יום שני, 19 בינואר 2015

סליחה, איך אני מגיע למכללה שלי?

*כל שם מכללה בפוסט זה שמופיע כקישור, מוביל לדף המידע של המכללה על התחבורה הציבורית בתחומה. אני מקווה שהם מעודכנים.

כל אמא רוצה שהילדים שלה יאחזו באיזה מקצוע נחשק, פעם זה היה "רופא - לא חשוב של מה" והיום זה "מנהל - לא חשוב של מה", פעם הספיק תואר ראשון להתקבל לעבודה במקום עם ועד חזק וקביעות, והיום צריך לפחות תואר שני כדי להתקבל לכל מקום שמציע עבודה בשכר מינימום, אבל עם "אופק תעסוקתי", בקיצור כולם צריכים ללמוד, והרבה.

כשנולדתי היו בישראל שמונה אוניברסיטאות בלבד: תל אביב, העברית, חיפה, הטכניון, בר אילן, באר שבע, מכון וייצמן למדע והפתוחה. כשחגגתי 35 היו בישראל...שמונה אוניברסיטאות בלבד וליומולדת 36 נוספה להן אחות קטנה באריאל אחרי לחץ לא מבוטל. יש אומרים שמדובר במדיניות מכוונת של משרד האוצר לאורך השנים, כי האוניברסיטאות מסובסדות על ידי המדינה והאוצר העדיף שאנשים ילמדו במקומות לא מסובסדים, ויש אומרים שזו סתם אוזלת יד לא מכוונת, אך התוצאה היא שהביקוש הגבוה ללימודים אקדמאיים מצא את המענה לו במכללות קטנות הפזורות בכל רחבי הארץ. (אותו מנגנון אגב, קורה גם עם בתי החולים הציבוריים והפרטיים).

ישנן כ-60 מכללות בישראל, חלקן ותיקות מאד כוינגייט או בית ברל ולא שייכות לטרנד החדש, חלקן שלוחות של אוניברסיטאות ולא יקרות במיוחד כגון מכללת אשקלון מיסודה של בר אילן או מכללת אילת מיסודה של אוניברסיטת הנגב, אבל הפוסט הזה בא בעיקר לדבר על ההבדל הגיאוגרפי בינהן ולא על הבדלים אחרים.

אף אחת מהמכללות לא עשתה את שיקול התחבורה הציבורית בבואה לבחור מיקום, הקרקע הזמינה, השימוש במבנים קיימים (אם היו) לפחות עבור השנים הראשונות, ובמכללות חדשות גם הנגישות לרכב הפרטי היו שיקולים חשובים יותר, הנגישות בתחבורה הציבורית הפכה לעניין של מזל ותו לא. או שיש או שאין.

חלק מהמכללות ממוקמות במרכזי הערים, או על צירי תנועה ראשיים, ונקודת הפתיחה שלהן מבחינת תחבורה ציבורית היא טובה (אם כי תמיד יש מה לשפר), בין אם זה וינגייט, סמינר הקיבוצים ומכללת לוינסקי המצויות על כביש החוף, מכללת תל אביב, מכללת אפקה ואורט סינגלובסקי בתל אביב, מכללת סכנין היושבת על הכביש הראשי, מכללת אשקלון הקרובה לתחנה המרכזית, מכללת רופין על כביש 4, מכללת אונו הסמוכה לצירים עירוניים ראשיים, המרכז האקדמי כרמל בעיר התחתית בחיפה , מכללת הדסה, מכללת עזריאלי להנדסה ומכללת דוד ילין בירושלים, מכללת תלפיות בחולון, מכללת רמת גן ומכללת שנקר ברמת גן ומכללת עמק יזרעאל על הדרך הראשית המקשרת בין עפולה לנצרת.

חלקן מצויות "ליד" אבל "לא בדיוק", הן נמצאות בעיר, אבל בשוליה (כדוגמת המרכז הבינתחומי בהרצליה, המרכז האקדמי פרס בא.ת.רחובות, המכללה למינהל בראשון לציון, HIT חולון, מכללת נתניה בקרית השרון או מכללת הגליל המערבי בין עכו לגן הבהאים), למעשה זהו גם סיפורה של אוניברסיטת תל אביב אשר עברה ממקום משכנה הקודם באבו כביר, שנהנה מתחבורה ציבורית רבה בציר יפו-מזרחה, לגבעה שכוחת אל מעבר לירקון, ובמרחק הליכה על סף הלא סביר מהתחבורה הציבורית הרבה שעברה על כביש החוף (דרך נמיר דהיום). אבל כאוניברסיטה גדולה, ובשנים בהן הרכב הפרטי היה פחות נפוץ, היה בכוחה להביא לתחבורה ציבורית רבה מכל קצות המטרופולין אליה.
אפשר גם לספר את סיפורה של בצלאל, שעברה מבניין יפהפה במרכז ירושלים, לבניין "פרקטי" בתוך קמפוס הר הצופים ועכשיו מחפשת איך לחזור. 
ואולי אפשר גם לספר את סיפורו של הקמפוס החרדי באור יהודה, או יותר נכון, באזור התעשייה של אור יהודה, רחוק מכביש דרך לוד  המשופע התחבורה הציבורית ורחוק ממוקדי הפעילות החרדיים (אולי יש לזה סיבה אחרת) למרות שברור שהסטודנטים שלו מסתמכים על תחבורה ציבורית. אם בקמפוס זה לא לקחו את התח"צ כשיקול בבחירת המיקום, אז איפה יקחו?

מכללות אחדות ממוקמות ב"חורים", בדרך כלל חורים מאד יפים יש לציין, כגון מכללת תל חי שבחרה להתמקם מצפון לקריית שמונה (בחירה באדמות המועצה האזורית לאורך כביש 90 מדרום לקריית שמונה הייתה גורמת לכך שעם פתיחתה היא הייתה נהנית מתחבורה ציבורית טובה), גם מכללת אוהלו בקצרין סבלה עד 2011 כמעט מהיעדר תחבורה ציבורית,  וייתכן וכדאי שאפסיק כאן.

ויש את אלה שאף מקלקלות, האוניברסיטה הפתוחה העתיקה את מיקומה מסמוך לאוניברסיטת תל אביב (על שלל התחבורה הציבורית שנוצרה שם) למחלף נידח בין רעננה לכפר סבא. וזאת כנראה בעיקר משיקולי ארנונה. זה המקום לציין שעל אף שמדובר בלימודים עצמאיים, הם מצריכים הגעה מדי פעם בפעם למוסד ואם אין לך רכב, אז לך...

המכללות אולי לא נבנו בחשיבה על תחבורה ציבורית, וגם הסטודנטים שבחרו ללמוד בהן אולי לא חשבו על תחבורה ציבורית בעת מועד ההרשמה, אך כשהם גילו על בשרם כמה זה קשה, הם צעקו ועדיין צועקים געוואלט, די בצדק, כי איך יכול להיות שמוסד שמשרת כמה אלפי סטודנטים לא כולל תחבורה ציבורית סבירה?

משרד התחבורה יצר בשנים האחרונות כרטיס סטודנט, המאפשר נסיעה בחצי מחיר לסטודנטים בעת קניית "חופשי סמסטריאלי" או "חופשי שנתי", או הנחה של 33% הנחה אם לא רכשת כזה, וזה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם התאחדות הסטודנטים. אבל נדרשת גם הפעולה של הרחבת השירות למכללות שפזורות על פני הארץ ללא סדר וללא מחשבה. עבור אוניברסיטאות ומכללות הנמצאות במרכזי הערים הבעיה קלה יחסית, כי הן לא צריכות שירות ייעודי. כך לדוגמה קו 472 החדש מראש העין לתל אביב פתר גם המחסור בתחבורה ציבורית בין ראש העין לבר אילן, הוספת קו עירוני חדש לעיר העתיקה בעכו (קו 3) שיפרה את השירות גם למכללת הגליל המערבי ואפילו הבינתחומי בהרצליה קיבלה לאחרונה שירות במסגרת קו 347 מתל אביב לרעננה. אבל הבעיה שניצבת לפני משרד התחבורה בטיפול במכללות המבודדות מאד לא פשוטה.

א. המכללות קטנות לעומת האוניברסיטאות, אלפים בודדים של סטודנטים בכל מכללה, אבל הן ניצבות כאי בודד בשטח ודורשות שירות ייעודי רק להן.
ב. רמת המינוע גבוהה, החניונים לרוב גדולים וניתנים חינם, התלמידים גרים לעיתים קרובות בקיבוצים בסביבה וצריכים את הרכב לכל התנהלות בסיסית ולא רק להגעה למכללה. בין אם זה רכב יוקרה או טרנטה, הסטודנט כבר משועבד לו.
ג. מדובר בבעיה קלאסית של  ריבוי מוקדי מוצא, מעט סטודנטים גרים בכל יישוב מוצא ולעיתים רחוקות ניתן לזהות מוקד שיהיה חזק תמיד, לרוב זו העיר הגדולה הסמוכה ולא הקיבוצים. כדי להקשות עוד יותר הסטודנטים לא משנים את כתובתם ולמכללה אין מושג איפה הם באמת גרים, רק איפה גרים ההורים שלהם וכדי להקשות עוד יותר, מקומות המוצא משתנים משנה לשנה ובשל גודל המכללה הקטן חוק המספרים הגדולים (הקובע שתמיד יהיו מספיק סטודנטים ממוצא גדול מספיק) פשוט לא עובד.
ד. יש מכללות עם לוח זמנים קשיח (באים ב-8 עוזבים ב-16), אבל רוב המכללות מאפשרות לסטודנטים לבנות לו"ז בסגנון אוניברסיטאי, כל יום הסטודנט מתחיל ומסיים בשעה אחרת, ויש ימים שבהם הוא בכלל לא לומד.

ובכל זאת, אין לומר נואש, ובשנים האחרונות הוכנסו כמה וכמה שיפורים לשירות המכללות, פרויקט שיפור השירות למגזר הערבי שם דגש חזק מאד על המכללות והאוניברסיטאות, מרהט לדוגמה יש שירות למכללת ספיר (ליד שדרות), אחווה (רחוק מקרית מלאכי), ולמכללת קיי והמכללה הטכנולוגית בבאר שבע, מיישובי גוש נצרת יש שירות למכללת עמק יזרעאל הקרובה, אך גם למכללת עמק הירדן (כנרת) בצמח, מכללת אורנים בקריית טבעון,  ובקרוב גם אולי למכללת תל חי.

משרד התחבורה החל במיפוי הצרכים של אותן מכללות מרוחקות, עמק הירדן,, סכנין, גליל מערבי, אחווה וספיר, הוצעו כמה פתרונות וייתכן שיתוקצבו בהתאם, אבל הלקח העיקרי שנלמד הוא שהשירות העיקרי שצריך להיות מחוזק הוא לעיר הקרובה.  נעשה ניסיון כנה לפצח את סוגיית השירות לסטודנטים הגרים בקיבוצים הסמוכים למכללת תל חי או מכללת עמק הירדן, אך ללא הצלחה. הקאר-פול דווקא עובד חזק וכנראה זה מודל השירות שמתאים יותר לאותם קיבוצים הסמוכים למכללות.
שאטל מהיר וחינמי בין קמפוס הר הצופים ל
קמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית,.

אז מה צריכה מכללה לעשות כדי לשפר את התחבורה הציבורית?
דבר ראשון, ללמוד את הצרכים, ניתן ורצוי להשתמש בסטודנטים חדורי מוטיבציה (תאי מגמה ירוקה הם התחלה טובה והם אלה שמובילים את ניסיונות שיפור השירות בתל חי, רק בינואר 2015 התווסף שירות מאזור הגולן לתל חי ).
דבר שני, להתמקד במקומות בהם יש מספר נוסעים אפשרי גדול, בין אם זאת העיר הקרובה, או הצומת הקרוב שאליו כולם מתנקזים ובין אם זה העיר בה גרים הכי הרבה סטודנטים לפי הרישומים.
דבר שלישי, להגדיר את שעות הפעילות הרצויות ובמידת הצורך גם להתאים את תוכנית הלימודים לכך.
דבר רביעי, במידה ויש צורך בתשתיות תומכות תח"צ (לדוגמה, תחנה צמודה לשער הכניסה על חשבון 5-7 חניות), שתפו פעולה.
דבר חמישי, ללחוץ בלי הפסקה על משרד התחבורה, כי הוא רוצה לעזור ולהוסיף שירות, אבל לא רק לכם, ויש הרבה מה להוסיף בתחבורה הציבורית בכל מקום, לא רק אצלכם. תדאגו להיות בראש סדר היום. ואם מבקשים ממכם שיתוף פעולה בהעברת וניתוח נתונים או הסדרת תשתיות, אל תתמהמהו.
הסטודנטבוס של מכללת פרס לקישור המכללה
הנמצאת בפאתי רחובות אל העיר

פתרון נוסף הוא כמובן הקמת שאטל פרטי, כפי שעשו במרכז הבינתחומי הרצליה או במכללת פרס ברחובות, בתקווה
שבמשרד התחבורה יבינו את הרמז ויהפכו אותו לקו אוטובוס. זה דורש השקעה גדולה, אבל התוצאות לפחות מיידייות.


מכללות יכולות להוות מנוף לתחבורה הציבורית לאזור כולו, כפי שהיתה אוניברסיטת תל אביב לשכונת רמת אביב הסמוכה,  וכפי שאוניברסיטת אריאל היא כיום לעיר אריאל, אבל היום, שלא כמו בשנות ה-70, זה לא מובן מאליו. צריך לגרום לזה לקרות.

3 תגובות:

  1. משרד החינוך היום די מחייב מכללות קטנות להתאחד. מעניין כיצד זה ישפיע על התחבורה הציבורית שלהן.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין, אני לא מכיר את התופעה כי אני לא בקיא בענף החינוך, האם מדובר גם על התאחדות גיאוגרפית? או מינהלית בלבד.

      מחק
    2. אני חושב שכרגע מדובר על התאחדות מנהלית כך שהמכללות המאוחדות הופכות לקמפוסים אבל סביר שבעתיד מכללות יוותרו על החזקה בקמפוסים שאין בהם צורך.

      מחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...