לאחרונה שמעתי שלתל אביב נכנסים כל יום כמיליון אנשים.
במקום אחר שמעתי שלתל אביב נכנסים כל יום כ-500,000 רכבים.
בהתחשב בנתון שבכל רכב יש 1.1 אנשים בשיא בוקר, הרי שלתל אביב נכנסים 550,000 אנשים ברכבים פרטיים ו-450,000 אנשים בתחבורה ציבורית. 45%.
אני יודע שאנחנו לא קרובים לאחוז הזה בכלל, אחוז הנוסעים בתח"צ עומד על 20-25%.
חשבתי שיהיה מעניין לבחון זאת.
מהי תל אביב?
לשאלה פשוטה זו עשויות להיות כמה תשובות
א. גלעין מטרופולין תל אביב שכולל גם את הערים השכנות
ב. גבולותיה המוניציפליים של העיר תל אביב, לרבות השכונות הגדולות בעבר הירקון, ממזרח לאיילון ובאזור יפו
ג. ה"מנהטן" שלנו - התחום בירקון מצפון, באיילון ממזרח וברחוב קיבוץ גלויות מדרום.
כל בחירה תביא לתוצאה שונה, אני בחרתי בג' - כמה אנשים נכנסים למנהטן שלנו.
איך בודקים?
אין לי נתונים זמינים מול העיניים של מספרי נוסעים. אך יש נתונים של מספר נסיעות האוטובוס הנכנסות כל יום מכל ציר כניסה.
את המספר הזה מכל ציר כניסה חילקתי בחצי (כדי לקבל רק את החצי הראשון של היום), הכפלתי ב-40 שהוא ממוצע הנוסעים לנסיעה (יש שונות גבוהה בין מפרקיות עמוסות עם מעל 100 נוסעים לנסיעות דלילות עם 10 נוסעים ופחות לנסיעה. המספר 40 הוא הערכה גסה שלי בלבד) וזאת מאחר ומרבית השירות ניתן באוטובוסים רגילים וברובם יש מילוי יפה אך אין צפיפות מטורפת).
איך הגעתי ל-40? הממוצע הארצי הוא 30 - סביר שבשיא בוקר לכיוון תל אביב הממוצע גדול מהממוצע הארצי ולכן הלכתי על ה-40 הזהיר.
כמה קיבלתי? בואו נראה.
1. גשר רוקח מעל הירקון (התערוכה).
סמוך לגשר רוקח נמצא מסוף רידינג, ולא יהיה נכון לספור את כל הקווים המסיימים ברידינג כתחנת קצה. לכן, למרות שקוים רבים חוצים את הגשר, חיפשתי אך ורק קווים שלא מתחילים/מסיימים ברוקח.
התוצאה, קו אחד בלבד (לא הכללתי קווי לילה כמובן) - קו 13. עם 26 נסיעות יומיות משכונות עבר הירקון לצפון תל אביב, מתוכם לקחתי חצי (13 נסיעות), הכפלתי ב-40 והרי לכם 520 נוסעים בחצי הראשון של היום שנכנסים מגשר רוקח לתל אביב.
אבל - קו 13 קו כמעט שכונתי, אולי אין עליו 40 נוסעים בכל נסיעה אלא פחות? יכול להיות, אבל כאן נכנס חוק הממוצעים, כשנגיע לצירים הכבדים עם המפרקיות תשאלו את השאלה ההפוכה, ואני מקווה שבסוף זה יתאזן.
2. גשר אבן גבירול
מעט מאד קווים באופן מפתיע עושים שימוש בגשר אבן גבירול. ואחרי שהורדנו את 55-56 שמסיימים ברידינג נשארנו עם פחות, החזקים הם 26,47,48,189,289 ויש עוד כמה חלשים יותר. חלקם מפרקיות, וניתן להניח שיש בהם יותר מ-30 איש לנסיעה וחלקם, כמו קו 608 של נתיב מאצטדיון נתניה, לא מלאים. נקווה שהממוצע עובד.
סה"כ - 385 נסיעות, נחלק ל-2 ונכפיל ב-40 - 7,700 אנשים.
3. דרך נמיר
זהו ציר הכניסה העיקרי לתל אביב מצפון לתחבורה הציבורית, החל מהצפון הרחוק ועד לצפון הקרוב. בהתאמה יש המון קווים והמון נסיעות. 750 נסיעות נכנסות בחצי הראשון של היום, 30,000 אנשים. גם פה יש הרבה מפרקיות והרבה קווים באוטובוסים רגילים.
4. ההלכה
כל אוטובוס שנוסע על האיילון (ואין הרבה כאלה מכיוון זה), עולה איפשהו על גשר ונכנס פנימה. לכן לא אבדוק את האיילון שמהווה את קו הגבול של מנהטן שלי. לנוסעים ברכבת אתייחס בסוף. וכך הגענו להלכה.
ארבעה קווים בלבד נכנסים לתל אביב מההלכה, שלושה דלילים וזניחים אבל הרביעי - קו 66 - הוא קו עם תדירות מפוארת וגם מופעל לעיתים במפרקי.
ביחד כולם אחראים ל-80 נסיעות בחצי הראשון של היום - 3,200 נוסעים בלבד.
5. מודעי
קו אחד בלבד חוצה את גשר מודעי - קו 58 שבכלל מופעל במיניבוס, אבל אני נאמן לחוק הממוצעים שלי. על 19 נסיעותיו בחצי הראשון של היום לכיוון תל אביב הוא מכניס לנו 760 נוסעים.
אולי זה המקום להתייחס למתחם הבורסה אשר הוא בהחלט חלק מהמנהטן שלנו למרות מיקומו בצד השני של האיסט ריבר שלנו. הנוסעים ברובם עולים בשכונות מגורים ויורדים במוקדי תעסוקה. אחת היא לי אם הם ירדו בבורסה או תחנה אחר כך. בחישוב הממוצעים שלי זה אמור לבוא לידי ביטוי. (ככה זה כשהכל לא מדויק...)
אמנם אני מאבד נוסעים בקווים שלא נכנסים כלל לתל אביב (קו 67 לדוגמה), אבל כמעט ואין קווים כאלה את כל השאר אני סופר.
6. ז'בוטינסקי
ציר הכניסה העיקרי לתל אביב ממזרח, לא סתם זהו הציר שנבחר לקו הסעת ההמונים הראשון במטרופולין. על 776 נסיעות האוטובוס שחולפות בו בחצי הראשון של היום נקבל 31,040 נוסעים. הוא כרגע השיאן שלנו. סביר להניח אגב שכאן אנחנו בהערכת חסר מאחר והציר הזה מארח את הקווים העמוסים במדינה לרבות קו 1, הקו המקדים. אבל לא נסטה מהמתודלוגיה (זה מתקזז עם מקומות שבהם אנחנו בהערכת יתר...)
7. על פרשת דרכים (ערבי נחל)
ציר הכניסה העיקרי מגבעתיים, קווים חזקים כמו 63 ו-55 עוברים בו, כמו גם 480 מירושלים ועוד כמה קווים פחות חזקים.
338 נסיעות עושות דרכן לתל אביב בחצי הראשון של היום, 13,520 נוסעים.
8. מוזס
בקצה רחוב מוזס מותר לפנות ימינה בלבד, ומנגד עכשיו אין שמאלה מנמיר למוזס. אנומליה זו מביאה לכך שאין אף שירות על מוזס לכיוון תל אביב (63 שנע על מוזס בכיוון ההפוך מופנה לכיוון על פרשת דרכים בכיוון לתל אביב ונספר קודם).
0
9. השלום (גבעת התחמושת)
ציר כניסה עיקרי מכיוון מזרח, אך מאחר והוא מושך לדרום מזרח התנועה לתל אביב מתפצלת יפה בינו לבין יצחק שדה, לה גרדיה וההגנה שנגיע אליהם בהמשך. לכן יש לו רק 223 נסיעות לכיוון תל אביב בחצי הראשון של היום, 8920 נוסעים. הקו העיקרי הוא כמובן 56.
10. יצחק שדה
רק כ-100 נסיעות עושות דרכן לתל אביב דרך יצחק שדה בחצי הראשון של היום, 4,000 נוסעים. הקו החזק הוא 9.
11. לה גווארדייה
מסיבות שונות הפך לה גווארדיה לציר הכניסה העיקרי לתל אביב מדרום מזרח, על גשר לה גווארדיה מתלכדות נסיעות עירוניות רבות מדרום מזרח המטרופולין עם נסיעות בינעירוניות העולות מהאיילון בגשר לה גווארדיה ונכנסות לתל אביב, מי לתחנה המרכזית ומי דרך המסגר ובגין עד ארלוזרוב.
קווים חזקים - 36/37 העירונייים, 405 מירושלים, סה"כ 370 נסיעות בחצי הראשון של היום לכיוון תל אביב, 14,780 נוסעים.
12. ההגנה
לא קווים רבים עוברים בהגנה, אבל אחד מהם, 204 מאפיל בתדירותו על כל היתר.
סה"כ 208 נסיעות, 8320 נוסעים.
13. דרך חיל השריון
לא אבדוק את קיבוץ גלויות, כי היא, כמו האיילון, גבול דמיוני של המנהטן שלי. כל הקווים מקיבוץ גלויות נכנסים לתל אביב דרך אחד הרחובות שיוצאים ממנה צפונה. הראשון הוא דרך חיל השריון, המנקז מלבד את המגיעים מקיבוץ גלויות לכיוון התחנה המרכזית, גם את כל השירות מחולון. שירות מבוסס מפרקיות ועמוס עד אפס מקום שבו אני בטוח שאני חוטא בהערכת חסר.
436 נסיעות (בחצי הראשון של היום לכיוון ת"א), 17,440 נוסעים. חשוב לציין שהכניסה מדרום לכיוון תל אביב, על אף שסביר שהיא חזקה יותר, מפוצלת להרבה יותר צירים. זה מסביר את החולשה היחסית של דרך חיל השריון לעומת ציר ז'בוטינסקי או דרך נמיר.
14. שדרות הר ציון
168 נסיעות, 6720 נוסעים. גם הציר הזה מארח מפרקיות כמו 289, וגם כל מיני קווים דלילים יותר.
15. שוקן
ציר חזק, עקב היותו המשכו הטבעי של אלנבי, עם 327 נסיעות בבוקר לכיוון תל אביב, 13,080 נוסעים. נציין את קו 172 מחולון כקו החזק ביותר בציר זה.
16. הרצל
כמו רחוב מוזס, גם רחוב הרצל בקע הזה ריק מאוטובוסים, הם עוברים לשוקן הרחב יותר. 0 נסיעות ונוסעים. וכך גם שאר הרחובות הקטנים עד המפגש של קיבוץ גלויות עם סלמה.
17. סלמה (מקיבוץ גלויות מזרחה)
אחד הצירים העיקריים המובילים תנועה מיפו ובת ים בואכה תל אביב, לרבות קו 1 שלנו וקווים חזקים אחרים. כל הקווים בלי יוצא מהכלל ממשיכים זמן קצר אחר כך צפונה, דרך העליה או הר ציון.
28 נסיעות בחצי הראשון של היום - 11,200 יומי, ואני די בטוח שאני בהערכת חסר כי השירות מבת ים בכל הקווים (1,25 וכו') מופעל במפרקיות ועמוס מאד בשיא בוקר.
18. שדרות ירושלים. (מצפון לסלמה)
שדרות ירושלים מנקזת הרבה תנועה, אבל בסלמה היא מתפצלת, חלק גדול פונה לסלמה וחלק קטן יותר ממשיך ישר, נציין את קו 18 כקו העיקרי. שמופעל לרוב במפרקית.
271 נסיעות בחצי הראשון של היום - 10,840 נוסעים
19. נחום גולדמן _מכיכר השעון צפונה)
מאחר ויפת חד סיטרי והרחובות קטנים. כל שירות התח"צ עובר בשדרות ירושלים. למעט קו 100 התיירותי על 7 נסיעותיו היומיות ואותו אני לא מחשיב.
הרכבת
את הרכבת נחשב בצורה דומה אבל שונה.
נאמנים למתודלוגיה נספור אך ורק את תחנות תל אביב מרכז, השלום וההגנה. יש לנו נתוני יורדים ב-2016 העומדים על קצת יותר מ-18 מליון בשנה.
את המספר הזה נחלק בחצי (לקבל רק את חצי היום הראשון) ונחלק ב-285 ימי עבודה בשנה. קיבלנו 32,000 אנשים שיורדים בתחנות תל אביב בבוקר.
אחוז גדול מהנוסעים ברכבת ממשיכים ליעדם ברגל או באופניים, אך תאמרו וודאי שיש את אלה שעולים על אוטובוס להמשך דרכם. בואו נניח שאלה נוספים על הארבעים שהנחנו קודם, כלומר האוטובוס (נניח קו 204 שעובר בתחנת ההגנה) מגיע עם ארבעים אנשים לתחנת הרכבת ושם מתמלא עד אפס מקום. וזאת כיוון שאין לי דרך לחשב זאת בצורה טובה יותר.
מוניות שירות
35 מליון נוסעים במוניות שירות בשנה, חלק גדול מהם בקווים שמובילים לתל אביב. (לא כולל קווים פנימיים בתל אביב).
בואו נניח שמדובר ב-20 מליון מתוכם. נחלק בחצי (רק בכיוון הלוך) ונקבל כעשרה מליון. נחלק ב-285 ימי עבודה וקיבלנו כ-35,000 נוסעים שנכנסים במוניות שירות לתל אביב. נחלק שוב בשתיים לקבל רק את החצי הראשון של היום וקיבלנו 17,500.
הנתיב המהיר
מבלי לחשב יותר מדי, אני מניח כ-2,200 חונים ומגיעים בשאטלים של הנתיב המהיר (מספר החניות כפול 1.1 לרכב). כאמור, אני מתייחס לבורסה כחלק מהגוש של מנהטן. אליהם נוסיף עוד כמה שמגיעים עם קווי 100 מירושלים, באופניים מכפר חב"ד, אנשים שמוקפצים לנתיב המהיר מכל מיני מקומות על ידי נהגים אחרים וכו' ואני מאמין שלא נעבור את ה-3,000.
אז כמה נכנסים לתל אביב בתחבורה ציבורית?
הגעתי "רק" לכ-235,000 נוסעים ביום שנכנסים לתל אביב. הרבה פחות מ-45% שאכן נשמעה לי לא הגיונית.
אמנם אני נמצא בתחושה חזקה שאני בהערכת חסר ואין לי בעיה לעגל ל-250,000, אך בכדי להגיע ל-450,000 הנוסעים שחיפשתי ממוצע הנוסעים באוטובוסים אמור להתקרב ל-90 וזה לא הגיוני.
קיימות שתי אפשרויות:
או שהנתון של מליון הנכנסים לא נכון והוא נמוך יותר. יש לנו 500,000 נכנסים ברכב פרטי ו-250,000 בתח"צ, סה"כ 750 אלף נכנסים לתל אביב. מתוכם שליש בתחבורה ציבורית.
או שהנתון של 500,000 רכבים לא נכון, לתל אביב נכנסים מליון איש ביום, מתוכם 250,000 בתחבורה ציבורית ועוד 750,000 ברכב פרטי. סה"כ רבע מהנכנסים עושים זאת בתחבורה ציבורית
מה נכון? אני נוטה לאפשרות השניה.
אז אסתפק בהשערה מבוססת שכרבע מליון אנשים נכנסים בתחבורה הציבורית לתל אביב. והם מהווים רבע מכלל הנכנסים לעיר. זה כמובן לא כולל את אלה שנוסעים בקווים הפנימיים של תל אביב (עוד כ-40 אלף נוסעים ביום).
אם כולם היו נוסעים ברכב פרטי, אף אחד לא היה נוסע לשום מקום...
זה מסביר למה אנחנו חייבים מערכת הסעת המונים. במנהטן המצב לא רק הפוך אלא הפוך בריבוע. מתוך 18 מליון נכנסים ביום, רק 2 מליון עושים זאת ברכב פרטי והשאר בתחבורה ציבורית...
מנהטן היא דוגמה קיצונית, אבל בהחלט יש לשאוף למצב בוא אחוז הנכנסים בתח"צ למרכז העניינים מגיע ל-%40 ואף 50%. זה יעד שאפתני אבל בר השגה.
ועוד תובנה קטנה - כ-2.5 מליון נסיעות נוסע נרשמות בתחבורה הציבורית מדי יום. (זה גם הלוך וגם חזור). האם ייתכן שחמישית מכלל הנוסעים בתח"צ הם אנשים שנכנסים לתל אביב בבוקר וחוזרים ממנה אחה"צ? בהחלט יכול להיות.
ממש מעניין! אחלה פוסט!
השבמחקמעניין לעשות סיכום של כמה מגיעים מצפון, כמה ממזרח וכמה מהדרום.
ממבט מהיר נראה שהרבה פחות אנשים מגיעים מהצפון. זה לא נתון מדוייק כי בקשר לרכבות ומוניות שירות לא נתת מידע מדויק.
מעניין גם איך זה מתיישב עם מפת הפקקים.
ומעניין מאוד לדעת מאיפה הכי קל להכנס לתל אביב בתחבורה ציבורית.
באוטובוסים ממזרח 80,000 (45%), מדרום 60,000 (33%) ומצפון 40,000 (22%) בערך.
מחקלגבי השאר קשה יותר לנתח, אבל כמו שציינת, הרכבת בעיקר עובדת על ציר צפון/דרום ולכן מאזנת את התמונה.
לגבי מפת הפקקים אני לא יודע איך לנתח, אבל ברמת העיקרון הפקקים הגדולים בבוקר דווקא לא קורים בכניסות לתל אביב אלא בטבעות הרחוקות יותר. כביש 4 הוא לדעתי הכביש הכי פקוק במדינה ומקשה על כל מי שגר לאורכו (נניח ברשל"צ או בכפר סבא) בכלל לצאת מהעיר. קיים פקק מפלצתי בכביש 2 באזור נתניה (בין מחלף נתניה למחלף פולג) וכו'. תל אביב עצמה מתמלאת קצת יותר מאוחר.
לאור זאת, אם צלחת את תחילת המסלול, הכניסה לתל אביב בדרך כלל עוברת חלק, כאשר הנת"צים בדרך נמיר מצפון או בדרך חיל השריון מדרום כמובן עוזרים לזה מאד.
הערה: הפקק נתניה-פולג הוא ההקדמה הקטנה לפקק פולג-וינגייט-הרצליה.
מחקשם כבר יש נתצ...
השבמחקלגבי כניסות רכבים פרטיים: לנתיבי איילון נכנסים רק כ-550 רכבים ביום לשני הכיוונים יחד. הייתי מעריך לפי זה שכמות הכניסות לתל אביב ברכב פרטי קטן בהרבה מחצי מליון.
השבמחקאתה כנראה מתכוון ל-550,000.
מחקיכול להיות, אין לי מספר מולי, אבל גם יש הגיון בכך שנתיבי איילון אחראים לבערך חצי (או קצת יותר) וכל שאר הכניסות האחרות ביחד אחראיות לבערך חצי.
יש דרך לבדוק כמה אנשים נכנסים ויוצאים מירושלים בתח"צ?
השבמחקכמובן שאפשר לבדוק זאת באותה הדרך. וסביר שנגיע למספרים יפים.
מחקאבל ירושלים היא מפלצת תחבורה ציברוית בזכות עצמה וכוללת המון נסיעות פנימיות, לי קצת קשה לצייר גבולות גזרה של "מנהטן הירושלמי" ברור לי ששכונות ענק כמו גילה, רמות ופסגת זאב וגם שכונות קטנות יותר כמו הר נוף יכולות להיות בחוץ אבל לא ברור לי איפה בדיוק אני מסמן את הגבול.