הרוכב לאוטובוסים חוגג שנתיים

אח, איזו שנה זו הייתה וכמה מהר היא עברה. בשנה הזו הבלוג המשיך להתפתח, בעיקר תודות לרוח הגבית מהקוראים שסיפרו לי שהם אוהבים את הבלוג ונתנו לי כוח להמשיך.

במאי השנה הבלוג זכה בפרס פראט לתקשורת סביבתית, אני מודה ליותם אביזהר מארגון "ישראל בשביל אופניים" שרשם את המועמדות ושגם עלה לבמה לקבל את הפרס בשמי (כי הייתי בחו"ל).

באוגוסט השנה נכתב הפוסט על קו 1 של גוש דן שהפך כמעט בן לילה לפוסט הנקרא ביותר בכל הזמנים של הבלוג ולימד אותי על כוחה של אקטואליה, אם כי הוא לא הצליח להפוך אותי לכתב עיתונות שרודף אחרי סקופים.

בנובמבר חצה הבלוג את רף 100,000 צפיות הדף וכדי לחגוג זאת הפכתי גם לאושיית פייסבוק

השנה מספר הנכנסים מדי יום לבלוג עובר את ה-300 (חוץ מבסופי שבוע שזה קצת יורד), כשרק שנה שעברה הוא עמד על כ-100 בלבד.

השנה גם גיליתי שבאתר אגד שמו קישור למדריך האפלקציות בבלוג שלי, ובאתרים רבים שמו קישור למדריך הרב-קו, האחראים יחד ליותר מ-10% מהתעבורה בבלוג.

השנה גם כתבתי את הפוסט המתבקש כל כך משם הבלוג על שילוב בין אופניים ותחבורה ציבורית.

השנה הוספתי דף הידעת מיוחד שהיה לי מאד כיף לעשות ואפילו מדריך קצר לתיירים מחו"ל (ותודה לתנחום יורה על האנגלית המשובחת). בנוסף להם הוספתי קישורים מהירים לדף הפניות/תלונות של משרד התחבורה, ולאתרי המידע הארציים: כל קו, קווי לילה וקו רציף. כולם עכשיו נגישים מטאבים נוחים בראש הבלוג ביחד עם קישור לאתר המפות המדהים של אלן טיאנאמן, לפורום תחבורה ציבורית בתפוז שמהווה מקור ידע בלתי נדלה ולפרויקט המבורך והלא ידוע מספיק של ארגון ישראל בשביל אופניים ride the city שנותן לכם את המסלול הטוב יותר לרוכבי אופניים בתוך גוש דן. לאט לאט מתחוור לי שקיימת קהילה גדולה של אנשים שאכפת להם. ושרוצים לראות כאן תחבורה מתקדמת שבה רכב פרטי הוא פתרון אחד מיני רבים ולא מפלצת דומיננטית.

ונשתף אתכם בתוכניות לעתיד, במהלך השנה הקרובה, במקביל לכתיבת פוסטים חדשים, אני רוצה גם לייצר מתוך הפוסטים ספר אלקטרוני. זה רעיון בהתבשלות, אבל בלי נדר, הוא יקרה.

אשמח אם תגיבו לאן אתם רוצים לראות את הבלוג מתקדם, ואני מזכיר לכולם, אשמח גם לקבל פוסטים אורחים.