אז מה משפר את זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית?

ארצות הברית היא דוגמה למקום שהזניח במשך שנים את התחבורה הציבורית לטובת הרכב הפרטי. היא גם דוגמה למקום שמנסה לשפר ולהחליף דיסקט וקוצר הצלחות לא רעות בשנים האחרונות. מה שבטוח, הם אוספים המון מידע ולומדים מה עובד ומה לא עובד. דוגמאות למידע המצוין שנאסף כל שנה הבאתי כבר בעבר כאן.

בארה"ב פועל ארגון חשוב שנקרא  - TRB - transportation research board  ארגון גג למחקר תחבורה שמשמש בית לחוקרי תחבורה מארה"ב ומכל העולם ומקיים כנסים שנתיים חשובים ביותר לקידום מדע התחבורה. באתר אפשר למצוא שלל דוחות מלומדים ובינהם גם דו"ח שהתפרסם לאחרונה ושסקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה.

את תמצית הדוח סיכם הבלוגר פייטון צ'אנג באתר streetsblog  הנהדר להנאתנו. אלן מפורום תחבורה ציבורית בתפוז טרח על התרגום ובאישורו אני מביא לכם את התרגום גם לכאן. תודה רבה אלן.

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות:  יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.

2. פישוט קווים:  יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.

3. קדימות ברמזורים:  22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.

4. מדיניות תעריפים:  מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.

5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.

6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.

7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.

8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.

9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.

10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.

11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.

האם אצלנו עושים משהו מכל זה?

1. איחוד תחנות: עד עכשיו אפילו לא חשבתי שיש לנו בעיה מקיפה שדורשת דילול תחנות, ועד כמה שידוע לי ריווח התחנות בארץ סביר. מנגד, פתרונות כגון אנטי מפרץ אין מספיק בעיקר בגלל קיבעון של הרשויות שרואות באנטי מפרץ בעיה ולא פתרון. 

2. פישוט קווים: ניתן לומר שהדברים מתגלגלים בשני הכיוונים. בכל מכרז/רפורמה ננקטים תהליכים של יישור קווים, ביטול קווים כפולים ופישוט המערכת  ואך בשוטף אין מדיניות סדורה שמאפשרת לפסול כל מיני בקשות להארכת וסרבול הקווים. התוצאה היא מעין טנגו שבו הולכים צעד קדימה ושניים אחורה.

3. קדימות ברמזורים: הרכבת הקלה בירושלים והמטרונית הביאו את בשורת הקדימות ברמזורים בארצנו. אבל איך נאמר, הדברים לא נעשו באיכות שווייצרית וכנראה גם לא בלב שלם על ידי מתכנני התנועה ששבויים עדיין בקונספציה שצריך לרצות את הרכב הפרטי. קדימות ברמזורים לאוטובוסים רגילים עוד אין בשום מקום בארץ ולמיטב ידיעתי גם לא חושבים על זה.

4. מדיניות תעריפים: בשלושת המטרופולינים הגדולים כבר יש כרטיסי מעבר שעתיים ופחות תעריפים שהנהג והנוסע צריכים להכיר ועוד היד נטויה. עליה מכל הדלתות מתקיימת כבר בהצלחה רבה ברק"ל ובמטרונית בעוד בגוש דן נמשך הניסוי שהחל לפני כשנה, והפעם בקו 51 העמוס. שיפור של 9% בזמן הנסיעה הוא המון.

5. BRT: כתבתי על המטרונית וקיבלתי הרבה תגובות על חוויית שירות גרועה. בעיקר בשל המעברים שנוספו לאנשים. מנגד אנשי יפה נוף מציינים שהמהירות המסחרית עלתה כבר ל-22 קמ"ש ותעלה עוד ככל שתשופר הקדימות ברמזורים. אנשים נוטים לשכוח שהנת"צ ששירת קודם את האוטובוסים של אגד נבנה עבור המטרונית, אך לפני היות הנת"צ המהירות המסחרית עמדה על 15 קמ"ש בלבד.

6. שינויי כלי רכב: בישראל עד סוף  2014 כל הרכבים העירוניים צריכים להיות נמוכי רצפה בשל חוק הנגישות וכפועל יוצא גם להגביר את מהירות הכניסה והיציאה של כלל הנוסעים, לרבות בעלי עגלות ילדים ועגלות שוק.  לפחות על זה יש V.

7. שירות מדלג: אמנם קיים קו 50 בנוסף ל-51 ואפילו בחיפה עשו שני קווים מדלגים (וביטלו), ויש הרבה קווים בינעירוניים שמוגדרים כקווי אקספרס שלא עוצרים בכל התחנות,  אבל אין פרויקט סדור שמטרתו לזהות קווים עמוסים ולבנות להם אלטרנטיבה מהירה יותר בצורת קו מדלג. רעיון.

8. נת"צים. בישראל 261 ק"מ נת"צ/מת"צ וזה כולל את המטרונית והרק"ל. בקיצור. גורנישט מיט גורנישט. פה יש לנו המון לאן להתפתח אבל זה כמובן יבוא על חשבון הרכב הפרטי. בכנס איל"ת האחרון התבשרנו שמשרד התחבורה מקדם תוכנית ארצית לנת"צים. במהרה בקרוב אמן.

9. שינויי לו"ז - עושים זאת אצלנו כל הזמן. מעניין לציין את לוחות הזמנים מבוססי התדירות שמזכירים מוניות שירות. הרבה מאד מנוסעי המוניות עושים זאת בזכות המהירות הרבה יותר שלהם.

10. תזמון רמזורים - במילה אחת - אין. חשוב לציין שגל ירוק לרכבים פרטיים לעיתים קרובות דווקא דופק את התחבורה הציבורית שיש לה גם תחנות באמצע.

11. שירות אקספרס בדרכים מהירות - כל מי שמכיר את קווי הדגל של אגד, 405, 480, 940, 960, 470  ושל מטרופולין 370, 380, ואפילו של נתיב מנתניה (605)  ושל סופרבוס מבית שמש (412) יודע שקווים אלה הופכים לחשובים הרבה יותר מסך הנוסעים שהם מסיעים. הם קווי השדרה של המערכת והם משלימים את המערכת הרכבתית הבינעירונית שעדיין לא מגיעה לכל חור. לפחות פה יש לנו במה להתגאות. שילוב של הקווים האלה עם נת"צים איכותיים כמו שנעשה בכביש 2 בין נתניה להרצליה, בכביש 1 בנתיב המהיר ובכביש 20 באמת יכולים להביא לניצחון בזמן על הרכב הפרטי. לכן כל כך חשוב לדאוג לנת"צים ומת"צים ולפתור את בעיית האכיפה.