יום שלישי, 19 בפברואר 2013

קווים למגזר הכפרי



פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.

לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
http://publictransport.wiki.co.il
.


המגזר הכפרי כולל כ-920 יישובים וכחצי מיליון תושבים. יישובים המוגדרים ככפריים לפי הלמ"ס הינם מושבים, מושבים שיתופיים, קיבוצים, יישובים קהילתיים המונים פחות מ-2,000 נפש ויישובים המוגדרים כ-"יישוב כפרי אחר" גודל יישוב ממוצע הינו כ-500-600 תושבים. 
כיום לא קיימים קריטריונים רשמיים המגדירים מהי רמת השירות שיש לספק ליישובים אלה ואילו אלמנטים של רמת שירות יש להביא לידי ביטוי בהחלטות לגבי מתן שירות לאותם יישובים.

תוכן עניינים

 [הסתר]

[עריכה]תהליך דלדול השירות למגזר הכפרי

קיימים יישובים כפריים רבים אשר אינם מקבלים כל שירות בתחבורה ציבורית כיום, ולעומתם קיימים יישובים המקבלים עשרות נסיעות ביום, זאת ללא קשר לגודל היישוב או מאפיינים אחרים שלו.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית - יישובים הנמצאים בסמוך לצירים ראשיים נהנים משירות עובר בתדירות גבוהה, בעוד יישובים המרוחקים מאד מצירים אלה נדרשים לשירות מיוחד שמתוכנן עבורם. לאורך השנים שני סוגים אלה של יישובים סבלו מירידה בשירות
  • עבור היישובים הנמצאים על צירים ראשיים, היה מיחלוף הצירים והפיכתם לדרכים מהירות לרועץ, לעיתים נשארו יישובים אלה ללא תחנות תוך כדי עבודות המיחלוף וההרחבה (קיבוץ ניצנים) ולעיתים מצאו עצמם על דרך צדדית שאליה מנותבים רק אחדים מכלל האוטובוסים שנעים על הציר הראשי (כדוגמת קיבוץ איילת השחר בצפון או קיבוץ שפיים במרכז).
  • עבור הסוג השני של היישובים היתה ירידה מתמדת בשירות שנבעה ברובה מפוטנציאל הנוסעים הנמוך ומהנסיונות של חברות התח"צ ההיסטוריות להתייעל על ידי חסכון בתשומות. התהליך לא פסח גם על יישובים כפריים עניים.
ב-2012 לכ-200 יישובים אין שירות, מתוכם 140 יישובים מרוחקים מציר ראשי. ל-150 יישובים נוספים אין שירות בתדירות סבירה.

[עריכה]התהליך הנוכחי

בעקבות תודעת רמת השירות שמחלחלת לענף התחבורה הציבורית בזכות הרפורמה בתח"צ, מתגבשת התפיסה כי בישראל, לכל יישוב מגיע שירות בתדירות מינימלית של 6 נסיעות יומיות לכיוון.
משרד התחבורה חותר ליעד זה באופן איטי באמצעות מכרזים ובאמצעות מענה לבקשות נקודתיות, בשנת2005 לכ-300 יישובים לא היה שירות כלל אך בזכות תהליכים שנעשו במועצות האזוריות מטה יהודה, יואב, שער הנגב, משגב, רמת הגולן ועוד ירד מספר ישיובים אלה ל-200. ליישובים אחרים שהיו בעלי שירות דליל(דוגמת היישובים באזור קרית שמונה) שופרה התדירות והמכרזים החדשים של שמרד התחבורה כוללים שיפורים ברוח דומה ליישובי הגליל, העמקים וצפון הנגב. על אף האמור לעיל, יישובי המגזר הכפרי הינם בעדיפות נמוכה מאחר ומספר הנוסעים המתווספים למערכת כתוצאה מפרויקטים אלה נמוך בהגדרתו בעוד העלות גבוהה. ולפיכך הדרך לעמידה בסטנדרטים שהוצבו לרמת שירות עבור כל יישובי מדינת ישראל, רחוקה.

[עריכה]אופי השירות למגזר הכפרי

השירות למגזר הכפרי יתאפיין לרוב בקווים אזוריים הנבנים באופן ייעודי עבור כל אשכול יישובים ומקשרים אותו לעיר הקרובה או למוקד הפעילות הקרוב (מוסדות המועצה האזורית, תחנת הרכבת הקרובה וכו'). עבור חלק מיישובי המגזר הכפרי יינתן שירות באמצעות קווים בינעירוניים החולפים על הציר הסמוך ליישוב ועבור חלק קטן עוד יותר מהיישובים יינתן שירות על ידי קווים עירוניים (קיבוץ רמת רחל בירושלים, קיבוץ גליל ים בהרצליה וכו').
לכל יישוב יש מרכז מוגדר, לרוב במיקום הצרכניה ההיסטורית, במידה ומרכז היישוב רחוק יותר מק"מ מהתחנות על הציר הראשי, הרי שיש צורך בהכנסת התחבורה הציבורית פנימה.
תכנון טוב לא יכניס לתוך מרכזי יישובים כפריים קווים בינעירוניים בכדי לא לפגוע במסת הנוסעים בקו, אלא יסתפק בעצירת קווים בינעירוניים מאספים בצומת הכניסה ליישוב. במקרים שבהם מרכז היישוב רחוק מק"מ מהציר יש לבנות קו אזורי שישרת אותו.

[עריכה]קריטריונים למתן שירות למגזר הכפרי

  • תדירות - לכל יישוב מגיע שירות בתדירות של לפחות 6 נסיעות לכיוון המוקד הראשי הקרוב אליו ו-6 נסיעות חזור. דבר המאפשר נסיעה בערך כל שעתיים. יש לשים דגש על פעילות בשישי ובמוצ"ש.
  • אטרקטיביות השירות - מספר היישובים המשורת על ידי כל קו יהיה 3-5 ולא יותר מכך, וזאת בכדי שלא לייצר זמן נסיעה לא סביר מחלק מהיישובים אל המוקד. השירות לא יתוכנן כקו סיבובי בכדי לאפשר פרסום לוח זמנים אמין משני קצות הקו ובכדי לשמר סימטריות.
  • בחירת המוקד בכל מצב של התלבטות בין מוקדים, יש להעדיף את מרכז העיר הגדולה ולא את מוסדות המועצה האזורית או את תחנת הרכבת. במקרים שבהם ניתן לספק יותר ממוקד אחד בעלות סבירה יש לספק זאת.
  • שירות יישובים קטנים במיוחד - יישובים עד 100 תושבים יקבלו נסיעה אחת לכיוון כל יום.
  • התאמה לקהל היעד - שעות הפעילות יוצאמו לקהל היעד. ביישובים עניים יושם דגש על היוממים, ביישובים עם ריכוז קשישים גבוה יושם דגש על שעות הבוקר, ביישובים עם ריכוז נוער גבוה יושם דגש על שעות הערב והלילה. למרות האמור לעיל יש להשתדל לתת מענה לכלל האוכלוסיות. יש לזכור כי נקודת התורפה היא לרוב לא שעת השיא מאחר ולרוב האוכלוסיה העובדת יש רכבים, לילדים יש הסעות ותפיסת טרמפים קלה יחסית. נקודת התורפה היא דווקא שעות השפל בהן לא ניתן לצאת מהיישוב מאחר ואין רכבים פרטיים שיוצאים ממנו. הן בין 08:00 ל-13:00 והן בשעות אחר הצהריים והערב המאוחרות.
  • זיקות בין יישובים - לרוב חלשות ופזורות ולא ניתן להתאים להן תח"צ.
  • יחס להרחבות - הרחבוה היא לרוב יישוב בפני עצמה ולפיכך יש לאתר מקום במרכזה לעצירה נוספת בנוסף לעצירה במרכז היישוב.

קווים בינעירוניים מהירים (אקספרס)


פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.

לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
http://publictransport.wiki.co.il
.


קווים בינעירוניים ישירים (אקספרס) הינם קווים המקשרים בין ערים או מועצות מקומיות בדרך המהירה ביותר ותוך עצירה אך ורק בתחנות ראשיות. 

תוכן עניינים

 [הסתר]

[עריכה]מטרה

מטרת רובד שירות זה לתת שירות למסה עיקרית של נוסעים בין מספר מוקדים ראשיים לאורך ציר בינעירוני באיכות גבוהה יותר מהשירות הבינעירוני המאסף, וזאת על ידי קיצור זמן הנסיעה בזכות שמירה על ליניאריות מסלול ועצירה במספר תחנות מופחת. 

[עריכה]מקום בהיררכיית הקווים הבינעירוניים

קו בינעירוני ישיר הינו האמצעי מבין שלושת סוגי הקווים הבינעירוניים. קודמים לו קווים בינעירוניים מאספים (מולטיסטופ), אשר הינם לרוב הראשונים להיפתח ומספקים את בסיס השירות הבינעירוני לאורך כל שעות היום.
קו בינעירוני ישיר ייפתח כאשר מזוהה מספר נוסעים רב בין מוצא ליעד, אשר יש לשפר עבורו את זמן ההגעה ליעד, לפיכך הוא ייפתח בעיקר בין מוקדים גדולים (ערים) ובדגש על שעות השיא, ויפעל בנוסף לשירות המאסף וזאת בכדי לא לפגוע בשירות הניתן ליישובים קטנים לאורך הדרך.
במקרים קיצוניים של שירות בינעירוני בין ערים גדולות מאד ומטרופולינים, ניתן לאפיין מספר נוסעים גבוה בין מוצא ויעד מוגדרים ולפתוח קווים בינעירוניים מהירים (דיירקט) אשר ינועו בדרך הקצרה ביותר האפשרית, תוך שימוש בכבישים מהירים במידת האפשר ועם מיעוט תחנות ככל האפשר. שירות זה יתווסף לשירות הבינעירוני המאסף והישיר הקיים.
שילוב של קווים מאספים, ישירים ומהירים מעניק רמת שירות אופטימלית הן לנוסעים ממוצא ליעד והן לנוסעים בתחנות לאורך הדרך. 

[עריכה]מסלול ותחנות

תכנון טוב של קו בינעירוני ישיר יהיה במסלול ליניארי עד כמה שניתן, תוך שימוש בקטעי דרך מהירים ותוך דילוג על תחנות משניות, או תחנות שהגישה קשה אליהם (דוגמת תחנות בסמוך למחלפים הדורשות תנועות מיותרות מוגזמות והמתנה ארוכה ברמזורים). לצורך תכנון מסלול קו בינעירוני ישיר יש להגדיר את התחנות הראשיות ביותר בין הערים שרוצים לחבר, בין אם מדובר במוקדים כגון כניסה לאזורי תעסוקה גדולים, או בתחנות מעבר נוחות כגון צמתי כניסה ליישובים גדולים. בתוך הערים על הקו להגיע למוקד חשוב כלשהו, בין אם מדובר בתחנה מרכזית או מסוף גדול ובין אם מדובר במרכז עירוני חשוב. גם בקטע הדרך העירוני יכול הקו לדלג כל תחנות משניות ולעצור רק בראשיות.
בערים גדולות ובמטרופולינים, יש להתחשב גם ביכולת הקליטה של התחנות, לעיתים בתחנות ראשיות מאד (כדוגמת מרכז עזריאלי) רציפי הקליטה אינם מספיקים לעצירת כל הקווים העוברים בשעות שיא וקיים צורך לדלל את השירות לתחנה. במקרים אלה יקבלו קווים עירוניים עדיפות על קווים בינעירוניים.

[עריכה]הגדרת תחנות משניות וראשיות עבור קו בינעירוני ישיר

נכון להיום לא קיימת הגדרה מסודרת לתחנות ראשיות ומשניות. כתוצאה מכך עצירת הקווים בתחנות כלשהם נגזרת ממענה חיובי או שלילי אקראי לבקשות תושבים או מלחצים פוליטיים.
יש לזכור כי השירות הישיר מתווסף על השירות המאסף, וכי מרבית השירות בארץ הינו מאסף. כל תחנה משנית בה לא יעצור הקו הישיר אמורה להיות משורתת על ידי קו מאסף. במידה ואין זה כך (ולא מדובר בחריג נקודתי) יש להגדיר את הקו כמאסף

[עריכה]תחנה ראשית

להלן הצעה להגדרת קריטריונים לתחנות ראשיות בהן קווים בינעירוניים ישירים נדרשים לעצור. 
  • צומת/מחלף המובילה לכניסה ראשית ליישוב גדול המונה מעל 10,000 תושבים.
  • צומת/מחלף בין שני כבישים ברמה ארצית
  • צומת בין כביש ברמה ארצית לכביש ברמה אזורית המשרת מספר יישובים שסך אוכלוסייתם מעל 10,000 תושבים או המשרת שמונה יישובים כפריים ומעלה.
  • צומת/מחלף המובילים ליעד חשוב לנסיעות כגון מכללה, מחנה צבאי, מרכז תעסוקה גדול, תחנת רכבת וכדומה.
  • צומת/מחלף בהם נבנה מתקן המשמש למעבר נוסעים מהרובד הבינעירוני לרובד האזורי או העירוני, ובתנאי שהמתקן אינו דורש כניסה ויציאה בפרקי זמן לא סבירים ותנועות מיותרות ארוכות מדי.
  • בעיר, תחנה המשמשת למעבר נוח מהשירות העירוני לשירות הבינעירוני וממוקמת סמוך למוקד מרכזי, ובתנאי שקיבולת התחנה מאפשרת איסוף נוסעים ללא פגיעה בשירות העירוני. 

[עריכה]תחנה משנית

כפועל יוצא מהגדרה זו ניתן להגדיר מהי תחנה משנית, אשר בה יעצרו רק הקווים המאספים.
  • תחנה המשרתת כניסה ליישוב או מקבץ של יישובים המונים פחות מ-10,000 תושבים או פחות מ-8 יישובים.
  • תחנה המשרתת צומת של דרכים אזוריות או מקומיות
  • במידה והקו הישיר מתבסס על קו מאסף קיים ומוצלח בין שני יעדים ניתן להגדיר תחנות ראשיות ומשניות בהתאם לספירות שייעשו בקו המאסף, כל תחנה בה ממוצע הנוסעים העולים/יורדים לנסיעה נמוך מ-1 בקו המאסף ניתן להגדיר כתחנה משנית בה לא יעצור הקו הישיר אף אם היא עונה על הקרטריונים הנזכרים לעייל. 

[עריכה]לוח זמנים

תדירות של קו עירוני ישיר נקבעת בהתאם לצרכים ואין לו רף מינימום כלשהו, עם זאת בקו עירוני ישיר נצפה לראות יותר התאמה לשעות שיא בעוד הקו המאסף מספק את השירות המשלים בשעות השיא ומספק את השירות הבלעדי בשעות השפל.

[עריכה]מגבלות איסוף והורדה

בקו בינעירוני ישיר קיים שימוש נרחב במגבלות איסוף והורדה, הן בערי המוצא והיעד והן במקטעים לאורך המסלול, וזאת מאחר ומטרתו לקצר את זמן הנסיעה עבור הנוסעים בין היעדים העיקריים לאורך המסלול, עם זאת יש לוודא כי מגבלות האיסוף וההורדה סימטריות, עקביות ולא גורמות לריבים מיותרים בין הנוסעים לנהגים.
ככלל, מוצע להשתמש במגבלות האיסוף וההורדה רק בתוך הערים ובתחנות בתווך הבינעירוני הסמוכות ביותר לעיר (תחנות אשר נתפסות בעיני הציבור כחלק אינטגרלי מהעיר עצמה). 

קווים בינעירוניים מאספים (מולטיסטופ)


פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.

לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
http://publictransport.wiki.co.il
.


קווים בינעירוניים מאספים הינם קווים בינעירוניים מרובי תחנות

תוכן עניינים

 [הסתר]

[עריכה]מטרה

קווים בינעירוניים מאספים הינם הנמוכים ביותר בהיררכיה של קווים בינעירוניים, ולפיכך הראשונים להתפתח במרחב הבינעירוני והנפוצים ביותר. לעיתים קרובות קווים בינעירוניים מאספים מחליפים או משלימים שירותעירוני ואזורי לאורך מסלולם. 

[עריכה]מקום הקווים המאספים בהיררכיית השירות.

קווים בינעירוניים מאספים עוצרים בכל התחנות לאורך המסלול ואינם כוללים מגבלות איסוף והורדה, למעט בקטעי המסלול העירוניים בערים בהם יש שירות עירוני מפותח. בנוסף, מסלולם מותאם למתן מענה למספר רב של מוקדים ונוסעים גם על חשבון חריגה מהציר הלינארי המאפיין קווים בינעירוניים באופן כללי. כתוצאה מכך זמן הנסיעה בקווים אלה איטי יחסית לקווים בינעירוניים ורמת השירות שהם מספקים עבור הנוסעים ממוצא ליעד אינה מיטבית.
כאשר נפח התנועה בין שני מוקדים בקווים מאספים גדול מספיק, נפתח קו קו שירות בינעירוני ישיר במקביל למאסף , המדלג על התחנות הלא ראשיות ובכך מקצר את זמן הנסיעה ומשפר את רמת השירות. במקרה של מוקדים חזקים במיוחד נפתח גם שירות מהיר ללא תחנות כלל. שילוב של קווים מאספים, ישירים ומהירים מעניק רמת שירות אופטימלית הן לנוסעים ממוצא ליעד והן לנוסעים בתחנות לאורך הדרך.

[עריכה]מסלול ותחנות


[עריכה]אופי המסלול

כיאה לקווים בינעירוניים, המסלול בין ערי המוצא והיעד ישאף להיות ליניארי, אך בשל אופיים המאסף של קווים אלה, והשימוש בהם לצורך השלמת שירות עירוני ואזורי חסר בעלות נמוכה, בקבוצת קווים זו נמצא את החריגות הרבות ביותר מהמבנה הליניארי.
תכנון טוב ישאף לשמור על המבנה הליניארי עד כמה שאפשר גם בקווים בינעירוניים מאספים, בכדי לשמר זמן נסיעה אטרקטיבי בין המוצא ליעד.
חריגות מקובלות מהמבנה הליניארי בקווים בינעירוניים מאפסים הינן בעת ביצוע כניסות למרכזים עירוניים לאורך הדרך, למוקדי תחבורה, למוסדות חשובים (מרכזי מועצות אזוריות לדוגמה) ולמוקדי תחבורה כגון תחנות רכבת. 

[עריכה]אופי השימוש בתחנות לאורך המסלול

קווים בינעירוניים מאספים אמורים לעצור בכל התחנות במסלולם, למעט תחנות בקרבה לא סבירה הנמוכה מ-200 מ' ותחנות במחלפים הדורשות תנועות מיותרות הגוזלות זמן לא סביר עבור הנוסעים על האוטובוס. העקרון המנחה הינו שמטרת הקו הבינעירוני המאסף לעושים נוסעים בודדים מתחנות ביניים (מסה של נוסעים הנבנית מריבוי תחנות ונוסעים בודדים בכל תחנה. ריבוי תחנות מעכב את זמן הנסיעה רק כאשר יש נוסעים הממתינים או רוצים לרדת בתחנה, אך במידה ואין נוסעים בתחנות, העיכוב הנגרם כתוצאה מהצורך של הנהג להצמד לימין ולבחון את התחנה הינו שולי. 

[עריכה]מגבלות איסוף והורדה

בקווים בינעירוניים מאספים השימוש בכלי של מגבלות איסוף והורדה נעשה במשורה, ככלל מומלץ להגבילו אך ורק לקטעי הדרך העירוניים בהם הקו עובר, ורק בערים בהן יש שירות עירוני מפותח.
תכנון טוב ייצור מראש קווים בינעירוניים מאספים העוצרים בכל תחנה ללא מגבלות איסוף והורדה (למעט בערים), ובמקומות בהם מספר הנוסעים בין המוצא ליעד גבוה ייצור במקביל להם גם קווים ישירים ומהירים לפי הצורך. 

[עריכה]טעויות נפוצות בתכנון קווים בינעירוניים מאספים


[עריכה]דילוג על תחנות

שימוש בכלים המתאימים לקווים ישירים (דילוג על תחנות לא ראשיות, שימוש במגבלות איסוף והורדה) גם בקווים מאספים, נעשה לרוב מתוך ניסיון לשפר את רמת השירות הקיימת ללא ההשקעה הנדרשת בפתיחת קווים ישירים או בשל שיקולים זרים ופסולים כגון מניעת חפיפה בין מפעילים. התוצאה הינה לרוב בקשות חוזרות ונשנות של נוסעים פוטנציאליים להוספת תחנות והסרת מגבלות שחלקן נענות וחלקן לא נענות ללא נימוקים מקצועיים, והטלת עומס ביורוקרטי רב על המערכת בדיונים אינסופיים על הוספת או גריעת תחנה. 

[עריכה]יצירת קווים לא ליניארים

לעיתים מתוכנן קו ממוצא ליעד דרך מסלול ארוך במיוחד היוצר מעין "ח" או "V". הסיבה לכך יכולה להיות הסטורית או רצון לחיבור מספר רב של יעדים. דוגמאות לכך הם קווים 641 מת"א לנתניה דרך הוד השרון או קו 841 מת"א ועפולה לקרית שמונה דרך טבריה. במקרים כאלה הקו מאבד את ייעודו כמקשר בין מוצא ויעד והופך למעשה לקו שמהווה חיבור מאולץ של מספר קווים (במקרה של 641 מענה לקשר תל אביב-הוד השרון ומענה לקשר הוד השרון נתניה).
נוצרת בעייתיות מבחינת מידע לציבור, מאחר והפרסום על גבי התחנות ובאתרי המידע מדגיש את תחנת הקצה כמסמלת את כיוון הנסיעה הכללי של הקו. אדם יכול למצוא עצמו על קו שזמן הנסיעה שלו ארוך פי שלוש ואף יותר מקו שמחבר בין שני המוקדים באופן ליניארי.

[עריכה]חלופות מרובות

לשימוש בחלופות כללים ברורים, ניתן להשתמש בהן בכדי לפתח מספר נקודות מוצא לקווים או בכדי לתגבר קטע קו מתחנה כשלהי באמצעו ועד סופו במטרה להפחית עומסים במינימום עלות.
בקווים מאספים, בעיקר בשל הרצון להשתמש בהם כמחליפי שירות אזורי, לעיתים קרובות נוצרות חלופות רבות שאינן עונות להגדרות אלה וכוללות כניסה ליישובים קטנים ולמוקדים חלשים באמצע המסלול בחלק מהנסיעות וליישובים אחרים בנסיעות אחרות. חלופות אלה מקשות על תכנון זמן הנסיעה ופוגעות בנוסעים הנמצאים על האוטובוס.

קווי אוטובוסים בינעירוניים


פוסט זה מועתק מתוך אתר ויקי עצמאי (לא ויקיפדיה) אשר מטרתו לשים על השולחן את הא"ב של תכנון תחבורה ציבורית. אתר הויקי הינו אתר פתוח לכולם (לאחר הרשמה קצרה) להטמיע את חזונם, להוסיף, לשנות ולתקן. לחיצה על כפתור ה"עריכה" בסוף כל פיסקה בתוך הפוסט תביא אתכם למקום הרלוונטי באתר הויקי שם תוכלו לעשות זאת.
אני מבטיח לעדכן פה את הפוסט בהתאם לכל ערך בויקי שיעבור שינויים מהותיים.

לכניסה לדף הבית של אתר ויקי תחבורה ציבורית
http://publictransport.wiki.co.il
.


תכנון קווים בינעירוניים

תוכן עניינים

 [הסתר]

[עריכה]הגדרה

קווים בינעירוניים הינם קווים המקשרים בין ערים ומועצות מקומיות שאין בינהן רצף בנוי או קווים שמשתמשים בדרכים מהירות ללא תחנות ביניים למרחק העולה על חמישה קילומטרים, גם בין ערים שיש בינהן רצף בנוי.
כמו כן ייכללו בקבוצה זו קווים המתוכננים באמצעות מגבלות איסוף והורדה לאיסוף בלבד בעיר המוצא ולפיזור בלבד בעיר היעד, גם אם הם נעים על הרשת העירונית. 

[עריכה]הבעייתיות בהגדרה

קווים בינעירוניים הינה קבוצה גדולה מאד של קווים, החל מקווים קצרים מאד (כדוגמת קו נתניה-תל אביב) ועד קווים ארוכים מאד (כדוגמת קו כרמיאל-באר שבע). מקווים דלילי נוסעים בין ערים קטנות באזורים פריפריאליים (כדוגמת קו דימונה-מצפה רמון) ועד קווים עתירי נוסעים ונסיעות בתוך המטרופולינים (קו כפר סבא-תל אביב דרך גהה). מקווים בעלי עשרות תחנות עם תחלופה גבוהה של נוסעים וללא מגבלות איסוף הורדה ועד קווים בעלי שתי תחנות בלבד בין שני מוקדי מוצא ויעד חזקים
כתוצאה מריבוי סוגים אלה קיימת נטייה להכליל חלק מהקווים הבינעירוניים בטעות בקבוצות אחרות. קבוצת הקווים דלילי הנוסעים בפריפריה תוגדר בטעות כקווים אזוריים וקבוצת הקווים המובילים משולי המטרופולין למרכזו בדרכים המהירות תוגדר בטעות כקווים עירוניים ארוכים (מטרופוליניים)


[עריכה]סוגי אוטובוסים בשימוש

קווים בינעירוניים יופעלו תמיד באוטובוסים בינעירוניים, המותאמים לנסיעות ארוכות במהירות גבוהה יחסית ולתחלופת נוסעים נמוכה. לאוטובוסים בינעירוניים תא מטען גדול, דלתותיהם צרות והם מאפשרים עליה וירידה איטית מהאוטובוס אך הם מתוכננים להסעת עיקר הנוסעים בישיבה, בדגש על נוחות ישיבה לאורך זמן.
לרוב נעשה שימוש באוטובוס בינעירוני רגיל המכיל 51 מקומות ישיבה אך ניתן, בהתאם למספר הנוסעים בכל קו ולמגבלות מסלול הנסיעה, להשתמש גם ברכבים בינעירוניים קטנים יותר (מיניבוס או מידיבוס) וגם באוטובוסים בינעירוניים ארוכים המכילים כ-70 מקומות ישיבה.
בעולם מקובלים סוגי אוטובוסים בינעירוניים המותאמים לנסיעות ארוכות במיוחד ומצויידים בתא שירותים ובמושבים הנפתחים למיטות, בארץ, בשל הפוטנציאל הנמוך של נסיעות ארוכות (קווי אילת וקרית שמונה בלבד) אין שימוש בסוגי רכבים אלה. 

[עריכה]תדירות

בניגוד לקווים עירוניים או אזוריים, לקווים בינעירוניים אין תדירות מינימלית, וזאת מתוך התפיסה כי נוסע פוטנציאלי בקו בינעירוני מתכנן את נסיעתו מראש.
ישנם קווים בינעירוניים בעלי תדירות גבוהה, אך התדירות יכולה להשתנות בתקופות יום שונות באופן דרסטי בהתאם לצרכי הנוסעים. ישנם קווים אשר בשעות שיא מתוכננים ל-10 נסיעות בשעה ואף יותר.
למרות האמור לעיל, קווים בינעירוניים מעטים מספקים שירות בתדירות גבוהה מנסיעה בשעה.

[עריכה]סוגי קווים בינעירוניים

מקובל לחלק את הקווים הבינעירוניים לשלוש תת קבוצות, בהתאם למספר התחנות בו הם עוצרים (המשפיע גם על מהירות הנסיעה ועל איכותה). 

שילוב של קווים מאספים, ישירים ומהירים מעניק רמת שירות אופטימלית הן לנוסעים ממוצא ליעד והן לנוסעים בתחנות לאורך הדרך. 

[עריכה]מסלול


[עריכה]מסלול בתוך עיר המוצא ועיר היעד

ישנם שני סוגי פתרונות לערי המוצא והיעד.
א. מתחם תחבורה המשמש כמרכז אליו מגיע תחבורה עירונית ואזורית וממנו יוצא הקו הבינעירוני במסלול הקצר ביותר מהעיר, לעיתים עם תחנות איסוף בלבד עד ליציאה מהעיר. פתרון זה מיושם לרוב בקווים בינעירוניים ישירים ומהירים.
ב. מסלול מאסף בשכונות העיר עד ליציאה ממנה. בערים בעלות רשת עירונית מפותחת יהיו לקו הבינעירוני מגבלות איסוף והורדה בקטע זה. שיטה זו תיושם בעיקר בקווים בינעירוניים מאספים ובמידה פחותה יותר בישירים.
לעיתים ננקטת שיטה משולבת באותו קו, כאשר בשעות השיא הקו אינו מבצע מסלולי איסוף ופיזור בשכונות אך בשעות השפל, בהם התחבורה העירונית מידלדלת או נפסקת, הוא מבצע מסלול פיזור בשכונות. 

[עריכה]מסלול בקטע הבינעירוני

קווים בינעירוניים מהווים את עמוד השדרה של התחבורה היבשתית ביחד עם הרכבת, לפיכך על מסלולם בקטע הבינעירוני להיות ליניארי ולספק את זמן הנסיעה הקצר ביותר מהמוצא העיקרי ליעד העיקרי.
ייתכנו סטיות קטנות מהציר לצורך הגעה למוקדים חשובים במיוחד (כמסופי תח"צ או מרכזי פעילות בערים בדרך) אך ככלל יש להמעיט בהם עד כמה שניתן. כניסות ליישובים קטנים בדרך ייעשו על ידי קווים אזורייםושירות עירוני יינתן על ידי קווים עירוניים

[עריכה]שיא ושפל


[עריכה]שעות שיא ושפל בקווים בינעירוניים

לא ניתן להגדיר לקבוצה זו כללי שעות שיא ושפל ברורים. וזאת בשל סוגי השירותה רבים שקווים אלה ממלאים. עם זאת ניתן לקבוע כי בשעות השיא ושפל של כלל המערכת (הגעה ללימודים/עבודה בבוקר וחזרה מלימודים/עבודה) אחה"צ) גם בקווים אלה מספר הנוסעים גבוה יותר.
ככלל שעת השיא ביציאה לעבודה מוקדמת בקווים בינעירוניים בהתאם לזמן הנסיעה בשעת שיא בוקר. ככל שמדובר בקו בינעירוני ארוך יותר, כך הקשר בין השיא הרגיל שנגרם על ידי יוממים לקו השירות יהיה חלש יותר.

[עריכה]ימי שיא ושפל בקווים בינעירוניים

קווים בינעירוניים ארוכים מאופיינים בנוסעים "שבועיים" יותר מאשר בנוסעים יוממים. מדובר בחיילים, סטודנטים, תלמידי פנימייה, עובדים סיעודיים זרים וכו'. כתוצאה מכך מוגדרים ימי ראשון בבוקר וחמישי אחה"צ כ"שיא השיאים" של התחבורה הציבורית, כאשר אל הפעילות הגדולה הרגילה המושפעת מיוממים מצטרפת פעילות בינעירונית ענפה.
כתוצאה מחוסר יכולת לתת מענה מספק ב"שיא השיאים" רמת השירות בימים אלה בקווים הבינעירוניים נמוכה יחסית והדבר מביא לתלונות רבות ולפגיעה בתדמית התחבורה הציבורית. כמו-כן חלק מהביקושים גולשים לשישי בבוקר ולמוצאי שבת.


[עריכה]מספר נוסעים מינימלי ומקסימלי

כאמור לקו בינעירוני אין תדירות מינימלית והצורך בו נקבע אך ורק על פי מספר הנוסעים. תכנון טוב ייבנה את לוח הזמנים לקו בינעירוני כך שבשעות השפל יהיו לפחות 30 נוסעים לנסיעה ובשעות השיא יהיו לכל היותר כ-45 נוסעים לנסיעה. באופן זה תישמר תדירות סבירה בשעות השפל מחד ומאידך בשעות השיא יהיה מקום ישיבה באוטובוס לקלוט נוסעים גם בימים עם מספר נוסעים גבוה במיוחד.
בימי ראשון וחמישי קיים קושי אמיתי לתת מענה לצרכים הגדולים. בימים אלה לרוב התכנון נעשה על סמך 51 נוסעים לנסיעה ומראה של נוסעים בעמידה שכיח יותר. תכנון טוב ישאף להסעת כל הנוסעים בישיבה גם בימי השיא.


[עריכה]בג"צ צפיפות באוטובוסים

כתוצאה מתכנון לקוי, שכיוון לרמת שירות גרועה של נוסעים בעמידה במספר רב של קווים בשעות השיא, הוגשה עתירה לבג"צ כנגד הצפיפות ובג"צ קבע כי אין להסיע יותר מעשרה נוסעים בעמידה בקווים בינעירוניים. כתוצאה מכך הסעת יותר מ-10 נוסעים בעמידה באוטובוס בינעירוני הינה עבירה על החוק.
כתוצאה מיישום חוק זה שופר לוח הזמנים של מספר רב של קווים בינעירוניים, אך מנגד נוצרה תופעה בעייתית של "הנוסע ה-11" אשר נשאר בתחנה בזמן שהאוטבוס המלא חולף על פניו.
משרד התחבורה בוחן דרכים לפתירת דילמת "הנוסע ה-11" אך נכון לעכשיו הפתרון הזמין היחידי הינו הגדלת התדירות בקווים שבהם תופעה זו חוזרת על עצמה באופן קבוע.