יום ראשון, 7 ביוני 2020

ליגת התחנות חוזרת 2016-2019



מסורת לא שוברים.

משתמש "קו 32" בפורום תחבורה ציבורית בתפוז ביקש וקיבל את נתוני הנוסעים בתחנות לשנת 2019 והעלה מחדש באוב את ליגת התחנות. בקישור הזה תוכלו להוריד את קובץ האקסל שקיבל מהרכבת ובקישור הזה כבר תראו את העיבוד שעשה לנתונים.

אני לוקח את הנתונים שלו ומוסיף עליהם קצת מידע משנים קודמות ופרשנות אישית. אז בואו נתחיל. תחנות חדשות לא נספרות בשנה הראשונה לפעילותן מאחר ומדובר במידע חלקי. סליחה מזכרת בתיה...
אני סופר את העולים בלבד, שמסתכמים ל-69 מליון נוסעים שנתי (רף ה-70 מליון לא נשבר השנה). יש מדד אלטרנטיבי שסופר עולים+יורדים אבל בליגה שלי אני קובע את התקנון :-).
אגב, מהכפלת נתוני ינואר+פברואר 2020 בשש, כנראה שגם ב-2020 ללא קורונה רף ה-70 מליון לא היה נשבר, או שהיה נשבר בממש קצת...

אז לכבוד חזרתה של הרכבת מהשבתת הקורונה. קבלו את הליגה לתחנות רכבת 2019.

ליגת העל - תחנות על מעל 2 מליון נוסעים בשנה

דירוג שם תחנה                    2019              2018            2017             2016             שינוי 2016-2019
1.      תל אביב השלום           7,676,000     7,502,000     7,200,000     7,300,000     5.1%
2.      תל אביב מרכז              6,713,000     6,932,000     6,700,000     7,100,000     5.4% -
3.      תל אביב הגנה              3,298,000     3,100,000     2,900,000     2,600,000     26.8%
4.      תל אביב אוניברסיטה    3,249,000     3,289,000     3,130,000     2,670,000     21.7%
5.      חיפה חוף הכרמל          2,324,000     2,441,000     2,370,000     2,620,000     11.2% -
6.      נתב"ג                         2,191,000     1,810,000     1,840,000     1,310,000     67.3%

תובנות לגבי ליגת העל.
א. תחנת נתב"ג עלתה ליגה והיא מייצגת גם את העליה הגדולה ביותר במספר הנוסעים בליגה זו. התחנה עולה באופן די עקבי ומהיר (2018 מקלקלת בגלל ההשבתות שליוו את פרויקט החישמול) אבל היא בהחלט מאיימת על המקום החמישי. 2020 היא שנה אבודה ועוד לא ידוע איך שוק הטיסות יושפע מהקורונה ב-2021, אבל בראיה ארוכת טווח יש לתחנה עוד פוטנציאל גידול לפניה. בין היתר בזכות החיבור החדש לירושלים והחיבור המשופר לתל אביב שקו ירושלים-ת"א מביא. בעתידה עוד צפון פרויקט הכפלה ענק והגעת רכבות מבאר שבע דרך מסילת עוקף לוד אליה.
ב. חיפה חוף הכרמל נדחקה מהמקום הרביעי לחמישי עקב הגידול היפה בתל אביב ההגנה (שנובע בחלקו מהגעת קו ירושלים עד ההגנה ב-2019), ואולי תידחק עוד.   היא מציגה ירידה אבסולוטית של 11% שאותה ננתח לאחר שנצבור את כל תחנות חיפה בליגות שלהם.
ג. בארבע תחנות תל אביב, המחזיקות בארבע המקומות הראשונים נסעו ב-2019 כמעט 21 מליון נוסעים, כ-30% מסך 69 מליון העולים ברכבת ישראל. זה גידול לעומת 2016 בה נסעו בתחנות אלה כ- 19.7 מליון נוסעים. גידול יפה של כ-6.5%. שנובע הן מהעליה המטאורית בתחנות ההגנה והאוניברסיטה והן מהגידול בתחנת השלום. תחנת תל אביב מרכז ממשיכה לאבד נוסעים וקצת קשה להצביע על הסיבות לכך כי דווקא גשר מודעי שנפתח בתקופה זו היה אמור לעזור לה לגדול מהר יותר. לא נותר אלא לקבוע שתחנת השלום היא המלכה הבלתי מעורערת של הרשת, בפער עצום שפתחה מול תל אביב מרכז. כנראה שהמיקום שלה פשוט טוב יותר. יותר אנשים פשוט יוצאים מהתחנה והולכים ברגל ליעדם הסופי.
תחנת השלום תתחזק עוד עם גמר העבודות על היציאה הנוספת. אם כי לטעמי יש פספוס בכך שלא נפתחה יציאה ישירות ליגאל אלון, שם המגדלים ממשיכים להתרומם. הקו האדום שייפתח אינשאללה בעיכוב קל בלבד ב-2022 יחזק זמנית את תל אביב מרכז והקו הסגול ב-2026/7 יחזקה עוד יותר. אבל עם אכלוס מגדל הספירלה של עזריאלי גם תחנת השלום תקבל חיבור ישיר, וייתכן נוח יותר לקו האדום (לתחנת שאול המלך).
כל תחנות תל אביב צפויות לתהחזק עוד בעקבות הגעת הקו לירושלים אליהן (אולי ההגנה תיחלש קצת זמנית כתוצאה מאיבוד הבלעדיות) וצפויות להתחזק מאד עם השלמת המסילה הרביעית (2028?) שהעבודות עליה כבר החלו.
ד. תחנת נתניה שהיתה בליגת העל ב-2017 ירדה ליגה (ננתח אותה לעומת ספיר ובית יהושע בהמשך) ותחנת רחובות גם ירדה ליגה, כנראה עקב עבודות הרחבת התחנה שפגעו בה השנה, אבל היא במקום הראשון בליגה הלאומית ובהחלט מועמדת לעליה מחודשת. העבודות להרחבה צפויות להסתיים רק ב-2022.

ליגה לאומית -  תחנות עם 1-2 מליון נוסעים בשנה

דירוג שם תחנה                    2019              2018            2017             2016             שינוי 2016-2019
7.      רחובות                       1,927,000     2,125,000     2,110,000     2,090,000     7.8% -
8.      אשדוד - עד הלום        1,882,000     1,900,000     1,730,000     1,520,000     23.8%
9.      נתניה                         1,781,000     1,910,000     2,170,000     1,800,000     1% -
10.    באר שבע מרכז           1,781,000     1,902,000     1,890,000     1,790,000     0.5% -
11.    בנימינה                      1,668,000     1,587,000     1,590,000     1,440,000     15.8%
12.    נהריה                        1,538,000     1,511,000     1,470,000     1,400,000     9.9%
13.    אשקלון                     1,502,000     1,482,000     1,400,000     1,116,000     34.6%
14.    הרצליה                     1,502,000     1,470,000     1,400,000     1,380,000     8.8%
15.    חיפה -מרכזית המפרץ 1,492,000     1,380,000     1,210,000     1,130,000     32%
16.    ירושלים - יצחק נבון   1,337,000     -                    -                   -                    - 
17.    לוד                           1,244,000     1,356,000     1,290,000     1,220,000     2%
18.    חדרה מערב               1,215,000     1,160,000     1,130,000     1,040,000     16.8%
19.    קרית מוצקין              1,188,000     1,200,000     1,110,000     1,050,000     13.1%
20.    באר שבע צפון           1,154,000     1,158,000     1,100,000     877,000        31.5%
21.    חיפה בת גלים            1,141,000     1,184,000     1,080,000     873,000        30.7%
22.    חיפה מרכז השמונה    1,121,000     1,073,000     1.050,000     879,000        27.5%
23.    רשל"צ משה דיין      1,108,000     1,141,000     1,030,000     955,000        16%
24.    בית יהושע                1,028,000     1,059,000     1,080,000     1,110,000     7.3% -
25.    עכו                          1,005,000     1,021,000     1,150,000     1,260,000     20.2% -

תובנות לגבי ליגה לאומית
א. צפוף בליגה הלאומית, עם לא פחות מ-19 תחנות. הצבע הירוק שולט באחוזי הגידול וניראה שאותם ארבעה מליון נוסעים שהצטרפו לרשת בארבע השנים האלה התפזרו טוב בין התחנות החזקות השונות.
ב. הכניסה הגדולה - אין ספק שהיא שמורה לתחנת יצחק נבון, ואין לי ספק שבשנת השגרה הבאה נראה בה עליה נוספת. מהמוצדקות שבתחנות ישראל.
ג. העליה הגדולה שמורה לתחנת אשקלון, בתחרות קשה עם חיפה מרכזית המפרץ ובאר שבע צפון.
ד. 3 תחנות בלבד עם ירידה משמעותית. רחובות שכאמור מוסברת בעבודות הרציף הנוסף, בית יהושע שמוסבר (כמו אחותה נתניה שירדה קצת) בפתיחת תחנת ספיר, ועכו, שאיבדה את מקומה כשער לצפון מזרח המדינה (כרמיאל צפת וקרית שמונה) לטובת התחנה החדשה בכרמיאל והפכה לתחנה כמעט מקומית.
ה. את הסטגנציה בתחנת באר שבע מרכז ניתן גם להסביר באמצעות העבודות להוספת רציף. המרוויחה מזה היא באר שבע צפון. מבחינתי היא עדיין מועמדת לעליית ליגה כשהעבודות ייגמרו. גם הסטגנציה בלוד מוסברת בהליך בניית התחנה החדשה שתחליף את הישנה.
ו. קפיצה מרשימה נרשמה בין 2016 ל-2017 בה הצטרפו לליגה 4 תחנות מליגה א'. השנים 2018-2019 היו צנועות יותר ובמקומות מסוימים התבטאו גם בירידה קלה במספר הנוסעים. יחד עם זאת, אין דרמות גדולות בסדר הפנימי בתוך הליגה.
ז. וזה הזמן לנתח את חיפה - הירידה בתחנת חוף הכרמל ומנגד העליה בתחנות חיפה האחרות נזקפת במידה רבה ל"כאבי הגדילה" של הרכבת, שהביאו לצמצום רכבות בקו החוף ולחשש סביר שמי שמגיע לחוף הכרמל לא יצליח לעלות על הרכבת. בנוסף, הנוסעים מקו העמק ומקו כרמיאל שיעדם אינו תל אביב כנראה מגיעים יותר דווקא לתחנות חיפה האחרות, בדגש על מרכזית המפרץ שהלכה והשתפרה מבחינת הקישוריות בין האוטובוסים, המטרוניות והרכבות עם השנים, ואמורה לקבל בקרוב גם רכבל. סה"כ הנוסעים בארבע תחנות חיפה עלה מ-5.5 מליון בשנת 2016 ל-6.1 מליון ב-2019. גידול לא רע של כ-11%.
ח. קצת מעל מרכז הליגה נמצאת תחנת הרצליה שעולה בעקביות משנה לשנה. בתחנה כבר מחכים שני רציפים חדשים מהניילונים לעיבוי משמעותי של הלו"ז בה, גם באמצעות קו ירושלים שיסיים בה וגם באמצעות לולאת השרון (שייתכן ותיקטע בה). גידול משמעותי עוד לפניה. גם תוכניות משולש השחקים יוסיפו לו לכשיתממשו.
ט. גם תחנת חדרה מערב שגדלה בעקביות מחכה לפרויקט גדול שיזניק אותה גבוה. הפעם מדובר על יציאה חדשה לכיוון מערב, לכיוון פארק תעסוקה גדול בשם אנרג''י פארק שהולך ונבנה והעתקת התחנה המרכזית למסוף חדש צמוד אליה. כל אלה נחמדים אבל השינוי האמיתי יבוא כשהיא תחליף את תחנת בנימינה כ"התחנה" שבה מבוצעות ההחלפות מהקו הפרברי לקו המהיר. זה כבר קרה בקו כרמיאל ומתוכנן גם לקווים האחרים. וכשזה יקרה היא תהיה התחנה עם השירות הכי טוב לתל אביב מכל תחנות החוף.

ליגה א' - תחנות עם 500 אלף עד מליון נוסעים בשנה.

דירוג שם תחנה                    2019          2018        2017          2016          שינוי 2016-2019
26.    פ"ת - קרית אריה        971,000     940,000     840,000     721,000     34.7%
27.    כרמיאל                      961,000     926,000     -                -                  -
28.    בת ים יוספטל              905,000     925,000     945,000     808,000     12%
29.    מודיעין מרכז              855,000     790,000     952,000     854,000     0%
30.    ראש העין צפון           786,000     785,000      810,000     721,000     9%
31.    יבנה מערב                 732,000     761,000      689,000     604,000     21.2%
32.    כפר סבא נורדאו         686,000     787,000      752,000     692,000     0.8% -
33.    קיסריה-פרדס חנה      669,000     643,000      606,000     551,000     21.4%
34.    בני ברק                    635,000     671,000      611,000     547,000     16.1%
35.    קרית גת                   587,000     602,000      482,000     384,000     59%
36.    נתניה ספיר               577,000     540,000      350,000      -                 - (64.8% מ-2017)
37.    שדרות                     512,000     515,000      513,000     452,000     13.3%

תובנות לגבי ליגה א'
א. 12 תחנות יש בליגה. והמובילה היא פ"ת קרית אריה שפוזלת לליגה הלאומית. עם עליה יפה ועקבית משנה לשנה. עתידה צופן עוד ועוד מגדלים ובנייני משרדים שנבנים בקרבתה בלי סוף, והקו האדום שיהיה מקושר אליה צפוי לחזקה עוד יותר.
ב. כרמיאל רושמת את הכניסה השניה למצעד אחרי ירושלים יצחק נבון. אנחנו אוהבים את התחנות שלנו ממוקמות טוב וכרמיאל בהחלט עונה על כך. גם היא קרוצה מחומר של ליגה לאומית.
ג. העליה הגדולה נחטפה באכזריות מתחנת קרית גת שעלתה בעקביות אבל איבדה נוסעים ב-2019 (האם לכפר מנחם?), והועברה אחר כבוד לתחנת ספיר שעשתה קפיצה מרשימה בשלוש שנים בלבד.
ד. זה המקום לנתח את נתניה כשלם של שלוש תחנות שבהם חלה ירידה מ-3,6 מליון נוסעים ב-2017 ל-3.3 כיום. לפעמים השלם לא גדול מסך חלקיו... יחד עם זאת, מדובר בתחנה ראויה ואפשר למצוא חלק מהסיבה לירידה בשיפור שירות האוטובוסים לתל אביב (מטרופולין לא להיט, אבל נתיב היו ממש על הפרצוף לפני שעזבו ואנחנו כבר לא זוכרים את זה).
ה. את הסטגנציה במודיעין מרכז ובכפר סבא אפשר להסביר בכל העבודות הקשורות לחישמול שנעשו בשנים אלה והביאו לפגיעה בשירות במסילה השלישית באיילון.

ליגה ב' - תחנות עם 250 אלף עד 500 אלף נוסעים בשנה

דירוג שם תחנה                  2019          2018          2017          2016          שינוי 2016-2019
38.    נתיבות                     485,000     467,000     432,000     365,000     33%
39.    בת ים - קוממיות       467,000     481,000     469,000     409,000     14.2%
40.    בית שמש                 465,000    538,000     622,000     467,000     0%
41.    הוד השרון סוקולוב   463,000     478,000     584,000     514,000    9.9% -
42.    פתח תקווה - סגולה   452,000     530,000     466,000     400,000    13%
43.    אופקים                    432,000     416,000     392,000     377,000   10.2%
44.    רמלה                      430,000     442,000     449,000     387,000    11.1%
45.    חולון וולפסון           411,000     417,000     416,000     345,000    19.1%
46.   באר יעקב                 388,000     374,000     315,000     273,000    42.1%
47.   עפולה                      388,000     392,000     347,000     -               -
48.   צומת חולון               314,000     318,000     281,000     228,000    37.7%
49.   חוצות המפרץ           313,000     280,000     249,000     208,000    50.4%
50.   לוד - גני אביב          262,000     284,000     302,000     177,000    48%

תובנות לגבי ליגה ב'
א. קשה לי להסביר את הגידול בתחנת חוצות המפרץ, כפי הנראה שופר לה קצת הלו"ז (יש הרבה רכבות שמדלגות עליה, אבל אולי היום קצת פחות). יותר מעניין הגידול העקבי בתחנת נתיבות, העיר המרכזית ב"ציר העיירות" שצפויה לעבור את שדרות תוך כדי עליית ליגה קלילה. גם אופקים רושמת גידול עקבי וצנוע.
ב. עוד בעולות העקביות - באר יעקב, בהלימה לא רעה לגידול ביישוב.
ג. בית שמש והוד השרון נפגעו מעבודות ההכפלה, כל אחת בדרכה. (כמו כפר סבא שראינו קודם), אך נראה שהוד השרון שסבלה מהשבתה עקב הארכת המסילה לרעננה חלק מהתקופה סבלה הכי הרבה.
ד. עפולה רושמת את הכניסה הגבוהה מבין ארבע תחנות רכבת העמק, והיחידה בליגה ב'. זה לא בדיוק הישג, אבל היא לפחות לא ריקה כמו שחזו חלק מהמומחים.
ה. עוד מעניינת צומת חולון, שאמנם משתרכת אחר שאר תחנות קו חולון-בת ים, אבל סוגרת את הפער. אגב, כל תחנות הקו הזה סבלו מירידה ב-2019, ככל הנראה בגלל עבודות חישמול המסילה השלישית באיילון.
ו. תחנת סגולה שעלתה יפה בשנים האחרונות רושמת צניחה ב-2019, בשילוב קטלני בין עבודות החישמול במסילה השלישית לבין ביטול החניות והמרכז המסחרי הצמוד והלא חוקי.

ליגה ג' - תחנות עם 125 אלף עד 250 אלף נוסעים בשנה

דירוג שם תחנה                  2019          2018          2017          2016          שינוי 2016-2019
51.    קרית חיים                240,000     237,000     228,000     201,000     19.4%
52.    יבנה מזרח                235,000     263,000     284,000     267,000     12% -
53.    בית שאן                  221,000     237,000     222,000     -                  -
54.    להבים רהט              219,000     211,000     190,000      170,000     28.8%
55.    כפר חב"ד               208,000     209,000     186,000      181,000     14.9%
56.    פאתי מודיעין          195,000     185,000     218,000      199,000     2% -
57.    עתלית                    181,000     171,000     168,000      137,000     32.1%
58.    קרית מלאכי - יואב  180,000     -                 -                  -                -
59.    רשל"צ הראשונים   180,000     272,000     448,000      335,000     46.2% - 
60.    יקנעם - כפר יהושע  169,000     184,000     155,000     -                 -
61.    אחיהוד                   138,000     135,000     -                -                  -
62.    רעננה מערב            132,000     -                 -                -                 -
63.    מגדל העמק כ. ברוך 129,000     147,000    126,000      -                 -
64.    מזכרת בתיה*          121,000 (נפתחה במאי 2019, בניפוח שנתי תימצא באזור ה-200,000 נוסעים)

תובנות לגבי ליגה ג'
זו הליגה השכונתית, מצער לראות שמרבית התחנות החדשות שנפתחו בשנים האחרונות ממוקמות בליגה זו. זה כנראה מעיד על תחנות שהיה עדיף לא לפתוח אותן אבל כעת לא יבטלו אותן. הן פוגעות בנוסעים קיימים ברשת יותר משהן מוסיפות נוסעים חדשים.
חשוב להבדיל בין תחנות שכנראה יישארו כאלה לנצח לבין תחנות הנמצאות בליגה ג' בגלל שהפיתוח של הרשת המשרתת אותן עוד לא הסתיים. תחנות רעננה מערב ודרום שמחכות לחיבור לפחות להרצליה עשויות לטפס למרומי הליגה אם כי אני לא רואה אותן עוברות כל מהר לליגה ב'. כך גם תחנת הראשונים שמשתלבת במסילת ראשון-מודיעין(431) שהחלה כבר להיבנות. שאר התחנות נחלקות לכאלה שלא מפריעות לנוסעים אחרים כמו בית שאן, שהמספר הנמוך בה מתאים להיקף האוכלוסיה שהיא משרתת וריחוקה הפריפריאלי, ולכאלה שכן מפריעות לנוסעים כמו תחנות כפר ברוך וכפר יהושע שסתם מפריעות לנוסעים שעולים בתחנת עפולה , אחיהוד שסתם מפריעה לנוסעים מתחנת כרמיאל וכפר חב"ד שסתם מפריעה לכולם.
למרות זאת, הן כנראה פה כדי להישאר.

ליגה ז' - תחנות עם פחות מ- 125 אלף נוסעים בשנה.
דירוג שם תחנה                  2019          2018          2017          2016          שינוי 2016-2019
65.    רעננה דרום              116,000      -                 -                  -                -
66.    ירושלים מלחה         57,000       116,000     201,000     193,000     70.4% -
67.    ירושלים גן חיות       13,000      14,000       4,000          1,000        1300%
68.    דימונה                    7,000         11,000       16,000       14,000      50% -

תובנות לגבי ליגה ז'
החדשות הרעות הן שפעם היו לנו רק שתי תחנות בליגה ז' והיום יש 4. כאשר רעננה דרום הצטרפה לליגה כתחנה החדשה החלשה ביותר של רכבת ישראל (ולהזכירכם גם אחת היקרות שבהן לבניה). אבל לגביה לפחות אפשר להגיד שזה מצב זמני, הן בגלל פתיחת הלולאה המיוחלת שתהפוך אותה לקצת יותר אטרקטיבית והן בגלל מגדל בן 40 קומות שיקום ממש סמוך לכניסה אליה שמתווסף לעוד 2 מגדלים שכבר נבנים באזור. עתידה בליגה ג' מובטח...
תחנת מלחה היא סיפור אחר. מתחנה חלשה בליגה ג' היא צנחה באופן חופשי, גם בגלל ניתוק הקשר הישיר לתל אביב ויצירת העצירה וההחלפה בבית שמש (שקרתה כבר ב-2018 וחתכה חצי מהנוסעים) וגם בגלל פתיחת תחנת נבון עד תל אביב שחתכה את המספר שוב בחצי. כעת היא מאד חלשה.
תחנת גן החיות תמיד היתה תחנה ייחודית ונראה שהשנה ניצלו את הייחודיות שלה טוב יותר. סביר שקיצור כל הקו לבית שמש הקל על ההסדרים המיוחדים הדרושים לפתיחת התחנות לטיולים מאורגנים בגן החיות, בשילוב המסלול הנופי הייחודי הזה. ועדיין מדובר במספר נוסעים זעום עד כדי גיחוך.
ודימונה? בעתיד הרחוק מבטיחים לנו תחנה במרכז העיר כחלק מהקו לאילת.
מתווה קצת כלכלי יותר היה סוגר לאלתר את שלוש התחנות הזניחות האלה עד שישתנה משהו מהותי במרחב (רכבת לאילת, רכבת "קלה" מבית שמש לירושלים דרך המסילה הזו), ייקח לפחות עשור עד שזה יקרה ובינתיים עדיף לסגור אותן על מנעול ובריח. זה כנראה לא יקרה.

ניפגש בדירוג של שנת השגרה הבאה, בתקווה שזו תהיה 2021.

10 תגובות:

  1. אנונימייוני 07, 2020

    מלחה קרסה עוד קודם ב-2018 כי פיצלו את הקו ממלחה לת"א לשני חלקים וחייבו עצירה (לא קצרה) בבית שמש כך שגם למעט האנשים שעוד השתמשו בקו האיטי הזה כדי להגיע מ/לדרום ירושלים היה יותר מהיר להגיע באוטובוס/רכבת לתחנה מרכזית ירושלים (אפילו עם החלפה בהגנה ובנתב"ג).
    מה שכן מסלול נסיעה למלחה אחד היפים בארץ.
    ותודה על הפוסט!

    השבמחק
  2. אנונימייוני 08, 2020

    אתה יכול לתקן את כל המופעים של שלושת/ארבעת התחנות לשלוש/ארבע התחנות? זה כואב לי בעין.

    השבמחק
  3. אנונימייוני 16, 2020

    כשאתה אומר מספר נוסעים בשנה - הכוונה בעצם למספר נסיעות בשנה?
    או שכל נוסע נספר פעם אחת, גם אם נסע 200 פעמים מתחנה X באותה השנה?

    השבמחק
  4. אנונימייוני 19, 2020

    הסבר נוסף לירידת רכבת מרכז ועליית רכבת השלום, זה שירות האוטובוסים העירוני מסביב לתחנות. עם כל הכבוד למסוף 2000 החלפה לקווים עירוניים שעוברים ב"סמיכות" לרכבת מרכז בדרך נמיר וסוף ציר ז'בוטינסקי, היא לא ארוכה ולא נעימה. כאשר גם לפני העבודות על הרכבת זה היה כך. ומאז העבודות על הרכבת זה נהייה עוד יותר קשה.

    מצד שני, בקווים החדשים שחנך משרד התחבורה בתחילת 2019, גדלו משמעותית הקווים שעוברים על גשר השלום עצמו והתדירות שלהם (23, 36, 56, 62, 256). מה שגם עזר לרכבת השלום. להיות הכי עמוסה בישראל.

    איזה עוד תחנות אפשר להסביר את העלייה שלהם בשיפור הקווים העירוניים אליהם בין 2016 ל-2019. הדוגמה שלי יש זה קריית אריה. אבל בטוח יש עוד

    השבמחק
    תשובות
    1. אין ספק שזו נקודה נכונה. היציאה מרכבת מרכז לציר ז'בוטינסקי או דרך נמיר היא ארוכה מאד ולא נעימה. ומספר האוטובוסים העירוניים שמתחילים מהמסוף (הכן נעים) לא גדול. זה כנראה ישתנה כשייפתחו האדום והסגול (אם כי האדום רחוק מהרצוי, אבל סביר שכוח המשיכה הגדול שלו יפצה על זה).
      לגבי עוד תחנות. בשדרות, נתיבות ואופקים עשו עבודה גדולה על הקוום העירוניים ושיפורם פחות או יותר במקביל לפתיחת התחנות. וגם בכרמיאל עשו שיפור בערך מקביל לפתיחת התחנה ואין ספק שזה השפיע, אבל אין למה להשוות כי לא היתה תחנה קודם.

      מרכזית המפרץ אולי אפשרית להסברה בהקשר זה עקב היציאה ממצב זמני מאד לא נעים למצב קבוע יותר נעים וגם לחיבור טוב יותר בין הרכבת למסוף (לא רק דרך הקניון).

      במודיעין מרכז נעשו הרבה שיפורים בשירות העירוני, אבל בגלל שבמקביל היו הרבה השבתות לא רואים את זזה. אולי בשנת השגרה הבאה נראה גידול ונוכל לחזקוף אותו להזנה האיכותית יותר.

      מחק
    2. אנונימייוני 21, 2020

      תודה על התשובה.

      האם גם את העליות בתחנות אשדוד, אשקלון חדרה וראשון מערב אפשר להסביר בגידול האוטובוסים העירוניים העוברים בסמוך לתחנה? כי המידע בגוגל עליהם הוא מתחילת 2014, ומאז בטח היו שינויים.

      אני לא מכיר את מסוף 2000, אבל ממה שהבנתי דווקא הקווים העירוניים המבוקשים (5,10,18) נמצאים הרחק מפתח התחנה, כאשר דווקא האוטובוסים הבינעירוניים המתחרים ברכבת נמצאים קרוב לה.

      ולגבי מזכרת בתיה, זאת תחנה שאמורה לשרת לפחות 25,000 תושבים שגרים בעקרון ובמזכרת בתיה פלוס עורף יישובי גדול שחלקים גדולים ממנו עובדים בלב המטרופולין. בהחלט יש לה פוטנציאל לחצי מיליון נוסעים בשנה.

      מחק
    3. באשדוד וחדרה בוודאות זה קשור לשיפורי שירות עירוניים. אני חושב שבאשקלון נעשה שינוי גדול עם כניסתה של דן בדרום אבל אני פחות מכיר. תחנת ראשון מערב משה דיין נמצאת על ציר שהולך ומתעבה כל הזמן אז זה כנראה גם קשור.
      לגבי מסוף 2000 זו נקודה נכונה, אבל העיקר שלה הוא שהקווים העירוניים המבוקשים הם ממש לא רק קווים אלה שציינת, אלא גם ובעיקר כל הקווים העירוניים החולפים שלא נכנסים למסוף, והם בהגדרה יותר רחוקים ופחות נוחים להגעה (חציית צמתים מרומזרים עם המתנה ארוכה וכו'). בעיה שלא קיימת בשלום בקווים שעל הגשר וקיימת בצורה רק בקווים שעוברים בבגים או ביגאל אלון.

      מחק
  5. המונח הנכון הוא "מספר נסיעות נוסע". כלומר כל נסיעה נספרת בנפרד.
    אין לי מושג כמה יוניקים יש, אבל אפשר להניח שזה קצת פחות מחצי (כי יש גם נוסעים מזדמנים).

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...