יום ראשון, 16 ביוני 2019

מדריך: איך מתחילים לנסוע באוטובוסים

בעקבות הפסקת התשלום אצל הנהג בירושלים, בבאר שבע, בגוש דן, ובעתיד בשאר הארץ, שואלים אותי הרבה אנשים איך עכשיו הם יצליחו לעבור מהרכב הפרטי שלהם לתחבורה ציבורית, כשאפילו לשלם הם לא יודעים איך. עבורכם מיועד המדריך הזה. 
עדכון 2021 - הסופתי בהמשך באדום עדכון לגבי אפליקציות התשלום.
עדכון 2022 - עוד קצת עדכונים בעקבות רפורמת דרך שווה.

נתחיל מהשורה התחתונה, זה לא מסובך. אם בשביל לנהוג ברכב הייתם צריכים לעבור כמה עשרות שיעורים פרטיים, טסט מלחיץ, וגם אחר כך הייתם חסרי נסיון כנהגים צעירים במשך כמה שנים, ובכל זאת כולכם יודעים לנהוג. הרי שללמוד איך להשתמש בתחבורה הציבורית זו משימה קלה  עבורכם. עם זאת, יהיה יומרני מאד להניח שאין צורך ללמוד כלום. לכן העצה הראשונה והחשובה ביותר שלי אליכם היא לקחת את הנושא ברצינות, לתת לאוטובוסים הזדמנות במשך שבוע ואף יותר לפני שתקבלו החלטה האם להמשיך בה או לחזור לרכב הפרטי. אם תחליטו על סמך ניסיון חד פעמי, שבו ייתכן וחוויית המשתמש שלכם היתה מושפעת בעיקר מתחושת חוסר ההתמצאות הלא נעימה, תעשו עוול גם לעצמכם וגם לענף התחבורה הציבורית.

איך משיגים את המידע?
השאלה הראשונה שעליכם לשאול את עצמכם היא האם יש לכם בכלל תחבורה ציבורית בימים ובשעות הרלוונטיים לכם.
בהתאם למקום מגוריכם ומקום עבודתכם.

זוכרים את גיל 16? סביר שהכרתם טוב מאד את שירות התחבורה הציבורית סביבכם. לא בגלל שהיה אז יותר מידע (להפך, היה פחות),  אלא בגלל שהייתם מוקפים בחברים חסרי רישיון כמוכם, וכולכם בלי לשים לב דיברתם אחד עם השני, חלקתם מידע ויצרתם "מפה" של השירות הרלוונטי לכם. ככל שהתבגרתם אחוז המשתמשים בתח"צ מהסובבים אתכם הלך וירד. אבל סביר שבצבא ובאוניברסיטה עוד הייתם מוקפים במידע מזמזם על התחבורה הציבורית והכרתם אותה. היום אתם מוקפים בנהגי רכב פרטי והמידע  על התח"צ לא זורם באופן טבעי, לכן צריך קצת ליזום שיחות עם אנשים מהעבודה שמגיעים בתחבורה ציבורית וללמוד קצת מכל אחד מהם. הקשר האנושי הוא המודיעין הטוב ביותר גם בעידן המידע.

לאחר שנכנסתם לאווירה, תוכלו להתחיל את תהליך הלימוד. בואו נשווה זאת רגע להזמנת כרטיסים לחו"ל דרך המחשב.
אם אתם טסים לפריז, רומא או יעדים מרכזיים שכאלה, כל חיפוש טיסה יניב מיד שלל תוצאות שקל לבחור מהם. זו המקבילה למישהו שגר במרכז גבעתיים ועובד במרכז תל אביב. אבל אם אתם רוצים לטוס דווקא למוגדישו כנראה תצטרכו גם לחקור מה הקונקשן הכי טוב. זו המקבילה של מישהו שגר במושב ליד כפר סבא, או לחלופין גר בגבעתיים אבל עובד דווקא ברשל"צ. כמו בטיסות, אם נגלה שחייבים שני קונקשנים אולי בכלל נוותר על הטיסה.

קצת תיאום ציפיות. למעט מקרים נקודתיים, תחבורה ציבורית היא איטית יותר מרכב פרטי. ולצערי כל עוד כמעט ואין נתיבי העדפה התמונה הזו תישאר. יתרונותיה אינם במהירות אלא בעצם העובדה שמישהו אחר נוהג במקומכם בפקקים הנוראים. כל עוד יש לכם רכב בחניה היתרונות הכלכליים "פחות מעניינים" אבל אם נאלצתם לשלם על חניה בעבודה אז גם את ההבדל בכיס תרגישו די מהר. 
ועדיין, יש איטי סביר ויש איטי לא סביר וקשה לשים לזה מדדים אובייקטיביים. ההחלטה תהיה שלכם. אוכל רק להגיד שאחרי תקופת נסיון קצרה שבה תעסקו כל הזמן בהשוואה לזמן ברכב הפרטי, אם תבחרו בתח"צ פשוט תפסיקו לעשות את זה. מה שחשוב כל יום הוא להגיע לעבודה בשעה שתכננתם, כלומר שלא יהיו הפתעות בדרך ולכן תשוו כל יום רק ליום הקודם שנסעתם בתח"צ. בדיוק כמו שהיום אתם משווים ימים עם פקקים חריגים במיוחד לימים רגילים ומדברים על זה במשרד בפינת הקפה. 
אני מעריך של-25% מכל הנהגים על הכביש שעובדים בעבודה משרדית רגילה יש מענה סביר (לא איטי מדי) בתח"צ. סיכוי של 1 ל-4 הוא לא רע ושווה את הבדיקה. אם אתם גרים באזור מרכזי ועובדים במרכז תל אביב הסיכוי עולה ל-1-3.


את המידע משיגים בכמה דרכים. ראשית יש להתעלם משם מפעיל קו האוטובוס ולחפש באתרים כלליים (בדיוק כמו מנועי חיפוש טיסות).

האתר הכללי הרשמי הוא www.bus.gov,il
ויש לו גם מוקד טלפוני *8787.

כמו-כן אפשר לחפש את מסלול הנסיעה באתר ובאפליקציות של google maps או moovit.

נסיעה ישירה
שימו לב, כמו בטיסות, ככל שהחיפוש הראשוני מצליח להציג לכם קו ישיר מהמוצא ליעד אז אין בעיה. נשאר לנסות אותו ולראות אם טוב. ככל שהחיפוש מציג מספר פתרונות ישירים מומלץ לנסות כל יום פתרון אחר עד שתמצאו את הפתרון הנוח ביותר עבורכם. 
ברמת העיקרון הגורם המוביל בבחירת הפתרון הנוח הוא תדירות הקו שמציעים לכם. ככל שתדירותו יותר גבוהה, כך אתם לא צריכים להיות כבולים ללוח זמנים קשיח בבוקר ואחה"צ. פשוט תגיעו לתחנה ותחכו לאוטובוס הבא. לעיתים רחוקות ינצח את הקו התדיר קו פחות תדיר אבל מהיר יותר. ההחלטה באיזה קו להשתמש היא די סובייקטיבית. אם באותה תחנה מוצע לכם שילוב של כמה קווים בתדירות גבוהה, או שילוב של מאספים בתדירות גבוהה ומהירים בתדירות נמוכה יותר אז בכלל זכיתם.

אבל מה אם אין אפשרות חוץ מקונקשן?

כאן, שוב כמו בטיסות, צריך קצת מחקר, האם מדובר בקונקשן טוב או לא.
לעיתים מנועי החיפוש מציעים לכם קונקשן מיותר, שהליכה של חמש דקות לתחנה קצת רחוקה יותר אבל עם יותר היצע יכולה לפתור אותו. זה המקום לציין שההליכות האלה שיתווספו לשגרת יומכם הן מאד חיוביות ולא צריך להירתע מהן. 

אולי אפילו תשקלו להשתמש ברכב הפרטי רק לחלק מהדרך כדי להגיע לתחנות הכי טובות. נסיעה קצרה משכונתכם לצומת מרכזי בו יש היצע חניה מחד והיצע תחבורה ציבורית גדול יותר ותדיר יותר מאידך יכולה להיות פתרון ביניים נפלא. אני יוצא משכונתי באופניים ורוכב 10 דקות לצומת המרכזי שלי, אך ידידה שלי שנוסעת איתי באותו אוטובוס מגיעה לאותה תחנה בדיוק עם הג'יפ הפרטי שלה  וחונה במרכז המסחרי הצמוד (שפע חניה בשמונה בבוקר). את הפקקים הנוראים לתל אביב נהג האוטובוס עושה במקומה.

אם בכל זאת אתם חייבים קונקשן, גם כאן מילת המפתח היא תדירות. ככל שהקונקשן הוא בין קווים מאד תדירים כך הוא יותר קל. ואם הוא מתבצע באותה תחנה (ולא רק באותו צומת) זה בכלל נהיה קל לעבור בין אוטובוסים. אני עושה קונקשן כזה מדי יום בדרכי לעבודה בתחנות על דרך נמיר במסוף 2000. אבל כדי להסביר למה תדירות זה חשוב אשתמש דווקא בדוגמה של חבר שלי, שרצה להגיע מביתו בהרצליה (סמוך לבינתחומי) לנתניה.
ה-moovit הציע לו לקחת קו למחלף כפר שמריהו ושם לעלות על קו מאסף (601) לנתניה). לכאורה פתרון הגיוני, אבל בפועל מרבית השירות לנתניה נוסע בשיקוע של כפר שמריהו וקווים מעטים בתדירות נמוכה עוצרים בכפר שמריהו. מאחר והוא פספס את האוטובוס אליו התכוון להגיע, הוא גילה שיש לו עוד חצי שעה לחכות לאוטובוס הבא.
אם המוביט היה נותן דגש רב יותר לתדירות שירות, הוא כנראה היה מכוון אותו לאוטובוס פנימי שהיה מביא אותו למחלף הסירה. שם, בשל חשיבות התחנה לאזור התעסוקה, עוצרים כל האוטובוסים לנתניה. הוא לא היה צריך לחכות יותר מ-2 דקות וכבר היה עולה על אוטובוס מהיר יותר לנתניה ומגיע ליעדו בזמן.
הטעות המאד הגיונית שעשה (לבחור את האלטרנטיבה הראשונה ב-MOOVIT) היא טעות שניתן לכנות אותה "שכר לימוד". זו הסיבה שצריך להשקיע מספר ימים בלימוד הדרכים היעילות ביותר להגעה ממוצא ליעד. 
תוכלו להשוות את זה למקרים שבהם אתם יודעים יותר טוב מהוייז איך לנסוע. תודו שזה קורה לכם... לחלופין, תוכלו להשוות את זה לבחירה לעשות קונקשן של טיסה  במקום "בטוח", שדה תעופה גדול ולא צ'יקמוק קטן, כך שאם יהיה עיכוב לא נשלט ביציאה של הטיסה מהארץ, יהיה קל למצוא לכם תחליף לטיסה שפספסתם. גם במחיר של טיסה קצת יותר ארוכה או יותר יקרה.
ואם מאסתם באפליקציות, תוכלו לבקש גם שאלות הכוונה בשרשור ההכוונה בפורום תחבורה ציבורית בתפוז.


אוקי, ואיך משלמים?
בניגוד למטוסים, פה המחיר הרבה יותר אחיד וידוע מראש ומילות הקסם הנוכחיות הן "רב-קו" ו"אפליקציות תשלום"

אתחיל דווקא מאפליקציות התשלום, מאחר והן מיועדות בדיוק להקלה על נוסעים חדשים ומזדמנים להשתמש בשירות.
יש ארבע כאלה, אחת היא מוביט שאולי כבר התקנתם כדי לחפש את המסלול שלכם, ואולי כבר ראיתם בה את אפשרות ה"תשלום". היא טובה אבל הכי מומלצת על ידי מבחינת ממשק המשתמש היא רב-פס מבית הופ-און.
תבחרו אפליקציה ותורידו אותה. יש תהליך הרשמה פשוט שבו תידרשו להכניס כרטיס אשראי וכמה פרטים מזהים וזהו. את אתם נוער או קשישים תוכלו גם להעלות את המסמכים שיקנו לכם את ההנחה המתאימה. 
בפעם הבאה שתעלו על אוטובוס פיתחו את האפליקציה, כוונו את המצלמה אל הברקוד לפי ההוראות, אשרו את הקו ואת תחנת ההורדה וזהו. החשבון יירד לכם מהכרטיס בסוף החודש בהתאם למספר ואופי הנסיעות שתבצעו. מאד פשוט, קל ואינטואיטיבי. המחיר אמור להיות דומה למחיר של תשלום ברב קו בהבדלים זעומים  מחשבון תמצאו כאן.
להסבר נוסף ומפורט יותר על האפליקציות ראו במדריך הזה שכתבתי.


ובכל זאת, לא כולם אוהבים אפליקציות, וגם מהר מאד תראו שהנוסעים שרגילים לרב קו ממש מתקתקים את נושא התיקוף (עולים, עושים ביפ ומתיישבים) בעוד אתם עוד עומדים עם הטלפון מול הברקוד. אז למענכם השארתי את ההסבר שכתבתי כאן בעבר על הרב קו.
פירוט על הרב קו תמצאו כאן, אך לשם הפשטות אציין שיש לרב קו שני סוגים עיקריים:
1. רב קו אנונימי
2. רב קו אישי
יש גם חיה שנקראת חצי אנונימי אבל עליה לא ארחיב בפוסט זה.

שניהם נראים אותו דבר. רב קו אנונימי עולה 5 שקלים ועליו אפשר לטעון כסף מזומן שנקרא "ערך צבור". אתם טוענים כסף (נגיד 100 ש"ח), עם ערך צבור תוכלו לעבור חינם בין שני קווי אוטובוס בלי לשלם שוב במשך 90 דקות.
רב קו אישי יכלול גם תמונה שלכם מאחורה. אבל תמורת התמונה הזו תוכלו לקבל הנחות ייעודיות. לדוגמה אם אתם בגיל של אזרח ותיק (60 לנשים ו-65 לגברים, לא טרחו לעדכן את זה כשעדכנו את גיל הפרישה). תוכלו לקבל באמצעות הרב קו האישי הנחה של 50%.  ולא רק 20%. (כשתשלמו 100 תקבלו 200 ש"ח). ואם אתם בני מעל 75 תוכלו לנסוע חינם. בנוסף תוכלו להטעין עליו כרטיסי מנוי חופשי יומי או חודשי כשתהפכו לנוסעים קבועים יותר ואם הוא הולך לאיבוד אז תוכלו לקבל חדש עם כל הכסף והחוזים שהיו עליו שזה מעין ביטוח נחמד.

לצרכי ההתלמדות מספיק רב קו אנונימי, אבל אני ממליץ ללכת מהתחלה על האישי בגלל הסיבה הבאה:
כרטיסי רב קו אנונימי אפשר לקנות לכאורה אצל הנהגים בחמישה שקלים, ועליו הם מטעינים ערך של נסיעה אחת. אבל בפועל לא לכל הנהגים יש כרטיס אנונימי, וגם אם יש, אתם תצטרכו בדיוק באותו יום להבין איך טוענים אותו עוד פעם כדי לחזור שזה סתם מלחיץ. ההתנסות הראשונה שלכם בנסיעה באוטובוס עשויה להסתיים בכך שלא תוכלו לעלות על אוטובוס כי לא נערכתם כראוי וחבל. אנחנו כאן כדי ללמוד לאט ורגוע. גם את כרטיסי הטיסה אנחנו בד"כ לא קונים בדלפק בשדה התעופה...

השיטה הטובה ביותר להיערך היא להכין את הרב קו טעון מראש בארנק לפני נסיעת המבחן הראשונה.
תוכלו להזמין אותו בדואר, באמצעות האתר המעולה  של "רב-קו אונליין". (האתר הרשמי של כל מפעילות התח"צ). או דרך חברת hopon
לחלופין אם חפצה נפשכם במגע אישי, תוכלו ללכת לכל אחת מ-133 עמדות הרב-קו הפזורות ברחבי הארץ. הקישו את שם העיר שלכם כאן לאיתור כתובת מדויקת. אני ממליץ על חנויות "על הקו" ברחוב ולא בתחנות המרכזיות או בתחנות הרכבת, ככל שיש כאלה סמוך למגוריכם, פשוט כי הכל שם רגוע יותר ונעים יותר. תוכלו לרכוש שם רב קו אנונימי ולטעון אותו מראש בסכום שיספיק לכמה נסיעות, או להנפיק חינם רב קו אישי ולטעון אותו. תוכלו גם לקנות בעוד חמישה שקלים מטען רב קו למחשב וכך תפתרו לעצמכם עוד סוגיה שאתם בטח מתחבטים בה שתפורט בסעיף הבא.

איך טוענים???
אז נסעתם כמה פעמים עם הרב קו שלכם ואתם מגלים לחרדתכם שהסכום הראשון שטענתם הולך להיגמר. מה עושים?
כאמור כבר אי אפשר לטעון אצל הנהג. אבל יש שפע אפשרויות נוספות.
1. לטעון דרך האפליקציה. (ravkav-online המומלצת על ידי  או הופ-און).  הטלפון שלכם צריך להיות עם יכולת שידור NFC, כך שהאפשרות הזו לא פתוחה לכולם, אבל היא בהחלט הכי נוחה. אחרי הרשמה ראשונית קצרה לאפליקציה והזנת פרטי כרטיס אשראי, פשוט בוחרים את החוזה הרצוי, מקרבים את הכרטיס למכשיר והוא נטען כבמטה קסם. זה משהו שאפשר לעשות אפילו כשיושבים באוטובוס. יש גם חידושים כל הזמן בתחום. לדוגמה אפשר עכשיו לטעון גם דרך paybox.
2. לטעון דרך כספונט, חנות או קיוסק, ואפילו עמדות תל-אופן הפזורים ברחבי הארץ ומספקים את השירות הזה. לרוב זה נותן לטעון רק את מה שהיה לכם על הכרטיס בעבר. אפשרות מוגבלת אבל מספיקה למרבית האנשים. וקיימות אפשרויות טעינה רחבות יותר במכונות אוטומטיות בתחנות רכבת ישראל ועוד. פשוט אתרו את המקום שהכי נוח לכם מהמפה הזו. נכון לכתיבת שורות אלה יש 4,262 מקומות שמספקים את השירות הזה והמספר רק הולך ועולה.
מקור: כאן
3. לטעון דרך המחשב בבית או במשרד. הפעם דרך אתר ravkavonline או הופ-און. דורש קורא/כותב כרטיסים שקונים בחמישה שקלים בעמדת על הקו.
4. אם אין לכם קורא/כותב כרטיסים בבית, עדיין תוכלו לטעון דרך האתרים האלה את החוזה שחשקה נפשכם, אך אחר כך תוכלו ללכת לכספונט/קיוסק/מכונה מסעיף 2 לעיל כדי שיכתוב לכם את החוזה שבחרתם על הכרטיס. זה בעצם מאפשר לטעון דרך הכספונט כל חוזה שחשקה נפשכם בו.
תוכלו גם לטעון דרך אתר הרכבת ולהגיע אחרי חצי שעה לפחות לתחנת הרכבת
השלימו את הטעינה במכונות וסעו לשלום.

5. בכל האוטובוסים של דן באר שבע, וכן בכמה אוטובוסים נבחרים של דן ושל מטרופולין בגוש דן, יש גם מכונות טעינה על האוטובוס. באשראי זה עובד מצוין, אלה שמקבלות מזומן לא יודעות להחזיר עודף אבל זו גם אופציה.

למתקדמים - חופשי יומי/חודשי
אני מעדיף את שיטת המנויים במקום לבדוק כל הזמן כמה כסף יש לי בארנק הרב-קו. היא תקפה רק אם בחרתם להוציא רב קו אישי.
הרפורמה עשתה את כל זה פשוט להפליא. אם אתם נוסעים רק באוטובוסים/רכבת קלה/כרמלית/רכבלית - ולא עולים על רכבת. תקנו חופשי חודשי ב-225 ש"ח ותסעו לאן שבא לכם. אם אתם נוסעים ברכבת אז זה קצת יותר יקר ומסובך. תוכלו לקרוא הסבר מפורט יותר כאן. או באתר הרפורמה אבל הטבלה הבאה תכ'לס מספרת את כל הסיפור.




ולקינוח, וידאו מבית היוצר של מירב מורן מדה-מרקר.







27 תגובות:

  1. פוסט מקיף מאוד. רק כמה הערות.
    א. ביו"ש אפשר לשלם להשתמש ברב קו רק עם כרטיסיות שלא מקנות הנחה או לשלם במזומן. אין ערך צבור. ההיגיון הוא שכבר יש הנחה על הנסיעה באוטובוסים אבל זה הופך את השימוש ברב קו ללא כלכלי.
    ב. בבאר שבע יש מכונות תשלום באוטובוסים. אפשר לשלם בהן במזומן או להטעין את הרב קו.
    ג. לא התייחסת לסוגיית הפרטיות של רב קו אישי. הוא אומנם בחינם אבל אפשר לעקוב אחרי הנסיעות של בעליו וגם איכות ההצפנה של המידע בכרטיס לא ברורה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי אץ אתה צודק אבל המטרה היתה פוסט פשוט ואם הייתי מתחיל לפרט את כל יוצאי הדופן במדינה זה היה מפספס את המטרה.
      ב. בלגבי המכונות על האוטובוסים בב"ש ובחלק מאלה של דן. תודה. אאזכר את זה.
      ג. אין שום סוגיית פרטיות מהותית שאני יודע עליה בשימוש ברב קו. למיטב ידיעתי הוא עומד בכל התקנים של הפרטיות. ובכל מקרה, הפוסט מייועד לאנשים שנוסעים עם מספר לוחית רישוי מודבק על התחת, כך שעבורם סוגיית ה"שלא יידעו לאן נסעתי" בטח לא רלוונטית.

      מחק
    2. אף אחד לא עוקב אחרי אף נוסע, וכל מחקר שמתבצע על נתוני רב קו נעשה בפיקוח של משרדי התחבורה והמשפטים לאחר אנונימזציה מלאה.

      מחק
  2. כל הכבוד על המדריך רק תיקון טעות: על חוזה רב קו אנונימי ניתן לטעון חופשי יומי וחופשי שבועי רגילים. לא ניתן לטעון חופשי חודשי רגיל או 30 יום גמיש ולא ניתן לקבל הנחות אזרח ותיק או נוער.

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת? לא ידעתי. אבדוק אם זה נכון ואם כן אתקן את הפוסט.

      מחק
    2. https://www.dan.co.il/pages/1349.aspx

      מחק
  3. אנונימייוני 16, 2019

    הערה לשונית. צומת זה זכר לכן צריך לכתוב: נסיעה קצרה משכונתכם לצומת מרכזית *בו* יש היצע חניה מחד

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה תיקנתי. אגב ף צומת מרכזי ולא מרכזית...

      לאור ריבוי הטעויות של כולנו, אולי כדאי לפנות לאקדמיה שתכשיר את השרץ ותחליט שבמקרה הזה שתי צורות הכתיבה נכונות... היא כבר הכשירה כמה שרצים בעבר.

      מחק
    2. אנונימייוני 22, 2019

      לא הכשירו שרץ כזה: התי"ו הסופית היא שורשית ואתה רוצה שהמילה תהיה נקבה? זה כמעט כמו לחשוב שיאשרו "תפריט" בנקבה

      מחק
    3. זה היה בצחוק, אבל בכל מקרה. תודה על תשומת הלב. חשוב לי לכתוב בעברית נכונה גם אם לצערי אני לא חף משגיאות.

      מחק
  4. טעינת רב-קו דרך paybox? מעין החיה הזו?

    השבמחק
    תשובות
    1. שיתוף פעולה עם הופ-און. מאחר ואין לי רכיב NFC בנייד לא בדקתי שזה באמת עובד. הם גם שמו באפליקציה קישור למפת כל מקומות הטעינה.
      נחשפתי לזה דרך הכתבה בכלכליסט
      https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3762413,00.html

      וכמו שכתוב בכתבה, זה לא מחדש הרבה...

      מחק
    2. במילים אחרות - עטפו את פיצ'ר ההטענה של אפליקציית הופ-און אל תוך אפליקציית פייבוקס, אם כך אז אכן לא מחדש כמעט דבר

      מחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  6. "תוכלו גם לטעון דרך אתר הרכבת ולהגיע אחרי חצי שעה לפחות לתחנת הרכבת ופשוט תעברו בשער לכיוון הרציפים. השערים של הרכבת יכתבו לכם על הכרטיס את החוזה שבחרתם ואחר כך יתקפו אותו."

    משהו חדש?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא יודע אם חדש, אבל ניסיתי את זה וזה עבד. אם אתה יודע משהו אחר אז אתקן את הפוסט כדי לא להטעות.

      מחק
    2. עדיף לרשום את החוזה במכונת הכרטוס (הקטנות לתיקוף ערך צבור גם רושמות חוזים מוזמנים מהאתר ואין להם תור כמו למכונות הרגילות) קודם ואז לגשת לשער הרציף כבר עם החוזה לתיקוף
      כמדומני הרישום עם תיקוף מיידי פועל רק בשערים החדשים יותר עם הדלתות ואזור קורא רב-קו מובנה, ולא בשערים הישנים יותר עם הסבסבות ו/או המסך עם המסגרת האדומה
      זה גם שני פעולות לרב-קו (=יותר זמן תיקוף) אז אם הרישום ברציף לא יפעל, לא כדאי ליצור תור לשער הרציף

      מחק
    3. למיטב ידיעתי זו אכן הייתה האפשרות פעם - אבל היום אמורים לעבור במכונות הכרטוס או התיקוף לפני שמגיעים לשער הכניסה.

      מחק
  7. כתבה טובה מאוד למי שמתקשה בהבנת האפשרויות הטמונות בכרטיס הרק קו.
    אישית - יש לי קורא כרטיסים בבית, מאוד נוח להטעין חוזים.
    לא הוזכרו מכונות התשלום בדן באר שבע. המכונה לא מחזירה עודף, אבל יוצא פתק זיכוי, ואפשר כמובן לשלם עבור הנסיעה בכרטיס אשראי.
    באוטובוסים של דן בתל אביב - מאז שאין אפשרות לשלם לנהג - מאוד לא נוח לתקף את הכרטיס, בלא מעט אוטובוסים יש רק מכונת תיקוף אחת ליד הנהג, כך שמי שעולה בדלת האחורית צריך ללכת לכיוון הנהג על מנת לתקף את הכרטיס.

    השבמחק
  8. אנונימייוני 19, 2019

    אפליקציית רב-קו לאנדרואיד מעולה. לאחרונה אף נוספה השפה האנגלית לממשק ולתוכן. כנראה אירוע האירוויזיון היווה זרז להוספת השפה.
    במקרה של אנדרואיד עדיף ללכת על מכשירי סמסונג, מכשירים מסדרת הכניסה Galaxy A בייבוא מקבילי מתחילים מכ־1K ש"ח ותומכים מצויין ב־NFC.

    חבל שלא ניצלת את הבלוג למתיחת ביקורת על ההתעלמות המוחלטת של משרד התחבורה מ־iOS והחוסר באפליקציית רב-קו רשמית.
    בניגוד לברדק שהיא אנדרואיד, אין בעיה של תמיכה ב־NFC עם הפלטפורמה של אפל. שוק יד שנייה של מכשירי אייפון מאוד גדול, כולל מכשירים מחודשים. מכשירים מדורות קודמים ממשיכים לקבל עדכונים זמן רב כך שהם נשארים רלוונטיים אך מחירם נמוך. העובדה שאנדרואיד היא כישלון קולוסאלי בהקשר של טבלטים (גוגל עוברת ל־ChromeOS) מדגישה את היעדרותה של אפליקציית רב-קו ל־iOS.
    האפליקציה Hop-on לא עודכנה כבר 3 שנים‏ ולפי הביקורות בחנות האפליקציות היא לא כזו מוצלחת. אישית לא ניסיתי כיוון שאין לי שום רצון למסור את פרטי הקשר שלי לצד שלישי, ולא ניתן אפילו לפתוח את האפליקציה ללא הזנת מס' טלפון ופתיחת חשבון Hop-on.
    אני ממליץ לקרוא את התקנון של Hop-on בקישור https://hopon.co.il/assets/HopOn_terms_of_use.pdf
    דגש על:
    10.1 יכול והאפליקציה תכלול תכנים מסחריים, כגון פרסומות ומודעות, הנמסרים לפרסום מטעמם של מפרסמים
    שונים או משתמשים, המבקשים להציע למכירה נכסים או שירותים. תכנים כאמור יכול שיהיו בטקסט, בתמונות
    או בקול.
    13.9.2 המידע שנמסר על-ידך ישמש למטרות השירות, ובכלל זה, בקרה וניהול השירות. שימוש כאמור יכלול,
    בין היתר, ניתוח, בדיקה, עיבודים סטטיסטיים ואחרים, פילוחים, השוואות ועוד של המידע שתמסור, והכל, על ידי
    החברה ו/או צדדים שלישיים מטעמה.
    13.9.3 המידע שתמסור באמצעות האתר יימסר לחברה אשר תהא רשאית להשתמש בו לשימושים המפורטים
    בתקנון זה ו/או באפליקציה. החברה שומרות על זכותה להעביר את המידע לצדדים שלישיים על פי שיקול דעתה,
    ככל שיידרש לצורך תפעול השירות.
    13.19 סוג המידע שנאסף
    מעבר למידע האישי שנאסף עליך בעת השימוש באתר, כמפורט בתקנון זה, ייתכן כי ייאסף מידע לא אישי,
    כמפורט להלן:
    13.10.1 מידע לא אישי הוא מידע שאינו מזהה אותך אישית. זהו מידע אנונימי, סטטיסטי ומצטבר שנאסף באופן
    פסיבי )כלומר, מבלי שתיעשה כל פעולה של מסירת מידע על ידי המשתמש(. בדומה לאפליקציות רבות אחרות,
    ייתכן וייאסף באופן אוטומטי מידע לא אישי, אשר ינותח על ידי החברה ו/או מי מטעמה על מנת להעריך את האופן
    שבו המבקרים משתמשים באפליקציה ולצורך ניהול האפליקציה, שיפורו וקידום השירות. המידע הלא אישי עשוי
    להיגלות לאחרים ולהישמר לצמיתות בארכיונים לצורך שימוש עתידי.

    התקנון של רב-קו אונליין זהה, אך בניגוד ל־Hop-on החשבון מקושר לכתובת מייל ולא למס' טלפון. כמי שחווה יותר מדי שיחות מגורמים פרסומיים זהו הבדל תהומי.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה עם מכשירי התפוח הוא שרכיב ה-NFC נעול ל-Apple Pay בלבד ונעול לאפליקציות, אין API פתוחים

      רק ב-WWDC האחרון לפני מספר שבועות אפל פתחה API רלוונטיים לקריאה וכתיבה של כרטיסי NFC ומסוג התקן הבסיס עליו יושב תקן הקליפסו בפרט (ISO7816-4), אך רק לגרסת המערכת iOS 13 ומעלה אשר גם הושקה כבטא

      מערך ה-API של Apple CoreNFC הנפתח בהדרגה אכן נתמך החל מ-iOS 11, אך עד עכשיו רק לקריאת תגים פורמט NDEF בלבד

      https://developer.apple.com/documentation/corenfc/nfciso7816tag?changes=latest_minorה
      והדרך הרלוונטית לרב-קו:
      https://developer.apple.com/documentation/corenfc/nfciso7816apdu?changes=latest_minor
      https://developer.apple.com/documentation/corenfc/nfciso7816tag/3043835-sendcommand?changes=latest_minor

      מחק
    2. אנונימייוני 19, 2019

      arseny92, תודה, לא הכרתי את מגבלות iOS בהקשר של NFC. בכל מקרה החל מספטמבר הן כבר לא קיימות ושלא כמו אנדרואיד אין בעיית פרגמטציה של גרסאות מערכת הפעלה.

      מחק
  9. אני מבלה בשנים האחרונות הרבה ברחבי העולם ומשתמשת רק בתחבורה ציבורית, וכל פעם עליי ללמוד מערכת תחבורה ציבורית חדשה ואחרת לגמרי מאפס. לא חושבת שנתקלתי בשנים האחרונות במערכת כל כך מסובכת, לא נוחה ולא יעילה כמו במדינה שלי. עצם העובדה שצריך פוסט כל כך ארוך בשביל מטלה פשוטה כמו לתפוס אוטובוס, ועדיין מאז שקראתי אותו לראשונה עוד לא הצלחתי להטעין את הרב קו שלי ונאלצתי להסתמך על טרמפים (ביישוב מגוריי אין איפה לטעון, כשאני מגיעה לאזורים שכן אז הקיוסקים סגורים/במכונה אין עודף/המכונה מקולקלת/אי אפשר לשלם באוטובוס הספציפי וכו').
    המשפט "תחבורה ציבורית לרוב אטית יותר מרכב" היא אנדרסטייטמנט. הרכבת מהעיר הסמוכה לוקחת פי 2 זמן מרכב. כדי להגיע לתחנה? אה... כן, אין תחבורה ציבורית לשם מכאן. כשרציתי לנסוע לחג להורים, מסתבר שהרכבת מפסיקה לעבוד יום לפני ערב החג, אז בעצם צריך לצאת יומיים קודם לארוחת החג...
    גם כשגרתי במרכז, כמות התקלות, הסרבולים והבעיות שבהם נתקלתי בשימוש באוטובוסים וברכבות היתה מדהימה. אם זה עיד אל פיטר שכנראה נחגג באותה שנה בפעם הראשונה בהיסטוריה ולכן מטרופולין שכחה שהיא נתנה יום חופש לרוב הנהגים בשרון (שוב, נאלצתי להרים טלפון ולבקש טרמפ אחרי שעה וחצי של המתנה לאוטובוס שאמור להגיע אחת לרבע שעה), מהעובדה שהחלפתי את הרב קו פעמיים כי לא הצליחו לקרוא אותו באוטובוסים, 3 תאונות אוטובוס, קווים שהתעלמו מלוח הזמנים לו החברה התחייבה, אוטובוסים שסתם לא התחשק להם לעצור בתחנה, ומה לא. השיא היה כשנסעתי להרצאה על תחבורה ציבורית במסגרת אקטיביסטית כלשהי, יצאתי מהעיר (25 דקות ברכב מתל אביב) שעה וחצי מראש, ואיחרתי בארבעים דקות.

    חשבתי שאטעין את הרב קו לכשאגיע לתחנת הרכבת הקרובה, אבל בכל פעם שרציתי לנסוע בה היא לא עבדה, או שלא הצלחתי למצוא טרמפ לתחנה... בקצב הזה המכונה הבאה שאעבור לידה תהיה בתחנת נתב"ג כשאצא מהארץ...

    השבמחק
    תשובות
    1. אין לי מה להגיד חוץ מזה שאת צודקת בביקורת שלך. ועדיין החווייה שלי כנוסע קבוע לא מתקרבת לכמות הטירלולים שאת מתארת. לגבי עיד אל פיטר אני מסכים איתך שהיה כשל מטורף השנה שגם אני נכוויתי ממנו,ולגבי היעדרת תח"צ בשבתות וחגים. אני לגמרי מסכים איתך שזה שערוריה. אבל כל שאר מה שתיארת קורה לי ומוכר לי, אבל בתדירות פחותה משקרה לך ואני לא יכול אלא להצטער על כך. מנסיוני הרב-קו סה"כ עובד טוב (נאלצתי להחליף פעמיים ב-10 שנים). לא נתקלתי בבעיות מיוחדות בטעינה, לא בתחנות רכבת ולא בקיוסקים (וגם קניתי קורא כרטיסים שיהיה בבית). ואמנם קרה שבסתם יום של חול חיכיתי יותר מדי לאוטובוס, כנראה בגלל שדילגו על נסיעה, אבל זה לא קורה המון. (לפחות לא בחווויה שלי).

      מחק
    2. אני מודה שכיום אני לא נוסעת קבועה, כבר כמה שנים. השנים שבהן הייתי שברו אותי, לגמרי, ובמיוחד הדילוג על נסיעות באוטובוסים שלפעמים העריך את דרכי הביתה מהעבודה מארבעים דקות ליותר משעה וחצי גם כשלא היו פקקים - זו היתה חוויה שקרתה שוב ושוב באותו קו כמה פעמים בשבוע. הרבה מהדוגמאות שנתתי בתגובה הקודמת דווקא היו בנסיעות הלא תכופות של השנים האחרונות. לאחרונה שוב הרהבתי אומץ לנסוע ברכבת, ואין ספק, הגהינום הוא הזולת ברכבת ישראל. צעקות ממושב לשלוש שורות אחרי, אנשים צופים בוידאו או משחקים במשחקי יריות במחשב בקולי קולות, הווייפיי שעליו זממתי כדי להשלים עבודה לא עבד בכלל, ושעתיים כאלו היו כאב ראש של ממש. לא נראה לי שאחזור על החוויה שוב בתקופה הקרובה. ושוב, זה אחרי שעתיים של ניסיונות לקושש טרמפים לתחנת המוצא מהמקום בו הייתי.

      מחק