יום ראשון, 18 באוקטובר 2015

לשנות את זמני החופש הגדול, לטובת כולם וגם לטובת התחבורה הציבורית


בפרוס עלינו חודש חשוון, וההגעה לשגרה המבורכת של "אחרי החגים" אני מעלה פה רעיון שהוא קצת אוף-טופיק לנושא הבלוג המרכזי אך כמובן קשור אליו.

מרבית החגים הרשמיים של ישראל נחוגים לפי לוח השנה העברי, בין אם אלה חגים דתיים (שאז זה מובן מאליו) ובין אם אלה חגים לא דתיים כגון יום העצמאות וימי הזכרון שאמנם יכולים לזוז קצת ימינה או שמאלה כדי לא ליפול על שבת אבל תאריך הייחוס להם הוא עברי וזאת כדי לשמור על מרחקים קבועים מהחגים שקדמו להם.
גם חגים מוסלמיים נחגגים לפי לוח השנה המוסלמי ואילו לחגים הנוצריים יש השפעה מעטה בישראל על קהילות קטנות יחסית. מנגד רוב הציבור העובד בישראל מנהל את חייו לפי לוח השנה "האזרחי" שמאפשר לנו להסתנכרן עם הכפר הגלובלי שמקיף אותנו.

יוצא דופן הוא החופש הגדול, שמבוסס על התאריך הלועזי. ב-20.06 כל שנה נפסקים לימודי העל יסודי וב-01.07 לימודי היסודי  אגב לרבות המוסדות החרדיים לבנות. הבנים החרדיים ממשיכים ללמוד עד בין הזמנים.
ב-01.09 כולם חוזרים ללימודים, לפעמים תוך שבוע וחצי הלימודים מופרעים עקב ראש השנה ולפעמים יש חודש רצוף של לימודים עד החגים, במחזוריות קבועה ותמיד לא נוחה של ארבע שנים.

בעבר הלא רחוק נעשה ניסיון לתקן קצת את תאריך תחילת וסיום שנת הלימודים, ולהעביר את הימים אל "בין החגים" , אבל לאחר התנגדות קצרה חזרנו למצב הקיים. אני הולך להציע כאן שינוי תפיסתי גדול בהרבה. מהפכה שממנה כבר יהיה קשה לחזור אחורה, אבל לדעתי היא לטובת כולם.

לפני ההצעה חשוב להבין למה החופש הגדול פרוס על חודשיים ביולי-אוגוסט:
א. כי אנחנו חושבים שככה זה בכל העולם. זו "ה"עונה" לטיולים בחו"ל לרבות מלונות האול-אינקלוסיב השונים, כי כל העולם בחופש. למעשה בחצי הכדור הדרומי חופשת הקיץ היא באזור דצמבר (הגיוני, אז יש קיץ). ובחצי הכדור הצפוני חופשת הקיץ נעה בין 6 ל-14 שבועות (אצלנו זה 9 ליסודי ויותר מ-10 שבועות לעל-יסודי). כלומר בעולם יש שונות רבה.
ב. כי יולי-אוגוסט הם החודשים החמים ביותר, ובעבר, לפני עידן ה"מזגן בכל כיתה" זאת היתה התעללות ללמוד בימים אלה. כמו-כן גם בהפסקות הילדים התרוצצו בשמש ואילו היום מצד אחד חלקם שקועים בסמארטפונים ונשארים במזגן ומנגד יש הרבה יותר פתרונות הצללה בחצרות בית הספר ממה שהיה כשאני הייתי ילד. חוץ מזה מזג האויר שהולך ומשתגע משנה לשנה מספק לנו חמסינים מטורפים גם במאי וגם בנובמבר, ולפעמים דווקא יולי נעים יחסית (כמו השנה האחרונה).
ג. כי עכשיו, כל ההסכמים השונים עם המורים מתייחסים לתאריכי החופשות שלהם כקדושים, אך לנקודה זו לא אתייחס בפוסט זה. גם הסכמים של מעסיקים עם עובדים על חופשות מרוכזות נסמכות על התאריכים הידועים, וכך גם תאריכי הקייטנות ולכן ברור שכל שינוי דרסטי ידרוש גם התאמות בכלל המשק.

הטענה הרווחת היא שבישראל יש יותר מדי חגים וחופשים, ולכן חודשיים של חופשת קיץ "כמו שאר העמים" הם פשוט יותר מדי, הרי גם לנוצרים וגם למוסלמים יש פחות חגים שמוגדרים כימי שבתון במהלך השנה. ריבוי ימי החופש פוגע בפרודוקטיביות הלימוד הן בגלל שאובייקטיבית יש פחות שעות לימוד, והן בגלל שבירת רצף הלימוד ואי היכולת לייצר שגרה. בעיקר בתקופת החגים. מנגד, מרבית החוקרים מסכימים שחופשת קיץ ארוכה טובה לילדים ולימוד יתר עשוי לפגוע ולהתיש.

ההצעה
חופשת הקיץ בישראל תיקבע לפי התאריך העברי, כמו כל שאר החגים. היא תתחיל אחרי תשעה באב (תחילת חופשת בין הזמנים) כל שנה, ותסתיים אחרי סוכות, כל שנה. כלומר חופשת הקיץ תארך כ-72 יום, אבל "תבלע בתוכה" את כל ימי השבתון של ראש השנה, יום כיפור וסוכות. כמובן שניתן לעדן את ההצעה (לדוגמה שתתחיל שלושה ימים לפני תשעה באב כדי שתשעה באב לא יהפוך ליום חג), או שתסתיים יום או שניים אחרי סוכות אך שני עקרונות יישארו תמיד.
א. שהיא תחושב לפי לוח השנה העברי
ב. שהיא תבלע את כל חגי תשרי כך שנימנע מרכבת ההרים הנוכחית.

מה נקבל?
נקבל חופשה אחת, ארוכה יותר מהחופשה הנוכחית ב-10-13 ימים, אך קצרה יותר מסך החופשות הנוכחיות. לצורך החישוב אחשיב ערב חג כחצי יום כי לרוב לומדים בו במתכונת שישי או שיש טקסים למינהם, ובכל מקרה הרבה ילדים מחסירים בגלל חופשות משפחתיות.
ראש השנה 2.5 ימים
יום כיפור 1.5 ימים
גשר בין יום כיפור לסוכות (נשמר כחלק מרפורמת קיצור החופש הגדול שלא צלחה) - 3 ימים
סוכות (כולל איסרו חג) 9 ימים (ערב חג ראשון כלול בגשר)
סה"כ - 16 יום.

סביר שגם לענף התיירות השוני הזה משאר העמים יעשה טוב ויאפשר לנצל בצורה טובה יותר את מלאי חדרי המלון, חושב לציין שבחו"ל עונת התיירות מתחילה לרוב ביוני ומסתיימת בסוף ספטמבר, כי לא כל הנופשים הם תלמידים או הוריהם.

מחול השדים של תקופת החגים משפיע כמובן גם על התחבורה הציבורית, החל מקווי התלמידים שמשתנים מדי יום ועד לקווים המיוחדים ש"משתגעים" כל חג מחדש. התפעול הזה שואב אנרגיה רבה ולכן אם נקל עליו נקל גם על כולנו ונוכל להתמקד יותר בשירות הסדיר.

מה דעתכם?

25 תגובות:

  1. אין לי ילדים. אני בעד.

    בתכלס אין שום סיבה שלא. המצב הנוכחי בוודאי לא טוב יותר.
    לא יקרה. לא בקרוב. עד שאנשים יסכימו לשנות הרגלחם, הרי רובם אפילו לא יחשבו אם זה באמת מתאים להם או לא.

    ואני לא יודע אם יש בישראל יותר חופשות. נראה לי שיש פחות ימי חופש אז לפחות משהו שיכפר על זה זה טוב.

    D!

    השבמחק
  2. עיקר ההתנגדות לדעתי תבוא משני כיוונים:
    א. התלמידים עצמם, שיתלוננו שמחסירים להם ימי חופש מהמאזן הכללי (הרי עצם ההצעה היא לחפוף בין ימי החופש הגדול לימי החגים..)
    ב. כל התיכונים הדתיים ימחו נמרצות- הרי צריכה להעשות אצלם הכנה רוחנית בחודש אלול לקראת חגי תשרי, וההצעה בעצם לוקחת מהם את זה. יש לציין שהרבה מסורות של ישיבות נטועות בחודש אלול, ואם התלמידים לא ישהו בבית הספר בתקופה זאת יהיה זה הפסד משמעותי עבורם.
    בנוסף ומעבר לכך, רוב הפעילויות שנהוג לקיים במהלך החופש לא ממש מתאימות לתקופות של חגים..
    נקודה אחרונה- החופש מקושר בצורה עמוקה מאוד במוח שלנו לקיץ. על פי ההצעה החופש מתחיל רק כשמתחיל להתקרר! אני חושב שיהיה קשה מאוד לשכנע את הציבור להשליך לפח את הנורמה של "חופש=קיץ".

    השבמחק
    תשובות
    1. א+ג. אין לי ספק שהתלמידים והמורים, וחלק מארגוני ההורים והמעסיקים יימחו נמרצות, אך לשיטתי זה שלב שצריך לעבור ולא בהכרח חסם שיתקע את התהליך. תלוי כמה נחישות יש בדרג הפוליטי. אנשים מתנגדים לכל שינוי, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא לרעה.
      ב. סוגיית חודש אלול אכן חשובה, גם מבחינת הנחלת המורשת והמסורת בבתי הספר החילוניים (ללמד את ילדי הגן שירי ראש השנה וסוכות לדוגמה). זו אכן סוגייה שייתכן והיא חשובה מספיק כדי להפיל את הרעיון.

      מחק
  3. עיקר ההתנגדות לדעתי תבוא משני כיוונים:
    א. התלמידים עצמם, שיתלוננו שמחסירים להם ימי חופש מהמאזן הכללי (הרי עצם ההצעה היא לחפוף בין ימי החופש הגדול לימי החגים..)
    ב. כל התיכונים הדתיים ימחו נמרצות- הרי צריכה להעשות אצלם הכנה רוחנית בחודש אלול לקראת חגי תשרי, וההצעה בעצם לוקחת מהם את זה. יש לציין שהרבה מסורות של ישיבות נטועות בחודש אלול, ואם התלמידים לא ישהו בבית הספר בתקופה זאת יהיה זה הפסד משמעותי עבורם.
    בנוסף ומעבר לכך, רוב הפעילויות שנהוג לקיים במהלך החופש לא ממש מתאימות לתקופות של חגים..
    נקודה אחרונה- החופש מקושר בצורה עמוקה מאוד במוח שלנו לקיץ. על פי ההצעה החופש מתחיל רק כשמתחיל להתקרר! אני חושב שיהיה קשה מאוד לשכנע את הציבור להשליך לפח את הנורמה של "חופש=קיץ".

    השבמחק
  4. דווקא לי זה נשמע מצוין, ההצמדה ללוח השנה העברי אמורה לחבר את הדתיים לעניין.
    אין ספק שלהורים העובדים קשה מאד עם החופשה במתכונתה הנוכחית.
    צריך למצוא דרך לשבור את החסמים ובראשם המורים.

    השבמחק
  5. הרעיון בכללותו הוא נכון ומסמל המון חשיבה מחוץ לקופסה.
    כמובן ההתנגדויות יהיו אדירות הן מצד הציבור הדתי והן מצד הציבור החרדי שכאמור לוח החופשות של הבנות זהה כמעט לגמרי ללוח החופשות הכללי. גם הציבור המסורתי במדינה יתנגד נחרצות וכפי שכתבו קודמיי.
    אבל הרעיון הכללי של סידור זמני החופשה בהתאם ללוח העברי הוא בהחלט נכון וכל התימוכין בפוסט אמתיים ומשכנעים מאוד. כך יהיה אפשר לסכם באופן ברור על מספר ימי לימוד קבועים לפני ראש השנה ועל ימי חופשה אחידים קודם כל חג ולאחריו. אין שום סיבה שלמחרת חג הפסח יתחילו הלימודים בשעה 8 בבוקר כשאין עדיין לחם בחנויות ואי אפשר להכין אפילו סנדוויץ' לילדים...

    השבמחק
    תשובות
    1. למחרת פסח יש יום חופש (אסרו־חג/מימונה).

      מחק
    2. אנונימינובמבר 10, 2015

      השנה ביטלו את יום החופש למחרת פסח בגלל העיקרון המקודש של סיום שנה"ל ב-21-31/07. כנ"ל בוטל יום החופש בערב חג השבועות מאותה הסיבה. התאמת לוח שנת הלימודים ללוח השנה העברי בצורה מלאה יפתור מראש את כל הבעיות הללו.

      מחק
  6. שכחת את הבגרויות והצבא,
    לא מקיימים בגרויות בזמן הלימודים בטענה שאין מספיק כיתות פנויות / יש רעש
    ברגע שאתה דוחה את הבגרויות בחודשיים גם הגיוס לצה"ל נדחה.
    וכשמדובר בביטחון המדינה שום דבר לא ישתנה, בדיוק כמו אופן העברת תקציב הבטחון השערורייתי.
    אמנם זה רלוונטי רק לתלמידי י"ב, אבל אל תשכח שיש בגרויות המשותפות לכמה שכבות גיל וכל בי"ס מגיש לבגרות בכיתה אחרת

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי הבגרויות והכיתות הפנויות. אז כן הכל זז ב-שלושה שבועות וגם תאריכי הבגרויות שנקבעות לקיץ (אגב, עדיין סביר שתלמידי העל-יסודי יפסיקו 10 ימים לפני תלמידי היסודי, כלומר בסוף תמוז).
      לגבי הצבא. לא יקרה כלום לבטחון המדינה אם גיוס אוגוסט הגדול יקרה בספטמבר, כדי לתת למתגייסים קצת חמצן בין הלימודים לצבא, גיוס אוקטובר יקרה בנובמבר וכן הלאה. תידרש תקופה של שנתיים שלוש של הסתגלות (כדי שלא יהיו חורים בכוח האדם כשמתגייסי אוגוסט הותיקים ישתחררו אבל עוד לא ייקלטו מתגייסים חדשים בגלל הדחייה לספטמבר) אבל אפשר לחשוב על פתרונות טובים לתקופת הביניים הזו. ואח"כ עולם יחזור לנהוג כמנהגו.

      מחק
  7. אני בעד.
    לגבי הנקודה של חודש אלול והחרדים, אנחנו (החרדים) ממילא לא מתחשבים בלוח החופשות הכללי. בישיבות החרדיות החופשה מתחילה אחרי תשעה באב ומסתיימת בראש חודש אלול. זה מתקיים היום ויתקיים גם לאחר שיהיו (אם יהיו) שינויים בלוח החופשות הכללי. לגבי הבנות החרדיות, אני לא רואה סיבה שהם לא יקיימו מס' ימי לימודים מקוצרים לפני ראש השנה ובעשרת ימי תשובה שיוקדשו אך ורק ללימודי קודש והכנה לימים הנוראים. זה לא שהמחנכות החרדיות ייאלצו לחזור מחופשה באנטוליה...

    השבמחק
  8. אני בעד העקרון של חישוב החופש הגדול לפי התאריך העברי. זה כל כך פשוט ונכון שלא ברור איך לא עשינו את זה כבר מזמן.

    אני נגד הכללת חגי תשרי בחופש הגדול. נכון, החגים פוגעים ברצף הלימודי, אבל צריך לזכור שיש חשיבות רבה לימי הלימוד שלפני החגים המוקדשים ברובם ללימוד החגים ומנהגיהם. דוגמא טובה לכך היא תשעה באב שנדמה שהוא היום הכי נעדר מלוח השנה של מי שאינם דתיים, פשוט מפני שהוא בזמן החופש הגדול ואינו זוכה לתשומת לב חינוכית.

    לכן הצעתי היא לפצל את החופש הגדול לשניים. חופש אחד בקיץ מאמצע אב ועד אמצע אלול. חופש שני בחורף או באביב. חופש זה יאפשר למשפחות הנופשות לטייל בארץ בשיא הדרה כשהיא ירוקה ופורחת.

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבתי כבר בתגובה אחרת שאני גם מבין את החשיבות של לימוד החגים ולכן הצעתך המשופרת טובה יותר מההצעה שלי.

      מחק
    2. זה בדיוק מה שאני חושב. 2 חופשות של 3 שבועות כל אחת. לא ארוך מדי ,משאיר את החגים ואת חודש אלול בזמן הלימודים ונותן אויר לנשימה באזור חנוכה.

      מחק
  9. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  10. הערה קנטרנית: המחזוריות של הלוח העברי היא של 19 שנים, ולא ארבע כפי שכתבת.
    אבל הרעיון מאוד מעניין.

    השבמחק
    תשובות
    1. התכוונתי למחזוריות של השנים המעוברות כשהלוח העברי נודד בכשבוע כל שנה וקופץ חזרה כל ארבע שנים.
      אתה מתכוון למחזוריות המדויקת לפיה כל 19 שנה התאריך העברי תואם לחלוטין לתאריך העברי.

      מחק
    2. שנה מעוברת יש 7 פעמים ב-19 שנה. לא בדיוק כל 4 שנים...

      מחק
    3. אנחנו גולשים לדיון קטנוני :-)
      אני התכוונתי לתזוזה על פני חודשים ספטמבר אוקטובר, ממש לא עניין אותי התאריך המדויק.

      מחק
  11. אנונימינובמבר 02, 2015

    להזיז ולקבוע דברים לפי תאריך עברי יקשה על הסתנכרנות של כל המשק, הצבא, וכל השירותים הציבוריים בישראל שכאמור עובדים ע"פ הלוח הלועזי...
    השאלה האם העברת החופש ל אוגוסט-ספטמבר לא תתן את אותו המענה (גם אם זה ידרוש בשנים מסויימות עוד 3-4 ימים בגלל סוף סוכות-שמחת תורה)

    השבמחק
    תשובות
    1. למעשה, כל הגופים הציבוריים בישראל עובדים באופן דואלי על שני לוחות השנה.
      אין ספק שהרעיון שהצעתי הוא גולמי ודיון מעמיק בפורומים של מקבלי החלטות עשוי להחליט גם בכיוון שאתה מציע. מנגד, אני עצמי כבר חוזר בי מהרעיון שהחופש הגדול "יבלע" את החגים בשל החשיבות של לימוד החגים בבתי הספר. (שעלה בתגובות)
      לכן, כל שאני קורא הוא לשינוי חשיבה שלא מפחד משינויים גדולים, ואת הפרטים אשאיר לאחרים.

      מחק
    2. אנונימינובמבר 11, 2015

      תודה על הבלוג המענין. אשמח אם תרחיב מדי פעם על התוכניות העתידיות לתחבורה.
      לגופו של ענין, ההצעה היא אדירה ומתבקשת ביותר, ובקשר לחגים, ניתן תיאורטית ללמוד לחגים במסגרת פרויקט הקיטנות הממשלתי שהוחל בקדנציה הקודמת. ללא ספק החרדים יעודדו את זה, ולגבי בחורי הישיבות כבר כיום הלימודים נמשכים עד לתשעה באב ומראש חודש אלול וללא קשר לזמני החופשה הארצית.

      מחק
    3. תודה. על תוכניות עתידיות תוכל לקרוא בפוסט על תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל (נמצא תמיד בעשרת הנקראים ביותר בחודש מצד ימין)

      מחק
  12. הבעיה הרצינית עם הרעיון, זה מה עושים עם ההפרש בין שנים מעוברות לשנים רגילות. לפי ההצעה שלך כל שלוש ארבע שנים תהיה שנת לימודים ארוכה יותר. זה לא נראה לי אפשרי

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...