יום שלישי, 29 במרץ 2016

סימון קטן, הבדל גדול

לפני כשלושה חודשים השתתפתי בכנס taiex של האיחוד האירופי בנושא אופניים.

בכנס נפגשו מספר מומחים אירופיים לשבילי אופניים עם העוסקים בתחום מישראל, החליפו רעיונות וידע, השתתפו בסדנאות, ניהלו שיחות מסדרון חשובות ובאופן כללי תרמו לשדרוג תחום תכנון שבילי האופניים בישראל.

הכנס היה מרתק, אך לאחר שלושה חודשים, תמונה אחת נשארה צרובה איתי בזיכרון מהכנס. המומחית מצרפת, סילבי בנון, הציגה תמונה של סימון על האספלט. סימון מאד חכם שהייתי שמח אם מישהו יעתיק ללוח התמרורים הישראלי.


מדובר ברחוב ללא מדרכה מסודרת (ראו כיצד הבניין השמאלי בולט ו"אוכל" את רוחב המדרכה בהמשך הרחוב) ולכן הולך הרגל מחוייב לרדת לכביש.
התמרור בצד הוא התמרור שיש בפתח הרחוב. הוא מסמל את המהירות המותרת (במקרה זה 20 קמ"ש), ומציין את הולך הרגל בגדול מאד (ללמדך שלו זכות ראשונים על הרחוב), את רוכב האופניים בקטן יותר, (ללמדך שהוא השני בתור) ואת המכונית בקטן מאד.
אבל התמרור הזה לא מספק, והם החליטו להעתיק אותו גם לאספלט. ככה זה ברור גם למי שלא מרים את מבטו מהרצפה כדי לחפש תמרורים.

התמרור הזה טוב למקומות כמו רחוב שבזי בנווה צדק, ובטח תוכלו למצוא עוד כמה דוגמאות.

במקומות בהם יש מדרכה, והמהירות המותרת לרכב היא 30 קמ"ש (מהירות מיתון תנועה הנהוגה גם אצלנו במגמה הולכת ומתרחבת), נהוג שלט דומה רק בלי הולך הרגל. האופניים מצויירות בגדול על הכביש והרכב הפרטי בקטן מאחוריהם. הם גם נוהגים לכתוב 30 בענק על הכביש לפני האופניים. סימון שכזה טוב לכל רחוב קטן, אבל תוכלו לדמיין אותו דווקא ברחוב כמו טשרניחובסקי בתל אביב. רחוב ארוך יחסית, צר ומתפתל, עם מדרכה (צרה אבל סבירה) לכל אורכו וללא כל היתכנות (או צורך) בשביל אופניים.

למה זה טוב? 
נראות, נראות, נראות. לפי המדריך לתכנון רחובות בערים, ברחובות מיתון תנועה (כאלה עם מעט מכוניות שנוסעות לאט) לא צריך שבילי אופניים. מקומם על הכביש בתנועה מעורבת. כיום השילוט הקיים נמצא רק בכניסה לאזור מיתון התנועה ונראה ככה.

השלט הזה לא אומר כלום לרוכבי האופניים, שבכל מקרה נוסעים במהירות של 20-25 קמ"ש. הוא מיועד אך ורק לרכב הפרטי. למעשה גם לרכב הפרטי הוא מיותר כי השלט הזה מוצב בדרך כלל ברחובות בהם אי אפשר לנסוע יותר מ-30 קמ"ש (בגלל שהם צרים או בגלל שיש להם פסי האטה). לכן אנו מפתחים "עיוורון סלקטיבי", מהרגע שהבנו שהשלט לא תורם לנו כלום אנו מפסיקים לראות אותו.

השלט והסימון הצרפתי מבהיר לרוכבי האופניים שהם חשובים יותר מהרכב הפרטי בכבישים כאלה, ומבהיר להם גם שהעדר שביל האופניים הוא לא מחדל ולא מצב זמני אלא במכוון (כי לרחוב פנימי צר יש איכויות משלו ולא כל הרחובות צריכים להיות רחבים עם שבילי אופניים), השלט מבהיר גם לרוכבים וגם לנהגים שמקומם של האופניים על הכביש ושהנהג צריך להתאים את עצמו בסבלנות הראויה לרוכב האופניים החשוב ממנו.

ולמה צריך כזאת הבהרה? הרי מקומם של האופניים לפי החוק הוא על הכביש?

העובדה היא שרוכבי אופניים רבים נוסעים על המדרכות. ונהגי רכב רבים מתעצבנים על רוכבי אופניים שנוסעים על הכביש וחושבים שמקומם על המדרכות. לא מספיק לכתוב חוקים אלא גם להטמיע אותם. וזאת דרך נהדרת להטמיע את רוח החוק.
ישנם בישראל רחובות רבים, במהירות של 50 או 70 קמ"ש ועם המון תנועה מהירה שבהם אין שבילי אופניים, וזאת למרות שלפי ההנחיות צריך להיות. ברחובות אלה קשה לבוא בטענות לרוכבי האופניים שנוסעים על המדרכות כי המדינה אשמה בכך שאין להם שביל אופניים. לכן צריך לייצר, גם תודעתית, אבחנה בין הרחובות האלה לבין רחובות בהם המדינה לא צריכה לעשות שביל אופניים בזכות המהירות הנמוכה הנהוגה בהם. במקביל זה גם יעזור למתכנני שבילי האופניים להתמקד במקומות החשובים ביותר לשבילי אופניים, אותם כבישים רחבים גדושי תנועה ומהירים.

לכן, אם במקרה אתם מאלה שכותבים את לוח התמרורים. תשקלו להכניס את הסימון הברור על האספלט ואולי גם את השלט אליו. הוא אומר כל כך הרבה יותר מהשלט הקיים. והוא עשוי להיות בעל תפקיד משמעותי בשינוי התרבות שכולנו מנסים להוביל.

לכל מצגות ה-taiex באתר ישראל בשביל אופניים.

7 תגובות:

  1. בישראל קוראים לזה 'רחוב משולב'

    השבמחק
    תשובות
    1. לא לרחוב משולב הכוונה. אלא לרחובות הציריים הצרים במרכזי הערים הותיקות.

      מחק
    2. לא לרחוב משולב הכוונה. אלא לרחובות הציריים הצרים במרכזי הערים הותיקות.

      מחק
  2. תמרור 220 רחוב משולב מקדם את תרבות הכדרוגל והפנאי ולא מוזכר בתמרור גם רוכבי אופניים, למרות שהילד והגבר המשחקים בכדור יותר גדולים מהמכונית החונה המסומנת כך שהמסר שהולכי הרגל הוא בלב התמרור , בעדכון הבא של לוח התמרורים ניתן לשקול לשנות את תמרור 220 221

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...