מה זה אוטוסטראדת אופניים?

אוטוסטראדת אופניים, כשמה כן היא, תוואי ייעודי לאופניים שמיועד למרחקים גדולים יחסית ולמהירויות גבוהות יחסית.

המטרה המוצהרת של אוטוסטראדת אופניים היא לחבר את הפרברים המרוחקים למרכזי הערים, הפרברים יכולים להיות במרחק גבוה מ-20 ק"מ, והאוטוסטראדה פונה לפלח השוק  שאוכל מרחקים כאלה ללא מלח, בעוד מרבית אלה שרוכבים על אופניים לעבודה לא עוברים את ה-7 ק"מ לפני שהם מתחילים להתעייף ולחפש אוטובוס.

בהתאם, את המרחקים האלה לא עושים בקצב זחילה טיפוסי של פי 2-3 מהולך רגל, אלא בקצב מהיר בהרבה של 20-30 קמ"ש פי 4-6 יותר מהר מהולך רגל. בין אם זה כי אתה רוכב על אופני כביש שמתוכננים למהירות ובין אם זה כי אתה רוכב על אופניים חשמליות שמתוכננים לחוסר הזעה.

במהירויות האלה, שבילי האופניים הקיימים נותנים לך מענה לא מספק, מאחר ואת הצמתים הם חוצים "כמו הולך רגל", הגשרים, אם ישנם, לא מאפשרים לחלוף עליהם מהר כי הם לא מתוכננים לצורך זה (הרמפות לגשר מתפתלות) והשבילים לרוב צרים, לא מופרדים כמו שצריך מהולכי רגל תועים, סובלים מפיתולים לא צפויים וממפגעים באמצע השביל כגון עצים, עמודים או פחים ולא מתוחזקים כשורה. כל אלה אולי קצת מפריעים בנסיעה איטית אך עלולים להיות קטלניים בנסיעה מהירה. בצר לו רוכב האופניים המהיר נדחק לכביש ומסכן את חייו.

כדי לעודד ולהגדיל פלח זה של רוכבי אופניים, הגו כמה רשויות פרויקטים של אוטוסטראדת אופניים, החשודות המיידיות נמצאות כמובן בסקנדינביה. בקופנהגן תוכנית שנקראת CYCLE SUPER HIGHWAY מקשרת את העיר עם 22 פרבריה. יש בה 26 נתיבים כאלה באורך של 300 ק"מ, בחישוב התועלות החיצוניות קופנהגן חוסכת כ-40.3 מליון יורו בשנה על בריאות הציבור בעיר, הן בזכות המדוושים הבריאים והן בזכות העובדה שכל אחד כזה מחליף מכונית מזהמת.
אולי זה הזמן להכיר למקבלי ההחלטות בישראל מילה חדשה בעברית ולצאת להפגנות שדורשות "לקפנהגן" את ישראל. 
באנגלית זה נקרא to copenhagenize ובפיטסבורג (העיר הכי גדולה בין ניו-יורק לשיקגו) ראש העיר ממש אימץ את המונח הזה.

נחזור לאוטוסטראדות האופניים - קופנהגן היא לא המשוגעת היחידה, בלונדון ה-TFL (שאחראית גם על הרכבת התחתית) סגרה לפני שבוע תהליך התייעצויות לבחינת שתי אוטסוטראדות אופניים חדשות שיחצו את העיר, אחת מצפון לדרום והשניה ממזרח למערב, זהו חלק מפרויקט "ברקלייס סופר סייקל-הייווי. וארבעה קטעים שלו כבר פתוחים. 1, 2, 3, 4. אתם מוזמנים להתרשם מהאיכות הגרפית של המידע לציבור וכן מהוידאו. אתם תראו שהפרויקט כולל דגש חזק מאד על חציית צמתים מהירה ובטוחה, צביעה ושילוט, מראות פנורמיות בצמתים, אזורי המתנה לפני רמזורים, גל ירוק, פקחים לאורך הדרך, תחזוקה שוטפת ברמה גבוהה, שילוט שמכווין לחניות אופניים, מקלחות וחנויות תיקונים, בקיצור כל מה שצריך כדי לראות ולהיראות ובעיקר, להגיע מהר ובלי תקלות למרכז העיר.

הצעה לאוטוסטראדת אופניים בגוש דן:

רשת שבילי האופניים  הקיימת בתל אביב היא מקפצה לשלב הבא של רשת שבילי אופניים איכותית בתל אביב. ערים אחרות כגון הרצליה והוד השרון מנסות לסגור את הפער העצום שפתחה תל אביב ואחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי חיבור מהיר ואיכותי לרשת השבילים התל אביבית.

בפארק הרצליה שבילי אופניים מצויינים, והם אפילו מובילים בצורה סבירה לאזור התעסוקה הרצליה, אך קיים נתק בין הרצליה לתל אביב, הכביש המוביל לבית העלמין החדש יכול לשמש בסיס מצויין לקטע הראשון של החוליה החסרה הזו, ממנו צריך ליצור קטע דרך חדש שמתחבר לדרך נמיר ולשבילי האופניים הקיימים לאורכה.  זה דורש השקעה רבה במקומות בעייתיים כגון דרך שבעת הכוכבים בהרצליה, מחלף גלילות ואזור הסינמה סיטי ששייך בכלל לרמת השרון, אבל זה אפשרי. שביל אופניים איכותי ורציף מפארק הרצליה ועד פארק הירקון שניתן לשלט ולפרסם אותו כשביל אחיד יעשה פלאות לאיחוד הרעיוני בין שתי הרשויות הסמוכות בנושאי תחבורה. 

רמת השרון אולי תשתף פעולה דווקא עם מיזם אחר לייצר אוטוסטראדת אופניים לאורך הירקון, אשר יחבר את תל אביב (גשר הירקון) עם הערים האחרות לאורך הנחל, רמת השרון, הוד השרון, פתח תקווה ואפילו ראש העין. לצורך כך יש לסלול שביל אופניים איכותי ורחב יותר מהקיים היום, לייצר שביל סלול גם ממזרח לעתידים (בהתאם למהירות תכן של 20-25 קמ"ש), לסדר את המעברים מעל ומתחת לכבישים כך שיאפשרו רכיבה מהירה בלי האטה מיוחדת, לסדר גשרים נוספים מעל הירקון ולסדר חיבורים לשכונות השוכנות לאורכו ולאזורי התעסוקה של פתח תקווה, הוד השרון ואפילו בני ברק. בעתיד מערך השבילים ישתלב מצויין גם עם השכונה החדשה שתקום במקום מתחם תע"ש.

חשוב להגיד שהיום מתוכננת אוטוסטראדת רכבים פרטיים לאורך הירקון בשם כביש 491 (נקראת גם איילון מזרח) שתהפוך את כל הריאה הירוקה הכי טובה בגוש דן למקום רועש, מלא בטון ולא נעים לשהייה. אוטוסטראדת אופניים תשיג בדיוק את המצב ההפוך בכך שתנגיש את הפארק ליותר אנשים יותר בקלות.

ומה עושים מגשר הירקון ועד לעזריאלי?

מטרת אוטוסטראדת האופניים היא להגיע למקומות שבהם הכי קשה להשחיל שבילי אופניים, מרכז העיר. צריך אומץ, אפשר לשלב את האוטוסטראדה בנתיב תחבורה ציבורית בחוכמה, ולייצר גל ירוק לאופניים בכל הרמזורים בדרך. הרעיון הבא אפילו מסביר איך רוכב האופניים יידע באיזה מהירות עליו לנסוע: מתקינים לאורך שביל האופניים נורות ירוקות, ומייצרים "זחל" של אור שמתקדם במהירות שמותאמת לגל הירוק (כעשרים קמ"ש).  רוכב אופניים מתאים עצמו למהירות של הזחל על הכביש וכך יודע לשמור על הגל הירוק. זה קל, פשוט וזול.

אוטוסטרדת אופניים צריכה להיעשות עם כמה שפחות פשרות, היא חייבת להיות רציפה. תוכנית של אוטוסטרדת אופניים תייצר את המחוייבות הזו. אופניים חשובות אפילו יותר ממכוניות.

http://stevepatrickadams.com/if-roads-were-like-bike-lanes/

מה הקשר בין שימוש בתחבורה ציבורית ובריאות? על עשר אצבעות.

פרסומות לרכב פרטי משווקות לנו בדרך כלל רכבים נוצצים ויפים, שחולפים בעדינות בנופים ירוקים. בריאות בהתגלמותה.

התדמית שיש לתחבורה הציבורית בעיני הציבור היא לרוב של אוטובוס ישן, מלוכלך וצפוף שכמעט לא זז באמצע מרכז עיר מזוהם לא פחות. לא נשמע בריא במיוחד.

בפועל הרכב הפרטי שלי מאד מלוכלך גם מבפנים וגם מבחוץ ומבלה את רוב זמנו בזחילה איטית בפקקים, הנוף היחידי שאני רואה כנהג הוא הפגוש שלפניי וגם הוא מלוכלך. ללמדכם שכל קשר בין פרסומת למציאות הוא מקרי בהחלט.

אבל האם מי שנוסע באוטובוסים הוא יותר בריא? מחקרים מצאו ובדקו שהתשובה המפתיעה היא - כן!!! להלן תרגום קצר וחופשי של עיקרי הממצאים ממחקרים שונים שנעשו לאחרונה.

א. כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית הוא בהכרח גם הולך רגל, כי צריך להגיע לתחנה ומהתחנה ליעד. זה אומר שהוא זז הרבה יותר מרוב בעלי הרכב הפרטי שיש להם חניה פרטית צמודה גם בבית וגם במשרד, ושמחפשים תמיד את החניה הקרובה ביותר לכניסה בסינמה סיטי. להולכי רגל יש גם בריאות נפשית טובה יותר כי "נפש בריאה בגוף בריא".
מספיקות 22 דקות של הליכה נמרצת ביום כדי להישאר בריא. למשתמשי תח"צ זה בא טבעי כחלק משגרת יומם גם בלי חדר כושר כפי שמראה האיור הבא:

ב. אם רשת התחבורה הציבורית מפותחת, תומכת ונתמכת ברשת רחובות עם עירוב שימושים, יש הרבה סיבות ללכת ברגל בתוך מרכז העיר אחרי שהגעת ליעדך. חלק מ"הנסיעות שלך" הן בעצם הליכה ברגל בתוך העיר.

ג. כשאתה מחליט לאכול צהריים עומד לרשותך גם מבחר גדול יותר ולכן משתמשי תחבורה ציבורית נוטים לאכול בריא יותר בחוץ, (כי עם רכב פרטי אתה מוגבל למקומות עם החניה הנוחה שזה mcdonalds ודומיו).
מחקרים מארה"ב מגלים שאם אתה נוסע בתחבורה ציבורית, הסיכוי שלך להפוך ל-obese (שמן באופן מפלצתי) יורד ב-80%.
מחלות רבות מקושרות לאכילה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית, אבל המדוברות ביותר הן הסוכרת ומחלות הלב. רבים מהסובלים מעודף משקל יחלו בסוכרת וניידותם תיפגע אף יותר אחרי שיחלו, כך שכדאי מראש לא להיות בקבוצת הסיכון הזו.

ד. פחות תאונות דרכים, ככל שהאזור יותר מוטה תחבורה ציבורית כך מספר האבידות לנפש באזור הולך וקטן, עד כדי רבע מהכמות בין מרכז עיר צפוף ומפותח לבין פרברים מבוזרים. מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות של אוטובוסים (נוסעים והולכי רגל) הוא שתים-עשרית ממספר ההרוגים כתוצאה מתאונות רכב פרטי.

ה. תחבורה ציבורית תומכת במי שלא נוהג בדגש על נוער, קשישים ואוכלוסייה ענייה ומאפשרת להם פעילות כגון לימודים, עבודה, פנאי (פרלמנט) וסידורים (לרבות קופות חולים). ידוע שהרגשת חיוניות הכרחית לחיים בריאים.

ו. המחיר הקבוע והלא גבוה של תחבורה ציבורית מאפשר לאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך חסכון כספי שיקל עליה לשפר את מצבה,  היא מקלה על המתח המתמיד בו נמצא מי שתקוע בבור כלכלי ובכך משפרת את מצב בריאותו.

ז. אם אתה נוסע זמן קצר לעבודה, אתה מאושר יותר ממי שנוסע זמן ארוך לעבודה. ללא קשר לרמת ההכנסה שלך. אם אתה נוהג זמן ארוך לעבודה, אתה עלול ללקות ב"זעם הגה" או סתם להתעייף. בתחבורה ציבורית ניתן לישון ושינה היא מתכון בטוח לשיפור בריאות. להבדיל את היכול לנצל את הזמן לעבודה באופן שיאפשר לך לחזור הביתה יותר מוקדם.

ח. אם אתה חלק מקהילה, אתה מאושר יותר, גם אם אתה שתקן ולא יוזם שיחות, מראה של אנשים אחרים עוסקים בפעילות חברתית מקרוב גורם לך הרגשה טובה, במונחים רפואיים משתחררים חומרים כימיים בעלי השפעה חיובית. למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים. ברכב אתה לבד עם עצמך בדרך כלל ונושאי השיחה שלך עם עצמך מוגבלים.

ט. מערכת החיסון שלנו עובדת במידה רבה על הכרת החיידקים שסביבנו, באופן פרדוקסלי, מי שנחשף ליותר אנשים נוטה פחות לחטוף מחלות קשות. זה המקום לציין שאת האוטובוסים בישראל מנקים בתדירות גבוהה וגם אם הם מבריקים כמו בשווייץ, אנחנו ממש לא ברמה של הודו. גם האוכלוסייה שלנו כבר לא נוטה להסתובב עם תרנגולות בתוך אוטובוסים.

י. על זיהום אויר עוד לא דיברנו - אוטובוס מזהם יותר מרכב פרטי, אך אם מחלקים זאת במספר האנשים שמשתמשים בו הרי שהוא מזהם באופן משמעותי הרבה פחות, ועוד לא דיברתי על רכבות חשמליות. כאשר 11,000 איש מתים מדי שנה בגוש דן מזיהום אויר שרובו נגרם מתחבורה, זה מרכיב בריאותי חשוב. זיהום אויר כמובן מתקשר ישירות גם לסרטן.

למה אני שונא ג'יפים

נתחיל בגילוי נאות, אני לא שונא ג'יפים, כשאני רואה ג'יפ אמיתי (רצוי של חברת jeep) אני מזיל ריר כמו כל גבר מצוי וגם כמו לא מעט נשים. יש משהו בכוח, בעוצמה, בגודל וביכולות הטכנולוגיות שגורם לנו להסתכל על רכבים כאלה בהערצה. גם רכבת חולפת מפעילה אצל רבים את אותן בלוטות רוק.

הבעיה שלי אינה עם הג'יפ עצמו, אלא עם הכמות העצומה של הגי'פים שנמכרים, והאופן שבו הם משפיעים על איכות חייהם של אלה שאינם בעלי ג'יפ, גי'פ הוא כלי נהדר כשהוא בשימוש (נכון) של פקח ברשות שמורות הטבע, של מפקד כיתה שפותח ציר, של חקלאי שמסתובב באדמותיו ושל בעל מקצוע שרכב גדול וחזק נדרש לצורכי עבודתו, אך כפי שלא כולנו נהגי קטר, כך גם לא כולנו צריכים להיות בעלי ג'יפים, הם פשוט גדולים מדי לצרכים של מרבית האנשים.

מה הבעיה עם ג'יפים?

עם כוח באה חוצפה, וכפי שילד חזק לפעמים לוקח צעצוע מילד חלש גם אם הוא ילד טוב ירושלים בדרך כלל, וכפי שבעלי רכב פרטי מסכנים את חייהם של משתמשי דרך אחרים כי "הכביש שלהם" וכי הם לא חשים בסכנה שהם יוצרים, כך בעלי ג'יפים עושים זאת למשתמשי דרך אחרים וגם לבעלי הרכבים הפרטיים. נהגי ג'יפ יכולים להיות אנשים נהדרים ביום יום, אך כלוב המתכת שמרחיק אותם מסביבתם גורם להם לעיתים קרובות לפעול מתוך מערכת שיקולים מוטעה.

מרבית האנשים שקונים ג'יפים היום קונים אותם מסיבה אחת בלבד, כי הם יכולים.

הם עובדים במשרד, בעבודה עם שכר גבוה, וג'יפ יקר מוציא לכולם את העיניים בצורה הטובה ביותר, הם בחיים לא התעניינו בנהיגת שטח, אבל אחרי שהם קנו את הג'יפ הם מחליטים לנצל אותו. הגולש utopiafragments מוסיף שג'יפ גדול משתלם יותר מבחינת מיסוי.

חלקם יגבילו עצמם לדרכי 4X4 ודרכי עפר חקלאיות, חלקם יסעו בכל מקום שאפשר לבדוק את יכולות המפלצת. כמות הג'יפים (והטרקטורונים) הגדולה בשבילי ארצנו הורסת את ההנאה מהטבע לרuכבי אופניים והולכי רגל. ג'יפ מרעיש,  מסריח מהאגזוז, תופס את כל רוחב הדרך, מייצר סכנה לילדים במרחב שאמור להיות בטוח ממכוניות (חוף הים לדוגמה) וגורם לקוליסים, סחיפת קרקע והרס בתי גידול. ובינינו, איזה חיבור לטבע יש לך כשאתה יושב במזגן ושומע רדיו בזמן שהמנוע הגדול שלך עושה את כל העבודה המפרכת?

מרגע שקנית ג'יפ, עליה על המדרכה הופכת לקלה יותר, גם רכבים פרטיים עולים על המדרכה, אבל החשש מפגיעה במערכות העדינות מתחת לאוטו מגביל את התופעה הזאת מאד, בג'יפ החשש הזה נעלם. ואם משהו נהיה קל יותר, יותר אנשים עושים זאת, חלקם אפילו לא מבינים מה הבעיה בזה?

קרובת משפחה שלי קוראת לג'יפ (הקטן והחמוד) שהיא קנתה "סופר-ג'יפ" במשמעות של ג'יפ לקניות בסופר וחזרה, כששאלתי למה היא קנתה ג'יפ אם היא לא מתכוונת לחרוש עליו היא ענתה שהיא מרגישה יותר בטוחה כשהיא יושבת יותר גבוה ברכב גדול וחזק.

האם היא יותר בטוחה? כן ולא.

כן, מאחר וכל תוצאה של תאונה יכולה להימדד גם במונחים פיסיקליים של מסה שמתנגשת במסה, ככל שאתה נוהג במסה יותר גדולה ומעורב בתאונה עם מסה יותר קטנה, כך סיכוי סביר שאתה תצא בחיים ואפילו ללא פגע, בעוד שהנוהג במסה הקטנה יותר יחווה פגיעה קטלנית יותר מסתם התנגשות רגילה בין שתי מסות קטנות. 

לא, מאחר הג'יפ מייצר אשליית בטחון, וגורם לנו לקחת סיכונים שלא היינו לוקחים עם רכבים קטנים יותר, חלק מהרכבים שמוגדרים suv ידועים לשמצה בכך שהם מתהפכים בקלות בסיבובים חדים, למסה גדולה יותר גם קשה יותר לעצור בפתאומיות, והגודל לא עוזר להתחמק ממפגעים מזדמנים, כך שאולי נצא שלמים מכל תאונה אבל יש לנו יותר סיכוי להיות מעורבים בתאונה מלכתחילה. פה חשוב לציין שהידיעה שגרמת למותו או לפציעתו של אדם בתאונה עלולה להרוס את החיים לחלוטין, ואני מדבר רק על ההיבט הנפשי. 

ג'יפ הוא לא בטוח, גם כי יש יותר מדי ג'יפים סביבנו.

תורת המשחקים מלמדת אותנו, שגם אם כולנו נרוויח אם כולנו ניסע ברכבים קטנים ככל האפשר ונרוויח גם בטחון יחסי בתאונות וגם צריכת דלק נמוכה, פחות זיהום אויר, פחות שטח לחניה ומה לא, אנשים נוהגים לבחור בפתרון שאופטימלי רק עבורם, כלומר "שכולם ייסעו ברכבים קטנים, אבל אני אסע בג'יפ בטוח יותר ואדפוק את המערכת". ברגע שהנהג שלפניך בפג'ו 107 הקטנה שלו ירגיש מאוים, הוא יחליט גם לקנות ג'יפ, וכששניכם תעמדו ברמזור ליד מיני-קופר יקרה אך קטנה, גם הנהגת בה תרגיש מאוימת ותקנה ג'יפ, וכשכולכם תחסמו את הראיה לנהג הקיה פיקנטו מאחוריכם גם הוא יקנה ג'יפ ואז כשכולם ייסעו בגי'פים שוב תרגיש לא בטוח ותקנה ג'יפ יותר גדול וחוזר חלילה... בסוף כולנו ניסע בטריילרים ונרגיש בטוחים בדיוק באותה מידה כמו המצב ההפוך (כולם במכוניות קטנות), אבל יהיה לנו הרבה יותר קשה למצוא חניה.

אגב זה בדיוק התיאור של קרוב משפחה שלי שגר בעבר בג'רסי וזנח את המכונית הקטנה לטובת ג'יפ, הוא היה האחרון בשכונה שלו שעשה זאת כי הוא הרגיש שזה מפחיד לנהוג בין כל הג'יפים ברכב קטן.

היום הוא גר במרכז מנהטן, בלי רכב בכלל, והא מצהיר על שיפור ניכור באיכות חייו.

אז מה אפשר לעשות?

ברמה החוק אני לא מציע לאסור על מכירת ג'יפים לכל מי שהוא לא בעל מקצוע שדורש ג'יפ, זה לא ריאלי, אבל כן הייתי מציע להכפיל את המיסוי ולתת חריגים של מיסוי נמוך לבעלי מקצוע ספציפיים (ותודה לגולש utopiafragments).

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3454493,00.html

ברמה האישית אני מבקש מכם, אם אתם לא "חיות שטח" ואם אתם לא צריכים ג'יפ לצורכי עבודתכם, תשקיעו את אותו סכום ברכב יוקרתי מאד בגודל רגיל. מרצדס, לקסוס, או אפילו רכבים יוקרתיים קטנים כמו המיני-קופר. אל תתנו ידכם למעגל הדמים שמתגבר ככל שהרכבים נעשים גדולים יותר.

ואם אתם כן חיות שטח, בבקשה אל תרדו מהשבילים הרחבים ודרכי ה-4X4, במקומות האלה הנזק שאתם גורמים כנראה נסבל, שאר השטח הפתוח לא יהיה מסוגל לספוג זאת וייהרס.

ואל תחסמו מדרכות!!!