יום שלישי, 27 ביוני 2017

איך חוצים צומת עם אופניים?

ההודעה של עיריית תל אביב על תחילת האכיפה של נסיעת אופניים על מדרכות מייצרת פולמוס חשוב.

מחד הולכי הרגל מברכים בצדק על תחילת האכיפה. תרבות רכיבה מתאפיינת בין היתר בחינוך לכך, וצעד האכיפה הוא בעיקר הסברתי חינוכי (כי האכיפה בפועל תהיה מוגבלת).
מאידך רוכבי האופניים מתרעמים בצדק על היעדר התשתית שמאפשרת להם לרכב בבטחה ולציית לחוק. הם בעצם הופכים לעבריינים בעל כורחם כי פיקוח הנפש (שלהם) גובר על החוק והם אכן מרגישים בסכנת חיים על הכביש.

אני יכול להעיד על עצמי שאני משתדל לרכב על הכביש, אך בהיעדר שבילי או נתיבי אופניים ברעננה אני רוכב לעיתים ברחובות ראשיים, עמוסים ובעלי מהירות גבוהה יחסית. על המדרכה.  אף חוק לא יגרום לי לשנות זאת. למרות שהחיכוך שלי עם הולכי הרגל מאד בעייתי. חיי יקרים לי מדי. משפט זה, שייתכן ועלה לי בקורא (ראו בתגובות), הוא מאד בעייתי. אני לא רוצה להיות עבריין, אך מה לעשות שמדובר ברחובות בהם ההנחיות מחייבות נתיב אופניים מופרד (מחמת הסיכון שברכיבה על הכביש) ואף אחד לא ביצע זאת. 

הצמתים
כל פעם כשרוכב אופניים מגיע לצומת שלא הוסדר בה מעבר אופניים, יש בפניו שתי ברירות:

א. להתנהג כמו הולך רגל: לעלות למדרכה (אם הוא היה במקרה על הכביש או על נתיב אופניים), לעמוד ליד אופניו, לחצות ברגל את הצומת (עמידה ב-2 או 4 רמזורים שלרוב מכוונים ל"גל אדום") ולהמשיך ללכת על המדרכה (או לרכב על הכביש) עד שבתקווה נתיב האופניים יתחדש כמה עשרות מטרים אחרי הצומת.

ב. להתנהג כמו רכב פרטי: לא לעלות על המדרכה ובמקום זה להמתין בין המכוניות על פס העצירה, לחכות שהאור ברמזור יתחלף ולדווש בכל כוחו קדימה כמה שיותר מהר כדי שהמכוניות שלידו יישארו מאחוריו וייראו אותו. תוך כדי תפילה לבורא עולם שאף רכב לא מחליט "לגנוב את הצהוב" או גרוע מזה. לעיתים רוכב האופניים בלית ברירה מחכה על מעבר החציה או אפילו קצת לפניו כדי להשיג את היתרון היחסי הזה (תוך כדי עבירה על החוק היבש שקובע עצירה לפני מעבר החצייה).

שתי האופציות גרועות כמובן, אז איך כן חוצים צומת?

ראשית: מתכננים את נתיבי/שבילי האופניים באופן שיאפשר גם מתן פתרון קל בצמתים. כלומר - מתכננים נתיבי אופניים, בגובה הכביש (או בגובה מופרד גם מהכביש וגם מהמדרכה), בשני צידי הכביש.
זה לא קורה הרבה ועל כך כתבתי בעבר את הפוסט הזה: הפרדיגמה השלטת לתכנון שבילי אופניים בישראל פשוט לא נכונה. אתם מוזמנים לקרוא בו.
בקצרה:  שביל אופניים דו סיטרי בצד אחד של המדרכה מקשה מאד על פתרון בצמתים ובעצם דן אותך לשתי האפשרויות הלא טובות שהוזכרו למעלה.

בפוסט זה אתמקד בשאלה: מה יש להנחיות לתכנון תנועת אופניים להגיד על צמתים?

פרק 5 בהנחיות - צמתים ומפגשים - אומר בשפה חופשית שלי כך:

א. הנחיות כלליות:

  • האטת מהירות התנועה - של כל הגורמים בצומת, גם כלי רכב וגם אופניים, כדי להקל על כולם את ניתוח התנועות השונות בצומת.
  • צמצום מרחב התנועות המנוגדות, להקטנת מרחב הקונפליקטים. (זו הסיבה העיקרית ששביל אופניים דו-סיטרי בעצם מחסל את האפשרות לפתרונות יעילים בצמתים).
  • פישוט הסדרי התנועה, ניראות ובהירות, הבהרה בעיקר של סוגיית זכות הקדימה.
  • הפרדה מהולכי רגל
  • הימנעות מפניות חופשיות ימינה לרכב הפרטי ככל הניתן. (אלה גם הפניות הכי מסוכנות להולכי רגל בעיר)
התמונה הבאה מתוך ההנחיות מראה צומת על רחוב משה דיין שמקיימת את מרבית האמור לעיל.

היא אפשרית כי נתיבי האופניים במשה דיין חד סיטריים ובשני צידי הכביש. היא מקלה הן על הרוכבים והן על הנהגים ולא מייצרת שום חיכוך עם הולכי הרגל. שימו לב שהיא מקלה גם על רוכב שנוסע על הכביש מהרחוב החוצה את משה דיין, להשתלב בנתיב האופניים שבמשה דיין בקלות ובאינטואיטיביות..

רמות הפרדה
המינוח רמת הפרדה מתייחס לנתיב האופניים עצמו ולהפרדתו ממשתמשי דרך אחרים, הוא יכול להיות ללא הפרדה כלל ברחובות הקטנים, עם הפרדה רכה ברחובות ראשיים ועם הפרדה קשיחה ברחובות ראשיים מאד, כאשר הגורם הדומיננטי הקובע את ההפרדה הוא מהירות כלי הרכב הנעים ברחוב במקביל לאופניים. אבל מה קורה בצמתים?

להלן ציטוט מתוך ההנחיות
במקרים רבים תתוכנן חציית הצומת ברמת הפרדה נמוכה יותר מאשר בקטע, בהתבסס על מהירויות התנועה האיטיות בצומת ועל הצורך לפשט את הסדרי התנועה. במקרים אחרים שבהם תפקוד הצומת ובטיחות הרוכבים יחייבו זאת, תישמר רמת ההפרדה של האופניים על–פי רמתה לאורך הרצועה ואף ברמה גבוהה יותר.

תרגום: זה בסדר שבצמתים רמת ההפרדה יורדת ורוכב האופניים נאלץ להאט ואף לעצור, להשתלב בתנועה ואחר כך לחפש את נתיב האופניים שוב כדי להמשיך לרכב, אבל יהיו מקרים שבהם זה לא בסדר והוא צריך לקבל תשתיות איכותיות למעבר הצומת. אני לא מתווכח על העקרון, אך העמימות של הניסוח כנראה מכוונת ו"בזכותה" אין לנו כמעט אף צומת שבה נשמרה רמת ההפרדה הקיימת.

צמתים לא מרומזרים
אם אין שום נתיבי אופניים (רמת הפרדה א', אין הפרדה), תנהג כמו הרכב הפרטי, אין צורך בהסדרים מיוחדים אם כי ייתכנו חריגים.
אם יש נתיבי אופניים על הכביש (רמת הפרדה ב'), אזיי  - נפסק נתיב האופניים 20 מטרים לפחות לפני הצומת, והאופניים חוצים את הצומת עם התנועה המנועית על–פי רמת הפרדה א‘.
אם יש שבילי אופניים על המדרכה (רמת הפרדה ג'), אז יש שתי חלופות
חלופה א‘: השביל הופך לנתיב 30 מ‘ לפחות לפני הצומת, ואילו הנתיב מסתיים 20 מ‘ לפחות לפני הצומת. חציית הצומת נעשית על–פי רמת הפרדה א‘.
חלופה ב‘: השביל ממשיך באותו חתך גם בצומת, והחצייה מתבצעת במעבר חצייה לאופניים, כאשר הוא בדרך כלל מבוצע במקביל למעבר החצייה להולכי–רגל.
כאשר מדובר על שביל אופניים דו סיטרי על המדרכה, מנם ניתן לייצר את הפתרון לנסיעה ישר בצומת, אבל כמעט כל פתרון אחר שמערב פניות שמאלה פשוט חסום. 

עוד אומרות ההנחיות שבמפגש שביל אופניים עם רחוב במהירות 30 קמ"ש זכות הקדימה תהיה לאופניים ומומלץ גם לייצר ניראות על ידי הגבהת הכניסה לרחוב למפלס שביל האופניים.
במפגש ברחובות במהירות 50 קמ"ש ומעלה, זכות הקדימה לרכב הפרטי ורוכב האופניים יחצה כמו הולך רגל (אם מסומן לו מעבר חציה משל עצמו אז לפחות הוא יחצה ברכיבה).

צמתים מרומזרים
אם אין שום נתיבי אופניים (רמת הפרדה א', אין הפרדה), תנהג כמו הרכב הפרטי, אין צורך בהסדרים מיוחדים אם כי ייתכנו חריגים. אין הבדל מצומת לא מרומזר
אם יש נתיבי אופניים על הכביש (רמת הפרדה ב'), אזיי נתיב האופניים נפסק 20 מ‘ לפחות לפני הצומת כדי לאפשר לאופניים להשתלב בנתיבי התנועה לרכב. נתיב האופניים מתחיל מיד אחרי הצומת גם כאן אין הבדל מצומת לא מרומזר, למעט האמירה על המשך הנתיב מיד אחרי הצומת..
אם יש שבילי אופניים על המדרכה (רמת הפרדה ג'), אז חובה לפי ההנחיות לסמן מעבר חצייה לאופניים (כמו חלופה ב' בצומת לא מרומזר, למעשה אסור לתת לאופניים להשתלב בתנועה של הרכב המנועי. ויש גם תוספת קטנה המעבר מסומן בהמשך לרצועת האופניים ובאופן שרצועת האופניים חוצה מספר קטן ככל האפשר של רצועות לתנועת הולכי–רגל. והוא יכול להיות חד סיטרי או דו סיטרי.

יש גם הנחיות למעגלי תנועה, (במעגלים קטנים תנועה מעורבת, במעגלים גדולים מומלץ דווקא שביל אופניים דו-סטרי כך שרוכב אופניים הפונה שמאלה לא ייאלץ לעשות שלושת רבעי עיגול), איי התנועה בין תנועת הרכב הפרטי לתנועת האופניים חייבים להיות בנויים. כקוריוז צדה את עיני השורה הזו.
הערה: רצוי להימנע מהפתרון אשר מוצע לאופניים בהנחיות משהת“ח לתכנון מעגלי תנועה, דהיינו - הפסקת נתיב האופניים (בהנחיות למעגלי תנועה - ‘שביל‘) והמשך תנועה בשביל משותף עם הולכי–הרגל. פתרון זה מנוגד להנחיות הנוכחיות לתכנון עבור אופניים.

אני מכיר שני מעגלי תנועה חדשים ליד מנדרין שמתוכננים לפי ההנחיות, אבל לרוב אני מכיר דווקא את הדוגמה שממנה יש להימנע...

עד כאן מה שיש להנחיות לומר על צמתים (יש גם תת פרק על מפגשים עם תחנות אוטובוס שאתם מוזמנים לקרוא בעצמכם).

מה, זהו? אבל איפה הפתרון ההולנדי, איפה אוטוסטראדות האופניים, איפה "קופסת ההמתנה" לפני הצומת? ולמה הפתרון השכיח הוא שייגמר לי שביל/נתיב האופניים 20 מ' לפני הצומת?

ההנחיות נכתבו ב-2009, ולמיטב ידיעתי גובש צוות שעובד על עדכונם. אני מקווה שהוא יעבה קצת את הפרק. רזונו, וכן השפה הרכה שבה הוא כתוב ("מומלץ להימנע...") עשויים להסביר במידת מה למה אתם עוד לא יכולים לחצות צומת ברכיבה, אם כי לדעתי, הסיבה העיקרית לאי פתרונות בצמתים, נעוצה בנורמה המקובלת לעשות שבילי אופניים דו-סיטריים על המדרכות שלא מאפשרים יצירת פתרונות בצמתים (למעט נסיעה ישר ומעבר בכיכרות, זה כן אפשרי לכאורה).

אם מישהו מכותבי ההנחיות המעודכנות קורא זאת, להלן מה שחסר לפי אקו-ויקי וגם לפי עמותת ישראל בשביל אופניים הנהדרת.
  • המשך נתיב האופניים על הצומת עם סימון ברור - מתקיים כאשר יש סימון ברור מאד של השביל וכמות מועטה של מכוניות (קיים בדנמרק).
  • קופסת אופניים - bike-box - מאפשר לרוכבים לעמוד לפני המכוניות ברמזור. מקל על חציה שמאלה בחלק מהתרחישים. לפני קו עצירת המכוניות ולפני מעבר החציה להולכי רגל יש איזור  שבו האופניים צריכים לעמוד כך שהם מגיעים לצומת לפני המכוניות החוצות איתם ויכולים לפנות שמאלה או להמשיך ישר ללא קונפליקט עם המכוניות. (קיים בארצות הברית)


  • צומת ידידותי לאופניים -4 איי תנועה קטנים בכל פינה של הצומת מגינים על הרוכבים מפני שרוצים להמשיך ישר או לפנות ימינה מפני רכב שפונה ימינה. האי גם מאלץ את הרוכבים לבצע  הטיה קטיה לימין ובכך מכריח אותם להאט מעט לפני הצומת. בנוסף יש בדרך כלל גם רמזור לאופניים, רמזור זה בדרך כלל מתזמן את האופניים לפני או אחרי מכוניות שרוצות לפנות ימינה. פתרון זה הוא כנראה הפתרון הבטוח ביותר והוא מקובל מזה שנים רבות בצמתים בהולנד ובארה"ב..
    צומת ידידותי לאופניים - מקור - אקו-ויקי
על הצומת הידידותי לאופניים מרחיבים באקו-ויקי כך:
צומת בטוח לאופניים בצומת עם רמזורים, כולל 4 אלמנטים:‏[1]
  • אי מגן פינתי - Corner Refuge Island - מגן על הרוכבים מפני רכב שפונה ימינה ועלול לפלוש לשביל. זהו הרכיב  החשוב ביותר בצומת בטוח לאופניים.
  • קו עצירה קדמי - Forward Stop Bar- מאפשר לרוכבים לעצור במקום בטוח, כך שמרחק החציה שלהם קצר, הם לא  מפריעים להולכי רגל והם במקום גלוי כלפי מכוניות שפונות ימינה.
  • מעבר חציה מרוחק מהצומת לאופניים והולכי רגל - Setback Bicycle Crossing - מאפשר להולכי רגל ורוכבים  לחצות בבטחה, הולכי הרגל חוצים את הצומת כשהם מוגנים מפני תנועת אופניים חוצה.
  • רמזור אופניים עם מופע לאופניים - Bicycle Frindly Signal Phasing מאפשר להפריד את חציית האופניים מחציה  של רכב שפונה ימינה.

צומת ידידותי לאופניים - מקור: ישראל בשביל אופניים

ותודה לגולש האנונימי שהרחיב בתגובתו מאד וצירף גם את הקישור לוידאו הבא

וכן לסרטון וידאו אילם שמראה פניה שמאלה בצומת מורכב לרבות מעבר מנתיב חד סטרי בצד אחד של הכביש לנתיב דו סיטרי בצידו השני של הכביש. הפתרון ההולנדי כולל רמזור עם חיישן שמוסיף פאזה עבור רוכב האופניים לחצייה בבטחה.

ואני מוסיף סרטון מלמד נוסף. שלוקח את הרעיון הבסיסי של עוצמת  הפרדה תלוית מהירות נסיעה של הרכב הפרטי לכמה וכמה רמות מעל מה שמתואר בהנחיות הנוכחיות.

16 תגובות:

  1. הצומת לא הולנדי כי אם גירסה אמריקאית לפתרון תכנוני שבהולנד נחשב כבר למיושן ומראש לא היה נפוץ מאוד.

    היוצרים של האימג׳ מסבירים כאן ( http://www.aviewfromthecyclepath.com/2014/02/the-myth-of-standard-dutch-junction.html ) את אי ההבנה שנוצרה בעקבות התפוצה הרחבה מאוד של הסרטון שהכינו

    האימג׳ השני (מישראל בשביל אופניים) מקורו בסרטון שמבוסס על הראשון.. וגם הוא מופיע בסופו של הפוסט שקישרתי.

    השבמחק
  2. אנונימייוני 27, 2017

    ממליץ לצפות בסרטון הבא https://www.youtube.com/watch?v=XpQMgbDJPok

    מהסרטון אפשר לזהות בקלות את כל המגרעות והעיצוב הבעייתי כפי שבא לידי ביטוי בתמונות שצורפו לפוסט.
    בתור אחד שאינו מבין דבר בתחבורה כן זיהיתי את המאפיינים הבאים של צומת הולנדית שמודגמים בסרטון:
    * רוכבי אופניים חוצים כל פעם נתיבי רכב שנעים בכיוון אחד בלבד, בכביש בו אין הפרדה פיזית בין כיווני תנועה שונים מוסיפים אי לעצירה בטוחה של רוכבי אופניים באמצע הכביש.
    * סימון שביל האופניים בצבע כך שברור לכל שזהו שביל אופניים, להולכי רגל ונהגים ברור שהם צריכים להמתין בסבלנות ולא להתפרץ לשביל, וזהו שביל, מופרד, לא נתיב מסומן בצבע על המדרכה או חס וחלילה על הכביש, וכן, כאשר הוא מסומן על הכביש פירושו זכות קדימה לרוכבי אופניים, כפי שרכב הפונה שמאלה לא חותך רכבים שממשיכים ישר כך קיימת זכות קדימה לרוכבי אופניים שלא צריכים לעצור בצומת.
    * אי עבור הולכי רגל אחרי שביל האופניים אך לפני מעבר החציה כך שהם לא צריכים לרוץ אל מעבר החצייה או להמתין על שביל האופניים.
    * אי עבור כלי רכב ע"מ שימתינו בבטחה לאחר פניה בצומת לפני חציה של שביל אופניים.
    * אי עבור כלי רכב ע"מ שימתינו בבטחה לפני פניה בצומת לאחר חציה של שביל אופניים, וכן, זה אומר שני שלטי מתן זכות קדימה.
    * רצועת תשתית, תאורה וצמחיה משמאל לשביל האופנים להגברת ההפרדה בין שביל האופניים לכביש, לא בין שביל האופניים למדרכה ובטח שלא על המדרכה.
    * הפרדה מלאה, את כלי הרכב אפשר לנתב לגשרים, רוכבי האופניים והולכי הרגל ממשיכים כרגיל מתחת לגשר.
    * בסרטון הבא אפשר גם לראות איך נראית צומת הולנדית אשר קיים שביל אופניים דו-סיטרי.
    https://www.youtube.com/watch?v=37_plwJ0kLU

    השבמחק
  3. אנונימייוני 28, 2017

    רוכב יקר,
    היום הפסקתי לקרוא את הבלוג שלך בסוף הפיסקה הראשונה, ויותר לא אשוב לקרוא בו.
    אני רוצה, אבל לא ארשה לעצמי.
    אני קורא אדוק של הבלוג שלך, מעריך את ידענותך, מקצוענותך ודרך כתיבתך המעניינת.
    אבל אחרי שקראתי את שיצא מפיך - כבר לא אוכל "להסתכל" עליך באותה צורה יותר.

    אני הוא הולך הרגל שהפסיק להינות מללכת ברחוב בגלל אנשים כמוך.
    אני הוא הולך הרגל שכבר לא יכול ללכת בנחת עם הילדים שלו במדרכה,לתת להם לדלג לידי. בגלל אנשים כמוך. כשאני יוצא עם הילדים מהבית, הם אזוקים אלי ולא יכולים לזוז סנטימטר לאף צד, כדי שאף רוכב אופניים, כמוך, לא ייגלח אותם פתאום כי הם רצו הצידה לשנייה כי ראו חילזון.
    אני הוא הולך הרגל שממתין לאוטובוס עמוק בתוך הסככה המחניקה, גם בשרב הכי כבד, בגלל שהסח דעת קטן, סיבוב אחד לא במקום, סטייה קטנה לא מתוכננת - והופ, רוכב אופניים שנסע מהר מדי - אולי אתה? יפגע בי, יפיל אותי, יתקע לי כידון בצלע. או סתם יבהיל אותי למוות במקרה הטוב.
    אבל הי, הרי יש לך סיבה מעולה לכך. כתבת אותה בריש גלי. חייך יקרים לך מדי.
    חייך יקרים לך עד כדי כך שהפכת את חיי להפקר.
    הבעיה שלך עם היעדר נתיבי אופניים היא כל כך קשה - שהפכת אותה לבעיה שלי. עכשיו אני צריך למצוא פתרון בשבילך כדי שהמדרכה תחזור אלי.
    אני הולך הרגל שמת לקנות אופניים חשמליים ולהגיע מהר ממקום למקום, לשמור על סביבה נקייה יותר, להפחית פקקים ועצבים - אבל אני לא עושה את זה כי אני לא מסוגל לעולל לאחרים את מה שאתה מעולל לי בכל יום.
    אני מתגעגע לימים שיכולתי ללכת ברחוב ולשמוע מוזיקה באוזניות. היום? אין סיכוי. אני חייב להיות קשוב ודרוך לצלצול פעמון האופניים שלך שמסמן לי לפנות לך את הדרך - במקרה הטוב. או סתם להיות קשוב לרעש השקט כל כך של המנוע החשמלי שמקנה לך מהירות של 30 קמ"ש, מהירות שכולה תיספג בגוף שלי במידה ונתנגש.
    ואתה עוד חכם. אתה עוד הגיוני, סבלני, אדיב. אני יודע. אני קורא אותך כבר שנים. ובכל זאת אתה מעולל לי את זה.
    מה אעשה מול האחרים? המופרעים הצעירים שרוכבים עם יד אחת, מרכיבים בחורה על הרמפה ומחזיקים את הטלפון ביד השנייה?
    אם אנשים כמוך אומרים: "אף חוק לא יגרום לי לשנות את התנהגותי" - איך יש לי סיכוי לשנות התנהגות של אחרים?
    זהו ערב עצוב בשבילי, לגלות שגם אתה נוסע על המדרכה.
    ערב עצוב שבא בסופו של עוד יום שבו לא יכולתי לשמוע מוסיקה בדרכי לעבודה.
    רציתי לצרף כמה לינקים לכתבות עיתונות שמספרות על כמות הפציעות והמוות שהתרחשו בעקבות נסיעת אופניים חשמליים על המדרכה - אבל וויתרתי. אני יודע שאתה מודע להכל. ובכל זאת אתה ממשיך.
    כי חייך יקרים לך מדי.

    השבמחק
    תשובות
    1. לאנונימי- אם נוסעים באיטיות ובאדיבות על המדרכה , פלוס נותנים זכות קדימה להולכי רגל - לפי דעתי זה בסדר לרכב על המדרכה.
      הסכנה של רוכב אופניים על הכביש גדולה הרבה יותר, מסכנה של הולך רגל על המדרכה. ושוב בתנאי שנוסעים באיטיות ובאדיבות. חייו של רוכב האופניים באמת יקרים

      מחק
    2. שלום אנונימי, אני מקווה שתקרא את זה ואולי דעתך תתרכך.

      ראשית, למרות שם הבלוג, אני הרבה יותר הולך רגל מאשר רוכב על אופניים.(אני רוכב ברעננה עד לאוטובוס ומשאיר שם את האופניים. ביעד, שהוא לרוב תל אביב או ירושלים אני הולך רגל)
      שנית אני הרבה יותר רוכב על הכביש מאשר על המדרכה. הן ברחובות הקטנים בשכונה, והן בכבישים ראשיים כשהם פנויים. (לדוגמה כשאני יוצא מוקדם מהבית).
      שלישית, אני לא רוכב ולא מתכוון לרכב על אופניים חשמליים. ואגלה לך עוד סוד, אני אף פעם לא מצלצל בפעמון, אני רוכב בסבלנות במהירות הולך רגל עד שאני יכול לעקוף מבלי להפחיד את הולך הרגל, ובמקטעים מסוימים אני יורד והולך ברגל (ליד תחנת אטובוס שיש לה מפרץ מיותר שמצר את המדרכה לרוחב מגוחך).

      הסיבה לפסקה שהרגיזה אותך כל כך, היא שאני מצלם מצב קיים, בו במקטעים מסויימים ובשעות מסויימות התשתיות לא מאפשרות לי רכיבה על הכביש, ולא רק רכיבה בטוחה אלא רכיבה בכלל. מאחר ואני גם הולך רגל בתל אביב אני מכיר את ההרגשה גם מהצד שלך, ושותף מוחלט למאבק לייצר הפרדה בכבישים ראשיים בין הולכי הרגל, רוכבי האופניים ונהגי הרכב הפרטי, ודוגל בפרט בכך שההפרדה תבוא על חשבון נתיבי הרכב הפרטי (נתיב חניה או הצרת נתיבים כלליים שגם תביא למיתון תנועה. אני גם בעד האכיפה שתתחיל להתבצע כי זה חייב לבוא יד ביד, אבל לצערי צודקים גם משתמשי האופניים שטוענים שהפתרונות שניתנים להם לא מספקים.
      הולכי הרגל והרוכבים שוסו אחד בשני ולא בצדק, הם צריכים לאחד כוחות ולדרוש תשתית טובה יותר עבור כולם על חשבון הרכב הפרטי.

      החוק היבש לא יגרום לי לשנות את התנהגותי, הרי אני (בניגוד לאחרים שלא מודעים) יודע אני נוסע בניגוד לחוק על המדרכה. אכיפה כן עשויה לגרום לכך אבל אני לא מאמין באכיפה לאורך זמן, אני מאמין באכיפה דרך הסדרת תשתית.
      ביום שבו יהיה לי נתיב אופניים לאורך רחוב ירושלים ברעננה, יהיה היום שעליה על המדרכה אפילו לא תעלה על דעתי.(ויותר חשוב, גם לא תעלה על דעתם של המופרעים כלשונך) בשביל זה צריך להצר נתיבים ולבטל מפרצי עצירה של אוטובוסים (שיעצרו בלי מפרץ, הרי אנחנו בעיר) ובאופן כללי לגרום לתנועה לנסוע קצת יותר לאט לאורך כל היום. זה מה שאני רוצה שיקרה ולשם הפוסט מכוון. והמשפט שכתבתי נועד לחדד זאת.

      לצערי, גם כאן אני יודע שאני מכוון גבוה מדי. אם יעשו נתיב אופניים ברחוב ירושלים ברעננה, כנראה יגדעו את כל העצים הבוגרים ויחסלו את רצועת הדשא כדי לייצר מדרכה יותר רחבה שחלקה מסומן כשביל אופניים דו סיטרי, שביל האופניים הזה יסתיים לפני כל צומת ויכריח אותי לבחור בין המדרכה לבין הכביש. בנוסף, בכל מקום בו המדרכה צרה ואין רצועת עצים ודשא, לא ייסלל שביל אופניים והמדרכה תישאר צרה ומזמינת קונפליקטים.

      הבעיה שלך ושלי כאחד, היא שלא מתייחסים לתשתית הנדרשת עבור רוכבי האופניים ברצינות. ומנגד מתייחסים ברצינות תהומית מדי ל"זכויות הרכב הפרטי".

      נ"ב, כשסללו את שביל האופניים המגוחך באבן גבירול גרתי ליד כיכר רבין. כשחנכו אותו נסעתי עליו בדיוק פעמיים ולאחר ששתי הפעמים הסתיימו בכמעט תאונה עם הולכי רגל (לרוב כאלה שבדיוק ירדו מאוטובוס), חזרתי לנהוג על הכביש באבן גבירול. מנגד, הרכיבה בבלוך היתה תענוג צרוף עם חנוכתו. וגם ההליכה ברגל בבלוך על המדרכה השתפרה פלאים.

      מקווה שתמשיך לקרוא למרות המשפט המרגיז. כי אם אפילו אני משקף כך את המציאות כנראה שמדובר בבעיה אמיתית שלא מוגבלת למופרעים ואנשים חסרי התחשבות. מטרת הפוסט היא לקדם את פתרונה ולא לחרחר ריב.

      מחק
  4. אנונימייוני 29, 2017

    מילת המפתח היא *אם*. את ה*אם* הזה אפשר להחיל גם על הכביש.
    *אם* נהגי הרכב יסעו באיטייות ובאדיבות בכביש, פלוס יתנו זכות קדימה לרוכבי האופניים - לפי דעתי זה בסדר לרכב על הכביש.
    אבל אנחנו לא מדברים על עולם אוטופי, אנחנו מדברים על המציאות. ובמציאות, נהגי הרכב לא נוהגים בצורה המתבקשת, ולכן רוכבי האופניים עולים למדרכה. וגם הם לא רוכבים בצורה המתבקשת, ולכן הולכי הרגל משלמים את המחיר.

    השבמחק
  5. בעיה משמעותית של רוכבי אופניים (וגם קטנועים / אופנועים) בצמתים קטנות בהם המחזור תלוי בתנועה ואינו קבוע הוא חיישני רמזור שמיקומם לא ידוע (האזור שסמוך לקו העצירה מלא בקווי חיתוך, והחישנים מסתתרים היכן-שהו), וכך הרוכב תקוע ברזמור בלא שהופך לירוק, כל זמן שלא עומד איתו רכב. לעיתים הרכב עומד במרחק בטוח מהרוכב, ואז גם הוא לא מפעיל את החיישן והרמזור נשאר אדום, קורה לי לא מעט.

    יש צורך בסימון ברור וידוע של מיקומי החיישן בצמתים אלו, כדי שרוכבי אופניים הנדרשים לעמידה מדוייקת על החיישן, ידעו היכן לעמוד, בינתיים נדמה שהעיריה המקומית רק מוסיפה יותר קווי חיתוך מבלבלים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימייוני 29, 2017

      זו לא בעיה כלל כיוון שרוכבי אופניים לא צריכים להיות על הכביש כלל (אזור מיתון תנועה הוא לא כביש לטעמי) ואם הם עומדים ברמזור בשביל אופניים אז בדיוק כמו הולכי רגל הם יכולים ללחוץ על לחצן.
      מי שמפנה את רוכבי האופניים לנתיב מסומן בצבע על הכביש יגרום למותם של עשרות רוכבים כל שנה.
      כפי שהיה אפשר להציל את כל אלה שנהרגו בתאונות חזיתיות בכבישים ללא הפרדה בדרום, בצפון ובאיו"ש ע"י השקעה בתשתית מתאימה כך אפשר למנוע את כל מאות ההרוגים העתידיים מבין הרוכבים שיהרגו בכבישים עד שמישהו יתעשת ויקבע נהלים ברורים לסלילת שבילי אופניים עם הפרדה מלאה מכלי רכב ואיסור על סימון נתיב בכביש לרוכבים.
      זו הבעיה המשמעותית, לא איזשהו חיישן לא רלוונטי.

      מחק
    2. ההנחיות ברורות. לא בכל מקום צריך לעשות הפרדה קשיחה. עוצמת ההפרדה נובעת מהיקף ומהירות נסועת הרכב הפרטי.
      באזורי מיתון תנועה נוסעים על הכביש.
      בכבישים מהירים (כולל דרכים עירוניות עורקיות בתוך העיר), נרשת הפרדה קשיחה
      באמצע (רחובות רגילים) לא נדרשת הפרדה קשיחה למעט מקומות מסוימים, כמו בדוגמה של הצומת ההולנדי שבו יש איי תנועה קטנים. הסיבה לכך שהיא לא נדרשת היא שדרישה של "הטוב ביותר" עשויה להוביל לאי עשייה במקומות שבהם לא ניתן להגיע לטוב ביותר. מהנתונים שאני מכיר, גם סימון ללא הפרדה קשיחה, ברחובות מותאמים לכך מבחינת המהירות, מסיר קונפליקטים ומציל חיים. כל עוד הוא איכותי, ברור ורציף.

      מחק
    3. אנונימייולי 01, 2017

      הרוכב לאוטובוסים, אני לא מסכים, בכל מקום שאינו אסור מיתון תנועה בו הרוכב יכול לנוע במרכז הכביש הרי שאם לא יהיה שביל אופניים מופרד תוגבל תנועתו לצד ימין בכביש, צמוד לכלי רכב חונים ואז יקרה בדיוק כמו שקרה שבוע שעבר שרוכב נפצע באורח קשה מפתיחת דלת, באותה מידה נפצעו רוכבים מהתפרצויות של כלי רכב חונים, חסימת נתיב ע"י כלי רכב שנכנס לחניה, פורק סחורה וכדו'.
      אסור להתעלם מהמצב בארץ בו כמות גדולה של הרוכבים נעים על כלים שמגיעים ללא מאמץ למהירות רכיבה גבוהה ומתרבות הנהיגה בכבישים, אחוז גבוה מנהגים לא מאותתים כלל, במיוחד לא בשטח עירוני ונוהגים בפראות בעיר, פה זה לא אירופה, ולכן חובה למנוע מראש את החיכוך הזה.
      בכבישים בהם אסור לחנות לאורך שולי הכביש אז בהחלט נתיב אופניים על הכביש הוא פחות בעייתי, זאת אם קיימת אכיפה טובה של מהירות כלי רכב (מצלמות לאורך כל הכביש) אך לרוב מדובר בכבישים בהם מהירות כלי הרכב גבוהה ששם חובה הפרדה קשיחה.
      ולכל המסקנה שלי שאין מקום לרוכבי אופניים על הכביש.

      מחק
    4. אנונימייולי 01, 2017

      יקון (הנייד ביצע שינויים במקור):
      ...בכל מקום שאינו אזור (ולא אסור) מיתון תנועה בו הרוכב...
      ...באותה מידה יפצעו (ולא נפצעו) רוכבים מהתפרצויות של כלי רכב חונים...
      ...ולכן (ולא לכל) המסקנה שלי...

      מחק
  6. אנונימייולי 01, 2017

    תיקון (הנייד ביצע שינויים במקור):
    ...בכל מקום שאינו אזור (ולא אסור) מיתון תנועה בו הרוכב...
    ...באותה מידה יפצעו (ולא נפצעו) רוכבים מהתפרצויות של כלי רכב חונים...
    ...ולכן (ולא לכל) המסקנה שלי...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא מסכים עם האמירה ש"אנחנו לא אירופה". אנחנו בהחלט יכולים להיות אירופה. אבל זה מתחיל בתשתיות אחרות ולא בפשרות.
      כשאתה תשתיות איכותיות, אתה יכול למנוע חלק מהמפגעים שדיברת עליהם. כך לדוגמה הנתיב האיכותי במשה דיין מופרד בפס סלחני מדי. שמאפשר לרכב פרטיים לעבור אותו בטעות (הם ירגישו אותו, אבל אם אין להם כוח לתקן אז הם יחסמו את הנתיב) אותה תצורת שביל בברצלונה משתמשת בפלסטיקים שנקראים "ארמדילו" על שם צורתם. הם בולטים יותר ואותם רכב פרטי לא יכול לעבור סתם בטעות.

      יש גם פתרונות טובים יותר עבור בעיית הדלת הנפתחת מחניות. במקומות מסויימים ראיתי עמודים גבוהים שמפרידים ומקשים עליך לפתוח את הדלת. התוצאה היא שגם כשאתה חונה כך שאתה יכול לפתוח אתה דלת ליד הנהג, אתה עושה זאת בזהירות כדי שהפח של האוטו שלך לא ייפגע (וכך משפר גם את הבטיחות לרוכבים).

      צביעת נתיב ברור, גם ללא הפרדה קשיחה, עושה פלאים להתנהגות נהגים. כללים ברורים בצומת, לרבות דגש על ניראות, עושים פלאים גם כן. אם יהיו לנו תשתיות ברמה האירופאית נהיה אירופאים.

      מחק
    2. אנונימייולי 02, 2017

      כשאמרתי שאנו פה לא באירופה לא כיוונתי לתשתיות אלא להתנהגות הנהגים, תרבות הנהיגה, החפיפניקיות וה־"יהיה בסדר" מנטרה, לא הייתי בהיר כיוון שלא רציתי שישתמע שהדברים מכוונים לאוכלוסיה ממוצא מסוים.
      אותה תרבות לא הולכים לשנות באמצעות תשתית או אכיפה ולכן לדעתי רצוי מראש לנסות להגביל חיכוך בין נהגים לרוכבים.
      אבל זו דעה אישית שלי שלא מבוססת על ידע וניסיון מקצועי בתחום הזה.

      מחק
    3. אנונימייולי 03, 2017

      נ.ב.
      הרוכב לאוטובוסים, תודה על המענה ובכלל על הפוסטים המעניינים והמחכימים פה בבלוג.
      הייתי רוצה לראות עוד פוסטים פה שעוסקים בסטנדרטים, נהלים ותקנות של שבילי אופניים, במיוחד בהקשר שלנו, מה קיים ונאכף או מונחה ע"י משרד התחבורה אם בכלל מאחר שאני לא עוסק בתחום אך הנושא קרוב לליבי.

      יש אולי קשר להנחיות של משרד בינוי ואולי אף משרד הפנים (רשויות מקומיות) מבחינת תשתית לאחסון אופניים (שאני משער שאינן קיימות כיום), שיעודדו שימוש באופניים.
      לדוגמה, חיוב על התקנת כלוב אחסון משותף לבניין על חשבון מקום חנייה לרכב, כולל נקודות חשמל לטעינה (פה יש מקום לתקינה ישראלית של אופניים חשמליים כך שניתן להגביל למתח נמוך) - משרד הבינוי.
      דוגמה נוספת, קביעת מינימום מקומות לקשירת אופניים ואחסון מאובטח (בתשלום, לבעלי כלים חשמליים) במסופי תח"צ וצירי תח"צ ראשיים עפ"י מספר משתמשים יומיומי - משרד הפנים או תחבורה.

      מחק
    4. אני גם מבין קטן מאד בזה. (אני מומחה לאוטובוסים ולא לאופניים).
      אני יודע שקיים חיוב ליצירת מחסני אופניים ואני חושב שההיקף גדל לאחרונה. ומנגד כתבתי פוסט על תקן החניה החדש שמצמצם, תיאורטית לפחות, את מספר החניות בכל בניין.

      מחק