תחנה מרכזית נתניה |
לתחבורה הציבורית בישראל יש מספר עקבי אכילס שמשפיעים בצורה דרמטית על התדמית שלה.
בינהם ניתן למנות את העובדה שאין רכבת תחתית למרות שהציבור דורש זאת כבר שנים, את היעדר השירות בשבת שלא מקובל על חלקים גדולים מקרב הציבור החילוני ואת ההזנחה הפושעת של התחנות המרכזיות הותיקות.
בשני הסעיפים הראשונים אין כרגע שום בשורה, אבל בסעיף התחנות המרכזיות יש ויש.
הדמיית תחנה מרכזית באר שבע |
המבנים שנבנו היו בחלקם פאר התקופה, ובחלקם פשוט מבנים פונקציונאליים. הם נבנו לרוב במרכזי הערים (כי עדיין היתה שם קרקע זולה) ומלבד טרמינל נוסעים כללו שטחי חניה גדולים ונוחים ואפילו מוסכים ותחנות דלק. מבחינה תפעולית הם מתפקדים מבחינה מושלמת, היו רק שתי בעיות.
א. החברות מעולם לא ניסו אפילו להעמיד פנים שהן משקיעות בתחזוקה ושדרוג נאותים של האתרים שבבעלותם.
ב. בגלל שהקרקע היתה שייכת להם, המדינה לא ממש יכלה להשפיע.
תחנה מרכזית באר שבע בסוף העבודות |
מאז תחילת שנות ה-2000 המדינה לקחה לעצמה חזרה את האחריות על התחבורה הציבורית, והגידול מאז ניכר בכל הפרמטרים. עכשיו היא מנסה לקחת מחדש גם אחריות על ניהול התחנות המרכזיות ולהרים אותה מדרגה. שר התחבורה, שמבין את חשיבות העניין לתדמית התח"צ ולרמת השירות לנוסעים שם על כך את כל כובד משקלו.
מרבית התחנות המרכזיות נבנו והיו בבעלות חברת בת של אגד "נצב"א" (נכסי צאן ברזל אגד) וחברת הבת שלה "מפעלי תחנות בע"מ". החברה נקלעה לגרעונות, שרק העמיקו את חוסר יכולתה לתחזק את התחנות ולבסוף נמכרה במלואה לאיש העסקים קובי מיימון.
טרמינל ערד |
מפירות זהות האינטרסים הזו נהנים כבר עכשיו לקוחות התחבורה הציבורית בבאר שבע (שכללה גם אלמנטיים אדריכליים לשימור), בערד ובנתניה, להם ניתן להוסיף את המסופים האחרונים שבנתה נצבא לפני עידן קובי מיימון בחצור הגלילית ובירושלים, שנבנו כבר בסטנדרט גבוה של מבנה סגור עם מיזוג אויר. מהתחנה המרכזית בירושלים למדנו על הבעייתיות בהקמת מבנה משרדים מעל חלל אוטובוסים סגור).
זו הצלחה מאד צנועה, ולכן שר התחבורה מבקש להגביר את הקצב. נצבא מכינה תוכניות לכל התחנות המרכזיות שלה ברחבי הארץ, התוכנית כוללת את שדרוג המסחר (ושדרוג הרווח לחברה) באופן שיממן גם את שדרוג טרמינל הנוסעים.
רציפים בקניון הסיטי אשדוד |
אם כך לפנינו כשמונה פרויקטים לשדרוג או לבנייה מחדש של תחנות מרכזיות על ידי נצבא ובשיתוף המדינה. יש התחייבות של השר לכסף הנדרש והתחייבות של נצבא לשמר את זכויות התח"צ בכל מקום. נשאר רק להגביר את הקצב ואני מקווה שבקרוב נשמע בשורות טובות בכיוון זה. אם הכל יילך כשורה, מבני הבטון המכוערים, המזוהים כל כך עם תחנות מרכזיות יילכו וייעלמו, או לפחות ישופצו לבלי הכר.
ומה עם התחנה המרכזית "החדשה" בתל אביב?
תחנה מרכזית "חדשה" תל אביב |
לא הכל זה נצבא
הגישה הכוללת היא שתחבורה חכמה נשענת על מספר מסופים ולא בהכרח על תחנה מרכזית אחת. פרויקט שילובים משקיע הרבה ממרצו בהבטחת תשתיות תומכות אוטובוסים בתחנות הרכבת, שיהפכו למסופי תח"צ עם הזמן, לרוב בנוסף לתחנה המרכזית ולא במקומה.
תחנה מרכזית חוף הכרמל |
גם הרכבות הקלות יביאו עימן בשורת התחדשות, המסופונים בהר הרצל ובגבעת התחמושת מסייעים מאד לתפקוד המערכת הירושלמית והמסוף שנבנה בסמוך לקניון הגדול בפתח תקווה הוא סנונית ראשונה למהפכה שתעבור על גוש דן.
לבסוף צריך לזכור שבלי תשתיות אין תחבורה ציבורית, ורצוי מספר מסופים קטנים ומפוזרים על תחנה מרכזית ענקית. לא ירחק היום ונאלץ לייצר מסופים במרכז גוש דן מתחת למגדלים של 50 ו-60 קומות. תוך כדי התגברות על הבעיות שצצו בתחנה המרכזית בירושלים. בארצנו הצפופה פשוט חבל על השטח.
למרבה הצער, הנוהל של תשלום בשירותים ממשיך גם בתחנות החדשות בירושלים ובבאר שבע.
השבמחקלא ירחק היום בו ייגבה תשלום מיוחד גם על התאורה והמזגן בהן.
מה לגבי המפלצת שנשארה בכניסה לחיפה? נתב"ג לא משלמת ארנונה על התחנה הישנה בבת גלים, והחיפאים נשארים עם פיל אפור ומתפורר:(
השבמחקראיתי כבר תוכנית לבניית מגדלים (8 כמדומני) במקום מרכזית בת גלים, התוכנית תלויה בהתחדשות העירונית שיונה יהב מקדם (הגדלת אטרקטיביות האזור למשקיעים) וגם תתרום לה. אני מקווה שזה יקרה בקרוב
מחקהכוונה היא כמובן לנצב"א ולא לנתב"ג. אוטוקורקט מעצבן...
מחקאחת הבעיות העיקריות עם התחנות המרכזיות, גם החדשות, היא שהן תפקודיות בלבד.
השבמחקשום שאר רוח אין להן. מבנה התחנה המרכזית אמור לייצג את כל מערך התחבורה הציבורית, וככזה הוא חייב לשדר הוד והדר.
כל תחנה מרכזית (או לפחות הגדולות בערים הגדולות) צריכות להיראות כמו טרמינל בשדה תעופה. כמו שנתב"ג הוא השער לישראל (ולכן יש להשקיע ברושם שהוא יוצר) כך גם התחנות המרכזיות הן השערים לתחבורה הציבורית ולכל עיר.
אני מסכים אך עם הסתייגות אחת, חשוב לא לשכוח את הפונקציונאליות.
מחקמרכזית תל אביב נבנתה כפאר היצירה, אך כיאה לרוח התכנונית של דב כרמי, היא לא מיועדת לבני אדם אלא לאיזושהי אמת אדריכלית מופשטת שרק הוא מבין.
ככלל אני חושב שחוף הכרמל וירושלים "נותנים כבוד" לתחבורה הציבורית, אבל לרוע המזל לפחות בירושלים הרצון לדחוף עוד ועוד דוכנים וכן לקחת שקל בכניסה לשירותים פוגע בחוויה. גם באר שבע המשודרגת, ששומרת על מאפייניה האדריכליים המיוחדים של התחנה הישנה "נותנת כבוד". בסופו של יום, חלונות ענקיים לרציפי אוטובוסים לא משיגים את אפקט של חלונות ענקיים לחניות מטוסים ולכן קשה להשוות אותם לנתב"ג.
"מרכזית תל אביב נבנתה כפאר היצירה"
מחקמרכזית תל אביב נבנתה כך שכל נוסע צריך לעבור דרך מפותלת דרך כמה קומות של חנויות עד שמגיע לרציף שלו. זה לא כדי לשרת אותו, אלא לסחוט ממנו את המקסימום של קניות וכסף, על חשבון זמן הנסיעה שלו. גם מרכזית ירושלים נבנתה באותה צורה. הלוואי שהפונקציונאליות היתה עומדת במרכז התכנון, זה היה משמח את הנוסע הרבה יותר מאדריכלות "מפוארת".
אני מתכוון כמובן לרם כרמי ולא לדב. ואשר לתשובה של שלמה232 - ירדת לסוף דעתי. פונקציונאליות יותר חשובה מ"יופי".
מחקבנוגע לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, יש לך מושג לגבי, הקומות, מה פעיל, ומה יש בכל קומה?
השבמחקקומות 1 ו-2 סגורות ונטושות (בעבר שימשו את דן שעברה לקומה 7)
השבמחקקומה 3 - אין בה למעשה רציפים, אך מתייחסים אליה כשמדברים על התחנות ברחוב לוינסקי
קומה 4 - תחנות המוניות ברחוב צמח דוד. כמו כן יש רציפים לקווים עירוניים תדירים בצידו השני של המבנה שאני לא יודע כרגע איזה קווים עוצרים בהם (חלק מהקווים הועלו לקומה 7).
קומה 5 - קומת ביניים המשמשת למשרדים וחניות בלבד, בלי פעילות תח"צ.
קומה 6 - הקומה בה"א הידיעה. שם עיקר הפעילות הבינעירונית מתנהלת
קומה 7 - מחולקת לשני אגפים ללא קשר בינהם, האגף הצפוני מאכלס את השירות העירוני (דן וקווים בעיקר) והאגף הדרומי מאכלס את השירות הבינעירוני של אגד ליעדים רחוקים בצפון (קווי 800). בקומות אלה נבנו גם "שלדים" של חנויות להשכרה אך בפועל לא הושכרו בהם חנויות ומלבד פעילות תחבורתית אין בהם כמעט מסחר. קומה 7 נבנתה מאוחר יותר כדי לתת מענה לפעילות שהועברה מקומות 1+2 שהיו לא סימפטיות בעליל.
אני חושב שעם השקעה גדולה אך לא מפלצתית , שעיקרה הפיכת "הקניון" בקומות 3,4,5,6 ליותר ברור להתמצאות (דרגנועים חדשים רחבים לעולים ויורדים באותו מקום, ביטול כמה מסדרונות וחנויות לטובת יצירת חנויות ענק, ביטול הזוויות המוזרות של המסדרונות הוקריות לטובת מראה שמאפשר אוריינטציה פשוטה יותר וכו') ניתן לשדרג את חוויית ההתמצאות בתחנה. לרוע המזל חלק גדול מבעלי החנויות מתנגדים לכל שינוי ואף אחראים לחלק מהשינויים הפחות טובים (כמו ביטול הדרגנוע היורד בין 5 ל-4).
כמו-כן בעיית המיקום של התחנה לא תשתנה בלי כל קשר לתיקונים קוסמטיים, גדולים ככל שיהיו.
תודה רבה על התשובה, כנראה שיש משהו בכינוי פיל לבן...
מחקהאם יש באמת סיכוי שכל הקומות יהיו פעילות כמו שצריך יום אחד??
אני חושב שההחלטה לסגור את קומות 1+2 לפעילות תחצ היתה צעד נכון, ולכן אני לא חושב שהם יופעלו מחדש אי פעם.
מחקמחפשים פתרונות הפוכים, שירוקונו את התחנה לחלוטין מתפקודה התחבורתי, אך גם את זה אני לא רואה קורה.
אני כותב את התגובה הזאת מתוך התחנה המרכזית בירושלים במתחם המזון.
השבמחקלדעתי מדובר בתחנה נפלאה, נקייה ומעניינת.
אם הנוסעים רוצים תחנה ברמה גבוהה הם ייאלצו לשלם על כך בחוסר נוחות מזערי (לחלק מהנוסעים בלבד) הכרוך בעליה של 2 קומות בדרגנועים הממוקמים אחד מעל השני. אין שום סיבה שמשלם המיסים ישלם את ההפעלה של תחנה מודרנית.
אני מחכה בקוצר רוח ליום בו ייפתח מתחם הרכבת ממול. אני חושב שיש סיכוי שזה יוביל להתחדשות עירונית עצומה של כל האזור, החל ממלון שערי ירושלים וסנטר 1 בואכה שערי צדק הישן ואולפני ירושלים ממול.
אמנן קיים רווח ממסחר, אבל תחנה מרכזית ירושלים נמצאת בקצה העליון בזכות מספר המשתמשים הרב (ביחד עם תחנות ת"א וחיפה). האמת שגם בת"א וגם בחיפה יש תוכניות לבנייני משרדים מעל שוח התחנה.
השבמחק