עדכון ל-2018
יובל המכונה בפורום תפוז אדיה ממשיך דרכי ויצר את המסמך הבא עם נתוני 2018 לעומת נתוני 2017.
הליגה ממשיכה. תוכלי לקרוא את הפרשנים השונים בפורום 394 בתפוז.
מעודכן ל-2017
כמו קבוצות כדורגל או כדורסל, יש תחנות רכבת חזקות ויש חלשות, יש כאלה שמחזיקות שנים בתארים ויש כאלה שמדשדשות מאחור.
בספורט סופרים מאזן נצחונות והפסדים ומשווים בין קבוצות על סמך מגוון פרמטרים. בתחנות רכבת יש רק נתון אחד מעניין - מספר הנוסעים בתחנה. בפוסט זה אחלק את הקבוצות (התחנות) השונות לליגת העל, הליגה הלאומית וליגות א,ב,ג, ו-ז' בהתאם למספר הנוסעים העולים בהם. בזכות מידע שהגיע אלי מהגולש גיא כהן.
גיא כהן ביקש מהרכבת את המידע על מספר הנוסעים בכל תחנה ותחנה ב-2016 במסגרת חוק חופש המידע, וקיבל את מסמך
הPDF הזה. בהתייעצות עימי הוא פרסם את זה בפורום תחבורה ציבורית בתפוז. תוכלו לקרוא
כאן את השרשור המעניין שהתפתח בעקבות המסמך.
בינתיים גם הועברו לפורום הנתונים הרבעוניים של 2016 ורמינק הפך אותם לגרפים יפים שפתחו
שרשור מעניין חדש בנושא זה. הסבר על הגרפים מפוסט ישן שלי
תוכלו לקרוא כאן.
ב-2018 חזר יובל (אדיה) מפורום תח"צ על אותה פעולה והשיג את הנתונים. תוכלו לקרוא את השרשור המעניין שהתפתח
כאן. ואת הקובץ של יובל
כאן.
בזכותו יצרתי עדכון לפוסט שכולל את נתוני 2016 ו-2017. הטבלה עדיין מסודרת בהתאם לליגה של 2016, אך הוספתי את 2017 כרפרנס. באדום בירוק תחנות שעלו בדירוג ובאדום תחנות שירדו בדירוג (גם אם מספר הנוסעים בהם עלה).
לפני שאתחיל בתיאור התחנות ומקומן בליגה הספורטיבית שלנו, שתי הערות מתודולוגיות.
1. את חמשת התחנות שנפתחו בסוף 2016 (אוקטובר) החלטתי לנפח פי ארבע לשנה שלמה. זו שיטת ניפוח פסולה שפועלת לטובתן כי הנסיעות בארבע מהן היו חינם בתחילה, אבל אני כאן כדי לפרגן :-). פעלתי באופן דומה עבור התחנות שנפתחו ב-2017, אבל מאחר והן נפתחו בספטמבר ניפחתי רק פי 3.
2. הטבלה
שקישרתי אליה מתייחסת לעולים ויורדים בתחנות, אני התייחסתי לעולים בלבד, שסיכומם אמור להביא לכ-60 מליון הנוסעים ברכבת ישראל ב-2016 וכ-65 מליון ב-2017. מי שרוצה לדעת למה מספר העולים אף פעם לא שווה למספר היורדים מוזמן להתעמק בשרשורים של תפוז שקישרתי אליהם. ככלל נסיעות הבוקר שאנו מבצעים תמיד קשיחות יותר בעוד אחר הצהריים אנחנו עושים תוכניות אחרות לפעמים. לכן תחנה בלב אזור מגורים תציג יותר עולים מיורדים (כי בבוקר בעיקר עולים בה) ותחנה בלב אזור תעסוקה תציג יותר יורדים מעולים.
יובל העדיף לעשות ממוצע בין עולים ליורדים (שזה גם אחלה) וקיבל תוצאות דומות אך לא זהות. ראו
כאן.
ברוכים הבאים לליגת תחנות הרכבת, הקהל ביציעים משתולל והשחקנים מוכנים לעלות למגרש, מה קורה בליגת העל?
ליגת העל - תחנות עם מעל 2 מליון נוסעים בשנה
בליגת העל השנה מותח במיוחד בפסגה, יש לנו מחזיקת גביע שכבר שנים ארוכות מובילה את הטבלה, וטוענת לכתר עקשנית במיוחד שכבר שנים ארוכות מוגדרת כסגנית ולא מצליחה לחטוף את הגביע, אני מדבר כמובן על מכבי תל אביב מרכז, והפועל תל אביב השלום. זהו דרבי מותח שהסתיים עד 2015 בנצחונה של מכבי מרכז וכעת לראשונה - מהפך - הפועל השלום כובשת את הפסגה עם 7.3 מליון נוסעים שעלו בה ב-2016 לעומת 7.1 מליון נוסעים בלבד בתל אביב מרכז.
אבל מאיר (מחווה ל
מאיר איינשטיין ז"ל), תל אביב מרכז מובילה במספר היציאות ממנה, ובפער ענק מול השלום, 8.2 מליון לעומת 7.3 מליון, בתחנות שנמצאות במרכז מוקד תעסוקה זה לא יותר חשוב?
אמנם כן, אבל התקנון של הספורט הזה שהומצא על ידי אומר שמספר העולים הוא הקובע, אז שמכבי תל אביב מרכז תפנה בתלונה רשמית ותדרוש לשנות את התקנון. זה בעיקר מעיד שהקרב עוד לא הוכרע, מי החשובה יותר?, מי החזקה יותר?, את מי הציבור יותר אוהב? זו שאלה שלא תיפתר בשנים הקרובות. הפועל תל אביב השלום נהנית מקהל אוהדים נהדר וחזק שעומדים כמו מגדלים לאורך כל יגאל אלון ודרך בגין ומחזקים אותה משנה לשנה, אבל ב-2021 מכבי תל אביב מרכז תהנה משחקן חוץ משמעותי שלבושתה הגדולה ילבש דווקא חולצה אדומה. הקו האדום כולל קישוריות טובה דווקא לתחנת תל אביב מרכז ויחזק אותה מאד.
קהל האוהדים של שתי התחנות גדול מאד, והאצטדיונים לא מותאמים לכך, לכן בשתי התחנות נבנות עכשיו כניסות ויציאות חדשות להקלה על העומס ולהקטנת מרחקי ההליכה אליהן. זה בהחלט יעזור ולמרבה האירוניה יהפוך אותן אפילו ליותר אטרקטיביות.
ב-2017 שתיהן איבדו קצת מכוחן כתחנות עולים, בתל אביב מרכז הירידה ממש חדה ומפתיעה וקשה להסביר אותה רק בעבודות שנערכו ועדיין נערכות בתוך התחנה, בדרכי הגישה אליה ובעבודות במסוף האוטובוסים הסמוך. נראה שהשלום פותחת פער גדול יותר מול יריבתה, אבל כוחן של שתיהן הצטמצם לעומת שאר הרשת.
1. תל אביב השלום 7.3 מליון עולים ב-2016 - 7.2 ב-2017
2. תל אביב מרכז 7.1 מליון עולים ב-2016. - 6.7 ב-2017
במאבק של שתי אלה על הפסגה הן פתחו פער עצום מחברותיהן בליגת העל, שנאלצות לריב על המקום השלישי. שלושת הבאות בתור כל כך צמודות שקשה להבחין מי מובילה על מי כשמעגלים את המספרים.
3. תל אביב אוניברסיטה - 2.67 מליון עולים ב-2016 - 3.13 ס-2017
4. חיפה חוף-כרמל 2.62 מליון עולים ב-2016 - 2.37 ב-2017
5. תל אביב הגנה 2.60 מליון עולים ב-2016 - 2.90 ב-2017
6. נתניה - 2.17 מליון עולים ב-2016 - 1.80 ב-2017 - יורדת למקום 10.
7. רחובות - 2.09 מליון עולים ב-2016 - 2.10 ב-2010
ב-2016 כתבתי ש"הפער בין החמישיה הזו לזוג שבצמרת כל כך משמעותי שאין להן סיכוי לאיים על הפסגה, להערכתי בשנים הקרובות הפער יגדל עוד יותר, זה בטוח."
2017 גורמת לי להיות פחות בטוח, תל אביב אוניברסיטה מתחזקת בענק והופכת לתחנה השלישית בארץ שמסיעה יותר מ-3 מליון נוסעים בשנה, בעוד שתל אביב מרכז נחלשת. הפער מצטמצם ולא גדל. גם תל אביב הגנה גדלה יפה ועקפה את חיפה חוף הכרמל שמציגה משום מה ירידה קלה, אבל סה"כ מדובר בשינוי מינורי בתוך החמישיה המובילה.
את הירידה בחוף הכרמל אני מסביר כך - פתיחת מסילת כרמיאל הביאה לכך שבחוף הכרמל כבר אין מקום לעלות לרכבת ולכן יש נוסעים שמעדיפים לעלות לרכבת כבר בחיפה מרכז או בבת גלים. ואכן מספר הנוסעים הכולל בתחנות חיפה (לא כולל מרכזית המפרץ הרחוקה יותר) עלה מ-4.32 ל-4.50 מליון בשנה למרות הירידה בחוף הכרמל. אם אני צודק מגמה זו תתעצם בשנים הקרובות ככל שהצפיפות בקו החוף תלך ותגבר.
בחמשת התחנות שסוגרות את ליגת העל מדובר על קבוצות שטובות גם בהתקפה וגם בהגנה. הן משמשות כמוצא לנוסעים רבים הגרים באזורן וכיעד לעובדים ולומדים רבים המגיעים אליהן מכל הארץ. כולן יתחזקו בשנים הקרובות כתוצאה מהיותן יעד לכל התחנות החדשות שייפתחו בעתיד ויפתחו פער גדול מחברותיהן בליגה הלאומית. כולן גם מגדילות את העורף שלהן שהופך אותן לחזקות כל כך. מגדלים ראשונים נבנים סמוך לתחנת ההגנה, אזורי התעסוקה של רחובות וחיפה חוף כרמל (מת"מ) מתרחבים, והאוניברסיטה חונכת מבנים חדשים.
בספורט שלנו חשוב לציין שאין ירידה אוטומטית. אתה צריך אשכרה להסיע פחות נוסעים כדי לרדת, וזה לא העתיד שאני צופה לחמשת תחנות אלה. על אף זאת, לתחנת נתניה נולדה אחות קטנה בשם נתניה ספיר, שמאיימת בעיקר על תחנת בית יהושע אך בטווח הקצר, לשנה או שנתיים, עשויה לגנוב גם נוסעים מעטים מתחנת נתניה הגדולה. האם נתניה תרד ליגה שנה הבאה? אולי, אבל זה יהיה זמני. - נתוני 2017 מראים שנתניה אכן ירדה ליגה... ב-2018 הוארכה הרכבת של בית שמש-הרצליה לנתניה אז אני בטוח שכבר ב-2018 נראה תיקון.
לליגת העל עשויות להצטרף קבוצות נוספות. בירושלים, שעד עכשיו תמכה רק בשתי קבוצות מליגות נמוכות. מתגבשת קבוצה מאד יוקרתית בשם "האומה" (נבון) שעתידה, כבר בשנה המלאה הראשונה שלה בספורט, להתמקם בליגת העל, ומי יודע, אולי אפילו במקום השלישי.
פרשן אחד רמז פעם שהיא עשויה אפילו לאיים לאחר כמה שנים על הפסגה, אם כי בשביל זה היא צריכה גב חזק בדמות 12 מגדלים חדשים בני 35 קומות במרחק הליכה, עוד קו רכבת קלה ועוד כמה מסילות רכבת שיובילו רכבות אליה לא דרך תל אביב (המסילה המזרחית, מסילת 431 ומסילת עוקף רמלוד שתאפשר חיבור ישיר מב"ש). ייקחו שנים רבות עד שהיא תאיים על מחזיקת הגביע וסגניתה.
אין ספק שתל אביב היא בירת ספורט תחנות הרכבת, ארבע הקבוצות הביתיות שלה נמצאות כולן בליגת העל וביחד אחראיות לכ-20 מליון נוסעים בשנה. מאחר וכל ענף הספורט הזה מסתכם ב-60 מליון נוסעים, הנתון הזה פשוט מדהים.
אגב נתוני 2017 שימרו את הקרוב ל-20 מליון נוסעים בתחנות תל אביב, אבל מתוך 65 מליון נוסעים. האם הריכוזיות של תל אביב מתחילה לרדת? ועוד לפני פתיחת תחנת האומה?. מעניין.
הליגה הלאומית - תחנות עם 1-2 מליון נוסעים בשנה
8. באר שבע מרכז - 1.72 מליון עולים ב-2016 - 1.89 ב-2017
9. אשדוד עד הלום - 1.52 מליון עולים ב-2016 - 1.73 ב-2017
אלה שתי המועמדות לעלייה לליגת העל, שתיהן עדיין רחוקות מהיעד , אך נמצאות במגמת גידול מרשימה. תוך כמה שנים הן ייכנסו לליגת העל. באר שבע מרכז כבר משמשת גם כמוצא וגם כיעד, בעיקר לכל החיילים שמשרתים בדרום, אך המרכז העירוני שלה, שדווקא קרוב לרכבת, חלש מכדי למשוך אותה עוד למעלה, וזאת על אף פתיחת קו העיירות בנוסף לשירות המסורתי מתל אביב. ב-2017 היא אף עקפה את נתניה שירדה מליגת העל ללאומית והתמקמה בין באר שבע לאשדוד.
תחנת אשדוד עד הלום נמצאת בשום מקום כרגע, ולכן היא תחנת מוצא מובהקת. אך תכניות העירייה גדולות מאד, בדגש על בית חולים ומכללה במרחק הליכה מהרכבת. נחכה ונראה.
10. בנימינה - 1.44 מליון עולים ב-2016 - 1.59 ב-2017
11. נהריה - 1.40 מליון עולים ב-2016 - 1.47 ב-2017
12. הרצליה - 1.38 מליון עולים ב-2016 - 1.40 ב-2017
13. נתב"ג - 1.31 מליון מליון עולים ב-2016 - 1.84 ב-2017 עולה למקום 9
14. לוד - 1.22 מליון עולים ב-2016 - 1.29 ב-2017
15. אשקלון - 1.16 מליון עולים ב-2016 - 1.40 ב-2017
16. עכו - 1.15 מליון עולים ב-2016 - 1.26 ב-2017
17. לב המפרץ - 1.13 מליון עולים ב-2016 - 1.21 ב-2017
18. בית יהושע -1.11 מליון עולים ב-2016 - 1.08 ב-2017
19. קרית מוצקין - 1.05 מליון עולים ב-2016 - 1.11 ב-2017
20. חדרה מערב - 1.04 מליון עולים ב-2016 - 1.13 ב-2017
ב-2016 כתבתי כך - אין הפתעות ברשימה שסוגרת את הליגה הלאומית, בטח כולכם יכולתם להצביע עליהן כתחנות חזקות וראויות, אני רק אצביע על העובדה שרובן קרובות יותר לרף התחתון של הליגה ורחוקות מאד מהרף העליון.
בנימינה אטרקטיבית באופן אנומלי בשל הרכבות המהירות שעוצרות בה ומאפשרות החלפה לפרבריות המסיימות בה. מצב זה יימשך לדעתי לפחות בעשור הקרוב, ככזאת היא תמשיך לגדול, אבל תחנות אחרות שחוות שינויים גדולים יותר בסביבתן יעקפו אותה בסיבוב. למעשה בעבר היא הייתה חזקה יותר מבאר שבע ואשדוד והן עקפו אותה.
תחנת הרצליה צפויה לזנק בשנים הקרובות, עם סיום העבודות להגדלת מספר הרציפים בה יעצרו בה הרבה יותר רכבות (הקו לירושלים יסתיים בה, וקו השרון יעצור בה), ועם פתיחת הכניסה המערבית לכיוון הא.ת. מספר הולכי הרגל מהתחנה ליעד יקפוץ (וזה הנתון החשוב ביותר להגדלת חוזק תחנה). בכדי להוסיף על כך עיריית הרצליה בונה המון באזור התחנה מכל הכיוונים, גם מגורים וגם מסחר ומשרדים ואפילו מתכננת מגדלים בני שישים קומות ממש על פתח התחנה. בקיצור, הרצליה מכוונת לליגת העל.
גם תחנת נתב"ג, שגדלה יפה כל שנה בזכות השמיים הפתוחים, תחווה קפיצה עם פתיחת הקו לירושלים, ייתכן וגם רכבות מבאר שבע יוסטו אליה כדי שהיא תשמש תחנת מעבר מב"ש לירושלים. אבל מכאן ועד לחזון ליגת העל הדרך ארוכה.
נקפוץ לבית יהושע, אשר נמצאת בסיכון לרדת ליגה עקב תחנת ספיר הסמוכה שנפתחה השנה (עוד בלי החניון). בית יהושע תישאר תחנה חזקה בשל מצאי החניה הגדול שלה, אבל ייתכן ולאחר איבוד נוסעים ראשוני היא פשוט תיכנס לסטגנציה, כי עד עתה חלק מהגידול שלה נסמך על אזור התעסוקה המתפתח של נתניה ונתח זה עובר לספיר.
ואחרונה וחביבה, חדרה מערב. מתחנה בשולי יער התחנה תתפתח לתחנה בשולי מרכז תעסוקתי שוקק (אנרג'י-פארק). לצורך כך יש לייצר לתחנה כניסה חדשה ומודרנית מערבה ולאפשר גם מסוף אוטובוסים מודרני לידה, אבל היא בהחלט מתכננת להיות התאומה של תחנת רחובות עם פארק התעסוקה (של נס ציונה) הצמוד. תוכניות עתידיות של רכבת ישראל ישנו את תפעול הרכבות המהירות לתל אביב כך שיעצרו בחדרה במקום בבנימינה (בבנימינה תישאר רכבת מאספת לתל אביב והם יוכלו לבצע מעבר בחדרה למהירה). לכשיתתמשו תוכניות אלה. חדרה תקפוץ ובנימינה תקטן למקומה הטבעי.
עם זאת, לתחנת חדרה מערב יש את הדרך הארוכה ביותר לעשות ממקומה הנוכחי בליגת העל. היא כנראה תישאר בליגה הלאומית איתנו עוד שנים רבות.
ואני מוסיף מ-2017 את התובנה הבאה - תחנת נתב"ג מפתיעה וקפצה גבוה, וכעת היא מועמדת לליגת העל שבטוח תיכנס לשם עם פתיחת הקו המהיר לירושלים. התחזית לגבי תחנת בית היושע התממשה והיא היחידה בליגה שנחלשה במספר הנוסעים האבסולטי ולכן ירדה שתי מקומות. מפתיעה לטובה תחנת אשקלון אשר, במקביל לתוכניות פיתוח ענקיות לעיר כנראה ממש לא סיימה למצות את הפוטנציאל שבה.
ליגה א' - 500 אלף עד מליון נוסעים בשנה
20ב - כרמיאל - ניפוח ל-1.3 מליון ב-2017 (פעלה רק שלושה חודשים וקצת).
21. רשל"צ משה דיין - 955 אלף עולים ב-2016 - 1.03 ב-2017 - עלתה ליגה.
22. חיפה מרכז השמונה - 879 אלף עולים ב-2016 - 1.05 ב-2017 - עלתה ליגה
23. באר שבע צפון - 877 אלף עולים ב-2016 - 1.10 ב-2017 - עלתה ליגה והתמקמה במקום ה-20.
24. חיפה בת גלים - 873 אלף עולים ב-2016 - 1.08 ב-2017 - עלתה ליגה
25. מודיעין מרכז - 854 אלף עולים ב-2016 - 952 אלף ב-2017
26. בת ים יוספטל - 808 אלף עולים ב-2016 - 945 אלף ב-2017
27. קרית אריה - 721 אלף עולים ב-2016 - 840 אלף
28. ראש העין צפון - 721 אלף עולים ב-2016 - 810 אלף ב-2017
29. כפר סבא נורדאו - 692 אלף עולים ב-2016 - 752 אלף ב-2017
30. יבנה מערב - 604 אלף עולים ב-2016 - 689 אלף ב-2017
31. קיסריה פרדס-חנה - 551 אלף עולים ב-2016 - 606 אלף ב-2017
32. בני ברק - 547 אלף עולים ב-2016 - 611 אלף ב-2017
33. הוד השרון סוקולוב - 514 אלף עולים ב-2016 - 584 אלף ב-2017
ב-2016 כתבתי כך: רשל"צ משה דיין מכוונת לליגה הלאומית, עיריית רשל"צ בונה על התחנה הזו תילי תילים של תוכניות ובינהן מתחם האלף לתעסוקה שאמור להיות הגדול ביותר בדרום גוש דן וקו הרק"ל החום מרמלה דרך כל רשל"צ עד לתחנת משה דיין. בנוסף לקווים האדום והירוק שיתחילו ממנה. זה יקרה לאט אבל התחנה שכרגע מרוחקת מדי מיעדים במרחק הליכה תתפתח ותלך ככל שסביבתה תתפתח.
גם מודיעין מרכז בדרך למעלה עם חנוכת מרכז התחבורה סמוך לתחנה ושדרת המסחר והתעסוקה שתתווסף לקניון שכבר קיים. פתיחת הקו מודיעין-ירושלים תוסיף לה פעילות וייתכן וגם היא תגיע לליגה הלאומית. תחנה נוספת שראוי לשים אליה לב היא קרית אריה שצומחת משנה לשנה במספרים יפים, השנה שופר שירות התח"צ אליה וממנה ובהחלט מדובר בתחנה המשמשת גם מוצא וגם יעד ויש לה פוטנציאל לגדול. ב-2021 שלוחה של הקו האדום תסתיים בה ותעזור עוד להגדלת כוחה ברשת. היא אמנם עדיין רחוקה מליגת העל אך היא בונה את הסגל שלה בזהירות ובביטחה.
אבל לא הכל ורוד בהקשר של תחנת קרית אריה ואחיותיה לאורך מסילה זו. עקב חוסר המקום בצוואר האיילון, עם פתיחת תחנות השרון רכבת ישראל תיאלץ להפחית את התדירות בכל כיוון בחצי ויהיו רק שתי רכבות בשעה בכל כיוון במקום ארבע כיום. תחנת כפר סבא נורדאו לא תיפגע מכך ואף תרוויח יעד חדש בלי מעבר (הרצליה), וגם סוקולוב כנראה רק תרוויח מכך, אבל קסם, סגולה, קרית אריה ובני ברק יחטפו מכה אנושה.
אולי תחנת בני ברק היא התחנה הכי מפוספסת במרחב. היא מצליחה להיות גם מנותקת מאזור המגורים של בני ברק וגם מנותקת מאזור התעסוקה של רמת החייל. הגשר החדש שנבנה בימים אלה מעל הירקון להולכי רגל ואופניים יעזור לה קצת, אבל לתחושתי עוד לא יביא למהפכה. עיריית בני ברק מקדמת תוכניות לבנייה מסיבית בסביבתה הקרובה אך שנים יעברו עד שזה יקרה. תחנת בני ברק גם סובלת מצילה של האחות הגדולה הקרובה אליה - תחנת האוניברסיטה, אשר ממיקומה על המסילה הראשית של ישראל (מסילת החוף) נהנית מתדירות מדהימה למגוון יעדים. נוסעים רבים לרמת החייל מעדיפים לרדת בה ולא בבני ברק עקב הקישוריות הטובה יותר שהיא מציעה. לא הכל זה מרחק אובייקטיבי.
עם חנוכת מסילת השרון והפחתת התדירות בין בני ברק לאוניברסיטה, תחנת בני ברק כמעט בוודאות תרד ליגה וייקח לה זמן להתאושש.
ואמירה כללית - רק בליגה א' נתקלנו לראשונה בתחנות הפרבריות הקרובות למטרופולין, מה שנקרא תחנות הלולאה הצפונית (כפר סבא, הוד השרון, ראש העין, פתח תקווה ובני ברק), ותחנות הלולאה הדרומית (משה דיין ובת ים יוספטל, ובליגה ב' וג' גם ניתקל בשאר). וזאת על אף שתדירות הרכבות בתחנות אלה גדולה מאד. זה נובע מכך שרכבת כבדה היא לא הכלי האידיאלי לשירות מרחקים קצרים כאלה. כוחה של רכבת כבדה הינו בשירות הבינעירוני הארוך, אך בשירות העירוני אוטובוסים, מוניות ורכב פרטי, מתחרים ברכבת בצורה מוצלחת למדי. היא לא מצליחה לפתח את המהירות הנדרשת לפיצוי על זמן ההגעה לתחנה שלה וזמן ההגעה ממנו ליעד, היא לא מצליחה לפתח את התדירות הנדרשת בתווך עירוני כדי להקטין את הזמן ההגעה מדלת לדלת. בקיצור. בתווך עירוני צריך מטרו, רכבות קלות וקווי אוטובוסים בתדירות מטורפת בעוד רכבת כבדה היא אמצעי נוסף. הממלא על הדרך מהשוליים הרחוקים למרכז גם שירות קצר טווח שמשמש לרוב כשירות משלים לשאר האמצעים (בעוד בשאר אזורי הארץ הוא שירות השידרה). זה לדעתי מסביר את המספרים הנמוכים בתחנות אלה הסמוכות כל כך ללב המטרופולין.
ב-2017 בראש הליגה הלאומית מתמקמת כרמיאל, כאשר את 325,000 הנוסעים המדווחים לשלושת החודשים האחרונים של 2017 ניפחתי פי 3.רק ב-2018 נדע מה מספר הנוסעים השנתי האמיתי בה (בלי חינם, אבל עדיין עם הנחה), אך ניתן לומר בבטחה שגם אם היא תתברג "רק" לליגה א' בשנה המלאה הראשונה להפעלתה. מדובר בתחנה ראויה.
ועוד ב-2017 אני מוסיף כך, התחזיות אמנם התגשמו, אך גם אני האופטימי לא צפיתי שארבע תחנות יעזבו את ליגה א' ויעברו לליגה הלאומית, בבאר שבע צפון יש גורם מסביר של גשר הולכי רגל ארוך ויפה שמחבר את התחנה אל אזור ההייטק שנבנה ממזרח למסילה. כרגע עם ארבעה בניינים מאולכסים ובעתיד עם 12. סמוך לו ייבנה גם מרכז התקשוב הצה"לי ולכן עתיד התחנה ורוד מאד והיא תמשיך לטפס.
העליה בכל תחנות חיפה למעט חוף הכרמל מיוחסת במידת מה לרכבת העמק ולמסילת כרמיאל. משתיהן אנשים מגיעים גם לתל אביב וגם לחיפה ומחזקים את כל התחנות בהן. ריבוי הסטודנטים מהצפון בתל אביב ובב"ש עשוי להסביר חלק מהגידול החד בשתי תחנות האוניברסיטה. סטודנטים הם המאמצים הראשונים של מסילה חדשה.
ליגה ב' - 250-500 אלף נוסעים עולים בשנה.
34. בית שמש - 467 אלף עולים ב-2016 - 622 אלף ב-2017 - עלתה ליגה למקום ה-31
35. שדרות - 452 אלף עולים ב-2016 - 513 אלף ב-2017 - עלתה ליגה "על הקשקש"
36. עפולה - 414 אלף עולים ב-2016* (*ראה הערה 1, מספר הנוסעים הוכפל ב-4 לייצג שנה שלמה וזה היה ניפוח מוגזם) - 347 אלף ב-2017 - מתמקמת במקום ה-45.
37. בת-ים קוממיות - 409 אלף עולים ב-2016 - 469 אלף ב-2017
38. פתח תקווה סגולה - 400 אלף עולים ב-2016 - 466 אלף ב-2017
39. רמלה - 387 אלף עולים ב-2016 - 449 אלף ב-2017
40. קרית גת - 384 אלף עולים ב-2016 - 482 אלף ב-2017
41. אופקים - 377 אלף עולים ב-2016 - 392 אלף ב-2017 - על אף הגידול, רבות עקפו אותה השנה.
42. נתיבות - 365 אלף עולים ב-2016 - 432 אלף ב-2017
43. רשל"צ הראשונים - 355 אלף עולים ב-2016 - 448 אלף ב-2017
44. חולון וולפסון - 345 אלף עולים ב-2016 - 416 אלף ב-2017
45. בית שאן - 340 אלף עולים ב-2016* - 222 אלף ב-2017 יורדת ליגה.
46. יקנעם-כפר יהושע - 299 אלף עולים ב-2016* 155 אלף ל-2017 - יורדת ליגה.
47. באר יעקב - 273 אלף עולים ב-2016 - 315 אלף ב-2017
48. יבנה מזרח - 267 אלף עולים ב-2016 - 284 אלף ב-2017
זה מה שכתבתי ב-2016 - צפוף בליגה ב', תחנת בית שמש נמצאת בסטגנציה ואף בירידה קלה בשנה האחרונה, אך ככלל עם הגידול המהיר באוכלוסיית בית שמש והסביבה די סביר שהיא תטפס ליגה בקרוב.
תוכנית הרכבת ל-2020 כוללת הכפלת התדירות לשתי רכבות בשעה מבית שמש לתל אביב וזה בוודאי יתרום לכך, אם כי ייתכן וזה לא יקרה ב-2020 אלא מאוחר יותר. הקישור הנוכחי מבית שמש לירושלים פשוט לא אטרקטיבי
והעיר משוועת לפתרון מסילתי איכותי יותר לירושלים. (התחזית אכן התגשמה -ב-2017 בית שמש עלתה ליגה)
בליגה ב' התברגו השנה שלושת תחנות "קו העיירות" - שדרות נתיבות ואופקים. שזו השנה המלאה הראשונה להפעלתן אשר מציגות נתונים יפים מאד לתחנות פריפריאליות. לא מעט בזכות קשר האוטובוסים המצוין שניתן להן במסגרת מכרז צפון הנגב. אם כי יש לסייג שעדיין יש להם הנחה של 50% וייתכן שכשהיא תסתיים תהיה ירידה כלשהי. אבל אני לא מאמין שהן ירדו לליגה ג'. - ב-2017 ראינו כי בכל התחנות בקו יש עליה, כאשר נתיבות עוקפת את אופקים.
גם שלוש מבין ארבעת תחנות העמק התברגו בליגה ב', וכאן הנתונים עוד יותר מטעים כי בתחילת הפעלתן הנסיעה היתה חינם לגמרי. נתוני האמת מ-2017 יחשפו (עדיין באופן חלקי כי יש הנחה) האם הן חומר לליגה ב' או לליגה ג'. בתחנת עפולה אני מאד מאמין ולדעתי היא עוד תטפס לליגה א' יום אחד. בשאר פחות. נראה שנתוני 2017 מראים שהניפוח שלי שעשיתי ל-2016 היה מוטעה מן היסוד. מספר הנוסעים בעפולה נמוך, ובבית שאן וכפר יהושע אפילו כל כך נמוך שהיא יורדת ליגה.
פתח תקווה סגולה היא הברווזון המכוער של הרשימה, היא צברה קהל לקוחות נאמן על אף אי הנוחות שבמיקומה הנוכחי, שישתפר קצת עם פתיחת חיבור הולכי רגל בינה לתחנות על כביש 40. אם יווצר חיבור איכותי גם לא.ת. סגולה המנותק ממנה ואם הא.ת. יתפתח ויהפוך מאזור תעשייה לאזור תעסוקה משמעותי, היא בהחלט עשויה לזנק. תוכניות הבנייה בסירקין גם בונות עליה כעל תחנת הרכבת שתשמש את "השכונה בגודל עיר" החדשה הזו. שווה לעקוב.
עוד תחנות ששווה לעקוב אחריהן הן קרית גת, שתכפיל את גודלה ודי בונה על תחנת הרכבת למשיכת אוכלוסייה חזקה יחסית, רשל"צ הראשונים עם הקניונים ובניין המשרדים הצמודים שייחנכו רק השנה, באר יעקב שגדלה במהירות ויבנה מזרח שמדשדשת מאז שנחנכה יבנה מערב. בתחנות אלה חשוב לציין את המרכיב התשתיתי בדמות מסילה בודדת שמקשה על הגדלת תדירות כגורם שיעצים את התחנות לאורכו. כולןה ראו עליה יפה ב-2017.
ליגה ג' 125-250 אלף נוסעים בשנה
49. צומת חולון - 228 אלף עולים ב-2016 - 281 אלף ב-2017 - עלתה ליגה
50. חוצות המפרץ - 208 אלף עולים ב-2016 - 249 אלף ב-2017
51. קריית חיים - 201 אלף עולים ב-2016 - 228 אלף ב-2017
52. פאתי מודיעין - 199 אלף עולים ב-2016 - 218 אלף ב-2017
53. ירושלים-מלחה - 193 אלף עולים ב-2016 - 201 אלף ב-2017
54. לוד - גני אביב - 177 אלף עולים ב-2016 - 302 אלף ב-2017 - עלתה ליגה
55. להבים-רהט - 170 אלף עולים ב-2016 - 190 אלף ב-2017
56. כפר חב"ד - 161 אלף עולים ב-2016 - 186 אלף ב-2017
57. עתלית - 137 אלף עולים ב-2016 - 168 אלף ב-2017
57ב -אחיהוד - ניפוח ל-131 אלף בשנת 2017 (פעלה רק שלושה חודשים וקצת).
58. מגדל העמק-כפר ברוך - 129 אלף עולים ב-2016* - 126 אלף ב-2017
59. נתניה ספיר - 129 אלף עולים ב-2016* - 350 אלף ב-2017 - עלתה ליגה והתמקמה במקום ה-45.
זה מה שכתבתי ב-2016 - ליגה ג' כבר לא מעניינת אף אחד בתקשורת חוץ מהאוהדים השרופים, שמורכבים בעיקר מקרובי משפחה וחברים טובים. בהתאם בליגה מככבות קבוצות "שכונתיות" כגון קריית חיים (שכונה של חיפה) וגני אביב (שכונה של לוד), וכן יישובים צמודי קרקע כגון כפר חב"ד ולהבים. האוהדים השרופים נותנים מספיק רוח גבית כדי לא להעלות על הדעת את ביטול התחנות, אך ייתכן ויש לתמוה על הקמתן מלכתחילה. (ב-2017 גני אביב עלתה ליגה אבל היא עדיין שכונתית)
תחנת צומת חולון החלה את דרכה בתחתית ליגה ז' וצברה לאט לאט קהל, תוכניות של עיריית תל אביב להקים משרדים ממערבה, ואולי אף אצטדיון חדש יספקו לה דחיפה בעתיד הרחוק, וקישוריות לקו הירוק תספק לה דחיפה קלה נוספת. אנו נראה אותה בליגה ב' אך בספק אם יותר מכך. - התחזית אכן התגשמה ב-2017 והיא עלתה לליגה ב'.
גם פאתי מודיעין תגדל ככל שיתפתח מתחם התעסוקה הסמוך לה (ישפרו סנטר). נבנה גשר הולכי הרגל המקל על הקישור אך אזור התעסוקה עצמו עדיין לא צפוף באופן שמשפיע על התחנה במיוחד. (כרגע הוא משמש בעיקר כחניון לתושבי מודיעין בעלי הרכב הפרטי כשהחניון בתחנה מתמלא, כי במודיעין מרכז אין כמעט חניות).
תחנת חוצות המפרץ מעידה על הקשר החשוב בין תדירות לבין מספר נוסעים. התחנה ממקומת על קו החוף העמוס אך רכבות מעטות עוצרות בה. בחשיבה תפעולית אחרת היא עשויה להמריא יותר אך זו כרגע לא בתוכנית.
תחנת להבים-רהט לעומת זאת תגדל באופן משמעותי עם פתיחת קרית המודיעין בצומת שוקת (2023) בעיקר בחיילים כמובן.
בתחתית הטבלה, רגע לפני ליגה ז' - יש ארבע תחנות שמפריעות לרשת וחבל שהן פוגעות בנוסעים אחרים. עדיף לבטלן משיקולי איכות הרשת, אך אף אחד לא ינקוט בצעד חריג זה.
תחנת כפר חב"ד מפריעה לנוסעים מלוד לתל אביב, תחנת עתלית מפריעה לקו המהיר מחיפה לתל אביב (נסיעה כל שעה עוצרת בעתלית), מגדל העמק-כפר ברוך מפריעה לנוסעים מתחנת עפולה החזקה יחסית ובית שאן הפחות חזקה (לדעתי גם כפר יהושע מיותרת למרות שיש בה יותר נוסעים), ותחנת ספיר החדשה מפריעה לנוסעים שיעדם אינו ספיר, וזאת כאשר בחלק מהנסיעות לא עולה ולא יורד אף נוסע. דבר מקובל בקווי אוטובוס אך לא יסולח בקווי רכבת עם זמן העיכוב הארוך שנובע מההאצה וההאטה האיטיים.
למען ההגינות נציין שתוספת השירות שעתלית קיבלה במסגרת רכבת העמק עוד לא באה לידי ביטוי מלא השנה ואותה לא ניפחתי. שנה הבאה היא תטפס קצת למעלה. עתלית היא תחנה היסטורית אך זו לא סיבה מספקת להשארתה (מי זוכר את תחנת כפר ויתקין?). החלטה על ביטול העצירה בה לרכבות לתל אביב פשוט לא תעבור פוליטית. בינתיים היישוב עתלית גדל ומתפתח אז אולי תיווצר ההצדקה לתחנה תוך כמה שנים.
נציין גם שתחנת ספיר עוד לא נכנסה לפול גז, כי לאורך שלושת החודשים הראשונים להפעלתה התשתיות מחוץ לתחנה, לרבות החניון, עוד לא היו גמורות. וגם לא כל הרכבות שתוכננו לעצור בה עצרו בה. לכאורה מספר הנוסעים בה לא צריך להיות שונה בהרבה מתחנת בית יהושע הסמוכה. ואכן, ב-2017 ספיר זינקה לליגה ב' בקול תרועה, היא עדיין רחוקה מאד מבית יהושע אך לדעתי הפער יצטמצם בשנים הקרובות במהירות.
מה שמטריד אותי יותר הוא שחלק גדול מהתחנות החדשות שמתוכננות נכנסות לליגה ג', וההחלטה לבנותן נעשית בראש צלול ובידיעה ברורה שמדובר בתחנות חלשות. בין אם זו תחנת אחיהוד המיותרת בקו כרמיאל, תחנת כפר מנחם המיותרת שתיחנך ב-2018 , תחנת מזכרת בתיה (שנטל ההוכחה עליה, אך אני לא חוזה לה גדולות ונצורות) ולפחות 5 מבין 11 תחנות המסילה המזרחית המתוכננת.
ליגה ז' - מתחת ל-125,000 נוסעים בשנה
אם אתם לא אוהבים את השימוש באות הזו, יובל קרא לה "הליגה לתאונות עבודה").
60. דימונה - 14 אלף עולים ב-2016, 16 אלף ב-2017
61. ירושלים גן החיות - 1 אלף עולים ב-2016 (זו לא טעות). 4 אלף ב-2017.
התחנות בליגה ז' מייצגות הפרעה ברשת, בשני המקרים מדובר בתחנות שלו"ז הרכבות שלהן מיוחד, לדימונה מופעלות 4 רכבות ביום בלבד (וגם זה רק בשאטל לתחנת ב"ש צפון), ותחנת גן החיות מופעלת רק בימים מיוחדים. מספר הנוסעים היומי בדימונה יכול למלא אוטובוס אחד, אך היא מפריעה רק לרכבות משא ובכך נחמה פורתא. דימונה מחכה לקו לאילת שיספק לה שירות סדיר (וגם מיקום תחנה טוב יותר), אך עד שזה יקרה, בעוד עשור או שניים, זה יהיה נכון לסגור את שעריה על מנעול ובריח.
בימים המעטים שבהם מופעלת תחנת גן החיות מספר הנוסעים בה הולך ויורד והגיע הזמן לחשוב ברצינות על ביטולה המוחלט. לפחות היא כמעט ולא מפריעה לנוסעים אחרים ברשת...
טוב שיש רק שתי תחנות כאלה . אם היו יותר הייתי מודאג.
סיכום
ממוצע העולים לתחנה הוא כמיליון, התחנות מסודרות די יפה מסביב לממוצע זה, עם 20 תחנות מעליו ו-41 תחנות מתחתיו (תחנות השלום והמרכז מושכות את הממוצע למעלה) בחציון נמצא את תחנת יבנה מערב (מקום 30) עם 604 אלף נוסעיה.
24 תחנות ממקומות בטווח שבין 1.5 מליון ל-0.5 מליון, 9 מעל מליון ו-28 מתחתיו. זה לא בדיוק פעמון גאוס.
מרבית התחנות החדשות התמקמו נמוך יחסית בטבלה. ככלל אני מאחל לתחנות חדשות שיתחילו את מסען בליגה ב' כמינימום. תחנה שמתחילה בליגה ג' היא כנראה תחנה שלא היתה צריכה להיפתח מראש. לבטל אחר כך זה מאד קשה.
מדד אלטרנטיבי
הגולש יובל העדיף את השיטה של סכימת העולים והיורדים, וחלוקה בשתיים. הוא לא התעצל ויצר טבלה חדשה מבוססת על שיטתו (שהיא טובה בדיוק כמו השיטה שלי, עניין של החלטה). תוכלו לקרוא את הדיון ביני לבינו בתגובות לפוסט זה.
להלן התוצאות של המדד האלטרנטיבי:
ליגת העל
1. ת"א מרכז 7,722
2. ת"א השלום 7,341
3. ת"א ההגנה 2,647
4. ת"א אוניברסיטה 2,595
5. חיפה חוף הכרמל 2,404
6. נתניה 2,402
7. רחובות 2,271
ליגת לאומית
8. ב"ש מרכז 1,568
9. אשדוד 1,563
10. נתב"ג 1,460
11. נהריה 1,355
12. הרצליה 1,354
13. בנימינה 1,351
14. לוד 1,197
15. עכו 1,151
16. אשקלון 1,147
17. לב המפרץ 1,138
18. בית יהושע 1,106
19. חדרה 1,006
20. קרית מוצקין 1,003
ליגה א
21. רשל"צ משה דיין 953
22. באר שבע צפון 866
23. חיפה בת גלים 860
24. חיפה מרכז 850
25. מודיעין מרכז 827
26. בת ים יוספטל 789
27. קרית אריה 711
28. ראש העין 690
29. כפר סבא נורדאו 681
30. יבנה מערב 598
31. בני ברק 577
32. קיסריה פרדס חנה 518
33.הוד השרון סוקולוב 504
ליגה ב
34. בית שמש 441
35. שדרות 425
36. פ"ת סגולה 396
37. קריית גת 394
38. עפולה* 390
39. בת ים קוממיות 389
40. רמלה 376
41. נתיבות 353
42. אופקים 346
43. רשל"צ הראשונים 338
44. חולון וולפסון 322
45. בית שאן* 302
46. יבנה מזרח 256
47. לוד גני אביב 255
ליגה ג
48. צומת חולון 248
49. באר יעקב 235
50. חוצות המפרץ 205
51. ירושלים מלחה 200
52. פאתי מודיעין 191
53. קריית חיים 189
54. יוקנעם כ. יהושע* 178
55. להבים רהט 175
56. כפר חב"ד 155
57. נתניה ספיר* 136
58. עתלית 132
59. מ. העמק כ. ברוך* 121
ליגה ז
60. דימונה 10
61. ירושלים גן החיות 1
המדד האלטרנטיבי נוטל את העוקץ מהקרב על הפסגה ומכריז על תל אביב מרכז כמלכה הבלתי מעורערת של הליגה.
באופן עקרוני הוא מחזק את התחנות שהן גם מוצא וגם יעד חזק (ויש שיגידו, משקף אותן נכונה), ומחליש את התחנות שהן מוצא חזק. כפועל יוצא הוא מחזק את החזקות ומחליש את החלשות ופותח פער גדול יותר בין ליגת העל לשאר הליגות.
במדד של יובל תחנת ספיר מדורגת קצת יות רלמעלה ובאופן עקרוני תחנות כמו ספיר, קרית אריה והרצליה יטפסו יותר מהר בסולם מאשר במדד שלי.
הפרשן יובל מוסיף תובנות משלו
למיטב זכרוני, בעבר הפער בין ת"א מרכז לתחנת השלום היה גדול משמעותית כך שריח מהפך היסטורי בהחלט מרחף באוויר - אולי אפילו בשנה הנוכחית או בזו שאחריה.
התוצאה שהדהימה אותי הייתה ההידבקות (עד כדי טעות מדידה) של נתניה לתחנת חוף הכרמל - תחנה פרברית מובהקת שהצליחה להיכנס אל 5 הגדולות שהן באופן מסורתי תחנות בין עירוניות מובהקות וגם מוקדי תעסוקה. זה מסמל מהפך איכותי ולא רק כמותי.
מעניין חילוף המקומות בין נתב"ג לבנימינה: מי היה מאמין שבנימינה תידרדר למקום 13?? גם בכדורגל קבוצות עבר מפוארות עם שוק מקומי קטן הן לא חומר של צ'מפיונס ליג...
אבחנות נוספות: צומת חולון אמורה לעלות ליגה כבר השנה, בית שאן תזדקק לנס ספורטיבי כדי להישאר בליגה ב'
תודה יובל, אני מחזיר את השידור - לאולפן.
