הבלוג עדיין בהפסקה, אך אני מרשה לעצמי מפעם לפעם לשחרר פוסט בדיקת עירנות.
והפעם, גשר יהודית שמככב במשבר השבת הנוכחי, רציתי לחכות עם הפוסט לחנוכת הגשר, אך הרשת גועשת בנושא והיה חשוב לי לספק, כתמיד, את התמונה הרחבה יותר. נושא השבת לא יידון בפוסט זה, אבל אולי תקבלו תשובה למה מדובר בפרויקט מורכב יחסית.
נחל האיילון, שהיה ידוע בשמות נוספים כגון ואדי מוסררה, חצץ בין יפו ופרדסיה ליישובים שממזרח לו ופרדיסהם מאז ומתמיד, כיאה לנחל אכזב הוא לא ממש הפריע לשבילים השונים שחצו אותו, ובתקופות הבוץ שאחרי השיטפונות עוטרו גדותיו בעזרים ארעיים כגון חביות וקרשים שעזרו לקפץ מעליו. אותם שבילים שהובילו מיפו לכפר שלם וממנה ללוד ולירושלים (להלן דרך לוד), מיפו למלאבס וממנה לערי ההר (להלן דרך פתח תקווה), מג'מוסין (בבלי) לשייח' מונס דרך גשר שבע תחנות (תוואי שחייב גם חצייה גם של האיילון באזור ההלכה) ועוד דרכים נוספות מאי-כאן לאי-שם הפכו ברבות הימים לגשרים שאנחנו מכירים כיום, כשהם מתאימים עצמם גם ל"אוטוסטראדת נתיבי איילון" שנהגתה כבר בשנות השישים ובוצעה בקטע המרכזי בשנות ה-80.
 |
| גשר ההלכה הישן (גשר ביילי של הנדסה קרבית), ולידו הגשר המוכר לנו כיום -1988. צלם: שמעון פוקס 26.01.88 - בית קריניצי. מצאתי אותה כאן תמונה מדהימה בעיני. |
לאורך הקטע המרכזי של האיילון, כ-6.5 ק"מ מקיבוץ גלויות ועד נחל הירקון יש כעשרה גשרים, גשר כל 650 מ', זה לא רע אבל כל עיר נהר אירופאית עשויה ללמד אותנו שאפשר גם יותר צפוף.
זה לא ממש מרגיש נכון להשוות בין האיילון לתמזה או לסיין, אבל דיון בהתפתחות עירונית, מעניין ככל שיהיה יאריך את הפוסט יתר על המידה. לכן די אם אגיד שלא משנה איך הגענו לכאן. היום גדות האיילון הם מרכז עירוני חזק ואפקטיבי, אבל מגעיל!!!
לפעמים היכולת להגדיר בעיה שיושבת לך מול העיניים מגיעה דווקא ממקום לא צפוי. ב-2005 הגו בתל אביב את תוכנית האב לצירים הירוקים.
 |
| מפה מוקדמת של תוכנית הצירים הירוקים, ללא מקור לצערי. |
הרעיון פשוט ונכון, להגדיר דרכים חוצות צפון-דרום ומזרח-מערב ולהשקיע בהן כדי שיהפכו לדרכים נעימות יותר לרוכבי אופניים והולכי רגל. הסתבר שממערב לאיילון ממש קל לייצר דרכים כאלה, כאשר השדרות הן המועמדות הטבעיות כמובן, וגם ממזרח לאיילון אפשר לאתר צירים כאלה, אבל צירים שהולכים כל הדרך ממזרח עד מערב נתקלו בבעיה - נתיבי איילון הבלתי עבירים, שהכריחו את הולכי הרגל ורוכבי האופניים לסטות ממסלולם הישר ימינה או שמאלה, ולחצות את האיילון על מדרכה צרה בגשר רועש שתוכנן למכוניות בלבד.
הפתרון שנמצא היה הקמת גשרים ידידותיים להולכי רגל כדי לייצר חווייה נעימה ורציפה, כך גשר יהודית היה אמור לחבר את הציר שמתחיל מדרך הגבורה של גבעתיים, חוצה את רמת ישראל ובצרון (חוצה את הציר הירוק של שדרות ההשכלה), עובר את מתחם אלקטרה, היכן שהיום שוכן מוקד מכבי מתחת לקומפלקס גוגל ישראל, חוצה את האיילון בגשר הולכי רגל ומתחבר לשדרות יהודית המוריקות, ומהן לציר הארבעה הנעים להליכה - מרמורק, שדרות בן ציון (חוצה את ציר צפון-דרום ראשי של רוטשילד-ח"ן), וממשיך דרך בוגרשוב לים ולציר הטיילת.
זהו רק אחד מבין כמה צירים ירוקים של מזרח-מערב שתוכננו. ציר נוסף שקשור לענייננו העובר בשדרות יד לבנים החוצות את יד אליהו וחולף סמוך להיכל הכדורסל שם משתנה שמו לרחוב השלושה, הוא תוכנן להמשיך בגשר לרחוב הרכב וממנו לרחוב החדש שנסלל לא מזמן המקשר בין המסגר לדרך בגין .ומשם דרך נחמני לרוטשילד, לנווה צדק ולים. הגשר אושר לאחרונה למיטב ידיעתי.
זהו רק אחד מבין כמה צירים ירוקים של מזרח-מערב שתוכננו. ציר נוסף שקשור לענייננו העובר בשדרות יד לבנים החוצות את יד אליהו וחולף סמוך להיכל הכדורסל שם משתנה שמו לרחוב השלושה, הוא תוכנן להמשיך בגשר לרחוב הרכב וממנו לרחוב החדש שנסלל לא מזמן המקשר בין המסגר לדרך בגין .ומשם דרך נחמני לרוטשילד, לנווה צדק ולים. הגשר אושר לאחרונה למיטב ידיעתי.
הציר השלישי הקשור לעניינו לא מסומן במפה שמצאתי משמאל. זהו רחוב עמק ברכה הממשיך את כצנלסון של גבעתיים ומתוכנן להתחבר בגשר לרחוב שאול המלך, וממנו לנביאים ולכיכר דיזנגוף. למיטב ידיעתי הגשר ימומן כמטלה ציבורית של כל בוני המשרדים לאורך "זרוע המע"ר הצפוני", והוא יכלול גם נתיבי רכב פרטי (יציאה מהחניונים שלהם), ולצידם מדרכות רחבות במיוחד ושבילי אופניים.
 |
| צילום: מוטי מילרוד - מקור: כאן |
לקח שש שנים לאשר את גשר יהודית ועוד 7 שנים להתחיל לבנות, בעיקר בגלל שאף אחד עוד לא ממהר לשים כסף לגשר שלא מעביר אפילו מכונית אחת. הגשר בוודאות ישפר את הניידות בתל אביב לחסרי רכב, גם מבחינת זמן הליכה וגם מבחינת איכות ההליכה. לא פחות חשוב, הגשר יספק אלטרנטיבה להליכה הלא נעימה לאורך גשר השלום (גבעת התחמושת) ויקטין במקצת את העומס עליו. הגשר יספק חמצן חשוב לעסקים החמודים לאורך שדרות יהודית כי יהיו שם הולכי רגל חולפים לאורך כל היום. הגשר לא יעשה מהפכה גדולה, הוא פשוט יצטרף לשורה ארוכה של פתרונות אחרים שמשפרים במקצת את החיים של הולכי הרגל ורוכבי האופניים. תל אביב יצרה עשרות פתרונות כאלה בשנים האחרונות וברור לנו כיום שתל אביב היא העיר מוטת הולכי הרגל ביותר במדינה (בתחרות עם מרכז ירושלים). אף פרויקט לא עשה את זה לבדו, אבל כולם ביחד מייצרים שינוי. לכן, כל אחד שטוען שהוא לא מבין למה צריך את הגשר כי הוא לא ישנה הרבה, פשוט לא מבין שעירוניות מעולם לא בנויה על פרויקט אחד ויחיד אלא על תפיסה כוללת.
(ולפני שתגידו שאני קושר כתרים בוהקים מדי לעיריית תל אביב, תמיד אמרתי שהעירייה מדברת ועושה בשני קולות ותורמת את חלקה גם לשימור חוזקו של הרכב הפרטי על חשבון הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ועדיין, הסה"כ של המאזניים נוטה לדעתי קצת יותר לכיוון הולכי הרגל, בטח שיותר מבערים אחרות).
(ולפני שתגידו שאני קושר כתרים בוהקים מדי לעיריית תל אביב, תמיד אמרתי שהעירייה מדברת ועושה בשני קולות ותורמת את חלקה גם לשימור חוזקו של הרכב הפרטי על חשבון הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ועדיין, הסה"כ של המאזניים נוטה לדעתי קצת יותר לכיוון הולכי הרגל, בטח שיותר מבערים אחרות).
 |
| הדמיית קירוי האיילון - מקור: כאן |
משהו קרה ב-13 השנים האלה מיום תכנון הגשר ועד הקמתו, מישהו הצביע על כך שנתיבי איילון הם לא בדיוק נהר הסיין או התמזה, ושהגשרים לא בדיוק מספקים מבטים מחמיאים על העיר. מישהו אחר סיפר שבמקומות רבים בעולם החביאו אוטוסטראדות מתחת לפני השטח הפכו את כל השטח שמעליהן לשטח ציבורי פתוח, מישהו אחר אמר שלא יכול להיות שכל כך צפוף בכניסה לתחנות הרכבת וחייבים לייצר שטח ציבורי נוסף לידן, תוכנית הגשרים הצנועה שהיתה חלק מתוכנית הצירים הירוקים החלה לשנות את פניה לתוכנית "קירוי האיילון"
גשר יהודית עוד לא חלק מתפיסה זו, ובגלל שעוד לא ידעו גם איך תיראה המסילה הרביעית באיילון כשתכננו אותו, הלכו על בטוח ותכננו גשר תלוי. ללא עמודים מעל האיילון, דבר שמייקר אותו, ומקשה על תהליך הבניה שלו, אבל היה הכרחי בעידן חוסר הוודאות.
מאז עיריית תל אביב, מתכנני המחוז ומשרד התחברוה עבדו קשה על תוכנית קירוי האיילון והוכיחו שהיא ישימה, הם יצרו לכל המגדלים המתוכננים אפשרות לקשר עם הכיכר הציבורית הגדולה שתיבנה מעל האוטוסטראדה, הם יצרו סט קריטריונים הנדסיים שיאפשרו את הבנייה שלה בבוא העת. במקביל עובדים על תוכניות מפורטות לקירוי חלקים נוספים של האיילון, כשהדגש העיקרי הוא על אזורי תחנות הרכבת העמוסים בהולכי רגל. לא מזמן ראיתי תוכנית שמקיפה את כל תחנת ההגנה בשטח ציבורי איכותי. זה פשוט נראה טוב.
אחר כך יטילו על יזמים פרטיים מטלות ציבוריות לקירוי חלקים נוספים והכל לאט לאט יתחבר לחזון שנהגה. זה ייקח עשרים שנה לפחות, אבל זה כנראה יקרה.
 |
| חזון האיילון מקצה לקצה - מקור: כאן |
קירוי האיילון יספק חיבור נעים בין המגדלים שממזרח למגדלים שממערב, וגם חיבור נעים בין צפון לדרום. הוא פרויקט יקר ונכון שאני מקווה שיקודם מהר יחסית. שלושת תחנות הרכבת לאורכו, מגדלי המשרדים הרבים, שני קווי הרק"ל החוצים אותו ובעתיד המטרו, במקביל להמשך הגידול בתנועת האופניים שהוא יעודד, מבטיחים תנועה ערה של אנשים לאורך כל שעות היום, לפחות בחלקיו המרכזיים. גשר יהודית הוא הסנונית הראשונה בקירוי זה.
ולא פחות חשוב, תל אביב משמשת דוגמה ומופת לערים אחרות שנחצות באכזריות על ידי נהר מכוניות.
ירושלים קדמה לתל אביב כאשר קירתה חלק קטן מאוטוסטראדת בגין גם באזור גבעת מרדכי וגם באזור שער העיר, אך קירוי האיילון העניק לה רוח גבית להציע תוכנית שאפתנית יותר לחיבור קמפוס גבעת רם לשכונת בית הכרם.
 |
| קירוי בגין בי-ם - מקור - כאן |
גם נתניה הציעה תוכנית דומה לחיבור נדרש בין השכונות המזרחיות והשכונות המערביות מעל כביש 2, עיריית הרצליה מקדמת את המשך הפארק המוצלח שלה עם ריחוף מעל אחד הכבישים החוצים אותו ויוזמות נוספות ממשיכות לצוץ, אף אחד עוד לא מציע לבטל אוטוסטראדות, אבל אם הן נשארות, לפחות שיפצעו את הערים שלנו פחות.
