הטייק שלי על אגרות הגודש

מקור: כאן

נושא אגרות הגודש עולה מפעם לפעם על שולחן הדיונים כבר בערך שני עשורים, אבל רק בתקציב האחרון הצליח משרד האוצר להעביר את השאלה המכוננת על יישום אגרות הגודש מ"האם" ל"איך ומתי". עשרות כתבות ליוו את תקופת הכנת התקציב ועכשיו אני מרגיש מספיק מבושל כדי לתת את הטייק שלי על הנושא. תהנו.

ראשית - רקע כללי על אגרות, וההבדל בין אגרות הקמה ותחזוקה (כביש 6), אגרות ניהול תור (הנתיב המהיר) ואגרות גודש תוכלו לקרוא כאן.

שנית אתחיל דווקא מהתחזית שלי:

האם זה יקרה?

כאמור, האוצר הצליח להכניס רגל בדלת ולהכניס את אגרת הגודש לחוק ההסדרים. זהו נצחון בקרב תודעתי שמכין את הציבור לכך שאגרת גודש בוא תבוא. אבל זה עוד לא נצחון במלחמה, כי זו בהחלט החלטה שאפשר להפוך וכל פוליטיקאי יקפוץ על ההזדמנות הפופוליסטית להכריז שהוא יבטל את אגרת הגודש כהבטחת בחירות. ישראל כ"ץ כבר עשה את זה ותהיו בטוחים שהוא לא יהיה היחיד.

כדי לא לאפשר את הביטול, משרד האוצר רצה שאגרת הגודש תחל כבר ב-2023, לפני הבחירות הבאות, ואחרי פתיחת הקו האדום, אבל בקרב הזה הוא הפסיד ונקבע שאגרת הגודש תחל רק ב-2025. למה? כי תמיד טוב לדחות דברים לא פופולריים לממשלה הבאה...

הניחוש שלי הוא שגם אם אגרות הגודש לא יוכנסו שוב למגירה בבחירות הבאות, לכל הפחות יוחלט לקראת 2025 על דחיה נוספת שלהם. בשנת 2025 העבודות על הקו הירוק והקו הסגול יהיו בעיצומם, ולכן לכאורה ייראה אך הגיוני לדחות את הטלת האגרה לאחרי פתיחתם (2027?), ב-2027 עבודות המסילה הרביעית יהיו בעיצומם ויהיה אך הגיוני לחכות לפתיחתה ולהכפלת היקף הרכבות המיוחלת בעקבותיה (2029?), האם עד אז יהיו עבודות על המטרו ויהיה איזשהו דדליין לפתיחת הקו הראשון? אולי, זו שוב סיבה מצויינת לדחייה, ואחריו יהיה דד-ליין לקווים הבאים בתור, ולאחריהם יהיה דד-ליין למכוניות מעופפות או משהו... בקיצור, אין כמו דחיינות טובה כדי לקבור רעיון לא פופולרי.

מהטון בדבריי אתם מבינים שאני כן תומך באגרות הגודש, 

מה היתרון באגרות גודש?

נתחיל דווקא מהפן הכלכלי ולא מהפן התחבורתי. כי כבר היה מי שאמר שהשם "אגרות גודש" הוא לא כל כך נכון והשם הנכון הוא "מיסוי שימוש במשאב מוגבל לצורך יצירת שינוי הרגלים בקרב הציבור וייעול השימוש בו" (לא פלא שבחרו שם קליט יותר). 

אנחנו משלמים המון מיסים על הרכב הן באגרות בעת הקניה והטסט השנתי והן בכל פעם שאנחנו ממלאים בו דלק. אבל אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו משלמים מעט מדי לעומת כמה שהרכב הפרטי עולה לנו. הרחבתי על כך כאן. 

לאורך השנים המכוניות נהיו יעילות יותר ויותר בצריכת הדלק שלהן, כך שלמעשה אנחנו משלמים פחות מיסים מאי פעם על כל ק"מ נסועה, אבל מאחר ואנחנו נוסעים הרבה יותר, אז בסופו של דבר לא נרשמה בשל ההתייעלות הטכנולוגית פגיעה בהיקף הכסף שהמדינה גובה על "שימוש ברכב". 

הרכב החשמלי לעומת זאת מציג בפני המדינה דילמה גבוהה יותר. מרבית הטעינה של רכבים חשמליים נעשית בבית, ולא קל להפרידה מהצריכה הביתית הרגילה, כלומר אנחנו נשלם על טעינת הרכב שלנו את אותה עלות שאנחנו משלמים על הפעלת מזגן או מקרר. מיעוטה יעשה בתחנות טעינה חיצוניות שבהן כן אפשר לקבוע מס, אבל בגלל שיש חלופה תחרותית של טעינה בבית, וגם בגלל שהן כנראה יהיו יותר יקרות בשל מרכיב ההתקנה, התחזוקה השוטפת, עלות מנגנון הסליקה והרווח של החברות שיתקינו את העמדות האלה, המס לא יכול להיות ממש גבוה, אחרת פשוט לא ישתמשו בעמדות האלה וזה יפגע ברצון לעודד מעבר לרכב חשמלי. טכנולוגית אפשר כמובן לשנות את כל משק החשמל הביתי ולייצר הפרדה שתאפשר מיסוי על טעינת רכב בבית, אבל זה מייצר תמריץ שלילי לחיבורים פירטיים לרשת החשמל הביתית וזה כבר מסוכן...

באוצר, בניגוד לדיעה הרווחת, יושבים אנשים טובים, והם רוצים עתיד טוב יותר לישראל, ולכן הם לא ימנעו ואפילו יעודדו את הישראלים לרכוש רכב חשמלי. ובכל מקרה כשמשהו נהיה טרנד עולמי אי אפשר ממש למנוע את החדירה שלו לישראל. אבל האנשים הטובים האלה כן אמונים על הקופה הציבורית והם רואים איך מרכיב המס על הדלק הולך ויורד בתחזיות משנה לשנה עד שיגיע מתישהו לאפס מוחלט והם מבינים שחייבים למצוא לו תחליף.

מנגד, אף שר לא ישוש להעלות עוד את מס הרכישה או את האגרה השנתית, ובאוצר גם יושבים אנשים ערכיים שמבינים בעצמם שזה לא פייר שאנשי קרית שמונה או מצפה רמון שלא מעמיסים על הגודש יספגו העלאת מיסים בדיוק כמו תושבי תל אביב והמרכז. ולכן הפתרון הוא למסות את מי שמשפיע על הגודש, זה שנכנס לתל אביב, ורק אותו. זה לא עוד מס, זה תחליף מס. מחליפים מס "טיפש", שלעיתים מעניש דווקא את אלה שגרים בפריפריה וצריכים לנסוע מרחקים גדולים, במס חכם יותר וממוקד יותר. בפריפריה היצע התחבורה הציבורית גם תמיד יהיה דליל יותר. במרכז הוא כבר עכשיו די בסדר (וכן, יש המון מה לשפר, אבל מי שעובד במרכז תל אביב וטוען שאין בכלל אלטרנטיבה לרוב בכלל לא ניסה אותה...). האמת ההיא שהדרך הכי טובה ומהירה לשפר את התחבורה הציבורית במרכז, הוא להוריד את היקף המכוניות שמפריעות לה לנסוע. ואת זה אגרת גודש, בשילוב עם נת"צים ומת"צים, בהחלט תעשה.

גובה אגרת הגודש יקבע גם כמה אם בכלל יהיה אפשר לקצץ במיסים האחרים על הדלק (כי הרכב החשמלי יגיע לשכבות החלשות הכי מאוחר אז זה מאד חברתי שחלק מאגרת הגודש יביא להורדת עלות זו, מצד שני זה נוגד את הרצון לעודד מעבר לחשמליות לכולם) ואולי גם יאפשר הקטנת אגרות הקניה והטסט השנתי. ככל שיהיו עוד עודפים לאחר כל הקיזוזים האלה הם אמורים ללכת לשיפור התחבורה הציבורית, בדגש על פרויקט המטרו הענק שקשה למצוא לו מקורות אחרים. במובן הזה יש ביצה ויש תרנגולת, עד עתה אגרות הגודש בוצעו רק בערים עם מערכת הסעת המונים מתקדמת, אבל הטענה שרק כך זה חייב להיות (קודם תבנו ואחר כך תטילו מס) פשוט לא נכונה בעיניי, בעיקר כשייתכן שאם היא תתקבל המטרו פשוט לא ייבנה בכלל בגלל היעדר מקורות וסתם נישאר באותו מצב שהולך ונעשה גרוע משנה לשנה בלי פתרון באופק.

מהניסיון בעולם מודל אגרת הגודש משיג את מטרותיו שהן:

א. מיסוי ייעודי על התורמים הגדולים ביותר לגודש במקביל להפחתת מיסים מאחרים (וזה נאמר בריש גלי, זו לא כוונה נסתרת של האוצר), אני רק מחדד בפוסט את ההפחתה במיסים שכבר מצויה באופן טבעי במעבר לצי חשמלי.

ב. השגת מימון לשיפור התחבורה הציבורית (גם זה נאמר מפורשות).

ג. הורדת הגודש. אבל בדרך קצת שונה ממה שאתם חושבים - עם הפעלת אגרת הגודש מספר המכוניות על הכביש יורד. אבל אם לא נעשה כלום הוא ילך ויעלה חזרה די מהר למרות האגרה. לכן בדיוק באותו יום צריך "לתפוס שטחים" ולצבוע די הרבה נת"צים ומת"צים, ולבטל או להקטין חניוני רכב פרטי ולהפוך אותם אולי למסופי אוטובוסים שכל כך חסרים וכ'ו, הגדלת מהירות הנסיעה של אוטובוסים תאפשר להגדיל את התדירות שלהם ותהפוך אותם ליותר אטרקטיביים וכמובן גם השימוש באופניים וכלים אחרים יגדל בזכות זה, יותר אנשים יחליטו לעשות קארפול כדי לחלוק את העלות, חלק מהנסיעות יעברו לשפל ואולי יהיו גם נסיעות מיותרות שלא יבוצעו בכלל. הרכבים שיישארו עדיין יעמדו בפקק, כי פקק הוא נקודת האיזון הטבעית של כל כביש. הכניסות ללונדון עדיין פקוקות, אבל מאחר ופחות רכבים יעמדו בפקק, הם ישפיעו פחות על הערים והמוקדים שאליהם הם מגיעים. (מרכז לונדון יותר נקי ממכוניות עכשיו מאשר בעבר), מה שיאפשר להפקיע עוד שטח ממכוניות לטובת הולכי רגל. בלונדון הכסף הולך באופן מוצהר לשיפור התחבורה הציבורית, גם ה"קלאסית" באוטובוסים שקיבלו הרבה נתיבי העדפה בעשורים האחרונים וגם מהסוג היקר והטוב של הרחבת התשתית התת קרקעית.

בטווח הארוך יותר תהיה גם השפעה על שימושי הקרקע. אני לרגע לא דואג להיקף התעסוקה בגוש דן, אבל אגרת הגודש תמתן אותו במעט, זה יאפשר לרשויות שנמצאות מחוץ לטווח הגודש לממש באופן קצת יותר קל את השטחים הסגולים הענקיים שהוקצו להם בתוכניות הפיתוח. כך, אם ניקח את חדרה כדוגמה בעתיד יותר אנשים שגרים בחדרה יוכלו לעבוד בחדרה ויותר אנשים מחיפה שנוסעים היום עד תל אביב יוכלו לנסוע רק עד חדרה. זה לא יפשיע על הפקקים יותר מדי, אבל כן מאד חשוב להבנת התמונה הכוללת של ההשפעות.

רוצה לומר - הפקקים יישארו, אבל פחות אנשים יעמדו בהם.

איך זה ייראה?

אני לא מתעכב פה על ה"איך מתכוונים לעשות את זה" שפורסם במסגרת הדיונים על התקציב. על מודל 3 הטבעות, על שעות הפעילות שפורסמו, על האמצעים שיקבלו או לא יקבלו פטור מתשלום או הנחה בתשלום, על מקסימום התשלום היומי וכו'. יש זמן עד 2025 לגבש "איך" שאולי יזכיר מאד את מה שפורסם עד כה אבל כנראה יהיה נגוס ושחוק מכל הכיוונים בעקבות הלחצים הפוליטיים, על זה אכתוב עוד 4 שנים (או יותר...) כשאראה את התוכניות המאושרות ליישום. 

אם בכל זאת חשקה נפשכם בהרחבה. תקראו את הכתבה הזו במעריב. המפה מתחת היא ממנה.

אז האם אגרת גודש היא חיובית? בהחלט כן בעיניי.

האם היא תקרה בדורנו? הסיכוי לכך גדל קצת בעקבות חוק ההסדרים האחרון, אבל להערכתי זה עדיין מתחת ל-30%...

האם יש מודל אחר? במקום טבעות אפשר בהחלט לייצר "אגרות מיקרו דינמיות", מצלמות יסרקו כל רחוב ורחוב באזור העמוס, ועל כל נסיעה ברחובות העמוסים תשלמו אגרה משתנה בהתאם לעומס. מעין מודל נתיב מהיר מאד מאד מורחב ובלי אלטרנטיבה חינמית לגמרי. ה"וייז" (שעד אז גם ינהג לכם באוטו), ישקלל את המחיר הכי טוב בכל נקודת זמן ביחד עם מהירות הנסיעה ואורך הנסיעה ויכווין אתכם למסלול האופטימלי בין שלושת צירי ההחלטה האלה. 

עוד אפשרות לניהול אגרות מיקרו גודש מנוסה כעת בסינגפור, שם הם מחייבים את הנהגים להתקין מעין "איתוראן" על הרכבים שלהם כדי לדעת איפה הם נסעו ומזה לגזור כמה הם צריכים לשלם. הניסוי אמור להסתיים ב-2023.

נושא אגרות המיקרו-גודש נטען כיעיל יותר, אך כמובן שהוא מסובך יותר ועוד לא עבר את שלב הניסוי בשום מקום. כך שכרגע לפחות זו לא אלטרנטיבה סבירה לקידום מהיר (וזה עוד לפני שדיברנו על סוגיית הפרטיות). אבל אולי עד 2025 נהיה בשלים יותר להציע גם טכנולוגיה כזו.

לקינוח אתן שני סרטונים של לובי 99, הפועל בכנסת למען התושבים במגוון נושאים חשובים. הוא חרת על דגלו גם את נושא שיפור התחבורה הציבורית וחלק מההצלחות בתקציב התחבורה שאושר נזקפות גם לזכותו. וכמובן הוא תומך גם באגרות הגודש. (אני תורם להם כבר שנים ובהחלט מרגיש שיש תמורה לאגרה :-))

ולקפה עם הקינוח נוסיף פתגם סיני עתיק

"אתה לא תקוע בפקק, אתה הפקק!".