יום ראשון, 21 בדצמבר 2025

ליגת תחנות רכבת קלה



חודש נובמבר 2025 היה חודש שגרה, וזה לא ייאמן כמה היו חסרים לנו חודשי שגרה כאלה ב5 השנים האחרונות.

בספטמבר הושלמה השבתה גדולה ברק"ל ירושלים שבמהלכה גם הוטמעו שיפורים טכנולוגיים ולראשונה אנחנו מקבלים נתונים על הנוסעים בתחנות בכל הקו האדום הירושלמי מנווה יעקב ועד ביה"ח הדסה עין כרם. 
הקו האדום בגוש דן, שנולד פחות או יותר אל תוך מלחמת ה-7 באוקטובר, מראה גם ניצני שגרה, ועל אף שאני חוזה שמספר הנוסעים ימשיך לעלות לאט לאט בשנים הקרובות, את הגידול המשמעותי מתחילתו הצנועה לדעתי הוא כבר עשה.

לכן חודש נובמבר הוא חודש טוב "לעשות תחרות" בין כל תחנות הרק"ל בירושלים וגוש דן.

השערת המחקר כרגיל פשוטה להבהיל, בכל אחד משני הקווים יש קטע מרכזי ו"זנבות". התחנות החזקות יותר יהיו בקטע המרכזי והחלשות יותר בזנבות. בגוש דן הקטע המרכזי קל להגדרה ומורכב מהתחנות התת קרקעיות בהם עוצרים כל שלושת תתי הקווים (R1,R2,R3) מאהרונוביץ' בבני ברק ועד אליפלט. בירושלים יותר קשה להגדיר גבול ברור בין הקטע המרכזי לזנבות, אך ברור לכולנו שהוא כולל את כל תחנות רחוב יפו ואולי גם נמשך קצת צפונה ודרומה לתחנות נוספות. 

למעשה כך בנוי גם הפרופיל של כל קו אוטובוס חוצה מטרופולין, במרכז יש את כל השימושים שאנשים רוצים להגיע אליהם אבל במרכז גם גרים אנשים שמשתמשים ברכבת לצרכים שלהם. במרכז אנשים לוקחים רכבת מהתחנה גם צפונה וגם דרומה בעוד בקצוות הם לוקחים את הרכבת רק לכיוון המרכז, וברק"ל גוש דן במרכז גם יש תדירות גבוהה יותר. ככה זה בנוי.

כרגיל, מה שמעניין אותנו הוא לא בהכרח התחנות שמתאימות לתיזה, אלא דווקא אלה שלא. תחנות חזקות בזנבות ותחנות חלשות בקטע המרכזי.

הסבר קל לעיבוד הנתונים, בירושלים לכל אחת מהתחנות שני מק"טים (אחד לכיוון) ובגוש דן רק מק"ט אחד המציין את שני הכיוונים. כדי להשוות תפוחים לתפוחים נאלצתי למזג את את שני כיווני תחנות ירושלים לשורה אחת.

קצת נתונים כלליים

בירושלים יש לנו 35 תחנות ובגוש דן 34. ביחד אנחנו מדרגים 69 תחנות.

בירושלים נסעו ב-35 התחנות קרוב ל-3.5 מליון נוסעים בנובמבר שהם קרוב ל-100,000 בממוצע לתחנה.

בגוש דן נסעו ב-34 התחנות כ-2.8 מליון נוסעים בנובמבר שהם כ-82,000 נוסעים לתחנה.


ליגת העל - תחנות עם מעל 200,000 עולים בחודש נובמבר.




תובנות לגבי ליגת העל
8 תחנות מאכלסות את ליגת העל שלנו. ארבע בירושלים וארבע בגוש דן, כולן בקטע המרכזי. עד כאן לא מפתיע.
גם כל מי שאי פעם השתמש ברק"ל בירושלים לא מופתע מכך שתחנת הרק"ל שתקועה כפסטרמה בסנדוויץ' בין התחנה המרכזית הירושלמית ותנועת האוטובוסים הרבה ברחוב יפו, לבין תחנת רכבת ישראל (שכבר נמצאת במקום שלישי בליגת התחנות שאעדכן מתישהו), ותנועת האוטובוסים הרבה ברחוב שז"ר, ונמצאת בלב מע"ר שער העיר המתפתח במהירות שוברת את הטבלה ולמעשה נמצאת בליגה משל עצמה. לא לחינם זהו המתח"ם הגדול והמוצלח במדינה.

תחנת הקו הירוק מתוכננת דווקא מצידה השני של תחנת הרכבת נבון כתחנת רק"ל נפרדת באופן שיפזר קצת את העומסים והמספרים המטורפים בטבלה מראים שזה בהחלט נדרש. 

תחנת יפו מרכז במקום השני נמצאת גם היא בלב העניינים, אין לי כאן מידע היסטורי אך אני מניח שבנובמבר היא התחזקה עקב סגירת המלך ג'ורג' למעבר אוטובוסים (עבודות קו כחול). בעתיד הרחוק תחנה זו תשמש למעבר בין הכחול לאדום וגם לכניסה לתחנת רכבת כבדה חדשה (תהיה לה כניסה משטראוס וכניסה מהדוידקה). וגם אם אני לא טועה חלק מרכבות הקו הירוק, אלה שיחלו לנסוע בשלב בראשון שלו ב-2026, יסעו דרך תחנות רחוב יפו וכך נקבל תדירות מוגברת במקטע המרכזי כמו שיש לנו כבר בגוש דן (שאר רכבות הקו הירוק שייפתחו ב-2027 יסעו דרך בר אילן).

במקום השלישי אנחנו מקבלים את תחנת יהודית בגוש דן, במיקום מצוין בלב אזור מעורב של תעסוקה, מגורים ובילוי וגם התחנה עם הממשק הכי טוב לאוטובוסים (וכמה טוב שביטלו את גשר בית קלקא והעצימו את מעבר החציה הרחב בין שדרות יהודית לשרונה). שאר התחנות בליגת העל לא מפתיעות במיוחד.

בולטת בחסרונה בליגת העל תחנת ארלוזרוב שהיתה אמורה להיות תחנת הממשק עם רכבת ישראל. כולנו יודעים שהתכנון פה היה לא מיטבי, אבל עכשיו אפשר להגיד נחרצות שבגלל זה היא ירדה ליגה. אנחנו נראה אותה בליגה הלאומית.

ליגה לאומית - 100,000 עד 200,000 נוסעים בחודש נובמבר






תובנות לגבי הליגה הלאומית
14 תחנות בליגה הזו, 5 מגוש דן, כולן מהמקטע המרכזי ו-9 מירושלים, רק אחת מהמקטע המרכזי המובהק (הדוידקה), וכמה נוספות שאולי מאפשרות לנו להגדיר את המקטע המרכזי בצורה גדולה יותר. לכל הפחות מקרית משה ועד שער שכם.
עכשיו הזמן לדבר על שני הדגלים האדומים בקבוצה הזו. תחנות הקצה של הקו האדום הירושלמי בהדסה עין כרם בדרום ובנווה יעקב בצפון. תחנות קצה לא אמורות בשום צורה להצליח להיכנס לליגה הלאומית וזה מעיד על בעיה בנתונים. תיקופים שמשום מה לא משויכים לאף תחנה "נזרקים" לתחנה הראשונה או האחרונה של הקו. זו סוגיה שאנו נתקלים בה גם בנתוני קווי אוטובוס לפעמים . בפוסט הזה לא ננסה לטייב, רק נצביע על הבעיה הזו ונתקדם.

ליגה א' - 50,000 עד 100,000 נוסעים בחודש נובמבר.





תובנות לגבי ליגה א'
17 תחנות בליגה זו.
בליגה א' אנחנו כבר לא מצפים לראות תחנות שנמצאות במקטע המרכזי, ותחנת הטורים של ירושלים בהחלט קופצת לנו. סביר שעם סיום בניית המגדלים לידה כנראה שמצבה ישתפר קצת. גם המיצוב שלה כתחנה תפעולית למקרי תקלות כנראה יסייע למעמדה באיזושהי צורה אבל אני לא רואה אותה מגיעה לליגה הלאומית מהר כל כך.
מנגד כאן נמצא את התחנות החזקות שלנו מחוץ למקטע המרכזי, בירושלים ראינו את חלקם כבר בליגה הגבוהה יותר (הר הרצל ויפה נוף בדרום, גבעת המבתר וגבעת התחמושת בצפון) ועכשיו אנחנו משלימים סדרה עם תחנות נוספות ב"מקטע המרכזי המורחב" מהר הרצל ועד גבעת המבתר. (החלוץ, כיכר דניה ושמעון הצדיק). בליגה זו אנחנו גם רואים תחנות שנפתחו רק בהארכות החדשות כגון טבנקין בנווה יעקב וקרית יובל בדרך להדסה.
בצד הגוש-דני אליפלט היא החלשה ביותר מבין תחנות הציר המרכזי. ואנחנו מתחילים לקבל תחנות מחוץ לו בפתח תקווה וביפו ואפילו את תחנת העצמאות מבת ים.

ליגה ב' - 25,000 עד 50,000 נוסעים בחודש נובמבר






תובנות לגבי ליגה ב'
19 תחנות בליגה זו.
אני לא חושב שיש משהו יוצא דופן להגיד על הרשימה הזו. תחנות בשולי הרשת,  לעיתים תקועות בין שתי תחנות חזקות מהן (כדוגמת תחנת קרול בפ"ת בין המרכזית לבין בלינסון) ולעיתים ממש קרוב לקצה הקו כמו תחנת אורה.

ליגה ג' - 12,500 עד 25,000 נוסעים בנובמבר.



תובנות לגבי ליגה ג'

גם כאן אין מה לספר לחבר'ה, אבל אזכיר את תחנת גשר אם המושבות שהיא אומנם לא על הציר המרכזי, אבל היא כן תחנה תת קרקעית שהושקע בה הרבה רק כדי לשרת כמה מאות אנשים ביום. לו רק היה מפרץ אוטובוסים מתחת לגשר הולכי הרגל המושקע על כביש 4 היא היתה מתרוממת קצת, ולו רק היה חיבור איכותי לשכונה הצפונית החדשה של בני ברק היא היתה מתרוממת עוד.

ליגה ז' - מתחת ל-12,500 נוסעים בנובמבר


קרית מנחם תטפס בעתיד, אני די בטוח בזה, לגבי משה דיין ומזל קשת אני לא יודע להסביר למה המספרים כל כך נמוכים.


התזה סה"כ עובדת. כך נראה הקו הירושלמי לפי סדר התחנות, שימו לב לקו המגמה הפולינומלי. למרות עיוותי המסלקה בקצוות הקו עדיין האמצע חזק בהרבה מהשוליים. גבעת המבתר בדרום והר הרצל ויפה נוף בצפון חריגות בעוצמתן ביחס למיקומן ואולי מסמנות לנו מהו הקטע המרכזי האמיתי בקו.  הטורים חריגה בחולשתה ביחס למיקומה.




ובגוש דן הציר המרכזי אפילו יותר מובהק (פועל יוצא גם של תדירות מוגברת שלא קיימת בירושלים)
תחנת אליפלט מאד חלשה ביחס למיקומה בציר המרכזי, אפילו שהיא בשוליו. ת"מ פתח תקווה חריגה בעוצמתה יחסית למיקומה (וכאן אני לא חושב שיש בעיה עם הנתונים, כי הקוממיות בצד הבת ימי מאד חלשה).

בהסתכלות שכזו תחנת ארלוזרוב דווקא לא חלשה באופן חריג. דווקא קרליבך, ביאליק, ואהרונוביץ' מפתיעות בחולשתן. לפחות קרליבך תתחזק מאד עם פתיחת הקו הירוק.

החולשה של אם המושבות וקרית אריה מעלה את השאלה אם השלוחה הזו בכלל נדרשת לנוסעים והאם לא היה עדיף תדירות מוגברת בציר המרכזי בפתח תקווה. הזנב הבת ימי בהחלט ארוך מדי, אבל מפתיעה אותי יותר החולשה היחסית של התחנות בקצה יפו (ארליך, איסקוב,ה בעש"ט, מחרוזת) שהייתי מצפה שיהיו חזקות יותר מהתחנות במרכז בת ים. 


מה דעתכם?



26 תגובות:

  1. אנונימידצמבר 21, 2025

    לפי חישוב של שישי ומוצש כחצי יום, במערכת הירושלמית נוסעים 150 אלף נוסעים ביום ובגוש דן 120 אלף נוסעים ביום. תחנות עם פחות מ-40 אלף נוסעים בחודש הן תחנות מסוג "אפשר היה להסתדר גם בלעדיהן, והן מזיקות לקו יותר מאשר מועילות".

    את ירושלים אני לא מכיר, אז אתייחס רק לגוש דן: באליפלט אין כל כך מוקדים שיהפכו אותה למאוד חזקה (עם כל הכבוד לנווה צדק), תחנת מרכזית פתח תקווה ברור היה מההתחלה שתהייה מאוד חזקה. בגלל שהיא הכי קרובה הלכתית להכי הרבה אנשים. דרום יפו לא מפתיעה בחולשה שלה כי אין הרבה אוכלוסייה בשדרות ירושלים מד"ר ארליך דרומה. בת ים מפתיעה בחולשתה, כי יש בה אוכלוסיית תח"צ גדולה. ארלוזורוב חלשה מהסיבות הידועות, כי בכל מערכת מתע"ן התחנה הכי חזקה היא תמיד הממשק עם תחנת הרכבת הבינעירונית. בפועל, תחנת אבא הלל יותר קרובה לרציפים עצמם של סבידור.

    דרך אגב, עיתונאים שמתלוננים שהדנקל היא כישלון כי לא עומדת בתחזיות מעצבנים אותי. כי אם היה 200 אלף נוסעים ביום, היו מתלוננים שצפוף, ובעיקר היא הצלחה (מהנסיעות הבודדות שעשיתי במקטע רמת גן-יפו) שהיא מושכת אוכלוסייה שמהסוג שלא משתמש בדרך כלל בתחבורת אוטובוסים. למרות זאת, כמויות העולים בתחנות התת קרקעיות של הקו האדום בגוש דן, שוות למספר העולים בתחנות ה"שכונתיות" בתחנות מטרו שאנחנו מכירים מעבר לים. תחנות מרכזיות יותר (חד קוויות) יהיו בערך 700 אלף ל-2.5 מיליון נוסעים בחודש.

    השבמחק
    תשובות
    1. קצת תיקון, אני מחשב את שישי פלוס מוצ"ש כ-0.8 (לא משנה את המספרים שהצגת יותר מדי).
      ברכבת קלה עירונית, האמירה "אפשר היה להסתדר גם בלעדיהן, והן מזיקות לקו יותר מאשר מועילות" יותר חלשה מאשר ברשת רכבות בינעירונית. אמנם הצבעתי על חוסר היעילות בשלוחת קרית אריה ככזה (שהיתה מאפשרת תדירות טובה יותר במרכז פתח תקווה), אבל לגבי תחנות חלשות באמתע הדרך, מאחר ובכל מקרה מדובר בכלי איטי ועירוני עם הרבה תחלופה, ועם עיכוב מינורי יחסית בכל תחנה (זמני האטה והאצה סבירים,ה רבה דלתות למשך זמן המתנה קצר וכו') מקובל בהחלט לייצר תחנה קרקעית בערך כל חצי ק"מ כל עוד אתה עדיין במרקם עירוני, גם אם חלש יחסית.
      ומאחר ומטרו היא חיה אחרת לגמרי מרכבת קלה (גם אם יש לה קטע תת קרקעי), מציע לא לנסות להשוות. מטרו הוא לרוב ארוך יותר ומגיע לטבעות רחוקות יותר במטרופולין, ומייתר עדיפות מובהקת מול רכב פרטי למרכז ולכן אטרקטיבי יותר בהגדרה (אם כי יקר יותר :-( )

      לגבי התלונות, אני מסכים איתך. התחזית של הדנק"ל היתה מנופחת ולכן היא לא עומדת בה, אבל היא ממש לא כשלון. כבר עכשיו בשעות השיא יש עומס במקטע המרכזי ואני צופה שמספר הנוסעים יעלה לממוצע של 150,000 ביום עוד לפני פתיחת הקווים הסגול והירוק, (שבתורם עשויים להשפיע לטובה גם על סמפר הנוסעים בקו האדום).

      מחק
    2. לגבי תחנת אליפלט, ניחוש: היא באמת לא חזקה כמו שמתואר אלא מקבלת אקסטרה בגלל הבאג של תחנת קצה. כדי לאשש את התזה צריך לבדוק אם היא חזקה במיוחד בקו R3 ולא בהכרח ב-R1.

      מחק
    3. אנונימידצמבר 26, 2025

      זה אותו אנונימי מהתגובה הראשונה, מניסיון שלי, מטרו הוא אמצעי לא נוח אחרי חצי שעה נסיעה גם אם התדירות היא כל 2 דקות. ריבוי התחנות ביפו ובבת ים, פוגעת באטרקטיביות שלה. לכן לפחות מ-1500 נוסעים ביום חול, תחנת אוטובוס תספיק. צריך לזכור גם אם אין נוסעים עולים ויורדים רכבת עוצרת, בניגוד לאוטובוס. בפרויקטים של רכבות קלות, מטרו, ורכבת ישראל אוהבים למקם תחנות איפה שלא צריך. בשביל הכיסוי גם שלא צריך. ובסוף עניין הכיסוי פוגע בכולם. ובסוף זה פוגע במהירות המסחרית של הכלי, מה שפוגע באטרקטיביות לעומת רכב. בפרט בשפל. כך למשל הקו הירוק לא יהיה אטרקטיבי לרמת החייל והרצליה פיתוח ממרכז תל אביב. כי בגלל ריבוי התחנות תהייה מהירות מסחרית נמוכה. כי גם רכבת קלה שמאיצה ומאיטה כמו שצריך ועם ההעדפה המהירות המסחרית שלה היא 15 קמ"ש, בניגוד ל-30 קמ"ש של מטרו.

      מחק
  2. אני רק שאלות:
    איך משתלבים בכיוונים בירושלים כל תיקופי האפליקציות (שעובדים לפי מיקום ולא לפי הצמדה למכשיר)? משייכים אותם אקראית?

    בנוגע להדסה עין כרם, זו אומנם תחנת קצה, אבל כן יש לה כמה מאפיינים מיוחדים שיכולים אולי להצדיק את רוב הכמות (בית חולים גדול, כניסה חלופית לעיר).

    השבמחק
    תשובות
    1. לשאלה הראשונה אין לי תשובה. אני רק יכול להגיד שהנתונים לפני שמיזגתי אותם היו הגיוניים בהתאם לכיוון. (למעט בתחנות הסופיות כמובן).
      לגבי השאלה השניה אין לי ספק. למעשה התחנה השניה במסלול הקו (בית הספר לרפואה) שמראה מספר נוסעים נאה הקצה העליון של ליגה ב') מספרת לנו שכנראה גם התחנה הראשונה לגמרי סבבה, וכנראה מיקומה בתחתית ליגה א' או במעלה ליגה ב' לצידה. אבל אנחנו לא יודעים את זה, רק מנחשים, כי הנתונים דפוקים.

      מחק
  3. מה עם נווה יעקב בירושלים?

    השבמחק
  4. מה איתה?
    הנתונים לגבי נווה יעקב צפון (תחנת הקצה) שגויים כפי הנראה כי הם גבוהים באופן לא הגיוני, אבל הנתונים הלא רעים של תחנת יצחק טבנקין בדרום נווה יעקב אולי מספרים לנו שסך הכל גם בנווה יעקב צפון המצב לא רע.

    השבמחק
  5. אנונימידצמבר 23, 2025

    תודה!
    תחנת הטורים נשארה סגורה לתקופה אחרי ההשבתה הגדולה של הרק"ל הירושלמי, יכול להיות שזו חלק מהסיבה? למרות שהיא בהחלט מיקום פחות אטרקטיבי

    השבמחק
  6. אנונימידצמבר 23, 2025

    גבעת המבתר ויפה נוף זוכות להיות גבוהות הודות לממשק מאוד נוח עם אוטובוסים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימידצמבר 25, 2025

      בגבעת המבתר גם הקימו חניון חנה וסע גדול (ונראה לי שאת זה שבגבעת התחמושת הפכו לחניון בתשלום)

      מחק
    2. נכון, גם גבעת המבתר וגם גבעת התחמושת מצוינות למעבר (וכנראה גם יפה נוף שאותה אני פחות מכיר)

      מחק
  7. אנונימידצמבר 23, 2025

    אני תמיד תהיתי אם הטורים לא קרובה מדי למרכזית, כמי שתופס הרבה אוטובוסים משזר לפעמים הייתי יורד בה במקום במרכזית.
    בנוסף תחנות כמו הר הרצל גבעת התחמושת וגבעת המבתר בנויות בצורה טובה לממשק עם אוטובוסים

    השבמחק
    תשובות
    1. מנקודת מבט של מישהו שאוהב הליכה ברגל אני מסכים איתך, אני נוטה ללכת ברגל ממחנה יהודה למרכזית והטורים נראית קצת קרובה מדי לשניהם. אבל גם יש שם קופת חולים חשובה, גם כניסה לשכונה חרדת מאד מוטת הליכה, וגם בינוי משמעותי לידה (מגדלי בליליוס במקם התחנה המרכזית הזמנית שהיתה) ולכן אני מבין למה היא לא לגמרי מיותרת.

      מחק
  8. אנונימידצמבר 24, 2025

    אחת מהסיבות שהחיבור לרכבת כזה חלש הוא החפיפה - מי שרוצה להגיע ברכבת לסביבת אבא הלל, ארלוזרוב, שאול המלך או יהודית לא יקח רכבת קלה כי יש לו תחנת רכבת קרובה, וגם מהרכבת לסביבת קרליבך או ביאליק יש סיכוי טוב שעדיף אוטובוס אם לא צריך להגיע בדיוק לתחנה.

    הרכבת הקלה בירושלים עילית ולכן יותר מתאימה לנסיעה קצרה מהרכבת למרכז

    השבמחק
    תשובות
    1. לעולם לא נדע איך האדם הפשוט היה מתנהג אם היה חיבור ממש איכותי בין רכבת מרכז לארלוזרוב (מעבר ישיר מהרציפים של סבידור אל הרציפים של הרק"ל, זה משהו שמרגע שלא נעשה בתכנון מראש גם לא ייעשה כי זה פרויקט ממש מורכב ויכול להיות שעכשיו התחנה בנויה באופן שלא מאפשר את זה). שדרוג של המעבר על ידי מנהרה שרק חוסכת את מעבר הכבישים ויוצאת סמוך להיכן שבונים את הקו הסגול מתוכנן במסגרת פרויקט המטרו ואני מקווה שלא יחכה לו.
      מעדות ראיה הרבה אנשים עושים את המעבר היום, סביר שרובם צריכים לתחנות רחוקות יותר מיהודית (קרליבך ואלנבי בעיקר), אבל מעדות "עשייה" אתה צודק ואני אישית מעדיף ללכת מתחנת השלום אל אזור תחנת קרליבך שבו אני עובד. הבעיה היא לא תת הקרקע (שדווקא נתפס כיתרון בעיני רוב האנשים) אלא הסירבול שבמעבר בין הרכבת לקו האדום.
      אתה צודק שבגלל תת הקרקע פחות משתמשים בקו האדום במקטע המרכזי כדי לנסוע רק תחנה אחת.

      מחק
  9. נדמה לי שבהשוואה האחרונה, תחנת אלנבי הייתה הפופולרית ביותר בגוש דן בפער, אז משמח לראות שזה אוזן. בכל זאת ניתן לראות שהתחנות החזקות ביותר בגוש דן משלוות מע"ר עם שכונת מגורים צפופה: אלנבי, בן גוריון, אבא הלל ויהודית. בתחנות ביאליק אין הרבה עסקים, ובשאול המלך אין הרבה מגורים. תחנת קרליבך מפתיעה לרעה, שכן יש בה את שני השימושים, אבל אולי היא לא פופולרית כרגע כי כל האזור הוא אתר בניה אחד גדול. כרגע נבנים 9 מגדלים ממש בסמוך לתחנה, ובסיום הבניה יש לצפות לעליה בנוסעים אפילו לפני פתיחת הקו הירוק. כמו כן בתחנת קרול נבנים כרגע 2 מגדלי מגורים בסמוך, ועוד 6 לקראת התחלת בניה (לא כולל התחדשות בניינית רבה באזור). לדעתי יש עוד 6 בתכנון. בעוד כעשור, זו תהיה תחנה מאוד עמוסה בשעות מסוימות, וחבל שלא הכניסו עירוב שימושים לכל הבינוי העצום הזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה צודק, הרק"ל אמורה לתת מענה גם להמשך הציפוף ולא רק למצב הקיים. בהקשר הזה קרליבך עוד תפרח, שאול המלך תתחזק עקב הקירבה לעזריאלי ולבמגדל החדש בקריה (ובמידה מסוימת גם לתוה"א החדש) ובעתיד גם ייבנו מגדלים על שטח שהקריה תפנה בפינת שאול המלך (מגדלי קרן קריה שהגבוה בהם יהיה 80 קומות). שחם תתחזק בעקבות ביג פאשן שעכשיו נבנה (Aכולל גם שלושה מגדלים) וכן הלאה. כולם ייבנו עם תקן חניה נמוך בזכות הרק"ל ויתחיל כאן היזון חיובי של שימוש בתחצ כברירת מחדל הגיונית מהיום הראשון לחנוכת המגדלים החדשים.

      מחק
  10. הכשל בשאול המלך וארלוזרוב צורם.

    הנה תחנת הרכבת התחתית בקונקורס של תחנת וווטרלו בלונדון

    https://www.reddit.com/r/london/comments/uri67n/people_watching_at_waterloo_station/

    עליה כתבו ה Kinks בשנות השישים את השורה הבאה:

    "Millions of people swarming like flies 'round
    Waterloo underground"

    את התחנות האלו היה צריך לבנות בצמידות לרכבת ישראל, לא במרחק מאות מטרים ומעבר לכביש מהן.

    עוד טיפה קינקס וה"מתכננים" היו צריכים לפגוש את לולה.

    "Well, I'd left home just a week before
    And I'd never, ever kissed a woman before
    But Lola smiled, took me by the hand
    She said, "Little boy, gonna make you a man"

    לצערי מי שתיכננו את ה"קו" האדום כקו נפרד ולא כחלק מרשת לא הבינו את נפלאות העיר הגדולה.

    יתכן שחלק מחולשת המעבר בתחנות אלו נובעת מכך שהמקטע העיקרי די מקביל לאיילון ולכן בנוסף להיעדר ההחלפה הנוחה אין באמת סיבה להמשיך מהרכבת לרק"ל כשהשלום נטועה בצורה טובה כל כל בלב אזור המגדלים.

    לגבי תחנות הר הרצל וגבעת המבתר - כבר אמרו שהן תחנות ממשק עם קווי אוטובוס מזינים. במקרה של גבעת המבתר קווי מעלה אדומים ובקעת הירדן מסתיימים או היו אמורים להסתיים שם.

    תוספת הקו הירוק למתחם נבון והתחנה המרכזית בירושלים רק תרים אותו. בעיניי חבל שלא השמישו מחדש את המעבר התת קרקעי בין נבון לבניין החדש של התחנה המרכזית בירושלים.

    לגבי מרכז ירושלים - די חורה לי שאין תחנת רק"ל במקטע שבין כיכר ציון לבניין ג'נראלי. בתיכנון צריך לדעת מתי לשבור את הכללים כשהנסיבות מצריכות זאת. תחנה כזו היתה אוכלת את העירייה ללא מלח ומתחרה באופן ניכר ביפו מרכז במיוחד בשעות הלילה כשמרכז הכובד של מרכז העיר נודד לנחלת שבעה.

    במקרה של רק"ל גוש דן יש לציין שלא בוטלו קווי אוטובוס מקבילים לו ושיש קווים שעושים מקטע אל ציר ז:בוטינסקי ואת ציר ז'בוטינסקי במקום שיקצצו אותם לתפקיד מזין בלבד.

    לגבי קריית אר (הטעות במכוון):

    עם רכב בשרון זו תחנת הבית שלי ברק"ל. את נסיעת הרק"ל הראשונה שלי עשיתי ממנה במוצ"ש 30/9/23, שבוע לפני המלחמה. כשאני מתארח ברעננה לוקח לי כרבע שעה לנהוג אליה בשעות שאינן שעות העומס והיא מוצא מאד נוח לרק"ל התדיר. כירושלמי לשעבר אני תמיד אומר למארחיי שאני נוסע לקריית ארבע, או מציע להם שנקפוץ ברכב לקריית ארבע לפני שהם מתחלחלים מעצם הרעיון ואני צריך לתקן ל"אריה". זה Park and Ride מדהים והנסיעה המשולבת מרעננה לאלנבי אורכת כ 40 דקות שזה לא יאומן במונחי רעננה תל אביב. אפילו אם יהפכו את לולאת השרון ויהיו רכבות מרעננה מערב לשלום ב 20 דקות זמן המסיעה הכולל דרך קריית אריה יתן פייט טוב לרכבת.

    לגבי אליפלט - זו תחנה שמראה את חולשתם של ה"מתחמים". מתחם התחנה נמצא עכשיו בשלב שמדברים על העברתו להפעלה עירונית. גן צ'ארלס קלור מרוחק יחסית מהתחנה. יפו העתיקה קרובה יותר לתחנת סלמה וחבל שלא מציינים זאת במפות - "סלמה ליפו העתיקה" למשל.

    טוב לראות פוסט חדש.

    השבמחק
    תשובות
    1. רק אתקן שלמיטב ידיעתי המעבר התת קרקעי בין נבון לתחנה המרכזית כן פתוח.

      מחק
    2. ציינתי "לבניין". לצערי המעבר מחבר ליציאה בצד הצפוני של רחוב יפו מחוץ לבניין התחנה המרכזית. היה עדיף שהמעבר היה פנימי, בין המרחבים המאובטחים של תחנות הרכבת והאוטובוסים. משהו בדומה למודל המעבר בין קניון עזריאלי לתחנת השלום. זה היה חוסך לנוסעים שממשיכים מהרכבת לאוטובוסים לפרוזדור ירושלים וים המלח הרבה זמן בהחלפה כזו.

      מחק
    3. אני זוכר שנכנסתי ישירות לבניין לא מזמן, אבל אבדוק זאת שוב פעם הבאה שאהיה שם.

      מחק
  11. אליפלט מפתיעה, אני משתמש בה כל יום ויש לא מעט נוסעים

    אני די אופטימי על העתיד של הקו האדום בגוש דן:
    1. קרליבך - קו ירוק ובינוי משמעותי
    2. ביאליק - מתחילים לראות ניצנים של בינוי - יקח כמה שנים עד שבאמת יתחילו עבודות על פרויקטים משמעותיים
    3. ארלוזורוב - אמנם מחובר על הפנים לרכבת אבל הקו הסגול יקפיץ קצת את המספרים
    4. אליפלט - יש כמה פרויקטים משמעותיים שמתוכננים בצמוד לתחנה שיקפיצו אותה משמעותית
    5. באזור דרום יפו גם מתוכננים לא מעט פרויקטי מגורים משמעותיים
    6. בת ים תיכנס בקרוב לתנופת בינוי רצינית, ולמיטב ידיעתי עדיין מתוכננת פעימה אחרונה של העלאת מהירות נסיעה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אני גם חושב שהרק"ל תומכת מצוין בבינוי העתידי סביב תחנותיה, שגם יהיה עם תקן חניה נמוך ולכן השימוש בה ימשיך לטפס לאיטו ככל שיסתיימו עוד פרויקט בנייה.

      מחק
  12. אני חייב לציין שמספר הנוסעים של הקו האדום של ירושלים די מאכזב. על פי הנתונים שפורסמו הקו הגיע כבר לרמה יומית של 170-180 אלף נוסעים עוד לפני פתיחת ההרחבות בשני הקצוות שלו. הייתי מצפה שנראה עליה של ממש במספר המשתמשים בעקבות כך.

    ותהיה נוספת: אני מניח שהמספרים מתבססים על נתוני תיקוף ולא על ספירה פיזית של אנשים שעלו לרכבת. זה יכול ליצור הטיה לטובת התחנות התת קרקעיות בהם המערכת היא הרבה יותר הרמטית לעומת התחנות במפלס הרחוב בהן אחוז מסוים מהנוסעים עולים לרכבת אך אינם מתקפים כרטיס כל עוד אין מבחינים בפקח בסביבה. האם יש לדעתך ממש בהשערה זו?

    השבמחק