הוא גיי וחי עם בן זוג

9. איטליה - תחנת מטרו גאה (בחסות נטפליקס)
 חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקי מ 1890
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
לטרנסג'נדרס לשנות מגדר חוקי מ 1982
שירות צבאי:
מותר להומואים, בי ולסביות לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנה בשל נטייה מינית בתעסוקה
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
מגורים משותפים לא רשומים וברית זוגיות מ 2016. נישואין חד מיניים אסורים, הכרה ראשונה בנישואין חד מיניים זרים ב 2017.
אימוץ:
אימוץ ילדי בני זוג מוכר ע"י בתי המשפט על בסיס כל מקרה לגופו

10. הולנד - רק"ל באמסטרדם
 חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1811
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטרנסג'נדרס לשנות את מגדרם החוקי רק אחרי דיאגנוזה, אך ללא חובה בתהליך הורמונלי או ניתוחי
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות בשל נטייה מינית
 
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
ברית זוגיות מ 1998, נישואין חד מיניים מ 2001
אימוץ:
זוגות מאותו המין יכולים לאמץ במשותף

11. ספרד - תחנת המטרו צ'ואקה, באזור הגאה של מדריד (גם כאן בחסות נטפליקס)

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1979
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
מותר לטנרנסג'נדרס לשנות את מגדרם החוקי ללא ניתוחים
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנה בחוק בשל נטייה מינית בכל רחבי המדינה, הגנות בשל זהות מגדרית במדינות מחוז ותחומי שיפוט מסויימים
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2005
אימוץ:
כן, מ 2005

12. שוודיה - קשת גאווה במנהרות המטרו של שטוקהולם
בונוס שטוקהולם - תחנות מטרו מהממות אחרות...

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1944, גיל הסכמה שווה מ 1972
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
הזכות לשנות מגדר מ 1972, אין דרישה לניתוחים מ 2013
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות חוקיות בשל נטייה מינית וזהות/ביטוי מגדרי
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2009
 
אימוץ:
מותר לזוגות מאותו המין לאמץ

13. הממלכה המאוחדת (בריטניה)
נאלצתי לבחור 5 תמונות בלבד מתוך התמונות הרבות שהעלה CCYCLIST על בריטניה, מלונדון, מברייטון, וכן על רכבות בינעירוניות,  ניידות משטרה, אמבולנסים ועוד. גם התמונה בראש הפוסט היא מבריטניה. לתמונות המלאות גשו לשרשור
חוקיות יחסי מין מאותו המין:
תמיד היה חוקי לנשים, חוקי לגברים מ 1967 באנגליה ו-ווילס, 1981 בסקוטלנד, 1982 בצפון אירלנד. גיל ההסכמה הושווה ב 2001
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
הזכות לשנות מגדר חוקי מ 2005
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת באופן גלוי מ 2000
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנות חוקיות בשל נטייה מינית וזהות מגדרית מ 2010
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים מ 2014 ב: אנגליה ו-ווילס, סקוטלנד. ברית זוגיות מ 2005.
הגבלות: נישואין חד מיניים אינם מוכרים או מבוצעים בצפון אירלנד
אימוץ:
אימוץ משותף ואימוץ ילדים חורגים מ 2005  באנגליה ו-ווילס, מ 2009 בסקוטלנד, מ 2013 בצפון אירלנד.
 
הערה ייחודית למדינה: בממלכה המאוחדת 3 מערכות חוקים שונות, אנגליה ו-ווילס, סקוטלנד, צפון אירלנד. הטריטוריות הבריטיות השונות שמעבר לים אינן מוגדרות כחלק מהממלכה המאוחדת ויש להן  מערכות חוקים נפרדות כל אחת. בכמה מהן כמו ג'רזי, גרנזי, גיברלטר והאי מאן יש נישואין חד מיניים.  


 14. ארה"ב - רכבת עירונית,  חשמלית ומיניבוס מצחיק בסן-פרנסיסקו

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים בכל רחבי המדינה מאז 2003, ע"ע משפט לורנס נגד טקסס
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
חוקים שונים לפי תחום שיפוט
שירות צבאי:
כן, באופן גלוי, מדיניות ה"אל תשאל, אל תספר" בוטלה בספטמבר 2011.
נכון לינואר 2018 טרנסג'נדרס יכולים להתגייס
הגנה חוקית מאפלייה:
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
נישואין חד מיניים חוקיים בכל רחבי המדינה למעט סומואה האמריקנית וכמה תחומי שיפוט שיבטיים – משפט אוברגפל נגד הודג'ס
נישואין חד מיניים מוכרים ע"י הממשלה הפדרלית מאז 2013 – משפט ארצות הברית נגד ווינזור.
אימוץ:
חוקי ב50 מדינות מאז 2016
הערה ייחודית למדינה: סעיף ה"הגנה חוקית מאפלייה" אינו ריק בטעות. הוא אינו קיים ברובריקה של הערך הוויקיפדי. בערך עצמו מפורט שקיומה או היעדרה של הגנה כזו תלוי בכל אחת ואחת מ 50 המדינות ומהטריטוריות האמריקאיות השונות.
הערה על כלי הרכב הפרסומי השייך ל BART: הוא סוג של אמצעי פרסום השייך לחברת הרכבות ולכן הוא "עובר" איכשהו את ההגדרה התח"צית למרות שאינו אמצעי סדיר.

 שונות:
היורוסטאר הבינלאומית

מערך השכרת האופניים בלונדון

15. ישראל
לצערי לא מצאתי תמונות של סולידריות תח"צית, אם תשלחו לי אני כמובן מיד אעלה. CCYCLIST מציין שיש תמונה של הדמית פוטושופ של מטוס שלא יצאה לפועל, גם בגלל התנגדות גורמים דתיים וימניים וגם בגלל שעלות הצביעה היתה אמורה להיות ממומנת מהתקציב המועט שמועבר לתמיכה בקהילות הגאות בישראל, וגם לדעת ארגוני הלהט"ב יש דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף הזה. ההדמיה מוצגת משמאל
וזה מה שיש לויקיפדיה האנגלית להגיד על זכויות הלהט"ב בישראל:

חוקיות יחסי מין מאותו המין:
חוקיים מ 1988, אך ללא אכיפה של חוקי "יחסי סדום" לפני כן, היועץ המשפטי לממשלה הכריז ב-1963  שחוקים נגד הומוסקסואליות לא יאכפו.
זהות מגדר / ביטוי מגדרי:
שינוי מגדר חוקי אפשרי ללא צורך בניתוחים
שירות צבאי:
מותר ללהט"בים לשרת בגלוי
הגנה חוקית מאפלייה:
הגנה חוקית בשל נטייה מינית בתחום התעסוקה ובשירותים אחרים, הגנה בשל נטייה מינית וזהות מגדרית בבתי הספר.
זכויות משפחה
הכרה במערכות יחסים:
מגורים משותפים בלתי רשומים (הניסוח המקביל ל"ידועים בציבור" בוויקיפדיה באנגלית) מ 1994, נישואין חד מיניים המבוצעים מחוץ לישראל מוכרים מ 2006 (הערה של CCYCLIST מנסיון אישי שלו, זו לא בדיוק זכות שהמדינה ששה לממש, התחושה הכללית היא שהנישואין לא באמת מוכרים על ידי המדינה, גם אם היא מסכימה לשנות את הסטטוס בת"ז - CCYCLIST  מרחיב שהכוונה היא לכל הנישואין האזרחיים כאשר הסטטוס שנקבע בבג"צ עוד בשנות ה-60 הוא שהמדינה "רושמת אך אינה מכירה". בג"צ נישואי קנדה מ-2006 שהתייחס ספציפית לזוגות מאותו המין בעצם נכנס לאותה מסגרת שנקבעה בבג"צ הנישואים האזרחיים.
הגבלות: רק נישואין המאושרים ע"י הרשויות הדתיות יכולים להתקיים בישראל, ולכן לא זוגות מאותו המין לא יכולים להינשא בישראל. תקף גם לזוגות הטרוסקסואלים שאינם יכולים להינשא בנישואין דתיים. 
אימוץ:
כן, זוגות מאותו המין יכולים לאמץ (הערה של CCYCLIST -  יכולים לאמץ בחו"ל וזה יוכר משפטית בארץ, אך  אין גישה למערכת האימוץ הישראלית עד שתוסדר חקיקה בנושא)

סיכום של CCYCLIST
המצב בישראל לא היה רע במונחי שנת 2000 אבל מאז המצב התקדם מאד במדינות אחרות ולכן היעדר ההתקדמות בישראל יחסית למדינות המערב מתסכלת, והיא הסיבה הכוללת לשביתה.  





יום רביעי, 24 בינואר 2018

תוכנית חירום לפקקים

לאחרונה נראה שמכת הפקקים על ראש שמחתנו יותר מכרגיל, וכולם דורשים משר התחבורה פתרון. ואולי זה המקום להצהיר - אין פתרון לפקקים!!!
הפקקים הם לא בעיה ישראלית, הם בעיה עולמית שבשום מקום לא הצליחו להתמודד עימה. היכן שיש הרבה כלי רכב יש פקקים, נקודה. לא קיימת בעולם רשת דרכים ללא צווארי בקבוק וכל ניסיון לפתור צוואר בקבוק רק מעביר את הפקק לצוואר הבקבוק הבא, חמור מכך, פתרונות שמיועדים לרכב פרטי (סלילת והרחבת כבישים, מיחלוף והגדלת היצע החניה) מביאים להגדלת השימוש ברכב פרטי. לפיכך התגבשה בעולם התובנה שאי אפשר להילחם בפקקים באמצעות הגדלת היצע הכבישים כי זה פשוט לא עובד. מה שצריך לעשות זה לעבור לניהול ביקוש. התובנה הזו, שנכונה שבעתיים לארצנו הצפופה, מתחילה סוף לחלחל גם אצלנו. לכן שמחתי כשראיתי בדה מרקר את הכותרת הממצה של ידידת הבלוג מירב מורן 

"מה הפתרון לפקקים? אין, אבל יש אלטרנטיבה"

הרעיון הוא פשוט - גם בניו-יורק, לונדון, פריז, מוסקבה, טוקיו ושנחאי יש פקקים, אבל אתה יכול לבחור אם לעמוד בהם או לנסוע בתחבורה ציבורית עוקפת פקקים. הרכבות התחתיות הן כמובן עמוד השדרה אבל גם רכבות קלות ונתיבי העדפה לאוטובוסים עושים את העבודה.
וכמובן שבנוסף להם תכנון נכון הכולל עירוב שימושים בריא, יאפשר לרבים יותר מאיתנו לוותר על התחבורה הממונעת (ציבורית או פרטית) ולהתנייד ברגל או באופניים, כפי שמרחיבה מירב מורן כאן.
מירב לא לבד, גם המתחרים מרימים את הכפפה עם כתבות משלהם עם מסקנות דומות, ארגונים של נוסעי אוטובוסים  ולובי 99 מנסים גם להטמיע את התובנה הזו בקרב נבחרי הציבור. גם בוועדות התכנון השונות ובמשרד התחבורה התכניות החדשות מקודמות (בחלקם) על סמך תובנה זו.

אבל החלק הכי חשוב הוא המחאה שמגיעה מהציבור ונבחריו ברשויות המקומיות, המתנגדים לתכניות הבנייה הענקיות בשטחם בשל התובנה שהן יביאו לפקקים גדולים (וגם כי אף אחד לא באמת רוצה תושבים חדשים אלא רק תעסוקה בגלל שיטת הארנונה הדפוקה שלנו). ניסיונות המדינה להראות הישגים בתחום פתרון מצוקת הדיור נתקלים שוב ושוב בחומה  בצורה ובדרישה בלתי מתפשרת לכלול מראש בתכניות גם פתרונות תחבורה, כשהחידוש הוא שהמתנגדים לתכניות דורשים שוב ושוב גם תחבורה ציבורית איכותית ולא רק כבישים ומחלפים. המאבק המתוקשר הזה מתומצת לדרישה מהמערכת להקים "קבינט תחבורה" שבדומה לקבינט הדיור יגדיר תכנית חירום לאומית ושידאג לזירוז כל התהליכים הקשורים בפתרון בעיית התחבורה. ואז נשאלת השאלה - מה קבינט התחבורה יכול לעשות?

ברור שקבינט התחבורה, אם וכאשר יוקם (כי צריך להודות שמשרד התחבורה דוקא מקדם פרויקטים לא רע), ישקיע הרבה ממרצו בקידום פתרונות יקרים ואיכותיים, חלקם כבר על השולחן אבל דורשים קיצור הליכים (ובראשם המסילה הרביעית באיילון והמשך הרחבת הפוטנציאל הרכבתי, הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים והרכבות התחתיות בגוש דן) וחלקם חדשים לגמרי. התוצאה תהיה הרבה יותר פרויקטים, ארוכי טווח ומורכבים, שרצים במקביל, ובזכות הכמות הגדולה שתהיה, המהפכה תהיה מהירה יותר.

זה כמובן חיובי, אבל פרויקטי תשתית מורכבים לוקחים זמן. כדי להמחיש את הנקודה אתאר את שנות המפנה הקרובות בהסעת המונים בישראל. תוכלו לראות שיש שנים שבהם פשוט לא יקרה כלום (כלומר יהיו שיפורים נקודתיים ולא נוצצים, לא ממש כלום). כדאי לזכור שאלה רק לוחות הזמנים הרשמיים, עיכובים עוד יצוצו כי זו מנת חלקו של כל פרויקט מורכב.

2018-2019 בשנים אלה תחנוך רכבת ישראל את המסילה לירושלים ומסילת השרון, תחילה במתכונת חלקית ובסוף במתכונת מלאה.
2020 - כלום (שיפורים נקודתיים בלבד)
2021 - כלום לפחות עד אוקטובר
2022 - שנה מלאה ראשונה להפעלת הקו האדום בגוש דן, הארכות הקו האדום והקו הכתום בירושלים, הרכבל בחיפה ואולי שני קווי מטרונית נוספים.
2023 - כלום (שיפורים נקודתיים בלבד)
2024 - כלום לפחות עד אוקטובר
2025 - שנה מלאה ראשונה להפעלה של הקו הירוק בגוש דן ובירושלים (ורשמית גם הסגול  בגוש דן והכחול בירושלים אבל הם כנראה יידחו קצת), הפעלת המסילה המזרחית, הפעלת הרק"ל בין חיפה לנצרת. בשנה הזו אולי גם ייחנכו עוד נתיבים מהירים ואולי גם הרק"ל לנצרת.
2026 - כלום (שיפורים נקודתיים בלבד)
2027 - כלום (שיפורים נקודתיים בלבד)
2028 - התאריך האופטימי ביותר לפתיחת המסילה הרביעית באיילון ואולי גם כבר ארבע מסילות בין תל אביב לחיפה
2040 - תאריך היעד האופטימי ביותר לרכבת תחתית ראשונה בגוש דן.
בין 2028 ל-2040 כמובן שייחנכו פרויקטים שכרגע נמצאים בתכנון מתקדם כמו מסילת עוקף באר שבע, הרחבת תחנת נתב"ג, הארכת קו כרמיאל צפון-מזרחה וכו'. כרגע אין  שום תאריך ריאלי שניתן לנקוב בו לגביהם.

מי שחושב שיש פתרון טכנולוגי באופק טועה ומטעה - אובר במתכונתה הרווחת כמונית גורמת לפקקים ולא מפחיתה אותם. נסיעות שיתופיות שמתבצעות בכל מקרה עשויות לתרום במידה מועטה למלחמה בגודש, אך מרבית הנוסעים בהם יגיעו מתחבורה ציבורית ולא מרכב פרטי כך שסביר שההקלה בכלל לא תורגש. לפי המודלים רכב אוטונומי יתנהג  בערך כמו נהג אובר, יבצע נסיעות ריקות רבות (ללא אף אחד ברכב) ורק יתרום לגודש, ולגבי רכב מעופף? אני אופטימי אבל אני עדיין מעריך שהוא יהיה נפוץ רק בעוד כמה עשרות שנים.

עם כל כך הרבה חורים בלו"ז ללא שום הישגים, וללא פתרון טכנולוגי קסום באופק, קבינט הדיור חייב לחשוב גם על פתרונות קצרי טווח לשיפור המצב.

הפתרון לטווח הקצר - נת"צים ומת"צים
גם התובנה הזו כבר מתחילה להתגלגל, אך לנת"צים ומת"צים יש שתי בעיות.
האחד הוא תדמית "לא סקסית" והשני הוא הצורך לפגיעה, ברמה כזו או אחרת בנדל"ן שהרכב הפרטי כבר ניכס לעצמו בכבישי ארצנו, ומאחר ולשימור כוחו של הרכב הפרטי יש לובי חזק, נדרש לובי חזק כנגדו. שמחתי לשמוע שלובי 99 הרים את הכפפה ואולי בעזרת חקיקה תומכת נראה התקדמות מהירה יותר גם בתחום זה.

לפני שנתיים בדיוק פרסמתי רשומה על תוכניות לנתיבי העדפה שמתחילים לקרום עור וגידים.
התוכניות הגדולות לרכבות קלות דווקא קודמו, חלקן אושרו ונמצאות לקראת תחילת מכרזי ביצוע וחלקן בתהליכי אישור אחרונים, מבין התוכניות הקטנות יותר, ולכאורה המהירות יותר לביצוע אין התקדמות ראויה ואף יש נסיגה. כך בוטלו קווי הBRT שנת"ע תכננה בערי השרון (הקו הורוד) ובערי דרום גוש דן (הקו הכחול) והוחלפו בפרויקט מהיר לעיר שמתקדם בתכנון ואמור לצאת לביצוע בחבילות קטנות בשנה הקרובה וישמח  תמיד לקצת עזרה מהדרגים הגבוהים בכדי לשכנע את ראשי הרשויות להישאר איתו על הספינה.

 פרויקט מהיר לעיר צפוי לשלש את מספר הנת"צים בגוש דן, אך ערב בחירות מקומיות אף ראש עיר לא רוצה לראות את עירו הפוכה בעבודות תשתית מרגיזות. תפקיד קבינט התחבורה יהיה בעיקר לשכנע, באמצעות שיטות מקל וגזר שונות, ואולי גם בעזרת חקיקה, את הרשויות להתקדם ומהר.  מנתיבי איילון דווקא נושבת רוח חיובית - זו התגובה שקיבלתי מהם.

בשנה האחרונה, מאז השלמת חתימת ההסכמים עם הרשויות בסוף 2016, הקימה נתיבי איילון צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, אשר כבר השלימו את התכנון המוקדם והסופי של רוב הנתיבים.
במהלך 2018 צפוי להתבצע תכנון מפורט, כאשר ב- 5 רשויות בגוש דן, כבר מתקיימות עבודות ביצוע במסגרת פרויקט מהיר לעיר.
אומנם, ברוב הצירים לא מדובר בפרויקט הנדסי מסובך, אך מבחינה תכנונית הוא מורכב מאוד, שכן עבודה במרכזי 17 ערים דורשת תיאום עם כל הגופים הרלוונטיים לרבות חברות תשתיות, מים, ביוב, תקשורת וכמובן עם הרשויות במקביל, במטרה לקצר לוחות זמנים.
במקביל, נתיבי איילון יצאה כבר עכשיו למכרז להקמת מאגר קבלנים, וזאת על מנת שברגע שיושלם השלב התכנוני, יוכלו לצאת לביצוע מיידי, במקום להמתין חצי שנה להשלמת הליך מכרזי.
הרשויות המקומיות מחויבות לפרויקט עליו חתמוואנו עובדים עימן בשיתוף פעולה מלא לקידום התכנוןאף אחת לא הודיעה על ביטול.
השלמת הפרויקט, הכולל כ-80 נתיבים (חבילות ביצוע) על פני כ-160 ק"מ ב-17 רשויות, צפויה להסתיים עד סוף 2021.
מקור: כאן

בתחום הדרכים הבינעירוניות המצב לא טוב בהרבה, נראה שאף אחד לא מקדם החלטה אמיצה לקחת נתיב מהרכב הפרטי ולהופכו לנת"צ, מאחר ואין לזה גב ציבורי.  נשארנו עם פתרונות מאולצים כגון נת"צ בשול הדרך (שדווקא עובד מצוין בכביש 2 ובכביש 20 עם הסדרת נושא האכיפה), או פתרונות יקרים (וחשוב יותר עתירי זמן ביצוע) להרחבת כבישים כדי להוסיף נתיב. כך בכביש 4 הפקוק, בכביש 1 בכניסה לירושלים (בין גינות סחרוף לכניסה לעיר) ובמקומות נוספים. 
פרויקט הנתיבים המהירים הנוספים (בדגש על כביש 5 שניתן להגדירו כפקק של המדינה) מתקדם לאט, זהו מגה פרויקט שביצועו ייקח שנים רבות מרגע שיאושר, אבל בינתיים דווקא מתפקד כחסם מפני פתרונות מהירים יותר כדוגמת נת"צ רגיל בשולי כביש 5 או במקום נתיב אחד. יש להוסיף לו תוכנית זמנית של נת"צ עד השלמתו.
גם כאן קיבלתי חדשות טובות מנתיבי איילון. הם ביקשו ואני מפרסם את התגובה הבאה:

"הפרויקט כן מתקדם, ובמרץ. רוב המקטעים בשלבי תכנון מתקדם, וכבר השנה צפויות להתחיל עבודות בכביש 20
במקביל פרסמה חברת נתיבי איילון, לאחרונה מכרז לאיתור מערכת טכנולוגית היעילה ואמינה לזיהוי וספירת נוסעים אוטומטית ברכבים נוסעים תוך נסיעה חלקה ורצופה ללא עצירות בדרך.

הטכנולוגיה צפויה להיות מיושמת בנתיבים המהירים, כדי לאפשר נסיעה שיתופית (Carpool ) בחינם ברכב, ולהקל על עומסי התנועה. לאחרונה אף נבחרו נתיבים לביצוע פיילוט בטכנולוגיה שמזהה את מספר הנוסעים ברכב באופן אוטומטי.

ההנחיות לתכנון ותפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים, (מעמוד 106 והלאה) מצדיקות מתמטית לקיחת נתיב מרכב פרטי לטובת תח"צ היכן שהיא עניפה. ההגיון פשוט - שימוש בנתיב אחד מתוך השלושה הקיימים לרכבים רבי קיבולת בלבד  יאפשר ליותר אנשים להשתמש בכביש מאשר במצב הפקוק הקיים. כך שיש הצדקה מקצועית ומה שחסר הוא רק גב ציבורי שיוביל לרצון פוליטי.
והנה רעיון איך לעקוף במקצת את בעיית הגב הציבורי - לאורך כמה כבישים בינעירוניים כבר מתקדמות תכניות להרחבת הכביש לצורך יצירת נת"צ. אפשר, ברגע שיאושרו התכניות לקבוע בהוראת שעה, שנובעת ממצב החירום בו אנו נמצאים, שיש לקחת נתיב קיים לטובת תחבורה ציבורית. במהלך העבודות יונחו מתכנני הסדרי התנועה הזמניים לשמר את הנתיב הזה ובסופם יתווסף נתיב לרכב הפרטי. כך לקיחת הנתיב מהרכב הפרטי תוגדר כזמנית בלבד, דבר שימתיק את הגלולה המרה של חסידי הרכב הפרטי, אבל תאפשר לקבל תוצאות בשטח חמש שנים לפחות לפני תאריך היעד המקורי. כל נת"צ שכזה עשוי להגדיל את מספר הנוסעים לאורכו בתח"צ ב-20% לפחות ויאפשר לנצל טוב יותר את מצבת הנהגים שהיום מבזבזים את זמנם בפקקים. ההשפעה על הרכב הפרטי, לפי מחקרים מהעולם, תהיה קטנה יחסית.
יתרון נוסף הוא בצביעה של הפרויקטים האלה לא כפרויקטי השקעה בתח"צ אלא כהשקעה ברכב פרטי, וכך למעשה, בהנחה שהחלוקה התקציבית תישאר 50-50 בערך, יפונה עוד כסף להשקעה בתח"צ על חשבון השקעות ברכב פרטי.

נת"צים אינסטנט - דוגמאות מהעולם
קבינט התחבורה, במידה ויקום, יכול לאמץ אסטרטגיה שהולכת ותופסת תאוצה בעולם המערבי - הסדרים זמניים מיידיים שמאפשר לבחון השפעות לקראת פרויקט הקבע. זה גם רלוונטי לרשויות המטרופוליניות.
פרויקט סלקט בניו-יורק - בהתחלה רק לקחו נתיב וצבעו אותו, כל השאר הגיע אחרי שהפרויקט הוכיח את עצמו
בתוך מרכזי הערים אפשר באמצעות כלים פשוטים כקונוסים או אפילו אדניות עם עציצים לייצר מת"צים, ניו-יורק עשתה זאת עם פרויקט ה-select שלה לקווי אוטובוסים משודרגים (לא BRT אבל לא רחוק מזה), טורונטו עשתה זאת עם אחד מקווי החשמלית  והתופעה הולכת וצוברת תאוצה בעולם. מדובר בתכנון מהיר של כשלושה חודשים, וביצוע מהיר באמצעות מחסומים רכים, תהליך בחינה מסודר לאורך שנה ומעבר הדרגתי להסדר קבע. באופן זה מתכנן הפרויקט לא ממש חייב לחשוב על הכל כי טעויות קטנות ניתן לתקן תוך כדי תנועה בקלות יחסית, והציבור מרגיש את ההשפעה באופן מיידי.
בטכניקה הזו נעשה שימוש בהרבה מקומות גם לשיפור חוויית הולכי הרגל ורוכבי האופניים, הדוגמה המפורסמת היא הטיימס סקוור בניו-יורק אך היא לא לבד. פריז לדוגמה פשוט סגרה אוטוסטראדה לאורך נהר הסיין ולא עשתה כלום חוץ מלתת לציבור ההולכים והרוכבים לטייל עליה. עכשיו, כשברור שזה היה מוצלח מבחינה תנועתית, הם עובדים על פיתוח קבע של המתחם.

עציצים חוסמים נתיב ברחוב קינג בטורונטו, כדי לאפשר ירידה בטוחה מהטראם
זה המקום להסביר שמדובר בחשמלית ישנה שחלקה נתיב עם מכוניות (בדיוק כמו אוטובוס, רק ללא יכולת לעבור נתיב)
  ושבעבר הורידה נוסעים באמצע הכביש הישר אל נתיב נסיעה של רכב פרטי.
עוד תמונה של רחוב קינג, שימו לב לאי התנועה הצבוע על המסילה.
לאורך מרבית הרחוב הופקע נתיב מהרכב ובאופן מפתיע כולם מרוצים

ומה עם אגרת גודש?
הגולש שלמה הפנה את תשומת ליבי לכך שלא הזכרתי את הנושא הזה.
אגרת גודש היא אכן כלי נוסף שייהיה זמין ל"קבינט התחבורה" אם יוקם, אך לאגרת גודש צפויה התנגדות כמעט מקיר לקיר ולכן אני בספק אם זה בכלל יעמוד לדיון רציני. המתנגדים החריפים לאגרת גודש יציינו שללא רכבת תחתית מסועפת מדובר סתם באמצעי לחליבת כסף נוסף מאזרחים נטולי אלטרנטיבה. אני לא מסכים איתם כי מבחינתי שירות באוטובוסים הוא בהחלט אלטרנטיבה ראויה. ככל שההעדפה לתח"צ ברחובות ובדרכים תתרחב ייתכן והטיעון שלהם יהיה חלש יותר ואפשר יהיה לדון בנושא אגרת הגודש ברצינות.
כפי שהגולש ירון טאוב ציין אגרות גודש הן בהחלט פתרון לפקקים.
הרוכב לאוטובוסים יוצא להפסקה. תודה לששת קוראיי הנאמנים.

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...