מה זאת מסלקה?

חנות קונספט של רב קו שתיפתח באבן גבירול פינת דיזנגוף בתל אביב
תמונה של דניאל מייסה מתוך "התפוז הגדול - בלוג סובב תל אביב"

במהלך חודש מאי יחול שיפור חשוב במיוחד לכל מחזיקי הרב-קו, המסלקה שהוקמה תתחיל במתן שירות לקוחות אחיד.

הרב-קו, כרטיס הנסיעה החכם של ישראל, הוא פתרון טכנולוגי מצוין לתשלום באוטובוס שמיושם במדינות רבות, אך הרב קו נחת בישראל לפני 8 שנים שנים למציאות מורכבת ובעייתית, וחבלי הלידה שלו היו קשים, מורכבים וארוכים. למעשה הם עדיין לא תמו.

אחת הבעיות העיקריות של ציבור הנוסעים נסובה סביב מוקדי השירות. כרטיס רב קו הוא מכשיר טכנולוגי ומטבע הדברים אורך החיים שלו מוגבל. למעשה אחרי 8 שנים הוא פג תוקף וחייבים להחליף אותו, אבל חלק גדול מהכרטיסים לא מגיעים לגיל מופלג זה ומתחילים לגמגם או להפסיק לעבוד  לחלוטין עוד לפני כן. לכך יש להוסיף כרטיסים שהולכים לאיבוד ושצריך לשחזר אותם (אחד מיתרונותיו הגדולים של הרב-קו הוא ה"ביטוח" מפני איבוד הכסף שטענת עליו במקרה שהכרטיס הלך לאיבוד.
ישנם כ-150 מוקדים פרושים ברחבי הארץ, וכנראה צריך יותר,  אך הבעיה היא שכל מוקד שייך לחברה המפעילה והסתבר שהחברה יודעת לשחזר רק את החוזים שלה ושולחת את הנוסע המסכן למוקדים של חברות אחרות כדי לשחזר את החוזים שלהן. הבעיה היתה שילוב של טכנולוגיה וביורוקרטיה.
סיפור אישי: לפני מספר שבועות התקלקל לי הכרטיס והלכתי לשחזר אותו בעמדה של דן בארלוזרוב. הם היו מאד נחמדים ומקצועיים אך לאחר שקיבלתי את הכרטיס החדש עם הערך הצבור שהיה בו, קיבלתי גם דף ששולח אותי לעמדה של אגד בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב (כרטיסיית קו 100 שנשארו בה שני ניקובים), לעמדה של נתיב אקספרס בתחנה המרכזית בנתניה (כרטיסייה בקוד 6 של קווי נתניה-תל אביב שנשארו בה שני ניקובים) ולעמדה של סופרבוס בבית שמש (כרטיסייה עירונית עם ניקוב אחד שהאמת שאני כבר לא צריך). מיותר לומר שלא עשיתי עם זה כלום מלבד לצבור מירמור בלב.

במאי זה ישתנה, מכונות ההנפקה של המפעילים בכל עמדות השירות יוחלפו במכונות הנפקה של משרד התחבורה, אשר יידעו לתקשר עם המסלקה ולהכיר את כל החוזים של כל המפעילים, לא משנה לאיזה עמדה תלך, תוכל לקבל את כל השירות במקום אחד ולהפסיק להתרוצץ (הבנתי שיש עוד איזה בעיה עם אגד שחייבת להיות יוצאת דופן ולתקוע מקלות בגלגלי הרב-קו, אבל אני מקווה שגם היא תיפתר).

אז מה זו המסלקה הזו?
ניקח אנלוגיה מתחום הבנקים - כספומט. לכאורה מכשיר פשוט שבו אתה מכניס את הכרטיס ויוצא לך כסף. מאחורי הכספומט עומד מנגנון מורכב שהציבור לא מודע לו של תקשורת מתמדת בין כל הבנקים והעברת מידע על כל הכרטיסים שבהם נעשה שימוש. זה לא רק ליידע את הבנק שלך (נניח דיסקוטנט) שהוצאת כסף בבנק הפועלים. הרי יש לך מגבלת משיכה יומית שאסור לך לעבור אותה. בנק דיסקונט צריך להעביר לבנק הפועלים מידע עוד לפני שיוצא הכסף, כמה משכת באותו יום. גם אם זה לפני חצי דקה בכספומט של בנק לאומי. תוסיפו לזה מידע שאתם מבקשים לפעמים כמו היתרה בחשבון שלכם, את מנגנון בליעת הכרטיסים החשודים בגניבה ועוד פיתוחים ותקבלו מערכת מאד מורכבת. שעובדת.
כדי שזה יעבוד הבנקים הקימו מסלקה משותפת, המרכזת אצלה את כל הנתונים ומשדרת אותם לפי צורך.  מסלקה כזאת גם עומדת מאחורי הרב קו, אבל היא הרבה יותר מורכבת.
יש לנו 7,000 אוטובוסים במדינה, כל אחד מהם הוא מעין כספומט, רק שהוא כל הזמן בתנועה. לאחרונה אנו מתחילים גם לעלות בדלת האחורית במגוון קווים, כך שעל כל אוטובוס יכולים להיות גם שניים וארבעה "כספומטים" כאלה.
לזה נוסיף 150 עמדות הנפקה, טעינה ושירות (אני מקווה שבקרוב תתפרסם רשימה מסודרת), ועוד כמה מאות של עמדות אוטומטיות הפרושות ברחוב ובתחנות רכבת, רק"ל ומטרונית (בפרישה שתלך ותגבר). כל אלה בחלוקה לכעשרים מפעילי תחבורה ציבורית שזה יותר ממספר הבנקים במדינה, המטפלים בכ-2.5 מליון נוסעים ביום. לא קל.

למסלקה מספר תפקידים, אך התפקיד הראשי הוא דווקא לאפשר למדינה להתחשבן עם המפעילים. החל מ-2011 נתחים הולכים וגדלים של התחבורה הציבורית עוברים ממצב בו הפדיון של המפעיל למצב בו הפדיון של המדינה. המדינה מקבלת מכל המפעילים את הכסף שנאסף באמצעות המסלקה ומחלקת אותו למפעילים בהתאם להסכם עימם. אם טענת 100 שקל בערך צבור במטרופולין, הוא הולך למדינה ולא למטרופולין. ואם אחר כך נסעת איתו בעיקר בקווי דן ואגד זה לא משנה. המדינה משלמת לכל מפעיל את חלקו בהתאם להסכמי ההפעלה איתו (לרוב מבוסס על כמה ק"מ הוא נסע) ולא בהתאם למספר הנוסעים שהסיע. דבר שמאפשר למדינה להגדיל את רמת השירות, להגיע לכל יישוב נידח, לשפר את השירות בשעות הלילה ולהוסיף גם הרבה נסיעות בשעות השיא להקטנת הצפיפות. כתוצאה מכך מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית עולה בכ-4% כל שנה.
זה גם מאפשר למדינה לפשט את מערך התעריפים, כפי שקרה עד עתה בשלושת המטרופולינים הגדולים וכפי שאני מקווה שיקרה בקרוב. רק לאחרונה הופעל חופשי-חודשי בכל הערים הקטנות והבינוניות. גם כאן כולם מחכים לזבנג וגמרנו אבל זה כנראה יקרה טיפין טיפין (יש עלויות כספיות כל דבר).
גם העליה בדלת האחורית בשערות קווים חזקים מתאפשרת באמצעות הרב-קו, המסלקה והעברת הפדיון מהמפעיל למדינה (כי המדינה מסוגלת לספוג את העלויות של נוסעים לא משלמים עד שמערך הבקרה יתבסס)

החלפת המכשירים בעמדות הטעינה היא  רק השלב הראשון, גם עמדות הטעינה מחוץ לאוטובוס יעברו סטנדרטזיציה לסוג אחד בלבד שיזכה במכרז מטעם המדינה, וכמו השילוט הסטטי גם כאן תושג אחידות מעוררת השתאות לעומת הברדק שהיה בעבר. בסופו שלדבר ייתכן שהמדינה תחליט להחליף גם את כל מכשירי הנהג באוטובוסים לדגם אחיד (כך מקובל ברשויות מטרופוליניות רבות בעולם וישראל היא די "עיר-מדינה" אז לא חייבים לחכות לרשויות המטרופוליניות)

בקיצור, זה צעד בכיוון הנכון, וזהו הצעד החשוב ביותר מבחינת רמת השירות ללקוח, אבל הדרך עוד ארוכה.