להשתמש באופן יעיל יותר ב"פחיות" הפרטיות

ראשית קרדיט: המונח "פחיות" בהקשר של רכבים פרטיים נפוץ בפוסטים בפייסבוק  של מירב מורן, מבקרת הערים של גלובס ושאלתי אותו ממנה לצורך כותרת פוסט זה.

כמה פילים נכנסים לתוך פולקסווגן?

השאלה שצריכה להישאל היא כמה אנשים נכנסים לתוך מכונית משפחתית רגילה. אם עניתם חמישה (2 מקדימה ושלושה מאחורה) הרי שנכשלתם בהבנת הנקרא.

לא שאלתי כמה יכולים להיכנס לפי הוראות היצרן, שאלתי כמה נכנסים בפועל, והתשובה: 1.08 -  ביום חול מייצג בשעת שיא בוקר (נעגל ל-1.1)

אתם מוזמנים לבדוק אותי, צאו לכביש ראשי קרוב למקום מגוריכם ותספרו, רק באחד מכל עשרה רכבים תמצאו יותר מנוסע אחד ליד הנהג.

מקור: הארץ - קאליפורניקיישן -
הבלוג של עומר שוברט 2014

ברור שבהקפצות הקצרות לבית הספר המספר גבוה יותר (ומשם הנהג ממשיך לבד), אחר הצהריים המספר קרוב יותר ל-1.2 כי יותר קל לנו להצתוות לחבר מהעבודה שבדיוק חוזר הביתה ובסופי שבוע מממוצע הנוסעים עולה ל-1.4 (כן, מה ששמעתם, גם בסופי שבוע במרבית המכוניות יש רק נהג אחד). 

אגב, זו לא תופעה ישראלית, המספרים האלה מוכרים מכל העולם.

בקיצור. ה"פחיות" ששוקלות בערך כמו 10-12 אנשים מבוגרים וברובן מסוגלות להסיע 5 אנשים מבוגרים, יעילות (במונחי תפוסה) בדיוק כמו אופניים, אופנועים וקורקינטים. ואף שאין חולק על הנוחות שלהן בנסיעה למקומות לא פופולריים כשאנחנו לבד על הכביש, יש איתן בעיה דווקא כשאנחנו רוצים לנסוע לאיפה שכולם רוצים לנסוע. פקקים וגודש זה לא כיף גדול, וזה עשוי אפילו להיות מסוכן לכלכלת המדינה.

לאחרונה הולכים וגוברים הקולות לעודד את הגדלת מקדמי המילוי ברכב הפרטי. שלא ניסע לבד באוטו שלנו אלא שנאסוף טרמפיסטים. הסיבה לכך שזה צץ עכשיו הוא השיפור הניכר במערכות הטכנולוגיות שמאפשרות "לצוות" אנשים זה לזה. בין אם באמצעות beepme, waze rider, pickapp או  moovit או כל אפליקצייה ייעודית אחרת.

קארפול היה קיים עוד מימי הכרכרות הרומיות, אבל האפליקציות הנוכחיות לראשונה מפגישות בין היצע בלתי מוגבל כמעט של נהגים לביקוש בלתי מוגבל של נוסעים. וכרגיל בכל מה שקשור לטכנולוגיה, הרגולציה מתאימה את עצמה להתפתחות מהשטח ולא להפך.

לאחרונה תוקנה הרגולציה על מוניות הספיישל, כך שהן יכולות לאסוף יותר מנוסע אחד ולגבות תשלום מכל אחד בנפרד, בתנאי שכל אחד מהם הזמין מראש את סוג השירות הזה.  וכך אתם מקטינים את עלות הנסיעה במונית כשמישהו אחר משדך להם את השותפים לנסיעה.

אבל הרגולציה האוסרת על הסעת נוסעים אחרים ברכב פרטי בתמורה לכסף (או לכל תמורה אחרת), עדיין קיימת ולא שונתה. אפליקציות שיתוף הנסיעות מפרשות את החוק באופן מקל, ומנגנון התשלום שלהן מבוסס על הערכת עלות הנסיעה (דלק, בלאי סביר, השתתפות בהוצאות הקבועות וכו') ללא רווח אמיתי לנהג. חברות הביטוח עשויות לפרש את החוק באופן מחמיר יותר כדי להימנע מתשלום פיצויים לנהג שהסיע נוסע באמצעות הקארפול והיה מעורב בתאונה.  למיטב ידיעתי זה עוד לא נבחן בבית משפט אך זה יגיע.

התנאי הרגולטיבי הזה הוא מה שמונע את כניסת אובר ודומיה לישראל, כי אובר מבטיחה לנהגיה תמורה גבוהה יותר מסתם השתתפות בהוצאות. כאן אין מקום לפרשנות. זו עבירה על החוק הקיים וחברות הביטוח יעוטו על זה כמוצאי שלל רב.

אז למה פשוט לא לתקן את הרגולציה?

שום דבר לא פשוט. מוניות ספיישל, כמוהן כרכב פרטי רגיל, הן פתרון נוח מאד אך יקר מאד למשתמש בהן, והן אינן תורמות דבר להפחתת הגודש מהכבישים. המוצר המוביל של אובר הוא "מוניות ספיישל במחיר מוזל" ולכן תרומתן מבחינתן תחבורתית זניחה (ויש אומרים שהן אף מביאות לשימוש מוגבר בתשתית הכבישים הצרה שלנו). לאובר יש מוצר אחר בשם "אובר-פול" שמאפשר לכם להסכים מראש לחלוק את ה"מונית" שלכם עם זרים תמורת מחיר מופחת. אבל הם מפעילים אותו רק בערים בהם יש להם המון משתמשים בשירות הרגיל ולא בטוח שיסכימו להפעיל בישראל אך ורק את המודל הפחות רווחי של אובר-פול. בנוסף, אי אפשר לתקן רק את רגולציית משרד התחבורה, צריך גם להסדיר את הסוגייה הביטוחית, סוגיית הביטחון האישי (תעודת יושר מהנהג?) ועוד. התהליך הזה, שחוצה כמה משרדים ממשלתיים לבטח ייקח קצת זמן.

ולמה בכלל צריך את זה, כמה זה כבר יתרום אם נחלוק רכב פרטי?

בשביל זה צריך להבין איך פקק עובד. אם אין תאונה או אירוע ייחודי אחר, לכאורה אין סיבה לפקקים, אבל למעשה הפקקים קיימים מהסיבה הפשוטה שמכוניות מאיצות, נוסעות ומאיטות בקצב אחר אחת מהשניה. כאשר הן לבד על הכביש לא קורה כלום, אבל כשיש עוד הרבה מכוניות אחרות, כל האטה של רכב, מכל סיבה שהיא, תגרום ל"פקק פאנטום" להיווצר. פקק בלי סיבה ישירה נראית לעין שייעלם כפי שהופיע בלי סיבה נראית לעין.

הסיבה המובנת מאליה היא כמובן צמתים ורמזורים, ולכן מומחי התחבורה תמיד ידחפו לכיוון בניית אוטוסטראדות ודרכים עוקפות, אבל לרוע המזל גם שם נוצרים פקקים, כי בכל פעם שמישהו מחליף נתיב, או אולי נבהל מאיזה צל ומאיט קצת, הוא גורם לשרשרת עיכובים לכל הרכבים באוטוסוטראדה. התוצאה. נישלנו את הולכי הרגל ובנינו ערים מחורבנות שמותאמות רק לרכב פרטי שייסע מהר, ועשינו את כל זאת לחינם, כי אנחנו זוחלים ב"דרכים המהירות" באותו קצב שהיינו זוחלים ברחובות איכותיים.

הסרטון הבא מסביר זאת בצורה בהירה, כשמסקנתו הסופית היא שרק רכבים ללא נהג הם הפתרון. 

את דעתי על כך תוכלו לקרוא כאן, בקצרה אגיד שעל אף שרכבים אוטונומיים ישפרו את זרימת התנועה, אני לא חושב שזה פתרון קסם כל כך אבסולוטי ורק עוד כמה עשורים (כשאף אחד לא ינהג יותר) נדע מי צודק. בינתיים הפתרון האפשרי היחידי הוא הקטנת מספר המכוניות על הכביש. פחות מכוניות שווה פחות פקקים, וזה יהיה נכון גם לעידן הרכב האוטונומי.

אז שניסע ארבעה בכל אוטו?

לא, צריך ללכת כל כך רחוק. פקקים נגרמים על ידי מעט מכוניות באופן מפתיע. נתיב בכביש מהיר יכול להעביר 2000 רכבים בשעה ללא פקק. מספיק שמנסים לעבור בו 2,200 רכבים, כולה 10% יותר, כדי שהוא יהיה פקוק באופן שיגרום לנו למרוט את שערותינו. לפי זה חישב שוקי כהן מחברת מתת שמספיק שנעלה את ממוצע הנוסעים לנסיעה מ-1.1 ל-1.5 בשעת שיא בוקר, כדי שבעיית הפקקים תעלם. אם רק באחד מכל שתי מכוניות ייסע עוד נוסע אחד ביחד עם הנהג לא יהיו יותר פקקים. שווה לעודד את זה. אחת הדרכים שהוא מציע זה לאשר נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים לכל רכב עם שני נוסעים (במקום ארבעה כנהוג היום). ואפשר לנקוט בעוד דרכים לעודד את זה כמו אישור תמורה לנהג שמסיע נוסע (רק בנסיעה שביצע בכל מקרה) , יצירת מקומות חניה מועדפים למגיעים בקארפול (כפי שארגון תחבורה היום ומחר ורכבת ישראל השיקו בבנימינה) ועוד.

עדכון 09.10.16

אם אתה עושה פתרון מספיק אטרקטיבי כדי לשנות הרגלים לנהגים ברכב פרטי, חזקה עליך שתמשוך גם נוסעי תחבורה ציבורית. כלומר, יהיו אנשים שיעזבו כלי יעיל (מבחינת ניצול רשת הכבישים) לכלי פחות יעיל. בעולם של מכוניות בלבד היה מספיק מקדם מילוי של 1.32 כדי לחסוך בפקקים, והאנשים שיגיעו מהתחבורה הציבורית מעלים את המקדם הנדרש ל-1.5. כאן המקום להתנצל בפני שוקי, שהייתי בטוח /שהוא פספס את הנקודה הזו, אבל, כפי שהוא הוכיח לי במצגת הזו. בשקף 19. הוא היה בהחלט מודע לה. ולכן תיקנתי את הפוסט. תודה רבה שוקי.

זה כדאי לנו, כי גם אם נניח ש-50% ממשתמשי הקארפול יגיעו מהתחבורה הציבורית (זה האחוז שהראה המחקר שבדק מאיפה הגיעו החונים בנתיב המהיר בשפירים וזה גם מה ששוקי כהן מניח שיקרה), שאר ה-50% באמת יוותרו על הרכב. הם ימצאו את עצמם מגיעים לעבודה ללא רכב פרטי בחניה מתחת ואולי אפילו לא יטרחו כלל לקנות רכב. חזקה עליהם שהם יכירו גם את התחבורה הציבורית וישתמשו בה לעיתים כששירות הקארפול לא יענה על צרכיהם.

אנו נשתמש בדרכים באופן יעיל יותר, ופלח האוכלוסיה שמכיר ומשתמש בתחבורה הציבורית יגדל כתוצאה מהמהלך הזה, גם אם אופי השימוש בו קצת ישתנה. כולם ירוויחו,  אבל אני לא הייתי ממהר להספיד את הפקקים....

בונוס קטן לאוהבי הנוסטלגיה - פקקים בתל אביב ב-1983. חוץ מהמספרים שום דבר לא השתנהץ