יום שלישי, 24 בדצמבר 2019

סיכום עשור בתחבורה הציבורית

ב-31.12.2019 מסתיים עשור וזה הזמן לסכמו.
הפוסט מתבסס על ציר הזמן שאני מעדכן באופן שוטף. אבל מאגם אירועים קשורים ומרחיב את היריעה גם תוך ציון המשכיות מהעשור הקודם וגם בפירוט לצפוי בעשור הבא. כיאה לעשור רוויי פעילות, גם סיכום העשור מאד ארוך. אורכו למעשה מעיד על העשייה הרבה בתחום וקצת שומט את הקרקע מפני המצקצקים שמשרד התחבורה לא עושה דבר... על אף האמור לעיל, ברור לכולם שעבודה רבה עוד לפנינו. קריאה מהנה.

מכרזי תחבורה ציבורית - המשך תוכנית התחרות

ב-01.01.2010 החלה חברת "ויאוליה" הידועה גם בשמה הקודם "קונקס" להפעיל את אשכול לוד. אשכול קטן של כמה קווים שדווקא לא מאפיין בכלום את העשור הנוכחי והוא מן שארית מתוכנית התחרות של העשור הקודם, הראשוני, שהתאפיין במכרזים קטנים יחסית שהוצאו מאגד ומדן.
אשכול לוד הוגדר מראש לזמן הפעלה קצר יחסית, עד להשתלבותו באשכול "חשמונאים" הענק שכן משקף את העשור הנוכחי ועליו ארחיב מיד.
עוד שאריות מהעשור הקודם, הם אשכול יקנעם-טבעון שהחלה להפעיל "אומני אקספרס" מבית עפיפי  ב-05.01.2010 ואשכול השרון שהחלה מטרופולין להפעיל ב-03.05.2010. אשכול השרון אמנם היה המכרז הגדול שיצא עד אותה עת (כ-200 אוטובוסים ביום ההתחלה), אך טכנית הוא עדיין שייך למכרזי העשור הקודם. למעשה אפשר לראות בו אשכול מעבר בין שלב הרפורמה הראשוני לשלב השני שבו אנחנו נמצאים.
ב-01.05.2011 החלה מועצה אזורית גולן להפעיל את השירות בגולן במקום אגד. במקרה ייחודי שהוכתר על ידי כהצלחה גדולה.
ב-24.05.2013 החלה חברת קווים להפעיל את אשכול חשמונאים, אשכול ענק של כ-500 אוטובוסים שמאגד למעשה כמה אשכולות ישנים מתחילת הרפורמה. (מודיעין, רמלה-קרית ספר ולוד) ומסמן את המתווה של המשך פעילות המכרזים בעשור הנוכחי. שמתאפיין במכרזים גדולים, שעיקר הפעילות בהם הוא גלגול שני לאזורים שכבר מוכרזו בעבר וזמן הזיכיון בהם תם, וברובם כוללים בנוסף לכך גם העברת שירות מאגד או מדן. לראשונה גם הוכרז מנגנון בו הפדיון עובר מהמפעיל למדינה באופן שיאפשר בהמשך העשור גם את רפורמת הרב-קו. בנוסף כללו מרבית האשכולות תוספות שירות גדולות מאד לעומת מכרזי העשור הראשון לתחרות. המכרזים החדשים הם לתקופה של 12 שנה (6+3+3), ארוכים יותר ממכרזי העשור הראשון שהיו בתחילה ל-6 שנים ואחר כך הוארכו ל-8 שנים, אבל בעשור הזה למכרזים יש נקודת יציאה ברורה למפעיל שמאכזב.
בקבוצה הזו אפשר למנות את האשכולות הבאים: אני מציין את תאריך ההפעלה של הפעימה הראשונה בלבד.
  • אשכול חשמונאים בו זכתה קווים (מאי 2013)
  • אשכול חדרה-נתניה בו זכתה קווים שכלל גם שלושה קווי אגד וכלל גם שירות לכל יישובי ואדי ערה,(יולי 2013)
  • אשכול הנגב בו זכתה חברת מטרופולין שכלל גם את השירות בערד של אגד וגם את החצי של 370/380 שהופעל על ידי אגד תח"צ (ינואר 2014) 
  • אשכול"הגליל" בו זכתה נתיב אקספרס שכלל שירות נרחב של אגד (נהריה-חיפה, אזור שפרעם) גם בינואר 2014.
  • אשכול העמקים בו זכתה סופרבוס שאיחד שלושה מכרזים קטנים מהעבר (טבריה, עפולה ויקנעם) והוסיף גם שירות של אגד (בינעירוני עפולה-חיפה) דצמבר 2014.
  • העברת שירות במסגרת הסכם אגד מאגד לאגד תעבורה בעוטף ירושלים במהלך 2014-2016,  
  • הפעלת אשכול שפירים (קווי 100) על ידי אגד תעבורה (במסגרת מכרז ייעודי וללא קשר לעוטף ירושלים) במרץ 2015.
  • הפעלת אשכול אשדוד אזורי ובינעירוני על ידי אפיקים, כולל קווי אגד מאשדוד לבני ברק, באוקטובר 2015
  • הפעלת אשכול צפון הנגב על ידי "דן בדרום" בפברואר 2016, במכרז שכלל תוספות שירות גדולות מאד.
  • הפעלת אשכול פתח תקווה-ראש העין על ידי אפיקים, ואשכול אונו-אלעד על ידי קווים, שניהם במאי 2016
  • הפעלת אשכול באר שבע עירוני על ידי דן באר שבע בנובמבר 2016. לראשונה עם עליה בכל הדלתות ואיסור תשלום לנהג.
  • הפעלת אשכול אשדוד עירוני על ידי אפיקים בדצמבר 2016, תוך התייחסות גם לפרויקט reway אשדוד.
  • הפעלה של אשכול ביתר עילית על ידי קווים (שגם היתה שם קודם) באוקטובר 2017. במכרז שכלל גם שירות לפי קריאה ליישובים הכפריים בעמק האלה ולראשונה במכרזים גם מפרקיות (שמחכות לסיום התאמת התשתית כדי להיכנס) .
  • הפעלת מכרז "שרון חולון מרחבי" על ידי מטרופולין ביולי 2018, מכרז ענק שכלל גם את נתניה-ת"א (פעימה ראשונה) וגם שירות נרחב מאגד וקצת מדן. המכרז הדגיש את בעיית הנהגים ולכן לקח זמן רב להפעילו באופן מלא. הפעימה האחרונה (קווי 500 של אגד התרחשה בנובמבר 2019.
מפת האשכולות 2018 מתוך מסמך תוכנית התחרות
כאן מסתיים סיפור העשור הזה, מכרזים רבים נוספים פורסמו לאחר אשכול שרון חולון מרחבי אך נתקעו בבית משפט בשל סוגיית רכש הגומלין ולכן שני מכרזים לאזור בית שמש שהיו אמורים לפעול ב2019 עדיין לא החלו לפעול. בסוף זה ייפתר ובעשור הבא נראה גם אותם, אליהם יצטרפו שני מכרזים באזור ירושלים שתוכננו להפעלה ב-2020 וכעת נדחים לזמן לא ידוע שיכפילו בעיר את השירות, ומכרז חדש ברהט, מכרז חדש בשומרון, מכרז חדש למטרונית (עליה ארחיב בנפרד), ומכרז חדש לנתניה עירוני. כולם נמצאים באוויר ומחכים להתקדמות. לאחריהם יפורסמו במהלך העשור הבא עוד מכרזים רבים נוספים בהתאם לתוכנית התחרות. (ראו טבלה בעמוד 33).

בשורה התחתונה זה היה עשור של עשיה מרובה בתחום המכרזים, שהביא גם לגידול ניכר בהיקף השירות  וליגודל יפה במסר הנוסעים וכך למעשה צפויים להתגלגל כך גם העשורים הבאים. היתרון בשיטה המכרזית הוא שהיא מוגבלת בזמן ולכן מאפשרת ענף דינמי בהרבה משהיה טרם תוכנית התחרות ובעשור הזה ראינו את זה קורה מול עיננו. ניתן רק להצטער על ההקפאה המשפטית בסוף העשור ולקוות שתסתיים במהרה.

שירות גמיש
בקטגוריה זו יש לנו ארבעה אירועים במהלך העשור כדלהלן:
  • ב-20.11.2010 החלה חברת נתיב אקספרס להפעיל שירות גמיש ביישובי משגב בצפון הארץ, לאחר תכנון משותף של משרד התחבורה והמועצה והפעלה תוך שיתוף המוקד של המועצה. הצלחת השירות התבטאה בשביעות רצון גבוהה אך מספרי הנוסעים לא שונים בהרבה מקו אזורי רגיל. אגב, הנתון הזה לא שונה בהרבה מהקורה בעולם. מטרת שירות גמיש למגזר הכפרי היא בעיקר לחסוך כסף ולא בהכרח להיבא לגידול במפר הנוסעים. מאז, בעיקר עקב פתיחת תחנת רכבת כרמיאל השירות שודרג קצת, אך מספר הנוסעים הנמוך לא הביא לאימוץ נרחב של הרעיון במקומות נוספים מהר ורק לקראת סוף העשור החלו יוזמות נוספות.
  • ב-01.06.2018 הגיעה הסנונית השניה בעמק האלה סמוך לבית שמש, במסגרת ההפעלה של מכרז ביתר עילית ועמק האלה על ידי חברת קווים. הפעם בנוסף לטלפון גם עם אפליקציה ייעודית ושירות הודעות SMS והזמנות קבועות כחידושים על המודל הפשוט יותר של משגב. וגם כאן מספר הנוסעים דומה למה שהיה קודם. כלומר גם כאן המטרה שהושגה הייתה לבסוף קצת חסכון בכסף למפעיל מאי ביצוע נסיעות מיותרות. (זה קצת כי עדיין צריך נהג כונן וזה העלות העיקרית)
  • בספטמבר 2018 החלה לפעול תחנת כפר מנחם ואיתה גם שירות גמיש לפי קריאה שהופעל על ידי חברת סופרבוס ליישובים הסמוכים. התדירות שנקבעה היתה מאד גבוהה (לכל רכבת), ולכן החיסכון שהושג מאי ביצוע נסיעות ללא הזמנות היה גדול אף יותר. אך גם כאן מספר הנוסעים אינו גבוה. לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר ביישובים מאד קטנים.
  • באפריל 2019 החלה חברת דן, בשיתוף VIA להפעיל את שירות "באבל-דן", שירות גמיש בלב המטרופולין. על אף הכללתו באותה קטגוריה כמו השירות הגמיש הכפרי, למעשה מדובר באמצעי תחבורה אחר לחלוטין שיאה לו קטגוריה נפרדת ושם אחר. (אני הצעתי "ביקושית"). השירות נפתח לשנה ניסיון עם אפשרות הארכה לעוד שנה. כך שעוד מוקדם לדעת אם הוא כאן כדי להישאר.
בעשור הבא ייתכן ונראה עוד כמה יוזמות נקודתיות לשירות גמיש כפרי, אך ככלל לא מדובר באמצעי שמשנה את כללי המשחק. גם השירות הגמיש בתוך הערים לא נראה ככזה, אך במטרה ללמוד את הנושא לעומק כפי הנראה נראה עוד פיילוטים בירושלים ובחיפה (עם אגד, ואולי גם עם עוד שחקן טכנולוגי חוץ מ-VIA), ואולי גם בשרון עם מטרופולין. נחכה ונראה.

שיפוץ והקמת תחנות מרכזיות ומסופים
תהליך זה, בשערים העיקריים בהם עולים נוסעים לתחבורה הציבורית מתנהל בעצלתיים, אך בכל זאת קרו כמה דברים בעשור הזה.
תחנה מרכזית באר שבע לאחר השיפוץ
  • ב-2010 הסתיים שיפוץ התחנה המרכזית בנתניה. המבנה הישן נשמר אך הפך לאולם סגור וממוזג לרווחת הנוסעים, כסנונית ראשונה לתהליך (איטי ומייגע) של השבחת נדל"ן על ידי נצב"א. 
  • ב-2013 נחנכה תחנת באר שבע המחודשת באותו מתווה מול נצב"א
  • ב-2016 נחנך מסוף צנוע בבית שאן.
  • ביולי 2017 נסגרה התחנה המרכזית בהרצליה, ופעילותה פוזרה בין מספר מסופים בכדי לאפשר לנצב"א לבנות במקום בנייני מגורים. בעתיד מתוכנן מסוף מודרני כחלק מפרויקט "קריית שחקים" סמוך לרכבת.
  • באוגוסט 2017 נחנך מרכז התחבורה של מודיעין בצמוד לתחנת הרכבת ולקניון. כיום נחנכים בצמוד לו שני בנייני משרדים להשלמת המע"ר של מודיעין.
  • ביולי 2018 נחנכה מרכזית המפרץ המחודשת (הפעם ללא קשר לנצב"א) לאחר שנים של היותה אתר עבודות זמני. כעת כמתח"ם גדול הכולל גם חיבורים לרכבת ולמטרונית בנוסף לאולם ממוזג ונוח לאוטובוסים הבינעירוניים. הגשר האחרון בפרויקט נחנך ממש בדצמבר 2019.
  • בינואר 2019 נחנכה תחנה מרכזית חדשה בלוד
  • באפריל 2019 נחנך מסוף ארלוזרוב המחודש.
  • ב-2019 פתיחת מסוף אבנת בפתח תקווה נראית קרובה מתמיד אחרי שנים שהוא חיכה מוכן להסדרי תנועה שיאפשרו את פתיחתו.
  • עוד בפתח תקווה, ב-2019 נסגרה התחנה המרכזית הישנה והאוטובוסים הועברו לתחנה זמנית, בזמן שבמקום הישנה תיבנה תחנה מודרנית.
מדובר בתהליך שהחל כבר בעשורים הקודמים, עם חנוכת מרכזית ירושלים החדשה, (כבר חוגגת כמעט עשרים), מרכזית חוף הכרמל, מרכזית ראשון לציון, מסוף חצור הגלילית וטרמינל ערד, וכמה יוזמות המשלבות קניונים פרטיים  כדוגמת רחובות ואשדוד  (בינתיים ברחובות בוטל ההסדר והאוטובוסים הוצאו החוצה). כל עשור לא התהדר ביותר מכמה מקרים בודדים של שיפורי טרמינלים בדיוק כמו העשור הנוכחי.
מצב התחנות המרכזיות בישראל ממשיך להיות רע מאד ברובו, בתחילת העשור הבא עפולה תתהדר בתחנה חדשה שנצב"א בונה בצמוד לתחנה הקיימת שתיהרס, אבל בערים רבות (צפת, טבריה, קרית שמונה, נהריה, חדרה, קרית גת, עכו, אשקלון, דימונה ואילת) מצב התחנות המרכזיות משווע לפעולה שתשפר את התנאים בהן וזה פשוט כנראה לא נמצא גבוה בסדרי העדיפויות וחבל. המסובכת ביותר היא כמובן התחנה המרכזית בתל אביב. חשוב לציין שמנגד משרד התחבורה הכפיל ושילש את המאמצים לאיתור והקמת מסופים חדשים לחלוטין (חלקם לנוסעים וחלקם רק תפעוליים), כך שייתכן שיהיו יותר בשורות בעשור הבא. דוגמה למסוף נוסעים גדול כזה שהוזכרה בתגובות היא המסוף שהחל להיבנות כעת בירוששלים סמוך להר חוצבים. חשוב גם להגיד שכל תחנת רכבת כוללת גם מסוף צמוד עבור אוטובוסים. במקרים מסוימים כדוגמת תחנת רכבת הרצליה וחדרה מתוכנן מסוף גדול יחסית, כמו  במרכזית חוף הכרמל הקיימת.

נתיבים מהירים
ב-07.01.2011 נחנך הנתיב המהיר בכביש 1, שכלל את כביש האגרה הדיפרנציאלית הראשון (והיחידי בינתיים) בישראל, שירות שאטלים מבוסס חנה וסע ושירות מהיר לאוטובוסים חולפים. הרעיון התברר מהר מאד כרעיון מוצלח שמצליח לעצור כ-2,000 רכבים מלהיכנס ללב תל אביב מדי יום.
מתוך מאקו - מומלץ גם לראות את הוידאו.
בעקבות ההצלחה החלו לחשוב איך להרחיב את החניון, ואיך לייצר חניונים שכאלה וכבישי אגרה שכאלה גם בכניסות האחרות למטרופולין. בסוף 2019 יצאו המכרזים הראשונים לנתיבים המהירים משפיים בצפון ומעוין שורק (רשל"צ) בדרום, לרבות נתיב מהיר לאורך כל הקטע המרכזי של נתיבי איילון, שאמורים להתחיל לפעול מתישהו במהלך העשור הבא. נתיב מהיר נוסף לאורך כביש 5 עוד לא עבר את שלבי אישור התכנון והתקצוב אבל גם הוא יקרה מתישהו. הפעם מדובר על חניוני ענק של כ- 7,000 רכבים, כך שהאימפקט על הקלת ההגעה למרכז תל אביב בתח"צ יהיה מאד מורגש.

תל אופן
יוזמה של עיריית תל אביב שהחלה לפעול ב-28.4.2011 והתבססה לא רע בשנותיה הראשונות, ואף הורחבה לרמת גן וגבעתיים  ב-2015 וב-2016 למשך תקופה, רק כדי להתחיל לדעוך כשהאופניים החשמליות, ואחריהם הקורקינטים החשמליים הפרטיים הפכו לאטרקטיביים יותר. מכה נוספת היא ספגה כשההקורקינטים השיתופיים נכנסו לחיינו ב-2018. עתידה עדיין לוט בערפל
עדכון: הוחלט לבטל את השירות באוגוסט 2020.

רפורמות גדולות בשירות התח"צ
ב-01.07.2011 בוצעה הפעימה המרכזית של הרפורמה באוטובוסים בגוש דן, ספגה ביקורת מימין ומשמאל ותוקנה עשרות פעמים מאז כך שאי אפשר ממש לדעת אם היא הצליחה או לא. על הקונפליקט בין רפורמה לבין אבולוציה זוחלת של שירות כתבתי כאן.
מאז אותה רפורמה מושמצת כולם זהירים יותר וייתכן וזה לטובה, נעשו שינויים גדולים רבים במקומות רבים אך לעיתים רחוקות נעשו רפורמות במתווה של "תכנון מאפס".
השינוי בשירות האוטובוסים מתקבל טוב יותר כשהוא קשור לשינויים תשתיתיים גדולים, כך לדוגמה מרבית רשת האוטובוסים בירושלים שונתה ללא הכר עם כניסת הרק"ל (אבל בהרבה פעימות קטנות), והשירות בערי הדרום שדרות, נתיבות ואופקים שונה לבלי הכר עם הגעת הרכבת.
בנוסף אפשר לציין את רפורמת קווי הגליל של אגד מאפריל 2014 ששיפרה את כל השירות בין המרכז לצפון-מזרח ישראל, את תחילת פעילות קו 1 בגוש דן באוגוסט 2014 (שכללה גם שינויים בקווים מקבילים), שינוי גדול מאד בערד ב-2015 ועוד. באפריל 2018 ובינואר 2019 נערכו גם שינויים גדולים בקווי גוש דן בושירות מרשל"צ ורחובות לתל אביב.

נתיבי תחבורה ציבורית חדשים
לאורך העשור פוזרו הרבה הבטחות אבל מעט מאד קרה בשטח עד סוף העשור, ואז היה זינוק מטאורי בסוף 2019. להלן מה שכן קרה, והסתכלות אופטימית לעתיד.
נת"צ לבון ובן צבי החדשים בתל אביב
  • 07.01.2011 - נחנך הנתיב המהיר שמתפקד גם כמת"צ (השם המקצועי הוא HOV ובעברית חדשה "נר"ת - נתיב רב תפוסה".
  • 01.07.2011 - כאמור נחנכו שני נת"צים בקינג גורג' ובאבן גבירול
  • 02.09.2013 - נחנך נתיב התחבורה הציבורית בכביש 20 ממחלף חולות למחלף וולפסון, (זמן מה אחרי חנוכת הנת"צ בכביש 2 שלגביו לא מצאתי תאריך פתיחה אבל זכור לי שהוא היה בתחילת העשור הנוכחי (2011?)
  • גם לא מצאתי תאריך פתיחה לנת"צים הירושלמים ב"קו הכחול" (דרך חברון עד גולדה), אבל זכור לי שהוא די חופף לחנוכת הרק"ל ב-2011, (בתגובות נאמר שהוא נחנך ב-2007 או ב-2008), ולא מצאתי תאריך פתיחה לנת"צ בכביש 1 בכניסות לעיר (גם מכיוון מבשרת וגם מכיוון מעלה אדומים). עוד נת"צ ללא תאריך פתיחה ידוע לי הוא הנת"צ המקוטע לאורך כביש 443.
  • במסגרת תחילת עבודות הקו האדום סומנו נת"צים חדשים במסגר, בבת ים ובפתח תקווה והוקפד לשמור על נת"צים שהיו קיימים לאורך ציר ז'בוטינסקי/בגין (שזה גם לא מובן מאליו).
  • בינואר 2017 התקבלו תקנות האכיפה החדשות שמאפשרות לעיריות לפקח באמצעות מצלמות על הנת"צ, מה שהופך את הנת"צ לאמין יותר ולא לסתם צבע על הכביש מחד ומייצר לעירייה תמריץ לאשר נת"צים בתחומה. באותו תאריך גם החלה אכיפה אלקטרונית בנת"צ כביש 20.
  • מאז לא קרה הרבה עד 2019, אז נחנכו עוד נת"צים בדרום תל אביב, (בן צבי, יפת שךבים, לבון, עליה), נחנך נת"צ הרצל באשדוד ונחנך נת"צ לאורך כביש 471, ועוד נת"צ ברחוב יאיר שמיר בחדרה. 
  • באוקטובר נחנכו נתיבי העדפה גם בכביש 2 וגם בכביש 20, לראשונה מזה זמן רב על חשבון נתיבים מהירים, שיצרו רצף ממחלף נתניה לתל אביב ומרשל"צ לקיבוץ גלויות בתל אביב תחת השם "נתיב +" (כדי לעודד גם קארפול).
  • ב-28 באוקטובר 2019 נחנך הרת"צ (רחוב תח"צ בין רכבת הרצליה לשבעת הכוכבים ומת"צ קצר בשבעת הכוכבים. בהמשך ההעדפה תתרחב מזרחה (עד לקניון שבעת הכוכבים) ומערבה (עד למחלף הסירה).
  • יש לי תחושה שהתפספסו לי כמה נת"צים אז תכתבו לי בתגובות.  
  • חשוב לזכור שבעצם רכבות, רכבות קלות ומטרוניות שיקבלו פרק בפני עצמן בסקירה נהנות מהעדפה ולכן הן גם נופלות לקטגוריה זו. אך בהקשר של אוטובוסים רגילים, שמהווים את עיקר השירות עדיין, יש עוד הרבה עבודה.
המבט האופטימי לעתיד קשור בפרויקט "מהיר לעיר"  ששואף להביא נת"צים לערים נוספות בגוש דן מלבד תל אביב. הרצליה היא רק הסנונית הראשונה.
בתחום הבינעירוני בימים אלה עובדים כבר על נת"צ בכביש 4 מצומת דרור ועד מורשה, (ויש תוכנית להמשך גם לקטע המרכזי של גהה) ואני מקווה שבקרוב גם יתחילו לעבוד על נת"צ כביש 5 שיקדים את הנתיב המהיר המתמהמה בציר זה).  הנתיבים המהירים ידאגו להעדפה לאורך כל נתיבי איילון משפיים עד רשל"צ בשני הכיוונים ויש עוד כמה יוזמות בינעירונית שחברת נת"י מקדמת יפה. 
בתחום העירוני תוכנית מהיר לעיר מתקדמת יפה בתל אביב, בראשון לציון, בהרצליה, בכפר סבא ובעוד כמה מקומות ותקועה ברעננה ובערים נוספות, אבל בתחילת העשור הבא תתחיל לשאת פירות.
גם בירושלים הרחבת הכניסה לעיר מכביש 1 כוללת נת"צ וכך גם פרויקט הרחבת כביש המנהרות בכביש 60. ואפילו יהיה נת"צ לאורך חלק מכביש בגין כך שבעשור הבא אני מקווה שנראה תנופה משמעותית יותר בפיתוח הנת"צים מאשר בעשור זה.

רכבות קלות
ב-19.08.2011 נחנך הקו הראשון של הרכבת הקלה בישראל - הקו האדום בירושלים. הקו התגלה כהצלחה גדולה וגם ספג ביקורת על הצפיפות הרבה בו (שנבעה בחלקה מהסכם דרקוני שלא איפשר להקל על העומס באמצעות קווי אוטובוס מקבילים). מספר הנוסעים הלך ועלה וכעת הוא עומד על כ-45 מליון נוסעים בשנה, שני שליש ממספר הנוסעים בכל קווי רכבת ישראל - בקו אחד עם 23 תחנות.
מעבר לכך לא קרה הרבה בעשור הנוכחי מבחינת הציבור, אבל קרה המון מאחורי הקלעים. תוכניות לרכבות קלות נוספות התאשרו הן בירושלים (הארכת הקו האדום, שלוחות הקמפוסים והקו הירוק שנמצאים בעבודה, והקו הכחול שאני מקווה שיתוקצב בקרוב לתחילת עבודה. וצוות תוכנית אב ירושלים כבר עובד על קווים נוספים עד ליצירת רשת של 8 קווי רק"ל.
בתל אביב הולאם פרויקט הקו האדום לאחר ש-MTS כשלה בגיוס מימון וב-21.09.2011 החלו לחפור את פירי הכניסה של מכונות הכרייה, מכרז החפירה פורסם ב-12.01.2012 וב-16.08.2015 ניתן האות לפיצוץ גשר מעריב ותחילת העבודות האינטנסיביות לבניית הקו האדום, שצפוי להיחנך באוקטובר 2021. ב-2019 החלו העבודות גם על הקו הירוק והסגול שייחנכו בלי נדר ב-2026. וקודם התכנון של רק"ל חיפה-נצרת אם כי עוד לא תוקצב לביצוע.

כתוצאה מכל אלה, העשור הבא יהיה העשור של הרכבות הקלות, אנו נתחיל אותו עם 45 מליון נוסעים בשנה ברכבות קלות, ונסיים אותו עם כ-250 מליון נוסעים בשנה, גידול של יותר מ-500%. במהפכה הזו רשת המתע"ן העירונית תקבל את המקום הנכון לה בהיררכיית מספרי המשתמשים, הרבה מעל הרשת הבינעירונית של רכבת ישראל. עם זאת, היא עדיין תהיה רחוקה מהרצוי לחלקה ממנת האוטובוסים (כ-50%, שזה כ-500 מליון נוסעים בשנה  ב-2030), ולשם כך נהגתה גם תוכנית קווי המטרו.

מטרו
לא, בעשור הזה לא נחנך אף קו מטרו, ואפילו לא אושר ותוקצב אף קו מטרו, אבל נראה שהעבודה מאחורי הקלעים על קו המטרו שנדרש כבר לפני 85 שנה לתל אביב (לפי שיר של אלתרמן מ-1936)  מקודמת יותר מאי פעם.
ראשיתו של הגלגול הנוכחי בתוכנית אסטרטגית שנכתבה למשרד התחבורה בה נטען במפורש שרשת הרכבות הקלות בגוש דן פשוט לא מספיקה ולא תעמוד בעומס, המשכו בתוכנית אסטרטגית מפורטת יותר שהציעה 3 קווי מטרו בגוש דן בנוסף לקווי הרק"ל, והמשכו בתכנון מפורט שמתגבש והולך בזמן שמשרד האוצר שובר את הראש איך לתקצב את המגה-פרויקט הזה שעלותו הראשונית המוערכת היא 150 מליארד ש"ח..
כך שעוד לא בטוח שזה יקרה, אבל אם נראה תחילת עבודות בתחילת העשור הבא, ייתכן שנוכל לנסוע ברכבת תחתית אמיתית בגוש דן כבר בדורנו.

רכבת ישראל
אם העשור הבא יהיה שייך לרכבות הקלות, הרי העשור הזה היה שייך לרכבת ישראל, אשר הציגה הכפלה של מספר הנוסעים מכ-35 מליון לכ-70 מליון בשנה. זהה לגידול  בשני העשורים הקודמים גם יחד.
אי שם באמצע העשור הקודם האוצר החליט לעצור את תקציבי רכבת ישראל. ובעקבותיו גם הגידול במספר הנוסעים בין 2008 ל-2011 קפא. התכנון לעומת זאת המשיך להתקדם. אחד הפעולות הראשונות והחשובות ביותר של ישראל כץ היה להסיר את המצור התקציבי, ואז הוא גילה שיש המון תוכניות מאושרות במגרה שרק מחכות לתקציב למימושן והרכבת החלה לעבוד על המון פרויקטים במקביל. זהו סוד ההצלחה של העשור הזה אשר אמנם הסתיים בכאבי גדילה צורמים אך לדעתי הם לא שוללים את ההישג. הוא כולל הכפלת מסילות בכל רחבי הארץ, פתיחת מסילות חדשות ותחנות חדשות לאורכן, הגדלת הלו"ז ועוד.
להלן האירועים המרכזיים ברכבת ישראל בעשור הזה:


  • 25.09.2011 - חנוכת מסילה חדשה היוצאת מתל אביב דרומה וחנוכת 5 תחנות חדשות - צומת חולון, וולפסון, יוספטל, קוממיות  ומשה דיין.
  • 25.02.2012 חנוכת תחנת יבנה מערב ובהמשך ב-04.08.2013 חנוכת קטע יבנה-פלשת וחיבור המסילה לאשדוד.
  • 16.06.2012 - פתיחה מחודשת של תחנת רמלה לאחר כשנה של שיפוצים ובניית רציף נוסף, ב-2018 נפתחה לתחנה גם כניסה מזרחית.
  • 10.2012      - סיום הכפלת מסילת הוד השרון תל אביב, דבר שאיפשר הגדלת תדירות והגברת אמינות השירות. עם תחילת עבודות קו האדום התדירות עלתה עוד בקו זה לארבע רכבות בשעה - הקו התדיר ביותר של רכבת ישראל.
  • 2012           - השלמת פרויקט ההכפלה של מסילת באר שבע-לוד, שהביאה תגבור הלו"ז וקיצור זמן הנסיעה.
  • 11.2013      - סיום הכפלת מסילת מוצקין-נהריה
  • 12.2013      - חנוכת תחנת הרכבת בשדרות, כסנונית ראשונה של "מסילת העיירות", אח"כ בפברואר-2015 נחנכה התחנה בנתיבות ובספטמבר 2015 היא חוברה לבאר שבע.  בפברואר 2016 נחנכה התחנה באופקים ופרויקט מסילת העיירות הושלם.
  • כתוצאה מכל אלה כבר ב-2015 חצתה רכבת ישראל את רף ה-50 מליון נוסעים בשנה.
  • 16.10.2016 - פתיחת רכבת העמק המחודשת עם ארבע תחנות חדשות - בית שאן, עפולה, כפר ברוך (מגדל העמק) וכפר יהושע (יקנעם). בהמשך נפתחה גם תחנה במרכזית המפרץ.
  • 06.11.2016 - נפתחה תחנת ספיר בנתניה
  • 24.12.2016 - קדיחת עמוד החישמול הראשון של רכבת ישראל בקו A1 לירושלים כחלק מפרויקט החישמול
  • 20.09.2017 - פתיחת קו כרמיאל ותחנות רכבת כרמיאל ואחיהוד
  • 15.02.2018 - פתיחת כניסה צפונית לתחנת תל אביב מרכז - לכיוון גשר מודעי.
  • 03.07.2018- חנוכת תחנות רעננה מערב ורעננה דרום על ציר 531 - בשלב ראשון מופעל שירות רק מזרחה לכיוון הוד השרון ובהמשך (תחילת 2020) גם מערבה לכיוון תחנת הרצליה ו(אולי) תחנות תל אביב.
  • 17.09.2018 - פתיחתה של תחנת הרכבת "קרית מלאכי-יואב" הממוקמת ליד כפר מנחם.
  • 25.09.2018 - פתיחתו של הקו המהיר לירושלים ותחנת הרכבת "ירושלים האומה - נבון", בשלב ראשון עד נתב"ג ובסוף 2019 עד תל אביב. הקו המחושמל הראשון במדינה. לדעתי גם תחנת נבון תהפוך לאט לאט לתחנה העמוסה ביותר במדינה.
  • 30.05.2019 - פתיחת תחנת רכבת מזכרת בתיה

לא פחות מ-22 תחנות , 30% מכלל התחנות של רכבת ישראל נחנכו בעשור הנוכחי. לו"ז הרכבות התעבה ועבר ב-2017 את רף 500 הרכבות וממשיך לגדול ליותר מ-600 בסוף 2019. פרויקטים אחרים נוצצים פחות כהארכת רציפים והמשך הצטיידות גם נותנים פירות אך הביקוש פשוט גדול מההיצע. זה הפרדוקס של שירות מוצלח.
העשור הבא יתאפיין בהמשך פיתוח מהיר, אך יתמקד יותר בפתיחת צווארי הבקבוק במרכז. כבר בתחילת העשור (2022?) ייחנך קו מודיעין-ירושלים, ב-2026 תיחנך המסילה המזרחית וגם מסילת 471 שתחבר את רשל"צ עם ירושלים, ובלי נדר ב-2028 תיחנך המסילה הרביעית באיילון שתאפשר גידול מהיר במספר הנוסעים. אם נוסיף לזה את פרויקט ריבוע המסילות בין הרצליה לחיפה שכבר אושר וטרם תוקצב אך טכנית יש לו סיכוי להסתיים גם בעשור הבא. ולזה נוסיף המשך הצטיידות וחישמול, ושידרוג מערך האיתות, הרי שרכבת ישראל תוכל לחזור על ההישג של העשור הנוכחי ולהוסיף עוד 35 מליון נוסעים בשנה. אני גם מקווה שלצד פרויקטים נוספים להרחבת הרשת (קרית שמונה, טבריה, ערד, אילת, מסילת מנשה) יקדמו את המגה פרויקט של מסילה חמישית ושישית באיילון אבל פרויקט זה, גם אם יאושר במהרה בימינו, לא ייחנך במהלך העשור הבא.


BRT

ב-16.08.2013 החלה לפעול המטרונית, מערך ה-BRT הראשון בישראל במטרופולין חיפה על ידי חברת "דן צפון".
הפרויקט כלל אוטובוסים מפרקיים חדשים בדגם שלראשונה חצץ לחלוטין בין הנהג לנוסעים שנקרא "אורבנית" אך המיתוג המוצלח של המטרונית הביא לכך שכולנו קוראים לדגם הזה "מטרונית" גם בקווים שבהם הוא פועל בתל אביב.
פרויקט BRT הוא שילוב של אוטובוסים מפרקיים בקווים מאד תדירים עם תשתית העדפה, מת"צים ונת"צים נפרשו לאורך כל חיפה והקריות, ברובם ייעודיים למטרונית ובחלקם בשילוב עם קווים אחרים. הרציפים גבוהים לאפשר כניסה קלה ומהירה באותו גובה לאוטובוסים.  תיקוף הנסיעה, לראשונה בישראל, בוצע על הרציפים מחוץ לאוטובוסים. מעין רכבת קלה על גלגלים. בשנים שחלפו מאז ההשקה גם התקדם לאיטו מערך ההעדפה ברמזורים. במקביל שונה מערך קווי האוטובוס כך שישמשו יותר כקווי הזנה למטרונית.
הפרויקט לא חף מביקורת, אך ככלל נחשב הצלחה, הן במספר הנוסעים הגבוה והשפעתו החיובית על מספר הנוסעים הכולל בתוך חיפה והן בעמידה בסטנדרט גבוה יחסית של BRT.

מאז ועד היום לא נחנך ואף לא הוכרז פרויקט BRT אחר בישראל (באשדוד התהדרו בשם BRT אך ת'כלס לא מדובר בכך אלא בכמה מת"צים). חברת נת"ע בגוש דן זנחה למעשה את קווי הBRT שתוכננו על ידה אחרי שלא צלחה את ההתנגדות הציבורית והיא הוחלפה בפרויקט "מהיר לעיר" הצנוע יותר לטווח הזמן הקצר ובפרויקט המטרו לטווח הארוך.

בעשור הבא נזכה לראות את התפתחות רשת המטרונית במטרופולין חיפה. קו נשר-הדר נמצא כבר בעבודות ואליו יתווסף קו מהקריות דרך מנהרות הכרמל למת"מ. בתכנון טרם ביצוע נמצאים קווים נוספים לטירת הכרמל, לעכו ואולי אף לנהריה, בתוך חיפה מאזור בת גלים לשכונת נווה שאנן (הטכניון) ואולי גם לאורך קו הרכס (הנושא עוד בבחינה).
לצערי מעבר לזה, כנראה לא נראה עוד קווי BRT אמיתיים בישראל.

רפורמה בתעריפים
מהפכת הרב קו שהחלה בעשור הקודם נועדה לאפשר, בין היתר, גם פישוט של כל נושא התעריפים שהיה מסורבל ברמות מטורפות כבר בשנות ה-70 והסתבך עוד יותר בתחילת עידן התחרות. העשור הזה התאפיין במספר רב של צעדים שהביאו את מבנה התעריפים בישראל למצב טוב בהרבה, אם כי עדיין לא פשוט כמו שהאחראים על הנושא היו שמחים לראות.
עוד תוצר של הרב קו הוא היכולת הטכנולוגית לעלייה מכל הדלתות.

  • 2011           - מושק כרטיס מעבר 90 דקות בשלושת המטרופולינים הגדולים - חיפה, ירושלים וגוש דן. ב-03.03.2017 הושק גם מעבר 90 דקות בבאר שבע.
  • 01.12.2013 - ברכבת ישראל מונהג כרטיס חופשי חודשי גמיש (ל-30 יום ללא תלות בתחילת החודש) - וזאת לראשונה בתח"צ בישראל. היום תוכלו להזמין אותו מאתר רב-קו אונליין גם אם אתם לא נוסעים ברכבת ישראל.
  • 20.03.2015 - הערך הצבור מגיע לחיפה והקריות, -ב01.07.2016 מגיע גם לרכבת ישראל ולאגד ירושלים. עד סוף העשור הערך הצבור מחליף בתהליך הדרגתי כמעט לגמרי את הכרטיסיות ובינואר 2020 יגיע גם לקווי השומרון.. ב-08.11.2017 בוטלו הכרטיסות בירושלים וב-16.07.2019 בוטלו הכרטיסיות גם רכבת הקלה.
  • 16.11.2015 - החלה עליה מכל דלתות האוטובוס ב-20 קווים עמוסים בתל אביב ובירושלים. הפרויקט התרחב במהרה לקווים נוספים בכל הארץ, באר שבע, חיפה, אשקלון, פתח תקווה ועוד). 
  • 01.12.2015 - החלת שלב א' של הרפורמה בתעריפים, האחדת הנחות על פני כל קווי התח"צ לזכאים.
  • 01.01.2016 - החלת שלב ב' של הרפורמה בתעריפים, השקת חופשי יומי-שבועי וחודשי חדשים הכוללים רכבת בארבעת המטרופולינים. בהמשך (01.04.2016) הושקו גם מנויים רוחביים מוגדלים לאזורים רחוקים ממרכז המטרופולין ובהמשך, ב-28.03.2018 גם הושקו מנויים בין מטרופוליניים וארציים.
  • 01.02.2016 - הוזלה רוחבית בגובה המע"מ (הפחתה של 14.5% בתעריפים) בכל התחבורה הציבורית
  • 23.08.2017 - הסתיים פיילוט טעינת רב קו בכספונט והחלה פריסה ארצית, בסופה נטען לטעון רב קו, ללא עמלה, בכ-3,000 מכשירי כספונט הפרושים בבתי עסק ברחבי הארץ. בנוסף לטעינה בקיוסקים גם ללא כספונט. (סה"כ 4,282 עמדות בהם ניתן לטעון רב קו).
  • 21.12.2017 הפסקת תשלום במזומן אצל הנהג. בתחילה בגוש דן ואח"כ בירושלים (במרץ 2018). זאת לאור הלקחים שנלמדו מהפיילוט בבאר שבע ב-2016 שנחנך במסגרת מכרז באר שבע עירוני).
לרפורמה בתעריפים היה שלב אחד שנדחה שוב ושוב וזה הרפורמה במחירים הקטלוגיים שנועדה לצמצם את את אזורי המחיר, דבר שיקל על השימוש בערך צבור ויתקן הרבה עיוותים היסטוריים. ייתכן שהוא יקרה בתחילת העשור הבא. הערך הצבור הגיע גם למוניות השירות במסגרת הרפורמה ובה גם הונהג חישוב אינקרמנטלי אמיתי בו יורד לך מהרב קו רק הפער בין מחיר נסיעה באוטובוס למחיר נסיעה במונית. שאני מקווה שיועתק לכל התח"צ ויחסוך את הויכוחים על האזורים השונים. 
עוד בתוכנית יצירת "קאפ" לערך צבור כך שלא יעבור את הסכום של חופשי יומי באזור בו נסעת, תשלום באמצעות הנייד או כרטיס האשראי  במקום דרך כרטיס הרב קו הפיזי ועוד ועוד חידושים. כולם חשובים ואני מקווה שייקרו במהרה בימינו, אבל הקפיצה הגדולה נעשתה בעשור זה, עם השקת כרטיסי המנוי האזוריים ב-2016, הערך הצבור ומעבר ה-90 דקות. עולם התשלומים לתח"צ השתנה ללא היכר בעשור הנוכחי ומכאן רק יש להמשיך לשפרו.

תעופה
נתב"ג 2000 נחנך ב-2003 עם קיבולת מוערכת של 16 מליון נוסעים ועם יכולות הרחבה ל-25 מליון נוסעים.

  • ב-2012 מספר הנוסעים השנתי בנתב"ג עבר את ה-10 מליון נוסעים, בקצב גידול סביר שגם תאם את תחזיות השדה.
  • ב-21.04.2013 הממשלה אישרה את הסכם "שמיים פתוחים" להוזלת מחירי הטיסות, תחזיות הנוסעים התעדכנו כלפי מעלה והחל פרויקט שידרוג השדה.
  • ב-09.06.2015 נחנך מגדל הפיקוח החדש והמרשים בנתב"ג, הוא החל לפעול רק בפברואר 2016 באופן מבצעי. במקביל בוצעו עבודות הארכת ושינוי מסלולים, שדרוג מערכי תקשורת ועוד להגדלת קיבולת השדה.
  • ב-2017, בעקבות הסכם שמיים פתוחים, מספר הנוסעים בנתב"ג כבר חצה את העשרים מליון. הכפלה תוך 5 שנים. בשנה זו גם מספר התיירים שבאו לישראל חצה לראשונה את רף ה-3 מליון בשנה וממשיך לטפס.
  • ב-15.02.2018 נחנכה זרוע E (הזרוע הרביעית) בנתב"ג ועם חנוכתה החל שיפוץ של שאר הזרועות זו אחר זו.
  • במקביל כדי להתמודד עם העומס הקימו אוהל ענקי בתקופות העומס להגדלת מספר הדלפקים, הרחיבו את מערך הבידוק טרום טיסה, שדרגו את מערך המזוודות וקידמו תוכנית (שאושרה ב-2019) להשקעות ענק בשדה למענה לקיבולות הגבוהות החדשות.
  • ב-22.01.2018 נחנך שדה התעופה ע"ש אילן רמון במרחק של כ-20 ק"מ מאילת. שמאפשר קיבולת גבוהה יותר ומטוסים גדולים יותר. כמו גם פינוי שדה עובדה מטיסות אזרחיות. הוא יעמוד למבחן ראשון בחופשת החורף של אירופה שמתרחשת כעת. כבר כעת ברור שלטיסות פנימיות הוא פחות פופולרי מקודמו (גם ואולי בעיקר בגלל סגירת שדה דב). זמן קצר אחרי חנוכתו  נסגר סופית שדה התעופה הישן באילת בכדי לאפשר את פיתוח העיר.
  • ב-01.07.2019 נסגר שדה דב בתל אביב.
השמיים הפתוחים הביאו את נתב"ג לקצה גבול הקיבולת שלו מהר מאד. והמחישו את הצורך (שהיה ידוע כבר מזמן) בשדות תעופה בינלאומיים נוספים בישראל. במהלך העשור התקיימו דיונים רבים על החלופות, לאחר שנשארו 2 במירוץ:  נבטים בדרום ורמת דוד בעמק יזרעאל בצפון. לדעתי צריך את שניהם והשאלה היא רק מה ייבנה קודם. המאבקים כנראה יימשכו עד שתושג הכרעה ויושג מימון לחלופה שתיבחר בתחילת העשור הבא. סביר ששדה התעופה השני לא ייחנך לפני 2030.
במקביל ראש עיריית חיפה ניהלה מאבק עיקש להארכת מסלול שדה התעופה הקטן בחיפה וזכתה להצלחה של הארכה ל-2,100 מטר (במקום 1,300 כיום ו-1,600 שתוכננו). ההארכה תאפשר למטוסים בינוניים לטווחים בינלאומיים קצרים ממגוון יעדים באירופה להשתמש בשדה. הצפי לבניית וחנוכת המסלול המוארך עוד לא ידוע.

מידע לציבור
צעד מקדים למידע לציבור הוא, ובכן, מידע.
בעשור הקודם בנה משרד התחבורה את המערכות (הרגולטוריות והטכנולוגיות) שאיפשרו לו לראשונה לדעת איזה שירות תחבורה ציבורית יש במדינה. זה נשמע אולי מופרך אבל לפני כן כל המידע היה אצל המפעילות ומשרד התחבורה לא ידע כמעט דבר. גם השינויים קרו ביוזמת המפעילות בלי לעדכן את משרד התחבורה. זה השתנה באופן הדרגתי בעשור של תחילת התחרות והגיעה להבשלה מלאה בתחילת העשור הנוכחי. היום כל המפעילות עובדות על מערכות משרד התחבורה וכל שינוי דורש את אישורו. זה לא סתם דרישה רגולטורית. זה הבסיס להעברת מידע לציבור.
ב-13.05.2013 - זה קרה. כל המידע על התחבורה הציבורית הוצא חינם לציבור בפורמט GTFS, שהוא פורמט שגוגל פיתחה עבור שירות המפות שלה ושמשתמשים בו בכל העולם. כל יום מפורסם מידע שבעה ימים קדימה. מיקום האוטובוסים בזמן אמת גם מועבר בפורמט שנקרא SIRI (לא קשור לסייענית של אפל).
מפתחי האפליקציות הסתערו על זה. נולדה חברת MOOVIT  שהפכה מאז לחברה עולמית, ונולדו אפליקציות מתחרות נוספות כאיפה-בוס (האהובה עליי), אוטובוס קרוב ועוד. ובנוסף כל המידע זמין גם בגוגל מפות. מעולם לא היה קל יותר למישהו עם טלפון ביד לדעת איך לנסוע בתחבורה הציבורית ולדעת כמה זמן הוא צריך לחכות בתחנה.
במקביל המידע מועבר גם לאתר הרשמי bus.gov.il ופתוח לכל דיכפין באתרים אחרים וכן למוקד הטלפוני *8787 שנולד בעשור זה.
בתחילת העשור עבר חוק שדרש שילוט סטטי (לא אלקטרוני) אחיד בכל תחנות האוטובוס, ומ-2014 החוק מיושם בסככות. נושא הצגת המידע בסככות עמוד עוד לא נפתר. בינתיים כבר מתקדמים לשלב הבא של שילוט שנקרא "שילוט משולב" - מסך מגע שמאפשר את הצגת המידע הנדרש לפי חוק השילוט הסטטי ומאפשר בנוסף קבלת עוד מידע רב ובעתיד אולי גם הטענת רב קו.
השילוט האלקטרוני בתחנות צבר גם כברת דרך בעשור זה (ולא קשור לנושא זה אבל גם הוצבו אלפי סככות חדשות). המידע על התחנה הבאה בתוך האוטובוס בשילוט ובכריזה שופר.
במספר מסופים חדשים כגון ארלוזרוב או מרכזית המפרץ גם מתחילים לראות שפה עיצובית נקייה המסבירה לציבור את מיקומם של כל הקווים ברציפים. הדרך עוד ארוכה לפרסום טוב לציבור, אבל מאחר ואני עוד זוכר את התקופה שהיה צריך לחפש את פקח אגד המקומי כדי לקבל מידע על הקווים באזורך, אני יכול לומר שהתקדמנו, ואפילו די הרבה.

אוטובוסים חשמליים ואוטובוסים על גז
  • ב-07.08.2013 - החל לפעול בחברת דן אוטובוס חשמלי ראשון כניסוי בקו 5. הניסוי, באוטובוס של BYD הוכתר בהצלחה והאוטובוס נסע עוד שנים רבות. קדמו לו ניסויים פחות מוצלחים באוטובוסים היברידיים.
  • ב-22.09.2016 החלה דן להפעיל אוטובוסים חשמליים בטכנולוגיית קבלי על.
  • במקביל הוציא המשרד להגנת הסביבה קול קורא למפעילות האוטובוסים שבעצם סיבסד את רכישת האוטובוסים החשמליים, סופרבוס, מטרופולין וקווים קפצו על העגלה עם 5 רכבים לכל מפעיל ואגד עם 25 אוטובוסים שהופעלו בקריות ב-07.08.2017.
  • בתקופה זו גם אושר שימוש באוטובוס גז (עם תצורת מיכלית ייחודית לישראל להגדלת בטיחות בעת פיגועים) וחלק מהחברות (שא"מ, סופרבוס) החלו להתנסות גם בזה.
  • מכרזי התחבורה הציבורית כללו דרישה לאוטובוסים בהנעה חלופית. (בתחילה ניתנה בחירה בין גז וחשמל ובהמשך הלכו רק על חשמל). פירות ראשונים נראו באשכול שרון חולון של מטרופולין באוקטובר 2019 בו נכנסו בבת אחת 84 אוטובוסים מונעי גז לפעילות.
  • גם בהסכמים החדשים עם אגד ודן ניתן דגש על מעבר לאוטובוסים חשמליים. פירות ראשונים מתהליך זה נראו בירושלים ב-09.04.2019. עשרה אוטובוסים חשמליים ראשונים מתוך כ-80 שיפעלו בעיר.

בעשור הבא נראה יותר ויותר אוטובוסים מבוססי חשמל וגז. ייתכן שעד סוף העשור זה כבר יהיה הנורמה. משרד האנרגיה מקווה שיוכל לאסור קניית אוטובוסים מבוססי סולר אחרי 2030.

רשויות מטרופוליניות
ב-2014 בוטל אגף תח"צ במשרד התחבורה ובמקומו הוקמה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, כצעד ראשון לקראת הקמת רשויות מטרופוליניות. הרשות החדשה כוללת הרבה יותר תקנים מהאגף הקודם וקצב הטיפול בתח"צ בארץ על כל מרכיביו התגבר. עם זאת, ההחלטה הפוליטית על הקמת רשויות תח"צ מטרופוליניות עדיין מתמהמהמת.

בעשור הבא אני מקווה שהרשות הארצית תמשיך לגדול ולהתמקצע, ואני גם מקווה שיינתן אור ירוק להקמת רשויות מטרופוליניות. אבל מאחר ומדובר בסוגיה שהיא קודם כל פוליטית לא ברור שזה יקרה.

מוניות שירות
הרפורמה הראשונה במוניות שירות, שכללה הסדרה חלקית של השירות קרתה ב-2006 ונקצבה לעשר שנים. מאז, קרנה של מונית השירות הלכה וירדה ככל שנוסף שירות באוטובוסים וככל שהשתכללו אמצעי התשלום שהשאירו את המוניות בחוץ.
לקראת תפוגת הרפורמה החלו דיונים על הרפורמה הבאה כשברקע שני תסריטים אפשרים:
  • המשך ייבוש מוניות השירות עד היעלמותם מהנוף. וזאת מאחר והם מייצגים רובד נמוך של רמת שירות שיש כאלה שטענו שכדאי בלעדיו.
  • פיתוח תת ענף מוניות השירות כמנוע צמיחה נוסף לתחבורה הציבורית.
הגורם המכריע היה מלחמות השבת. לפי הסטטוס קוו במרבית הארץ אין שירות אוטובוסים בשבת אבל מוניות שירות כן יכולות לפעול בשבת, אם כי אין להן חובה לפעול בשבת. לכן בחירה באפשרות השניה של פיתוח הענף, בדגש כמובן על ימי חול, יגדיל גם את הפוטנציאל של תח"צ בשבת באופן מוגבל וללא סבסוד המדינה. כלומר באופן שהמתנגדים לתח"צ בשבת יכולים לבלוע.
לאחר שסוכם עוד פרט חשוב והוחלט שמוניות השירות יקבלו רב קו בימי חול (פותר חלק מהבעיה שלהם להתחרות עם אמצעי התשלום החדשים באוטובוסים ונותן להם גם נתח של סבסוד מהמדינה, אבל מייצר בעיה חדשה של נהגים שפחות נהנים מהתשלום הלא מדווח במזומן), יצא הענף לרפורמה, נבנו אשכולות, תוכננו קווים חדשים והחלו לצאת מכרזים.

ב-18.09.2019 החלו לפעול מוניות שירות 4-5 בתל אביב עם רב קו, ועם קו חדש (2) שהתווסף להן. זו הסנונית הראשונה.
בעשור הבא לאט לאט יעברו כל מוניות השירות למתווה זה. האם זה גם יממש את הפוטנציאל של הגדלת היצע השירות בשבת? ימים יגידו.

שירות בשבת
הסטטוס קוו נשמר והמדינה לא מרחיבה את השירות בשבת לאזורים נוספים, אבל בעשור האחרון כמה וכמה מיזמים, מותרים לפי הסטטוס-קוו, של שירות שאינו ציבורי בשבת אך מיועד לכלל האזרחים קרמו עור וגידים. האחרון שבהם והגדול שבהם הוא מיזם נעים בסופ"ש של העיריות תל אביב, רמת השרון, גבעתיים וקריית אונו שהחל לפעול בקול תרועה ב-22.11.2019 ומאז כבר הספיק לצבור קהל נוסעים נאמן ולהגדיל את התדירות ואת גודל האוטובוסים במענה לביקוש הרב.
הוא כאמור לא הראשון, ואם לא נספור את אוטובוס השבת ההצהרתי שמרצ הפעילה בשבתות הספורים שלפני כל בחירות נציין את הקודמים לו, שעל כתפיהם הוא עומד:
2015 שבוס - שירות בירושלים לחברי העמותה, בדגש על חודשי הקיץ, שהתרחב גם לשירות בין אשדוד לתל אביב שפועל כל השנה.
2015 - נוע תנוע - שירות שהחל במסלול קו 63 מרמת גן לתל אביב לחברי העמותה והתרחב לעוד יעדים, שחלקם נסגרו לאחרונה עם פתיחת מיזם נעים בסופ"ש שנוע תנוע היתה מהדוחפות העיקריות אליו, כאשר פנתה באופן אישי לכל רשות ורשות בניסיון לשכנע.
נציין בנוסף לקו 63 שעדיין פעיל את ימבוס מבאר שבע לים בקיץ ואת מיזם סבבוס ברמת גן שקדם לנעים בסופ"ש (וכעת מחכים לראות מה יהיה המשך דרכה של רמת גן בתחום זה).

לכך מצטרפים עוד מיזמים נקודתיים יותר כמו הקו לים שעיריית הרצליה הפעילה בקיץ, וכיום בעקבות מיזם נעים בסופ"ש היא מרחיבה אותו עד לנמל תל אביב וכל השנה, קו שבת שהפעילה עיריית טבריה במשך זמן קצר (ביוזמת נוע תנוע) ועוד.

רכבל
עוד לא נחנך אף רכבל תחבורה ציבורית בישראל בעשור הזה, אבל הראשון כבר החל להיבנות בחיפה, בין מרכזית המפרץ לצ'ק פוסט ולאוניברסיטה.
עוד בחיפה הכרמלית, שהיא בעצם רכבל תת קרקעי, הפכה מאמצעי תח"צ מקומי לאמצעי תח"צ המשולב במערכת הארצית מבחינת הסדרי התשלום ומספר הנוסעים בה עלה. ואז היא נשרפה וחזרה לפעילות לא מזמן.
בעשור הבא נזכה לראות את רכבל הצ'ק-פוסט נחנך. ואולי גם נזכה לראות את הרכבל המקודם בירושלים בין החאן לשער האשפות מקודם. אך ככלל רכבל יהיה ויישאר מיזם נקודתי כך שהרבה יותר מזה לא נראה.


זהו, עד כאן. אני מקווה שהפוסט של העשור הבא יהיה אפילו ארוך יותר...

לציר הזמן המלא



25 תגובות:

  1. אנונימידצמבר 25, 2019

    הנת"ץ בירושלים בקו הכחול נפתח ב2007-8 לפחות בקטע המרכזי שלו, יצא לפני הרקלת ועשה הרבה פחות רעש.

    השבמחק
  2. אנונימידצמבר 25, 2019

    הייתי מציין בנפרד גם את המעבר של קווי 500 מאגד למטרופולין ואת קווי עבר הירקון מדן למטרופולין.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה חלק ממכרז שרון-חולון מרחבי שכן צוין. אבל אוסיף עוד פיסקה

      מחק
  3. אנונימידצמבר 25, 2019

    רכבל חיפה, קידום תכנון רק"ל חיפה נצרת,חשמול מסופים בחיפה..

    השבמחק
  4. ברקל בירושלים יש 23 תחנות לא 13 תחנות

    השבמחק
  5. אנונימידצמבר 26, 2019

    נתצים חדשים נוספים בתל אביב ב2019 (שמה טובה :) )
    יפת, שלבים, לבון, עליה (לכיוון דרום)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לכולם, עדכנתי בהתאם להערותיכם

      מחק
  6. אנונימידצמבר 26, 2019

    לא סגור על הפרטים, אבל נראה לי שאוטובוסים שמופעלים על גז נכנסו בביתר עילית עוד לפני 2019

    השבמחק
  7. אנונימידצמבר 26, 2019

    הארכת שדה התעופה בחיפה הוא לא מינורי. כיום הוא 1300 מטר, כשהתכנון היה להאריך ל-1600 מטר. עינת קליש נאבקה והתקבלה החלטה להאריך ל-2100, שזה כבר מאפשר טיסה במטוסי סילון למרכז אירופה (ממש לא רק יוון).
    השאלה הגדולה היא מתי יממשו את התוכנית, וזה יכול לקחת שנים - אבל לשדה התעופה המוארך בחיפה יש פוטנציאל גדול יותר לטעמי מאשר שדה תעופה רמון.

    השבמחק
  8. ממה שזכור לי, בספר העבודה של משרד התחבורה כתוב שהמטרונית לנווה שאנן (והטכניון) כבר יצאה למכרז.

    השבמחק
  9. מה עם נתיב + ומינוי שר תחבורה חדש?

    השבמחק
    תשובות
    1. נתיב+ מוזכר מקבל מקום של כבוד בפרק נתיבי העדפה.
      מינוי שר תחבורה הוא לא אירוע של התפתחות בתחום התח"צ. אלא בדברי ימי משרד התחבורה או הכנסת או הממשלה.

      שר כמובן משפיע מאד על פעילות משרדו, אך בעצם המינוי אין בשורה, רק במעשים אחר כך...

      מחק
  10. אנונימידצמבר 31, 2019

    סקירה מעניינת וחשובה.

    כמה נקודות על התחבורה הציבורית בירושלים שלא צויינו כאן:

    *בימים אלה מוקמת תחנה מרכזית נוספת בצפון העיר במחלף יגאל ידין על ציר כביש 50 (שד' בגין) ושד' גולדה- התחנה אמורה להיות גם חניון ענק לאוטובוסים ולהתחבר בעתיד לקו בכחול של הרק"ל וצפויה להפחית את העומס בתחנה המרכזית הקיימת ולאפשר לשכונות הצפוניות (בעיקר החרדיות) קווים בינעירוניים לאזורים חרדיים מה שלא קיים היום כ"כ בתחנה המרכזית אלא קיים בציר בר אילן- ירמיהו בעיר וגורם לעומס תחבורתי גדול.
    *אין אף מילה בסקירה על תכנית לסלילת נת"צ לכל אורך כביש בגין שכבר החלה.
    *האם יש הצלחה לתחנת יצחק נבון?
    *אין אף מילה על תכניות שאושרו כבר על הארכת קו רכבת ישראל לפנים העיר עם חיבור למלחה והקמת עוד שלושה תחנות באמצע הקטע המתוכנן.
    *הקמת מסילת ראשון לציון-מודיעין שהחלה כבר ואמורה לחבר את ירושלים עם השפלה.
    *הקמת רשת של רכבות תחתיות בין ירושלים לישובי הסביבה (מעלה אדומים, בית שמש, ביתר עילית וצור הדסה, גוש עציון, מבשרת ציון והסביבה)- בתחילה הם דיברו על רכבות קלות אך לפני מס' חודשים ראיתי ידיעה שהם עברו ככל הנראה לתכנון רכבת תחתית משום שרכבת קלה במרחקים שכאלה ובטופוגרפיה ככל הנראה לא תתפוס ולא תהיה אטרקטיבית- משום מה אני לא מוצא את הידיעה הזו אך מתכננת מחוז ירושלים שירה תלמי דיברה על זה- מערכת כזו אם תהיה צפויה להתקל בהתנגדות פוליטית משום שחלק מהקווים המתוכננים יחצו את הקו הירוק ליהודה ושומרון.

    *אין אזכור לתכנית משרד התחבורה להכניס מפעילים חדשים לקווי האוטובוס בעיר כדי שמונופול אגד סופסוף יתנפץ.

    *מה עם מצב התחבורה העגום מבחינת תדירויות, צפיפות של סרדינים, איחורים וביטולים וכו'- כלזה גם לא זכה כאן להתייחסות.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התגובה המפורטת, אענה אחד לאחד.
      1. מה שמוקם כיום בעמק הארזים (ידוע גם כמחלף 4/9, 4 זה מספר הכביש העירוני של ציר בגין). הוא רק מסוף האוטובוסים והוא מוגדר זמני, מתי יבנו את מסוף הנוסעים אני לא יודע. בכל מקרה, בעקבות הערתך תזכרתי את זה בקטע העתידי של פרק המסופים.
      2. תודה על הנת"צ בבגין, הוספתי אותו לפוסט (לחלק העתידי כמובן...).
      3. לדעתי תחנת יצחק נבון היא מאד מוצלחת. וכתבתי על זה פוסט (חפש - למה תחנת האומה תהיה העמוסה ביותר במדינה). בעקבות תגובתך הוספתי גם קישור בגוף פוסט זה לפוסט ההוא. התחנה התחילה ב"רבע כוח" וכבר הגיעה ברבעון השלישי של 2019 למקום העשרים מתוך 66 תחנות רכבת. ההארכה עד להגנה תכפיל את מספר הנוסעים בה, וההארכה עד הרצליה תגדיל את האטרקטיביות שלה עוד יותר, ולאורך השנים בניית מגדלי שער העיר, במרחק הליכה ממנה, חנוכת הקו הירוק בצמוד לה, והגעת רכבות גם ממודיעין (2022) ומראשון לציון (2026?) ובעתיד היותר רחוק גם ישירות מחיפה ומבאר שבע יביאו להמשך חיזוק מתמיד שלה.
      4. לגבי ההארכה למרכז העיר, יש באישור תוכניות כמה שלבים, אישור עקרוני (שמתקצב את התכנון) לא שווה הרבה, וזה המצב כרגע עם הארכת המסילות הלאה. צריך גם לקבל אישור לתוכניות המפורטות וזה שווה קצת יותר, ובסוף צריך לקבל אישור לתקציב הנדרש כדי שאפשר יהיה להתחיל לעבוד. סליחה שאני פסימי, אבל הארכת המסילה לתוך ירושלים עוד רחוקה מלהיות עובדה מוגמרת.
      5. מסילת 471, צודק שכחתי, הוספתי, תודה.
      6. רכבות תחתיות לפאתי ירושלים, גם אני שמעתי על זה, אבל כאמור, דיבורים עוד לא מייצרים וודאות תכנונית וביצועית.
      7. מכרזים חדשים בירושלים, כן אזכרתי את זה, זה חלק מחבילת שבע המכרזים התקועים.
      8. זה לא זכה להתיחסות ישירה כי זה לא אירוע אלא "שוטף". נעשה המון בנושא ב-15 השנה האחרונות, ברמה הענפית צי האוטובוסים והיקף נסיעות האוטובוס כמעט והוכפלו, גם כתוצאה ממכרזים וגם כתוצאה מתוספות שירות שוטפות, אבל באופן לא מפתיע גם מספר הנוסעים עלה באחוזים יפים (בערך ב-40%), מה שאומר שהצפיפות הממוצעת שהיתה נוראית לפני עשר שנים ירדה, אבל לא חוסלה. ממוצע זה לא משהו שמעניין את הנוסע הבודד שמרגיש סרדין אז כמובן שצריך להמשיך להשקיע בכך. דבר שיביא גם להמשך הגדלת תדירות (שעלתה לאורך השנים אבל לא מספיק).
      בהקשר של המכרזים התקועים בירושלים, הם היו אמורים לא פחות מלהכפיל את היקף השירות בעיר.
      לצערי השנה וכנראה גם בשנה הבאה לא יהיו תוספות שירות משמעותיות בגלל גירעון המדינה. זה אע מאד, אבל לפחות זה מאפשר להתייצב קצת עם הבעיות האחרות של הענף שנבעו מתוספות השירות המסיביות, כמו נהגים ומסופים, ויאפשר להמתקד בהקשחת מנגנוני בקרה, דבר שבתורו יביא לאט לאט גם להגדלת האמינות...

      תודה על תגובתך המפורטת. מקווה שעניתי על הכל.

      מחק
  11. אנונימיינואר 01, 2020

    שנה טובה! יש חדש על חיבור רכבת רעננה להרצליה? היה אמור לקרות ב-2019 ולא קרה.

    השבמחק
  12. אתה אלוף. סקירה מאלפת.

    הדבר אולי החשוב ביתר שקרה בעשור האחרון היה "החלפת דיסקט" במשרד התחבורה ואחריו במשרד האוצר בכל צורת החשיבה על תחבורה ציבורית. זה מגמד את כל שאר השינויים שקרו אך ישא פירות, בתקוה, רק בעשורים הבאים.

    השבמחק
  13. סקירה מעולה, תודה!

    השבמחק
  14. מתי עתיד להיפתח קו הקמפוסים בירושלים? אני לא מצליח למצוא על זה מידע מעודכן
    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. יש דברים שגם אני לא יודע...
      אבל מאחר והוא לא יכול להיפתח בלי דיפו רחוב לורך, יש לנו עוד כמה שנים שבהם אולי מישהו יעדכן אותנו מתי הוא ייפתח...

      מחק
  15. אנונימיינואר 21, 2020

    שלום, רציתי לשאול מהי העלות של הנתיבים המהירים המקודמים כיום על ידי משרד התחבורה? (בכביש 20 + כביש 5 + 5(?) החניונים הצפויים לקום בהם)

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...