יום ראשון, 17 במרץ 2013

תמונה ששווה אלף מילים

לפני כמה ימים חצה הבלוג את רף 1000 הצפיות, לא רע עבור פחות מחודש פעילות ואני מקווה שזה אומר שאהבתם את מה שקראתם ותמשיכו להיכנס. אני מוכרח לציין שזה נחמד לראות את המספרים עולים ולראות שיש גולשים גם מארה"ב, גרמניה, אוסטרליה ואפילו אחד מטיוואן.

כדי לחגוג את המאורע אני מצרף תמונה ששווה אלף מילים שצולמה בסקנדינביה וממחישה יותר טוב מכל דבר אחר את מה שאנחנו תמיד אומרים. אוטובוס אחד שווה 50 מכוניות ותופס אפילו פחות מקום מאופניים.

כדי להמחיש זאת עוד יותר כמה מספרים, 23% מהאוכלוסיה נוסעת בכ-בכ-7,000 אוטובוסים, שאר ה-77% מהאוכלוסיה נוסעת ב 1.8 מליון רכבים פרטיים. כ-250 רכבים לכל אוטובוס.
אוטבוסו אחד עושה כ-10 סבבים ביום (הלוך חזור), כשארבעה מהם הם בשעות שיא. רכב פרטי עושה בדרך כלל שניים (הלוך חזור לעבודה והלוך חזור לעוד משהו בערב).

האם זה אומר שאם נפעיל בישראל פי ארבע יותר אוטובוסים לא נצטרך יותר רכבים?
המתמטיקה אומרת שכן, אבל הטבע האנושי ומערכת התכנון הארצית מתנהגים אחרת. למעשה רכב פרטי הוא כלי מצויין וקשה מאד עד בלתי אפשרי להתחרות איתו בכל החזיתות. הסיבה לכך שהוא כל כך מצויין נובעת מזה שהוא משנה את הקרקע לצרכיו ומייצר  מקומות שלניתן לשרת ביעילות בתחבורה ציבורית (מישהו אמר איירפורט סיטי?)

תחבורה ציבורית לעולם לא תוכל לתת  מענה טוב לכולם כל הזמן בפריסת שימושי הקרקע הנוכחית,  כל אוטובוס חדש שיתווסף יאפשר להגדיל את השוליים של משתמשי התחבורה הציבורית, לתת עוד שירות במקומות בהם כרגע המענה שניתן לא מספק, אבל הדגש הוא צריך להיות על המילה שוליים.
קיים שירות טוב בין ארבעת המטרופולינים הגדולים הכולל גם רכבות וגם אוטובוסים, קיים שירות טוב גם בין הערים הגדולות למרכזים המטרופוליניים שלהם וקיים שירות סביר באוטובוסים בערים הגדולות. אם כי חסר מאד הרובד של הסעת ההמונים וההעדפות בצירים. כל שירות חדש נוסף יילך למקומות הפחות מובנים מאליהם (ערים קטנות, מועצות מקומיות, אזורי תעשיה מרוחקים, יישובים כפריים) חלקו יצליח וחלקו ידשדש עם מספר נוסעים נמוך.
אין זה אומר שלא צריך  להשקיע במקומות אלה, צריך וכדאי לעשות זאת, ובמקביל לחזק את מרכזי הערים באמצעים מתקדמים יותר ויעילים יותר מאוטובוסים, אך אם נגדיל את מספר האוטובוסים פי ארבע, נקבל "רק" פי 2 יותר נוסעים.
אני הייתי חותם על זה ברגע, כי הרווח של המערכת מכל זה הוא עצום. ואפשר גם למדוד את זה בכסף. הנה דוגמה.

קו הרכבת לירושלים עולה כ-7 מליארד דולר, וכולם צועקים על העלות הגבוהה. מדובר בקו אחד, כבד מאד וחשוב מאד.
בניית מחלף גלילות (ההוא עם האורות הכחולים בלילה) עלתה גם היא 7 מליארד דולר. לא שמעתי יותר מדי צעקות על זה.

בכל זמן נתון נבנים עשרות מחלפים בארץ, חלקם קטנים וזולים יחסית וחלקם מפלצות ענק. להלן רשימה מייצגת של מחלפים ענקיים, חלקם כבר נבנו וחלקם בשלבי בניה או אישור:
יגור, גולני, סומך, המוביל, אשדוד, גדרה (שיחל עוד מעט בבנייתו), אחיהוד, שילת, בני דרור, בית ליד. והנה יש לכם ביד לפחות 50 מליארד שקל שמושקעים ברכבים ועל הדרך פוגעים בהולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית שמוסבר להם ב"עדינות" שמקומם לא שם. . לכך תוסיפו פרויקטי ענק כמו הרחבת כביש 1, מיחלוף כל כביש 65 מחדרה ועד צפת, מיחלוף כל כביש 85 מעכו ועד עמיעד, הארכת כביש 6 צפונה לאורך כביש 70 (לרבות מנהרות מתחת לכרמל), אוטסוטראדות עירוניות קצרות ויקרות כגון כביש 22 שכמעט והושלם, שידרוג כל כביש 4, הארכת כביש 6 גם דרומה, בניית כבישים עוקפים לערים כגון עוקף באר שבע, עוקף עפולה, ואפילו מנהרות הכרמל ש"עוקפות" חיפה מלמטה. ואתם מקבלים עוד משהו כמו 500 מליארד שקל, שנפרשים על פני עשור שנים של השקעה.

העלות המטורפת הזו לא תמיד נספרת, אבל כאן היתרון האמיתי של תחבורה ציבורית בא לידי ביטוי, ככל שהיא יותר יעילה כך יש פחות לחץ על בניית מחלפים והרחבת כבישים. והמשק, שמשלם הרבה עבור התחבורה הציבורית, מרוויח בעצם מאי השקעה בפרויקטים יקרים עבור הרכב הפרטי.
בדוגמה של הרכבת לירושלים, אז במקביל מתחילה חברת נתיבי ישראל בעבודות לשדרוג כביש 1 מירושלים עד שער הגיא. הפרויקט תוקצב וקודם ללא קשר לרכבת שנבנית ומתנהל ויכוח האם במקרה שהרכבת היתה מקדימה במספר שנים היה צריך אותו או לא. מה שבטוח זה שהפרויקט הבא שיוצע, הרחבת הכביש ל-4 נתיבים כבר לא יבוצע כי תהיה רכבת. וזה חיסכון עתידי של עשרות מליארדים למשק.

אז תגידו שגם אוטובוסים נהנים משדרוגי תשתית, ושבלי הלחץ של רכב פרטי עדיין היינו נוסעים היום 4 שעות בין תל אביב לירושלים. אני טוען שלא, אם התחבורה הציבורית הייתה שחקן יותר מרכזי היינו רואים היום יותר רכבות קלות, תחתיות עיליות ומהירות, והרבה יותר קווי אוטובוס תדירים, כאלה שפועלים כל היום ואתה לא צריך לבדוק בכלל מתי הם מגיעים. העלויות לאורך השנים היו כפי הנראה נמוכות יותר, לא היינו יכולים לטוס ב-140 קמ"ש בעשר בלילה אבל היינו מגיעים כל יום לעבודה וחזרה הביתה יותר מהר.

הסעיף הכי חשוב, הקרקע שמתבזבזת כאן על כבישים ומחלפים כאילו אנחנו ערב הסעודית, היתה הרבה יותר קטנה ואולי גם בזכות זה מחירי הדיור היו שפויים יותר. את מחיר הרכב כולנו משלמים, אבל זה ממש לא רק בדלק ובמיסים, זה בהרבה יותר מזה.

בינתיים עולם כמנהגו נוהג, והדבר העיקרי שפקק מייצר זה לחץ להוספת עוד כבישים ועוד מחלפים, שבתורם כמובן לא פותרים שום פקק, משהו כמו אקמול לחולי סרטן.

ותמונה אחרונה, מחלף קסם, ידעתם ששטחו שווה לשטח של אוניברסיטת תל אביב?


2 comments:

  1. רוכב יקר

    לא הצלחתי למצוא כיצד להתקשר עמך.
    אשמח לשוחח איתך. עידן יוסף, כתב תח"צ. בפייסבוק או במייל idan@news1.co.il

    השבמחק
  2. חן חן על הפרגון, אם מפרסמים תגובה זה מגיע אלי למייל ואני חוזר, גם אם לא לגמרי באותו יום. בכלל יהיה נחמד אם יתפתחו פה דיונים בשרשורי תגובות בסוף כל פוסט.

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...