יום רביעי, 28 בינואר 2015

מה זה שילוט סטטי?


סטטי = קבוע, ושילוט סטטי הוא שילוט רגיל, שאמור להיות חלק בלתי נפרד מכל תחנת אוטובוס, לכלול את רשימת הקווים העוברים בתחנה, רשימת התחנות שלהם ולוח הזמנים, זה נשמע כל כך אלמנטרי שזה באמת מוזר שעד לאחרונה זה לא היה קיים.

אנחנו נמצאים בעידן המידע לא מהיום, והמידע בתחום התחבורה הציבורית היה חשוב עוד לפני עידן המידע, במדינות רבות בעולם קיימת מסורת מסודרת של פרסום מידע קבוע על מסלולי קווים ולוחות זמנים לציבור, זה כמובן יותר קל ברכבות ויותר קשה באוטובוסים הנוטים להיות גמישים יותר, אך יש מדינות (או יותר נכון, רשויות מטרופוליניות לתחבורה) שלא חסכו כל מאמץ להביא את כל המידע לציבור. הדוגמה הטובה ביותר היא מפות רשת האנדרגראונד של לונדון, שהפכו, ביחד עם הלוגו המוכר של ה-TFL לסימן היכר בכל רחבי העולם.

בארץ ננקטה גישה שונה, באגד האמינו ש"הנוסע הקבוע כבר יכיר" ולכן לא רק שלא צריך לפרסם את מסלולי הקווים ולוחות הזמנים, לא צריך לפרסם גם את השינויים בשירות, כתוצאה מגישה זו יצא לי לבלות בשנת 2003 כשעה בתחנה של 19 בירושלים רק כדי לגלות ששינו לו את המסלול. באמת אחרי אותו יום אומלל שבו איחרתי ללימודים כבר הכרתי את השינוי בקו , אבל המקרה נשאר חקוק בזכרוני לרעה.

מפת קו של דן.
בדן נעשו מאמצים גדולים יותר להבאת המידע לנוסעים, הן בתחנות כשילוט סטטי לפני שהדבר היה חובה, והן במפות של קווי גוש דן שנמכרו לציבור במחיר סמלי. למרות נסיונות אלה היתה חסרה סטנדרטיזציה של הנושא ולא יכולת לסמוך על כך שבכל תחנה תמצא מידע.

עידן הרפורמה הביא, לראשונה במדינת ישראל, למצב בו כל המידע מרוכז בידי משרד התחבורה, זה קרה ב-2010 בערך עם הבשלתה של מערכת הרישוי. משם התחיל תהליך מהיר יחסית של הוצאת המידע לציבור הן באמצעות שילוט אלקטרוני בתחנות המודיע מתי האוטובוס הבא, הן באמצעות הוצאת מידע לאפליקציות פרטיות והן באמצעות מודיעין מאוחד כל-קו *8787 ואתר כל-קו bus.gov.il. אבל השילוט הסטטי נשאר מאחור.

חוק שנחקק בכנסת ב-2010 קבע שעד 2012 כל 30,000 תחנות האוטובוס בישראל ירושתו במידע, אבל המטלה הטריוויאלית הזו לכאורה נתקלה בקשיים לא פשוטים. החל מהשאלה הפשוטה, איך מציגים מידע לנוסע? ועד לשאלה הפחות פשוטה של מי אחראי להציב את השילוט ועד לשאלה המסובכת של איך דואגים שזה יישאר מעודכן?
עבודת המטה הניבה את הנחיות השילוט הסטטי, לא לפני שנעשו כמה פיילוטים וקבוצות מיקוד. מסתבר שהציבור  הרחב מתקשה בקריאת מפות עם מסלולי קווים אמיתיים מבחינה גיאוגרפית, הניסוי בוצע באשכול השרון שבו זכתה מטרופולין ועל אף ההשקעה הגרפית הרבה, היה קשה להבין את מהלכי הקווים שחוצים זה את זה על גבי מפה. ניסוי שנעשה ביקנעם עם מפות המפשטות את המסלול לקווים בזוויות של 90 מעלות הוכתר כלא פחות מ"מגוחך". לכן הוחלט ללכת על מתווה של "מקלות קו" בלבד. מתחתם חלון תדירויות ובסוף דרכי התקשרות ומפת התמצאות שמציגה תחנות אחרות במרחב.

השלט גם כולל ברקוד שמאפשר סריקה והצגת כל הנסיעות הבאות שיעצרו בתחנה באמצעות אפליקציית כל-קו ומאפשר הצגה של עד 8 קווים, במקרה של תחנות בהם עוצרים יותר מ-8 קווים הוחלט שיוצגו רק העיקריים שבהם, בהתאם למספר הנסיעות היומי. כמו-כן כולל השלט מקום מובנה להודעות של מפעילים.

לאחר שתמה עבודת ההגדרה הגרפית (שהיא הרבה יותר מפורטת מהתקציר שהוצג כאן), היה צורך לחשוב על מנגנון ההצבה של השלטים. בתחילה נעשה ניסיון להגדיר למפעילים את התחנות בהם הם דומיננטיים כתחנות שהם
אחראים עליהם, לאחר שהובן שמדובר במהלך מורכב הוחלט על גישה מופשטת יותר של חלוקה לאזורים גיאוגרפיים. מפעיל אחראי על כל התחנות באזור הגיאוגרפי שהוגדר לו גם אם בחלק מהתחנות הוא בכלל לא עוצר. זה מקל על עבודתו (לא צריך כל הזמן לבדוק האם התחנה שייכת "לי" או "למפעיל אחר"), מייצר רשימת תחנות ברורה עבור כל מפעיל עם אחריות ברורה כלפי משרד התחבורה ומייתר את הצורך להכריע למי האחריות במקרה של תחנות חדשות או של עדכוני רשיונות.

משרד התחבורה פיתח עבור כל המפעילים תוכנה, הפועלת לפי מה שנקבע במסמך ההנחיות ומייצרת את ה"פלקט" בהתאם למק"ט התחנה, המפעיל הוא הסוכן בשטח של המשרד, הוא זה שלוקח את הפלקט לתחנה המיועדת, מתקין שם את קופסת הפיברגלס המתאימה שתקלוט אותה ומדביק את הפלקט. התהליך הזה תופס תאוצה בכל התחנות בעלות הסככות ברחבי הארץ. אולי כבר נתקלתם בהם?

ומה בנוגע לתחנות בלי סככות?
לשון החוק חד משמעית ומדברת על "כל התחנות". ולפיכך יש לראות בסככות את השלב הראשון בלבד. הבעיה הגדולה היא כמובן צורת המתקן שניתן להרכיב על עמוד תחנה, אשר יכול לכלול פחות מידע. אפשרות נוספת היא הצבת מתקן לצד העמוד (כפי שראיתי בברלין) אך הוא מעמיס עוד על המדרכות באופן לא רצוי ומייצר דילמות לא פשוטות גם מול הרשויות. כך שבעוד נושא זה חייב להיפתר בכדי לעמוד בחוק, הדרך ליישומו עוד ארוכה.

ומה בנוגע לעדכון? או תחזוקה?
רשת האוטובוסים גמישה יחסית ולכן יש לעדכן את השלטים בתדירות גבוהה, המתקנים נבנו מראש בשיטה שמקלה על החלפת הפלקטים במידת הצורך. השלט עקרונית גם מאפשר הנפקת מדבקות לעדכון נקודתי של חלון לו"ז אחד או של מקל קו אחד, אך לא ידוע אם ישתמשו באופציה זו. 
בנוסף, לכל ריהוט רחוב יש בלאי טבעי (עייפות החומר) ולא טבעי (ונדליזם) הסככה היא בבעלות העירייה אך השלט באחריות המפעיל, לעיתים גם ללא בלאי בשלט מחליפים סככות בלי להודיע למפעיל, כיצד נוודא שהמידע יישאר קיים ומעודכן?
לצערי אין על זה תשובה חותכת, אמנם תתקיים בקרה על השילוט שתתריע במקרים של ונדליזם, אך היא כנראה לא תעלה על סוגיות כמו צורך בעדכון השלט בקלות, ולא נקבע מנגנון עדכון גורף (נניח פעמיים בשנה) עקב העלות היקרה, הן של הפקת הפלקטים והן של ההתרוצצות להתקנתם בשטח.
נדרש מנגנון המזהה את התחנות שמושפעות משינויים ברישוי, ו"שולח" את המפעיל לעדכן רק אותם, הצד הטכני הוא קל יחסית, אך הצד המימוני מסובך יותר. אני מאמין שגם מנגנון זה יוסדר.

המידע הסטטי הוא נדבך חשוב, בעיקר בהנגשת הרשת עבור לקוחות מזדמנים שהיום נרתעים מהשימוש בתחבורה ציבורית גם עקב היעדר מידע. הוא גם חשוב במיתוג התחבורה הציבורית ובהאחדת צורות העברת המידע גם בפרוספקטים המסבירים על שינויים גדולים בקווים ובכלל בהתנהלות משרד התחבורה, דרך המפעילים, מול הנוסעים. הוא יכול להיות ברכה לתחבורה הציבורית, או מקור ללעג ולקלס. חשוב להמשיך את המומנטום החיובי ולדאוג למנגנון עדכון איכותי.



12 תגובות:

  1. המידע הסטטי הוא שיפור ענק, אבל נפלה בו טעות קריטית. מסתבר שקווים שהנסיעה האחרונה שלהם היא אחרי חצות מופיעים באופן שגוי על השלט. במקום שהנסיעה האחרונה תהיה הנסיעה שלאחר חצות, אותה נסיעה מופיעה כנסיעה הראשונה ביום למחרת. כך למשל, קו ששתי הנסיעות האחרונות שלו הן 23:30 ו 00:30 מוצגות באופן כזה שהנסיעה האחרונה היא 23:30 והנסיעה הראשונה של היום למחרת היא 00:30. זה מבלבל, ואף אחד לא יטרח להסתכל בנסיעות הראשונות של הקו כשהוא מחפש את הנסיעות האחרונות של הקו.

    אני אישית שלחתי תלונה על כך למשרד התחבורה, אבל נמסרה לי תגובה לא מפורטת על כך שהנושא יבדק.

    בהחלט מדובר בשיפור ענק למשרד שלרוב מערים קשיים על נוסעי התח"צ, אבל צריך לשים לב לכל הדברים הקטנים בעניין הזה כדי שזה גם ישרת את הנוסעים כמו שצריך.

    השבמחק
    תשובות
    1. חבל שנפלו על הפרט הקטן הזה, מאחר וברמה הלוגית הוא כבר נפתר.
      יום תחבורה ציבורית סטנדרטי מתחיל מ-04:00 לפנות בוקר וממשיך עד השעה המומצאת 27:59, (במידע לציבור זה מתורגם לזמן אמיתי 03:59) הסיבה היא בדיוק מה שאמרת, כי אנשים שמחפשים קווי לילה לדוגמה אומרים, אני צריך לחזור היום בשלוש לפנות בוקר ולא "מחר בשלוש לפנות בוקר.". כך זה מאפשר את הצגת הלו"ז בסדר כרונולוגי נכון.
      אני מקווה שמעבר לתשובה הלקונית שקיבלת, גם יתקנו את התוכנה שמדפיסה פלקטים בהתאם ובפעם הבאה שיחליפו את השלט זה יסתדר.

      מחק
  2. אני לא נוסע הרבה באוטובוס אבל לאחרונה אכן שמתי לב שהתחילו שינויים בעניין וזה מבורך ביותר.
    מה שאישית חסר לי מאד זה מפה קטנה של אזור התחנה בכל תחנה. כשאני יורד בתחנה, הדבר הכי בסיסי זה שאוכל לנווט את עצמי משם בקלות.

    דבר נוסף שחסר, לטעמי, ואולי נובע ממבנה עבודת האוטובוסים בארץ (הם לא קבועים לקו שלהם?) - אותם מקלות קו (אופקי במקרה הזה) שיופיעו באוטובוס ומאפשרות לנסוע המזדמן לעקוב ולדעת מתי התחנה שלו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימיינואר 28, 2015

      אני לא יודע על איזה שלטים הסתכלת, אבל ממה שאני ראיתי בפתח תקווה יש מפה קטנה של איזור התחנה שמסומנים בה גם מיקומים של תחנות קרובות של קווים אחרים. מאוד שימושי.

      מחק
    2. מקלות קווים על האוטובוס אכן חסרות גם לי, יש את זה בקו 1 בגוש דן וברק"ל בירושלים ואני לא יודע אם יש את זה בקווי המטרונית אבל זה מתבקש. הפתרון שמאפשר להגדיל את זה לכלל הקווים למרות סידורי העבודה השונים הוא כמובן טכנולוגי, בדמות מסך שיראה את סרגל הקו (וישתנה בהתאם לסידור העבודה) ויאפשר להראות גם את מיקומך לאורך סרגל הקו. ראיתי כזה כבר במסך הקדמי של מטרופולין אבל הם מראים רק את ארבעת התחנות הבאות ולא את כל הקו.

      מחק
  3. אנונימיינואר 28, 2015

    בחיפה ובקרית חיים עדיין אין את השילוט, בעוד שבקריות ובערים הסמוכות יש.
    פניה לעיריית חיפה בנושא הפנתה אותי לאגד בטענה שהנושא באחריות חברת התח"צ שפועלת בעיר, אך פניה לאגד הפנתה אותי חזרה לעירייה בטענה שהאחריות על השילוט הסטטי הוא על הראשות המקומית בלבד. למי להאמין?

    השבמחק
  4. אנונימיינואר 28, 2015

    הסתכלתי במספר תחנות בת"א. ייתכן כי זה כבר השתנה. ייתכן גם שאני אדיוט וטעיתי. לא תהיה הפעם הראשונה.

    D!

    השבמחק
  5. מה עם יישובים קטנים? באף אחד מהם לא ראיתי שילוט.

    השבמחק
  6. אנונימיינואר 29, 2015

    גם בחיפה התחילו להופיע שלטי מידע סטטי, אם כי לא בכל מקום עדיין.
    אכן יש מקלות קווים על המטרונית - הבעיה היחידה היא שעל כל רכב ישנם מקלות קווים של שלושת קווי המטרונית, כך ש נדרש קצת פיענוח אם אתה לא מהאזור.
    זה בהחלט שיפור ענקי, אבל בעיניי חסרים מס' דברים:
    1. רשימה של כלל הקווים שעוצרים בתחנה, גם אלו הנדירים שאין עבורם מקלות קווים או לו"ז - זה לא תופס הרבה מקום, ומאפשר לאדם לדעת שהוא בתחנה הנכונה.
    2. כיתוב בשפות שאינן עברית, לטובת ציבור שעברית היא לא שפת האם שלו, למשל ערביי ישראל או תיירים מחו"ל.

    השבמחק
  7. 1. רשימה של כלל הקווים העוצרים בתחנה עדיין קיימת בשילוט הצהוב שמעל התחנה (שלט 505, בעבר נקרא ב-56). המידע הסטטי מוסיף עליה מידע, אך לעיתים עודף מידע הוא דבר רע ויש למצוא את האיזון הנכון, אני מאמין שזה מה שעשו. ייתכן וכדאי להוסיף שורה של "קווים נוספים העוצרים בתחנה זו" גם בשילוט הסטטי.
    2. בתחנות הנמצאות ביישובים ערביים אכן הגיוני שהמידע יוצג בערבית, שפה רשמית במדינה. תגובה שכבר ניתנה לידיעות אחרונות שהעלה סוגייה זו אמרה שתוך חצי שנה יושלם תרגום המידע בתחנות אלה לערבית. אשר לאנגלית, זו בעיה. אם זה יבוא על חשבון מספר הקווים שאפשר להציג או על חשבון גודל הפונט (שצריך להיות גדול מספיק גם ללקויי ראיה), ייתכן והמחיר שנשלם על הנסיון להתחשב בכולם פשוט גדול מדי. נראה שיש להגדיר תחנות הסמוכות למוקדי תיירות ולדרוש הצגה של שלט מתורגם בהן לצד השלט הרגיל, באותו גודל פונט ועם אותו פירוט קווים, ברמה הכלל ארצית זה לדעתי לא נדרש ועלול אף להזיק.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימיינואר 30, 2015

      הצעה רדיקלית שכנראה לא תתממש: להציג את המידע בערבית ובאנגלית על חשבון שלטי הפרסומות.

      מחק
  8. בואו נתחיל מזה שתיירים/מציגי דרכון יוכלו לקבל הנחות (הלוך ושוב/כרטיסיות) ללא רב קו. ואז נפתור להם את כל בעיות התרגום. אני עדיין זוכר שלט בתל אביב שמוביל לרכבת מרכז: Rakevet !!!

    D! פה

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...