יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

מנהרת עזריאלי - הצעה לצוות מהיר לעיר

מנהרת עזריאלי (בגין) ביום כיפור - מקור: כאן
אני לא מכיר מספיק את עבודתו של צוות "מהיר לעיר" מנתיבי איילון, על הצוות הוטלה משימה קשה, לייצר, כמעט יש מאין, עשרות ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה הציבורית בתוך ערי גוש דן. אני לא ממש מקנא בהם כי במקרים בודדים ניתן לעשות זאת ללא פגיעה ברכב הפרטי, אך השר הטיל את כובד משקלו על הפרויקט (לפני ניתוח קיצור הקיבה הביטוי הזה היה יותר מצחיק), ואיים על הרשויות שלא ישתפו פעולה בעצירה תקציבית. זה עבד והרשויות חותמות אחת אחרי השניה על הצטרפות לפרויקט החשוב הזה. זה לא אומר שהן ויתרו על הזכות להתווכח על כל חניה, על כל נתיב ועל כל רמזור, אבל הן למעשה הצהירו שהן מחויבות לתוצר סופי של יותר נתיבי תחבורה ציבורית. הוויכוחים בטח יולידו פתרונות יקרים וארוכים לביצוע שלא משרתים את המטרה (לדוגמה, לא ייסלל נתיב במקום חניות עד שלא ייבנה חניון ציבורי בעומק 4 קומות במימון ממשלתי...) ועדיין הדרך להרחבת מערך הנת"צים נראית קצרה מתמיד.

עד שנקבל בשורות מעשיות ולא רק לחיצות ידיים, אני רוצה להציע פתרון נקודתי אחד, לעבודה של הצוות מול עיריית תל אביב. הפיכת מנהרת עזריאלי/בגין/קפלן או איך שלא קוראים לה למת"צ - יש שיגידו, החזרת עטרה ליושנה.

מת"צ קפלן בשנת 2000 לערך -
העבודות על המנהרה החלו והקטע המרכזי שלו כבר נסגר,
אבל אפשר לקבל תחושה של איך הוא נראה בימיו הטובים
מקור - ארכיון הארווארד
תודה לגולש mauzer מפורום תחצ בתפוז
שאיתר עבורי את התמונה
כל הנוסע בתל אביב באחד הקווים המדשדשים לאורך רחוב בגין, ויש המון קווים חזקים בתוואי הזה, חווה על בשרו את התכנון הלא שיוויוני בו הרכב הממשיך ישר מקבל עדיפות במנהרה בעוד האוטובוסים הממשיכים ישר תקועים עם כל הרכבים שרוצים לפנות ימינה או שמאלה, לקפלן או לדרך השלום ונתיבי איילון. מדובר בעשרות אלפי נוסעים ביום, שחלקם רק עוברים שם בדרכם ממוצאים אחרים ליעדים אחרים, וחלקם רוצים להגיע או לצאת בדיוק משם, ממוקד הכוח הזה שנקרא עזריאלי+הקריה+מגדל קרית הממשלה (+מתחם שרונה+תחנת רכבת השלום+בית קלקא ובנייני משרדים קטנים נוספים+עוד מעט מגדל עזריאלי שרונה).

יש הנוטים להאשים את חפירות הרכבת הקלה, שאין ספק שהגדילו את זמן הנסיעה, אבל האמת היא שהמצב, בעיקר מבחינת נוסעי האוטובוסים לעומת הרכב הפרטי במנהרה, היה נורא ואיום עוד קודם. ולכן נדרש פתרון לא זמני אלא קבוע, כזה שיישאר גם אחרי חנוכת הרכבת הקלה.

לפני הפתרון, קצת רקע: המנהרה היא בעצם מטלה ציבורית שהוטלה על היזם של מגדלי עזריאלי, מתוך תפיסה שרווחה בשנות ה-90 לפיה צריך פתרונות הפרדה מפלסית לרכב הפרטי במקומות עם גודש רב, גם בתוך התווך העירוני. מכל מיני סיבות שלא חקרתי, העבודה על המנהרה החלה רק בשנת 2000, חמש שנים לאחר חנוכת מתחם עזריאלי, היא עלתה 100 מליון ש"ח ונמשכה 4 שנים. בגדול היו אמורות להיות מאמצע המנהרה גם כניסות לחניון עזריאלי (שלא נכרתה) ולפרויקט דרום הקריה (שנכרתה אבל מעולם לא נפתחה, כנראה גם מחשש לתאונות עקב הנסיעה במהירות גבוהה במחלף העירוני הזה.
בשנת 2003, כאשר כבר היה ברור שמגדלי עזריאלי, הקניון, ותחנת הרכבת הפכו את השוליים האורבניים האלה למרכז עירוני (כי לא סופרים את החיילים שהיו שם גם קודם...) ובמקום יש תנועת הולכי רגל ערה שלא תבייש את מרכז ברלין, נחנך המחלף האנטי עירוני הזה. לא שאני טוען שבלעדיו היתה עירוניות יותר טובה כי "ציר" בגין פשוט רחב ונטול שימושים כדי להיות באמת מרכז עירוני פעיל. אבל אם מחפשים מסמר בארון, הרי הוא השיקוע הזה.
מקור: כאן

מודליסטים יגידו שתרומתו לקיצור זמן הנסיעה עבור נהגי רכב פרטי לא מוטלת בספק, אני נוטה לפקפק בכך. מה שבטוח הוא שביטול מסלול התחבורה הציבורית שהיה שם לפניו, והעברת כל התחבורה הציבורית ל"רמפות" (במקרה שלנו דווקא הרמפות הן במפלס הרחוב) ולחיכוך עם הרכב הפרטי שפונה ימינה ושמאלה, הביאה לפגיעה אנושה במשתמשי התחבורה הציבורית. אם נחשב כמה אנשים נפגעו וכמה אנשים הרוויחו נגלה כנראה שיותר נפגעו. (מחלפים כאלה מוצדקים באמצעות חישוב יר"ם - יחידת רכב מנופחת, לפיה רכב פרטי = 1, ואוטובוס, על 30 נוסעיו בממוצע = 1.8 בלבד).

מה שקורה היום הוא שהאוטובוסים שמגיעים מצפון, לא מצליחים להגיע לתחנה בגלל הפקק שמייצרים כל הרכבים הפרטיים שנכנסים לקריה, ולא מצליחים לצאת מהתחנה בגלל הרכבים הפרטיים שפונים ימינה לקפלן (שמשמש גם כשער הכניסה לכל החניות התת קרקעיות של דרום הקריה). הם לא מצליחים לעבור את הרמזור כי כמות הרכבים הפרטיים שנשפכים מדרך השלום (ומנתיבי איילון) לבגין סותמת כל פעם מחדש את הצומת בבוקר. וכשהם כבר מצליחים לעבור הם תקועים עם כל הרכבים האלה בדרך להצרה שנגרמת על ידי תחנת יהודית (וכאמור, גם לפני עבודות הרק"ל היה שם פקק שנגרם בעיקר מהמכוניות שיוצאות ממנהרת עזריאלי). בכיוון ההפוך התמונה דומה, אם כי עיקר הבעיה הוא דווקא אחר הצהריים, כאשר מאות מכוניות מנסות להידחס לשני מסלולי פניה ימינה מבגין לדרך השלום ולאיילון, ועושות זאת גם על חשבון רציף תחנות בית קלקא, 

אפשר להחזיר את מסלול התחבורה הציבורית למרכז הכביש? בתוך המנהרה?
אני טוען שכן, אבל אסייג את דבריי בכך שאין לי כלים לבדוק זאת לעומק.

אבל אין מדרכה במנהרה, איפה יוצבו התחנות ואיפה יחכו האנשים?
אוטובוסים לא צריכים את שני הנתיבים לכיוון שיש במנהרה. כאשר הם יורדים למנהרה מספיק להם נתיב אחד, כאשר הם עולים חזרה החוצה הם צריכים שניים, האחד כמפרץ לתחנות והשני כנתיב עקיפה, וכמובן ברמזור היציאה מהמנהרה כדי שיהיו להם שני נתיבים.

התרשים הבא מציג את המצב הקיים והמוצע. להזכירכם אני לא גרפיקאי ואין לי אוטוקאד, ולא טרחתי להציג את הפרטים הקטנים (כמו את הפניות החופשיות ימינה). מקווה שהתרשים מובן.


הרעיון הוא שתחנות בית קלקא ועזריאלי, מאוחדות לתחנה אחת הנמצאת במנהרה, מצפון לקפלן עבור הנסיעות צפונה ומדרום לקפלן עבור הנסיעות דרומה. שלושת הנתיבים מסודרים כך שיש מקום למדרכה ברוחב נתיב אחד שתאפשר הצבת תחנות. רוחב זה מאפשר לנצל את חלקו לגרם מדרגות שעולה למעלה לגשר ויש אפשרות גם לשלב מעלית להנגשה (הריבוע הקטן בקצה גרם המדרגות. לא מופיע בתרשיםה קצה השני וכמובן שאני אשמח אם יהיה שם מעבר חציה.
הקו האלכסוני הוא סימון של ההפרדה בין כיווני הנסיעה מתחת לגשר, זה המקום בו היכן שהיה נתיב אחד (בכניסה למנהרה, לא משנה מאיזה כיוון) הופך לשני נתיבים (מפרץ ועקיפה).

נוסעי התחבורה הציבורית מרוויחים שלוש פעמים, פעם אחת את הפקקים הנוראים בצומת שהם יחלפו מתחתיה, פעם אחת את הרמזור ופעם אחת את האיחוד של שתי התחנות לתחנה אחת באמצע. מה הם יפסידו? מרחקי הליכה קצת יותר גדולים (עבור שלושת המוקדים שצמודים לצומת שזה הקריה, קרית הממשלה ועזריאלי, תוספת לא משמעותית, עבור מוקדים אחרים כגון בית קלקא תוספת גדולה יותר). וכן את הצורך לטפס/לרדת מדרגות.

האם כל הקווים יוכלו להשתמש בפתרון הזה?

כנראה שלא. ברור שהקווים שפונים ימינה ושמאלה (לדוגמה 279 או 472) לא ישתמשו במנהרה, ולשאר הקווים צריך לעשות בדיקה של קיבולת בנתיב וקיבולת על המדרכות וכו'. אבל לדעתי כל הקווים העירוניים יוכלו להשתמש במנהרה, בעיק בזכות הקידום של קליטה מכל הדלתות. לקווים הבינעירוניים זמן קליטה איטי יותר ולכן פוטנציאל "תקיעה" ויצירת פקק אוטובוסים גדול יותר וצריך לבדוק אותם בזהירות, האם כולם יהיו בחוץ, או רק חלק, נדע רק כשנבדוק לעומק. מה שבטוח זה שלתחנות הקיימות יהיה שימוש רב אפילו בעתיד.
חשוב לזכור שלדעתי לא ניתן לדחוף יותר משלוש עמדות בכל צד של המנהרה, בעוד היום גם בקלקא וגם בעזריאלי יש יותר משלוש עמדות (5/6) יש שם פשוט יותר מדי קווים ולכן חלק מהקווים ייאלצו להישאר מחוץ למנהרה.

ומה עם הפגיעה ברכב הפרטי, ובאוטבווסים שיישארו מחוץ למנהרה? כמה הפקק שלהם יתארך?
גם זו שאלה שצריך לבדוק, אבל מה שבטוח הוא שממודלים תצא תשובה מחמירה יותר מהמציאות. המודלים מניחים שכל התנועה תישאר בעוד שהמציאות מראה שכפי שבכל מקום שבו מוסיפים תשתית לרכב הפרטי "נולדת" יותר נסועה שהמודלים לא חזו (ולכן גם כבישים חדשים שאמורים לחלץ פקקים נפקקים די מהר), כך בכל מקום שבו מורידים תשתית מהרכב הפרטי "מתאיידת נסועה". המודלים פשוט לא יודעים איך לבדוק זאת. אנחנו מניחים כמובן שחלק מהנסועה תעבור לתחבורה הציבורית. חלק אחר יבחר בפתרונות שהמודל לכאורה כן יודע לחזות (נתיבי איילון, יהודה הלוי ואבן גבירול) וחלק מהנסועה באמת פשוט מתאייד, ואין לזה הסבר טוב חוץ מזה שאנשים הרבה יותר חכמים ממודלים.

ומה עם תאונות הולכי רגל? עוד ציר מוות?
התכנון שאני מציע, שמפריד לחלוטין בין שני כיווני הנסיעה, מקשה מאד על הולכי רגל להסתכן, ובכל מקרה לא אמורה להיות סיבה לאף אחד לעבור מצד אחד לצד שני של המנהרה, אני אמנם לא מכיר תכנון חסין תאונות לחלוטין, אך הכשלים שהביאו לבעיות סדרתיות במת"צ פתח תקווה לא קיימים כאן.


24 תגובות:

  1. תמיד כשאני עובר שם אני משתגע מכמה שהצומת הזאת לא ידידותית.. הלוואי ויעשו משהו כזה!

    לגופו של תכנון, נדמה לי שאם התחנות יהיו הפוכות (שהן יהיו בצד של הכניסה למנהרה ולא של היציאה) אז הפיתול באמצע המנהרה יהיה מתון יותר.
    אפשר גם במציאות אידיאלית להוסיף מנהרות להולכי רגל מהקריה ומעזריאלי מתחת לכביש שנשפכות לגשר קטן מעל המנהרה. זה לא נראה יקר מאוד ויכול לשפר את השירות של התחנות לאיכות כמעט כמו של מטרו.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי איך משפיע על הפיתול באמצע, אבל הסיבה לכך ששני הנתיבים הם ביציאה היא חביור הצורך בנתיב עקיפה עם הרצון שיהיה שני נתיבים בהם ממתינים אוטובוסים ברמזור היציאה.

      מחק
    2. במחשבה שנייה הרעיון של החלפת צד אכן לא יעיל.

      עם זאת נראה לי שבתוך המנהרה יש מספיק מקום לשישה נתיבים של 3.6 מטרים(זה הרוחב שראיתי שלפיו תכננו את המטרונית בחיפה, נראה לי הגיוני להשתמש ברוחב דומה גם פה).
      אפשר לראות זאת כאן:
      http://bit.ly/2gC6ylI
      בgovmap האיכות מספיק גבוהה כדי למדדו מרחק ושם אפשר לראות שרוחב המנהרה הוא כ21.5 מטרים מה שמשאיר אותנו עם 3.58 מטרים לנתיב - די והותר לשני נתיבים לכל כיוון ומדרכה סבירה בהחלט.
      אם מכניסים את התחנות אל מתחת לגשר או לסככה רצינית אחרת אין צורך להוסיף תחנות עומדות על המדרכה מה שמאפשר למדרכה כזאת לשמש את הנוסעים ברווח.

      מחק
    3. התמונה שצורפה הפכה אותי להרבה יותר אופטימי לגבי הרעיון שהועלה.
      אם מקטינים את אי התנועה, ואם את הנתיב הלא מנוצל כיום מנצלים למדרכה מרווחת עם סככה מעליה ואם באמת מיצרים את הפיתול שהוצע, אז ברור שאפשר ליצר ממש טרמינל אוטובוסים מרווח – כשניים וחצי נתיבים מרווחים באזור התחנות לעומת נתיב וחצי בכניסה לתחנות.
      רוצה להדגיש שבכל מקרה נדרשת מנהרת הולכי רגל לשני הצדדים ולא ניתן להסתפק במדרגות/מעלית באזור הצומת. חייבים בכל מקרה גם מסיבות בטיחותיות וגם מסיבות של נוחיות שתהיינה כמה נקודות כניסה לטרמינל.
      נקודת חולשה הינה שהפתרון מחייב הנגשה למוגבלי תנועה, כלומר נדרשת מעלית באזור הצומת, וזה כבר הופך את הפתרון ליותר יקר ופחות טריוויאלי.
      מזכיר שטרם עבודות הרכבת הקלה לא היה רמזור ביציאה מהמנהרה לכיוון צפון. לא נראה שהרמזור הזה יידרש כשהעבודות יסתיימו.
      נ.ב הקו האדום לא יסתיים ב-2021. זה כבר ברור לגמרי. בלי קשר אם יש או אין דחיות "רגילות" בפרויקט, יש כעת תקיעה רצינית בכל הפרויקט כתוצאה מהמכרז שהתפוצץ לתשתיות המסילתיות. להערכתי, אם תהיה רכבת קלה ב-2023, נהיה מאד מרוצים. זה מדגיש עוד יותר את נחיצות פתרון מהיר ויצירתי לנושא האוטובוסים.

      מחק
    4. כמובן שבפתרון שאני מציע יישארו הרמזורים ואף יהיה מעבר חציה שם, דבר שיתרום להגברת העירוניות של כל האזור על חשבון זרימת הרכבים המהירה. יש לזכור שבעבר פקק התנועה הגדול לכיוון דרום בצומת חשמונאים נגרם מרכבים שיצאו מהמנהרה וחתכו ימינה (לכיוון המשך דרך בגין או חשמונאים), ופקק גדול לכיוון צפון נגרם מרכבים שיצאו מהמנהרה וחתכו צפונה (לכיוון דרך ז'בוטינסקי) והצטלבו כמובן עם תנועת הרכבים והאוטובוסים שהמשיכו למסגר בדרום או לדרך נמיר בצפון, כך שהרמזורים בכל מקרה צריכים לדעתי להישאר. גם אם לא יקבלו את התוכנית שלי.

      מחק
  2. רעיון יפה מאוד. אני גם לא בטוח שהרכבים הפרטיים ייפגעו כל-כך מכיוון שייתווספו להם נתיבים שקודם לכן שימשו לתחנות, ויהיה להם הרבה פחות חיכוך עם אוטובוסים. לנוסעים ישר בסך הכל יתוסף רמזור אחד, ממש לא נורא. גם הרעיון של דרור למנהרות להולכי רגל נשמע מדליק, והלוואי שעזריאלי וצה"ל ירימו את הככפה.

    מצד שני, יש לי הרגשה שהתחנות האלה תהיינה ממש לא נעימות (שלא לומר לא בריאות) בגלל זיהום האוויר שצפוי שם, ואני כבר מדמיין את כתבת התחקיר על ה"מחדל".

    השבמחק
    תשובות
    1. התחנות לא יחליפו את התחנות של בית קלקא, כי לדעתי את האוטבווסים הבינעירוניים נשאיר בחוץ (בעיקר בגלל זמני הקליטה הארוכים). אבל יהיה שם פחות "פקק של אוטובוסים".
      לגבי אי הנעימות אני מסכים איתך, לגבי הבריאות דווקא אין בעיה כי זו בעצם לא מנהרה סגורה. מה גם שבשניםה קרובות יותר ויותר אוטובוסים עירוניים יהפכו לחשמליים.

      מחק
  3. אנונימידצמבר 06, 2016

    מה שכיף פה זה שאפשר עקרונית לעשות את זה כמעט מחר בבוקר.
    עבודות של שבועות ספורים אמורות להספיק.

    השבמחק
  4. אנונימידצמבר 06, 2016

    יצא לי לנסוע לא מעט בצומת הזה באוטובוסים- בעיקר בין 8 ל-9 בבוקר, בכל ימות השבוע, מדרום לצפון. הבעיה העיקרית שהייתה היא לא הרמזור: בגלל המנהרה רוב כלי הרכב שעמדו ברמזור הם תח"צ ומוניות, וברוב המקרים האוטובוס היה עובר את הרמזור תוך מחזור או שניים. הבעיה העיקרית הייתה התחנות: ריבוי הקווים שעוברים בציר בתוספת תכנון לא אופטימלי של התחנות גרמו לכך שהיו נוצרים פקקים בתחנות: אוטובוס שרצה לעצור בתחנה היה צריך לחכות לאוטובוס שכבר עומד בתחנה, ובינתיים הוא היה חוסם אוטובוס בתחנה אחרת וכו'. זאת הייתה הבעיה העיקרית שם- לא הרמזור.
    חוץ מזה, פיצול הקווים הקיימים בין תחנות במנהרה ותחנות במיקומים הנוכחיים יקשו על הנוסעים לעבור בין אוטובוסים שונים- ומדובר בתחנת מעבר די פופולרית. הנוסעים יאלצו לעלות ולרדת עוד כמה מטרים כדי להגיע לתחנות- כשגם ככה המצב הנוכחי שם לא טוב בצד של עזריאלי. גם הקישוריות לתחנת הרכבת הקלה המתוכננת תיפגע, כי התחנות יורחקו דרומה מהמיקום הנוכחי שלהן. כדאי גם לציין שאם נפח תנועת כלי הרכב הפרטיים גדול- עלול להיווצר מצב שבו יהיה תור גדול של רכבים שמחכים לעבור את הרמזור, שבמקרים מסוימים יהיה ארוך מספיק כדי לחסום את כניסת האוטובוסים למנהרה. בכל מקרה, בעתיד הלא רחוק תנועת האוטובוסים בתוואי אמורה לפחות משמעותית בגלל ההפעלה של הקו האדום- כך שזמני העמידה ברמזור כנראה יתקצרו למחזור יחיד.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים עם החסרונות שהעלית, אבל צריך לשקול אותם מול היתרונות.
      כמו שאמרת, בתחנות קלקא ועזריאלי פשוט עוצרים יותר מדי קווים, אפשר לשפר בקצת את תכנון ה"איזה אוטבווס עוצר באיזו סככה" אבל זה לא ישנה את העובדה שיש שם פשוט יותר מדי קווים על מעט מדי עמדות קליטה. זה "המקום" שאליו כולם רוצים להגיע ולכן זה רק יילך וייעשה יותר גרוע.
      ההצעה שלי מייצרת בנוסף לתחנות הקיימות (שיישארו לבינעירוני) עוד תחנות במקום הפופולרי הזה ומאפשרת לחלק את העומס. במחיר של פגיעה במעבר (בין עירוני לבינעירוני בלבד), ובמחיר של עליה וירידה ובמחיר של פגיעה בקישוריות עם הרכבת הקלה (שניתן למזערו בתכנון טוב דווקא של קצות השיקוע כך שיכלול מעברי חציה, כי רמזור כבר שמו.
      ב-2021 (?) תנועת האוטובוסים אולי תרד, אבל אולי גם תעלה, קו 1 יתבטל וקווים חופפים חלקיים אחרים יצומצמו, אבל קווים אחרים יתוגברו ואנחנו לא יודעים איזה, בינהם גם קווים שעוברים בבגין. ניחוש שלי שעל אף שפריסת הקווים תשתנה, צמצום לא יהיה.

      מחק
    2. בשנה האחרונה אני משתמש הרבה מאד בתחנת עזריאלי בשעות אחה"צ לכיוון צפון. אין ספק שחייבים לייצר פתרון ארוך טווח לנושא טרמינל האוטובוסים. לא רואה שום יכולת עקרונית לכך מעבר לרעיונות יצירתיים כדוגמת הרעיון שהועלה כאן. הפתרון של הפרדה בכח של התחברוה הציבורית הוא פתרון נכון מאד. פתרון שמקשה על כלי רכב פרטיים הינו פתרון נכון מאד גם לטווח הארוך. יחד עם זאת, מסכים לחלוטין עם הבעיות שמעלה אנונימי לעיל. לדעתי פשוט אין מספיק מקום לטרמינל האוטובוסים ואפילו שני נתיבים באזור התחנות לא יפתרו את הבעיה. להוסיף על התיאור של אנונימי, המצב היום שכמות הנוסעים הממתינים על המדרכות היא עצומה והמדרכה צרה מידי. לא מכיר את התוכניות של העבודות שהן לקראת סיום באזור התחנות לדרום, אך אני רוצה להאמין שיהיה שם שיפור, מה עוד שכבר כיום יש שם יותר נתיבים מהמדרכה ועד למנהרה ממה שיש בצד השני.
      רעיון נוסף שאני מעלה לדיון הוא האם אפשר לייצר כיסוי לחניון עזריאלי בקטע שבין דרך השלום והכניסה לחניום עזריאלי והגשר לקריה ולהרוויח מפרץ לאוטובוסים והרחבה של המדרכות? (החניון בקטע הזה לא מקורה אלא מרושת בקורות.)

      מחק
    3. כפי שעשו לא מזמן בקטע שמצפון לכניסה לחניה, אפשר כמובן לייצר כיסוי לחניון עזריאלי גם בקטע שבין דרך השלום לכניסה לחניה.
      העירייה בהחלט בעד ודוחפת, ובקטע הצפוני זה התאפשר בזכות הרצון של היזם לפתוח לשם חזית מסחרית
      אם הוא לא יוכל לעשות חזית מסחרית בקטע הדרומי יהיה קשה לשכנע אותו (ואני לא בטוח שהוא יכול כי יש שם פריקה וטעינה לכל חנויות הקניון בבסיס של המגדל העגול).

      רעיון נוסף שמקודם הוא בכלל ביטול הכניסה הזאת לחניון, דבר שיאפשר הצבת עוד תחנת אוטובוס ופריסה טובה יותר של הקווים. כמובן שהיזם מתנגד לזה.

      מחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  6. בקטנה: אני נעלב בשם המודלים.
    הם דווקא יודעים לחזות די הרבה דברים (מלבד שינוי בפריסה האורבנית, שאותו הם לא יכולים בד"כ לחזות).זה פשוט דורש הרצות יותר מורכבות.
    הבעיה היא לא במודלים, וגם לא במודליסטים, אלא באנשים (כולל *חלק* ממתכנני הערים וממהנדסי תנועה, בין השאר - לפעמים אפילו מתכנני תחבורה) שלא יודעים איך להגדיר את השאלה ואיך להתייחס לתוצאות שמתקבלות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תעלב
      מודלים הם כלי מצויין, אבל הם רק כלי וצריך להכיר ביתרונותיהם ובחסרונותיהם.
      אם הגורמים שמנתחים את המודל לא יודעים איך להכניס שאילתא נכונה ואיך לנתח את התוצאה, זה חסרון של השימוש במודל. כי המסקנות השגויות מועברות אחר כך כ"תורה מסיני".

      זה קצת דומה לפוליגרף - מכונת אמת. זה מאד לא אמין, אבל זה מתקבל על ידי מרבית האנשים כהוכחה חותכת שאדם שיקר או דיבר אמת.

      מחק
  7. עדיף לבנות רציף אי ולווסת מעט את תנועת האוטובוסים בכניסה לשם.
    מפשט ומקל את הגעת הולכי הרגל לתחנות.
    https://goo.gl/1p9jQW

    השבמחק
    תשובות
    1. האמת, בעבר כתבתי על הרעיון הזה ופה משום מה לא חשבתי עליו, זה רעיון נהדר אבל דורש יותר השקעה.
      הרעיון: הרמזורים בכניסה וביציאה למנהרה גם מעבירים אוטובוסים מימין לשמאל ומשמאל לימין, כך שדלת היציאה שלהם פונה למרכז המנהרה. שם נבנה רציף אי ממנו יוצאות מדדרגות (ומעלית) למפלס הגשר.
      זה רעיון יותר מורכב לתכנון, אך הוא מאפשר רציף ארוך יותר מצידה האחד של המנהרה לצידה השני לשני הכיוונים. ומקל על ההתמצאות של האדם במרחב.

      חסרונותיו: דורש עוד "זמן רמזור" גם בכניסה למנהרות ולא רק ביציאה, דבר שעם עומסי התנועה הקיימים באזור לרבות נפח האוטובוסים הגדול עלול להתגלות כעקב אכילס. (לא נדע ללא בדיקה מעמיקה אם זה עובד או לא)
      במידה ויותקנו מעברי חציה בכניסה וביציאה מהמנהרות, דבר שאני לחלוטין בעדו, הכיווניות ההפוכה של האוטובוסים עשויה להתגלות כמקור בלתי פוסק לתאונות דרכים קטלניות כמו ציר המוות בפתח תקווה. מאחר וכולם פוחדים מחזרה על הטעויות שנעשו שם, ייתכן ובגלל זה מראש לא יאפשרו את מעברי החציה בקצוות השיקוע וכל העסק יהיה פחות ידיותי להגעה של הולכי רגל.

      מחק
    2. אנונימידצמבר 11, 2016

      אם יש מעברים רבים בין קווי צפון-דרום ולהפך יש הצדקה לרציף אי. אם לא, אין הצדקה כזאת כי הסרבול גובר על היתרונות. אין גם צורך במעברי חצייה במפלס המשוקע שכאמור יוצר בעיה בטיחותית קשה. הולכי ישתמשו במעברי החצייה של הצומת, ואלה שעוברים מרציף לרציף אפילו לא יצטרכו לחצות כביש.

      מחק
  8. רק תיקון,
    "מהיר לעיר" לא כולל את ציר בגין.
    בגין כן נכלל בתכנית "שדרת הקרייה" המקודמת ע"י עיריית תל אביב בשיתוף משרד התחבורה.
    דבר נוסף שצריך לבדוק בהקשר לפתרון שאתה מציע הוא עתידו של השיקוע הקיים לאור העבודה שמתחת לבגין עתידה לעבור מנהרת הרק"ל: מה יקרה לשיקוע? הוא יישאר?

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימידצמבר 10, 2016

      השיקוע ישאר בלי קשר למנהרת הרק"ל, שעמוקה בהרבה מעומק השיקוע. תחנת שאול המלך שתהיה מעט מצפון לשיקוע נחפרת בעומק 27 מטרים, ותחנת יהודית מדרום בעומק 28 מטרים.

      מחק
  9. עוד משהו שצריך לקחת בחשבון: בתוך המנהרה לכיוון דרום כבר קיימת יציאה לרכב מחניון שרונה. למיטב ידיעתי היא סגורה (לא יודע למה). יכולה למלא תפקיד בחיזוק הנגישות מערבה, או להפיל את הרעיון בגלל בעיות של זכות הדרך... שווה בדיקה

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי נגישות מערבה (וכן יש אישור למנהרה מזרחה לתוך החניון של קניון עזריאלי) בהחלט אחלה.
      כל דבר יכול הלפיל אם רוצים, אבל זכות דרך יכולה להתפרש גם כמדרכה ולא רק ככביש.

      מחק
  10. מתוכנן חיבור בין השיקוע למנהרת אריה לובה אליאב, לסגור את השיקוע לתח"צ זה חלום רטוב

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, הבנתי את זה.
      אני מקווה שיהיה חיבור גם לחניון עזריאלי, שיבוא במקום הכניסה לחניון מדרך בגין, דבר שיאפשר פריסה טובה יותר של התחנות (ולכן גם זרימה טובה יותר של האוטובוסים).

      מחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...