יום שני, 6 במרץ 2017

מהפיכת התחבורה האמיתית נמצאת בכלל בתוך הסמארטפון - פוסט אורח מאת דרור בן יוסף

מקור: כאן

הפעם אני מארח בבלוג פוסט אורח בנושא הקרוב לליבי - שירות תחבורה לפי דרישה הידוע בשמו הלועזי DRT  -  Demand Responsive Transportation

ובלי הקדמות נוספות, אני מפנה את הבמה לדרור בן יוסף. ביצעתי תיקוני עריכה קלים בלבד מהמקור.

מהפיכת התשתיות האמיתית נמצאת בכלל בתוך הסמארט-פון האישי של כל אחד מאיתנו
היתכן שקונספט בן יותר מ-40 שנה בו ניתנים שירותי תחבורה ציבורית לפי דרישה, התפתח לאחד ממגמות התכנון והתפעול התחבורתי המשמעותיות ביותר בעידן ה"אינטרנט-של-הדברים" בו אנו נמצאים? מערכות ה- DRT המתבססות על יחס ישיר בין צרכי המשתמשים לזמנים\מסלולי המערכת, הינן בעלות פוטנציאל מוכח להפעיל שירותי תחבורה ציבורית גמישים ויעילים.

בשנים האחרונות ומאז שנות ה-70, החלו לפעול מערכות ה-DRT (Demand Responsive Transportation) בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ומערב אירופה. מערכת תחבורה ציבורית לפי דרישה המבוססת על דרישה ישירה מהשטח. מערכת גמישה אשר אינה מבוססת על קווים וזמני תפעול קבועים. בתחילה התמקדה הטכנולוגיה כמענה לנגישות בעיקר באזוריים פרבריים בעלי צפיפות ודרישה נמוכים וכמענה לצרכי משתמשי הדרך בעלי מוגבלויות ולאוכלוסיית הקשישים. בארבעת העשורים הראשונים המערכת התבססה על עקרון ה-״Dial-a-Ride" בו הצרכנים מזמינים נסיעה כמספר שעות עד ערב לפני ומסלול הנסיעה נקבע מראש עוד בטרם יציאתו של הרכב. בשנים האחרונות הזמנים התקצרו פלאים עם חדירתם של הטלפונים החכמים ושיפור הטכנולוגיה. ההזמנה מתבצעת כיום באמצעות אפליקציה וכדקות בודדות בלבד לפני הנסיעה, במקביל עדכון מסלול הנסיעה מגיע ישירות לנהג בעדכון תמידי המתבצע בכל כמה שניות.
מקור: כאן

רבים הם יתרונות מערכת ה-DRT, הן כחלק משלים למערכת התח"צ המסורתית המאפשר הזנה (Feeder) איכותית למתע"ן ובכך עונה  על הצורך הקשה לביצוע במערכת הקונבציונלית של בעיית "המייל האחרון". והן כמערכת העומדת בפני עצמה באזורים צפופים. 
יתרונותיה של ה-DRT על התח"צ המסורתי הפועל כיום כולל שתי תכונות החסרות במצב הקיים: היכולת להפוך את המערכת לאישית יותר כדי לענות על צרכיהם המשתנים והמיידים של הנוסעים והשני הוא עיצוב המסלול והיעד לפי אותם צרכים ובצורה דינאמית. לתפיסה החדשה יכולות טכנולוגייות גדולות בהשלמת מערך התח"צ הנוכחי. עד כה נערכו מספר מחקרים בעולם בנושא מערכי תח״צ בעלי גישת ה-DRT ובינהם ואולי המשמעותי ביותר, זה המתקיים בימים אלו בישראל כחלק ממחקר ישראלי-אירופאי בשם "Smart-PT". המחקר המנוהל על ידי ד״ר ערן בן-אליה מאוניברסיטאות בן-גוריון ות״א, מנסה להוכיח שניתן להחליף את מערך התח״צ בכללותו לכזה המבוסס על טכנולוגית ה-DRT.



ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות בתחום תשתית ה"Big-Data", שירותי מיקום ו-GPS הביאו לפיתוח מערכות תחבורה המבוססות על תפיסת הכלכלה-השיתופית והתניעו מתן שירותי נסיעות שיתופיות "On-The-Fly" במרחב עבודה נרחב. חברות טכנולוגיה אלו כגון "ויה"  הפועלת במספר ערים בארה"ב שמייסדיה הם ישראלים, הופכות בימים אלו למפעילות מערכי תח"צ יותר ויותר משמעותיים ומציגות רמת שירות ויעילות כלכלית גבוהה שתח"צ מסורתי ואפילו מוניות מתקשות להשיג. מערכות אלו הפועלות כיום במקביל ויחד עם התח"צ המסורתי מביאות לתוצאות טובות בהורדת הבעלות על רכב פרטי, יותר מאשר המצב בו התח"צ המסורתי פועל לבדו.
מתוך עבודתו של דרור בן יוסף. דוגמאות לשירותי און-דמנד באירופה.

זהו Win-Win Situation בו מפעילים פרטיים וחברות טכנולוגיה תחבורתית, בשיתוף פעולה עם הרשות התחבורתית יכולים להביא להקמתה של מערכת תח"צ גמישה, חדשה ואינטגרטיבית. השינויים הטכנולוגיים מגיעים מהר יותר מהשינויים שהרגולטור יכול להציע ואת זה יהיה קשה לשנות. עם זאת, אנו עדים בימים אלו לרוחות חזקות של שינוי, התחלתו של עידן חדש בו כלכלה-שיתופית לוקחת חלק מהותי ועיקרי יותר בכלכלה הגלובלית המשתנה וזאת בעקבות ההתפתחויות הגדולות בטכנולוגיה. בתקופה זו, תכנון התחבורה יהפוך להיות יותר מבוסס מידע ופחות מבוסס פיתוח תשתיתי. בכלכלה השיתופית המתפתחת והגדלה, תפקידו של הרגולטור ושל מתכנני התחבורה העומדים לרשותו הינו לאמץ גישות חדשות ואף לנצל את המידע המגיע מהן לטובת תכנון איכותי וכלכלי יותר של מערכות התח"צ הקיימות והמתהוות.
מעבר לכך, מערכות אלו, בעיקר בתחילת דרכן, דורשות השקעה כלכלית גדולה ולכן דורשות בטחון תקציבי לשנותיו הראשונות של הפרוייקט. פיילוט ציבורי אשר נערך במשך 3 שנים בהלסינקי בשם "Kutsuplus" הוכיח את הפוטנציאל האדיר בשימוש בטכנולוגיה גם כאשר גורם ציבורי מובילו. הפיילוט הופסק עקב הפסקת המימון הממשלתי אך בדו"ח המסכם של הפיילוט הציגו מנהליו את החיסכון העתידי להוצאות המדינה על תח"צ לו היו ממשיכים בפיתוח המערך, חסכון מוערך של 400 מיליארד יורו.

מערכות תח״צ ציבוריות/ציבוריות-פרטיות מבוססות DRT אלו, יכולות להגשים את המטרות הראשוניות עליהן מתבססת תחבורה ציבורית טובה: כזאת העוזרת לצמצם את הפערים הסוציו-אקונומיים בפריפריה ובמטרופולינים, מערכת המסייעת בהורדת אחוז היוממים המשתמשים ברכב פרטי, השגת יתרונות סביבתיים, צמצום הסובסידיה הממשלתית על תח"צ ושינוי הניידות האורבנית לכזאת הפועלת בצורה יעילה, נקייה ואיכותית. מערכת המבוססת על פיתוחים טכנולוגיים כחלק ממערך תחבורה ציבורית גמיש, מולטי-מודלי המתבסס על דרישה מיידית ודינמית המגיעה ישירות מהצרכנים בשטח ועובדת בהתאמה מושלמת לצורכיהם.

זוהי כמובן, רק טעימה על קצה המזלג מעבודה גדולה שעשה דרור, אותה תוכלו לקרוא כאן.

 דרור בן יוסף גם פירסם מאמר דיעה בדה מרקר:
"הפתרון לבעיית התחבורה הציבורית בשבת טמון בטכנולוגיה" http://www.themarker.com/opinion/1.3074215

תודה לך דרור.

אשמח לשמש במה לפוסטי אורח נוספים, בין אם עבודות סמינריון ובין אם מאמרי דעה,  תוכלו לשלוח לי ל-amirvigo@gmail.com

בשביל התחושה תיכנסו ל-shotl שפועלת בברצלונה ותראו את הוידאו

4 תגובות:

  1. אנונימימרץ 06, 2017

    נושא חשוב ביותר הטומן בחובו פוטנציאל אדיר. מקווה שהכותב ושאר מומחי התחבורה שהנושא בוער בליבם, יכנסו למגזר הציבורי ויחוללו את השינוי מבפנים. זה אומנם קשה יותר, אבל בהחלט בעל השפעה גדולה ומהירה יותר.

    השבמחק
  2. מאמר מקיף וחשוב, המתאר את הפתרונות הטכנולוגים החשובים העומדים בפתח. מקווה שגם בנושא זה תצא תורה מירושלים.

    השבמחק
  3. אנונימימרץ 08, 2017

    במועצה אזורית משגב מתקיים כבר כמה שנים פיילוט כזה בו ישנו לוח זמנים בתדירות גבוהה מבעבר (כ-6 פעמים ביום) ובערך בחצי מהמקרים צריך להתקשר למוקד המועצה כחצי שעה מראש על מנת שהאוטובוס יכנס ליישוב. זה יעיל למדי, אבל נראה שעדיין לא לקחו את זה לכיוון של תחבורה לפי דרישה. עדיין משרד התחבורה מתעקש שבחלק מלוחות הזמנים האוטובוס כן יכנס לישוב גם אם אף אחד לא הזמין אותו. עדיין התדירות נמוכה מכדי לאפשר התבססות רק על תחבורה ציבורית ורוב התושבים מחזיקים בשני רכבים.

    השבמחק
    תשובות
    1. השירות הוא לא לתושבים, שיחזיקו רכבים ויהי מה, אלא לנוער ולקשישים שנאלצו להסתמך על טרמפים.

      מחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...