tag:blogger.com,1999:blog-74499445538432471412024-03-19T01:47:20.953-07:00הרוכב לאוטובוסיםעל תכנון תחבורה ציבורית, חידושים בארץ ובעולם, רוכבי אופניים והולכי רגלהרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comBlogger285125tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-54859032245092125472023-09-27T07:57:00.005-07:002023-10-05T03:44:50.848-07:00בחירות לרשויות המקומיות 2023<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhH6-oYfTkKgNql93UH-VGwUi5IrmqTEEH5dfQK2NLUuVp-dLtQK8Ns1_-xgDjpb8voBMaZ60qDYqaCqil39CvgwId_0xdV-Gt6pWIArTSxGrnO5qDQ9q4Pqnu4MholGSdv086rvS88kwJX0idjrz90L36w5AJ-XAsaVsift5inC35aJsLk9QgLyuTvmCM" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="108" data-original-width="479" height="72" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhH6-oYfTkKgNql93UH-VGwUi5IrmqTEEH5dfQK2NLUuVp-dLtQK8Ns1_-xgDjpb8voBMaZ60qDYqaCqil39CvgwId_0xdV-Gt6pWIArTSxGrnO5qDQ9q4Pqnu4MholGSdv086rvS88kwJX0idjrz90L36w5AJ-XAsaVsift5inC35aJsLk9QgLyuTvmCM" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">בעוד כחודש ייערכו בחירות לרשויות המקומיות בישראל. נושא התחבורה יהיה כתמיד על ראש שמחת כל המתמודדים, אבל בפשטנות מעצבנת.</p><p style="text-align: justify;">בפוסט הזה אנסה לסקור את המתמודדים העיקריים לשלושת הערים הגדולות בישראל ומה יש להם לומר על תחבורה. לא אוכל לפרט על יותר ערים אבל אני מקווה שמהניתוח הזה תוכלו לבדוק גם את המתמודדים ביישובכם.</p><p style="text-align: justify;">אבל לפני שאצלול לתוך המדמנה חשוב לתאם ציפיות. <b>מה אני מצפה ממתמודדים לרשות עיר גדולה?</b></p><p style="text-align: justify;">התשובה היא כמובן שאני לא מצפה מהם להרבה. רובם ככולם לא מבינים בתחבורה והשפעותיה על העיר וכנראה לא קוראים קבועים בפיד תחבורה בטוויטר או בבלוג זה. פוליטיקאים משקפים בצורה לא רעה את הלך הרוח בכלל הציבור והציבור, חשוב להגיד את זה, ברובו לא איתנו.</p><p style="text-align: justify;">נהוג לומר שהלובי הכי חזק במדינה הוא לובי הרכב הפרטי. המדינה שלנו מוטת רכב פרטי וכל נהג הוא גם מצביע פוטנציאלי, ומאחר ומרבית הנהגים הם בגילאי העבודה שזה גם הגיל העיקרי בו מצביעים בבחירות, הם דורשים כל הזמן דברים מאד אינטואיטיביים מבחינתם, עוד חניות (ואם אפשר אז חינם), לנסוע יותר מהר, "לחסל את הפקקים" ופחות אכיפה. הם גם רוצים עיר עם איכות חיים טובה אבל לא מבינים את הקשר ההפוך בין כל מה שהם מבקשים להידרדרות באיכותה של העיר. זה פשוט לא אינטואיטיבי מספיק. </p><p style="text-align: justify;">לכן אני מצפה מהמתמודדים שיתייחסו לבוחרים שלהם ויספקו את מבוקשם, אבל מחפש את קרן האור של המתמודדים שמאזנים את זה גם עם חזון יותר ארוך טווח, כאלה שיקדמו במקביל גם תוכניות למשתמשי דרך שאינם נהגים, שלא נרתעים מ<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/08/blog-post_21.html" target="_blank">נת"צים</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/05/blog-post_17.html" target="_blank">שבילי אופניים</a>, אזורי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/02/blog-post.html" target="_blank">הליכה </a>בטוחים ליד בתי ספר ו<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/12/blog-post.html" target="_blank">שדרוג המרחב העירוני</a> בדגש על מיתון תנועה.</p><p style="text-align: justify;">מבחינתי ראש העיר הרע הוא זה שלא מספק בכלל חזון כזה, ראש עיר טוב הוא כזה שמציע גם וגם פתרונות שהם לשיטתו מאוזנים הן "לשיפור מצב הנהגים" והן לשיפור העיר תוך כדי פגיעה כלשהי בנהגים. מועמד מצויין זה משהו שכרגע שמור רק לרעננה ובגלל שהיא העיר שלי פירטתי גם עליה בסוף הפוסט כעיר בונוס.</p><p style="text-align: justify;">ולבסוף, תחבורה היא רק אחד מתוך עשרות נושאים חשובים, לעיתים על אף מצע תחבורתי לא טוב יש מתמודדים שמציעים חינוך טוב יותר, בטחון אישי גבוה יותר לתושבים או כל ערך אחר, וככל שהם מציגים גם יכולות ביצוע ייתכן וזה גובר. תעשו את השיקול הפרטי שלכם.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>ירושלים</u></b></p><p style="text-align: justify;">שני מתמודדים עיקריים לראשות העיר, משה ליאון ראש העיר המכהן ויוסי חביליו שהיה בעבר סגנו.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: left;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh6jTkB_E0SYN7SGwszCIGBEaw0jQD_j14ycAeOP-WLRkxqBor0FkvYVYQRobTJAjrHSrxi0vCsUr_ibjGne4zkgSr5KkUoKsr5Cifh5Clgc89ubds8o52BJP0IjauiFogIufj6oK_AYKD6f3juMsA43JztkSzf35db9tBRifcg_Q4WdT9ffLAYa3QciiA" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="407" data-original-width="300" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh6jTkB_E0SYN7SGwszCIGBEaw0jQD_j14ycAeOP-WLRkxqBor0FkvYVYQRobTJAjrHSrxi0vCsUr_ibjGne4zkgSr5KkUoKsr5Cifh5Clgc89ubds8o52BJP0IjauiFogIufj6oK_AYKD6f3juMsA43JztkSzf35db9tBRifcg_Q4WdT9ffLAYa3QciiA=w148-h200" width="148" /></a></div>בירושלים יש לנו כמובן את רחוב יפו, הרחוב הכי טוב בישראל על פי רבים וזאת בזכות היותו מדרחוב עם רק"ל ללא גדרות. צמוד לו יש מרחב הליכתי נהדר מממחנה יהודה, דרך המשולש הירושלמי ועד בואכה שער יפו. תנופת התחבורה הציבורית נמשכת עם הארכה של הקו האדום לקראת תחילת הפעלה גם צפונה וגם דרומה, קו ירוק שנמצא בעיצומה של בניה וקו כחול שנמצא בתחילת התהליך. <a href="https://j-lrt.co.il/" target="_blank">מערכת ה-JNET</a> שתכלול לבסוף 8 קווי רק"ל קורמת עור וגידים מול עיננו, ובמקביל גם מערכת האוטובוסים מכפילה את עצמה עם כניסתן של סופרבוס ואקסטרה לעזרה לאגד, ועם חנוכתו הממשמשת ובאה של מסוף הארזים. כל זה לא מעט בזכותו של <a href="https://jet.gov.il/about/" target="_blank">צוות תוכנית לתחבורה ירושלים</a> שנמצא בבעלות משותפת של העיריה ושל המדינה. פרויקט שער העיר הענק מסביב להאב תחבורתי שכולל את רכבת ישראל ושני קווי רק"ל נראה על הנייר לפחות כהתגשמות חזון עירוני בריא (כמעט...)<p></p><p style="text-align: justify;">אבל ירושלים שמחוץ למוקדי פעילות אלה לא עושה סימנים חיוביים בהיבט העירוניות. תחת שרביטו של משה ליאון קודמו יוזמות רבות ל"שיפור מצב הנהגים", בין אם זה מנהרת שז"ר שתיפתח בקרוב עם החניון המיותר והענק שמתחתיה, כביש 16 עם חניון בייט הענק שנחפר כעת, ויוזמות לחניונים נוספים באזור אגריפס (שאני מקווה שנגנז סופית אחרי מאבק), ובאזור גן הפעמון (שאני מקווה שגם ייגנז), המרחב ההליכתי בשכונות הותיקות מחוץ למרכז העיר ממש לא מתוחזק ברמות סבירות, "מצוקת החניה" משמשת תדיר להדרת הולכי רגל מהמדרכה, אוטסוטראדות עירוניות כדוגמת דרך הרצוג רק מועצמות עוד יותר וגם הבניה החדשה לא בדיוק שופעת עירוניות בריאה. על הפרק גם עומד עתידו (או היעדר עתידו) של פארק המסילה האהוב על ידי יצירת כביש רחב (כביש הברך) לתלפיות, והשארת דרך חברון כאוטסוטראדה עירונית גם בעידן הרק"ל. </p><p style="text-align: justify;"><a href="http://anyflip.com/nxfk/umha" target="_blank">במצעו </a>משה ליאון מתחייב ל:</p><p></p><ul style="text-align: right;"><li style="text-align: justify;"><i>חניה חינם בכחול לבן לכלל תושבי העיר</i></li><li style="text-align: justify;"><i>שיפור התחבורה הציבורית בשכונות (הוספת קווים ותחנות בכל רחבי העיר)</i></li><li style="text-align: justify;"><i>הוספת קווי לילה בין השכונות למרכזי הבילוי.</i></li><li style="text-align: justify;"><i>הקמת מטה מיוחד שיציע פתרונות בזמן אמת לבעיות תחבורה עקב פיתוח תשתיות ומסלולים חדשים של הרכבת הקלה</i></li><li style="text-align: justify;"><i>הקצאת תקציב מיוחד לטיפול בכבישים ישנים שהיו בסוף סדר העדיפויות עד היום</i></li><li style="text-align: justify;"><i>השקעת משאבים ממשלתיים גדולים בחידוש ושדרוג התשתיות של התחבורה כיאה לעיר הבירה בישראל</i></li><li style="text-align: justify;"><i>קידום תחבורה ירוקה וייסוד מערך אופניים רגילים וחשמליים</i></li><li style="text-align: justify;"><i>סלילת שבילי אופניים ומסלולי ריצה בשכונות השונות בעיר</i></li><li style="text-align: justify;"><i>חניה חינם לפנסיונרים ואזרח ותיק, והגברת נגישות התחבורה הציבורית אל מוסדות אקדמיים בעיר.</i></li></ul><p></p><p style="text-align: justify;">לא אכנס פה לכל פרט ופרט, כי על כל משפט יש מה להגיד, רק אציין שהמצע תואם את מה שציפיתי ממועמד "טוב" אבל לא "מצויין", יש התייחסות רבה לנהגים (חניה חינם וכו'), יש משפטים עמומים כמו "משאבים ממשלתיים גדולים" שעשויים להיות מופנים גם לאוטוסטראדות עירוניות וחניוני ענק, אבל יש גם הרבה מהשאר. אולי יותר מעניין הוא מה שאין פה: אין אמירה על אכיפת חניה על המדרכות, אין אמירה על נת"צים, בקיצור אין אמירות שעלולות להרגיז מצביעים פוטנציאליים. </p><p style="text-align: justify;">ומה יוסי חביליו <a href="https://www.havilio23.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9438c5e68a" target="_blank">מציע</a>?</p><p style="text-align: justify;">אצלו מתחת לבולטים קצרים במצע שנשמעים כמו פנטזיה יש פירוט קצת יותר מעשי ולכן תמצתתי גם אותו.</p><p></p><ul style="text-align: right;"><li style="text-align: justify;"><i>תחבורה ציבורית בשבת</i> (לא מופרך כמו שזה נשמע כי הוא מדבר בהתחלה על שירות של מפעילי מזרח ירושלים שיחדור גם למערב העיר בדגש על בתי החולים, שיהיה בהצלחה)</li><li style="text-align: justify;"><i>רכבת קלה לכל שכונה</i> (הכוונה היא להשלמת כל רשת הJNET ולא מעבר לכך, אבל זה אומר מחויבות להסרת חסמים לרבות תיעדוף יעיל ברמזורים. (היעד תוך 6 שנים כמובן קצת מוגזם). כמו-כן הוא מתחייב לטיפול נחרץ ומהיר בפורעים שמתנכלים לעבודות הרכבת הקלה בבר אילן.</li><li style="text-align: justify;"><i>הכפלת היקף נתיבי התחבורה הציבורית בצירים המרכזיים</i> (יעד הפחתת שימוש ברכב של 30% באמצעות הגדלת אטרקטיביות התח"צ, הכפלת היקף הנת"צים מ-41 ל-80 ק"מ, אבל אליה וקוץ בה, הוא מזכיר שישתמשו בהם גם רכבים שיתופיים ורכבים רבי תפוסה (שבהיעדר יכולת אכיפה אלקטרונית זה למעשה אומר להרוג את הנת"צ עוד לפני היוולדו).</li><li style="text-align: justify;"><i>אופניים, הרחבת רשת שבילי האופניים לכל מוקדי התעסוקה ושיפור מערך השכרת האופניים <a href="https://jerufun.co.il/">ירופאן </a>עם יעד של תחנת עגינה במרחק של 5 דקות מכל מקום.</i> (וכמובן אפשרות להשכרה גם בשבת).</li><li style="text-align: justify;"><i>תחבורה ציבורית חינם</i> (להגנתו ייאמר שהוא רק רוצה בחינה מחודשת של הנושא על התחצ באוטובוסים בלבד עד סיום בניית רשת הרק"ל, כלומר רק חצי פופוליסטי...). הוא יסתפק גם בהנחה כמו שצפויה בכל מקרה להיכנס לתוקף במסגרת רפורמת התעריפים הבאה.</li><li style="text-align: justify;"><i>שירות השכרת רכב לטווח קצר</i> במרחק הליכה של 5 דקות מכל מקום בעיר (לרבות הפקעת חניות בחניונים ציבוריים בהיקף של 10-20), בקיצור אוטותל..</li><li style="text-align: justify;">הפעלת לחץ על <i>הגדלת תדירות הרכבות </i>מירושלים ובדגש גם על שירות בשבת מנתב"ג לעיר.</li></ul><div style="text-align: justify;">טוב, אז הדגשים ברורים, גם אצלו לא ראיתי דבר על אכיפת חניות פרועות, אבל לפחות לא ראיתי מתנות של חניות חינם. מבחינת המצע נטו ברור שהוא הרבה יותר מוכוון תח"צ. אגב, בסעיפים אחרים במצע כדוגמת אקלים הוא גם מדבר על ייעור עירוני, שדרות מוצלות ושמירת שטחים פתוחים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אגב, <a href="https://jerusalem.mynet.co.il/elections2023/article/hkp394yth" target="_blank">בכתבה הזו </a>שמדברת על הסיעות המתמודדות (ללא התמודדות על ראש העיר), מצאתי שאלון לוי מסיעת "קודם ירושלים" וערן בן יהודה מסיעת מפלגת העבודה ירושלים מציעים, בין היתר, גם אלמנטים עירוניים ותח"ציים טובים (כודגמת אכיפת חניה על מדרכות) אבל ברשותכם אליהם לא אצלול לעומק עקב קוצר היריעה. אולי תשקלו להצביע לסיעה שלהם.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>תל אביב</u></b></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: left;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiEW1HlQkuN01XoF7gKJ6-mby_x-7bNzP-X0ROy_9JXeSvMO3uAUm3E-tP_DvV6Mu8RwIg7qVQ6zto_tuc2ypkSDws5hDUeJU9MqZ8k0dumYba8uIx2lmosarcgVg9-XE4dOMbR-a7jYGCmhcadMw5OzfCkR47aQw9HGmPgGJNcpE0U-UhEOGF-u1mrmo4" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="520" data-original-width="431" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiEW1HlQkuN01XoF7gKJ6-mby_x-7bNzP-X0ROy_9JXeSvMO3uAUm3E-tP_DvV6Mu8RwIg7qVQ6zto_tuc2ypkSDws5hDUeJU9MqZ8k0dumYba8uIx2lmosarcgVg9-XE4dOMbR-a7jYGCmhcadMw5OzfCkR47aQw9HGmPgGJNcpE0U-UhEOGF-u1mrmo4" width="199" /></a></div><br /></div><div style="text-align: justify;">רון חולדאי, ראש העיר מזה 25 שנה, עבר תהליך אישי. הוא דוגמה מצוינת לראש העיר של "גם וגם", אבל אין ספק שבשנים האחרונות העיר תחת הנהגתו (ובעזרת מיטל להבי סגניתו ממרצ ועוד רבים וטובים) היא העיר האמיצה ביותר בישראל בכל הקשור לשינוי המרחב הציבורי לטובת משתמשי דרך שאינם נהגי רכב פרטי. ראש העיר שהקים את חניון הבימה ואת חניון קצה השדרה הוא גם ראש העיר שויתר על התוכניות הגרנדיוזיות לחניון תחת כיכר דיזנגוף המחודשת או תחת כיכר רבין, ראש העיר שדרש את שיקוע קרליבך המקולל (וגם את שיקוע הקו הירוק באבן גבירול כדי לא לפגוע ברכב הפרטי) הוא גם ראש העיר שויתר על מנהרת כלי רכב שדרש פעם מתחת לפארק המסילה, ושדחף להפיכת שדרות ירושלים ובהמשך גם אלנבי למדרחוב עם רק"ל מלא מלא כמו רחוב יפו מירושלים. תחת הנהגתו יצאה תל אביב לפרויקט "שדרת הקריה" במקום לקבל את ה"חזון" של נת"ע להחזיר את המצב על פני הקרקע בדיוק לקדמותו טרם החפירות. בתל אביב יש היום הכי הרבה נת"צים, עם הכי הרבה אכיפה עליהם, הכי הרבה שבילי אופניים איכותיים, הכי הרבה פרויקטים להרחבת מדרכות והצללתם, וגם שירות שיתוך מכוניות מוצלח שביחד הביאו להורדת די הרבה חניות מהרחובות, ובתל אביב יש גם הכי הרבה עמודונים שמונעים דה פקטו מרכבים לחנות על המדרכה. פרויקט <a href="https://busofash.co.il/" target="_blank">נעים בסופ"ש</a> גם רשום על שמו. הטענות נגדו מצד האנשים בפיד שלי בטוויטר מתבטאות בעיקר ב"היה אפשר לעשות עוד" - היה אפשר לטפל בדרכי הגישה לחוף הים וברחוב הירקון המזעזע ולא רק להתמקד בשיפוץ הטיילת, היה אפשר לעשות יותר בדרום העיר, היה אפשר לא לדחות את הדיון בתוכנית לשיפור פלורנטין לאחרי הבחירות ועוד ועוד דוגמאות שבעיקר מעידות על זה שעם כל הביקורת עליו, סה"כ מרוצים ממנו. די להסתכל מזרחה לכיוון רמת גן וגבעתיים, שתי ערים שמתאמצות לא ללמוד מתל אביב כלום למרות שיש להן את המשאבים לבצע מהפך דומה גם אצלן כדי להבין שבעוד שהעבודה בת"א לא הסתיימה וכנראה לא תסתיים לעולם, תל אביב רצה קדימה בזמן שכל השאר נשארים מאחור. את הסרטים לקווים הירוק והסגול יגזור כנראה ראש העיר שייבחר ב-2028, חמש השנים הקרובות הן הזדמנות לעשות הרבה עבודה במקביל שתכין את הקרקע לעיר עם 3 רק"לות. רון חולדאי הוכיח שהוא נותן לצוות המקצועי המוכשר שבנה לרוץ קדימה עם החזון בלי להפריע לו יותר מדי בגלל תלונות מנהגים כועסים. זה ממש לא מובן מאליו.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">לרוע המזל, חולדאי לא מרגיש בצורך לפרסם מצע. כנראה שהוא מרגיש שהעשייה שלו מדברת בעד עצמה. ויש הרבה ואני בתוכם שחושבים שהוא צודק. אחרי 25 שנה כראש עיר אתר העיריה הכולל את <a href="https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Pages/transportvision.aspx" target="_blank">חזון התחבורה העירוני</a>, די מדבר בגרונו של חולדאי.</p><p style="text-align: justify;">מול חולדאי מתמודדת אורנה ברביבאי, אשר הצליחה במהלך ההתמודדות לייצר כמה משפטים שהקפיצו את פיד תחבורה על הרגליים. ("קודם שתהיה תחבורה ציבורית יעילה ואז ניתן נת"צים", נו באמת). גם היא ומפלגתה לא טורחות להציג מצע עירוני רק שבניגוד לחולדאי אנחנו נשארים כאן עם חור שחור של מידע. התחושה הכללית מהתבטאויותיה בציבור ובתקשורת היא שהיחס שלה לתחבורה בתל אביב לא שונה מהיחס שהיה לה אם היתה רצה בבחירות לראשות כוכב יאיר-צור יגאל. מבחינתה הבוחרים הם נהגים והנהגים הם בוחרים ולכן זה הדבר היחיד שמעניין.</p><p style="text-align: justify;">אין ספק שמדובר באישה מוכשרת ואני מאמין שהיא תלמד מהר מא.נשי המקצוע המעולים שבעירייה שחייבים להתייחס לכל משתמשי הדרך ולהמשיך להפוך את הפירמידה כמו שחולדאי למד, אבל במקרה של ברביבאי זה אומר חזרה של 25 שנה אחורה. לא טוב.</p><p style="text-align: justify;"><a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001458306" target="_blank">מהכתבה המצוינת של אסף זגריזק</a> ניתן ללמוד כמה ברביבאי מתכוונת לא לפגוע במצביעים משתמשי הרכב הפרטי. בעיר שבה התחבורה הציבורית קיימת בהיקפים גדולים מאד (אם כי יש תמיד מה לשפר), היא טוענת שכל עוד התח"צ לא יעילה אסור לפגוע במשתמשי הרכב הפרטי. היא לא מבינה שזו הדרך היחידה לייעל את התח"צ בעיר צפופה. היא רוצה להגדיל את היקפי החניה הפרטית, לייצר עוד חניונים ציבוריים ו"להפוך את האכיפה למידתית" (כלומר לוותר לפושעים), לבטל נת"צים כי "הם יוצרים פקקים". לבטל שבילי אופניים כי "הם יוצרים פקקים", "לעשות הפרדות מפלסיות בין מדרכות ושבילי אופניים" ושאר פנינים. מקווה שלא נשרפו לכם העיניים. </p><p style="text-align: justify;">בדירוג מתחילת הפוסט ברביבאי היא <b>מועמדת גרועה</b>. היא לא יכולה להוציא מילה מהפה על תח"צ או על אופניים בלי להסתייג ולהגיד "בתנאי שלא יפגע ברכב הפרטי". ככה בדיוק עיר נתקעת במקום ולתל אביב אסור להיתקע כי אז כל המדינה תיתקע.</p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjGm2oqDZYN-jNRqq7DQopNrwDlvytq8lo5NpHs310fMLf8W3fqkARCsjK-i6R9cILSsPAm1LD8BFM3rtS_VnATkDGWlL-Z7lpdulGs5y_qj_jZnqZCtzzhOjAMZyDgFHS9pl1v-2jj7471GCB8akTWgaImv0GG9ievz63qhmijbB8FFfGO0RmMZdE4WOw" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="341" data-original-width="210" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjGm2oqDZYN-jNRqq7DQopNrwDlvytq8lo5NpHs310fMLf8W3fqkARCsjK-i6R9cILSsPAm1LD8BFM3rtS_VnATkDGWlL-Z7lpdulGs5y_qj_jZnqZCtzzhOjAMZyDgFHS9pl1v-2jj7471GCB8akTWgaImv0GG9ievz63qhmijbB8FFfGO0RmMZdE4WOw=w123-h200" width="123" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אימרו לא למועמד <br />שמציע לכם <br />גלגלי חניה מכוערים</td></tr></tbody></table><br /><p></p><p style="text-align: justify;">זמן קצר לאחר פרסום הכתבה ציפי ברנד חברה לברביבאי, אך בכתבה היא עוד מופיעה בנפרד. דיעותיה של ציפי ברנד יותר מוטות תח"צ אבל גם היא מחזרת אחרי המצביעים הנהגים בהבטיחה עוד חניות (בחזון קצת יותר צנוע) בדמות הכפלות רובוטיות מכוערות בחניוני אחוזות חוף, חניוני ענק מחוץ לעיר ושאטלים חינם מהם לעיר (שזה בעצם פרויקט <a href="https://www.ayalonhw.co.il/projects/fast-lanes/" target="_blank">הנתיבים המהירים</a> שקורה בכל מקרה בלי קשר לזהות ראש העיר הזוכה). לזכותה ייאמר שהיא היחידה שדיברה על "ממונה הליכתיות" שידאג שלהולכי הרגל תמיד יש פתרון, גם בעת עבודות בניה מורכבות ואני מקווה שהיא תמכור את הרעיון הזה לברביבאי.</p><p style="text-align: justify;">ולבסוף יובל צלנר, שרוצה להגדיל את תקן החניה כי הוא לא מצליח לקשר בין חניות מרובות לפקקים מרובים, ובגדול מציע לחכות להשלמת המטרו בעוד 5 קדנציות לפחות כדי להעז להוריד חניות. אה והוא גם רוצה להחזיר את באבל האהוב אך הכושל כלכלית ותחבורתית. בקיצור. עוד מומעד גרוע.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>חיפה</u></b></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: left;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiA2w7COPn0VhwSViQh1M-zqn9MJuJ7g8wHivvYksFu7wP76mEdSQ6hB9fG7s2Y3PiU6ESTQcJ9AFrSF22u1bMm0TvOZsULCUb3bzMFjtw4M6-F0PSjPsFOHinppMyws11f7xIxBKveSagZtCXFqtN7QmNFI1EStd-nm50nOdgyH-wxvM7Mo8Yio1HBnfM" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="233" data-original-width="169" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiA2w7COPn0VhwSViQh1M-zqn9MJuJ7g8wHivvYksFu7wP76mEdSQ6hB9fG7s2Y3PiU6ESTQcJ9AFrSF22u1bMm0TvOZsULCUb3bzMFjtw4M6-F0PSjPsFOHinppMyws11f7xIxBKveSagZtCXFqtN7QmNFI1EStd-nm50nOdgyH-wxvM7Mo8Yio1HBnfM" width="174" /></a></div>העיר השלישית בגודלה שלנו היא עיר די מוכה. היא מתפרשת על שטח גדול ומאתגר ואין לה את היקף התעסוקה הנדרש כדי לספק לה כסף שיאפשר שירותים ואסתטיקה ראויים, והיא גם לא מקבלת אתננים פוליטיים מהממשלה בהיקפים שמחזיקים את ירושלים מעל המים. אבל יש בה תח"צ בשבת, יש בה ובמטרופולין שלה מערך של 5 קווי מטרונית, יש בה רכבל ציבורי, שתי אוניברסיטאות גדולות, הרבה תושבים שאוהבים אותה וים, שהדרך אליו נחסמת בשלל מפגעים עירוניים, אבל גם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/08/blog-post_11.html" target="_blank">בשתי מסילות</a>. ומשום מה רק הן על ראש שמחתה.<p></p><p style="text-align: justify;">חמישה מועמדים כרגע לעיר, עינת קליש-רותם המכהנת, דוד עציוני הותיק בעירייה, יניב בן שושן מועמד הליכוד, יעקב בורובוסקי הותיק במועצה ויונה יהב שכיהן בעבר ורוצה לשוב לכסא. בנושא הרכבת הם חלוקים רק למראית עין. יונה יהב יצא בהצהרות נגד חישמול עד שתתקבל הבטחה לתוואי תת קרקעי, ומרגע שהתקבלה הבטחה "אישר" למדינה לחשמל באופו זמני גם את הקטע העילי בתוך חיפה, ועינת קליש רותם אומרת שהוא עשה טעות ואם זה היה תלוי בה היא היתה מחכה עם ה"שחרור של בן הערובה" עד שהיתה תוכנית חתומה (כנראה תהיה ממש בקרוב, ל<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/12/blog-post_28.html" target="_blank">תת"ל</a> 65ב' כבר יש חלופה נבחרת). וכולם מצהירים שימשיכו לנסות לעכב את החישמול "המכוער הזה" (אם רק מישהו היה מתחייב להוריד את מחלף אלנבי "המכוער הזה", לעשות יותר צמתים באוטסטראדת ההגנה "המכוערת הזאת" שמבדילה בין העיר לפארק הצופה לים, ולהסיר עוד שלל מפגעים אחרים אולי הייתי מאמין להם). </p><p style="text-align: justify;">המצע של דוד עציוני ברור ונהיר ותוכלו לקרוא אותו <a href="https://etzioni-haifa.co.il/%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/" target="_blank">כאן</a></p><p style="text-align: justify;"></p><ul><li><i>הוא רוצה עוד מטרוניות</i>, גם ברכס הכרמל (עינת קליש רותם קידמה עוד חיבורים בין שכונות הכרמל למטה כתנאי לנת"צ ברכס הכרמל, אבל להגנתה אני חייב להגיד שיש אנשי מקצוע שמסכימים עימה עקב החתך הצר של ציר רכס הכרמל). למעשה מאחר והוא גם מציע במצע שלו את המשך תוכנית קליש לצירים מחברים נוספים הוא זהה לה בעמדתו בנושא זה.</li><li>הוא רוצה <i>רשת עירונית של מיניבוסים חשמליים בתוך השכונות</i>. כל עוד זה מוגבל לשדרוג מערך השכונתיות אני בעד אבל מיניבוסים לא מתאימים לשירות שהוא מעבר לכך עקב תפוסתם הנמוכה.</li><li>מפה זה מידרדר, הוא רוצה <i>הנחה לתושבי חיפה על נסיעה במנהרות הכרמל</i>, הוא מבטיח לייצר רשת קווים עירונית בנוסף על התח"צ שהמדינה מממנת כי אף אחד לא סיפר לו שתח"צ זה יקר.</li><li>כמובן שגם הוא רוצה את <i>שיקוע הרכבת </i>ומוסיף על זה את <i>שיקוע כביש 4</i>. (כנראה בין מת"ם לחוף השקט) אף מילה על שדרות ההגנה, הורדת חניות, אכיפת חניות על מדרכות, שבילי אופניים או כל דבר אחר.</li></ul><p></p><p style="text-align: justify;">גם ליעקב בורובסקי מצע ברור ומושקע שתוכלו לקרוא <a href="https://yaakovborovski.com/wp-content/uploads/2023/09/%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf" target="_blank">כאן</a>, אבל בגדול הוא לא מחדש. גם הוא מאיים להפעיל שרירים מול הממשלה כדי לקדם שיקוע מסילות, כי אין כמו לעשות כותרות מול משהו שמתקדם יפה בכיוון שאתה רוצה גם בלעדיך, גם הוא רוצה להמשיך את התוכנית לחיבור השכונות מההר למטה, הוא גם רוצה לסבסד (סליחה, שהמדינה תסבסד) את מחיר התח"צ בשעות שיא כי הוא לא שמע שהתח"צ בישראל זולה ו<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/02/blog-post_20.html" target="_blank">שהמחיר זה לא העיקר</a>, אבל גם זה יקרה בלעדיו בקרוב ברפורמת התעריפים הבאה, גם הוא רוצה לחזק את המטרונית לרבות ברכס הכרמל וגם הוא רוצה לדרוש מהממשלה נסיעה חינם ברכב פרטי במנהרות הכרמל, בנוסף הוא רוצה להקצות עוד שטחים לתחנות מוניות, והוא מזכיר גם שבילי אופניים "במקומות המתאימים לכך" כי הוא לא שמע על אופניים חשמליות אבל מבחינתי גם זה הישג.</p><p style="text-align: justify;">כאן זה נהיה מעניין. הוא רוצה קו רק"ל מקרית חיים בצפון העיר ועד לאצטדיון בדרומה, ורוצה לבחון את הארכת קו הרק"ל נצרת-חיפה שמסתיים במרכזית המפרץ לפחות עד קרית הממשלה ואולי אף מעבר לכך. את זה לא ראיתי אצל אף אחד אחר במצע (אם כי <a href="https://www.tapuz.co.il/threads/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.15573932/" target="_blank">שמעתי את הרעיון בעבר</a>).</p><p style="text-align: justify;">ליניב בן שושן אין מצע, אם כי בקמפיין ההשקה נאמר שהם עובדים עליו. נחכה.</p><p style="text-align: justify;">יונה יהב כנראה למד מטעויות העבר ולא פרסם מצע כמו שעשה לפני 5 שנים. אבל הרשו לי להניח שבעצם אין במצע שלו שום דבר שעינת קליש רותם לא כבר מקדמת. כולם מאד דומים שם בחיפה.</p><p style="text-align: justify;">לרוע המזל עינת קליש רותם גם לא מציגה מצע, אך בניגוד לחולדאי נראה שהיא קידמה המון מאחורי הקלעים ושום דבר בולט לתושבים וזה בעוכריה. היא כן פרסמה <a href="https://user-1723486.cld.bz/haifa-einat-2023" target="_blank">חוברת יפה ומושקעת </a>על כל מה שהיא עשתה, אבל ממש קשה למצוא אותה. (תודה לעומר רז ששלח לי קישור בטוויטר) תוכלו לשמוע אותה בפודאסט <a href="https://podcastim.org.il/%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D/" target="_blank">האורבניסטים</a> להרחבה. אבל רק אציין שמדהים שהמתמודדים שכן פרסמו מצע בעצם עשו העתק הדבק מהדברים שהיא מקדמת בתחום התחבורה (שזה בעיקר לדרוש מהממשלה פרויקטים גדולים שהעירייה לא צריכה לממן).</p><p style="text-align: justify;">בחוברת המושקעת שבדיוק מדגימה כיצד עינת קליש-רותם לא מבינה שלפעמים הציבור צריך לדבר בסיסמאות ולא לתת לו מידע ברמת פירוט של מוסף הארץ לסופ"ש שאף אחד לא יקרא, אפשר למצוא בתחום התחבורה את הדברים האלה:</p><p style="text-align: justify;"></p><ul><li><i>מיזם 20 דקות זוז,</i> שנועד לנצל את החניות ברחוב בצורה נכונה יותר מבחינת תרומתם לבעלי העסקים הסמוכים לחניה.</li><li><i>תוכנית אב לחניה</i> הכוללת איתור מגרשים לחניונים, הרחבת חניונים קיימים באמצעות מכפילי חניה מכוערים, הקמת 3 חניונים ועד חמישה מתוכננים, הגדרת תווי חניה ולא פחות <b>מהכפלת </b>מספר החניות.</li><li><i>תוכנית אב לדרגנועים</i> שאושרה עם 4 דרגנועים שמוכנים למימוש כבר בעת הקרובה, </li><li><i>תוכנית אב לאופניים</i> שאושרה ובהליכי מימוש, שכן מדברת על כל העיר, אם כי מתחילה כמובן מהמקומות הקלים לאורך חוף הים.</li><li><i>תוכנית אב לתחבורה ציבורית</i> שהעבודה עליה החלה, משום מה באחריות רשות החניה שהוקמה תחת יפה נוף (?)</li><li><i>100 סככות חדשו</i>ת (יחסית לעיר כמו חיפה זה לא המון)<br /></li><li><i>שדרוגים לנוחות ובטיחות</i> (רמזורים, כיכרות ופסי האטה, (חשוב מאד אבל גם מאד בייסיק).</li><li><i>מסופי אוטובוסים </i>נוספים בתכנון.</li><li><i>מדיניות חניה ואכיפה לפינוי מדרכות עובר הולכי רגל</i> - דגש גם על הסברה לציבור והסבר שמדובר בתהליך ארוך טווח ולכן בעצם לא רואים כרגע שום תוצאות בשטח, נחכה ונראה אם יהיה לזה המשכיות כלשהי.</li><li><i>חניה חינם לגמלאים</i></li></ul><p></p><p style="text-align: justify;">בקיצור, בחיפה אין טוב מוחלט או רע מוחלט, אבל גם אין הרבה חשיבה מקורית והתמודדות אמיתית עם בעיות היומיום של הלא נהגים בעיר. רק כמה סיסמאות. תבחרו במי שאתם רוצים על סמך נושא אחר, בתחבורה כולם אותו דבר.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>עיר בונוס - רעננה</u></b></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqWTLRa04TJ4Z2EXKwGVaoLsF1UOMlYNncnKgvGflUiZwmYsQlm2mEcI9Qqwk9mH7iM8z-WqLd5NdBGKLfOOL1439YksYAVKiItJtQI1GKQCoDr_045RpiDI0Vm79gEXu9ZK5blXe_UFLjXwOObV0ajQ4HRTiXv1adWkGoToFdr9dojEMnO3JpHGQtYjk" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="520" data-original-width="371" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqWTLRa04TJ4Z2EXKwGVaoLsF1UOMlYNncnKgvGflUiZwmYsQlm2mEcI9Qqwk9mH7iM8z-WqLd5NdBGKLfOOL1439YksYAVKiItJtQI1GKQCoDr_045RpiDI0Vm79gEXu9ZK5blXe_UFLjXwOObV0ajQ4HRTiXv1adWkGoToFdr9dojEMnO3JpHGQtYjk=w143-h200" width="143" /></a></div><br />העיר שאני גר בה ב-13 השנה האחרונות עלתה לכותרות בזמן האחרון בשני נושאים עיקריים, האחד התנגדותה לנת"צ באחוזה, והשניה התנגדותה לתוואי המטרו המוצע שכולל 4 תחנות בעיר - תחנה צמודה לרכבת רעננה מערב (שלידה ייבנה מתחם ענק של מגורים ותעסוקה בשם רעננה מערב), תחנה באמצע אחוזה, תחנה בעקיבא במזרח העיר ותחנה באזור התעסוקה. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/12/blog-post.html" target="_blank">ההתנגדות </a>נבעה מכך שבשל אילוצים תכנוניים אין אפשרות לעשות גם את התחנה הצמודה לרכבת מערב וגם תחנה הסמוכה לבית לוינשטיין (המוקף בבתים פרטיים ופארק ולכן לא ישרת הרבה אנשים). ועוד מכיוון שהחיבור בין בתי תחנת רעננה מערב לתחנת אחוזה עובר באלכסון מתחת לשכונה של אנשים שפוחדים שזה יוריד להם את ערך הקרקע מחד, אבל לא יספק להם תחנה שתעלה את ערך הקרקע מאידך ולכן מתנגדים קולניים לתוואי. (אין לזלזל בחשש, אך בעידן המנהרות העמוקות היתה אפשרות להרגיע אותם עם הסברה ראויה).<p></p><p style="text-align: justify;">בינתיים הדיון בתוכניות האלה נדחה והתקדמו עם חלקים אחרים פחות בעייתיים, (כי יש בעיות גם בכפר סבא והוד"ש). זה די אומר שגם אם התוכנית תעבור מתישהו, כלשונה או עם שינויים, ערי השרון יהיו האחרונות שבהם ייפתח מטרו.</p><p style="text-align: justify;">ארבעה מועמדים ברעננה, ראש העיריה המכהן חיים ברוידא, סגנו לשעבר ניר קריסטל שהיה סגן ראש העיר בעבר, חבר המועצה עו"ד אבי יוסף וחברת המועצה ענבר הוכברג שגם היא היתה סגנית בעבר.</p><p style="text-align: justify;">חיים ברוידא לא ממש מציג מצע מודפס, אבל עמדתו בנושא המטרו והנת"צ ידועה והיא ש"הוא עם התושבים והסוחרים" כלומר נגד שניהם במתכונתם הנוכחית לפחות. <a href="https://broyde.co.il/?gclid=CjwKCAjwvfmoBhAwEiwAG2tqzJnL36IFo5qtJ9njeUv7dUm0nsphLKLAMJXjEqOtQVcuTbaxVi6P9hoCBaEQAvD_BwE" target="_blank">באתר שלו</a> שבו הוא מציין את הצלחותיו בעיר ואין שום דבר שקשור לתחבורה למעט "הוספנו 1,000 חניות ברחבי העיר", ו"סללנו את הכביש העוקף בצפון העיר" (שמשרד השיכון סלל עבורו ועכשיו אפשר לעשות גם שם תאונות במהירות גבוהה בכיף). הוא גם מתגאה בסלילת 12 ק"מ של שבילי אופניים, רובם בשכונות החדשות שמשרד השיכון בנה עבורו ו<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2023/02/blog-post.html" target="_blank">מיעוט מגוחך</a> במרחב הותיק (בקרן היסוד) הוא גם הצליח לבטל את שביל האופניים הלא מוצלח שהיה באחוזה אבל לא טרח לייצר שם משהו טוב יותר במקומו. </p><p style="text-align: justify;">גם לניר קריסטל אין הפניה למצע מפורט <a href="https://nircrystal.co.il/" target="_blank">באתרו</a>, אבל מבחינת תחבורה הוא די תואם ברוידא. עמדתו לגבי המטרו והנת"צ לא מפורטת שם אבל ידוע שגם הוא בגדול נגד שניהם, לפחות במתכונת הנוכחית. חוץ מזה הוא מתחייב להוסיף עוד מאות חניות ב"חשיבה יצירתית" שאני מקווה שזה לא אומר גלגלי חניה מכוערים ולא יצירתיים בעליל, הוא מתחייב להביא למהפכה בתחבורה הציבורית, אבל בלי שום פירוט. להביא לשיפור התנועה והפקקים (אכן תוספת חניות בהחלט מגדילה את הפקקים).</p><p style="text-align: justify;">המועמד המפתיע הוא <a href="https://aviyosef.co.il/" target="_blank">אבי יוסף,</a> אבל כאן אני חייב גילוי נאות. התושב שעזר לאבי יוסף לנסח את מצע התחבורה שלו התייעץ איתי באופן לא פורמלי. הוא הגיע אליי מאד מגובש ואני לא יודע אם השיחות הקצרות שלנו תרמו לניסוח המצע או לא אבל זה <a href="https://aviyosef.co.il/?platform=%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94" target="_blank">המצע התחבורתי </a>הטוב ביותר שראיתי. הוא בעיקר מעיד שהשיח לא חייב להיות פשטני אם רק רוצים בכך.</p><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">אוטובוסים</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נתקין מפות קווים עירוניים ושלטי התמצאות בתחנות בסטנדרט מתקדם ובינ"ל.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נדאג לפתרונות הצללה בכל תחנה לצד ספסלי ישיבה ראויים.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נייצר נת"צ טקטי בצומת אחוזה/ירושלים בנתיב הימני בשעות העומס.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נפעל לקדם את קווי הנסיעה על מנת לאפשר כיסוי נרחב לכל שכונה.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">באמצעות שיח עם משרד התחבורה נטייב את תדירות ומסלול הקווים.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">באמצעות גורם אחראי בעירייה, נפקח על הביצועים והשירות של חברת מטרופולין או כל ספק תחב"צ אחר ונוודא שירות יעיל ומיטבי לתושבים</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נצטרף למיזם "נעים בסופ"ש" תוך הידברות והסכמה על התוואי</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">שבילי אופניים</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נסלול שביל אופניים רציף באחוזה וברחבי העיר, לרבות באמצעות שבילי אופניים טקטיים.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נתקין מתקני חנייה לאופניים בסמוך ליעדים מרכזיים בעיר.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נבצע את שבילי האופניים בירוק כדי להבטיח נראות ובטיחות לרוכבים.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נציב מתקני אופניים חכמים למניעת גניבות בסמוך למוסדות חינוך</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נקדם שבילי אופניים רציפים גם מחוץ לעיר שיאפשרו גישה להרצליה, הוד השרון וכפ"ס</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">הרכבת</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נשפר את הגישה הפיזית לתחנה עבור הולכי הרגל והרוכבים</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נקדם תחבורה ציבורית לתחנה עם נתיבי העדפה בשעות העומס</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נקדם פתרונות חניה נוספים ליד רכבת מערב</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">חנייה</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">יעודכן תקן חניה לרכבים למגורים ועסקים בהתאם למיקומם הפיזי בעיר כתקן חניה מקסימלי, עם שיקול דעת של יזמים להוריד את מספרי חניות</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">יעודכן תקן חניה מקסימלי בצורה מדורגת בסביבות צירים מרכזים ושרות תחבורה ציבורית</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">הליכתיות</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">העירייה תקדם רוחב מדרכות תקני בכל העיר</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">תגבור אכיפה של חניה על המדרכות.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">העירייה תקדם שתילה של עצים בכל גומה ריקה במדרכות</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">העירייה תאמץ נוהל מחמיר מול חברת החשמל בקשר לגיזום יתר של עצים לקראת עונת הגשמים</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נקדם מעבר חצייה בין רחוב הפעמונים לגדה המערבית של רח' ירושלים לשם חיבור לתחנת הרכבת</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">העירייה תקדם רח' וויצמן כרחוב עירוני ממותנת תנועה ודרך שמעון פרס ככביש עירוני</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">מיתון תנועה</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">מהירות נסיעה בקרבה לכל בתי ספר בעיר יעדכנו ל-30 קמ״ש עם שילוט ברור, אכיפה וקמפיין פרסומי</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נפעל ליישם שיטות מוכחות למיתון תנועה ולמיגור תופעת הנסיעה במהירות מופרזת</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נקדם את הפיכתו של רח' וויצמן כרחוב עירוני ממותן תנועה והסטת יותר תנועה לדרך שמעון פרס ככביש עוקף.</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">ניזום בדיקה של מעברי חצייה מוגבהים בקרבה של בתי ספר ואשכולות גנים</li><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">תעודכן הפריסה של עמודונים ליד בתי ספר ואשכול גנים בעיר</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><u style="box-sizing: border-box;">פרוייקט המטרו</u></p><ul style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;"><li style="background: transparent; border: 0px; box-sizing: border-box; margin-block: 0px; outline: 0px; vertical-align: baseline;">נשתף פעולה עם משרד התחבורה ורשויות התכנון כדי לקדם את פרוייקט המטרו ברעננה ונתמוך בתוואי שתוכנן ונקבע ע"י רשויות התכנון</li></ul><div><span face="ספויילר, sans-serif"><span style="font-size: 17.6px;"><br /></span></span></div><p data-fontsize="17" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: ספויילר, sans-serif; font-size: 17.6px; margin-block: 0px 0.9rem;"><span style="box-sizing: border-box; font-weight: bolder;">נקיים שיח ודיאלוג עם משרד התחבורה ורשויות התכנון לקידום הפרוייקט בתוואי שיקבע תוך פיקוח ושמירה על האינטרס העירוני ועל האינטרס של התושבים שהתוואי עובר בסביבת המגורים שלהם.</span></p><p style="text-align: justify;">המצטרפת האחרונה למירוץ היא ענבר הוכברג שיתה סגנית ראש העיר וחברת מועצה. לא מצאתי מצע כתוב שלה, אבל כן סרטון וידאו קצר בן דקה עם החזון שלה לתחבורה.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/qXNg9SpDMtU" width="320" youtube-src-id="qXNg9SpDMtU"></iframe></div><br /><p style="text-align: justify;">בקצרה: היא בעד הנת"צ והמטרו, אבל בלי פירוט על הדילמות שהם מביאים אותם. היא בעד עוד שבילי אופניים גם בשכונות, היא רוצה להצטרף לנעים בסופ"ש ולהילחם על שיפור התחבורה הציבורית. וזהו.</p><p style="text-align: justify;">אז יש לנו בתחום התחבורה שני מועמדים גרועים, אחת טובה (אם כי ברמת הכותרות בלבד) ואחד מצויין. נראה לי שאני יודע למי אני אצביע.</p><p style="text-align: justify;">בחירות נעימות.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-53328710019750502922023-06-18T00:16:00.021-07:002023-06-21T23:48:25.614-07:00הקשר עם הרחוב<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhBqRo33v2bC9xUtaXJ7K8BEe_e7HQOTD5xfCHBsDjDc1_pTCCROVg2CyW253fZmlFEWKgZ9VwhBueWzQoDvns5Ie3SmGZuP7-9ZWue8ea6rJ3gRnq3SLCk7xOek97a1v1CYyx7MzcR509mePmMhshMbfE4sNOJoh-Twe-kRqsQvlolXbBgcCD_iAy4/s9248/20230614_171441.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhBqRo33v2bC9xUtaXJ7K8BEe_e7HQOTD5xfCHBsDjDc1_pTCCROVg2CyW253fZmlFEWKgZ9VwhBueWzQoDvns5Ie3SmGZuP7-9ZWue8ea6rJ3gRnq3SLCk7xOek97a1v1CYyx7MzcR509mePmMhshMbfE4sNOJoh-Twe-kRqsQvlolXbBgcCD_iAy4/s320/20230614_171441.jpg" width="320" /></a></div><br />בישראל הולכים וצומחים מגדלים, ולא אחת נאמר שהקומה הכי חשובה במגדל היא דווקא לא הקומה האחרונה, אלא קומת הקרקע, המבטאת את הקשר של המגדל עם הרחוב. האמירה הזו לא נכונה רק למגדלים אלא לכל הבניינים באשר הם.<p></p><p style="text-align: justify;">אני לא אדריכל, ויכול להיות שיש איפשהו מסמכים מנחים לקשר טוב עם הרחוב, אבל אני לא מכיר אותם, אני מכיר כל מיני אקסיומות שגם אם הן כתובות הן מפוזרות בכל מיני מקומות ולא מרוכזות. אנסה לרכז אותן כאן. בשיטוט באינטרנט כן מצאתי את ה<a href="https://www.jerusalem.muni.il/media/1644/regionalguidelines-2.pdf" target="_blank">מסמך הזה של עיריית ירושלים שמתייחס למבנים עד 10 קומות</a>. שיש בו פרק שלם (פרק 2) שנקרא "מפגש עם הקרקע".</p><p style="text-align: justify;">יש גם מסמכים של <a href="https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/Documents/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91%20%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf" target="_blank">עיריית תל אביב</a> שמתייחסים להמון דברים אבל דווקא לא מרכזים את הקשר עם הרחוב בסעיף אחד בולט, בין הנחיות לגגות, מרפסות וכו' צריך ממש לאתר את ההנחיה שאומרת שפתח חדר אשפה לא יפנה לחזית...</p><p style="text-align: justify;">ויש גם <a href="https://handasa.ramat-gan.muni.il/planning/DocLib/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%202%20-%20%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20(%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F).pdf" target="_blank">לרמת גן,</a> ולערים רבות נוספות, וגם יש התייחסות בסדרה הירוקה, אבל לא מצאתי בהם שום ערך מובן לגבי שיפור הקשר בין הבניין לרחוב רק כל מיני תיאורים כלליים.</p><p style="text-align: justify;">מילת אזהרה - יש המון סוגים של טיפולוגיות וחתכים, ואין אפשרות לכתוב שום פוסט תמציתי שמקיף את כולם. לכן אני צריך לבחור במה להתמקד. בחרתי בבנייני משרדים (לא רק מגדלים) שנמצאים ב"צנטרום של הפיילה" במרכזי הערים במישור החוף. היכן שהטופוגרפיה מהווה תירוץ חלש יותר לקשר המחורבן עם הרחוב. יחד עם זאת, חלק גדול מהסעיפים בפוסט נכונים בהתאמות שונות גם לסוגי מבנים אחרים.</p><p style="text-align: justify;">שני גורמים לכאורה לא קשורים משפיעים על הקשר עם הרחוב, וזאת מאחר והקשר עם הרחוב תמיד מפוצל בין שני ייעודי קרקע. הוא מושפע גם מאופי הבינוי במגרש וגם מאופי הדרך הציבורית הצמודה למגרש. על האחד אחראי המתכנן של המבנה ושל הסביבה המיידית הצמודה אליו הנכללת בשטח המגרש, ועל השני אחראית הרשות המקומית. כמובן שההפרדה הזו מטושטשת כי הרשות המקומית אחראית על הנחיות עיצוב שגם בהן האדריכל חייב להתחשב, ומנגד האדריכל חייב להסתכל על הדרך הגובלת במגרש שהוקצה לו ולהתייחס אליה, וגם מקיים דיאלוג מול העירייה לעיתים על שינויים צפויים בה. בחיבור טוב שני החלקים האלה עובדים ללא תפר בינהם ואנחנו כהולכי רגל אפילו לא נדע איפה מתחיל אחד ונגמר שני ובחיבור רע הם מתעלמים אחד מהשני. זה די לב העניין.</p><p style="text-align: justify;">לו הייתי מנסה לנקד בניינים (ואני לא, יש יותר מדי משתנים סובייקטיביים), הייתי נותן למגדל בו אני עובד כיום ברחוב יצחק שדה פינת המסגר את הציון 10 על הקשר עם הרחוב. זה מה שהביא אותי ליצירת הפוסט. אם יש מגדל שהוכיח שאפשר (כנראה בעיקר בזכות הוראות העיצוב של העירייה לכל מתחם חסן עראפה ולא בזכות האדריכל לבדו), זה הופך את כל הסיבות שבגינן יש מגדלים ובניינים שלא עושים את זה כמו שצריך לתירוצים עלובים, שנועדו בעיקר לחפות על אדריכל שנכנע ליזם להוזיל עלויות, או שפשוט תיעדף את המגיעים מכניסת החניון על פני המגיעים מהרחוב ועל עירייה שלא יודעת לדרוש את מה שטוב להולכים בה. בעת תכנון הכל פתוח ואם התוצאה לא מיטבית, זה בדרך כלל לא אילוץ אלא תיעדוף לא נכון.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>1. תתייחס לכל החזיתות ביראת קודש</u></b></p><p style="text-align: justify;">חזית בהגדרה שלי היא כל צלע של הבניין הפונה למרחב שיש בו הולכי רגל שאינם קשורים ישירות לבניין, זה כולל רחובות כמובן אבל גם שבילי מעבר להולכי רגל או רחבות שיש מצידי הבניין (אני לא מחשיב חניון אחורי כ"חזית" אם להולכי רגל שאינם קשורים לבניין אין גישה אליו). יש בניינים עם חזית אחת ויש כאלה עם 4 חזיתות, יש כמובן חזיתות ראשיות וחזיתות משניות אך חובה על האדריכל להתייחס לכולן. לצערי לעיתים קרובות ככל שחזית כלשהי הוגדרה כמשנית היא לא מקבלת תשומת לב ראויה ומייצרת מפגעים במרחב הולכי הרגל. הדוגמה הקלאסית היא כמובן מגדלי עזריאלי שגם אחרי שיפוץ והרחבת המדרכה ופתיחת חלק מהחזיתות האטומות למסחר, עדיין מפנה גדר שמחפה על חצר תפעולית דווקא לרחוב הכי ראשי בתל אביב אבל לא חסרות דוגמאות קטנות יותר. מיקום של עמדת פריקה וטעינה ודוחסנית אשפה על שפת המגרש בצמוד למדרכה פעילה הוא לא מתחשב ויש דרכים להצניע אותה.</p><p style="text-align: justify;"><u><b>2. בנייה בקו אפס של המגרש</b></u></p><p style="text-align: justify;">מזכיר שאני מתמקד בבנייני משרדים במרכז העניינים, אחת הנקודות הבאות תהיה חזית פעילה ומעניינת וזה לא ממש הולך אם יש שטח מת בין המבנה לבין הרחוב, כמובן שיש אפשרות למשחק אדריכלי בו רק חלק מהחזית הראשית הוא בגבול אפס וחלק אחר כולל איזושהי פיאצה קטנה בכניסה למגדל, אבל ככלל אצבע על הבניין "לשבת על הרחוב" ולא להיות בנסיגה ממנו. אני מחריג כמובן מקרים שבהם בשיתוף עם העירייה המדרכה למעשה מורחבת אל תוך שטח המגרש מסיבות שונות, כמובן בתנאי שלא רואים את זה בעין. כלומר בניין בהחלט יכול לשבת שלא בקו אפס, אבל לייצר תחושה של קו אפס עבור ההולך ברחוב.</p><p style="text-align: justify;"><u><b>3. שהכניסה לבניין תהיה בגובה המדרכה</b></u></p><p style="text-align: justify;">כמה פשוט, ככה יש המון דוגמאות שמראות כמה זה לא טריוויאלי. בבניינים רבים מדי (פה במרכז תל אביב השטוחה) אתה נדרש לטפס במדרגות לכניסה הראשית, בין אם זה כי האדריכל חשב שזה יפה או כדי להוזיל עלויות בבניית קומת החניון או קיצור רמפת הירידה אליה או מציאת פתרונות איוורור זולים לחניון (נגיע גם לזה) ובקיצור הרבה מאד תיעדופים ששמו את החיבור לרחוב כמטרה משנית ופחות חשובה. הכניסה הראשית לבניין צריכה להיות seamless מבחינת המגיע מהרחוב ומדרגות פשוט לא מספקות את הסחורה. חוק הנגישות גם מחייב פתרונות לכסאות גלגלים (שמשמשים גם אופניים, קורקינטים ועגלות) ואם אתה עושה הרבה מדרגות אתה צריך לייצר כבש מפותל או דרך עוקפת ארוכה עבור אלה ולעיתים אפילו שולח אותם בחוסר כבוד ל"כניסה נגישה" איפשהו ליד הפחים.</p><p style="text-align: justify;">ורק אחדד שלא צריך להיות קיצוני בשום דבר, עדיף שלא יהיו מדרגות בכלל אבל עד 3 מדרגות זה ממש לא נורא (וגם כבש ההנגשה משתלב בדרך כלל טוב).</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhTCF1z1qJlJICpIcmJJnqxnF5zKLZsqenwHGpRw5rIhDdodswTcdq3JPRXbWTkdyFXmXJWZwewVCEq0ucumh2LM2Sf24EwKaadw7oQB8RgqAMTv1Wq0cDm9UeSxseVfnoD5s1-gzKoQMLcesVorXJeNeqrnkg7qVzfIpErKTCm3tRwOb2JFiGp8ix0/s9248/20230614_173115.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="9248" data-original-width="6936" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhTCF1z1qJlJICpIcmJJnqxnF5zKLZsqenwHGpRw5rIhDdodswTcdq3JPRXbWTkdyFXmXJWZwewVCEq0ucumh2LM2Sf24EwKaadw7oQB8RgqAMTv1Wq0cDm9UeSxseVfnoD5s1-gzKoQMLcesVorXJeNeqrnkg7qVzfIpErKTCm3tRwOb2JFiGp8ix0/s320/20230614_173115.jpg" width="240" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מדרגות בכניסה לבניין משרדים ישן בביאליק ברמת גן, שממחישות גם שהבניין לא יושב על קו האפס של של הרחוב אלא יותר פנימה.<br />למרבה המזל הדוגמה הנוראה הספציפית, לא מייצגת והבניינים בשורה הזאת מפנים גם חזית לרחוב תע"ש<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi04KKBR5edxAjTBtIFs66-T17Y1z8nEHWtzgmo2VcoB3jyRUsVum04i7M4hHXALeHYtoFFm2lZBz8slbeE5KRHmNxp9_oTwzKX7Knlrr3jgS3TiVIuyEnS4cwttTjkIgnpNGMEoCo-3-tp3Aq5HRaVH_Q2ifTdyl49akTz8DWx0jZvnI17IgwUL2YU/s1454/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%20%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D7%92%D7%9F.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="676" data-original-width="1454" height="149" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi04KKBR5edxAjTBtIFs66-T17Y1z8nEHWtzgmo2VcoB3jyRUsVum04i7M4hHXALeHYtoFFm2lZBz8slbeE5KRHmNxp9_oTwzKX7Knlrr3jgS3TiVIuyEnS4cwttTjkIgnpNGMEoCo-3-tp3Aq5HRaVH_Q2ifTdyl49akTz8DWx0jZvnI17IgwUL2YU/s320/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%20%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D7%92%D7%9F.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לרוע המזל החזית לרחוב תעש נראית כך...<br />שימו לב לחניה במה שהפך רשמית לחזית הבניין (ברוב הכניסות מביאליק יש שלט שאומר שהכניסה רק מהצד הזה)<br />ומדרגות במקביל לרמפה. אפשר להתייחס לדוגמה הזאת בסלחנות גם כי מדובר בבניינים ישנים וגם כי הם בשולייים של מתחם הבורסה, אבל מתחם משולש הבורסה הסמוך <a href="https://bsr.co.il/project/%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94-2/" target="_blank">שאושר לאחרונה</a> יהפוך את השוליים האלה למרכז, לא חבל?</td></tr></tbody></table></td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgazDwqgVRFHyLWsY9npZC5N98r70uPlvwuuxOVnDYALkAHgx2dI6BPAZjHxSfFdtwmpeyf6hfv-WAzOrYGWYHZmLFKbdsf9X3ireIfDHEq6MqQ3aN9BoELIqooeueuAOra7xPHKxX1Xt0poEm1si-ipGKIyRNMuAakTX83m3yEl-mJMjk5P8nPUkdf/s9248/20230614_121256.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgazDwqgVRFHyLWsY9npZC5N98r70uPlvwuuxOVnDYALkAHgx2dI6BPAZjHxSfFdtwmpeyf6hfv-WAzOrYGWYHZmLFKbdsf9X3ireIfDHEq6MqQ3aN9BoELIqooeueuAOra7xPHKxX1Xt0poEm1si-ipGKIyRNMuAakTX83m3yEl-mJMjk5P8nPUkdf/w400-h300/20230614_121256.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מדרגות בכניסה למגדל ישראכרט ברחוב בית עובד בתל אביב<br />בחיבור עם המסגר הקומה ללא מדרגות, אך גם ללא דלתות, בכניסה הראשית יש מדרגות<br />שימו לב לכבש ההנגשה המפותל בצד, שבתורו גם חוסם את היכולת ללכת לצד המגדל מהמסגר עד לכניסה ומשאיר את המדרכה הצמודה צרה לנצח.<br />אנחנו יודעים בדיוק היכן נגמר שטח המגרש. והיכן מתחיל הרחוב הציבורי - זה פספוס.</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;">בהנחיות <a href="https://www.jerusalem.muni.il/media/1644/regionalguidelines-2.pdf" target="_blank">הירושלמיות </a>שמצאתי יש את זה</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNAVTZI0zE90ZQ0JFFPJwozp_3XqT3fPKECjSo0e3sTMmVw6ZeNovW3Z5Rca5hHZOkRliigMyJKlAoayIJHS4Rpp_g3cyTfMmu9ng1L-Xqp4PnGNsCa_5hEidWjPncmteQR-8GXhaaBZ-QRSY-6JVx0yEoYfRmjoRlqp9B0po_ZSQVfDLfXCSOeSgS/s1008/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="437" data-original-width="1008" height="278" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNAVTZI0zE90ZQ0JFFPJwozp_3XqT3fPKECjSo0e3sTMmVw6ZeNovW3Z5Rca5hHZOkRliigMyJKlAoayIJHS4Rpp_g3cyTfMmu9ng1L-Xqp4PnGNsCa_5hEidWjPncmteQR-8GXhaaBZ-QRSY-6JVx0yEoYfRmjoRlqp9B0po_ZSQVfDLfXCSOeSgS/w640-h278/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" width="640" /></a></div><br /><p style="text-align: justify;">אגב למתקשים, 60 סנטימטר זה בערך 4 מדרגות כך שבבניין ישראכרט יש 7 מדרגות בכניסה כלומר כ-1.05 מ'. ואנחנו בתל אביב, במגרש ענק שבו יכולות המשחק עם המפלסים הן כמעט אינסופיות.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDKmWU46MDckidDFcpjA8IJvfo8E4wild-2Bmjaaq2GKv7gIpOfS5P54SM21ebKJOivT0n9DHFXbf7nxfO1OBjRWznmhLk8A5eyb6Tieyxme3pBcyQP3wnhNqqCAbxv1U-w_W_ofssknzcw_xS6fO4MVyRcH8qH9cl4-hkyU8gHB1sIR_dCL9LsbNq/s9248/20230615_110620.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDKmWU46MDckidDFcpjA8IJvfo8E4wild-2Bmjaaq2GKv7gIpOfS5P54SM21ebKJOivT0n9DHFXbf7nxfO1OBjRWznmhLk8A5eyb6Tieyxme3pBcyQP3wnhNqqCAbxv1U-w_W_ofssknzcw_xS6fO4MVyRcH8qH9cl4-hkyU8gHB1sIR_dCL9LsbNq/w400-h300/20230615_110620.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מדרגות בכניסה למגדל לוינשטיין בתל אביב, הכניסה המונגשת היא כנראה דרך החניון כי לא ראיתי כבש...</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;">המרחב האורבני שלנו צריך כמה שפחות גדרות, זה פחות רלוונטי לבתים בחזית אפס לרחוב ולכן לא התעכבתי על כך אבל שימו לב שמדרגות מייצרות רחבות מוגבהות שבתורן מייצרות צורך בגדרות. אם נתכנן את הבניין בדיוק במפלס הקרקע נקטין גם את היקף הגדרות בעיר. (ובכל מקום שגדר לא מונעת נפילה מגובה רב, היא בהגדרה מיותרת).</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjYTW5NdeZtmWZ7KpiMfA3gUWSJK68sk4mZ-tI6tmZLFP9vM7bD1tkW7hv5_rpgHW2odKfMEvrCjw6B1bwXP-wgV6OzMchxkSq5QazPvolo5eZUj3p0O6aqA1wNKl6RYd-F-yhWWtY6xG8mtErFwrccXcCMx0qp7DV1oIcj3WfdMNbUVsI_kHDqybQj/s4032/20230215_165459.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="3024" data-original-width="4032" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjYTW5NdeZtmWZ7KpiMfA3gUWSJK68sk4mZ-tI6tmZLFP9vM7bD1tkW7hv5_rpgHW2odKfMEvrCjw6B1bwXP-wgV6OzMchxkSq5QazPvolo5eZUj3p0O6aqA1wNKl6RYd-F-yhWWtY6xG8mtErFwrccXcCMx0qp7DV1oIcj3WfdMNbUVsI_kHDqybQj/w400-h300/20230215_165459.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">גדר מיותרת המבדילה בין מדרכה "פרטית" למדרכה ציבורית (צרה באופן מגוחך) במקום לייצר מפלס אחיד.<br />בית נועם ברחוב תובל<br /><br /></td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><b><u></u></b></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><b><u><br /></u></b></div><b><u><br /><br /></u><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiozMDMTyJhHNSwUG73dTd73jrhxQIpRP8xMoVnnc2wB4VkEyldvbNb-VOtl0WPtsNj0mN2vyvU_bMacLZJTARduK2qHczVzKUpJviWxkSBHZBZJJ6k34lIUPeqt1KVjvVPU5eNb9J7OybmMNkXDLVzg_6HrVcc-LkLQTdAgfLEAt0YWF3ZrCizg7N/s1323/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="627" data-original-width="1323" height="304" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiozMDMTyJhHNSwUG73dTd73jrhxQIpRP8xMoVnnc2wB4VkEyldvbNb-VOtl0WPtsNj0mN2vyvU_bMacLZJTARduK2qHczVzKUpJviWxkSBHZBZJJ6k34lIUPeqt1KVjvVPU5eNb9J7OybmMNkXDLVzg_6HrVcc-LkLQTdAgfLEAt0YWF3ZrCizg7N/w640-h304/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">וכך נראית הכניסה למדרכה הפרטית של בית נועם<br />לא פלא שאני תמיד מפספס אותה והולך על המדרכה הצרה במקום זה...</td></tr></tbody></table><br /></b><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>4. שתהיה חזית מעניינת</u></b></p><p style="text-align: justify;">כמובן שחזית מסחרית היא הלחם והמים של תומכי העירוניות הבריאה, אבל לא בכל מקום אפשר וצריך אותה. לכן השתמשתי במילה "מעניינת" ולא "מסחרית". זה יכול להיות לובי שקוף שאפשר להסתכל דרכו אל פנים הבניין. </p><p style="text-align: justify;">בבניינים שלצערי לא ממוקמים על טווח אפס זו יכולה להיות גדר נמוכה (מאד) שאפשר להשקיף דרכה אל גינה קטנה או צמחיה שמוסיפה לתחושת הטבע בעיר וזו יכולה להיות דקורציה מעניינת כמוצא אחרון של אדריכל שמשום מה ויתר על חזית מעניינת אמיתית . מה שאסור בתכלית האיסור שיקרה הוא קיר אטום (או חומה אטומה), שהולך הרגל צריך לצעוד לצידם יותר מדקה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhQF4sblzuEyFyLNEV9iN9dwOEHUaH284C2GGzglrI_EEZpB68vEzMHdVFKdHj2Yjd8MqY9bPc8-83T_Ch9enaWDnwwrbBO1zEAT6VjBpdGDsN1WQNo4JA5b41sLWuCwlwuN3q7G0Iv_7D5ZNG4QX3FWgCG-qZElqRBe5l7bpIUkvPveYXh99xeeDAZ/s9248/20230614_173043.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhQF4sblzuEyFyLNEV9iN9dwOEHUaH284C2GGzglrI_EEZpB68vEzMHdVFKdHj2Yjd8MqY9bPc8-83T_Ch9enaWDnwwrbBO1zEAT6VjBpdGDsN1WQNo4JA5b41sLWuCwlwuN3q7G0Iv_7D5ZNG4QX3FWgCG-qZElqRBe5l7bpIUkvPveYXh99xeeDAZ/w400-h300/20230614_173043.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נחזור למשרדים מביאליק בואכה גשר ההלכה - זה ביג נו נו.</td></tr></tbody></table><br /><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMXZJ9sCMBMtlkFCIZuzL0AVzruqZRnGzEnPVHbAL20gpWjRNhc16UrMLhfM8cd9fO-S9M-Lf7icF3hljILAGXyaGj8DyA4AefNyUP98lK3xN7w8aSlrhidYAk3dpvKeQGX4p9VUkR-mr40vq68DotssNk0p2nnz4FiESWU_d2esEc3TsHp6L2erag/s9248/20230614_172232.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMXZJ9sCMBMtlkFCIZuzL0AVzruqZRnGzEnPVHbAL20gpWjRNhc16UrMLhfM8cd9fO-S9M-Lf7icF3hljILAGXyaGj8DyA4AefNyUP98lK3xN7w8aSlrhidYAk3dpvKeQGX4p9VUkR-mr40vq68DotssNk0p2nnz4FiESWU_d2esEc3TsHp6L2erag/w400-h300/20230614_172232.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חזית מעניינת שאינה מסחרית בבניין משרדים קטן ברחוב תובל בבורסה בר"ג<br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSbOHt7axq-wW6-DdG-EYS1eXN2ra7fLIvivfxcB-wiV_1wD7CA_lyahLwZ8jAMyexBXK36gz8FrrSh92uiTsjOckXyGsCWIGcnRQj_7t6LDrkeyougzjXduL_KNLvRNjuQ-vRtNm86jYui2n3p0IomryU9IO5vIeVTatp-PPR7dudzJmiA7g5b981/s9248/20230614_171029.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSbOHt7axq-wW6-DdG-EYS1eXN2ra7fLIvivfxcB-wiV_1wD7CA_lyahLwZ8jAMyexBXK36gz8FrrSh92uiTsjOckXyGsCWIGcnRQj_7t6LDrkeyougzjXduL_KNLvRNjuQ-vRtNm86jYui2n3p0IomryU9IO5vIeVTatp-PPR7dudzJmiA7g5b981/w400-h300/20230614_171029.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">האם זה נחשב חזית מעניינת? אני חלוק עם עצמי<br />מגדל מנורה החדש בז'בוטינסקי ברמת גן.</td></tr></tbody></table></td></tr></tbody></table><p></p><p style="text-align: justify;">ההנחיות של עיריית תל אביב מתייחסות רק לבניינים עם חזית מסחרית</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg6KVXbyH98-50ONAsq343OmdGFJHIvwyQpdsNdyRwNfnXxFbkW9zC-MHgjempiwg1uK7uo81gfKgDDhvWzUpkz_wjhm45q2hgO6PxA8oR5p5gI4dAQPpyp5QGnNKTDWvn-4rXCr7nB7F5Bu7-gdMaZCqYOvTroLaZ84mSk5GEfbinusbqJRRKu08im" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="488" data-original-width="887" height="352" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg6KVXbyH98-50ONAsq343OmdGFJHIvwyQpdsNdyRwNfnXxFbkW9zC-MHgjempiwg1uK7uo81gfKgDDhvWzUpkz_wjhm45q2hgO6PxA8oR5p5gI4dAQPpyp5QGnNKTDWvn-4rXCr7nB7F5Bu7-gdMaZCqYOvTroLaZ84mSk5GEfbinusbqJRRKu08im=w640-h352" width="640" /></a></div><p style="text-align: justify;"><br /></p>כלומר, ברגע שבית ישראכרט או מגדל לוינשטיין החליטו לא להכניס מסחר לקומת הקרקע בבניין שלהם, הם לא היו מחויבים לשום דבר מכל זה. (במקום אחר כתוב שבניינים עם חזית מסחרית נדרשים רק ברחוב "מסחרי" - בעוד שבבית עובד יש חזיתות מסחריות הוא לא רחוב מסחרי פר אקסלסנס ולכן נשכח.<p></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgJXGB3esDfyFebCRFGzuogwGS24B3_eMRMJORuzoN8G5CxldTG3YLCwOxB8fwFBb9fl0i_NnFA-g_ja_X-Zd02KjH88xQFZGQC4pL3da0BGyrVIKWr-mn00W7TZFEN0YXStvETYMa06NlVd2km8FoKPvLgk1APbrrkdua3sx4YLXQP9K7g_8ZSbFgw/s9248/20230615_105723.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgJXGB3esDfyFebCRFGzuogwGS24B3_eMRMJORuzoN8G5CxldTG3YLCwOxB8fwFBb9fl0i_NnFA-g_ja_X-Zd02KjH88xQFZGQC4pL3da0BGyrVIKWr-mn00W7TZFEN0YXStvETYMa06NlVd2km8FoKPvLgk1APbrrkdua3sx4YLXQP9K7g_8ZSbFgw/w400-h300/20230615_105723.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כניסה למגדל רובינשטיין דרך כיכר כניסה בקומה מינוס 1<br />זה יפה, מיוחד ויצירתי, אבל האם זה נכון לעיר?<br />ייתכן שמעז ייצא מתוק ויהיה משם חיבור ישיר לתחנת רק"ל קרליבך...</td></tr></tbody></table><br /><p style="text-align: justify;"><br /><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>5. שיהיו ארקדות נותנות צל והגנה מגשם - גם לחולפים ליד ולא רק לנכנסים לבניין.</u></b></p><p style="text-align: justify;">כולנו מכירים את הארקדות האלה, לאורך אבן גבירול בתל אביב או וייצמן בכפר סבא, מרחוב העצמאות בחיפה מתקופת המנדט ועד רחוב דרך ארץ בחריש החדשה וגם לאורך המגדלים החדשים ביצחק שדה. הן מאד חשובות בארצנו הרותחת בקיץ שבה בחורף אנחנו תמיד שוכחים לקחת מטריה, והן צריכות להיות בפריסה הרבה יותר רחבה. עיריות צריכות להתעקש על כך וכמובן רובן לא עושות זאת למעט לאורך כמה רחובות שנהנים מאיזשהו מעמד מיוחד כשדרה המסחרית המרכזית של העיר. וחבל, כי גם בהיבט נקודתי ברחוב ששאר בנייניו ללא ארקדות הן יכולות להיות מועילות. וצריך לראות אותן יותר.</p><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3NxmGoIdbkqt3gCFwimaVNW5On8RypByQ8y0aPAYMaNuSomip0XonfeULi49Xeg_6lYnCtVtTf9zaLZq6-7ddORofp8ute-Jl2ve1YGuU0jT_CVru5wciymBWOcKsC1_KPYn9Hn78KOhoMn46sGSVUnNur8RGBOdUTWTpNlD8id2qsr3aAUo9icge/s1212/%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.jpg" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="800" data-original-width="1212" height="264" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3NxmGoIdbkqt3gCFwimaVNW5On8RypByQ8y0aPAYMaNuSomip0XonfeULi49Xeg_6lYnCtVtTf9zaLZq6-7ddORofp8ute-Jl2ve1YGuU0jT_CVru5wciymBWOcKsC1_KPYn9Hn78KOhoMn46sGSVUnNur8RGBOdUTWTpNlD8id2qsr3aAUo9icge/w400-h264/%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ארקדה ישנה בבניין רכבת פשוט בברגסון ברמת אביב שנבחר להיות גם בניין עם חזית מסחרית. <br />כל הכללים נשמרים. (מפלס אפס וכו')</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAtZfdvRY-IX3C-s94qZ-aibwex9K3FBNg1CEFbGNlpmrtSIe7zHTThegsE-c3KpWLHT0AMAfl7Su4YT_1i-53wJJf8ShIsROpXdgMGRA1k1sAQg5AuecF7g9OsG97GBUdPo9cHTiASweLWYaiIJiNqcco7u3Lp7rDUJWk-q2yWE_mclNcxLmeGa7_/s9248/20230614_122323.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAtZfdvRY-IX3C-s94qZ-aibwex9K3FBNg1CEFbGNlpmrtSIe7zHTThegsE-c3KpWLHT0AMAfl7Su4YT_1i-53wJJf8ShIsROpXdgMGRA1k1sAQg5AuecF7g9OsG97GBUdPo9cHTiASweLWYaiIJiNqcco7u3Lp7rDUJWk-q2yWE_mclNcxLmeGa7_/w400-h300/20230614_122323.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הארקדה החדשה לאורך יצחק שדה.<br />רואים גם את מפלס האפס עם הרחוב והחיבור המושלם.<br /><br /><br /></td></tr></tbody></table><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhMse7tEf3KVPn6xO9CRAKZy-GwtT6rXbUyAN4NuY-aQTKHSsYHipym5Q0r_TMGn2UqsHyPfeWahD_eE0SAPOPNs6Ama-KllZXGqGpfH4lcYEIrqvP-qrQ7NROChFK9SSNMiccFIPEgxmBZPyei5fNv-xOamjxo61QfRoiLo7a950OD_6JJqxh6V0Ry/s9248/20230614_172256.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhMse7tEf3KVPn6xO9CRAKZy-GwtT6rXbUyAN4NuY-aQTKHSsYHipym5Q0r_TMGn2UqsHyPfeWahD_eE0SAPOPNs6Ama-KllZXGqGpfH4lcYEIrqvP-qrQ7NROChFK9SSNMiccFIPEgxmBZPyei5fNv-xOamjxo61QfRoiLo7a950OD_6JJqxh6V0Ry/s320/20230614_172256.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הבניין ברחוב תובל שהחמאתי לו על החזית המעניינת<br />מבחינת ארקדה הוא מפספס בגלל פרגולת הכניסה המיותרת שחוסמת אותה ומונעת מסתם עוברים בסך ליהנות מהארקדה (וגם מבנה העמודים מרתיע קצת) האם זה נעשה במכוון להקטין קירבה של אנשים לבניין? <br /><br /><br /></td></tr></tbody></table>אגב, עיריית ירושלים התייחסה לזה יפה, ואני מקווה שהיא יודעת לדרוש ארקדות בכמה שיותר מקומות למרות שזה לא בהכרח מתבטא בהנחיות.<div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjLaQ_N6nzFSDFbCiRb9a9uj4_iVSMM4BAymsuYk_WgXwQVxZa4OlnU9mtumgDD8PGl2VNi0eksld5HGQTTkjnThuVnOMsHVsxXWpgM87gy9bY-1EumVgXhBToRCEzY27J5C2x31npjEwnLAhtheUr-_qG8d8K3-QiZl82SV7Ub3Je2Qm8Fdh6kdM7m" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="572" data-original-width="772" height="474" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjLaQ_N6nzFSDFbCiRb9a9uj4_iVSMM4BAymsuYk_WgXwQVxZa4OlnU9mtumgDD8PGl2VNi0eksld5HGQTTkjnThuVnOMsHVsxXWpgM87gy9bY-1EumVgXhBToRCEzY27J5C2x31npjEwnLAhtheUr-_qG8d8K3-QiZl82SV7Ub3Je2Qm8Fdh6kdM7m=w640-h474" width="640" /></a></div><br /><br /></div><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>6. אל תפצלו את המדרכה</u></b><br /></p><p style="text-align: justify;">בבניינים רבים נהוג מפלס מדרכה אחד בתוך תחום המגרש ש"מיושר עם הבניין ומתעלם באמצעות גדר מהמדרכה הראשית שלאורכו רק בגלל שלעיתים היא נמצאת במפלס אחר או נמצאת באיזשהו שיפוע מתון. (ושוב, תחסכו ממני דוגמאות מערים הרריות, גם שם אפשר לשפר אבל ברור שזה דורש יותר יצירתיות, אני מתמקד במרכז השטוח יחסית). הולך הרגל נדרש לבחור האם ללכת בצמוד לבניין או ללכת על המדרכה שצמודה לכביש והתוצאה היא שהוא נאלץ לבחור בין רע לרע. זו לרוב תוצאה של עצלנות תכנונית כי אפשר למצוא דוגמאות רבות לבניינים שבהם כל כניסה לחנות ממוקמת בגובה קצת אחר. התוצאה היא שהבניין יושב על מעין "במה" ומנותק מהרחוב ועל ידי כך לא מאפשר לסתם הולכי רגל חולפים לחסות בצילו או להסתכל בחנויותיו. ראינו את זה בבית נועם בבורסה אבל הנה עוד שתי דוגמאות:</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi1Ug5eqaTEUrZ4OP2qKkkUWZmQ3UY9gDRI2hvQxhdonVcx4hqwj711WmHVd2wpxUDxz6FUWl1qRTnKV_dQj_A-nyolscVgRnQ2Jv8hT5fC11PCqQaCmaoURINu1QnP2b-xrXHbiiL5z52JV8q0KkyjkozsPMSAR9-cEabZtsXCMQfhOYA7aM1GZRGO/s9248/20230614_121510.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi1Ug5eqaTEUrZ4OP2qKkkUWZmQ3UY9gDRI2hvQxhdonVcx4hqwj711WmHVd2wpxUDxz6FUWl1qRTnKV_dQj_A-nyolscVgRnQ2Jv8hT5fC11PCqQaCmaoURINu1QnP2b-xrXHbiiL5z52JV8q0KkyjkozsPMSAR9-cEabZtsXCMQfhOYA7aM1GZRGO/s320/20230614_121510.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בית הפירמידה במסגר פינת בית עובד.<br />חזית מסחרית לכאורה, וגג שמספק הגנה חלקית, אבל ההתעקשות להתעלם מהרחוב מייצרת בפני הולך הרגל בחירה בין רע לרע (האם בסוף יש חיבור חזרה לרחוב? (יש עם כמה מדרגות). והשאלה למה המדרכה של הרחוב לא מגיע עד פתח החנויות? </td></tr></tbody></table><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFFupEgDbRffphYjPAUUL1LJ4SdHwfagl4DXFI4zk6sL3ixrTsq3kol-yE_GJ4qzkvKjw-Ni-jdiR3GHoNh7i87xBwi0kFODrr21yK1w2oJ-MDBHBxBxYGRwMDAf6g6j5fI3U6WmNDMFh6TwO-wa5xicwcVYTYVcp-Rsv9XKPifIezr0qT9opUj6TH/s9248/20230615_110958.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFFupEgDbRffphYjPAUUL1LJ4SdHwfagl4DXFI4zk6sL3ixrTsq3kol-yE_GJ4qzkvKjw-Ni-jdiR3GHoNh7i87xBwi0kFODrr21yK1w2oJ-MDBHBxBxYGRwMDAf6g6j5fI3U6WmNDMFh6TwO-wa5xicwcVYTYVcp-Rsv9XKPifIezr0qT9opUj6TH/w400-h300/20230615_110958.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עוד דוגמה למדרכה מפוצלת מרחוב החשמל פינת בגין (ליד בית הדר)<br />המדרכה המפוצלת מונעת עצים ומתקני דרך אחרים וחבל, סתם תכנון שלא רואה מעבר לשפת המגרש.</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><b><u>7. מגרשי חניה עיליים (בצד הבניין או בחזיתו רחמנא לצלן) זה פשע כנגד מדינת ישראל</u></b></p><p style="text-align: justify;">זה לא שיש לנו קרקע בשפע, ולנצל אותה לחניה רק כדי לחסוך בעלויות לבניית עוד קומת חניה תת קרקעית ועל ידי כך להכריח את הולך הרגל ללכת בין רחוב (עם מכוניות) לבין חניון (עם מכוניות) לאורך קטע דרך לעיתים ארוך זה נורא ואיום. אז ברור פעם היתה קצת פחות חשיבה על זה כי המחסור בקרקע עוד לא היה ברור, אבל בבניינים משנות ה-90 והלאה זה ממש פשע. ואזורי תעסוקה שלמים במחוז המרכז שמתהדרים בחניונים עיליים רחבים זה פשע על פשע.</p><p style="text-align: justify;">ואם תשאלו מה עמדתי לגבי בנייני חניה, היא קצת יותר מורכבת. אני כמובן נגד מבחינת תכנון עירוני, אבל מבחינת נקודת המבט של פוסט זה, הולך הרגל ברחוב, ניתן לתכנן אותן באופן שבו הולך הרגל אפילו לא מרגיש שהוא עובר מתחת לבניין חניה ולא מתחת לבניין משרדים. אפשר כמובן גם לתכנן אותם רע...</p><p style="text-align: justify;">אחת הבעיות עם בנייני חניה שמחוברים לבנייני המשרדים "שלהם" היא שגם כשהם מתוכננים טוב הם מייצרים לפעמים בלוק עירוני גדול מדי ולעיתים חוסמים אפשרות לגריד משני של מעברי הולכי רגל. כדאי להיות מודעים גם לזה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCuER-x0QlD-UAEbNRa0QwjUCw9Ip0ur6KSuGvcjecxG1J8tpL0LUA5gEP9f49DfWCFW1WRl4H-6WsH2_okuK2V8hsZ9vNebRmnfQSwBR1psjDwdSAHv9z43vsCGzAkpieajbI0gdLE107zLEn7M8n5ArwRf8nWDrjPWiuc4tdqNpT8nfIh4A_RXFa/s4032/20230124_135658.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="3024" data-original-width="4032" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCuER-x0QlD-UAEbNRa0QwjUCw9Ip0ur6KSuGvcjecxG1J8tpL0LUA5gEP9f49DfWCFW1WRl4H-6WsH2_okuK2V8hsZ9vNebRmnfQSwBR1psjDwdSAHv9z43vsCGzAkpieajbI0gdLE107zLEn7M8n5ArwRf8nWDrjPWiuc4tdqNpT8nfIh4A_RXFa/w400-h300/20230124_135658.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הכניסה לחניון העילי בבית הפירמידה בתל אביב<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /></td></tr></tbody></table><br /><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>8. רמפת כניסה למגרשי חניה תחתיים היא אולי חובה, אבל היא צריכה להיות מינימלית</u></b></p><p style="text-align: justify;">היפוך הפירמידה דורש שנתייחס יותר להולכי הרגל ברחוב ופחות למי שבחר לחנות ליד מעלית בקומה 2-. זה אומר שאין שום צורך ביותר מכניסת חניה אחת לבניין (ובעיצוב של מגרש עם כמה בניינים אפשר עוד לאחד רמפות) פשוט בגלל שהפקק בתוך החניון ביציאה ממנו פחות מעניין אותנו. אותה כניסה צריכה להיות ברוחב המינימלי של מסלול כניסה ומסלול יציאה. ככל שלדעת המתכנן נדרשת התחרבות כדי לאפשר כמה שערים בכניסה או ביציאה, היא צריכה להיות בתת הקרקע ולא במדרכה וברמפת הירידה. ועוד דבר, אסור ליצור נתיבי השתלבות לרכב אל החניון והחוצה ממנו על חשבון המדרכה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEje0-eW6vUNr6O34yl7S5zof6w-aq5-6ifECGfcih76ReTxG79X9iPu6n0O_Au84yIpzU-yNPHgIYM_mx7dSpCQEdDPAY1i9XjUbDLdM6AJIWK0OaGfds1vh_vq9-qUXd0fFL5uLonTvBTSThJkrauAjA7XR56lFNKgzS45Sp-hqAtrPe2tPg84gWqc/s9248/20230615_110539.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEje0-eW6vUNr6O34yl7S5zof6w-aq5-6ifECGfcih76ReTxG79X9iPu6n0O_Au84yIpzU-yNPHgIYM_mx7dSpCQEdDPAY1i9XjUbDLdM6AJIWK0OaGfds1vh_vq9-qUXd0fFL5uLonTvBTSThJkrauAjA7XR56lFNKgzS45Sp-hqAtrPe2tPg84gWqc/w400-h300/20230615_110539.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כניסה רחבה מדי לחניה במגדל לוינשטיין, שבה כדי לאפשר שתי עמדות כניסה ולא רק אחת המדרכה מאפשרת שיוט של כלי רכב באלכסון עליה.<br />הרמפה הקצרה הושגה בזכות זה שהבניין מוגבה. חטא ופשע</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>9. תחנות דלק או מפגעים אחרים באחת החזיתות זה ביג נו נו</u></b></p><p style="text-align: justify;">סוגייה שולית אבל היא ממש מפריעה לי. אמנם יהיו מי שיגידו שעדיף תחנת דלק מתחת לבניין מאשר תחנת דלק על מגרש שלם, אבל אני גורס שאין שום צורך בתחנות דלק במרחב העירוני הצפוף. בשביל זה בדיוק יש לרכב מנוע שאיתו הוא יכול לצאת לפרברים כשצריך לתדלק. תחנות הדלק הן מפגע מטורף להולך הרגל וחנות הנוחות המתלווה אליהן לא רלוונטית באזור עירוני צפוף.</p><p style="text-align: justify;">ואני רוצה לנצל את הסעיף הזה למשהו שמפריע לי במיוחד, הפניית פתחי איוורור מהחניון אל פרצופם של הולכי הרגל.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh4twhsFudGsGgzfZ4ZZou8zerKy1okfaFVDcnybVD4t8xZHp6Guc7-z4qIOvt09qrOCPa1bWousdNQ20Snko0suxgMjrCTMInquk1Xf9k67lJxRFCpmoxO_dGbfX-xf7w_q0hNuaYHvdBBKtYXB9yxaaifAwJs8erwqihyPE9bWK5BHxJTVEgKCJ4y/s9248/20230614_121308.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh4twhsFudGsGgzfZ4ZZou8zerKy1okfaFVDcnybVD4t8xZHp6Guc7-z4qIOvt09qrOCPa1bWousdNQ20Snko0suxgMjrCTMInquk1Xf9k67lJxRFCpmoxO_dGbfX-xf7w_q0hNuaYHvdBBKtYXB9yxaaifAwJs8erwqihyPE9bWK5BHxJTVEgKCJ4y/w400-h300/20230614_121308.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פתח איוורור של החניון התת קרקעי של מגדל הפירמידה, (אגב בנוסף לחניה עילית לצד המבנה, איזה בזבוז)<br />אנו מכירים כאלה גם ממקומות מרכזיים יותר כמו החזית של לונדון מיניסטור לעבר אבן גבירול. </td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiWXrqwG_XxgD7OOQG6vvlQVZwd-4EataoJq88d3XwCn-tO4iK7zYszyWGptwHBvINy6pd9g1XKuGFgez-_mwuzZ-EqDoa7oHHQixDxmriS3qu-I_bugBoFHiW_pV3Uzo6q_TDcH-HNbwc8O62rL4OFyoFdBNXCEGSa2RWD3rnWVS0Kpgx24Ryypj0j/s9248/20230614_121413.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiWXrqwG_XxgD7OOQG6vvlQVZwd-4EataoJq88d3XwCn-tO4iK7zYszyWGptwHBvINy6pd9g1XKuGFgez-_mwuzZ-EqDoa7oHHQixDxmriS3qu-I_bugBoFHiW_pV3Uzo6q_TDcH-HNbwc8O62rL4OFyoFdBNXCEGSa2RWD3rnWVS0Kpgx24Ryypj0j/w400-h300/20230614_121413.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פתח איורור של מגדל ישראכרט ישר לפרצופיהם של ההולכים במדרכה של רחוב בית עובד.<br />פתחי האיוורור גם מייצרים אדניות מעליהם שמפרידות בין המדרכה הציבורית למדרכה ה"פרטית" (כמו שכבר סיכמנו שזה לא טוב, אבל זה גם מונע אפשרות לעצים נורמליים) וכבונוס המדרכה הפרטית גם לא מאפשרת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/02/blog-post.html" target="_blank">הליכה </a>לכל אורכה כי היא נחסמת בכבש הגישה המוביל למדרגות בכניסה של החזית.<br />כבונוס החזית אטומה ולא מעניינת והחזית הפונה למסגר במשך שנים השאירה מדרכה צרה מדי ביחס אפילו לבניינים ישנים יותר שנבנו לאורך המסגר. <br />בקיצור, הוא כנראה היה מקבל את הציון הנמוך ביותר לו הייתי מדרג. והוא רק מעבר לכביש מהבניין עם הציון הגבוה ביותר...</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifNlM6SfVeAeLdwMqKNScbcPYfrWSOnpTIuqLK_C8Bk0XPEryCGJP907JHlEmA88LNwJ_4GSMoZCiDiYwjsyVD71xiqnu8cVeSVe7BDY42fau9Co32YQpDA68wAXrBx0Y4IUFzksJcZFHdPI5id04yIjnLmgNriScEvlheH_E6x1_6p7Z1aFzmLOuE/s9248/20230614_122223.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifNlM6SfVeAeLdwMqKNScbcPYfrWSOnpTIuqLK_C8Bk0XPEryCGJP907JHlEmA88LNwJ_4GSMoZCiDiYwjsyVD71xiqnu8cVeSVe7BDY42fau9Co32YQpDA68wAXrBx0Y4IUFzksJcZFHdPI5id04yIjnLmgNriScEvlheH_E6x1_6p7Z1aFzmLOuE/w400-h300/20230614_122223.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אפשר גם אחרת, פירי איוורור מופנים לרמפת הכניסה לחניה במקום לרחוב ביצחק שדה 4-6-8<br />גם החצר התפעולית ודוחסנית האשפה מוסתרות בתת הקרקע.</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>10. מדרכה רחבה התואמת את מספר ההולכים</u></b></p><p style="text-align: justify;">עד עתה דיברנו על המבנה, שמתוכנן על ידי האדריכל והיזם (בהשפעת העירייה כמובן), כעת אנו עוברים לצד של העירייה במשוואה. לא כל המדרכות חייבות להיות מאד רחבות, הן פועל יוצא של הרחוב שלאורכו מוקם הבניין. אבל הן תמיד צריך להיות מותאמות להיקף הולכי הרגל. פה חשוב להגיד שיש נטייה להתעלם אפילו מהמינימום הרצוי במקרים רבים וחבל.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgzbe8YJzv5gslWmIvbmmWltrqtY4Os8ieIx9Va04_5_G1LZDgRSOq-fybH9MmoC9Wc85PKZZIEcj6pnDXMr12T2aEhMVjw_tJnq7Sto3joWC2tRtbPNJsbt991WkyWdepk1uXEUiZzoCFYh9mbT8luNXs_GdTKDml2CeT0H1jy2yKym991A5QC_THJ/s9248/20230614_171441.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgzbe8YJzv5gslWmIvbmmWltrqtY4Os8ieIx9Va04_5_G1LZDgRSOq-fybH9MmoC9Wc85PKZZIEcj6pnDXMr12T2aEhMVjw_tJnq7Sto3joWC2tRtbPNJsbt991WkyWdepk1uXEUiZzoCFYh9mbT8luNXs_GdTKDml2CeT0H1jy2yKym991A5QC_THJ/w400-h300/20230614_171441.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המדרכה מתחת לבניין החניה של מגדל שער העיר, במקרה צילמתי בשעה רגועה אבל בדרך כלל הולכי הרגל נתקעים אחד בשני. וזה לצד 5 נתיבי כביש, הנתיב של הפניה ימינה שקרוב למדרכה הוא בכלל נתיב השתלבות לכניסה לחניון (למרות שיש כניסה נוספת מאחורה, כלומר היה אפשר לחיות גם בלעדי הכניסה הזו קומפלט ובטח בלי נתיב ההשתלבות)<br /><br /></td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><b><u>11. הכניסה לחניה התת קרקעית - מדרכה רציפה</u></b></p><p style="text-align: justify;">בשאלה הפשוטה - האם הולך הרגל חוצה כביש או שהמכונית חוצה מדרכה, התשובה השניה היא נכונה, אבל תתפלאו כמה התובנה הזו לא בהכרח מוטמעת. המכונית היא אורחת על המדרכה בקטע הזה וכדאי מאד שהתשתית הפיזית תסמן לה את זה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgWiolofEqNZy_VQX31YuoYWGlCq4yChIG6mtfSGCppvLtnWhfkN6asj697RtixQMg-5itknC_xOGBYUrgwoSoqMlsncAgtuV3dpsDk9HN8W2035QIoIApqgia8FICrICkLtWwyyPICQg-jPL3a7malAhGfdfe2_bi7jXLvOR8R9BPGooUmGDMeksYt/s9248/20230614_171511.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgWiolofEqNZy_VQX31YuoYWGlCq4yChIG6mtfSGCppvLtnWhfkN6asj697RtixQMg-5itknC_xOGBYUrgwoSoqMlsncAgtuV3dpsDk9HN8W2035QIoIApqgia8FICrICkLtWwyyPICQg-jPL3a7malAhGfdfe2_bi7jXLvOR8R9BPGooUmGDMeksYt/w400-h300/20230614_171511.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ככה נראית הכניסה לחניון שער העיר מאבא הלל, לקשקוש הזה אי אפשר אפילו לקרוא מדרכה ויש כאן אלף כשלים נוספים, אבל הנקודה הספציפית כאן היא דווקא שהכניסה לחניון היא אספלט ולא אבן משולבת. ושהולך הרגל הוא אורח במקום שהרכב ירגיש אורח, וזה כמובן גם דופק נגישות בסיסית למתקשים בהליכה.<br />בתל אביב כניסות כאלה שהיו נפוצות מאד מתוקנות לאט לאט, ברמת גן עוד לא שמעו על זה.<br /><br /><br /></td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><b></b></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjut92Tz44889x7Ku6RJgghNv7qW3oRztk7pbTMxJATgXln4C4VS6fHsDTXqXmZzmGKsBJFe3o40V3bgiLhlgZHqdxD71tOxlFiaAOh_K9-9H72cCAa-ZnMUZl48mF_y43Q-PdJ-loKhroxDNVN9P7w6LyLcb9E_eObetvXjumXP35ougZORgUl8wN9/s9248/20230614_171746.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjut92Tz44889x7Ku6RJgghNv7qW3oRztk7pbTMxJATgXln4C4VS6fHsDTXqXmZzmGKsBJFe3o40V3bgiLhlgZHqdxD71tOxlFiaAOh_K9-9H72cCAa-ZnMUZl48mF_y43Q-PdJ-loKhroxDNVN9P7w6LyLcb9E_eObetvXjumXP35ougZORgUl8wN9/w400-h300/20230614_171746.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עוד דוגמה רמת גנית ל"רחוב" שהוא בעצם יציאה מחניון ותו לא.<br />צריך כאן מדרכה רציפה.</td></tr></tbody></table><b><br /><u><br /></u></b><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>12. שביל/נתיב אופניים</u></b></p><p style="text-align: justify;">בבניינים שבנויים על רחובות במיתון תנועה כמובן שאין צורך בכך, אבל ברחובות הראשיים יש ויש. ושביל האופניים מגיע גם עם דרישה למתקני עגינה. שלא כחלק מהפוסט אציין שגם צריך חניון מאובטח לאופניים כחלק מהחניון התת קרקעי של הבניין, ורצוי גם מקלחות, זה ישפר את הקשר עם הרחוב בכך שפחות אופניים ייקשרו לכל עץ רענן בחזית הבניין.</p><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiX7fz5K-JIo6pLV3ymYI67T7_-WCh5UDL0uTGiV4LelSYqvfqcHONlGYnNf-ZvDtd1mSNHVcDSvmZwd5i7v8qA-lPFn-M4BGFJZAuWjRR1MapBtHM3rmsa1LHisBK3JdodM9gDSu3SC0TwiaHWTj6nzfNo80Nc9K8guYkvBIh6cf5VPyooxWBtx77J/s9248/20230614_122258.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="6936" data-original-width="9248" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiX7fz5K-JIo6pLV3ymYI67T7_-WCh5UDL0uTGiV4LelSYqvfqcHONlGYnNf-ZvDtd1mSNHVcDSvmZwd5i7v8qA-lPFn-M4BGFJZAuWjRR1MapBtHM3rmsa1LHisBK3JdodM9gDSu3SC0TwiaHWTj6nzfNo80Nc9K8guYkvBIh6cf5VPyooxWBtx77J/w400-h300/20230614_122258.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דוגמה מיצחק שדה, הרכב אורח על המדרכה ועל שביל האופניים. <br />עד כמה שזה נראה מפחיד בתמונה, בעידן בו חניית רכב פרטי היא עדיין חובה (אבל לפחות <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/09/blog-post_6.html" target="_blank">בתקן מינימום</a>) זו הדרך הטובה ביותר להפחית את הקונפליקט. הרכב מרגיש אורח, עולה לאט מאד בפנייה חדה על חשבון זרימת התנועה ברחוב, שביל האופנייים והמדרכה רציפים ומכוסי עצים שעוד יגדלו. ההפרעה של הרכב למשתמשי הדרך האחרים קיימת כמובן, אבל מצטמצמת למינימום. וגם יש עמודונים שמונעים ממנו לנצל את הפירצה כדי לחנות על המדרכה הרחבה.</td></tr></tbody></table><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>13. עצים!!!</u></b></p><p style="text-align: justify;">בתכנון מיטבי יש גם ארקדה להולכי רגל, וגם רצועת עצים משני צידי שביל האופניים, בדרך ראשית שהקריבה נתיב אחד של כלי רכב לטובת הרוחב המטורף הזה למשתמשי דרך אחרים. אבל עצים נדרשים תמיד, גם ברחובות קטנים בהם אין צורך בשבילי אופניים, הם חייבים מדרכה רחבה, אבל אעז ואגיד שאם אי אפשר לקחת נתיב או חניה ברחוב צר מדי, העצים חשובים גם אם הם מפריעים במידה כלשהי (אך סבירה) להולכי רגל. הם נותנים כל כך הרבה יותר מאשר רק צל. וזה המקום להזכיר ש<b>דקלים הם לא עצים!!! </b>גם עצי זית לנוי שתקועים באי תנועה באמצע הכביש לא ממש עוזרים. עדיף לצמצם את איי התנועה כדי לאפשר מקום לעצים נותני צל על המדרכה.</p><p style="text-align: justify;">בתכנון חדש כל הדרישות הנ"ל מייצרות בעיה אם התכנון עדיין מקדש את צרכי הרכב הפרטי. מה שנקבל זה מדרכה ברוחב נדיב, עם שביל אופניים רחב ונדיב, שצמודים לכביש ברוחב מטורף. הקשר של הבניין עם המדרכה אולי יהיה מצויין, אבל הקשר עם המדרכה ממול יאבד לנצח וזה לא פחות חשוב לעירוניות. על הרחובות העירוניים להיות צרים יחסית, גם בתכנון על קרקע בתולית. מה שצריך לוותר עליו זה כמובן אחד מהנתיבים לרכב הפרטי, שם כדאי להיות קמצנים יותר.</p><p style="text-align: justify;">אגב, לעיריית תל אביב יש <a href="https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/Documents/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D.pdf" target="_blank">הנחיות לעניין העצים.</a></p><p style="text-align: justify;"><b><u>14. תחנת אוטובוס</u></b></p><p style="text-align: justify;">כמובן שלא בחזית כל בניין צריך תחנת אוטובוס, אבל כשצריך היא חייבת להיות בנויה נכון. המדרכה הרחבה ככל שנדאג לה מהסעיפים הקודמים כמובן תקל עלינו לספק שפת מדרכה שקל לאוטובוס לעצור צמוד אליה (בתחנה בנתיב ולא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/03/blog-post_17.html" target="_blank">במפרץ</a>). ויהיה מספיק שטח לסככה רחבה, והעצים ידאגו לצל לידה. מדרכה רחבה גם תקל על מציאת פתרונות (הכי קרוב לאופטימאלי שאפשר), לקונפליקט המובנה בין שבילי אופניים לתחנות אוטובוס. הסככות הרחבות ששמו עכשיו ליד הקריה ועזריאלי הם דוגמה לא רעה לכך, וזה אחרי שנים שבהן לא היה מקום לכלום על המדרכה הצרה.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>15. מניעה פיזית מרכבים לעלות על המדרכה</u></b></p><p style="text-align: justify;">אכיפה אנושית תמיד תהיה בחסר, וכנהגים אנחנו סובלים לעיתים מחוסר אמפתיה למשתמשי הדרך האחרים ולא שמים לב שאנחנו פוגעים בהם. לכן כדאי שפשוט לא נוכל לעשות את זה. עמודונים הם פתרון קל וזול בשולי המדרכה עם הכביש והם לא מפריעים לקשר שכן נדרש לפעמים בין שפת המדרכה לבין הכביש (בניגוד לגדרות "ברזלים" ששמים כדי לשמור על הולך הרגל בנתיב שלו כדי שהרכב הפרטי יוכל להמשיך לנסוע בלי חשש במהירות הורגת).</p><p style="text-align: justify;">העמודונים יכולים וצריכים להיות כמובן מעורבבים עם עצים שמונעים עליה על המדרכה ועם מתקני דרך אחרים כגון פחים, ספסלים ומתקני עגינה לאופניים. אבל זו הפעולה שמניבה את הפירות הגדולים ביותר ביחס להשקעה בכל הקשור לשיפור חיי הולכי הרגל בעיר.</p><p style="text-align: justify;">יותר קשה לי עם העמודונים באמצע המדרכה ששומרים על הרכבים במסלול שמוביל לכניסה לחניה, ועם עמודונים באמצע מעבר חציה כדי שרכבים פרטיים לא ינצלו את הפירצה, כי בהם הולכי רגל יכולים להיתקל ולהיפצע. אבל חוצפת הנהגים כל כך גדולה שאין לי פתרון יעיל אחר כרגע.</p><p style="text-align: justify;">זהו: לאדריכלים שבינינו בטח יש עוד אמירות שקשורות לדרך שבה הבניין, פוגש את המדרכה. בלי מזגנים מטפטפים או מרזבים שפונים למקומות ממש לא מתחשבים, ובמגדלים עם מגרעת מעל ל-3 קומות מסד כדי ליצר קנה מידה אנושי יותר לרחוב. אבל אני אפסיק כאן, בראיה המאד צרה של החיבור הזה. עוד לפני שמרימים עיניים למעלה. מקווה שאתם מסכימים איתי.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-65820402132644104202023-05-21T03:28:00.006-07:002023-05-21T22:12:23.415-07:00געגועיי למדרכה מתפקדת - רשמים מבנגקוק ודובאי - חלק ב' דובאי<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjix9pTDyrsjbWDphmeEIhJJEFR_CjrH6wt3Nk5N3Y4E7T7G7TRplbMijJvATdDq_u2NgxqSgoBTnUJ_VTBuyMMGgfnDmPXPQRhTMK_2IfEF6TXEzKG4-2ak7D0XyfLOSl8-WGdH9onBG2tHc3NiNui1ShnrwHj_QlIyvpk12pNeNPgPAjenFBZDV1l" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="318" data-original-width="547" height="186" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjix9pTDyrsjbWDphmeEIhJJEFR_CjrH6wt3Nk5N3Y4E7T7G7TRplbMijJvATdDq_u2NgxqSgoBTnUJ_VTBuyMMGgfnDmPXPQRhTMK_2IfEF6TXEzKG4-2ak7D0XyfLOSl8-WGdH9onBG2tHc3NiNui1ShnrwHj_QlIyvpk12pNeNPgPAjenFBZDV1l" width="320" /></a></div><p></p><p style="text-align: justify;">חזרתי לאחרונה מטיול של שלושה שבועות בתאילנד, ו"קינוח" של 3 ימים בדובאי. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2023/05/blog-post.html" target="_blank">תוכלו לקרוא על בנגקוק בחלק א' של פוסט זה כאן.</a> כרגיל, האזהרה הרגילה, כתייר אתה רואה חלק מאד קטן מהתמונה הכוללת, אדם שגר בדובאי עשוי לחוות אותה שונה לגמרי. ורק לחדד, אני מדבר על העיר ולא על האמירות.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>דובאי</u></b></p><p style="text-align: justify;">טיול בדובאי הוא סוג של מזוכיזם למתכנן העירוני, אנחנו מתפעלים בעל כורחנו מעיר הברקת הנוצצת אבל מבכים את הגישה ה"לאס-וגאסית" מוכוונת הרכב הפרטי. במידה מסוימת הפוסט הזה נכתב בראשי עוד לפני הביקור, אבל אני מקווה שהצלחתי קצת להתעלות מעל הפגם האנושי הבסיסי הזה.</p><p style="text-align: justify;">הסיפור על דובאי, עיר מסחר קטנה ששכנה על שפך נהר, שגילתה נפט אבל השכילה להבין בשלב מוקדם שמדובר במשאב מתכלה ולכן כדאי לה לגוון את מקורות ההכנסה שלה, לנצל את העושר כדי להפוך את עצמה לעיר עולם, למוקד תיירותי ולהאב של התחבורה התעופתית העולמית ידוע ולא אתעכב עליו, אצלול ישר לגיאוגרפיה של הפיתוח המהיר הזה.</p><p style="text-align: justify;">הכפר העתיק של דובאי על גדת הנהר עוד קיים, כסוג של פוחלץ מוזיאלי ולא מעניין במיוחד. צמוד לו יש את העיר האורגנית שהתפתחה ממנו בעידן שלפני המגלומניה. סמטאות ורחובות צרים של שווקים (שוק התבלינים, שוק הזהב, שוק הטקסטיל ועוד) שגם כיום כשהם מוצפים בהרבה תיירים שקונים מזכרות, הם מחממים את הלב בעירוניות הבריאה שהם מייצרים. הניגודיות בין הנורמליות הזו לשאר העיר חד מאד ולכן עצתי לכם לא לפסוח על אזור נטול אטרקציות מערביות זה, בעיקר אם אתם מתכננים עירוניים שכמהים לקצת הקלה מהלונה פארק ששמו דובאי המודרנית.</p><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifhygDavSXDM-v9uvFei2rPGv3nU7wI5M1wyPGd7zIP3ilvufgC9VxX-0R4Ye0vMkXKvh85Barp5o6tTtmL8_9ROtrvS9mnfMW8sQDr5DOieBkEQv9cpRnS8eTzWjoh4lc7K6lT6kVCSY8Iod66x6O9v6NDoZ0LA4eNOcy4jD4Sh1cga7kElG-q3F3" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="702" data-original-width="953" height="472" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifhygDavSXDM-v9uvFei2rPGv3nU7wI5M1wyPGd7zIP3ilvufgC9VxX-0R4Ye0vMkXKvh85Barp5o6tTtmL8_9ROtrvS9mnfMW8sQDr5DOieBkEQv9cpRnS8eTzWjoh4lc7K6lT6kVCSY8Iod66x6O9v6NDoZ0LA4eNOcy4jD4Sh1cga7kElG-q3F3=w640-h472" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אזור העיר האורגנית מרובה השווקים<br />מדהים איזה חלק קטן הוא תופס מהעיר העכשווית </td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">לרחובות הצרים והסמטאות תפקיד חשוב במדבר הקופח, כי הצל מושג בהם ללא מאמץ על ידי קירות הבניינים בשעות הבוקר ואחר הצהריים ועל ידי כל רוכל שפותח גגון קטן בשעות שהשמש באמצע השמיים. בדובאי כמובן הגדילו לעשות ועשו קירוי מאד יפה ואסטתי לשווקים השונים והמקום הומה גם ממקומיים, ולא רק מתיירים. כשאני אומר מקומיים אני מתכוון גם לאמירתים המקוריים וגם למהגרי העבודה הרבים, מהמעמדות הגבוהים והנמוכים כאחד.</div><p></p><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEip7rutzcytMzgN0Rom5fC-j5_p7aKn0f4lqb8mXPXAcubUCSqfgvvBtUvbEB9JscFW27JSqeV8bj-fxUIlNS_g_DxIDugeYARl7TZOGV8swDTEqpKTakJqhJWcXE58c1aDQkXiQio9_Uvytn-_M_M6EOkiQlvhxq6VrS_rJwpUuzSkdVwahK54-g1C" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="711" data-original-width="1283" height="221" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEip7rutzcytMzgN0Rom5fC-j5_p7aKn0f4lqb8mXPXAcubUCSqfgvvBtUvbEB9JscFW27JSqeV8bj-fxUIlNS_g_DxIDugeYARl7TZOGV8swDTEqpKTakJqhJWcXE58c1aDQkXiQio9_Uvytn-_M_M6EOkiQlvhxq6VrS_rJwpUuzSkdVwahK54-g1C=w400-h221" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רחוב רגיל באזור העיר האורגנית, הצל מושג ללא מאמץ והולכי הרגל בולטים במרחב</td></tr></tbody></table><br /><p></p><p style="text-align: justify;">העיר האורגנית הזו מהווה 3% בערך משטחה של העיר דובאי הנוכחית, ופתחתי בה דווקא מאחר שהיא מהווה דוגמה כל כך לא מייצגת לכל מה שראיתי בשאר העיר. ספויילר - אוטוסטראדות, אוטוסטראדות, אוטוסטראדות. ומאחר ואני מנסה לפצח את ה-DNA של העיר (שהוא כמובן - אוטוסטראדות), מעניין לציין שהן הצליחו לחדור גם למרקם העתיק. הן בתיחום מוחלט שלו מכל הכיוונים והן אפילו בחדירה אליו. בתצ"א למעלה תוכלו לזהות את האוטוסטראדה שהופכת סתם ל"רחוב מהיר" לאורך כל הגדה הצפונית ומקיפה את חצי האי מרובה השווקים, ובכך מפרידה בין התיירים המגיעים בסירות וספינות תיור לבין השווקים וגורמת להם להמתין במעברי חצייה דקות ארוכות בשמש הקופחת. </p><p style="text-align: justify;">אגב סירות וספינות נהר, רשות התחבורה של דובאי מסבסדת שירות מסורתי בדירהאם אחד (שזה בערך שקל אחד) שמאפשר לעבור מגדה לגדה באמצעות סירה מסורתית בשם אברה. הסירות ישנות ומרעישות ומנוגדות לחלוטין לשאר האופי של דובאי הנוצצת, אבל זה שירות נהדר ותמורת 60 דירהאם הם גם יקחו אתכם לטיול ארוך הלוך חזור לאורך ה"קריק".</p><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgEWIo12D1qrekzJ24vddEI4SSE6k2FqGMxYO5yMPlByuulCsdZm8xCAhsRIGCLZChve5BHrDPbHdwZNbwUPO9k7dS8msElyL1qL3gUn5Njrpcso-yfRXgGly81zG3_boK8movIV7DiiprGkHdcgBKZwjHN3ND9CoFKrTKrogFXr3QzZX75Vp56ihYQ" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="652" data-original-width="1122" height="233" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgEWIo12D1qrekzJ24vddEI4SSE6k2FqGMxYO5yMPlByuulCsdZm8xCAhsRIGCLZChve5BHrDPbHdwZNbwUPO9k7dS8msElyL1qL3gUn5Njrpcso-yfRXgGly81zG3_boK8movIV7DiiprGkHdcgBKZwjHN3ND9CoFKrTKrogFXr3QzZX75Vp56ihYQ=w400-h233" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שיט באברה, השוק יושב ממש על הגדה הדרומית, <br />חבל שזה לא ככה גם בגדה הצפונית שמופרדת מהשוק בכביש מהיר</td></tr></tbody></table><br /><p></p><div style="text-align: justify;">מהעיר האורגנית דובאי התפתחה מהר מאד גם צפונה וגם דרומה, בהכללה גסה צפונה לשכונות מגורים, שכונת דיירה שעדיין נחשבת במרכז העניינים ושכונות מגורים נוספות המקיפות את שדה התעופה וממשיכות מערבה אל תוך המדבר. </div><div style="text-align: justify;">מצפון לדיירה ישנה עיר נוספת בשם שארג'ה, שנמצאת בכלל באמירות שארג'ה אבל תפקודית היא לגמרי חלק ממטרופולין דובאי, שלמיטב הבנתי חלק גדול מההתפתחות המהירה שלה קשור לאנשים שעובדים בדובאי, אם כי כמובן כעיר של 1.2 מליון תושבים בערך, יש לה גם הרבה מנופים כלכליים משל עצמה.</div><p></p><p style="text-align: justify;">עוד מצפון לשארג'ה נמצאת העיר עג'מאן, גם היא שייכת לאמירות אחרת הנושאת את השם עג'מאן, וגם היא, על חצי מליון תושביה חלק ממטרופולין דובאי-שארג'ה-עג'מאן. אלה מתווספים לכ-3.5 מליון התושבים שגרים בדובאי עצמה למטרופולין מכובד של יותר מ-5 מליון תושבים. מה שמדהים בכל העסק זה שבשנת 2000 היו במטרופולין דובאי כמליון תושבים בלבד, גידול של פי 5 בקצת יותר מעשרים שנה (<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2023/05/blog-post.html" target="_blank">בנגקוק </a>גדלה פי 3 בטווח של 60 שנה).</p><p style="text-align: justify;">עוד אדבר על שכונת דיירה שבה טיילתי, אבל עכשיו דווקא אפנה את המבט דרומה מהעיר האורגנית, לאזור שאותו כולנו כתיירים מכירים כ"דובאי" - זה אזור עיר הברקת.</p><p style="text-align: justify;">מדובר על רצועה ארוכה מאד (כ-50 ק"מ משפך נהר דובאי, היכן שהעיר האורגנית נמצאת, ועד לקצה השטח הבנוי נכון להיום), וצרה יחסית (כ-10-15 ק"מ), אשר מרושתת באוטוסטראדות שתי וערב, כשבינהם בנויים הרובעים השונים.</p><p style="text-align: justify;">האוטוסטראדות מחולקות לשני רבדים, אוטוסטרדות ה-E הגדולות המייצגות את רשת האוטוסטראדות ה"פדרלית" כלומר אלה שמשרתות את גם את הקשר בין האמירויות השונות, ואוטוסטראדות ה-D ברמה הנמוכה יותר המייצגות כבישים מהירים פנימיים של אמירות דובאי. אוטוסטראדות ה-E הן מפלצות של 6 נתיבים לכיוון, מחלפי פרח גדולים וכבישי שירות נוספים משני צידיהן, אוטוסטראדות ה-D צנועות יותר (כ-3 נתיבים לכיוון) והן בנויות יותר <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">כדרכים עירוניות מהירות</a> עם מיחלוף חלקי, אבל גם עם צמתים במרחקים עצומים אחד מהשני וחיבורי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/blog-post_20.html" target="_blank">ימינה ימינה</a> ושאר אלמנטים שמטרתן להבטיח שגם בהן יסעו בקלות במהירויות גבוהות.</p><p style="text-align: justify;">אם ניקח חיץ לדוגמה במקום אקראי לאורך אותם 50 ק"מ של רצועה עירונית נקבל את החתך הבא:</p><p style="text-align: justify;"> D94 לאורך הים, D92 ק"מ וקצת ממזרח לו, משם עוד ק"מ וקצת לאוטסטראדת E11, עוד ק"מ ל-D86, עוד ק"מ וקצת ל-D72, ועוד ק"מ וקצת ל-E44. סה"כ 6 אוטוסטראדות על רוחב של 10 ק"מ.</p><p style="text-align: justify;">באותה צורה ישנן גם אוטסוטראדות ודרכים עירוניות עורקיות ומהירות החוצות את העיר לרוחבה מהים אל האוטוסטראדה המזרחית ביותר. יש מעל עשרים כאלה. </p><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6vbuyxKCAe9elYhGAcve0Lh8WUHKhjZ4Rx43iHWMfrK_BIbuLqefg0crNh-VkqSyXOG6H4NmOlFRCzAgrFpSBGD1SxqrGGAY3DUPxa_UzDuf_25okEC43mDe3a6VreILwNmyPAhpi5p9vt18C3zNrI2OpGoDZZlKrsddXwkEfLWFwDX-yysMDSZpx" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="499" data-original-width="814" height="245" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6vbuyxKCAe9elYhGAcve0Lh8WUHKhjZ4Rx43iHWMfrK_BIbuLqefg0crNh-VkqSyXOG6H4NmOlFRCzAgrFpSBGD1SxqrGGAY3DUPxa_UzDuf_25okEC43mDe3a6VreILwNmyPAhpi5p9vt18C3zNrI2OpGoDZZlKrsddXwkEfLWFwDX-yysMDSZpx=w400-h245" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דוגמה מייצגת (ומיושרת) של חלק מהעיר <br />אוטסוטראדות אורך צפופות ואוטוסטראדות רוחב קצת פחות צפופות.</td></tr></tbody></table><p></p><p style="text-align: justify;">התוצאה שמתקבלת היא סוג של "ראשון לציון מערב" על סטרואידים, מלבנים של ק"מ על 2 ק"מ בערך, שכל אחד מהם הוא רובע. נראה גם כאילו לפחות חלק מהמלבנים הוקצו כיחידת שטח גדולה ליזם אחד שיבנה בהן את "עיר האינטרנט", "עיר המרינה", "עיר הבריאות", "מרכז הסחר העולמי", "רובע העיצוב", העיר הפיננסית"', "עיר הקיימות", "כפר הידע", "עיר המדיה" ושאר שמות בינלאומיים לרובעים השונים. הרחובות הפנימיים בתוך בלוקי הענק לפעמים נראים כמו גריד ולפעמים מתפתלים כדי למנוע תנועה עוברת, אבל הם תמיד מאד רחבים על אף היותם "רחובות פנימיים". פועל יוצא מגודל חטיבות הקרקע שאיפשר להיות נדיבים מאד עם השטח.</p><p style="text-align: justify;">בדובאי יש כבר קרוב ל-200 מגדלים מעל 200 מ' ואף אחד כבר לא סופר כמה מגדלים יש מתחת לזה. כאשר מגדלים נבנים בשטח בתולי הם נוטים להיות בעלי חתימת קרקע מאד גדולה. (בניגוד למגדלי הסקיני של ניו-יורק) יש דרכים רבות לעדן את זה, על ידי חזיתות מסחריות או על ידי שילוב נכון בין הבניה הגבוהה לבניה נמוכה יותר צמודה, אך נראה שטקטיקות אלה לא מעניינות את בוני דובאי. ואולי אפילו להיפך. לכל מגדל או קניון מוצמד בניין חניה, לעיתים על שטח דומה למגדל עצמו שרק מכפיל את הנפח הבנוי שאותו הולך הרגל צריך להקיף. גם הצרכים התפעוליים של כל מגדל לפריקה וטעינה, כיבוי אש וכו', מפוזרים בנדיבות סביב המגדל באופן שלעיתים קרובות מייצר גדר בין המתחם של המגדל לבין ה"רחוב" הסמוך. כאמור יש אפשרות לתכנן את הצרכים הבסיסיים האלה באופן אחר, אך בדובאי פחות שמעו על כך.</p><p style="text-align: justify;">התוצאה של כל אלה היא שדובאי המודרנית היא עיר שבה אין אלטרנטיבות נורמליות למעט נסיעה ברכב הפרטי דרך הכבישים הרחבים לחניה שתמיד תימצא בשפע צמוד לבניין שאליו אתה רוצה להגיע. שער הכניסה הראשי לבניין יהיה מהחניה, והשער שפונה לרחוב יישאר קצת זנוח. לתיירים נטולי הרכב האופציה השפויה היא תמיד מונית או אובר, שכיאה לדובאי תמיד יופעלו ברכבי לקסוס או אפילו רכבים יוקרתיים יותר.</p><p style="text-align: justify;">אחרי שהבנו את הטיפולוגיה המדכאת הזאת, בואו נראה איך התחבורה הציבורית משתלבת בה (בקצרה) ואחר כך אספר לכם גם על חוויותיי כהולך רגל בעיר.</p><p><b><u>תחבורה ציבורית</u></b></p><p><u>מתע"ן</u></p><p style="text-align: justify;">לדובאי יש מטרו יחסית חדש מ-2009, אשר כיאה לדובאי הוכתר כ"מערכת המטרו האוטונומית הגדולה בעולם", זה בעיקר מעיד על מצב האוטומציה העלוב בתחום כי הרשת עצמה מאד קטנה וכוללת שני קווים בלבד, רובה על ויאדוקטים גדולים מעל הקרקע וצמוד לכבישים מהירים ובחלקה הקטן (באזור הנהר והעיר האורגנית) מתחת לקרקע. הקו האדום הוא הקו המרכזי והוא משרת את שדה התעופה הענק והרובע שלידו (ראשידיה) ממשיך מזרחה לכיוון שכונת דיירה שם הוא שובר דרומה ועובר מתחת לנהר ולעיר האורגנית, ועולה מעל פני הקרקע כדי להמשיך בקו כמעט ישר עד למתחם האקספו המצוי כמעט בקצה השטח הבנוי, אורכו כ-60 ק"מ. הקו הירוק הוא קו U קלאסי, הוא משרת את השכונות שמצפון לשדה התעופה (קרוב לגבול עם אמירות שארג'ה), ממשיך מזרחה דרך דיירה והעיר האורגנית עד לנמל, עובר מתחת לשפך הנהר ועושה יוטרן חזרה מצידו השני של הנהר, אורכו כ-25 ק"מ כרגע. בעזרת תצורת ה-U נוצרים גםשני ממשקים בין האדום לירוק ומטרתו העיקרית של הירוק הוא הזנה לאדום שהוא היחיד שממשיך דרומה לאורך כל עיר הברקת. (לבד לעומת 6 אוטוסטראדות). התחושה שלי היא שהעיר הבינה שלא ייתכן שתהיה עיר מערבית בלי מטרו ולכן בנתה אותו. מה שקיים יפה ונוצץ ומתפקד נהדר, אבל בפריסה רזה כי המטרה לא היתה באמת רישות העיר במטרו אלא רק סימון V על הקמת האטרקציה.</p><p style="text-align: justify;">בנוסף למטרו יש גם קו רק"ל קצת מוזר בין אזור המרינה, חוף ג'ומיירה הפופלרי והדקל, וקו מונורייל שאינו קשור לרשות התחבורה המטרופולינית לאורך גזע הדקל, מעין קו פרטי של החברה שבנתה את הדקל שהפך לעוד אטרקציה תיירותית בתשלום ושרמת השירות בו מזעזעת בסטנדרטים דובאיים. (לאורך הדקל יש גם אוטוסטראדה פרטית ברמה גבוהה מה שמראה על סדרי העדיפויות של יזמי הפרויקט, ניכר שגם המונורייל נבנה רק כדי לסמן V גם על האופציה הזו ולא באמת כי חשבו שצריך אותו. בין היתר זו הסיבה שהמונורייל לא מתחבר לקו האדום על אף שזה תוכנן כבר לפני עשור.</p><p>המפה כולה נראית כך.</p><p></p><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj4eSKPqItauvjN5w-0Q4eVTB6iKg6paX0Qn7DJmGk1rdjXUEcm0ejygoQrftUQxAd24Ww3bNY6MrGuKQHwzqlWyT_V7YB5RUfTYratVoLFMJ8fZEpEJ9KVmS9sTzWIPCLW10qPy7qDk949e1p6zOc4PLtvcAxvy7Yds0_Hl5wUAUEyjM_EGJev8eP6" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="314" data-original-width="599" height="336" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj4eSKPqItauvjN5w-0Q4eVTB6iKg6paX0Qn7DJmGk1rdjXUEcm0ejygoQrftUQxAd24Ww3bNY6MrGuKQHwzqlWyT_V7YB5RUfTYratVoLFMJ8fZEpEJ9KVmS9sTzWIPCLW10qPy7qDk949e1p6zOc4PLtvcAxvy7Yds0_Hl5wUAUEyjM_EGJev8eP6=w640-h336" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://dbdpost.com/dubai-metro-map-routes-station-and-guide/" target="_blank">כאן</a></td></tr></tbody></table><br />חסר כמובן קישור איכותי לצפון המטרופולין שנמצא מחוץ לאמירות דובאי. שארג'ה ועג'מאן נאלצים להסתמך רק על אוטובוסים, אבל מעניין לציין שהקווים האלה (שמוגדרים intercity) כן תחת האחריות של רשות התחבורה של דובאי ורובם מקשרים את ערי צפון המטרופולין לאחת מתחנות המטרו. במטרו נוסעים כ-350,000 איש ביום, ובכתבה אחרת עם מספרים אחרים לגמרי מצאתי שבטראם רק כ-20,000 ביום.</div><br /><p></p><p><u>אוטובוסים</u></p><p style="text-align: justify;">בדובאי לא חסרים אוטובוסים. לפי האתר של <a href="https://www.rta.ae/wps/portal/rta/ae/public-transport/dubaibus?lang=en" target="_blank">רשות התחבורה</a> בדובאי פועלים בעיר 1518 אוטובוסים, המפעילים 119 קווים (מתוכם 35 מקשרים למטרו, 62 פנימיים נוספים, 8 קווים מהירים, ו-12 קווים בינעירוניים לאמירויות רחוקות, כאשר ההבדל בין סוגי הקווים השונים בא לידי ביטוי באות שקודמת למספר), שמסיעות כ-378,000 נוסעים ביום. כלומר יש מערכת מאד יעילה מבחינת ההיצע, עם מספר נוסעים לא מרשים במיחד פר נסיעה (12 בממוצע). רצה הגורל והיינו בדובאי בעיד אל פיטר, כך שלא אוכל לסמוך על מראה עיניי (שלא ראו הרבה אוטובוסים, ושראו קווים בתדירות נמוכה ועם מעט מאד נוסעים בתוך האוטובוס) אבל מבדיקה קצרה באתר מגלים קווים רבים בתדירות גבוהה, אבל לא "מפילה מהכסא", לצד הרבה קווים שכונתיים בתדירות נמוכה ומסלולים מתפתלים בתוך הרחובות הפנימיים ובחיבורים המגושמים בינם לכבישים המהירים. האוטובוס שכן עליתי עליו (שהיה עם 3 נוסעים) היה נקי ונוח ומערכת הכירטוס עבדה ללא רבב. גם הקישור לתחנת המטרו שבה ירדתי היה מאד נוח. ב<a href="https://www.rta.ae/wps/portal/rta/ae/public-transport/dubai-bus-station/" target="_blank">דף הזה </a>תוכלו להתרשם מעשרת מסופי האוטובוסים של דובאי (חלקם מקושרים למטרו) ויש גם <a href="https://www.rta.ae/links/buses/FullBusNetwork-08-2019.pdf" target="_blank">מפה של כל השירות.</a></p><p>פרט מעניין, האוטובוס שעליתי עליו עצר בכל תחנה וחיכה לדקה המדויקת שבה הוא אמור לצאת מהתחנה, מה שהפך אותו לאיטי במיוחד ביחס לאלטרנטיבת הרכב הפרטי. גם כאן יכול להיות שעיד אל פיטר מטעה ובדרך כלל הכבישים קצת יותר גדושים ולכן זמני ההמתנה בתחנות יותר קטנות ונסבלות מאשר היה לי. ...</p><p>עוד פרט מעניין, באפליקציה של <a href="https://www.rta.ae/wps/portal/rta/ae/home?lang=en" target="_blank">RTA</a>, רשות התחבורה המטרופולינית של דובאי, השירות לנהגים מופיע כמובן ראשון בסדר החשיבות (כבישי אגרה, חניונים, רשיונות נהיגה וקנסות) ורק אחר כך מופיע המידע לנוסעי התח"צ, אבל בו הסעיף הראשון הוא דווקא suggest a route. כלומר - "עזור לנו להשתפר".</p><p>ולבסוף, מעניין רק לציין שמספר הנוסעים הנאה של כלל התח"צ של דובאי, (כנראה כ-750,000 נסיעות נוסע ביום קטן ממספר הנוסעים היומי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2023/01/blog-post.html" target="_blank">בגוש דן</a> נטול המטרו והרק"ל שעומד על יותר ממליון תיקופים ביום. מערכת האוטובוסים שלנו סך הכל די מרשימה... <a href="https://www.intelligenttransport.com/transport-news/144083/rta-reports-35-increase-in-dubais-public-transport-ridership-in-2022/" target="_blank">בכתבה עם המספרים המבלבלים</a> מצאתי שבמוניות נרשמות עוד כחצי מליון נסיעות ביום (לא ברור אם זה כולל אובר או לא, ניחוש שלי שכן כי אחרת זה לגמרי לא סביר). ככל שזה נכון אז אמצעי התח"צ הפופולרי ביותר בדובאי, יותר מהמטרו ויותר מהאוטובוסים הוא - מונית? </p><u>האם בדובאי באמת אין פקקים?</u><div>מובן שיש פקקים, כל רשת האוטסוטראדות הרחבה ורשת המטרו הצרה נהגו באמצע שנות ה-2000 כשהפקקים בדובאי הפכו לבלתי נסבלים, וכיאה לדובאי הם נבנו כמעט מיד לסטנדרט הסופי (6 נתיבים לכיוון ב-E ו-3 נתיבים לכיוון ב-D) דבר שיקשה על הרחבה עתידית נוספת, ודובאי באמת נחלצה מהפקקים בזכותם והם הפכו מ"בעיה חריפה" ל"בעיה נקודתית", אבל מאז העיר המשיכה לגדול ולהתפתח לא רק כלפי חוץ אלא גם במילוי פנימי. גם היום לאן שלא תלכו בדובאי תראו מנופים בפריסה מאד רחבה של עוד ועוד מגדלים בתוך עיר הברקת בנוסף להתפרסות הפרברית החוצה. בדיקה של התנועה בגוגל אחרי 10 בבוקר מגלה שעל אף שמרבית רשת האוטוסטאדות ירוקה, יש פקקים בעיקר באוטוסטראדות מכיוון שארג'ה אל דובאי ומכיוון הפרברים שממערב לעיר אל דובאי, אבל יש גם פקקים פה ושם באוטוסטראדות בתוך העיר, תופעה שכפי הנראה תלך ותגדל ככל שהבינוי ימשיך. השנים הטובות שבהן ההיצע המטורף עלה על הביקוש הולכות ונגמרות.</div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjW4KLDsqyLOhwIX86CGB4jDo6fuoayN5IbDG1wNJIgC5OGKwM9PpPKTS58mi8J4TI6hNAX9lQzV35HHTqsEL6-j8zU45bQKqkw4ST-lE_JncGBPtAri911CqQpih_NMa3On-hYPStk5DUYcd4NY17pv68Cgexy_G_zyfEuJQuquzln_zDJFqvCowWP" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="584" data-original-width="1023" height="229" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjW4KLDsqyLOhwIX86CGB4jDo6fuoayN5IbDG1wNJIgC5OGKwM9PpPKTS58mi8J4TI6hNAX9lQzV35HHTqsEL6-j8zU45bQKqkw4ST-lE_JncGBPtAri911CqQpih_NMa3On-hYPStk5DUYcd4NY17pv68Cgexy_G_zyfEuJQuquzln_zDJFqvCowWP=w400-h229" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יש פקקים גם באוטוסטראדות של שישה נתיבים, <br />שזולגים לרחובות הקטנים יותר בזמן שאנשים מחפשים אלטרנטיבות, לא מפתיע.</td></tr></tbody></table><br /></div><div>ערב אחד נסענו לחוף ג'ומיירה המפורסם ליד המרינה, באובר כמובן, והוא עמד בפקק ענק שפקק את כל המרינה. עד שאמרנו לו, עזוב, תוריד אותנו באמצע הכביש ונמשיך ברגל. כלומר האוטוסטראדות הביאו בנוחות ובלי פקקים המון מכוניות לדרכים צרות שלא מסוגלות להכילן. זה אמנם היה קיצוני בגלל חגיגות עיד אל פיטר, אבל מבדיקה קטנה נראה שהוא פקוק באופן זוועתי כל ערב, וזאת למרות שהוא משורת גם על ידי שתי תחנות מטרו ורק"ל. ארחיב עליו ועל חוויית ההליכה בו בהמשך.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjd0Zw1A847VDr0m1E7dW8dsPRpEIrRcR1gnNzeyjozLy92jKnVluhu9SX36wj8nYA2DSLMBRMXv8VrrZ_wD7cQ3sMmTTAokJjkzeoZiz-B-TnsSALjSpn-Ma37waOyIVNUOOAS2T2iyn-hCxGnvcEd30reMF8ZlLkpuZkRcrtZ3-S3eVHv8aRuik_U" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="634" data-original-width="891" height="285" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjd0Zw1A847VDr0m1E7dW8dsPRpEIrRcR1gnNzeyjozLy92jKnVluhu9SX36wj8nYA2DSLMBRMXv8VrrZ_wD7cQ3sMmTTAokJjkzeoZiz-B-TnsSALjSpn-Ma37waOyIVNUOOAS2T2iyn-hCxGnvcEd30reMF8ZlLkpuZkRcrtZ3-S3eVHv8aRuik_U=w400-h285" width="400" /></a></div><br /><u><b>אז מה עם המדרכה?</b></u></div><div><br /><div>פה נעבור לתיאור האישי שלי של חוויית ההליכה.</div><div>אלוהים יודע למה, אבל ביום הראשון (אחרי הטיסה מתאילנד שנחתה בחצות) משום מה התעוררתי בשש בבוקר בזמן שמשפחתי תכננה לישון לפחות עד עשר, החלטתי לצאת לטיול היכרות קצר עם תחנת המטרו שנמצאת במרחק 7 דקות הליכה מהמלון. בתמונה תחנת המטרו מאחורי והמלון לפני (הסתובבתי בגלל שקשה לצלם מול השמש הזורחת).</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjuZFH0yNFweme7JgRa7ilGtvDyBFc4FOUxoefNyrFU_UKB4va4kvWHvxt1Hrfu_REBhMxaFg9oWYqsESbvwZZrsMcuu4NOLJsSmbwYSHCSYdxBsHw3HSPWhXKTzXzOoJk0vUiGBrUirtRA66Ur9XvzCCN5_9vmw4tAPaecdB2sV5nrz4oE2cn61Z1n" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="794" data-original-width="1183" height="430" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjuZFH0yNFweme7JgRa7ilGtvDyBFc4FOUxoefNyrFU_UKB4va4kvWHvxt1Hrfu_REBhMxaFg9oWYqsESbvwZZrsMcuu4NOLJsSmbwYSHCSYdxBsHw3HSPWhXKTzXzOoJk0vUiGBrUirtRA66Ur9XvzCCN5_9vmw4tAPaecdB2sV5nrz4oE2cn61Z1n=w640-h430" width="640" /></a></div><br />ההגיון של השקעה בצל לחניות רכב פרטי מובן, כי הרי בחום הגבוה של הקיץ מכוניות הופכות למלכודת מוות, ולכן הגגונים האלה מאד נפוצים , גם בחניות לא ציבוריות (אלה לא חניות פרטיות אלא חניות ללקוחות הבניין) אבל ראיתי כאלה גם בחניונים ציבוריים. קצת חבל שההגיון לא מיושם גם על המדרכות. מדרכות ללא צל הן ממש לא מחזה נדיר בדובאי.</div><div>הכביש הרחב שבאמצעו עובר הוידאדוקט של הקו הירוק בקטע זה מוגדר כרחוב רגיל (רחוב 26), כל כך רגיל שאפילו לא אישרו לו להתחבר לדרך המהירה שבה הוא מתחיל (D79) בצורה מלאה אלא רק בחיבור ימינה ימינה כדי שלא יפריע לתנועה העוברת בדרך המהירה, (אמרתי כבר שחיבורי<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/blog-post_20.html" target="_blank"> ימינה-ימינה</a> מאד נפוצים בדובאי במקום צמתים) ובכל זאת על אף שמדובר ת'כלס ברחוב ללא מוצא באורך 850 מ', הוא נבנה בסטנדרט של 3 נתיבים לכיוון, עם צומת אחד בלבד שמאפשר חציה שלו (צמוד למטרו) ועוד 2 צמתים חלקיים של ימינה-ימינה המתחברות אליו, אבל ללא אפשרות חציה. זה למעשה הכריח אותי להשתמש במדרכה שצילמתי למעלה ולא במדרכה בצידו השני של ה"רחוב" גם כשבה היה צל פשוט כי לא היה מעבר חציה מול המלון ומעט המכוניות שכן נוסעות טסות כל כך מהר שזה מפחיד לחצות סתם ככה.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjlff_O1Sf8mIkAbhUvyvElQFImqQytEzUmZidx__I8pdaquqwGX3MfGXA_3XBaoR6KemeFzwBBnwCpBOQRALaFFexp4aerlDC06c8CjKcPpsKHBSSb7NYt9Ki7RZUJ1XLw6QQgXXHQAyaO1EqbvoT_BsIBXcSDhbM8QrisVOKMrMU7SfRbb6bk-zlz" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="723" data-original-width="1191" height="388" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjlff_O1Sf8mIkAbhUvyvElQFImqQytEzUmZidx__I8pdaquqwGX3MfGXA_3XBaoR6KemeFzwBBnwCpBOQRALaFFexp4aerlDC06c8CjKcPpsKHBSSb7NYt9Ki7RZUJ1XLw6QQgXXHQAyaO1EqbvoT_BsIBXcSDhbM8QrisVOKMrMU7SfRbb6bk-zlz=w640-h388" width="640" /></a></div><br />בתמונה למעלה - כך נראה הרחוב שאותו חציתי בדרך לתחנת המטרו, עוד רחוב קטן באורך 600 מ' המתחבר ב"ימינה-ימינה" לדרך השירות של אוטוסטרדת E11, עם צומת אחת בלבד בדרך אליה ללמדכם שמדובר בסטנדרט של רוחב מטורף ומיעוט צמתים קליני ולא במקרה נקודתי. ממש מעליי. תחנת המטרו.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjYEiG4n52M8HTa7Z1IfshRzmKg6a7cvHG33ToyGXyDSbf4GX8O4ZWTTH9AAXcL0crulhGB3yCb7sTwzOaDVsDsZ_jg-SJGGdkFVKBkoMkmv83I8-vvKksin9W3sn7bd2Z67Tz0goMu06NoxRnc8ZJgrtMwC4C3zHq2n32OVCQKrVd--Rhb9wxa_MfV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="782" data-original-width="1210" height="414" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjYEiG4n52M8HTa7Z1IfshRzmKg6a7cvHG33ToyGXyDSbf4GX8O4ZWTTH9AAXcL0crulhGB3yCb7sTwzOaDVsDsZ_jg-SJGGdkFVKBkoMkmv83I8-vvKksin9W3sn7bd2Z67Tz0goMu06NoxRnc8ZJgrtMwC4C3zHq2n32OVCQKrVd--Rhb9wxa_MfV=w640-h414" width="640" /></a></div><br />נכון שמדובר בתחנה בקצה הרשת, אבל מיעוט הולכי הרגל בסביבת התחנה (גם כשחזרתי בתשע וחצי) היה ממש כואב בעינייים. התחנה עצמה כמו שאתם רואים - יפהפיה. אגב, בצידה השני יש בניינים עם חזיתות מסחריות אך החזיתות לא רציפות והחנויות די שוממות, חלקן משמשות משרדים (כגון משרדי תיווך) שלא ממש עוסקים בקבלת קהל.</div><div><br /></div><div>עליתי על הקו הירוק ועל הדרך צילמתי את מפת ההתמצאות בסביבת התחנה "שלי"</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiOsLeA_o9OQu0I1ry4yF3l2Umnf8U5m-EQaBbreUszMxCk9nWMlyM5KGTrzYxqAQ544HF_oolxizebZNm98SO4QEX6l4VI0j_fXeMXVyqcnilnQHKoOQf6Nz4xT2nqJth7UYp69LixPL-stJX1xolSkB5Sxe8TZO9NdBmbNhypaDR_avKG0OGgw6RA" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="594" data-original-width="580" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiOsLeA_o9OQu0I1ry4yF3l2Umnf8U5m-EQaBbreUszMxCk9nWMlyM5KGTrzYxqAQ544HF_oolxizebZNm98SO4QEX6l4VI0j_fXeMXVyqcnilnQHKoOQf6Nz4xT2nqJth7UYp69LixPL-stJX1xolSkB5Sxe8TZO9NdBmbNhypaDR_avKG0OGgw6RA=w390-h400" width="390" /></a></div><div><br /></div>המפה עצמה מאד יפה וברורה ואני מעלה אותה בעיקר כדי שתסתכלו על רשת הרחובות הפנימית שמזכירה באופן חשוד את שכונת אם המושבות בפתח תקווה, ושתספרו ביחד איתי את כמות החניונים בה (סימוני P) (אני ספרתי 12, וזה לא כולל את בנייני החניה הצמודים לכל בניין או את החניות של הלקוחות שצילמתי קודם. </div><div><br />נסעתי 2 תחנות עד לתחנת ההחלפה לקו האדום (כאמור זו מטרתו העיקרית של הקו הירוק), החלפה מאד יפה ומסודרת מתחת לקרקע, שבנוסף גם מוסברת טוב לציבור. מקווה שמישהו ממתכנני המידע בתחנת קרליבך קורא את הפוסט ויעתיק בלי בושה את הגרפיקה.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh-XZtDqf857-ZQlqRe8Aayd5g2eZq3NLB7aapQYbaLTZrO0oHhFbFMzPvl5dh7_4C68jjkKQ-sNzdNeiyB6ngFHsKnkBwMnhLNLRIrfOL9QMb2bxKDqYXt2SqC2yU1fbZZmJsK__13uAd78653MGuSLzRt-xvSL9ysO6pvWBTamkbeVj9BDX3Lk-qp" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="811" data-original-width="637" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh-XZtDqf857-ZQlqRe8Aayd5g2eZq3NLB7aapQYbaLTZrO0oHhFbFMzPvl5dh7_4C68jjkKQ-sNzdNeiyB6ngFHsKnkBwMnhLNLRIrfOL9QMb2bxKDqYXt2SqC2yU1fbZZmJsK__13uAd78653MGuSLzRt-xvSL9ysO6pvWBTamkbeVj9BDX3Lk-qp=w315-h400" width="315" /></a></div><br /><div style="text-align: justify;">ירדתי מהמטרו בתחנה הקרובה לבניין הגבוה בעולם, שגם נושאת את שמו, התחנה, כמו מרבית תחנות הקו האדום העיליות בעיר הברקת, ממוקמת לאורך אוטוסטראדת E11 בעלת ששת הנתיבים לכיוון+עוד 2 נתיבים בדרכי השירות מכל צד (שרק אליהם מורשים להתחבר הרחובות הפנימיים ובעצם מתפקדים כסוג של רחוב עם גדה אחת) מתחנות המטרו הממוקמות על דרך השירות המזרחית יוצאים גשרים לצידה השני של האוטוסטראדה באורך של 200 מ'. שם גם מחכות תחנות האוטובוס (האוטובוסים נוסעים ברחובות הפנימיים, עושים מקטע קצר על דרך השירות בשביל הממשק עם המטרו ואז חוזרים לרחובות הפנימיים, כלומר הם די מתפתלים בזמן שהרכב הפרטי נוסע ישר). </div></div><div style="text-align: justify;">זה נראה ככה וכאמור זה המקרה השכיח של התחנות בקו האדום, לא מקרה נקודתי. התחנה מימין למטה בתמונה.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg2WRAM4lLddHW8r65oUyY2jTS-5E9dBg7fmRg4vd-5ZqW3bPEh9omYC-jhBSss2PCgD9TjTIosONfwRlSXEAwX0qVUyTKL1MEii2Ctt1zq9Lk838X3tjMPduEr4dlMp4iNK9ahpxxV7F_J87zrs_mh-wN-zjmeRywmPx93HZzQyDGteHzZfSIvHjN3" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="762" data-original-width="1210" height="405" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg2WRAM4lLddHW8r65oUyY2jTS-5E9dBg7fmRg4vd-5ZqW3bPEh9omYC-jhBSss2PCgD9TjTIosONfwRlSXEAwX0qVUyTKL1MEii2Ctt1zq9Lk838X3tjMPduEr4dlMp4iNK9ahpxxV7F_J87zrs_mh-wN-zjmeRywmPx93HZzQyDGteHzZfSIvHjN3=w640-h405" width="640" /></a></div><div><br /></div>בנקודה זו יכולתי לרדת לרחוב אך החלטתי להמשיך ב-skywalk שכיוון אותי לקניון דובאי ולמגדל בורג' חליפה (אגב בניגוד להמלצת גוגל מפות שכיוון אותי לרחוב, אבל זה פשוט סיקרן אותי), מרגע שבחרתי במסדרון הזה מצאתי עצמי הולך לאורך כמעט ק"מ מעל הרחובות, לעיתים עם מדרכות נעות כמו של שדה תעופה, ללא יכולת לרדת אל הרחוב בשום מקום באמצע המסלול ועם שני חיבורים בלבד למגדלים שעברתי בדרך, (שאחד היה נעול) המסדרון אמנם נקי, מתוחזק וממוזג אבל נראה כמו יוזמה פרטית של קניון דובאי ולא כמו משהו שמעצים עירוניות.</div><div><br /></div><div><br /><br /></div><div>נוף טיפוסי מה-skywalk בין התחנה שבה ירדתי לקניון דובאי, שימו לב לא רק לבניין החניה, אלא גם לרחוב ה"פרטי" שמקיף אותו ואת בניין המשרדים שהוא משרת וכך מנתק עוד יותר את הבינוי מהרחוב. זה המקום להזכיר שבבנגקוק התופעה של חזית מסחרית "מסורתית" גם מתחת למגדלים וגם מתחת לבניייני חנייה מאד רווחת, כלומר, זו לא גזרת גורל.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgfxTdoUVe112809n1Gzx0RXK96nOHt8YI_wxXeinwOZZFyvwN3gn0PThCz-RBJK8BJU8C60s3VghsqdEtx_7c8TNDEHhL45YKGzTC719w4E_-trN7pyKdGEPR7S5rKpsOhUYXieDz_S4e28EF9u4r4aTb6JZZH_kQP5Q4enNo2Ldua4x6k_zwu0xSK" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="814" data-original-width="983" height="530" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgfxTdoUVe112809n1Gzx0RXK96nOHt8YI_wxXeinwOZZFyvwN3gn0PThCz-RBJK8BJU8C60s3VghsqdEtx_7c8TNDEHhL45YKGzTC719w4E_-trN7pyKdGEPR7S5rKpsOhUYXieDz_S4e28EF9u4r4aTb6JZZH_kQP5Q4enNo2Ldua4x6k_zwu0xSK=w640-h530" width="640" /></a></div><br />באדיבות גוגל, כך נראה הסקייווק מהמגדל הגבוה בעולם, משמאל למעלה תחנת המטרו העילי הצמודה לאוטסוטראדה ומימין למטה קצה הסקייווק בבניין החניה שבלב הקניון.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiCwE0knnomLhR7selybgTbfQVY_Wjk5brQtmbI7bWSICGczAW-ILeKxboRIDhuC2Q8RYGbcqBUlil_OJ1f8Kgn5SWMhNSqUWdCROy3TimSLAhwHyMMsZfJlirbcX6GP3xkOiNYUh0LvojdSuI7w9qA9WBYXJWIpFEtBpRQ7jVvSdIixd4RlzyJk6bl" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="774" data-original-width="1112" height="446" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiCwE0knnomLhR7selybgTbfQVY_Wjk5brQtmbI7bWSICGczAW-ILeKxboRIDhuC2Q8RYGbcqBUlil_OJ1f8Kgn5SWMhNSqUWdCROy3TimSLAhwHyMMsZfJlirbcX6GP3xkOiNYUh0LvojdSuI7w9qA9WBYXJWIpFEtBpRQ7jVvSdIixd4RlzyJk6bl=w640-h446" width="640" /></a></div><br />אפשר לראות את הכביש הרחב המקיף את בורג' חליפה והקניון, כך שכנראה בכל מקרה לא היה לי מה לחפש ברחוב, כך זה נראה מהסקייווק כשהא חוצה את הרחוב הזה רגע לפני החיבור לקניון, ארבעה נתיבים לכיוון עם עוד כביש כנראה באותו רוחב במנהרה מתחתיו. הכירו את "רחוב" מוחמד בין ראשיד ואת D86 העובר מתחתיו. ולאזור הזה הם קוראים "מרכז העיר".</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg1h46pFDn6VR9ApVYHScQ6ia2vdUeLBj291ucu4hz3mT1Lt8SHZn1tL5wXCUiGcHBjHuNXsmLpaKsCGmXkFBBn4gsdVF4q5TZN8h5AY43FaycTqsHNgDQP4suk3nnuS-dVdFEO6vm91_3NGiCQ-lcqxn7u29o6SJLzS_GLHxB7POezpTA89LO9163v" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="702" data-original-width="1214" height="370" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg1h46pFDn6VR9ApVYHScQ6ia2vdUeLBj291ucu4hz3mT1Lt8SHZn1tL5wXCUiGcHBjHuNXsmLpaKsCGmXkFBBn4gsdVF4q5TZN8h5AY43FaycTqsHNgDQP4suk3nnuS-dVdFEO6vm91_3NGiCQ-lcqxn7u29o6SJLzS_GLHxB7POezpTA89LO9163v=w640-h370" width="640" /></a></div><br /><br /></div><div><br /></div><div>קניון דובאי אליו הגעתי, הקניון החמישי בגודלו בעולם, ענק ומבלבל, ולאחר 20 דקות שבהם לא מצאתי שום יציאה מהקניון החוצה (אם כי אני בטוח שיש) מצאתי עצמי בטעות שוב ליד הסקייווק והחלטתי לחזור דרכו, הזמן דוחק וצריך לחזור למשפחה.</div><div>אבל אני לא מסוגל לחזור בדיוק באותה הדרך, וגם רציתי לחזור באוטובוס. עברתי ביציאה האחת מהגשר הארוך שכן היתה פתוחה אל מלון אדרס הסמוך כדי לשוטט באגף ריק ונטוש עד שמצאתי את המדרגות למטה ליציאה לרחוב עם דלת מסתובבת שלא עובדת כי אין טעם, שומר מפוהק השתומם לראות אותי שם ופתח לי דלת בצד ויצאתי לרחוב.</div><div>הגוגל רצה שאחזור לתחנת המטרו גם עבור תחנת האוטבווס שמתחתיו אבל לא רציתי אז בחרתי תחנת אוטובוס אחרת בהמשך המסלול של אותו קו. לרוע מזלי התחנה שבחרתי היתה לאורך D86, ומעבר למחלף מכובד של D86 עם D71, וכל זאת להזכירכם כשאנחנו במרחק של 10 דקות הליכה מהאוטסוטראדה ענקית שלאורכו עובר הקו האדום.</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPzuIPAirvdAEsNAch0SfHqUvXl6s_WxNMbjBva7TH_IBA69rmRFDcnkg-DCFgI1ZjHxi9LxR3gpO64RzYn53JUAx7OJrJSAiCvDatONsl2L4i2fueI0kMmkdb1OC9aCJfnxFcGMKkYZfpXo69Un9v_x9g_roJvvkiWkzRUBnmqJBR9ilazUSgvKQ5" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="735" data-original-width="1200" height="392" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPzuIPAirvdAEsNAch0SfHqUvXl6s_WxNMbjBva7TH_IBA69rmRFDcnkg-DCFgI1ZjHxi9LxR3gpO64RzYn53JUAx7OJrJSAiCvDatONsl2L4i2fueI0kMmkdb1OC9aCJfnxFcGMKkYZfpXo69Un9v_x9g_roJvvkiWkzRUBnmqJBR9ilazUSgvKQ5=w640-h392" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הצד האחורי של מלון אדרס, אבל האמת שאין לו ממש צד קידמי...</td></tr></tbody></table><br /><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqzLOl0GS3Dqft4Okwo4sXMuxxTh7eAOEGujso1ExrNmAWu_J7IJxGDoIYXCPXSlUPfD6CRRUISe6d7x6DMjEye-l3t8mfpOFKHi1ASZcHXUV1DHmb_Oj5-86bdkjmHuKCOVP8IBbiM9RQZKg_jeA3A0qcDyOpCb4RbAEWcVorGJVDqx2HPh9TgRlq" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="864" data-original-width="633" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqzLOl0GS3Dqft4Okwo4sXMuxxTh7eAOEGujso1ExrNmAWu_J7IJxGDoIYXCPXSlUPfD6CRRUISe6d7x6DMjEye-l3t8mfpOFKHi1ASZcHXUV1DHmb_Oj5-86bdkjmHuKCOVP8IBbiM9RQZKg_jeA3A0qcDyOpCb4RbAEWcVorGJVDqx2HPh9TgRlq=w293-h400" width="293" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מלון אדרס שממנו יצאתי לרחוב בימין התמונה. <br /><br /></td></tr></tbody></table><br />באופן מפתיע יש מעברי חציה מתחת לכל הגשרים האלה. כל הרמזורים כמובן עם כפתורי תחנונים.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjt4z7Jz1At9xX8IrFmrCcCZAefuwpapBJsOykqpc7CTRkoW-vWVF7spEWL-hZcOWJOJStmk3breWFiVWUFBN4_99dZ6b4LWCbAeE2k9GQXw9kqs2YYJo48BHr4FEGwNlymhZnb8y3bLliBf79AWQwkBYC9gghHMV-FcVFFQRteT1aIA924mZ7dcwKD" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="544" data-original-width="1086" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjt4z7Jz1At9xX8IrFmrCcCZAefuwpapBJsOykqpc7CTRkoW-vWVF7spEWL-hZcOWJOJStmk3breWFiVWUFBN4_99dZ6b4LWCbAeE2k9GQXw9kqs2YYJo48BHr4FEGwNlymhZnb8y3bLliBf79AWQwkBYC9gghHMV-FcVFFQRteT1aIA924mZ7dcwKD=w640-h320" width="640" /></a></div><br />כך נראתה ההליכה בת 20 הדקות שחיכתה לי עד תחנת האוטבוס, יש גינון יפה לאורך חלקים נרחבים מהדרך, אבל העצים פזורים לאורכה פה ושם באופן אקראי. לאורך מקטעים רבים הגינון הוא דשא או פרחים בלבד להנאת הנהגים החולפים בסך.</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEju4jwPE4SerQGnLRzlkSxtyJPLhoyi0cGImhMJUWXyAEcLGo0LlJgHm4c8CcMTnYAK2TaOHt9OZHm-nol6NEbjw7jE5wcrkPQM5cTzI-XNdq_3kaKnY8Y9iRTGiIi8CH_dFUhZLmP7ItLrdVTxNewrD7V6K7vP_9Idsy_bvzuiNCEJBHZ-0p69uSb0" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="848" data-original-width="662" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEju4jwPE4SerQGnLRzlkSxtyJPLhoyi0cGImhMJUWXyAEcLGo0LlJgHm4c8CcMTnYAK2TaOHt9OZHm-nol6NEbjw7jE5wcrkPQM5cTzI-XNdq_3kaKnY8Y9iRTGiIi8CH_dFUhZLmP7ItLrdVTxNewrD7V6K7vP_9Idsy_bvzuiNCEJBHZ-0p69uSb0=w312-h400" width="312" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תחנה סגורה וממוזגת (לא של הקו שלי)<br />אם כי בתחנה הספציפית הזו היה שלט שאין חשמל ואין מזגן...</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjQY28SXlJ3B2iRhECBMUuBDCcjK4QoQsY10v8yogELdrg39--YoH4bgAMd3gcHlJa2WRLSP4M1OyzRqrvC3PSOpXWKHwAxtqmUBVUE0ppEfndpjSOlGe0slvY3uXxQfDY-9K1DB0RcKznLYFfRrlEBd5WVEF1vp__2awU1Pqz7hqucZ37uL4bSIxXu" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="562" data-original-width="1236" height="293" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjQY28SXlJ3B2iRhECBMUuBDCcjK4QoQsY10v8yogELdrg39--YoH4bgAMd3gcHlJa2WRLSP4M1OyzRqrvC3PSOpXWKHwAxtqmUBVUE0ppEfndpjSOlGe0slvY3uXxQfDY-9K1DB0RcKznLYFfRrlEBd5WVEF1vp__2awU1Pqz7hqucZ37uL4bSIxXu=w640-h293" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התחנה בה עליתי</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUVyukfmsCCc4-WAQDJ6SDzpxKh3tvIdmo7agtp93XaYtRiTluRndysAReZfAhlX5F7UfmEQmyW6ufSpiG6hO9VMO5QrrSJNJZmDxhU8aASUJ6ccjExiATXX7HfZzCWLVBAYEa1QI13Dm4JaVD6UKDZ7pvkuW1iPCkFvpl0L2g1ohJE9sHRerY30mc" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="568" data-original-width="733" height="496" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUVyukfmsCCc4-WAQDJ6SDzpxKh3tvIdmo7agtp93XaYtRiTluRndysAReZfAhlX5F7UfmEQmyW6ufSpiG6hO9VMO5QrrSJNJZmDxhU8aASUJ6ccjExiATXX7HfZzCWLVBAYEa1QI13Dm4JaVD6UKDZ7pvkuW1iPCkFvpl0L2g1ohJE9sHRerY30mc=w640-h496" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תחנה מאווררת</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">המרחק של התחנה בה עליתי מהצומת הקרוב המאפשר חציה של הדרך העירונית העורקית היה 120 מ' שזה די הרבה (בהתחשב בכך שזה גם רוחב הכביש שצריך לחצות ומשם לך תדע כמה עוד יש לך ללכת עד למגדל שלך), וממה שראיתי בתחנות אחרות זה די סטנדרט. ולכן אני שואל, מה שווה תחנה ממוזגת אם לא חסכת לאנשים הליכה בשמש הקופחת למינימום האפשרי? בארץ מקובל כמובן מרחק נמוך יותר (מינימום 12 אבל בדרכים ראשיות לפעמים כפול מזה וזה עדיין חמישית מהמרחק מהצומת הרווח בדובאי).</div></div><div style="text-align: justify;">כפי שסיפרתי, עליתי על האוטובוס שהגיע על הדקה לפי גוגל מפות, יפה ונקי, עם עוד שני נוסעים עליו, והא חיכה עוד דקה שלמה בתחנה אחרי שעליתי, וכך עשה גם בתחנות הבאות שבהן לא עלה ולא ירד אף אחד. אחרי 5 תחנות בערך הבנתי את הקונספט האיטי והמזדחל, שהיה מעצבן במיוחד בגלל שהמכוניות ליד טסו ב-100 קמ"ש, וירדתי ממנו ביחד עם שני הנוסעים האחרים צמוד לתחנת קו אדום במקום להתקרב איתו יותר לכיוון המלון כפי שתכננתי בהתחלה וכך נגמר הטיול הראשון בעיר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לא אלאה אותך בטיול המשפחתי שעשינו באותו יום באזור האי בצורת דקל המפורסם, רק אגיד שמדהים כיצד גם על פיסת הקרקע היקרה ביותר בדובאי שיובשה מהים האוטוסטראדות שולטות ואין חשיבה כלל על הולכי הרגל. ממש אותה טיפולוגיה כמו של "מרכז העיר".</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ביום השני שוב קמתי בשש בבוקר, והחלטתי במקום לבחון עירוניות ללכת לפארק הארוך לאורך גדת הנהר שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מהמלון. אני לא עושה ג'וגינג אבל לפעמים עושה לי טוב לראות אנשים אחרים רצים ומזג האויר בשעות האלה היה ממש מושלם לזה.</div><div style="text-align: justify;">הלכתי דרך הרחובות הקטנים ליד המלון רק כדי לגלות שהם לא ממש קטנים ולא ממש עירוניים, ובסוף חציתי את הדרך המהירה שחוצצת בינהן לפארק (D81 שמזכירה באופן חשוד את שדרות רוקח בתל אביב), </div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjI0BY_JdZmg4MhV1c5INapdCXsfYzVKuey5NmsG4eNjQwf1p0zsaiRlE8qJOqcVelzZtApByg0M1G4CnrysXTmwSPoREpJ62o4Hb6D-eNvGQbEkl2jRYdQBgLFkxiMs3_ddH4oZnxUQIbvdH8B-Uxp1-2nRBfOnJKgRG1JSYmiKCJ4yO-ZGin79A1_" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="791" data-original-width="1204" height="420" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjI0BY_JdZmg4MhV1c5INapdCXsfYzVKuey5NmsG4eNjQwf1p0zsaiRlE8qJOqcVelzZtApByg0M1G4CnrysXTmwSPoREpJ62o4Hb6D-eNvGQbEkl2jRYdQBgLFkxiMs3_ddH4oZnxUQIbvdH8B-Uxp1-2nRBfOnJKgRG1JSYmiKCJ4yO-ZGin79A1_=w640-h420" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדרך שמפרידה בין הפארק לבין העיר, המלון שלי ברקע, וכן חציתי בריצה כי לא ראיתי ברירה אחרת).</td></tr></tbody></table><br /></div><div>לצערי גיליתי שהפארק מוקף בגדר, וכשהגעתי לשער השוער הסביר שהפארק נפתח בדרך כלל רק ב-08:00 אבל היום הוא ייפתח ב-09:00 בגלל עיד אל-פיטר. חלומי לראות אנשים הולכים ורצים לאורך הנהר נגוז, למה בכלל צריך גידור? זו שאלה אחרת שאני שואל גם בישראל ולא מקבל תשובות מספקות.</div><div><br /></div><div>בצר לי הלכתי מחוץ לפארק לאורך הדרך המהירה קרוב לחצי שעה במשך 2.2 ק"מ עד שהגעתי לדרך מהירה החוצה את הנהר. לפחות בחלק מהדרך היו עצים אבל לא תמיד היתה מדרכה כי "מה יש להולכי רגל לחפש פה". זה דווקא נדיר כי בדובאי המדרכה היא כן סטנדרט. העצים האלה הם ההוכחה לכך שמה שחסר זו בעיקר החלטה להיטיב עם הולכי הרגל באופן סיסטמטי ולא על פי גחמה של מחלקת גינון ונוף, אפשר לשתול עצים נותני צל על אף מזג האויר המדברי.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj2EvkxNWT3z7PMH57WisZ9JlmGRhIybcoFDyvS1f72p9kRWy3P3EEXSqyw4y9GlSDuq-PMDj-cR8TCczymdMyOVsKFs0wT80GQoiuhAb3VLahWgJRr8NEGly-tHeJR8gy9frXeVnICdGgrKWzLl_j8KirbhexMp5aDPkiqhe6hDbgMaDLQ9SgBbR7f" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="503" data-original-width="952" height="338" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj2EvkxNWT3z7PMH57WisZ9JlmGRhIybcoFDyvS1f72p9kRWy3P3EEXSqyw4y9GlSDuq-PMDj-cR8TCczymdMyOVsKFs0wT80GQoiuhAb3VLahWgJRr8NEGly-tHeJR8gy9frXeVnICdGgrKWzLl_j8KirbhexMp5aDPkiqhe6hDbgMaDLQ9SgBbR7f=w640-h338" width="640" /></a></div><br />עברתי את הנהר לכיוון שכונת דיירה, זה המקום לציין שאין שום גשרים אחרים חוץ מהדרכים המהירות שחוצות את הנהר. </div><div>בצידו השני של הנהר, אחרי פרויקט בנייה ענק שכשיסתיים בטח תהיה לו טיילת יפה על הנהר, הגעתי כמובן לעוד אוטסוטראדה שהייתי צריך לחצות.</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEip-6eYIuXn0HidI2i-w65hWtY3gCE71vh0MwhXViGmPH5ayseKz1wdZbkogDwYlJISfe_ikaHmUojdiYOT3ykVJYn8ZUrmSYM56xHwc1pwboLL1RstyX0l6fh-fujn2dPwVWGpqfSqK8YAUVHm8fXkdSlHwkbGMbKc3fr0K4mBVEo2JH-8jmm8kdrh" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="795" data-original-width="1186" height="429" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEip-6eYIuXn0HidI2i-w65hWtY3gCE71vh0MwhXViGmPH5ayseKz1wdZbkogDwYlJISfe_ikaHmUojdiYOT3ykVJYn8ZUrmSYM56xHwc1pwboLL1RstyX0l6fh-fujn2dPwVWGpqfSqK8YAUVHm8fXkdSlHwkbGMbKc3fr0K4mBVEo2JH-8jmm8kdrh" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרויקט הבינוי הענק לאורך הנהר והאוטסוטראדה התוחמת אותו (D85), בדרך לדיירה.</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhE9Vawd0VFpL_W_H8j95ll08xfpZF8OqOVz7Rwyr1G-7D6xI5n2J156dnlBvpG_ayv2532CnRSnXxrVOQLTDrHnUzYCL4S1NNRFfhPVePzBvGXd0sTtizzhP4pVHoHVObFXf1yR5MTU1axE5knZgPvL0YZoP0yeTG4q2kawLBTDW9SRRDKaKMdEZG3" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="732" data-original-width="1179" height="398" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhE9Vawd0VFpL_W_H8j95ll08xfpZF8OqOVz7Rwyr1G-7D6xI5n2J156dnlBvpG_ayv2532CnRSnXxrVOQLTDrHnUzYCL4S1NNRFfhPVePzBvGXd0sTtizzhP4pVHoHVObFXf1yR5MTU1axE5knZgPvL0YZoP0yeTG4q2kawLBTDW9SRRDKaKMdEZG3=w640-h398" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פארק עורקי המפריד בין דיירה לבין האוטסוטראדה, <br />מצד אחד אף אחד לא רוצה לגור ממש מעל כביש מהיר וזה מובן, מצד שני הפארק מתווסף להשפעות השליליות של האוטוסטראדה על העיר כי אף אחד גם לא רוצה לבלות כאן עם הילדים ולכן הוא רק מגדיל עוד את הנתק ואת המרחקים.</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEivYm-leuGfek_sGlMpZSlucphzv3qyOYHxBLdoPEQ3RFmmJBZVS376CDD27ZMvH1K1VV_TVk8repBsh48U9DiYpRbWDdvlj-KqkLxhybFs0V93QPvwnt7fJQWWq6pTdt9OTqpsQEVPXvpFwp-ogGxwiwavkiLTuubZ_6Eh94HfgiDWcXdfTvcGaR1y" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="826" data-original-width="1184" height="446" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEivYm-leuGfek_sGlMpZSlucphzv3qyOYHxBLdoPEQ3RFmmJBZVS376CDD27ZMvH1K1VV_TVk8repBsh48U9DiYpRbWDdvlj-KqkLxhybFs0V93QPvwnt7fJQWWq6pTdt9OTqpsQEVPXvpFwp-ogGxwiwavkiLTuubZ_6Eh94HfgiDWcXdfTvcGaR1y" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רחוב "קטן" בשכונת דיירה, יש ניצנים של עירוניות.</td></tr></tbody></table><br />כאן אולי מגיע החלק המבאס ביותר, מרגע שהDNA של העיר הוא דרכים מהירות, אז גם רחובות עם פוטנציאל להיות בעלי עירוניות מאד בריאה מוקדשות לתנועה מהירה של כלי רכב. הרחוב המצולם בתמונה למעלה הוא רחוב קטן שמוביל לרחוב הראשי שחוצה את השכונה, בדרך אליו חציתי עוד רחוב רגיל המקביל לאותו רחוב ראשי</div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifxS0qd9tVyGWMix-gpPuovqiEkeRSNo6_RouNkKBoQuzy5o01a_A-OUJBOfmYOhq42dOPvxn7gssX64Ae5-ZTZOwSxof_TUlsv9s9Pq8oU7VBgC6Tqe495jDoM1rd9CN5CXlpPTMXS915Rp0rMn4k-mGEJ3KRzezfkN-04kRsdSI_j3Oc_nPf254M" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="705" data-original-width="1618" height="278" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifxS0qd9tVyGWMix-gpPuovqiEkeRSNo6_RouNkKBoQuzy5o01a_A-OUJBOfmYOhq42dOPvxn7gssX64Ae5-ZTZOwSxof_TUlsv9s9Pq8oU7VBgC6Tqe495jDoM1rd9CN5CXlpPTMXS915Rp0rMn4k-mGEJ3KRzezfkN-04kRsdSI_j3Oc_nPf254M=w640-h278" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">סתם רחוב רגיל, אבל גם הוא עם מיעוט צמתים ומיעוט מעברי חציה, עם חיבורי ימינה ימינה ועם דרכי שירות<br />מרחקו מהרחוב הראשי שאליו מיד אגיע - 80 מ'.</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh8juZ3qOOnavQV-mxkR_W072ltyLrICiv6QaOdWoPt2CwkTjm7FFcfZEzrAe4m_pPfAm9nn04enqHvhDK1pKXu4wQxLjZRfOE21nd0T5kC1h4hhs9Wj-nrnVtcCLXF3snmGqbow6KglDI2QSIXYwmXMiEiBApJhW01TM6niNn_ALK4uf60-SG2jmTI" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="788" data-original-width="1104" height="456" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh8juZ3qOOnavQV-mxkR_W072ltyLrICiv6QaOdWoPt2CwkTjm7FFcfZEzrAe4m_pPfAm9nn04enqHvhDK1pKXu4wQxLjZRfOE21nd0T5kC1h4hhs9Wj-nrnVtcCLXF3snmGqbow6KglDI2QSIXYwmXMiEiBApJhW01TM6niNn_ALK4uf60-SG2jmTI=w640-h456" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הרחוב הראשי החוצה את האזור שבו הלכתי, D89<br />מרחקו מ-D85 (עם רצועת הגינון) 200 מ'<br />מרחקו מהרחוב הראשי המקביל הבא (אליו לא הגעתי) 300 מ'.<br />אני מצלם מגשר הולכי רגל כי אין דרך אחרת לחצות אותו.<br /><br /><br /></td></tr></tbody></table>שימו לב לדרכי השירות משני צידי הכביש. לאורכן דווקא יש חזיתות מסחריות די פעילות ביחס לדובאי ולשעה המוקדמת כפי שהתמונה הבאה ממחישה</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjYnd753KJssvNygzMrmGNKphwdyytXHZRgKeFMMGZyA4DURp3l4yNShuhs4T30-yJ32bFAdSgl2bbZt0370AQuejfuSjZT07IVn5-LLgIwI0cya79ltZ2znns9RARu3Cp14u1rPUqAel89sPdYieRC-_UH7Dgph9_lJXvt6Fe7KydxlzHMe1DAApOy" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="785" data-original-width="1195" height="420" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjYnd753KJssvNygzMrmGNKphwdyytXHZRgKeFMMGZyA4DURp3l4yNShuhs4T30-yJ32bFAdSgl2bbZt0370AQuejfuSjZT07IVn5-LLgIwI0cya79ltZ2znns9RARu3Cp14u1rPUqAel89sPdYieRC-_UH7Dgph9_lJXvt6Fe7KydxlzHMe1DAApOy=w640-h420" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יש נגישות אבל גם מדרגות לקיצור הספירלה עבור אנשים עם שני רגליים היו נחמדות כאן.<br />אגב, זה המקום לציין שהנגישות אינה סטנדרט מחייב בגשרים שראיתי, לפעמים אין.</td></tr></tbody></table><br /><br />ברצועת ה-300 מ' המפרידה בין דרך מהירה זו לדרך המהירה הבאה בתור היו לי מספיק רחובות צרים ועירוניים ללכת בהם אל יעדי, תחנת המטרו השניה המשותפת לאדום ולירוק שנקראת תחנת "יוניון" . היו הולכי רגל ברחוב, המסחר לא היה רציף אבל אני באמת לא חושב שצריך מסחר מתחת לכל בית ובית. היה שם גם גיוון של בנייני דירות בעיקר, אבל עם כמה בנייני משרדים וכמה מלונות זולים. הצפיפות הזו היתה יכולה להפוך את הרחוב הראשי שצילמתי קודם לרחוב הומה ושוקק אם הוא היה פחות מכוון לאוטוניסטאן.</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhRhvBtYR7NdMdlXmjcO3wkjNGTCVf-nW7ix7XgLUNv0320_rU8U5d2x07UBeeIMPb84jasKgt6SlzLG97j1gN7stVFASwhRhH2vT-gw734WAQBMyztrKpRM9QdHib1o_LClR2q94j3z9T--kxSni9LdxFSUiIF4A9h8kyxnvmey2n18xQr5msnjh46" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="747" data-original-width="1178" height="406" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhRhvBtYR7NdMdlXmjcO3wkjNGTCVf-nW7ix7XgLUNv0320_rU8U5d2x07UBeeIMPb84jasKgt6SlzLG97j1gN7stVFASwhRhH2vT-gw734WAQBMyztrKpRM9QdHib1o_LClR2q94j3z9T--kxSni9LdxFSUiIF4A9h8kyxnvmey2n18xQr5msnjh46=w640-h406" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חיפושיי למצוא רחוב קטן השתלמו סוף סוף).</td></tr></tbody></table><br />ככל שהתקרבתי לתחנת המטרו (המשלבת שני קווים, כנראה מהחזקות ברשת), התחילו לצוץ חורים בין הבניינים ששימשו למגרשי חניה, ולבסוף הגעתי למגרש חניה ענק, הצמוד לדרך המהירה שמפרידה ביני לבין תחנת המטרו, אותה יש לחצות כמובן בגשר, הפעם גשר צר וממש לא מכבד את כל האנשים שהולכים בו מדי יום.</div><div><br /></div><div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhvPCB1R2TrJSDlW0Pm8MnJ8UWr1BvtfRED7Ot9XsQO879vVCtifasZBQg1MV8AP7oSpmcyVk7v2LcqRnGD8G7elxZmRIDJU2TSqH7NeKbu_xmRzCqUd23zJGXy9ex56NrUgZIrYzoelb3fxYKF2pZhg90z5PG24m6MX4VwEet6_cKmk-KpUS_t2XUr" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="724" data-original-width="1195" height="388" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhvPCB1R2TrJSDlW0Pm8MnJ8UWr1BvtfRED7Ot9XsQO879vVCtifasZBQg1MV8AP7oSpmcyVk7v2LcqRnGD8G7elxZmRIDJU2TSqH7NeKbu_xmRzCqUd23zJGXy9ex56NrUgZIrYzoelb3fxYKF2pZhg90z5PG24m6MX4VwEet6_cKmk-KpUS_t2XUr=w640-h388" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שההנגשה לא תטעה אתכם, בצד השני של הגשר יש רק מדרגות...</td></tr></tbody></table><br /><br /></div><div><br /></div><div>כך אזור תחנת המטרו "יוניון" נראה מלמעלה</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6_HucP91JhKtBH6oESOVGCS08YkctVLkvE65oHSE4Fnmyv8NreWWHKe5diQMATBQqASD7gwthjvB_iYf0WGxMJkwVBNcfVUF33HHX23b94jk6bfMbX2nIYse6CriXUU-2Vo0fvomJbzxt0Z_YEnZFwJFGBgTXJO0lEAcMoo9twtQR3V047FV4vy6_" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="632" data-original-width="1002" height="404" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6_HucP91JhKtBH6oESOVGCS08YkctVLkvE65oHSE4Fnmyv8NreWWHKe5diQMATBQqASD7gwthjvB_iYf0WGxMJkwVBNcfVUF33HHX23b94jk6bfMbX2nIYse6CriXUU-2Vo0fvomJbzxt0Z_YEnZFwJFGBgTXJO0lEAcMoo9twtQR3V047FV4vy6_=w640-h404" width="640" /></a></div><div><br /></div>מימין תראו את מגרש החניה הגדול שאליו יצאתי מהרחוב הקטן בו הלכתי ואת הגשר שחציתי. האליפסות האלה הן הכניסות לתחנה (כאמור אדריכלות המטרו מאד יפה, אסטתית ומובחנת וגם כשהתחנה תת קרקעית יש לה את אותם אלמנטים עיצוביים של התחנות העיליות). משמאל תראו מסוף אוטובוסים צמוד (בתצורת "שרוולים" שהיא תצורה מאד יעילה תפעולית אך פחות נוחה ובטוחה להולכי רגל ועדיין יפה לראות את החיבור הלא מובן מאליו הזה). </div><div><br /></div><div>הרחבה העצומה והגן שלידה מרגישים בעיקר ריקים ולא מעניינים, עוד מרחבים גדולים שהולך הרגל נדרש לחצות בשמש הקופחת, ללא דוכני רחוב באחד המקומות הכי זמינים להולכי רגל. בתאילנד הם כבר היו מלאים ברמה שאי אפשר לעבור שם...</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjWfEn9OnI-hOW_HViP7wF5rTK-3Zxti6FzQL7ZewKUxgFUyGHDcacrYJLxzm9gryfE3DQWSNYNggzuTi8MIpJkFn_Ig-haGEgnRhXwXmJ4txtjtNp--ut3bo3kOD4CqtsXNiUt4kLFDT3Bab0aiGiNCnVvPvRNkojoxq3eQU4wxLk87fDF-lb1opFb" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="765" data-original-width="1182" height="414" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjWfEn9OnI-hOW_HViP7wF5rTK-3Zxti6FzQL7ZewKUxgFUyGHDcacrYJLxzm9gryfE3DQWSNYNggzuTi8MIpJkFn_Ig-haGEgnRhXwXmJ4txtjtNp--ut3bo3kOD4CqtsXNiUt4kLFDT3Bab0aiGiNCnVvPvRNkojoxq3eQU4wxLk87fDF-lb1opFb=w640-h414" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiWjHK1E01irD8ykbEJ7PkOGvPLKFwy-vMgQucr4gHJI-fzUhkZ6uf0t3Ve_CDEIgGnT9k8G6TwhBCgndb868NpEwxADFI2zm4ESGGF9BV-U0KJATFkMHwVcOBSeh1qmTjUczlSl88IheHJTsE4kyQmNoAq8SUGFQryGJZ1Qkm8cZyW_YlZW7f0QhtG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="655" data-original-width="1160" height="362" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiWjHK1E01irD8ykbEJ7PkOGvPLKFwy-vMgQucr4gHJI-fzUhkZ6uf0t3Ve_CDEIgGnT9k8G6TwhBCgndb868NpEwxADFI2zm4ESGGF9BV-U0KJATFkMHwVcOBSeh1qmTjUczlSl88IheHJTsE4kyQmNoAq8SUGFQryGJZ1Qkm8cZyW_YlZW7f0QhtG=w640-h362" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEju6vS5oXNcNFtsxyHZm7TqgIA4Er8wjw-NkVLq67V5P3G6vo8Q-PInXTzE4ueW4KKLgX1qFbQ1fVY1wLsLmPD-nv499S6C_Fcby9QEzwIweAl38Q4Yj6YnV3uqseIjCvOImD6mGTUJI0H0QnxydjTwQppMFF7Rq4onei1ZaSNs9j0wO_JnNozcpk1x" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="710" data-original-width="1192" height="382" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEju6vS5oXNcNFtsxyHZm7TqgIA4Er8wjw-NkVLq67V5P3G6vo8Q-PInXTzE4ueW4KKLgX1qFbQ1fVY1wLsLmPD-nv499S6C_Fcby9QEzwIweAl38Q4Yj6YnV3uqseIjCvOImD6mGTUJI0H0QnxydjTwQppMFF7Rq4onei1ZaSNs9j0wO_JnNozcpk1x=w640-h382" width="640" /></a></div><br /><br />סוף טיול שני.</div><div><br /></div><div style="text-align: justify;">כאמור, עם המשפחה ראינו עוד מאותו דבר במקומות אחרים בעיר ולא אלאה אתכם בכך, אבל כשהגענו למרינה הפקוקה ונאלצנו לכתת את רגלינו ברגל לחוף, גילינו עוד משהו.</div><div style="text-align: justify;">בצומת המובילה לים, בתוך האזור הלכאורה מוטה הולכי רגל של המארינה, מעל רחוב שבאמצעו עוברת רכבת קלה, החליטו להתמודד עם הפקקים באמצעות הקמת גשר הולכי רגל מעוצב למשעי. ואז יש שלט גדול שמסביר לך שאין לך ברירה אלא לטפס עליו... או שתחטוף 400 שקל קנס!!!</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj1TaTds2zMsx7lxCUZ3kPECScNKLwRGWIHhQRpT8z2RbpGpEKLqWrcbEz8duSAoKFLrFkcexM_DX3mmHmYMx_k8fPL1JGxTFAHW7JFrO_sgPklwt9CSebVQh8grKrgltd0plm1sUVjA6brDcb8DyfIPgTqvt_8YX2XXf0VE-2trjXr9vzZOZQoLxG6" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="767" data-original-width="1223" height="402" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj1TaTds2zMsx7lxCUZ3kPECScNKLwRGWIHhQRpT8z2RbpGpEKLqWrcbEz8duSAoKFLrFkcexM_DX3mmHmYMx_k8fPL1JGxTFAHW7JFrO_sgPklwt9CSebVQh8grKrgltd0plm1sUVjA6brDcb8DyfIPgTqvt_8YX2XXf0VE-2trjXr9vzZOZQoLxG6=w640-h402" width="640" /></a></div><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEir-KydFV86ZqqXblcOdSlqj-5Q6Ad-6JYboq7Fx9p921OIoZXBDJuuQ3hZqDsaf7tvRxNDhHZUIJ4cCNmfti76u0jopZm5KQTYAC5aRDvkApAqszH1NV2poK18ofUqvM3K8cfaWQT-_j7SfyVKkGFnGELXjFwTQTajjJNQ-uxCTMX5mE1ZQYYUAVZ1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="464" data-original-width="677" height="438" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEir-KydFV86ZqqXblcOdSlqj-5Q6Ad-6JYboq7Fx9p921OIoZXBDJuuQ3hZqDsaf7tvRxNDhHZUIJ4cCNmfti76u0jopZm5KQTYAC5aRDvkApAqszH1NV2poK18ofUqvM3K8cfaWQT-_j7SfyVKkGFnGELXjFwTQTajjJNQ-uxCTMX5mE1ZQYYUAVZ1=w640-h438" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">זה הנוף מהגשר, הפקק לא נפתר כתוצאה מזה שאין מעברי חציה להולכי רגל למטה... <br />המסילה היא טבעתית בקטע זה ולכן יחידה (אמרתי כבר שזה קו רק"ל מוזר?</td></tr></tbody></table><br /><br /></div><div><br />לבסוף, תנו לי לשתף איתכם יוטיוב מגניב של משיהו שהגיעו לאותן מסקנות שאני הגעתי אליהן רק מהסתכלות בגוגל מפות.</div><div><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/tbxQHjcctZk" width="320" youtube-src-id="tbxQHjcctZk"></iframe></div><br /><div><br /><p></p><p><b><u>סיכום</u></b></p><p style="text-align: justify;">גם בנגקוק וגם דובאי הן car-infested cities. הן סובלות מאותה מחלה, אבל מתסמינים שונים שלה. המדרכות הן החוליה הראשונה להיפגע מתכנון מוטה מכוניות, בבנגקוק העניה ומעוטת הרגולציה, אך בעלת התרבות העירונית העשירה והאורגנית, זה מתבטא במדרכות צרות ומקוטעות שאינן הולמות את הולכי הרגל הרבים שמסרבים להיעלם מהמרחב שהופך ליותר ויותר מנוכר להם. המסחר שמפעפע לכל פינה בעיר משמר את העירוניות על אף ההשקעה הלא פרופורציונלית בפתרונות לרכב פרטי והפקקים הרבים משמשים כגורם שממתן את כניסתו של הרכב הפרטי לכל מקום כאמצעי הנסיעה המועדף.</p><p style="text-align: justify;">בדובאי העשירה והמתוכננת מדרכות הן חלק מהסטנדרט, אבל רשת הדרכים מורכבת מבלוקים גדולים מדי, דרכים רחבות מדי, מעט מדי צמתים והתעלמות כמעט גורפת של הבניינים מהרחובות שלאורכם. הבעיה היא לא היעדר מדרכה אלא היעדר שימוש בה. בניגוד לבנגקוק האורגנית, דובאי החדשה היא עיר מתוכננת, כמו מודיעין שלנו, בדגש על הרכב הפרטי כמלך המרחב, בשני המקרים ההפוכים לכאורה של בנגקוק ודובאי המדרכה לא מתפקדת כמו שצריך ובשני המקרים האשם הוא ברכב הפרטי. חבל.</p><p style="text-align: justify;">אם מחר בבוקר בנגקוק תאמץ סטנדרטים "אירופאיים" היא תגלה שלפחות בנוגע לשיפור חוויית הולכי הרגל יש לה המון פתרונות קלים ליישום, וגם מקום לשבילי אופניים יהיה בנמצא אם תחפוץ בכך. רשת הרחובות הצפופה שלה כבר תומכת בכך. מעבר לכך היא צריכה לשים לב שלא תאבד את היתרון היחסי הזה באמצעות "פינוי בינוי" של פרויקטים גדולים חוסמי גריד ויצירת עוד גשרים ודרכים מהירות בתוך החתך העירוני שיקשה עליה לבטל אחר כך. ההשקעה הגבוהה תהיה דווקא בהרחבת רשת המטרו הקטנה יחסית שלה ולצערי זה יהיה קשה יותר לביצוע, אבל הכרחי להשלמת המהפך.</p><p style="text-align: justify;">דובאי מצהירה, לפחות על הנייר, שהיא מבינה שהיא בבעיה ויזמה את תוכנית דובאי 2040 להפיכתה לעיר יותר בת קיימא, לא מצאתי פרטים על התוכנית מעבר לכותרות הפרופוגנדה, אבל לדובאי יש גם רקורד בעשיה. בעשור הקודם הוא היה מנותב בעיקר לכבישים מהירים אבל היא בהחלט יכולה להשקיע המון "בכיוון השני". לדובאי, כמו לבנגקוק, יש תוכנית להרחבה מטורפת של רשת המטרו שלה, אך בדובאי הישימות של הפרויקט לצאת לפועל בטווחי זמן קצרים יותר גבוהה.</p><p style="text-align: justify;">לרוע המזל, גריד מחורבן קשה לתקן, והכנסת פעילות אנושית למקומות שלא תוכננו לכך מראש היא קשה. דובאי יכולה להשקיע המון ועדיין חוויית ההליכה בה אולי תשופר בתוך איים בודדים מוקפי אוטסוטראדות, אך לא תאפשר כנראה לנצח חיבור איכותי בין אותם האיים. שינוי הפיצול שאולי יבוא באמצעות המטרו המורחב עשוי לאפשר לדובאי גם לקבל החלטות אמיצות על ביטול אוטוסטראדות אבל אני מנחש שזה לא יקרה (שיקוע אולי כן יקרה פה ושם). ה-DNA של דובאי כבר הוכתב ואת עורה היא לא תוכל להפוך. אם תראו את הוידאו המצורף תרגישו שההצהרות על "עיר 15 דקות" ו"הגדלת איכות חיים" קצת מסתירות תוכנית שהיא די "עוד מאותו הדבר" - כלומר פיתוח ועוד פיתוח על שטחים בתוליים. שיהיה להם בהצלחה.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/fNq659WHz9c" width="320" youtube-src-id="fNq659WHz9c"></iframe></div><br /><p><br /></p><p><b><u>ומה בין אלה לישראל?</u></b></p><p style="text-align: justify;">ישראל נמצאת איפשהו באמצע בין שתיהן, במרכזי הערים הותיקות שלנו המדרכה סובלת רבות משנים של הזנחה והסתכלות דרך שמשת הרכב הפרטי, אבל מצבה טוב יותר ממדרכות בנגקוק. במקומות האלה בהם יש גריד טוב וצפוף גם קל יחסית לתקן כפי שכרגע רק תל אביב מדגימה לנו בקנה מידה גדול, אבל יוזמות צנועות יותר בערים רבות אחרות מפיחות תקווה. הרגולציה הקשיחה של ישראל מביאה לכך שכשיש שיפוץ משמעותי ברחוב ותיק יש גם שיפור משמעותי להולכי רגל (אם כי נעשות יותר מדי פשרות גם במסגרת תכנון מחודש).</p><p style="text-align: justify;">במקומות החדשים יותר ערי ישראל סובלות מהבעיה של דובאי, אבל גם כאן בעצימות נמוכה יותר, צפיפות הדרכים המהירות לא גבוהה כמו בדובאי וגם לא תהיה עקב מגבלות השטח שלנו, המגרשים קטנים יותר ונשמרים גם מעברים להולכי רגל בין המבנים. הרחובות רחבים מדי, צפיפות הצמתים נמוכה מדי, יש יותר מדי חניונים על פני הקרקע ולצערי על רחובות מסחריים איכותיים חדשים אין כמעט מה לדבר, ובכל זאת התוצאה שמתקבלת לעומת השממה של דובאי יחסית סבירה. </p><p>מה שבטוח נכון גם לבנגקוק, גם לדובאי וגם לערי ישראל הוא הציטוט "הופה הופה הופה, פה זה לא אירופה".</p><p>תהיו אופטימיים.</p><p><br /></p><p><br /></p><p><br /><br /></p></div></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-57197028240681544972023-05-07T06:47:00.008-07:002023-05-09T02:44:50.193-07:00געגועיי למדרכה מתפקדת - רשמים מבנגקוק ודובאי - חלק א - בנגקוק<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgeWKP5OFRBAzzPd1ApZKhehrxmzP7B_Li1P3RX-tbCOM_NeSY-nA6vOQBNHF7VSFceF-4rHSoj1GSKejLuEYCjRbevxA2upUs5oSZzmi1K_2WR68cged31YB9oynrh8_Oj_t1XC-7LmgO7BWjEmFtCfDj7GhBqCxmJphFn-cinlQQJ-h0wp4patBh6" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="369" data-original-width="670" height="176" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgeWKP5OFRBAzzPd1ApZKhehrxmzP7B_Li1P3RX-tbCOM_NeSY-nA6vOQBNHF7VSFceF-4rHSoj1GSKejLuEYCjRbevxA2upUs5oSZzmi1K_2WR68cged31YB9oynrh8_Oj_t1XC-7LmgO7BWjEmFtCfDj7GhBqCxmJphFn-cinlQQJ-h0wp4patBh6" width="320" /></a></div><p></p><p style="text-align: justify;">חזרתי לאחרונה מטיול משפחתי של שלושה וחצי שבועות בתאילנד שכלל גם ארבעה ימים בבנגקוק ו"קינוח" של שלושה ימים בדובאי שבאיחוד האמירויות. לכאורה אין קשר בין בנגקוק ודובאי ובינהן לישראל, אך אני מצאתי אותו וזה מה שאנסה לחלוק איתכם בפוסטים אלה.</p><p style="text-align: justify;">מילת האזהרה שלי בכל פוסט הקשור לרשמים מחו"ל (ברצלונה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/04/blog-post_8.html" target="_blank">א'</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/11/blog-post.html" target="_blank">ב'</a>, בוסטון <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/07/blog-post.html" target="_blank">א'</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/07/blog-post_25.html" target="_blank">ב',</a> <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/05/blog-post_26.html" target="_blank">איסטנבול</a>) היא שחווייתך כתייר תמיד תהיה שונה מהותית מחוויותיו של אדם שגר שם תקופה ארוכה. ובכל זאת, לא ניתן לנתק את המתכנן העירוני ממני. השתדלתי ללכת הרבה ברגל בשתי הערים האלה ולנסות להבין מה ה-DNA שלהן, מה דומה ומה שונה? מה טוב ומה רע? מה אפשר ללמוד מהן וממה צריך להימנע? ובעיקר, מה המגמות שזיהיתי, לאן הערים האלה הולכות בעתיד? הרבה שאלות לפרק זמן קצר כזה בכל עיר. התשובות חלקיות כמובן, אבל מספיק מעניינות לדעתי לחלוק אותן איתכם. מקווה שתיהנו.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>בנגקוק</u></b></p><p style="text-align: justify;">תיירים רבים המגיעים לתאילנד נמנעים מבנגקוק ועושים טיסת המשך לצפון או לאיים בלי ממש לעצור בה. העיר ידועה כצפופה, רועשת עם זיהום אויר גבוה וריחות לא בהכרח נעימים (היא דווקא לא מלוכלכת), אבל באותה מידה היא גם חיה ותוססת ואני אוהב ערים כאלה. אני שמח שלא ויתרנו עליה.</p><p style="text-align: justify;">בנגקוק היא הבירה השלטונית, הכלכלית והתרבותית של תאילנד, היא מונה מעל 10 מליון תושבים ובמטרופולין כנראה כ-15 מליון, שהם יותר מ-20% מכלל אוכלוסייתה של תאילנד. מבחינת גודל היא משאירה אבק לשאר ערי תאילנד כי המטרופולין השני בגודלו במדינה, המקיף את צ'יאנג מאי בירת הצפון, מונה כ-1.2 מליון תושבים בלבד, פחות מעשירית ממטרופולין בנגקוק.</p><p style="text-align: justify;">העיר בת יותר מ-250 שנה והחלה, כדרכן של ערים רבות (לרבות דובאי שתיסקר בהמשך), כעיירת מסחר קטנה על שפך נהר שיצר מעין נמל טבעי המוביל אל הים הקרוב בנוחות, העיר חוותה שיגשוג משמעותי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השניה (עם כמה קריסות כלכליות פה ושם כמובן). היא עלתה ממליון לכ-3 מליון תושבים כבר באמצע שנות ה-60, ובמהלך של 60 שנה מאז שילשה את עצמה שוב. זה קצב גידול מאד מהיר אך כזה שנותן מקום גם להתפתחות האורגנית הלא ממש מתוכננת שמאפיינת את תאילנד בכלל, מדינה שלא ידועה בהכרח בסטנדרטים רגולטוריים נוקשים. </p><p style="text-align: justify;">כמעט חצי מהתאילנדים שלא גרים בבנגקוק מגיעים אליה כתיירים לפחות פעם בשנה (כ-30 מליון בשנה) ועליהם מתווספים כ-12 מליון תירים מחו"ל בשנה, כלומר בממוצע יש בה יותר מ-100 אלף תיירים ביום. זה נשמע הרבה אבל ביחס לגודל המטרופולין זה לא המון. זה אומר שהעיר הענקית אמנם ידידותית מאד לתיירים ולצרכיהם, אך מרבית הפעילות של 15 מליון תושבי האזור אינה בתחום התיירות. התייר רואה לעיניו עיר אמיתית ותוססת מפעילות מקומית של מסחר, ייבוא וייצוא, פיננסים, תרבות ועוד. למעשה אין הרבה אתרי תיירות מובהקים בבנגקוק (אולי ארמון המלך והמקדשים לידו), ובכל המקומות אליו יילך התייר הוא ימצא עצמו מעורב עם המקומיים. כך לדוגמה באקוואריום הנחשב של בנגקוק, אליו הלכנו כי הבן מאד בקטע, היו איתנו המון תלמידי בית ספר בטיול כיתתי ויחסית מעט תיירים זרים אחרים.</p><p style="text-align: justify;">התוצאה של ההתפתחות האורגנית של בנגקוק היא "בלגן מאורגן". העיר מאופיינת בגורדי שחקים נוצצים וקניונים ממורקים לצד רחובות מפויחים ומשכנות עוני. אני מאד אוהב את הערבוב הזה בו כל מעמדות החברה מעורבבים באופן כמעט שווה על פני כל המרחב, זה גורם למקומות הנוצצים להיות פחות סטריליים (לטובה) ולמקומות הלא נוצצים להרגיש יותר בטוחים באופן שמאפשר לי לטייל בהם כפי שמעולם לא הייתי מעז לעשות בשכונות עוני של ערים אחרות, כי כל המרחב שייך לכולם. לעיר אין מע"ר מוגדר שכולם נוהרים אליו. יש אזור קניונים מוגדר יחסית, אך מגדלי התעסוקה מפוזרים על פני חלקים נרחבים של העיר וזה גם לדעתי דוגמה למשהו די בריא בעיר שהיא גם ככה מאד צפופה, כי אין אזורי תעסוקה ומסחר מנותקים מאזורי המגורים. למעשה בנגקוק משיגה בלי להתאמץ את הפרמטרים הנדרשים להיות <a href="https://www.ted.com/talks/carlos_moreno_the_15_minute_city?language=he" target="_blank">"עיר 15 דקות"</a>.</p><p style="text-align: justify;">הבלגן המאורגן בא לידי ביטוי גם בתחבורה כמובן, אפשר למצוא בבנגקוק הכל מהכל. הרכב הפרטי (בין אם בבעלות או כמוניות ספיישל או עבור אפליקציות דמויות אובר) שולט בכיפה, כמו כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ, ולצערי גם הולך ומכתיב לעיר את האופי של "תכנון דרך השמשה הקדמית" קרי אוטוסטראדות וגשרי ענק באמצע העיר, בנייני חניה עצומים, פרברים הנמשכים אל האופק והיעדר התייחסות מספקת למשתמשי דרך אחרים, לרבות מדרכות נורמליות להולכי רגל נשוא פוסט זה שעליהן ארחיב מיד, אבל בבנגקוק בעלת ההסטוריה הארוכה וההתפתחות האורגנית שתיארתי הרכב הפרטי לא מנצח בנוק-אאוט אלא בקרב איגרוף האורך עוד סיבוב ועוד סיבוב. הולכי הרגל גודשים את הרחובות, רוכבי האופנועים (אופניים כמעט ולא ראיתי אבל בעבר היו הרבה) חוצים את הרמזורים בגדודים, הטוקטוקים שהם למעשה "טוסטוסים מורחבים" מתפקדים כמוניות ספיישל שתופסות פחות מקום ממהמכוניות המשמשות לצורך זה וה"סונג-טאו" (שזה כמו טוק טוק רק מבוסס רכב פיק-אפ עם מקום לעשרה אנשים בשני ספסלים מאחורה, משמשות לצרכי הסעת עובדים בכמויות גדולות. גם האוטובוסים הם מחזה נפוץ בבנגקוק, החל מאוטובוסים אדומים וחבוטים בני כמה עשורים ללא מזגן ועד לאוטובוסים כחולים חשמליים ומודרניים, הבנתי שיש גם איפשהו קו BRT אחד אבל באזורים שאני הסתובבתי לא ראיתי אותו וגם לא נת"צ אחד לרפואה.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgzjIhctRuHjsYxEu3YfmdWoyu1v9JjxE8ECsGU6fswvZGpLFOKk2w14E29rppvZhr9OLZ-RcC4NXbO8eObFaxUY96488U5OVCf0uR15bA-g_Sz2vt6dJGb6njo7uaEogoqIbSbHHOQxp0t86XlbQ-HgAQh40imwhLz_Anqs2R2VBkNoDGLkP01ICsh" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="672" data-original-width="1452" height="148" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgzjIhctRuHjsYxEu3YfmdWoyu1v9JjxE8ECsGU6fswvZGpLFOKk2w14E29rppvZhr9OLZ-RcC4NXbO8eObFaxUY96488U5OVCf0uR15bA-g_Sz2vt6dJGb6njo7uaEogoqIbSbHHOQxp0t86XlbQ-HgAQh40imwhLz_Anqs2R2VBkNoDGLkP01ICsh" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">סונג-טאו<br />מקור: <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Songthaew" target="_blank">ויקיפדיה האנגלית</a><br /><br /></td></tr></tbody></table>במספרים (כנראה מ-2010) יש לבנגקוק כ-3,500 אוטובוסים ציבוריים ועוד בערך 13,000 רכבי תח"צ לא רשמיים (טרנזיטים, סונג-טאו במגוון גדלים ואפילו אוטובוסים לא ציבוריים המשמשים להסעות קבועות), אף אחד לא ממש יודע כמה נוסעים בתחבורה הציבורית בבנגקוק, אך די ברור שלעיר כל כך גדולה ופקוקה זה פשוט לא מספיק, מספר הנוסעים המוערך נמצא בירידה קבועה וב-2010 עמד על כמליון נוסעים ביום בלבד בתח"צ הרשמית, (לשם השוואה בכל ישראל על תשעת מליון תושביה יש לנו מעל 2.5 מליון נוסעים ביום באוטובוסים). מאחר והאוטובוסים שראיתי היו מפוצצים אני מניח שזה בעיקר בגלל שהפקקים לא מאפשרים לנצל את צי הרכב הקיים טוב יותר כדי להסיע יותר אנשים כי ביקוש בהחלט יש.<p></p><p style="text-align: justify;"></p>הפקקים נגרמים כמובן מהרכבים הפרטיים. מצאתי נתון שאומר שיש כ-10 מליון רכבים פרטיים+אופנועים פרטיים בבנגקוק, ומספרם גדל ב-700 רכבים וב-400 אופנועים מדי יום. כשמתוכם ב-2012 היו מעל 100,000 מוניות (והיום לדעתי יש הרבה יותר, בטח אם מביאים בחשבון את אפליקציות הכמו-אובר) שכמובן מסתובבות בעיר ומחפשות נוסעים ובכך <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/04/blog-post_18.html" target="_blank">מעמיסות </a>על כבישיה העמוסים של בנגקוק עוד יותר. הטוק-טוקים דווקא בדרך כלל נחים במקומות ספציפיים בקרנות רחובות ובכניסות למלונות, לקניונים ולשווקים, דבר המתאפשר עקב גודלם הקטן, ולא מבצעים הרבה נסיעות סרק. המודל שלהם הוא "הנוסע כבר יגיע אליי", ומעניין לראות שאחד מנהגי הטוק-טוק תמיד מתפקד כ"סדרן תחנה" ומשלח את הנוסעים לטוקטוקים הממתינים לפי תור. זה אגב, היה האמצעי האהוב עלינו.<div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgj_R5ucHfcQ1Hm8p6FdpVVuw9FfYDooLCEGHNHwwOYgzBMbaTADsFLvoBfg8XZ8GHK30PpMF7qNA2zSGyIpK90SeVWn9QGX9LjQz2IWmVtiGNywPY0PZmd78-n38m2_T59eFW9ndb54yZ7fVkvvoIuofPYU63YiVWtvK5VDPwlKjyCBZgnmdyyb9Kf" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="816" data-original-width="1190" height="219" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgj_R5ucHfcQ1Hm8p6FdpVVuw9FfYDooLCEGHNHwwOYgzBMbaTADsFLvoBfg8XZ8GHK30PpMF7qNA2zSGyIpK90SeVWn9QGX9LjQz2IWmVtiGNywPY0PZmd78-n38m2_T59eFW9ndb54yZ7fVkvvoIuofPYU63YiVWtvK5VDPwlKjyCBZgnmdyyb9Kf" width="320" /></a></div><br /><p></p><p style="text-align: justify;">מעל כל אלה מרחפת ה"מטרו של בנגקוק" (זאת לא עיר שקל לחפור בה ולכן היא על עמודים) לא אלאה אתכם בהסברים עליה מאחר וזה לא נושא הפוסט, רק אגיד שלעיר יש מערך לא ממש מפואר של ארבעה קווי מטרו עילי (2 של BTS ו-2 של MRT), ועליהם מתווספים קו מהיר לשדה התעופה ועוד קו פרברי שמופעלים על ידי חברת הרכבות הארצית (SRT). כלומר תלוי איך סופרים יש לנו ארבעה או שישה קווי מטרו למטרופולין של 15 מליון אנשים וזה ממש טיפה בים. מספר הנוסעים (כמליון ביום) מעיד על כך, אם כי לא הייתי רוצה לדמיין את פקקי בנגקוק בלי האופציה השפויה הזו. </p><p style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLz1PnUHIao59L3zi6J2l8n_kftp6G56LB2qHobpeq2_oRoWklb7J2SzaUgvFV_uQvXvKahG-2AHc2HEhwrDjgRSMy6MGOiKMl_kRlC6Aytyb9VEtP9FG-a2uuzjv3fFXYx6Y4oAw8lKz3Tm9hPgHiCRwNqaP31SaahTzSBq2w9MQRtH3wRo1xjOjA/s1599/Bangkok-BTS-MRT-Map-2021.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1599" data-original-width="1110" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLz1PnUHIao59L3zi6J2l8n_kftp6G56LB2qHobpeq2_oRoWklb7J2SzaUgvFV_uQvXvKahG-2AHc2HEhwrDjgRSMy6MGOiKMl_kRlC6Aytyb9VEtP9FG-a2uuzjv3fFXYx6Y4oAw8lKz3Tm9hPgHiCRwNqaP31SaahTzSBq2w9MQRtH3wRo1xjOjA/w444-h640/Bangkok-BTS-MRT-Map-2021.png" width="444" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מפת המטרו המשולבת של שלושת המפעילות<br />לא מרשים במיוחד למטרופולין של 15 מליון תושבים.</td></tr></tbody></table><br /></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">על אף שלכל שלושת מפעילות המטרו יש תוכניות הרחבה כאלה ואחרות, נראה שהן מתקדמות בעצלתיים בעוד תוכניות להרחבת והוספת אוטוסטראדות ופתרונות אחרים לרכב הפרטי כן מגיעות לקו הסיום בקצב מהיר. כשיצאתי מבנגקוק למוקד תיירותי במרחק של כ-100 ק"מ מהעיר, (באוטוסטראדה) ביליתי בערך 50 ק"מ של נסיעה די מהירה מתחת לגשר ארוך הולך ומתהווה כקומה שנייה לאותה אוטוסטראדה (שכנראה גם יהיה כביש אגרה). בחזור כבר עמדנו בפקק מתחת לגשר הזה ולא קשה לדמיין איך סיום הפרויקט יקל על הפקק שעמדתי בו, כשבמקביל הוא יזרים לרחובותיה הצרים של בנגקוק עוד אלפי רכבים שיגדילו בקצת את הפקק בכל רחוב ורחוב, דבר שבתורו יביא לדרישה לפיתוח עוד אוטוסטראדות במרחב העירוני וחוזר חלילה... בסוף המלחמה בפקקים היא לא אינטואיטיבית, היא דורשת שבירה של מעגל ההיזון החוזר הזה. קשה לשכנע את אנשי המקצוע בתחום התחבורה שעושים עשרות שנים את אותו הדבר בכך, קשה לשכנע את מקבלי ההחלטות בכך וקשה גם לשכנע את הציבור, אבל ערים (בעיקר באירופה) שהצליחו בכך ראו ברכה בעמלן.]</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiKGK_XAswRS_6Ond4072sygcSQDA9vVvCMWlpmFNTT8rSH52w9pBRpnpCTCfgBzCyj5m-7lXUVPo9ba6Q8XZyBh1ZBigSgciI2iFaCvyzUap_DDtBPGWuhOP4hE1r2xcs8Z9_9VfwESZ_7NnbmKhzIMubzTuPzk6wbjsAj244g8jVLqx4wdXaY9BrE" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="791" data-original-width="1202" height="211" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiKGK_XAswRS_6Ond4072sygcSQDA9vVvCMWlpmFNTT8rSH52w9pBRpnpCTCfgBzCyj5m-7lXUVPo9ba6Q8XZyBh1ZBigSgciI2iFaCvyzUap_DDtBPGWuhOP4hE1r2xcs8Z9_9VfwESZ_7NnbmKhzIMubzTuPzk6wbjsAj244g8jVLqx4wdXaY9BrE" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קו מטרו החולף באמצע ומתחת לאוטוסטראדה<br />ויאדוקטים של כבישים מהירים יותר נפוצים מויאדוקטים של מטרו.</td></tr></tbody></table><br /><p></p><p style="text-align: justify;">ולבסוף, בנגקוק שכונתה פעם "הונציה של המזרח" סתמה את מרבית תעלותיה (חלקן הפכו לכבישים מהירים), אבל שתיים נשארו ואפשר לשוט עליהן בסירה עם מנוע רעשני במיוחד במחיר מוזל ולהסתכל על חצרות אחוריות של בתים, יש גם שירותי מעבורות ו"אוטובוסי מים" לאורך הנהר הרחב החוצה את העיר.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjg_kvSHB-8g5qJqZBPvELENiQ-JiTzgq8f-tw4QxSa-lubqSjOpQsGsQoMbv1Q7aYqHOHPvK2LSfWeqcS5-aZI3R-B2EngwwI5n3W4_UXStklWmTqQAoOCXcck0LS8D698ia2UNKNMk9OybY_l4l6SdEbwHMD73v4nAoZRlpvwrhjQ4afqJC_AcZCK" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="387" data-original-width="662" height="187" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjg_kvSHB-8g5qJqZBPvELENiQ-JiTzgq8f-tw4QxSa-lubqSjOpQsGsQoMbv1Q7aYqHOHPvK2LSfWeqcS5-aZI3R-B2EngwwI5n3W4_UXStklWmTqQAoOCXcck0LS8D698ia2UNKNMk9OybY_l4l6SdEbwHMD73v4nAoZRlpvwrhjQ4afqJC_AcZCK" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אחת משתי התעלות בהן עדיין מתקיימת תחבורה ציבורית, <br />תחושה של הזנחה של המשאב החשוב הזה.</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">התוצאה של כל אלה היא הרבה בלגן, צפירות, רעש אגזוזים (בעיקר מאופנועים וטוקטוקים) וזיהום אויר שממש אפשר להריח, זיהום שאמנם השתפר מאד מאז שנות ה-90 אך עדיין נחשב כגורם שמאפיין את בנגקוק. כאמור, עיר מאד חיה, וגם מאד פקוקה. וזאת למרות (ואולי בגלל) עשרות שנים של פיתוח מוטה רכב פרטי. </p><p style="text-align: justify;">החזיתות המסחריות מאד נפוצות גם מתחת למגדלים, וזאת בנוסף לאלפי דוכני רחוב. היכן שיש מדרכה על המדרכה, והיכן שאין מדרכה לעיתים קרובות על הכביש באופן של "כיבוש מחדש של המרחב", כך לדוגמה מהרחוב הראשי של צ'יינה-טאון שלאורכו יש שוק כל יום, מופקע נתיב אחד באופן קבוע, במקומות אחרים יש שווקי "רק לילה" או שווקי יום א' ונראה שתופעה של חסימת כבישים לצרכי הרחבת מקום המסחר והולכי הרגל מתקבלת בהבנה תרבותית. ככה זה כשפשוט אין מספיק מדרכות. עם זאת, לצערי קראתי שהתופעה היתה פעם הרבה יותר רחבה ועיריית בנגקוק פועלת לצמצם אותה על ידי גירוש רוכלים ממקומות שמפריעים לתנועה. זה בעיקר מעיד על הכיוון הלא חיובי (לטעמי) שאליו העיר המדהימה הזו צועדת לאט לאט.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEileS3YTft8N-tS7gGyx6oqCEde-j7gDSk7B_kb8ZxaMBpvw6D68cG_4QfXQ9i9Ij_3YYx7lUoa6W_ylSMfryxxM30CGo4Tf_mY1sc5gOYw_gIQfl4Ug7dEqp-ZCa_vJEudM3G_0BGRyFLAfD1h8CNydD3nNEAqkHqVhX8G---gBzBaUW2dV1vQIbQQ" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="355" data-original-width="654" height="174" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEileS3YTft8N-tS7gGyx6oqCEde-j7gDSk7B_kb8ZxaMBpvw6D68cG_4QfXQ9i9Ij_3YYx7lUoa6W_ylSMfryxxM30CGo4Tf_mY1sc5gOYw_gIQfl4Ug7dEqp-ZCa_vJEudM3G_0BGRyFLAfD1h8CNydD3nNEAqkHqVhX8G---gBzBaUW2dV1vQIbQQ" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הפקעת נתיב כל אחה"צ-ערב בצ'יינה טאון לתמיכה בהולכי הרגל והדוכנים הרבים<br />תופעה שהולכת ונעלמת.</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>ומה עם המדרכה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">מכאן אעבור לדיווח בגוף ראשון על החוויה האישית שלי. המלון שבחרנו היה צמוד לאזור הקניונים הראשי של העיר, אך בינינו לבין "קניון האופנה" הפריד כביש רחב וסואן עם "גשר מעריב" גדול באמצעו. אגב, הוא ממש לא "גשר מעריב" היחיד בעיר.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgLEeGoTC34tjVmAe3L3jz-xAlN1Ti2Noa_SGdWM5CzT7_S9T_Tp0wbowU3DddeqX2JDB4gnXLMwrqp8bDN4e1-H4glBftP_SQhxDbEXnBTlu40dwANm8PFlDGJCBKbCEvrx37rdClYKXqhgjqjJGE9IuL3eao9gJ09kpUgWH720xV2zSJXOawE1_Kk" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="709" data-original-width="1444" height="314" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgLEeGoTC34tjVmAe3L3jz-xAlN1Ti2Noa_SGdWM5CzT7_S9T_Tp0wbowU3DddeqX2JDB4gnXLMwrqp8bDN4e1-H4glBftP_SQhxDbEXnBTlu40dwANm8PFlDGJCBKbCEvrx37rdClYKXqhgjqjJGE9IuL3eao9gJ09kpUgWH720xV2zSJXOawE1_Kk=w640-h314" width="640" /></a></div><br />בתחתית התמונה תראו את מעבר החציה שהייתי צריך לחצות (לשוק האוכל שבדוכנים בצד הקניון, לכספומט ולכיוון המטרו) מעבר חציה באמצע קטע ללא רמזור הולכי רגל. המדרכה הצרה משמאל היא מעל הסטנדרט וברחובות קטנים יותר לא תמצאו אפילו את זה. בצר לנו ממש חיכינו למקומי שיעז לחצות ואז הלכנו איתו כי לא ידענו איך לגרום לשטף המכוניות והאופנועים לעצור. </div><div><br /></div><div>פעם עשיתי טעות והלכתי לצומת הקרובה, רק כדי לגלות שאין בה שום מעברי חציה ועליי לחזור על עקבותיי לאותו מעבר חציה בעייתי.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjebcnPi4MEKJbIaBHtYqoI2K2YPLDQF7Ah7HXnHK8LMCxQvKRFSGDrdIdW13LWWs-vyHTcFxrmcpxPbzkwZEBKr7c7pabPkZuBle2MCAGrc9f8kumVjmtMElWZL-zygVZGsPbSLjwERLGACnElKXvT2uo8-RAqiYY39Q9mz7dmB_ZFjcmMXcGHVUmA" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="848" data-original-width="1493" height="364" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjebcnPi4MEKJbIaBHtYqoI2K2YPLDQF7Ah7HXnHK8LMCxQvKRFSGDrdIdW13LWWs-vyHTcFxrmcpxPbzkwZEBKr7c7pabPkZuBle2MCAGrc9f8kumVjmtMElWZL-zygVZGsPbSLjwERLGACnElKXvT2uo8-RAqiYY39Q9mz7dmB_ZFjcmMXcGHVUmA=w640-h364" width="640" /></a></div><br />וכשרציתי להמשיך ל"תחנת הטוקטוקים" בהמשך הרחוב נאלצתי לטפס על גשר הולכי רגל ולרדת בצידו השני בכדי לא להפריע לתנועה החולפת.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgNU3bZymVR3q5sGBrK5iDZ2nMcVDtzRTlQto6NXgVaK3JejxkAiW9nx5M5Qh-Y1PPPXDon5Xu5UE3c3cwIOwrpFVieyHsfaksNHNOQ0spD7rhTSPDVRu35CyNJEyCCJlRoeKHeiFCmyhei5aCEVzV4VRcGujMNANa0-ZeNr6Z31r8UGc4myOs_jF7u" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="673" data-original-width="1829" height="236" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgNU3bZymVR3q5sGBrK5iDZ2nMcVDtzRTlQto6NXgVaK3JejxkAiW9nx5M5Qh-Y1PPPXDon5Xu5UE3c3cwIOwrpFVieyHsfaksNHNOQ0spD7rhTSPDVRu35CyNJEyCCJlRoeKHeiFCmyhei5aCEVzV4VRcGujMNANa0-ZeNr6Z31r8UGc4myOs_jF7u=w640-h236" width="640" /></a></div>המדרכה במקטע זה של הרחוב רחבה בסטנדרטים תאילנדים, ומתמלאת מצד ימין אחר הצהריים בדוכנים (לדעתי זה מקסים), כמו הגשר שבתמונה ראיתי עוד עשרות, ולא רק בבנגקוק, כלומר - זו ממש שיטה. והיכן שאין מדרכה מספיקה מדרגות הגשר חוסמות את כל המדרכה והולך הרגל נאלץ לעקוף אותם על ידי ירידה לכביש. (אני אפילו לא מתחיל לדבר על נגישות, אבל תזכרו שברמת העקרון כל גשר שכזה וכל עיקוף שכזה מאותתים להולך הרגל שכדאי שיעבור למכונית.<p></p><p style="text-align: justify;">משמאל, מעבר לאתר הבניה, תראו את קומות המסד של המלון שלי (אלה חדרי כנסים וכו', החדרים נמצאים במגדל מעליהם), וצמוד להם, על שטח שגודלו כמעט כמלון עצמו, את בניין החניה של המלון הכולל בערך 10 קומות. גם זו דוגמה מייצגת לעשרות בנייני חניה אחרים שראיתי בעיר בצמוד לכל בניין חדש או קניון. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/09/blog-post_6.html" target="_blank">בנייני חניה</a> אף פעם לא עומדים בחלל הריק, הרחוב לידם פחות נעים, והמכוניות שחונות בהם בסוף נשפכות לאותה רשת דרכים צרה מלהכיל ומעודדות עוד פתרונות של מחלפים בתוך העיר שהורסים עוד חלקים של העיר וכן הלאה. גם כאן הפתרון ל"מצוקת חניה" הוא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/10/blog-post.html" target="_blank">לא אינטואיטיבי.</a> במקום לתת עוד חניות צריך להגביל אותן ואז מחירן יעלה דבר שיביא בתורו לביטול חלק מהנסיעות המיותרות, והחלפתן באמצעים אחרים, כאשר בעיר 15 דקות כמו בנגקוק זה גם אומר פשוט יותר הליכה ברגל וצריכת שירותים קרוב לביתך (בנוסף להשקעה נדרשת בהמשך הרחבת התח"צ עבור שימושים המחייבים נסיעה).</p><p style="text-align: justify;">בערב נסענו לאחד משווקי הלילה המגניבים של בנגקוק, מעין מתחמי הליכה ברגל שמרכזים אלפי אנשים, לפחות בשוק הלילה שאנחנו הגענו אליו (אסיאטיק, זה עם הגלגל הענק שצופה אל הנהר), הכניסה הראשית היתה דרך כביש הגישה למגרש החניה...קצת כמו הגעה לנמל תל אביב.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiAIPXkmApc5D-egYGxfmC3gXp4G-wjocbGd_RCiP9lljVHgS9gzMnFaXikPTJ4p7AOx5O1eZWqQ2HZDgB05OCEFj_jw8psPEo0_OpTz_X4Uk9MhSC00EVh8ylOmyFGdxHZySIFUspRoVvglrgjEDhI0CE2MdNMZXUhX_-vmd84qqJwq32A5yh0QM70" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="741" data-original-width="1058" height="224" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiAIPXkmApc5D-egYGxfmC3gXp4G-wjocbGd_RCiP9lljVHgS9gzMnFaXikPTJ4p7AOx5O1eZWqQ2HZDgB05OCEFj_jw8psPEo0_OpTz_X4Uk9MhSC00EVh8ylOmyFGdxHZySIFUspRoVvglrgjEDhI0CE2MdNMZXUhX_-vmd84qqJwq32A5yh0QM70" width="320" /></a></div><p></p><p style="text-align: justify;">ביום השני הלכנו לתעלה הצמודה למלון בשביל לתפוס סירה לאזור הארמון, חצינו את הצומת המזוויעה ליד המלון והגענו אל מזח הסירות דרך המדרכה הצרה שמשמאל (היה קשה לאתר את הכניסה לרציף מאחורי המעקה הלבן שמשמאל והיה עוד יותר קשה להבין שאנחנו באמת במקום הנכון שלא כלל שום מידע, אבל בסוף העסק עבד כמו שעון בדיוק כמו שכתוב באינטרנט).</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhH6Rd5bqbqNiM7W0ibOkZOwdRz3PeFxQwCTAX_URfa1_QHVocAHvC480t5Rs1Xh8aK--p7SMSchbEQqbRhdf5cp57huAgdQlGu9T7vDU0WlW16S865Ivj8Gve68PT-KeDVIHG_3KkRlzO1Q7QJr4u641rZE3UqLe9Gzm4SRLPCEfcTT1upGws3_zhe" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="633" data-original-width="1435" height="282" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhH6Rd5bqbqNiM7W0ibOkZOwdRz3PeFxQwCTAX_URfa1_QHVocAHvC480t5Rs1Xh8aK--p7SMSchbEQqbRhdf5cp57huAgdQlGu9T7vDU0WlW16S865Ivj8Gve68PT-KeDVIHG_3KkRlzO1Q7QJr4u641rZE3UqLe9Gzm4SRLPCEfcTT1upGws3_zhe=w640-h282" width="640" /></a></div><br />המבנה הגלי המעניין שמשמאל בתמונה הוא גשר הולכי רגל ארוך בשם ratchamadri walk (כ-800 מ' אורך) שמרחף בקומה שמעל הכביש ומתחבר לכל הקניונים הרבים שבאזור ולתחנת המטרו צ'יט-לום. אפרט עליו בהמשך, אבל מעניין לציין שמתחבורת התעלה (שהוא חוצה) הוא מתעלם לחלוטין. כי ככה זה יוזמות סמי פרטיות, החיבור בין המטרו לקניונים הוא מה שחשוב ולא שום דבר אחר.<p></p><p style="text-align: justify;">יצאנו מהתעלה במרחק הליכה קצרצר מהמקדש הראשון שרציתי להגיע אליו, golden mount שמספק גם תצפית יפה על פני כל אזור המקדשים. ושוב נתקלנו בגשר על התעלה שהופקע לחלוטין מהולכי רגל. </p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgUTRAz8vQSJHjSCCbVPv2Jn3AV8Mb0fBhKmFZubXQXdwkXy9Waqh1OjOo1TLsdRD6_qnTbKvSc_daDw72-UZGsfRYWa4ObS3BcpQpjutpa3rzDA3BB_vNsKeDMQgI5lxYVgydH3SoFcat_eKInedqiwmkVdCFi_UWdp9Tg7-JkrFVpzQlnCR9tzYV6" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="786" data-original-width="1601" height="314" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgUTRAz8vQSJHjSCCbVPv2Jn3AV8Mb0fBhKmFZubXQXdwkXy9Waqh1OjOo1TLsdRD6_qnTbKvSc_daDw72-UZGsfRYWa4ObS3BcpQpjutpa3rzDA3BB_vNsKeDMQgI5lxYVgydH3SoFcat_eKInedqiwmkVdCFi_UWdp9Tg7-JkrFVpzQlnCR9tzYV6=w640-h314" width="640" /></a></div><br />הליכה בכביש לאורכו מזמזמים אופנועים, טוקטוקים ומכוניות היא חוויה אפילו יותר מלחיצה עם ילדים, גם כשהם כבר גדולים מספיק להכיר את סכנות הכביש, והיא חזרה על עצמה קצת יותר מדי פעמים בשיטוט הרגלי בבנגקוק.<p></p><p style="text-align: justify;">מעבר לכך אזור ארמון המלך והמקדשים דווקא די נוח להליכה ובאופן כללי גם יותר ירוק ופחות צפוף. אם כי חלק מהכביש ממש רחבים באופן שמקשה ליהנות מהליכה רציפה באזור.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUI-1Bfi3WSrYEI4GCtJO3c97cyMQfFHWgWenHEdlM8a8W3kherVt7b39QCmmbSdQZ61kjmmZIRB2SGrUfEvIg09iL_5MIF2X0_EjIU_3GUNkobKC_EjvjMZ5Peg5YHnnde2ZMcuuoAeg8j1ahe-j7FT41_5je6pJRlvLhbAR-j3ruwo6r3FW_76h5" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="700" data-original-width="1710" height="262" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUI-1Bfi3WSrYEI4GCtJO3c97cyMQfFHWgWenHEdlM8a8W3kherVt7b39QCmmbSdQZ61kjmmZIRB2SGrUfEvIg09iL_5MIF2X0_EjIU_3GUNkobKC_EjvjMZ5Peg5YHnnde2ZMcuuoAeg8j1ahe-j7FT41_5je6pJRlvLhbAR-j3ruwo6r3FW_76h5=w640-h262" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מונומנט הדמוקרטיה המוקף אספלט <br />יש מאחוריו סיפורים מעניינים שתגגלו לבד, די אם נגיד שתאילנד לא ממש דמוקרטיה...<br /><br /></td></tr></tbody></table>ביום השלישי יצאנו מחוץ לבנגקוק לראות את שוק המטריות (שוק שרכבת חוצה אותה ואז כל בעלי הדוכנים מתקפלים לכמה דקות. מאד מאד יפה לראות את זה אבל מאחר והוא נשאר כאטרקציה תיירותית ללא ערך תחבורתי אמיתי לא אתעכב עליו. די אם אגיד שהרכבת הבינעירונית של תאילנד לא ממש מפותחת אבל גם להם יש תוכניות שלכאורה מקודמות לרכבות קליע. ראינו גם נהר עם קופים שוחים ועוד כמה דברים מחוץ לעיר וחזרנו לקנח בבית קפה בעיר, במרחק של כעשרים דקות נסיעה מהמלון. זו הדרך שעמדנו בה בפקק היסטרי באוטוסטראדה מתחת לגשר שבונים כהרחבה לאותה אוטסוטראדה עליה דיברתי קודם.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh3lqe4YV0cHj6ZycUagx7ab5lzd7oWbmpuqpSMTbbBBcBbUi7ULrKvEKNmBHL-NqbMuipwwwo9eepDjTJGSntytc9CcznSh3DrxCCWpvsaTU0oHw6hZKfodi1vp73layS0YIjkbVO7M05r1LQMLM6xMK50_-BFPESxOIxjT5HpmQT7BJFMJJ5BN16n" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="634" data-original-width="1125" height="360" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh3lqe4YV0cHj6ZycUagx7ab5lzd7oWbmpuqpSMTbbBBcBbUi7ULrKvEKNmBHL-NqbMuipwwwo9eepDjTJGSntytc9CcznSh3DrxCCWpvsaTU0oHw6hZKfodi1vp73layS0YIjkbVO7M05r1LQMLM6xMK50_-BFPESxOIxjT5HpmQT7BJFMJJ5BN16n=w640-h360" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://thailand-construction.com/big-new-road-projects-in-bangkok-suburbs-rama-2-special-road-set-for-completion-in-2025/" target="_blank">כאן</a> <br />ויש גם <a href="https://www.youtube.com/watch?v=KPxeV9FVLaA" target="_blank">סרטון</a></td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">כאמור, בסוף אותו יום הגענו לקפה שכונתי חמוד שמספק גם שירותי ליטוף לכלבים וחתולים (וגם רקון וארנב וסוריקטה), וממנו החלטתי לחזור עם המטרו העילי. הסתבר לי שאני במרחק 25 דקות הליכה מהתחנה הקרובה כי כאמור הפריסה לא ממש גבוהה, אבל אני נהנה מההליכה כי בעזרתה מגלים גם דברים אחרים, כמו לדוגמה שמדרכה לא מתפקדת היא משהו שממש מאפיין את רוב העיר, וגם שיש פרויקטים שבהם שכונות ישנות מוחלפות במגדלי יוקרה מוקפי חומות.</div><p></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhr_q5_i9zsDSZdyRI4M4O45t7cVG2K6a5W-YQNRdX2ZRA4wIKTf2Rv5r_nXZT8gnDZvtgtsTXlXMVAVTWItUObA9PCz1tZXkIdjPmeHoGXVutUwRj3MSG9xEy3YUuRaFzaRFixC7aj9k-auX6Bew9cADfTNrjQBMorgdKq2xds0LGZbhMGC1zR38pv" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="774" data-original-width="1519" height="326" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhr_q5_i9zsDSZdyRI4M4O45t7cVG2K6a5W-YQNRdX2ZRA4wIKTf2Rv5r_nXZT8gnDZvtgtsTXlXMVAVTWItUObA9PCz1tZXkIdjPmeHoGXVutUwRj3MSG9xEy3YUuRaFzaRFixC7aj9k-auX6Bew9cADfTNrjQBMorgdKq2xds0LGZbhMGC1zR38pv=w640-h326" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדרך אל רחוב סוקומביט (לאורכו רץ המטרו)<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgHpq4OrSgnhFfQQFC03f4Fsj1xWZrKRMFD6dJB3QkdHmhYb3L_nsqetp2-KTMRX8cec39_ReI6VtHOqA5DfSigvnqVvNCHwUvwJYgNIXyTnlSEQkJES9sSEUc-OXFmGqt-9B9Py0Js1B87MHP9SbdOfnzLqMfMBpLk49vQxBkvqIa4zpJz6PXWJ-AX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="789" data-original-width="1215" height="416" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgHpq4OrSgnhFfQQFC03f4Fsj1xWZrKRMFD6dJB3QkdHmhYb3L_nsqetp2-KTMRX8cec39_ReI6VtHOqA5DfSigvnqVvNCHwUvwJYgNIXyTnlSEQkJES9sSEUc-OXFmGqt-9B9Py0Js1B87MHP9SbdOfnzLqMfMBpLk49vQxBkvqIa4zpJz6PXWJ-AX=w640-h416" width="640" /></a></div><br />הליכה לאורך חומה המסתירה בינוי חדש במגדלים במתחם סגור (גייטד קומיוניטי באמצע בנגקוק).</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">אם מישהו רוצה ישר לצעוק "<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94" target="_blank">ג'נטריפיקציה</a>", אז מצד אחד הוא צודק כי לפני המגדלים כנראה היו פה בניינים פחות מפוארים (שלא לומר "פחונים") אבל, ג'נטריפיקציה היא נושא מורכב המתאים לבלוג שלם ואחר, ולכן אתייחס לנושא באופן שטחי מאד. אותי פחות מעניינת הג'נטריפיקציה עצמה (שלדעתי היא סוג של תהליך טבעי שחשוב אולי לנהל אותו אבל אי אפשר ואולי לא נכון ממש להילחם בו). יותר מעניין אותי איך הג'נטריפיקציה מתרחשת ואיך היא משפיעה על העיר. אם בשכונה מסוימת פיצוציה מפנה את מקומה לבית קפה אופנתי והדירות המתפוררות מעליה מפנות את מקומן לדירות קצת יותר חדשות בסגנון תמ"א 38, אני לא רואה בזה בעיה גדולה, אבל אם השכונה בה היתה הפיצוציה נמחקת ובמקומה אנחנו מקבלים רובע סגור מוקף גדר שאי אפשר לעבור דרכו (הרס הגריד) שמפנה חזית אטומה אל הרחוב כשהוא מתוכנן כך שכל מי שגר בו ישתמש ברכב פרטי, זו בעיה חמורה יותר מאחר והיא פוגעת בעיר לנצח.זו המקבילה ל"פינוי בינוי", שלכאורה טומן בחובו הזדמנויות לשיפור העיר אבל אם הוא מתוכנן דרך השמשה הקדמית של הרכב הוא פוגע בה באופן לא הפיך.</div><p></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjkBKAKjgvHxd5dXPYvweinwxnPCyVSB1Jw58V9d_-vgSSgboYJlko_m1vRIsO1HVU-aFAQRI6Pccx596YOhBkra8j451oii_GI8DCdCCBDL7E4emLEhN23dmSbcz6WD5c1X1cwyh2-xm-4ueJb9LO7fx23OMUENzwVmF_r5kg3YXbhKt8SlYb1GGV3" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="603" data-original-width="1035" height="372" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjkBKAKjgvHxd5dXPYvweinwxnPCyVSB1Jw58V9d_-vgSSgboYJlko_m1vRIsO1HVU-aFAQRI6Pccx596YOhBkra8j451oii_GI8DCdCCBDL7E4emLEhN23dmSbcz6WD5c1X1cwyh2-xm-4ueJb9LO7fx23OMUENzwVmF_r5kg3YXbhKt8SlYb1GGV3=w640-h372" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ככה נראית תחנת אוטובוס. אפשר להגיד שיש "הכנה למידע" :-)<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjlyqCINSiX2jyFy5N_wpAZNBPNbszd5zcfBSrOLxg3ZEdRdivBUEPLStHTKHX1QsttyyVsGNaRYP4q6p3MHdB0lFANkKUTJ1rfrBIBlYcF8mnryfG-aGtGAc9iv309K2axdhbSOkiKgrGeSHThgCs2gxCIGV2qpGG939c3M9Agyk5KVE7gbxvwTEDg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="653" data-original-width="1551" height="270" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjlyqCINSiX2jyFy5N_wpAZNBPNbszd5zcfBSrOLxg3ZEdRdivBUEPLStHTKHX1QsttyyVsGNaRYP4q6p3MHdB0lFANkKUTJ1rfrBIBlYcF8mnryfG-aGtGAc9iv309K2axdhbSOkiKgrGeSHThgCs2gxCIGV2qpGG939c3M9Agyk5KVE7gbxvwTEDg=w640-h270" width="640" /></a></div><br />כך נראה "רחוב" סוקומביט מתחת לויהדוקט של המטרו, המדרכה הצרה מאד פעילה ובאופן כללי הויאדוקט מאד גבוה ולא פוגע בחוויית הולך הרגל ואפילו נותן צל (שונה מחוויית הויאדוקט הקלסטרופובית של לוינסקי), אבל ניתן לראות שמעבר לכך ההתייחסות לרחוב היא כשל<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank"> דרך עירונית עורקית </a>שאי אפשר לחצות וזה חבל.</td></tr></tbody></table><br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhVAsxJo9zSPxDznuknzjwSFYOcOmkBIvbH9ZQbALN8i_0TuA0oa0qERH7pS4Evv_jns8Sc19c7a3UDJGi_Ywvi9xaThWdZEwjXUv2YmUB6YAcaXdBUWxDegKjvFcfjNU7H6OScqgjQCWByJ_iTd7mu35Vr0C5OatjGOXbohI-2XgA2PuEU9z79yNFn" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="610" data-original-width="1280" height="191" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhVAsxJo9zSPxDznuknzjwSFYOcOmkBIvbH9ZQbALN8i_0TuA0oa0qERH7pS4Evv_jns8Sc19c7a3UDJGi_Ywvi9xaThWdZEwjXUv2YmUB6YAcaXdBUWxDegKjvFcfjNU7H6OScqgjQCWByJ_iTd7mu35Vr0C5OatjGOXbohI-2XgA2PuEU9z79yNFn=w400-h191" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הסיבה שבגללה לא ניסיתי לקחת אוטובוס בבנגקוק...</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiTDVIRSdMb0SuJ6kDEpD5wU8nnRn2BjOfBnGllAXfIrSCJpzMWcM2uEQuu9CjGr56sD488mqDDFHdNkqbjygs8NI_yTQszpKZ24p_5KkYPhYeDukVBTPxM3fgNTmXLB8gaEo_2IMSc3CxvkbIcQJ8JXiI2C7StKJqYCH3LrPlm-GT8AaREtONdhkzG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="738" data-original-width="1408" height="336" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiTDVIRSdMb0SuJ6kDEpD5wU8nnRn2BjOfBnGllAXfIrSCJpzMWcM2uEQuu9CjGr56sD488mqDDFHdNkqbjygs8NI_yTQszpKZ24p_5KkYPhYeDukVBTPxM3fgNTmXLB8gaEo_2IMSc3CxvkbIcQJ8JXiI2C7StKJqYCH3LrPlm-GT8AaREtONdhkzG=w640-h336" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כשאוטוסטראדה חוצה את רחוב סוקומביט...<br /><br /></td></tr></tbody></table><br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjAJf91_3EWWTJzprRRgNUoGATNmd9ifaQhy_wMgLVsEKRx0kmVEnd7nOd5Jm94m6Yn8uuaQlRdyJNx8Q46ekkTHT60chfP2am5HksQu219AL05RW9gpQkQlUYQTbSKs2sZi6Zu1VW381t02dfQ0m7cOqL-e2XWg2szpGyEr0V_sLg2kMW1hTz5Wy04" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="702" data-original-width="1145" height="392" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjAJf91_3EWWTJzprRRgNUoGATNmd9ifaQhy_wMgLVsEKRx0kmVEnd7nOd5Jm94m6Yn8uuaQlRdyJNx8Q46ekkTHT60chfP2am5HksQu219AL05RW9gpQkQlUYQTbSKs2sZi6Zu1VW381t02dfQ0m7cOqL-e2XWg2szpGyEr0V_sLg2kMW1hTz5Wy04=w640-h392" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מעניין לציין שגם כשהפתרונות להולכי הרגל נעלמים, יש פתרונות לא פורמליים בסמטאות שונות שכולם הולכים בהם, הולך הרגל מסרב להיעלם ממרחב שמנסה להעלים אותו בכוח.</td></tr></tbody></table><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjRAcmAIzVYYJxJH0wEp3P5eV-HeDlWkD2qSMatap-FrBW24HfLz0CmQP_AuGWEtiRhCj0wxEqdALJAiq3v9CPdViBcM8hF8LrGHf2GU6Jsa_3SM1L1GTMqZYSWp1dIb7WH_sQvanrSJksqfcNa_n9IiDaOBw4HXmtwSjWmy2hLl8iymeSWmRfx_XPR" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="742" data-original-width="1461" height="326" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjRAcmAIzVYYJxJH0wEp3P5eV-HeDlWkD2qSMatap-FrBW24HfLz0CmQP_AuGWEtiRhCj0wxEqdALJAiq3v9CPdViBcM8hF8LrGHf2GU6Jsa_3SM1L1GTMqZYSWp1dIb7WH_sQvanrSJksqfcNa_n9IiDaOBw4HXmtwSjWmy2hLl8iymeSWmRfx_XPR=w640-h326" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הכניסה המיוחלת למטרו</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg3pH5SDq6asnXV6DLbYfGtQzO2wCYgrr5O4m3O0zknTVrJ3MAwudy7FJaaH1RiPgnV275c747Ye5RazgXx7d9wGdCRBrP3AZoZs-qZUvwQSF3Hw0IAGD347uB4SQW6i8fnMMR2fNMuFft_ViZ4a1x5Qq8Wz0nV1GZvuFuoSRyW1FrGOEd9NwvpUOOL" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="737" data-original-width="1121" height="420" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg3pH5SDq6asnXV6DLbYfGtQzO2wCYgrr5O4m3O0zknTVrJ3MAwudy7FJaaH1RiPgnV275c747Ye5RazgXx7d9wGdCRBrP3AZoZs-qZUvwQSF3Hw0IAGD347uB4SQW6i8fnMMR2fNMuFft_ViZ4a1x5Qq8Wz0nV1GZvuFuoSRyW1FrGOEd9NwvpUOOL=w640-h420" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המטרו נקרא גם "סקייטריין" מסיבות מובנות.<br />לא להתבלבל עם ההייפ שנקרא <a href="https://israelbikebus.blogspot.com/search?q=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9F" target="_blank">סקייטראן</a>.</td></tr></tbody></table><br />מתחנת צ'יט-לום השתמשתי בr.walk שדיברתי עליו קודם וצ'יק צ'ק חציתי המרחק מהתחנה אל הקניון שמול המלון. כשחלק מההליכה עשיתי בתוך קניון אחר ששביל ההליכה המשולט למשעי עבר דרכו. יש גם הרבה חיבורים לרחוב למטה ונראה שבבנגקוק, לפחות נכון לעכשיו, הקניונים וחיי הרחוב חיים בכיף אחד לצד השני, כאשר גשר הולכי הרגל הביא באופן כנראה לא מכוון להרחבת המדרכה מתחתיו (שיהיה מקום לעמודים) ועכשיו הדוכנים נהנים מהמדרכה הזו וגם מהצל שהגשר מספק והיקף הולכי הרגל הרב שמגיע בזכות הקניונים והגשר אבל גודש גם את הרחובות. יחד עם זאת, הפתרון הנקודתי הזה לאזור הקניונים לא נראה לי כפתרון שאפשר ונכון להעתיק אותו לחלקים נרחבים יותר מהעיר. בסוף עיר טובה לא יכולה להתנהל בריבוי מפלסים כברירת מחדל ועדיף להרחיב מדרכות ולהצר כבישים מאשר לבנות גשרים בכל מקום. הסטנדרט של הגשר נראה "לא תאילנדי" כלומר נקי ומואר וחדשני, ולכן יש לי הרגשה שמדובר ביוזמה פרטית שממומנת על ידי הקניונים שהוא מחבר, דבר שיקשה עליו עוד יותר להתרחב למקומות אחרים.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjLDq1XZ7NweU-_PSlY4ytJB21mh9rp7SO0M_joGZxNeMw4Aeg2J5bXh2-rNmtW6SmnH0eQzMAwPioOu5BW7oAJZPB5Iy4bVUi2qiyDfItgocmUOn4F9Sk0DGiw17JGn5uewJ4Mhcv6Y-P9ADDa6FtfM6N-LbpAk7KBCgZAQRAiyvBugyYedtu40VE7" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="743" data-original-width="1108" height="430" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjLDq1XZ7NweU-_PSlY4ytJB21mh9rp7SO0M_joGZxNeMw4Aeg2J5bXh2-rNmtW6SmnH0eQzMAwPioOu5BW7oAJZPB5Iy4bVUi2qiyDfItgocmUOn4F9Sk0DGiw17JGn5uewJ4Mhcv6Y-P9ADDa6FtfM6N-LbpAk7KBCgZAQRAiyvBugyYedtu40VE7=w640-h430" width="640" /></a></div><br />מלבד בנגקוק הייתי גם בפאי, בצ'יאנג מאי ובפוקט, מספיק מקומות כדי להגיד שבעיית היעדר המדרכה המספקת מחד, וחיי המסחר התוססים מאידך, שמתנגשים כל הזמן בבנגקוק, אופייניים לכל תאילנד. יותר מדי פעמים מצאנו את עצמנו הולכים בטור עורפי על הכביש או על רצועת מדרכה שלא ממש מאפשרת יותר מזה, וחבל.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjFheB5kOQRAWRaliiQRo2NWFUvL-vCDARvo6TYlPQvdBdJHtCUtHjUSBYQVeyu9QVG9XCpJWagyX-2gEu2cAe-ZTwqyEmsvzolFXp_bv9E_qjNW62EZHN0QcNKKTGlxcDPeiEnrjcP7utKTZMhqpKPJruHuHcvDZMv4drDEsJUB9uEs8X01O118jwg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="808" data-original-width="1147" height="450" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjFheB5kOQRAWRaliiQRo2NWFUvL-vCDARvo6TYlPQvdBdJHtCUtHjUSBYQVeyu9QVG9XCpJWagyX-2gEu2cAe-ZTwqyEmsvzolFXp_bv9E_qjNW62EZHN0QcNKKTGlxcDPeiEnrjcP7utKTZMhqpKPJruHuHcvDZMv4drDEsJUB9uEs8X01O118jwg=w640-h450" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מעבר החציה ביציאה מהמלון שלנו בפטונג, נגמר בקיר, והוא בהחלט לא דוגמה יחידה.</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">להרגשתי בנגקוק עדיין מיישמת את התפיסה שרווחה באירופה במאה ה-20, שבה הרכב נכנס לכל פינה אפשרית והחל לשנות את המרחב לטובתו, אך ללא הקיצוניות המאפיינת את צפון אמריקה. אמסטרדם שינתה כיוון ב-1973 וערים אחרות באו בעקבותיה כשכיום במאה ה-21 גם לונדון ופריז מיישמות עקרונות אחרים של פיתוח ניידות עירונית. בנגקוק עוד לא שם, אך החדשות הטובות הן שככל שתשכיל לעשות זאת, יש לה נתוני פתיחה מצויינים להיות עיר מדהימה להולכי רגל. הם כבר שם, רק צריך להפסיק להבריח אותם לזרועות הרכב הפרטי.</div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div><div style="text-align: justify;">ולפני שאתם קופצים ושולחים לי אלפי דוגמאות למדרכה לא מתפקדת בישראל, הפיד שלי מלא בכאלה ואני מכיר אותם גם כהולך רגל <a href="https://israelbikebus.blogspot.com/2023/02/blog-post.html" target="_blank">ורוכב</a>, אבל חכו עם זה עד לחלק הבא על דובאי, ובסופו אני מבטיח שאדבר גם על המצב בישראל ביחס לבנגקוק ולדובאי. מקווה שנהניתם מהטיול הוירטואלי הזה בינתיים.</div><p></p><p style="text-align: justify;"><br /><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-73526363331442153472023-02-26T00:29:00.003-08:002023-02-27T03:08:15.122-08:00הרוכב לאוטובוסים חוגג עשור<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiKYO88HfD4qGRtf8SwTI6nuRFW_C3lG00Q1k5Wy1qjsOqMf8CFIMQfd-xe_NM_SImsGdOvqMitCluNhJe31D6B9t8s2zNk8Hat3cKJlkLp1GbkxpkXJyw2Z3rtaiN6ZF4mrzUZHj3KHh1J4ugpySnd2_9uYx3jAGuAvmKSRhID9w3Sjz0hD81sJ1Cf" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="300" data-original-width="322" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiKYO88HfD4qGRtf8SwTI6nuRFW_C3lG00Q1k5Wy1qjsOqMf8CFIMQfd-xe_NM_SImsGdOvqMitCluNhJe31D6B9t8s2zNk8Hat3cKJlkLp1GbkxpkXJyw2Z3rtaiN6ZF4mrzUZHj3KHh1J4ugpySnd2_9uYx3jAGuAvmKSRhID9w3Sjz0hD81sJ1Cf" width="258" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">שלום לששת קוראיי הנאמנים :-)</p><p style="text-align: justify;">ב-2013 הייתי צעיר בעשר שנים מהיום, אבל כבר עם ותק של כ-8 שנים במקצוע תכנון התחבורה הציבורית.</p><p style="text-align: justify;">באותו זמן מוניתי ליו"ר <a href="http://www.transit.org.il/" target="_blank">האגודה הישראלית למחקר תחבורה</a> וקיבלתי אתר אינטרנט שהוקם באמצעות איזושהי חברה שנעלמה, ואף אחד לא ממש ידע איך לערוך אותו ולפרסם באמצעותו את אירועי העמותה. אז קצת חקרתי את הנושא והחלטתי להרוג את האתר הלא שמיש ולהקים אתר חינמי במקומו. בהמשך החקירה הבנתי שעמותה שמפרסמת שלושה ימי עיון וכנס בשנה, צריכה פורמט של בלוג עבור הפרסומים האלה, ולצידם אולי כמה דפי מידע. </p><p style="text-align: justify;">החלטתי להתנסות בבלוגר (כי אני אוהב את המוצרים של גוגל בד"כ), ופתחתי את בלוג הרוכב לאוטובוסים כדי להכיר את המנגנון. ב-19.02.2013 העתקתי אליו כמה דפים מויקיפדיה פתוחה שיצרתי בעבר בנושא תכנון תח"צ ולא התרוממה ואלה היו הפוסטים הראשונים בבלוג שקיבל את השם "הרוכב לאוטובוסים". ראיתי כי טוב ואכן העברתי את האתר של אגודת איל"ת אל בלוגר והוא פעיל על פלטפורמה זו עד היום (אני כבר מזמן לא שם).</p><p style="text-align: justify;">באותו זמן קראתי את הספר <a href="https://humantransit.org/" target="_blank">human transit</a> של ג'ארט ווקר ונדהמתי מהקלות שבה הוא מצליח להסביר את מורכבות התחבורה הציבורית. החלטתי לתרגם פרקים נבחרים מתוך הספר וזה הוביל לפוסט הראשון, שפורסם ב-20.03.23<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/02/blog-post_20.html" target="_blank"> "שבע השאלות של הנוסע".</a></p><p style="text-align: justify;">אבל מעבר לתרגום, בערו בי עוד כמה דברים שרציתי להגיד, אפשר להגיד שזיהיתי את הואקום בו נמצא המידע על תכנון תחבורה ציבורית ומורכבותיו וחוסר היכולת של משרד התחבורה דאז לדברר את כל העשייה הרבה בתחום, ובעיקר היו דברים שממש צרמו לי בשיח שהיה אז והחלטתי להיות השופר לדעות שלי ושל הקולגות שלי שלא קיבלו ביטוי כמעט בשום מקום אחר. אחד מהם היה התפיסה של הנוסעים בתחבורה ציבורית כ"נוסעים שבויים", מונח מזלזל שמניח שכל מי שנוסע בתח"צ כמעט עושה זאת מחוסר ברירה, רק כי אין לו רכב זמין בחניה. יש כמובן נוסעים שבויים, אבל לפי ההגדרה היבשה אנשים כמוני, שבחרו לא לקנות רכב שני למשק הבית כי התח"צ עונה על צרכיהם פשוט נחשבים כאנשים בלי ברירה וזה ממש לא נכון ומעצבן, ובעיקר גורם למערכת לחשוב שהיא יכולה להתעמר בנוסעי התח"צ והם לא יעזבו כי אין להם ברירה. על זה היה הפוסט השני שלי, הפעם עצמאי לגמרי, וכך <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/02/blog-post_7708.html" target="_blank">בפוסט על נוסעים שבויים,</a> ב-24.02.2013 התחיל הרומן שלי עם הבלוג.</p><p style="text-align: justify;">בצירוף מקרים אינטרגלקטי, כמעט בדיוק באותו זמן (ב23.02.2013) פרסם גם יוגב שרביט את הפוסט הראשון בבלוג "<a href="https://muni-index.co.il/" target="_blank">המדד המוניציפלי</a>. אז תריעו גם לו. לא הכרתי את יוגב קודם, אך יצא לנו להיפגש במפגש שיזם יואב לרמן (כיום ד"ר יואב לרמן) שהיווה בשבילי השראה בזכותו בלוגו פורץ הדרך <a href="https://tlv1.co.il/" target="_blank">"עוד בלוג תל אביבי"</a></p><p style="text-align: justify;">מאז עברו 283 פוסטים, וגם כמה דפי מידע קבועים לצד הפוסטים כמו <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page_21.html" target="_blank">מדריך הרב-קו,</a> <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page_13.html" target="_blank">ציר הזמן</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page.html" target="_blank">הספריה </a>ועוד.</p><p style="text-align: justify;">בבלוג רשומיות מעל 3,000 תגובות, שלרובן עניתי ונרשמו מעל מליון ורבע כניסות. בעיקר חימם לי את הלב כשאנשים שאני עובד איתם, וגם מקבלי החלטות קוראים את הבלוג שלי ומחכימים ממנו. אני מקווה שתרמתי פה תרומה קצת יותר רחבה מתרומתי הצנועה בעבודה היומיומית והסיזיפית לשיפור התחבורה הציבורית, ונחמד לראות שהואקום בידע בענף מורכב זה שמשפיע על חיי כולנו, הולך ונסגר במהירות רבה יותר ויותר על ידי אנשים טובים רבים אחרים עם יכולות אחרות משלי, <a href="https://www.facebook.com/profile.php?id=100057222289451" target="_blank">בפייסבוק</a>, <a href="https://twitter.com/search?q=%23%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94&src=typed_query" target="_blank">בטוויטר</a>, בקבוצות ווטסאפ של אנליסטים וחובבים, <a href="https://www.tapuz.co.il/forums/%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa.1244/" target="_blank">בפורומים </a><a href="https://www.youtube.com/channel/UColRBoKXdSv6fn-5LvA8tNw" target="_blank">וביוטיוב</a>, וזאת גם בשילוב עם הרבה יותר מידע שמשרד התחבורה משחרר לכל אותם צמאי ידע ומאפשר להם לעשות ממנו <a href="https://www.markav.net/" target="_blank">מטעמים</a>. כל הערוצים האלה מגיעים לקהל רחב יותר מזה ששאפתי אליו אי פעם, ומשנים באופן מהותי את השיח על יעדי התחבורה הציבורית והדרכים להשגתם, אבל המאבק על מקום של כבוד לצד ובמקום רכבים פרטיים עדיין רחוק מלהסתיים.</p><p style="text-align: justify;">אז אני מקווה שנהניתם מהמסע הזה, ושתמשיכו אותו איתי. לחיי המשך הדרך.</p><p style="text-align: justify;">שלכם - אמיר</p><p><br /></p><p><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-7650237139328836952023-02-21T05:54:00.012-08:002023-02-23T00:53:16.596-08:00דרכו של הרוכב לרכבת<p>אז כן, עברתי לרכבת, לא אשנה את שם הבלוג שכבר הפך למותג, אבל זו המציאות החדשה.</p><p>בפוסט הזה אצלם את דרכי לרכבת, ואצביע על כל מיני כשלים בדרך שאני רואה תוך כדי הרכיבה בת 12 הדקות שלי. הפוסט הוא על רעננה אבל אני בטוח שמרבית הדוגמאות שאביא ממש לא ייחודיות לה. נתחיל.</p><p><u>א. היציאה מהשכונה</u></p><p>אני יוצא מביתי ברחוב התחיה בקרית שרת ורוכב על הכביש כפי שמצופה ממני ברחובות קטנים ממותני תנועה. כך נראית תחילת דרכי</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi3e4KXGM0QOnqtoHs_pq0kB3PWyCsKkV0EAsAsOKJRkZbMFNly6FIuvyYGzThdZ6r0YVzmh-x0kEbqqYx3rW-DzcFvEFNBbM4kvzIu-LMKqgNmBHm7HleoCkVpdPVu2FWpsNvn0r94itKlk3S_bDp3B2qgypOMnEK7-_gYt7Dfp9AH71K3p-GEoixU" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="726" data-original-width="1194" height="390" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi3e4KXGM0QOnqtoHs_pq0kB3PWyCsKkV0EAsAsOKJRkZbMFNly6FIuvyYGzThdZ6r0YVzmh-x0kEbqqYx3rW-DzcFvEFNBbM4kvzIu-LMKqgNmBHm7HleoCkVpdPVu2FWpsNvn0r94itKlk3S_bDp3B2qgypOMnEK7-_gYt7Dfp9AH71K3p-GEoixU=w640-h390" width="640" /></a></div><br />הרחוב הצר הזה הוא דו סיטרי, ובגלל שהוא לא יכול להעביר שני אוטובוסים זה מול זה הוא הסיבה לכך שכל התחבורה הציבורית מסתובבת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/03/blog-post_3.html" target="_blank">בשכונת הבלון</a> משנות ה-50 הזו באותו כיוון והנוסע צריך להסתכל על שילוט החזית או לשאול את הנהג אם הוא נוסע למרכז העיר או ללב הפארק (קו 1) לאזור התעשיה או לרכבת (קו 6). מיותר לציין שגם אוטובוס ורכב פרטי לא ממש מסתדרים פה טוב אחד מול השני ולכן בעיקר אחר הצהריים נדרשים כאן תמרונים הדדיים. העמודונים לאורך קטע קצר מונעים מרכב פרטי לחנות על המדרכה בעיקול ולחסל לגמרי את האפשרות של אוטובוס לעבור, גם בצד השני בעיקול יש אדום לבן אבל הוא לא מכובד בשל "מצוקת החניה".<p></p><p>אגב, שהקוטג' הנאה לא יטעה אתכם, מדובר בשכונה המערבת בתים פרטיים ישנים וחדשים עם בתי שיכון של שלוש-ארבע קומות, כבר היו בשכונה כמה פרויקטים של תמ"א 38 ובעתיד גם מתוכננים מגדלים במתכונת פינוי בינוי. מסיבות אלה, כמו גם בגלל מספר נוסעים רב בהמשך המסלול בקו 1 וכמובן בעומס בשעות התלמידים, מיניבוס פשוט לא יתאים כאן.</p><p>הפחים החוסמים את המדרכה דווקא לא נמצאים שם בדרך כלל, הרכב החונה עם שני גלגלים על המדרכה דווקא כן.</p><p>והוא עוד מהמתחשבים בהולכי רגל (על חשבון מעבר הרכבים והאוטובוסים ברחוב), השאר פשוט חונים עם 4 גלגלים על המדרכה. </p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhD20GynZUdUp021Xj3EabT0LRXxTiFcIPJVEgH77_a3Onlf-FwDp7ZkiLdyEi3ebfmx5ER71_gHTbRLenzI9Xq54JXTBaytltfgGDdgBNYoYB56Y-oZq0qhEoYESjaHk612M01L_5INSaPDVkTU3iHxuM-bzQuK7OyGcSg11ZFc_NJb6BJzFm26vWB" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="528" data-original-width="935" height="362" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhD20GynZUdUp021Xj3EabT0LRXxTiFcIPJVEgH77_a3Onlf-FwDp7ZkiLdyEi3ebfmx5ER71_gHTbRLenzI9Xq54JXTBaytltfgGDdgBNYoYB56Y-oZq0qhEoYESjaHk612M01L_5INSaPDVkTU3iHxuM-bzQuK7OyGcSg11ZFc_NJb6BJzFm26vWB=w640-h362" width="640" /></a></div><br />בצד השני. מוסתרת על ידי המכוניות החונות דווקא יש מדרכה ברוחב תקין, אבל היא נעלמת מיד אחרי הפניה. להולך הרגל פשוט אין דרך נורמלית להגיע על מדרכה ליציאה מהשכונה. ואם לא ראיתם את הסרטון של איליה על מצוקתם של בעלי המוגבלויות בגלל הכניעה הזו לרכב הפרטי, זו צפיית חובה.<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/JUWBEQjisvY" width="320" youtube-src-id="JUWBEQjisvY"></iframe></div><br /><p>נמשיך</p><p>זו התחנה שבה אני עולה על האוטובוס לרכבת בימים של גשם או של עצלנות</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiTv17PyN_efioD17Dy0ZiZfhG1oFfZDn8hyeevvUQIGoZEmN3mESQ9LuMKQ9eRKqOITeReBNwK_uN8F4gw7nnFiveWFZ7C1cggCfhqBlq14f_AfFgIqXwbrDohPDWdgw-iJnaIutP4EkWeLPWZgDkfO7j983mWJzzNKlMdwYJH5cyCl3QV7yG5HKEw" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="491" data-original-width="876" height="358" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiTv17PyN_efioD17Dy0ZiZfhG1oFfZDn8hyeevvUQIGoZEmN3mESQ9LuMKQ9eRKqOITeReBNwK_uN8F4gw7nnFiveWFZ7C1cggCfhqBlq14f_AfFgIqXwbrDohPDWdgw-iJnaIutP4EkWeLPWZgDkfO7j983mWJzzNKlMdwYJH5cyCl3QV7yG5HKEw=w640-h358" width="640" /></a></div>מלבד קווים 1 ו-6 שהוזכרו ומספקים את המענה הנדרש לכל המוקדים ברעננה, לרבות מעבר לשירות היוצא מהעיר, עוצרים בתחנה 505 הבינעירוני לתל השומר (מספר מועט של פעמים ביום ולא ברור לי למה הוא מטייל בשכונה במקום לאסוף מבחוץ) וכן <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/04/blog-post_28.html" target="_blank">חלופות </a>בוקר של 48 ו-501 שגם הם מבלבלים את הרשת ללא תרומה גדולה במיוחד למספר הנוסעים, הנסיעה ברחובות הצרים שמזמינים עיכובים לא צפויים מביאה לפגיעה באמינות השירות בקווים הארוכים האלה בתחילת דרכם. נדרשת היררכייה ברורה יותר וכתבתי על זה גם <a href="https://israelbikebus.blogspot.com/2022/01/2025.html" target="_blank">כאן</a>. בינתיים בבוקר גשום חלופות 48 ו-501 מביאים אותי לרכבת הכי מהר (בדרך כלל כמעט לבד באוטובוס) אז אני נהנה מהם למרות דעתי המקצועית על נחיצותם <p></p><p>נמשיך לרכב על הכביש ברחוב פרץ המוביל ליציאה מהשכונה, גם כי נכון לנסוע על הכביש וגם כי אין ממש מדרכה...</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEimcX4AiY4HXhqYBVylRt92NnaNaTQssu7DM-gRdZOvFGINQ1K5n3ClMYDEku7qtuQWhl832uoSChhiDjSz7CIYLC7GIG0SJg5Cy4EFHw8CZuSoFvIEMv63rtOUrCEELBkab9A9dC8eGkpT4d5JbAU6g-XOeNUTk0kiNrJpnWe_zkt6YcQzpRP5i8rt" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="658" data-original-width="1140" height="370" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEimcX4AiY4HXhqYBVylRt92NnaNaTQssu7DM-gRdZOvFGINQ1K5n3ClMYDEku7qtuQWhl832uoSChhiDjSz7CIYLC7GIG0SJg5Cy4EFHw8CZuSoFvIEMv63rtOUrCEELBkab9A9dC8eGkpT4d5JbAU6g-XOeNUTk0kiNrJpnWe_zkt6YcQzpRP5i8rt=w640-h370" width="640" /></a></div><br />והגענו ליציאה מהשכונה, רחוב גאולה ההופך בהמשך לדרך ירושלים וחוצה את דרך וייצמן. יש כניסה נוחה לתחנת הרכבת מדרך ירושלים (פינת 531) כך שהאינטואיציה אומרת פשוט להמשיך ישר ישר עד לתחנה.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzVr7zYkuV1i2kkY5GheBLpmpVm45ENBYOazh8AB2MDE0Wmcii3kL9wWu1Mnjo5N5yq-ryeZH4G818yTEgDHQJw5XnaISGlKLjxoLdbUdb3s2TdUnLy2bR-gUV2Dv__K2xZlEbBwjFnIxTbwkuenYf2octRKkIlba0LdUBChb-j-KTSbuLI_iWsZuU" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="590" data-original-width="1135" height="332" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzVr7zYkuV1i2kkY5GheBLpmpVm45ENBYOazh8AB2MDE0Wmcii3kL9wWu1Mnjo5N5yq-ryeZH4G818yTEgDHQJw5XnaISGlKLjxoLdbUdb3s2TdUnLy2bR-gUV2Dv__K2xZlEbBwjFnIxTbwkuenYf2octRKkIlba0LdUBChb-j-KTSbuLI_iWsZuU=w640-h332" width="640" /></a></div><br /><u>ב. דרך ירושלים</u><p></p><p>המילה "דרך" שבה אני משתמש לתיאור דרך ירושלים אינה מקרית. זוהי "<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">דרך עירונית עורקית</a>" קלאסית לפי ההנחיות, היא מנקזת נפח תנועה גדול שאמור לנסוע במהירות של 70 קמ"ש בזמן שהוא חוצה את העיר, עם צמתים כל 250 מ' לפחות ואף בניין (כמעט) שמפנה לה חזית. דרך שכזו מחייבת שביל אופניים לפי ההנחיות כי פשוט לא ניתן לנסוע בה בבטיחות בתנועה מעורבת, תאמינו לי שניסיתי. מאחר ואף אחד לא דאג לי לשביל אופניים אני מאולץ לנסוע בדרך ירושלים על המדרכה (וכן זה מעצבן גם אותי וגם את הקוראים וגם את הולכי הרגל) אני עוד נחשב לרוכב אופניים מנומס ומתחשב, הנוסע לאט, לא מלחיץ הולכי רגל עם זמבורה ואף יורד מהאופניים והולך לידם כשצריך. לא כולם מלאכים כמוני...</p><p>עקב הגדרתה כדרך עם מהירות גבוהה, תחנות האוטובוס לאורכה חייבות במפרץ, ותראו איזה יופי, אף אחד לא חושב להצר נתיבי רכב פרטי, אבל הצרת מדרכה כשאין מספיק מקום לגמרי מקובלת.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjyeh9MBSlauHBrUhe16Ui0G6jde1mVc8cjKHiK2Bf9DamVI4GRJCdNBOuymgYHiyDfeWN7Dv8o_RPQe0xuAwUqK2J-vJYybTUASB2wZgXAPj80068v0-juaEelTTurLlqruIfqdlLF3LAUJuEBGyaEMNfLVuY9SmiA_y7oPEFweMX5tnfWf-8gUCAD" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="622" data-original-width="1136" height="350" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjyeh9MBSlauHBrUhe16Ui0G6jde1mVc8cjKHiK2Bf9DamVI4GRJCdNBOuymgYHiyDfeWN7Dv8o_RPQe0xuAwUqK2J-vJYybTUASB2wZgXAPj80068v0-juaEelTTurLlqruIfqdlLF3LAUJuEBGyaEMNfLVuY9SmiA_y7oPEFweMX5tnfWf-8gUCAD=w640-h350" width="640" /></a></div><br />בתחנה הזו שהיא כבר לא שכונתית ממתינים קבוע נוסעים לשלל קווי האוטובוס שעוברים פה. הם מקבלים סככה צרה כי אין מקום לסככה נורמלית, וגם כך המדרכה לא מספיקה אפילו למתיחת רגליים. שלא לדבר על קשיי המעבר של הולכי רגל ורוכבי אופניים ליד התחנה.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi8KVe_sRzMTMQI013AXzq4IEId6aYPeGz5ukbKGu9xBV__3EwP_Dad6oMHKp5m5q_WeaOifJGWE0LtKdPbAQyRV6XnEKy5gTBrFR8iepaoVxQl0aCGCjRSpnlOqWYJjfCMVtltHsWn0s6h8jf99BFSUyy_tkMhnEOsB7t6pIeOvVclTeDhd4S1Yu9D" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="211" data-original-width="409" height="330" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi8KVe_sRzMTMQI013AXzq4IEId6aYPeGz5ukbKGu9xBV__3EwP_Dad6oMHKp5m5q_WeaOifJGWE0LtKdPbAQyRV6XnEKy5gTBrFR8iepaoVxQl0aCGCjRSpnlOqWYJjfCMVtltHsWn0s6h8jf99BFSUyy_tkMhnEOsB7t6pIeOvVclTeDhd4S1Yu9D=w640-h330" width="640" /></a></div><br />מיותר לציין שאין צל בבוקר למעט הצל של האוטובוסים העוברים. אגב, אם אי פעם יעשו פרויקט צל מיוחד, צריך להתמקד בדיוק בתחנות כמו זו. תחנות עם הרבה עולים בבוקר שפונות לצד מזרח , ותחנות עם הרבה עולים אחר הצהריים שפונות לצד מערב. מעניין אם מישהו אי פעם חשב על זה ככה.<p></p><p>אחרי המפרץ המדרכה מתרחבת ואף יש שדרת עצים, מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים גדול יחסית לשממה האורבנית הזו, בעיקר בגלל שאין שום רחוב מקביל, עירוני יותר, במרחק סביר. מימין בגלל המוסד החינוכי כפר בתיה והפארק העירוני המגודר שלא מאפשרים גריד, ומשמאל בחלקו בגלל קמפוס בית לוינשטיין ובחלקו בגלל תכנון של שכונת וילות מוטת רכב פרטי עם רחובות ללא מוצא וללא המשכיות (קרית גנים). דרך ירושלים הלא נעימה מנקזת אליה גם את רצי הג'וגינג, גם את ההולכים והרוכבים לכפר בתיה, וגם את ההולכים ברגל לכיוון צומת ירושלים/אחוזה המהווה מוקד חשוב, (<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/06/blog-post_11.html" target="_blank">אם כי לא ממש עירוני</a>) ברעננה.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhGX_zu9F21sQABT9FgwYGzRvBsuX42xPpL7CYhXrDboQs6Gen54o9kjSeni_g55lF6B76GMEc65O3BX4TPTkIxIirr2vINBZmNwdiyWavCYCmK3ldJaDUTswi8z3I4MV58k7CIA9UhBRl2EcbOdEI91W9RFdZemxfDbKzMRLn7ZtnstxyFXUujR2Gv" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="809" data-original-width="1122" height="462" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhGX_zu9F21sQABT9FgwYGzRvBsuX42xPpL7CYhXrDboQs6Gen54o9kjSeni_g55lF6B76GMEc65O3BX4TPTkIxIirr2vINBZmNwdiyWavCYCmK3ldJaDUTswi8z3I4MV58k7CIA9UhBRl2EcbOdEI91W9RFdZemxfDbKzMRLn7ZtnstxyFXUujR2Gv=w640-h462" width="640" /></a></div><div><br /></div>למרות כל אלה, בקטע הזה כולם איכשהו מסתדרים סבבה. למעשה אני קצת חושש מהיום שבו יוחלט להקים כאן שביל אופניים כי העצים הבוגרים האלה יהיו בסכנה (אין לי ספק שאפשר להקים שביל אופניים בלי לפגוע בעצים, אבל אני בספק אם עיריית רעננה נותנת לעצים את אותו משקל שאני נותן להם, בהרחבת וייצמן והסדרת הכניסות לנווה זמר הם כיסחו חלק ניכר מהעצים הבוגרים והחליפו אותם בנטיעות צעירות).<p></p><p>ועוד תמונה להמחשה, שימו לב כמה כיף ללכת/לרכב לאורך גדר משמימה וללא שום חזיתות בניינים.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi41MxjHQDEdHQbiHVlDJmtt6u7MjR3htyeE9wna_QbFUH1aSZIk6MK22p2fzvTYMokJOorEVS_YwO2KdS3td8HTN_vaLqh4GiSoN61IygzT4x4iB36MrwMTr660h4cjUzKMvp5ZnJqOqzXKgAn3AqeKSQ5h5vK14xn8DOLHoFtJ8XNgZ0gEW4wmSBC" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="772" data-original-width="1122" height="440" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi41MxjHQDEdHQbiHVlDJmtt6u7MjR3htyeE9wna_QbFUH1aSZIk6MK22p2fzvTYMokJOorEVS_YwO2KdS3td8HTN_vaLqh4GiSoN61IygzT4x4iB36MrwMTr660h4cjUzKMvp5ZnJqOqzXKgAn3AqeKSQ5h5vK14xn8DOLHoFtJ8XNgZ0gEW4wmSBC=w640-h440" width="640" /></a></div><br />חצינו את רחוב הנשר, המשמש כניסה לשכונה שגם היא מעורבת בתים פרטיים ובתי שיכון (אם כי מודרניים יותר), בפינה יש את המבנה היחיד בכל המקטע המפנה חזית אל דרך ירושלים. מרכז מסחרי קטנטן ומעליו מרפאה.<p></p><p>תוכנן מפרץ לאוטובוסים צמוד לו, שישרת את השכונה ואת המרכז באופן מיטבי אבל מתישהו בהסטוריה המפרץ הזה הפך למפרץ רכב פרטי לארבע מכוניות (למרות שלמרכז המסחרי יש חניה מאחוריו), והתחנה הועברה אחר כבוד יותר דרומה, באופן שלא פוגע בשירות שהיא נותנת למוסד החינוכי כפר בתיה, אך בהחלט מרחיק אותה מכל בתי השכונה. נגיע אליה בהמשך. בינתיים המפרץ ש"הולאם" נראה ככה.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgsAs5Xoea7xXGuJIrnYleXsdZ8OAjbeitis-l8qwzuxyybQTm8SxnlZT5Zyae8yZS83RCQfFsmzT6TlNyMxYGCLpJDRxE2okb983HrXUiOw_TXTJGJAC7OJvWgmT7YeShDJurAuxjuhryFDqKYFUHLmPUFT7i8bWuCTzExBRORqRK2XKWL2KyDzj-r" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="617" data-original-width="1181" height="334" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgsAs5Xoea7xXGuJIrnYleXsdZ8OAjbeitis-l8qwzuxyybQTm8SxnlZT5Zyae8yZS83RCQfFsmzT6TlNyMxYGCLpJDRxE2okb983HrXUiOw_TXTJGJAC7OJvWgmT7YeShDJurAuxjuhryFDqKYFUHLmPUFT7i8bWuCTzExBRORqRK2XKWL2KyDzj-r=w640-h334" width="640" /></a></div><br />אגב, מבחינתי בניינים בודדים שכאלה וחניה שכזו לאורך דרך עירונית עורקית, הם ההוכחה הכי טובה לכך שכל פרופיל הרחוב מהתחלה ועד הסוף היה יכול להיראות ככה ולא היה נגרם שום נזק לרכבים העוברים. הם היו נוסעים קצת יותר לאט, אבל זאת עיר גוד-דמט!!! הם אמורים לנסוע לאט.<p></p><p>נמשיך אל הכניסה למוסד החינוכי כפר בתיה, אליו מגיעים התלמידים בהסעות, באופניים וברגל וגם בהקפצת רכב פרטי. כניסה מאד עמוסה פעמיים ביום וריקה (עם שער נעול) בשאר היום.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjqA6PpZRDfF_Mv_fE4spry70H4WmcYOrUDOgSFw-ETOHLsZ98oXx4VXLGIC7fXMTeqmMVACqb5q558cGx_qrU4uFv7dp2pJ7EXhSYXjz20_4MDP8PX_BQnZBcXIr5oV7BWvgi1BUOQgxbDaRCts7xl196PervYDMUeyzF0WZwOk9d4T47AlzaFv0B-" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="840" data-original-width="1199" height="448" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjqA6PpZRDfF_Mv_fE4spry70H4WmcYOrUDOgSFw-ETOHLsZ98oXx4VXLGIC7fXMTeqmMVACqb5q558cGx_qrU4uFv7dp2pJ7EXhSYXjz20_4MDP8PX_BQnZBcXIr5oV7BWvgi1BUOQgxbDaRCts7xl196PervYDMUeyzF0WZwOk9d4T47AlzaFv0B-=w640-h448" width="640" /></a></div><br />רוב רוכבי האופניים והקורקינטים כנראה מחנים את סוסיהם באורווה שבתוך המוסד החינוכי, אבל חלק בוחרים לחנות דווקא בחוץ, זה המקום לציין שכמעט בשום מקום ברעננה לא תמצאו מתקן קשירה נורמלי לאופניים. המתקנים שהציבה הרכבת בתחנה שבהם נסיים את המסלול הם בין היחידים בעיר.<p></p><p>הכניסה לכפר בתיה היא כמובן <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/blog-post_20.html" target="_blank">בצומת ימינה-ימינה</a> ולא בצומת מלא, חדי העין יבחינו בתחנה המשרתת את המוסד בצידו השני של הכביש, לכאורה ליד הצומת אך בלי מעבר חציה התלמידים היורדים מהאוטובוס בצד השני נאלצים לעשות עיקוף ארוך מאד לחינם. מדדתי 160 מ'. במקום 45 לו היה מעבר חציה. אם זה לא נשמע לכם נורא תזכרו רק שזה לא עומד לבדו, כל החלטה כזו מצטברת ומצטברת עד שהיא מבהירה לנו בלי כל ספק שעדיף לנסוע ברכב הפרטי מכל מקום לכל מקום.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhXysFOzLmxaJoFu3hXV7flMzhM5Knkj7HXqVpfJFMorfEx4Oa6VZl6k4nPQYwq_DY7swD5Oz4xjm4l1CDbMf-h5XzzS127xVBbgbj-J-0DKDy9D9VXHXM75liKPz9c38zDPtqlCcfgp8y4gOYMzYQJ2Pz5gHq9NmGvziq5DPxeQE177FxEMOv_kaCz" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="560" data-original-width="323" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhXysFOzLmxaJoFu3hXV7flMzhM5Knkj7HXqVpfJFMorfEx4Oa6VZl6k4nPQYwq_DY7swD5Oz4xjm4l1CDbMf-h5XzzS127xVBbgbj-J-0DKDy9D9VXHXM75liKPz9c38zDPtqlCcfgp8y4gOYMzYQJ2Pz5gHq9NmGvziq5DPxeQE177FxEMOv_kaCz=w368-h640" width="368" /></a></div><br /><br /><p></p><p><br /></p><p>הגענו אל מפרץ האוטובוסים השני בדרך ירושלים, זה שמשרת את מוסד כפר בתיה ושהוזז אחר כבוד דרומה. גם כאן המדרכה הפכה לצרה באופן מגוחך ובוודאי מנוגד להנחיות בכדי לאפשר את המפרץ הזה, (שברחוב עירוני אמיתי לא היה נדרש בכלל כי תחנה בנתיב היתה בהחלט מספקת את הסחורה). בדרך כלל אני נאלץ לרדת מהאופניים ולעבור את המקטע הזה ברגל, או להמתין לגל התלמידים שבדיוק ירד מההסעה שיחלוף על פני.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhc1LUhXO5Wdv5PjRIEoGRkit2Bu7kRaUJB-e9glexCR6I9Aaw33JzkHT7lw9unWPvYYOrlr1qRHsS-TbVMD3LB9eq_fg7UjdscyCFQg4XtK5aNWV_IdGeQ15I8rXhzq5lgV8OShjrbtT5_vWPG7GZJrB6yxMaWODjgPnrkvlb2ajiQHc_5t8wqdkNB" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="743" data-original-width="1187" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhc1LUhXO5Wdv5PjRIEoGRkit2Bu7kRaUJB-e9glexCR6I9Aaw33JzkHT7lw9unWPvYYOrlr1qRHsS-TbVMD3LB9eq_fg7UjdscyCFQg4XtK5aNWV_IdGeQ15I8rXhzq5lgV8OShjrbtT5_vWPG7GZJrB6yxMaWODjgPnrkvlb2ajiQHc_5t8wqdkNB=w640-h400" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg_HxJEdjckz50XK4y_7unIED4klY1RoKJFEGd5nFhp9KQpgn5Ps8_iOlu1iBmX3ubM_Ni68RV5p1BFFyTUU6xEQ1IHAmv9zQaYlfi0ZFXANMAuqN7L85IAzqgW8vOS_l86S5oqO3ueM1uHcEccUC_1BJ2R6W_RCGIPnNa8D9DP4xdWm-3jlrFQ5epv" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="796" data-original-width="1200" height="424" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg_HxJEdjckz50XK4y_7unIED4klY1RoKJFEGd5nFhp9KQpgn5Ps8_iOlu1iBmX3ubM_Ni68RV5p1BFFyTUU6xEQ1IHAmv9zQaYlfi0ZFXANMAuqN7L85IAzqgW8vOS_l86S5oqO3ueM1uHcEccUC_1BJ2R6W_RCGIPnNa8D9DP4xdWm-3jlrFQ5epv=w640-h424" width="640" /></a></div>ושוב המדרכה מתרחבת אחרי המפרץ ורצועת העצים חוזרת. הגדר החיה של כפר בתיה בטח יותר נעימה מקיר הגרנוליט שנסעתי לאורכו קודם. והעירייה גוזמת אותה באופן קבוע (אם כי לפני הגעת זמן הגיזום פה ושם מצליפים בי ענפים באופן קבוע, אבל זה לא נורא).<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjcWUYSRfL-zO-8sXqc4A3kKDGSXWC7rNKhU1Fvk9aBoeOYsbon41VsMyzflsV_O2yqgMp4-9Lv4t7yrzehRs25lAjyJ5RqHW-NOtVqsyQMTv5UuZYQWY41tSnEhmLR9LLjLdzrMc3IPyNp5XiSg_3lPLwxBFgwx9xBJDBJIC9mPgEDWPBUx2wgPOJf" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="660" data-original-width="1187" height="356" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjcWUYSRfL-zO-8sXqc4A3kKDGSXWC7rNKhU1Fvk9aBoeOYsbon41VsMyzflsV_O2yqgMp4-9Lv4t7yrzehRs25lAjyJ5RqHW-NOtVqsyQMTv5UuZYQWY41tSnEhmLR9LLjLdzrMc3IPyNp5XiSg_3lPLwxBFgwx9xBJDBJIC9mPgEDWPBUx2wgPOJf=w640-h356" width="640" /></a></div><div><br /></div>כך נראית הכניסה לאחד החניונים של הפארק. בעיר מתקדמת יותר הייתי עוד מתלונן שאין המשכיות של המדרכה (שהרכב יחצה מדרכה במקום שהולך הרגל יחצה כביש) אבל כאן רק נותר לי לתהות אם שיפועי ההנמכה תקניים (כנראה שלא). כפי שהראה איליה לבעלי מוגבלויות זה ממש באסה, ולא רק להם. הבן שלי כבר נפל בגלל ההנמכה הלא תקנית הזו פעם אחת.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEix6YBuqBjc8wt2b4QRQ2dR_AeElVlYUldkq7bUZVVAFz6bAvFl5DQbk7ta4EGRoSDaBUzt6OHPnH8-jTEMSjHHFs6U-weczQ0zMYkK-AHuMuaEnj3Iydh7leM1bKivoAaVQhU0tncYrNOM8YEu3wVTYc6vEdOOd42gRrus4RTq_8qVr3__b4Zc_yV_" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="698" data-original-width="1076" height="416" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEix6YBuqBjc8wt2b4QRQ2dR_AeElVlYUldkq7bUZVVAFz6bAvFl5DQbk7ta4EGRoSDaBUzt6OHPnH8-jTEMSjHHFs6U-weczQ0zMYkK-AHuMuaEnj3Iydh7leM1bKivoAaVQhU0tncYrNOM8YEu3wVTYc6vEdOOd42gRrus4RTq_8qVr3__b4Zc_yV_=w640-h416" width="640" /></a></div><br />כאן ניצבת בפניי ברירה בסגנון ספרי "אתה הגיבור". האם להמשיך ישר על דרך ירושלים, הדרך האינטואיטיבית ביותר לרכבת? וזאת למרות שאני חושש שהיא תהיה רעה אליי? אם כן המשיכו אל "הדרך שלא ארכב בה" בסעיף ג.<p></p><p>האם להיכנס לפשפש מימין אל תוך פארק רעננה, ליהנות קצת מהפארק ומדרך גישה נוחה יותר לרכבת, במחיר של הארכה קטנה של הדרך? אם כן המשיכו אל "הדרך שכן ארכב בה בסעיף ד.</p><p>או שתקראו את שניהם :-) </p><p><u>ג. הדרך שלא ארכב בה - המשך רכיבה לאורך דרך ירושלים.</u></p><p>בואו נתעכב שניה על גשר הולכי הרגל שאתם רואים בתמונה הקודמת. גשרי הולכי רגל ככלל מעידים על עירוניות גרועה ועל חשיבה דרך שמשת המכונית בלבד, ומשמשים מעין עלה תאנה להצדקת דרכים מהירות שלכאורה "לא פוגעות במרחב" אך למעשה מתעללות בהולכי הרגל. איליה הנפלא עשה גם על זה סרטון.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/LOlw6FdmTAc" width="320" youtube-src-id="LOlw6FdmTAc"></iframe></div><div><br /></div>אבל הגשר הספציפי הזה מטומטם במיוחד, משל הייתי גר בעירו של מר טמבל (שטות-גארט, איזה תרגום גאוני) שבה הציפורים עפות אחורה ומישהו תכנן איך לזכות בגביע השטויות.<div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjfZuCL-QxhkSfNUUQs-j2mtje8M_xQraTJWi8Gi2G9HUlEo-l8gDIyqgzJMfC7kUzAm2juszqcKd1fKx2jVMfcKpZGlPkrBdiCqfnak6SfiLrlsMqgwLi_WHkeNjNfB0LQTKfqz2PO6QPNIgWxexb-v_0Gwud5fGUoKR42IDyR0_LLdP1ZnjuAPKhl" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="511" data-original-width="521" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjfZuCL-QxhkSfNUUQs-j2mtje8M_xQraTJWi8Gi2G9HUlEo-l8gDIyqgzJMfC7kUzAm2juszqcKd1fKx2jVMfcKpZGlPkrBdiCqfnak6SfiLrlsMqgwLi_WHkeNjNfB0LQTKfqz2PO6QPNIgWxexb-v_0Gwud5fGUoKR42IDyR0_LLdP1ZnjuAPKhl" width="245" /></a></div><br /><div><br /></div><div>בצידו השני שלא נראה בתמונה הגשר דווקא הגיוני, הוא מנצל את הפרשי הגובה והזוויות כדי להמשיך את קו ההליכה הטבעי של האנשים מרחבת המסחר והמשרדים (מרכז גמלא) אל הגשר בצורה היעילה ביותר. בצד של הפארק לעומת זאת...</div><div>הגשר עושה לולאה של 270 מעלות, משל היינו במחלף של אוטוסטראדה, הוא חולף מעל הפארק ומספק תצפית עליו, ואז חוזר ויוצא ממנו ומסיים בדיוק ליד שער נעול תמיד.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiNZPe5g8a2k0yNDM8JH2_8ThtgckI_crT4yGAM2iCsURY9QYJv0xkszQxl18SXVVGcPVsx-6yuDajD0OmTh_V1CK7KauDkRsDp5uKhradRslw9V3CXxH85aAuon6sbx4Xpno1iYriC3weztDFI7ddUTpBXaxmOi3pJfgNBDgctHaxXTFUbjWfeN6LL" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="297" data-original-width="655" height="290" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiNZPe5g8a2k0yNDM8JH2_8ThtgckI_crT4yGAM2iCsURY9QYJv0xkszQxl18SXVVGcPVsx-6yuDajD0OmTh_V1CK7KauDkRsDp5uKhradRslw9V3CXxH85aAuon6sbx4Xpno1iYriC3weztDFI7ddUTpBXaxmOi3pJfgNBDgctHaxXTFUbjWfeN6LL=w640-h290" width="640" /></a></div><br /><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhXYc6i7eThwbT8T63Z-uQPwd0vKxO3S7XWF3Vk7ZJ3SSYgWURiBcE0iwpcaE0J2iPCXBCCCQBgr2RRvg6Rv0pIa4G9UzlSiewMqyLDB1VDn3vWm-HhE71F7aXbIg3j8AZzbZPOfux2HccpV3VSd3ns81akujFuNebg4jfJx-C2DrjyTNFlS6vLGHXM" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="690" data-original-width="1188" height="372" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhXYc6i7eThwbT8T63Z-uQPwd0vKxO3S7XWF3Vk7ZJ3SSYgWURiBcE0iwpcaE0J2iPCXBCCCQBgr2RRvg6Rv0pIa4G9UzlSiewMqyLDB1VDn3vWm-HhE71F7aXbIg3j8AZzbZPOfux2HccpV3VSd3ns81akujFuNebg4jfJx-C2DrjyTNFlS6vLGHXM=w640-h372" width="640" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjodc007ab14KfYllbQLpBIMOSLNdVMT5BEIGklcn9PR96coZXzC2dzR4pZAMIhHTio0geeBGormX2iiuF6wb84YyYJArym-XiRGm5UqdvOPtdUAbGirfOowrq30UXaaTkVijHoaKlBLKM9Ovncxcj1q1LwPd6Z8YAepfAUnm00x-fai78EB6Mftoop" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="746" data-original-width="1162" height="410" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjodc007ab14KfYllbQLpBIMOSLNdVMT5BEIGklcn9PR96coZXzC2dzR4pZAMIhHTio0geeBGormX2iiuF6wb84YyYJArym-XiRGm5UqdvOPtdUAbGirfOowrq30UXaaTkVijHoaKlBLKM9Ovncxcj1q1LwPd6Z8YAepfAUnm00x-fai78EB6Mftoop=w640-h410" width="640" /></a></div><br />והמעצבן שאין ספק שהמתכננים רצו שזו תהיה כניסה ראשית לפארק, שבמקור בכלל לא תוכנן עם גדר סביבו (העיריה החליטה על גדר בזמן ההקמה כדי שתוכל לגבות כסף ממי שהם לא תושבי העיר וכך להקטין את ההגעה של "אוכלוסיות לא רצויות", אבל בג"צ עצר אותה). כתוצאה הפארק חינמי ופתוח אבל מוקף גדר. מפארק הרצליה אנחנו למדים שזו ממש לא גזרת גורל. אבל גם אם נקבל את הגדר כעובדה, לפתוח בו שער קטן של הולכי רגל זו עבודת מסגרות של כמה שעות.</div><div><br /></div><div>אני הייתי מעדיף כמובן שהגשר, אם כבר נבנה, ייירד מעדנות אל תוך הפארק ולא יסתובב סביב עצמו. כיום הוא נטוש לחלוטין כי הוא מוביל אל כלום...</div><div><br /></div><div>המבנה שאתם רואים מעבר לשער הנעול הוא של עמותת "<a href="https://www.raanana.muni.il/Residents/CommunityAndWelfare/CommunityWork/Pages/Cyclingcenter.aspx" target="_blank">בכל אופן רוכבים</a>" - עמותה נהדרת המנגישה רכיבה לאנשים עם צרכים מיוחדים, הו, האירוניה.</div><div><br /></div><div>הטמטום של הגשר לא מפריע לי לרכב, הטמטום הבא כן. מישהו יכול להסביר לי למה תמיד ליד תחנת דלק המדרכות יותר צרות מהמינימום הנדרש? למה ההקלה הזו? (תחנת הדלק הזו מיותרת לחלוטין במיקום שהיה יכול להיות שער כניסה נפלא לפארק, יש תחנת דלק בצידו השני של הפארק ויש אינספור תחנות באזור התעשיה, אבל זה סיפור אחר).</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjFs1lb_49UcOOSgjIg0qeCAUtym-zIT_JhDb44Oe3_bK7i_RR4efxEHB4c6uO_DppnsOtTfJBMSsf3wDpFkdeuGsXlGVGhy8Vd3IGAByYuEWKGtbYNwKq67iJtsvqM4ToG8UkZ5jUSIs4q-c-lwLx7Y48dXmlJrd5LS02RmZEgRWI9ZwMpVyr_kZUM" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="754" data-original-width="1126" height="428" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjFs1lb_49UcOOSgjIg0qeCAUtym-zIT_JhDb44Oe3_bK7i_RR4efxEHB4c6uO_DppnsOtTfJBMSsf3wDpFkdeuGsXlGVGhy8Vd3IGAByYuEWKGtbYNwKq67iJtsvqM4ToG8UkZ5jUSIs4q-c-lwLx7Y48dXmlJrd5LS02RmZEgRWI9ZwMpVyr_kZUM=w640-h428" width="640" /></a></div><div><br /></div>במקום הזה אני יורד עם האופניים לכביש ונוסע בנתיב הפניה ימינה שהוא די ריק (ולכן גם מיותר) ומרגיש יותר בטוח לרכיבה מאשר שאר "דרך ירושלים".</div><div><br /></div><div>המצלמה הזו אולי נדרשת, אבל אני בטוח שאתם יכולים לחשוב על פתרונות שלא חוסמים את המדרכה בשבילה.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhcRQzTzPzjjnfis_dV3LL-ZSynIVcqbK0LUV9_No-BldN1_0zdIogVwSmCpkn0D_p1n0Asp-dojj67cajho5bezNvQHO97PSjeqOgrsECdyFojxTzO6F9dBR0e8AKi8e8S9jpYHzlK-WNiaV3qzNWpi-43CErV7k59f026RpdyaKUOVAA_0-ipsXp_" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="675" data-original-width="1044" height="414" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhcRQzTzPzjjnfis_dV3LL-ZSynIVcqbK0LUV9_No-BldN1_0zdIogVwSmCpkn0D_p1n0Asp-dojj67cajho5bezNvQHO97PSjeqOgrsECdyFojxTzO6F9dBR0e8AKi8e8S9jpYHzlK-WNiaV3qzNWpi-43CErV7k59f026RpdyaKUOVAA_0-ipsXp_=w640-h414" width="640" /></a></div><br />נמשיך אל מעבר לצומת עם אחוזה.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg-ru0lM0p5WjQIuihzIPyRC4UMgfTbnUjLe7ZLYiibd6Q8__ZHrTbVB92c_C0k5wE51a2IzJUiL8SZ-__37u-snOdyIiUEU_YLpguZNxXHA7VU_MtSsc0ZXGsnawHXsb3XraGhSSzBfKOL4LXlIlRkZxgvumbU-zU1cksEGIve4ybud4ihw8E8hM9y" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="521" data-original-width="1115" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg-ru0lM0p5WjQIuihzIPyRC4UMgfTbnUjLe7ZLYiibd6Q8__ZHrTbVB92c_C0k5wE51a2IzJUiL8SZ-__37u-snOdyIiUEU_YLpguZNxXHA7VU_MtSsc0ZXGsnawHXsb3XraGhSSzBfKOL4LXlIlRkZxgvumbU-zU1cksEGIve4ybud4ihw8E8hM9y=w640-h300" width="640" /></a></div><br />זו תחנת האוטובוס בה עליתי בעבר על קו 347 כשעוד הייתי הרוכב לאוטובוסים. תחנה מאד חזקה ויעיד על כך האיש האדום של ישראל היום. אבל המדרכה נגמרת בסוף התחנה ונשארת רצועת דשא. הולכי הרגל החפצים להמשיך ישר על דרך ירושלים מופנים אחר כבוד למרכז המסחרי "מול הפארק" להמשך דרכם. אני כמובן יכול לרכב על רצועת הדשא, אבל זה לא מרגיש נכון אז בדקתי אם יש לי אופציה אחרת.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgM3zx3_MqJN-JGK2lNS5DHHLvD9zc2SPi46cjpPv9B0Ke_Fz4gctUdWXYcrbeAgxBk33DvklyilrbaqL47UOK-IH4R3XcMdSEYZywCTRN0SibDtYpx8ZsgQtGtq-yTnyW2MteDgXvAYXngULgLXFeTdSIBJRu8TWpCmRoSRtOgsCBEj8cmwUSeyKj-" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="673" data-original-width="1154" height="374" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgM3zx3_MqJN-JGK2lNS5DHHLvD9zc2SPi46cjpPv9B0Ke_Fz4gctUdWXYcrbeAgxBk33DvklyilrbaqL47UOK-IH4R3XcMdSEYZywCTRN0SibDtYpx8ZsgQtGtq-yTnyW2MteDgXvAYXngULgLXFeTdSIBJRu8TWpCmRoSRtOgsCBEj8cmwUSeyKj-=w640-h374" width="640" /></a></div><br />דרך הארקדה המסחרית אני לא יכול לנסוע, השלט שאוסר עלי מוצדק לחלוטין, בין היתר בגלל שאין מדרכה חוץ מהארקדה כי יש מכוניות שחונות בניצב למדרכה. (למרות שיש חניונים גדולים משני צידי הבניין) ולכן המדרכה הצרה הזו זה כל מה שיש. אגב מעניין לספר שכשארומה נכנסו למרכז ושילמו קצת יותר כדי להוריד שלוש!!! חניות בשביל לייצר להם עוד שטח ישיבה התושבים בקבוצות הפייסבוק המקומיות זעמו על "גזילת החניות". בסוף זה עבר אבל לא נראה לי שהתושבים שנהנים מארומה הפנימו מזה איזשהו מוסר השכל.</div><div><br /></div><div>בצד השני של החניה הזה דווקא יש מדרכה, היא נראית ככה. עמוד התאורה ממש לא חייב להיות נטוע במרכז המדרכה. בעיצוב אחר הוא היה יכול להיות נטוע ברצועת הגינון ולתת בדיוק את אותו אור.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEha0kFL4_qlm5CtpA_BXI_mr-fI7d-fsDAE841jjxG4n85PxGukwyGJ_Rxr0gboX82AeqQyEWU2_OAGOEtPAj0z0_fnvmLCn6Gn64szsa9sWv6xgNPfWrDiV4slpfFBZdvjCGiVtB77tZQrMjI-iz_kRcwxM0LPuM-NjN8rsy4pR1senqV7fttgfuU_" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="684" data-original-width="941" height="466" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEha0kFL4_qlm5CtpA_BXI_mr-fI7d-fsDAE841jjxG4n85PxGukwyGJ_Rxr0gboX82AeqQyEWU2_OAGOEtPAj0z0_fnvmLCn6Gn64szsa9sWv6xgNPfWrDiV4slpfFBZdvjCGiVtB77tZQrMjI-iz_kRcwxM0LPuM-NjN8rsy4pR1senqV7fttgfuU_=w640-h466" width="640" /></a></div><div><br /></div>אז נסעתי על הדשא וחציתי את הכניסה למרכז המסחרי רק כדי לגלות שהמשך הדרך שלי נראה כך, וכן, אני עדיין בתחום שטח השיפוט של רעננה. זו עדיין דרך עירונית עורקית. מישהי שירדה מהרכבת עצרה אותי בייאוש ושאלה אותי מה הדרך לבית לוינשטיין כי זה נראה לה כל כך לא הגיוני שכאן היא צריכה ללכת.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj9QvCdad8xwQMNIE6aAcZlno419TdWXpIdWjm98D3TYucKtvhEz0O0fN92fmJp7sCAkZza1fvjTIQdfQ59ffoY0XHMmUCE1VfEwAp61LxPEQQBJiKwmH5C60jT2r7jZsQLDPyMLHqx9_J1Hry4IxRRImSjUHEPlPfzgktV4XRRi2dEmU8hRKMKqvdX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="680" data-original-width="1129" height="386" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj9QvCdad8xwQMNIE6aAcZlno419TdWXpIdWjm98D3TYucKtvhEz0O0fN92fmJp7sCAkZza1fvjTIQdfQ59ffoY0XHMmUCE1VfEwAp61LxPEQQBJiKwmH5C60jT2r7jZsQLDPyMLHqx9_J1Hry4IxRRImSjUHEPlPfzgktV4XRRi2dEmU8hRKMKqvdX=w640-h386" width="640" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div> זו כניסה לשטח פרטי כלשהו שמתישהו יפותח. </div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUNigCS9qQavbQ-adNa-vs6W50COMJ6VPNST1x95V9Xj11q1Ig1NoIj7wFocaBFa7QR-ryrLAyBYJTS5nrG9WLE3mjIbiYsVAlKkfsZD8btVLebRf0bAGDjvMl9hDYbopSsw4AQtWF1QPfjyDY_DEdzmyCfZqGxD0fbE5XgRckg9y9e0VCcEUjSv-D" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="657" data-original-width="985" height="426" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiUNigCS9qQavbQ-adNa-vs6W50COMJ6VPNST1x95V9Xj11q1Ig1NoIj7wFocaBFa7QR-ryrLAyBYJTS5nrG9WLE3mjIbiYsVAlKkfsZD8btVLebRf0bAGDjvMl9hDYbopSsw4AQtWF1QPfjyDY_DEdzmyCfZqGxD0fbE5XgRckg9y9e0VCcEUjSv-D=w640-h426" width="640" /></a></div><br />ואחריו, הפתעה. פתאום המדרכה מתרחבת ונוסף שביל אופניים שמוביל אותי עד הכניסה לרכבת וממשיך לאורך הגשר על 531 לכיוון הרצליה (שם הוא נפסק בפתאומיות כפי שהתחיל)</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgply6q78sfWfCJkfhGQYEYNVdkqGi46HwMIuUCpoOMrcNz_Y-aczOmvOhU8Q8bJPAIc9tDa43DpE7YkuHGyRVz-j6JrrDW8a0IOwynifytO-O99XyIADKeH9MY1K5VxDWvJHhNkyCPKTddcf3VSImW1E-nEEFQrRPaxYbuBvfSDrS9IdDSkwhUYmuo" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="640" data-original-width="1130" height="362" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgply6q78sfWfCJkfhGQYEYNVdkqGi46HwMIuUCpoOMrcNz_Y-aczOmvOhU8Q8bJPAIc9tDa43DpE7YkuHGyRVz-j6JrrDW8a0IOwynifytO-O99XyIADKeH9MY1K5VxDWvJHhNkyCPKTddcf3VSImW1E-nEEFQrRPaxYbuBvfSDrS9IdDSkwhUYmuo=w640-h362" width="640" /></a></div><br />הסיבה לכך היא הקו הכחול שהוגדר לפרויקט כביש 531, שתמיד כולל טיפול גם ברחובות המתחברים אליו. היכן שהמדינה תכננה ומימנה פרויקט תחבורה חדש הוא כלל גם שביל אופניים. היכן שהעירייה אחראית אז כמובן שלא קרה כלום.</div><div><br /></div><div>זה המקום להרחיב על כל הפיאסקו. במרכז הציר תוכנן בזמנו הקו הורוד, קו BRT שיחבר את כפר סבא, רעננה והרצליה, ובהתאם לתכנון הזה תוכנן גשר 531 כגשר רחב מאד עם מת"צ באמצעו. הגשר הוקם, אבל הקו הורוד נגנז.</div><div>פרויקט מהיר לעיר שהחליף אותו והציע מת"צים רגילים ולא BRT גם נתקע בשרון. כך קיבלנו קטע מאד קצר של מת"צ שלא נמצא בשימוש ומחכה לפרויקט המשכי שלא יגיע.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifeIWWs9IaJ_ThRIBiN7RbogC8MltMKgjxnyIYxqhA7JPHcXQH3TcZDZ3pwFUt0_8W0Rbgx6vZM4ulCVEa3NIwKzaQ7gJRxMoNHugHUOoTL4zNhTfUj9dxlDaeCJkA0ZymsiemPilqOfFHgUf23q0yUvTA-cbMKAQG-QTCJC6scWSdPxKQVGpgZAED" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="474" data-original-width="286" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifeIWWs9IaJ_ThRIBiN7RbogC8MltMKgjxnyIYxqhA7JPHcXQH3TcZDZ3pwFUt0_8W0Rbgx6vZM4ulCVEa3NIwKzaQ7gJRxMoNHugHUOoTL4zNhTfUj9dxlDaeCJkA0ZymsiemPilqOfFHgUf23q0yUvTA-cbMKAQG-QTCJC6scWSdPxKQVGpgZAED=w387-h640" width="387" /></a></div><br /><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjf7YhbTggxv97U8mVRlTSowbH-vwlZG86iUiompHUQHnr2kNT9AqYBGfyFwRa_1ZH5o1sowjEvbwnXVPcepS_3omDFQ8D312otgl4o0G_B3eR2hx2DWVHwMq8nwHd7viu52OXu9spORsVTrSx7UMz0uLgTV3FnCZsis8Cu8ZL5JIuazwNQ61QKFXv" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="508" data-original-width="819" height="396" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjf7YhbTggxv97U8mVRlTSowbH-vwlZG86iUiompHUQHnr2kNT9AqYBGfyFwRa_1ZH5o1sowjEvbwnXVPcepS_3omDFQ8D312otgl4o0G_B3eR2hx2DWVHwMq8nwHd7viu52OXu9spORsVTrSx7UMz0uLgTV3FnCZsis8Cu8ZL5JIuazwNQ61QKFXv=w640-h396" width="640" /></a></div>בתכנון המקורי של המת"צ תוכננה תחנה (מכיוון הרצליה) מול הכניסה לרכבת ותחנה (מכיוון רעננה) בכלל בצד השני של הגשר כי כולם אוהבים תחנות אחרי צומת והגשר תוכנן לפני תחנת הרכבת (שכנראה לא האמינו שהיא תקום). למיטב הבנתי זה תוקן בתכנון מחודש ושתי התחנות יהיו מול הכניסה לרכבת, קרוב למעבר החציה שבתמונה.</div><div><br /></div><div>מאחר והמת"צ לא קרה, עם חנוכת תחנת הרכבת הוקמו בחופזה שתי תחנות אוטובוס (אחת מכל צד) על נתיבי ההשתזרות, בנסיעה לכיוון הרצליה עוד מדובר בתחנה נורמלית המשמשת בעיקר להורדה הישר לתחנה, אך בצד השני, היכן שרעננים מחכים לאוטובוס אחרי שהם יורדים מהרכבת, הם נאלצים, לאחר שהלכו מרחק גדול, להצטופף על מדרכה צרה ליד קיר אקוסטי וללא סככה (כן שמו ספסל), האוטובוס לא מצליח להתקרב ומתעכב בגלל התנועה מ-531 שמשתלבת בדרך ירושלים ולנהגים נוח לדלג על התחנה בגלל זה. גם לא כל קווי האוטובוס עוצרים בתחנה כי הקיבולת שלה מוגבלת. ובעולמנו לצערי נראה שהזמני הוא הקבוע. </div><div><br /></div><div>ברכבת יש מסופון אוטובוסים לקווים שמתחילים ממנה, אבל איך שלא תהפכו את זה, תמיד תהיה תדירות גדולה יותר ומגוון גדול יותר על הכביש הראשי הצמוד לרכבת מאשר ממש בתוכה. וחבל שתכנון לקוי מקשה על אנשים להשתמש באוטובוסים שכבר עוברים שם בכל מקרה. כ"לאסט מייל"</div><div><br /></div><div>ו... הגענו לרכבת</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgDyEwg7--mTkBWKKXYtp3nXyejCi0IV5Hq1tnHaWRhv7a4vHXXxyhzjfSOyMvOF-HTwsrkBzv-GsLrMMopFlOTtcRhUr2hBv2NM2VgmL6obJXrNyeCDoCKZl5JpWLTtIcf9YKqJDZS1PVzb96Tu3G3sYRlBcH991NUhrL-mabobmx7d7IvfbIPMjvt" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="758" data-original-width="1125" height="432" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgDyEwg7--mTkBWKKXYtp3nXyejCi0IV5Hq1tnHaWRhv7a4vHXXxyhzjfSOyMvOF-HTwsrkBzv-GsLrMMopFlOTtcRhUr2hBv2NM2VgmL6obJXrNyeCDoCKZl5JpWLTtIcf9YKqJDZS1PVzb96Tu3G3sYRlBcH991NUhrL-mabobmx7d7IvfbIPMjvt=w640-h432" width="640" /></a></div><br /><br /><u>ד. הדרך שכן ארכב בה</u></div><div><br /></div><div>נחזור לתמונת הפיצול</div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiNZPe5g8a2k0yNDM8JH2_8ThtgckI_crT4yGAM2iCsURY9QYJv0xkszQxl18SXVVGcPVsx-6yuDajD0OmTh_V1CK7KauDkRsDp5uKhradRslw9V3CXxH85aAuon6sbx4Xpno1iYriC3weztDFI7ddUTpBXaxmOi3pJfgNBDgctHaxXTFUbjWfeN6LL" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img alt="" data-original-height="297" data-original-width="655" height="290" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiNZPe5g8a2k0yNDM8JH2_8ThtgckI_crT4yGAM2iCsURY9QYJv0xkszQxl18SXVVGcPVsx-6yuDajD0OmTh_V1CK7KauDkRsDp5uKhradRslw9V3CXxH85aAuon6sbx4Xpno1iYriC3weztDFI7ddUTpBXaxmOi3pJfgNBDgctHaxXTFUbjWfeN6LL=w640-h290" width="640" /></a><br /><br />בחרתי להיכנס בשער לפארק, גם כדי להפסיק לרכב על המדרכה ולעצבן את כולם, וגם כי הדרך מכאן תהיה נוחה יותר. השער הזה נסגר בלילה אז כשאני חוזר מאוחר אני חייב לעקוף את הפארק (השער הראשי דווקא פתוח תמיד, זה היה ממש מבאס לרכב כרגיל ולגלות שער סגור ואז לחזור על עקבותיי).</div><div><br /></div><div>זה הנוף של תחילת השביל מהגשר שמספק תצפית יפה לפארק, חבל שאין לפחות מדרגות מכאן לפארק.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgharbaCah4w-XaS0B2tC9qKPSMTjy39mGjhQIDMNPdo46cclyME4wpUfYMW_dAkm6b-MTUHW57CFi3Ap886WjjRWY_7EHjT_juPJeWPxMxbJSmls29b16Jjxg-cNjBSethU5Sa5E16ZN8C9o3xmSv03JpjwuFQ79GTlDg8ki5zdg5F9C9Y1yVRetZF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="470" data-original-width="1118" height="270" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgharbaCah4w-XaS0B2tC9qKPSMTjy39mGjhQIDMNPdo46cclyME4wpUfYMW_dAkm6b-MTUHW57CFi3Ap886WjjRWY_7EHjT_juPJeWPxMxbJSmls29b16Jjxg-cNjBSethU5Sa5E16ZN8C9o3xmSv03JpjwuFQ79GTlDg8ki5zdg5F9C9Y1yVRetZF=w640-h270" width="640" /></a></div><br />תמונת אוירה</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhogG9YG0YsTGXkJjdb4e1ShkRjaK1z2NTc16TQHGZoTBtufiGZzsk2Q8hJgi-NWJPpmLoj71biGyAwshetFWaK80ZD9KBcg6-5KhCK3bGC60QwErmmKWAXEhsMfXHEaONolkMcpDv568R1YP_DpVIvHP2Xs6m1ydJbET4GhUZ26iP6hHFp0VZ6P7uF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="690" data-original-width="1134" height="390" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhogG9YG0YsTGXkJjdb4e1ShkRjaK1z2NTc16TQHGZoTBtufiGZzsk2Q8hJgi-NWJPpmLoj71biGyAwshetFWaK80ZD9KBcg6-5KhCK3bGC60QwErmmKWAXEhsMfXHEaONolkMcpDv568R1YP_DpVIvHP2Xs6m1ydJbET4GhUZ26iP6hHFp0VZ6P7uF=w640-h390" width="640" /></a></div><br />והיציאה מהפארק דרך השער הראשי. שימו לב באיזה אלגנטיות אנחנו חוצים את דרך השירות של חניון הפארק בדרך למדרכה הצמודה לכביש. מסתבר כשרוצים להתחשב בהולכי רגל אז יכולים.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhM397jQb4aV0KdliQK3MqFGZuwps6CrKoZD7OPjQqwjeoj0V9APM1hig91r66ICoVxfbj7fjbpoGJRm2E9tni4jtjLCCgggRRPMwo1gvKWohLVVeOk97L-2iFFnTsIls2HajBPcLuknfvgOX4rK1O7sfn9NVQjrUlAqHGQQsgfp11Gle-pGGCdKF1N" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="599" data-original-width="1148" height="334" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhM397jQb4aV0KdliQK3MqFGZuwps6CrKoZD7OPjQqwjeoj0V9APM1hig91r66ICoVxfbj7fjbpoGJRm2E9tni4jtjLCCgggRRPMwo1gvKWohLVVeOk97L-2iFFnTsIls2HajBPcLuknfvgOX4rK1O7sfn9NVQjrUlAqHGQQsgfp11Gle-pGGCdKF1N=w640-h334" width="640" /></a></div><div><br /></div>וזו הנסיעה הקצרה בדרך הפארק (המשך אחוזה) עד לכביש הגישה לרכבת. מדרכה רחבה ונוחה אפילו שאין שביל אופניים.<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhSdR_eaEG2bg1cZnwXZQhW7UrKXOaLWjXsmOZrgX_8Pjky8gyHAtEd9VT_bAWdCBMCp0_Wh4mRKh17w3I3faTh10EEfjkFswiFLAOQ9C9e4li9JsdvJpEc8wakfYh0Ca3ePIq-ZMyWIrpj-dk-naOMYAjROS3njZff5FT6DGZQjhmwNAgc0APVAwzB" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="733" data-original-width="1128" height="416" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhSdR_eaEG2bg1cZnwXZQhW7UrKXOaLWjXsmOZrgX_8Pjky8gyHAtEd9VT_bAWdCBMCp0_Wh4mRKh17w3I3faTh10EEfjkFswiFLAOQ9C9e4li9JsdvJpEc8wakfYh0Ca3ePIq-ZMyWIrpj-dk-naOMYAjROS3njZff5FT6DGZQjhmwNAgc0APVAwzB=w640-h416" width="640" /></a></div><div><br /></div>במעבר החציה לכיוון הרכבת החליטו משום מה לשים לי "כפתור תחנונים" (beg button).</div><div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEggnd3uxVdIv3_xGMpEL0ySjiD9qNYlFvHiaWUX2gQIdzmZsBZTCmy-YVfCM7Qh8NXkK4_h5tF8KpSpgakOyr2Z5MgQogtHrOPSI8nl5HxsvqwsOnsm5ZNCoFsoFqg_UPF_iwjWfJvhaPVA1wADxQOXSfSQxZSS51MxmRNqbEHqzRvc9ZtxFCBwXWa3" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="392" data-original-width="1124" height="224" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEggnd3uxVdIv3_xGMpEL0ySjiD9qNYlFvHiaWUX2gQIdzmZsBZTCmy-YVfCM7Qh8NXkK4_h5tF8KpSpgakOyr2Z5MgQogtHrOPSI8nl5HxsvqwsOnsm5ZNCoFsoFqg_UPF_iwjWfJvhaPVA1wADxQOXSfSQxZSS51MxmRNqbEHqzRvc9ZtxFCBwXWa3=w640-h224" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiowdgJZ-ydFnqiv8yabM1Ypvir89I4ndAZywkmuw-9xKtA2RW0RA64-P2sRO3ITZXXJUsyweweW1CtY7Y0ZaDDc7ClVLsGNu_PhhK7ODv_zmdiUOISqeUCC1P01ws9yaxm2r_A1YY4Jn3rkV62-h7kTfs6By9M4pX7E2GKljvI7ayOV_SKEHv0IAGC" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="578" data-original-width="1000" height="370" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiowdgJZ-ydFnqiv8yabM1Ypvir89I4ndAZywkmuw-9xKtA2RW0RA64-P2sRO3ITZXXJUsyweweW1CtY7Y0ZaDDc7ClVLsGNu_PhhK7ODv_zmdiUOISqeUCC1P01ws9yaxm2r_A1YY4Jn3rkV62-h7kTfs6By9M4pX7E2GKljvI7ayOV_SKEHv0IAGC=w640-h370" width="640" /></a></div><br />אני אומר "משום מה" כי מדובר בכביש עם נפח תנועה נמוך שלא ממש צריך לחסוך לו שניות יקרות כדי שיזרום יותר.</div><div>התוצאה היא שאני לוחץ על הכפתור, לא קורה כלום (הוא לא מקדים את הירוק שלי, רק לא מדלג עליו), ולכן אני מסתכל שמאלה ואם הכביש פנוי חוצה באדום. אם אחליט לחכות זה יכול להגיע לכמעט דקה, (מתוך זמן רכיבה של 12 דקות) והירוק שאקבל יהיה כל כך קצר שלא אספיק לחצות לפני שיהפוך לאדום.</div><div><br /></div><div>בהקשר הזה איליה סיפר לא מזמן שכשהוא טייל באמסטרדם הוא שם לב בדיעבד שהוא לא חצה כהולך רגל באדום אף פעם, לא כי הוא נהפך לאדם שומר חוק יותר, אלא פשוט כי לא היה צריך, הרמזורים היו ירוקים עבורו בד"כ וגם כשהיו אדומים זמן ההמתנה היה ממש קצר. ערוץ הוידאו NOT JUST BIKES מסביר בצורה נהדרת איך הרמזורים יכולים לעבוד בשביל הולכי הרגל ורוכבי האופניים, אם רק מתכנתים אותם ככאלה.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/knbVWXzL4-4" width="320" youtube-src-id="knbVWXzL4-4"></iframe></div><br /><div>חציתי את דרך הפארק והגעתי לכביש הגישה החדש לרכבת, שמכיוון שהוא חדש והיה בתכנון ומימון המדינה הוא גם כולל שביל אופניים.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhQv8S0MYBRs7Sef4BpSVjJLPtvaJhe9LMyxzuwrzSYdEmQFvNGtSmzOBEs5Il4uFDjciRoEKkuPrFszOLjFj1QfXCBlaYbyFE58vCYc3GQ9DRY1fuJKLnG3mgmnQ26jeKPC7OvyE52D0jGtC9ndrqb3a3VP8LTv2H9jj5oSmA5S7TRKBIYmnZk0j-U" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="621" data-original-width="1184" height="336" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhQv8S0MYBRs7Sef4BpSVjJLPtvaJhe9LMyxzuwrzSYdEmQFvNGtSmzOBEs5Il4uFDjciRoEKkuPrFszOLjFj1QfXCBlaYbyFE58vCYc3GQ9DRY1fuJKLnG3mgmnQ26jeKPC7OvyE52D0jGtC9ndrqb3a3VP8LTv2H9jj5oSmA5S7TRKBIYmnZk0j-U=w640-h336" width="640" /></a></div><br />שימו לב לעצים הקטנים המעטרים את הרצועה הזו. נראה כאילו ששתלו אותם ממש לאחרונה אבל למעשה שתלו אותם ב-2018. הם בני חמש והסיבה שהם לא יגדלו לעולם ולא יעניקו צל לעולם, קשורה בעציץ הבטון הקטן שנתנו להם. הידעתם שעצי בונסאי הם עצים רגילים שלא נותנים להם מקום להתפתח? זה בדיוק המצב.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEga354VZulNswA6Jf6XW5TRCFiyR3kXexyJcn8yry_3N-KU5VpuvRuZ8yCjuw6ulvvt6CUAucLV1XTqw9AG4wxE7IuE1JVKMiEo9FGJ0ZkKk9b4jiYmeomdZWTWrQfH9P_0eByDGufXtrXDAcxiXqrJtq0xfZjdK0PfDhxCSH1GAh3AkGvf3sIBq55y" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="714" data-original-width="1190" height="384" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEga354VZulNswA6Jf6XW5TRCFiyR3kXexyJcn8yry_3N-KU5VpuvRuZ8yCjuw6ulvvt6CUAucLV1XTqw9AG4wxE7IuE1JVKMiEo9FGJ0ZkKk9b4jiYmeomdZWTWrQfH9P_0eByDGufXtrXDAcxiXqrJtq0xfZjdK0PfDhxCSH1GAh3AkGvf3sIBq55y=w640-h384" width="640" /></a></div><br /><br /></div><br />הגעתי לקצה השביל והוא נגמר במפתיע לפני כיכר הכניסה לרכבת (כלומר לא מפתיע, השביל תוכנן ונבנה לפני שמישהו ידע איך להתייחס לשבילי אופניים בצומת, בינתיים <a href="https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_street_planning_cities/he/tnuat_ofnaim.pdf" target="_blank">ההנחיות עודכנו </a>ותל אביב מיישמת גם את הפיצ'ר הזה, אבל אני לא חושב שהוא יגיע בקרוב לרעננה).</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh8fp6eiuu8jEcy3nb2Xc03FvjK6B0d1hsgNhUVHGAVy53PUrdkaVvbcv3Lpzpy7W7ukIsEh-3RVZUV_rOoRHnY77XZqlOTUAYkxQCGN5I_LPpkfFKfJy6RqTmmuj1LtzIJWW6ml3OZRUU2OOWyfsZaBDWZClF511n8BNnV1yQw3voTxMzJUO_SenNl" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="516" data-original-width="1145" height="288" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh8fp6eiuu8jEcy3nb2Xc03FvjK6B0d1hsgNhUVHGAVy53PUrdkaVvbcv3Lpzpy7W7ukIsEh-3RVZUV_rOoRHnY77XZqlOTUAYkxQCGN5I_LPpkfFKfJy6RqTmmuj1LtzIJWW6ml3OZRUU2OOWyfsZaBDWZClF511n8BNnV1yQw3voTxMzJUO_SenNl=w640-h288" width="640" /></a></div><br />אני נדרש להחליט האם להמשיך על המדרכה כמו הולך רגל, או לעבור למדרכה השניה. שימו לב שבהחלט היה אפשרי להמשיך את שביל האופניים על המדרכה הזו ולא ברור למה זה לא נעשה.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjcDqdVyNRmgkTLwF7LSdILvibQB78Zng-lTKfqqgPnoDSLHjOrzm8jKhZO2B9DiGJb0HzPBrA9lnxZ06ja0DotfLqXmgrV__uuSt89De1gJb-lzkwAC-mEQkPHA8N6VJ67PGVCB7UPDRCdrR2L8iN586qPp2pJKclgUNvpjLBwKLhRbnuoxWQBZGAY" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="556" data-original-width="1208" height="294" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjcDqdVyNRmgkTLwF7LSdILvibQB78Zng-lTKfqqgPnoDSLHjOrzm8jKhZO2B9DiGJb0HzPBrA9lnxZ06ja0DotfLqXmgrV__uuSt89De1gJb-lzkwAC-mEQkPHA8N6VJ67PGVCB7UPDRCdrR2L8iN586qPp2pJKclgUNvpjLBwKLhRbnuoxWQBZGAY=w640-h294" width="640" /></a></div><br />אחרי שחציתי את הכביש אני מגלה שלזה המתכנן התכוון. המדרכה בצד השני מרובדת אספלט ויש שלט קטן שאומר שהיא רק לאופניים ולא להולכי רגל. הפיצול הזה לא ברור ולא אינטואיטיבי לאף אחד.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg5qP49VCnLOdzPALlqi5V6617heP19tpiDN9i9dzh1Yk8yAAetpAvoiMhBjc-etDCJ6D4joJvS-SC8CayN4vf5jQyfTj2sFbzRnVmvPbpGSsV8SPuq3azygEJokm9s5QHiSmoBL8rnQYD3tPG0nrDxB5QS1MiH3-dL77PQKL-0OZ1e9kNAe6tT1_lM" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="783" data-original-width="1167" height="430" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg5qP49VCnLOdzPALlqi5V6617heP19tpiDN9i9dzh1Yk8yAAetpAvoiMhBjc-etDCJ6D4joJvS-SC8CayN4vf5jQyfTj2sFbzRnVmvPbpGSsV8SPuq3azygEJokm9s5QHiSmoBL8rnQYD3tPG0nrDxB5QS1MiH3-dL77PQKL-0OZ1e9kNAe6tT1_lM=w640-h430" width="640" /></a></div><br />שימו לב לעץ הגדול והנפלא שנשתל לפני 5 שנים בערוגה גדולה ולא בעציץ (אני חושב שהוא מאותו סוג כמו העצים הננסיים שצילמתי קודם אבל אני די בור בבוטניקה, עם קוראיי המבינים בנושא הסליחה).</div><div><br /></div><div>אני בשלב הזה יורד לכביש ולא נוסע לא על המדרכה מימין ולא על המדרכה משמאל, כי בקצה שביל האופניים זה מחכה לי</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjvGesqxg93IsGuQMq2btxPrc-nQ5rQnB4eTY_zz2Y5VD8ez-bTUqQEkshTtG5B7HrtYIctvQuihoIvGiOjjGhoQoq90cpNbn1Yq551wkK9b3BT-c8pb5Lp3ublEBE4LkOsiAgrB945bajb9lKFLJZR-iNBG0GIF3TWOOKwtHJ2kjfZavRic4RgPQLQ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="808" data-original-width="1200" height="430" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjvGesqxg93IsGuQMq2btxPrc-nQ5rQnB4eTY_zz2Y5VD8ez-bTUqQEkshTtG5B7HrtYIctvQuihoIvGiOjjGhoQoq90cpNbn1Yq551wkK9b3BT-c8pb5Lp3ublEBE4LkOsiAgrB945bajb9lKFLJZR-iNBG0GIF3TWOOKwtHJ2kjfZavRic4RgPQLQ=w640-h430" width="640" /></a></div><br /><br /></div><div>זו הכניסה לחניית הנכים של התחנה, ומישהו שכח לעשות לי כאן הנמכה, ומאחר ואני כבר לא ילד בן 12 שנהנה לקפוץ מדרגות ולעשות ווילי, אני מוותר על שביל האופניים הזה לחלוטין ופשוט נוסע על הכביש ועולה לרחבת הכניסה דרך ההנמכה של מעבר החציה שמיועד להולכי רגל. וכמובן שאני לא היחידי שבוחר בדרך ההגיונית הזו.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgZH4q9BntrO3-vLAYpC_6M5A3JCqm-zD5pYy6q-qZMquRVFw8UB39FxytK3nbdCjHh0wF8s3qSJxjt1MtHKyCfSinaZEodlXtmM6UyEyh-wpMpZvGuEO8_j9o84SMspA5hb9rX3Ee9YSa3gIm1Y0f-mZvXvAo6ZhHj_T31fD3QaH3ml2g9WmapU5JG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="649" data-original-width="1189" height="350" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgZH4q9BntrO3-vLAYpC_6M5A3JCqm-zD5pYy6q-qZMquRVFw8UB39FxytK3nbdCjHh0wF8s3qSJxjt1MtHKyCfSinaZEodlXtmM6UyEyh-wpMpZvGuEO8_j9o84SMspA5hb9rX3Ee9YSa3gIm1Y0f-mZvXvAo6ZhHj_T31fD3QaH3ml2g9WmapU5JG=w640-h350" width="640" /></a></div></div></div><div><br /></div><div>והנה הגענו, יש 24 קשתות ל-48 זוגות אופניים וכרגע חניית האופניים בערך חצי מלאה, אבל הולכת ומתמלאת מחודש לחודש. יש הרבה מקום להרחבה אחר כך אז אני לא דואג. והמיקום בטווח ראיה מהמאבטח של הכניסה מושלם.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiQDmgkFM7GPPWG4UpViFeSl89Ww47YqA54sIqswkfh71J7ssuaGgfXZzQQkn0-zsg_r546HerbiNNYMA2dPowVhaQ1cifoPk-q7r-cd4TBP6QfTUki2fy8Eak6b4CgFNhAREZkqHnVTHB8ImwayDTT5EN3LbB1GfZwg7-0oXVeSgL2irZmuD_OtGhD" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="843" data-original-width="1189" height="454" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiQDmgkFM7GPPWG4UpViFeSl89Ww47YqA54sIqswkfh71J7ssuaGgfXZzQQkn0-zsg_r546HerbiNNYMA2dPowVhaQ1cifoPk-q7r-cd4TBP6QfTUki2fy8Eak6b4CgFNhAREZkqHnVTHB8ImwayDTT5EN3LbB1GfZwg7-0oXVeSgL2irZmuD_OtGhD=w640-h454" width="640" /></a></div><br />נותר רק להיכנס, לחצות את הגשר הארוך מעל האוטוסטראדה ולהתרשם מהפקק הפוטוגני, לרדת לרציפים ולנסוע לתל אביב.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiab_7lZnJ1H0uC-v6lcmkps5LvdMf40rBH9skWAf04jv3ryCtlGZy2DxOpg4njcruxuKlV2tyZ-iTZMK1GfIaq-f6rmChysh8_JaQcqDPKaL9WcSF7vJgs9l2lB8mPDmKJsfzr-FM35b1k4U5rfSeYryr4o7zEkytmzjCUfdiF5V7ToePbhIj5nYMO" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="528" data-original-width="908" height="372" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiab_7lZnJ1H0uC-v6lcmkps5LvdMf40rBH9skWAf04jv3ryCtlGZy2DxOpg4njcruxuKlV2tyZ-iTZMK1GfIaq-f6rmChysh8_JaQcqDPKaL9WcSF7vJgs9l2lB8mPDmKJsfzr-FM35b1k4U5rfSeYryr4o7zEkytmzjCUfdiF5V7ToePbhIj5nYMO=w640-h372" width="640" /></a></div><br />יום נפלא.</div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /><br /><br /><p><br /><br /><br /></p><p><br /><br /></p><p><br /></p><p><br /></p></div></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-68422677724729816262023-01-26T04:24:00.008-08:002023-01-30T02:55:36.284-08:00באיזה עיר התושבים משתמשים הכי הרבה בתח"צ, ובאיזה הכי מעט?<p></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjRoubNl-z8n73I16mThfKV9g4AuyTtMV56-UMxdWsuGLAnnSlT7pvwlBLu00uzlngkBsUXofTWHyEOk9jDTQKFwZU0QsDhWVCXvjtcG7VeIj5hWS4XWE-v5prKyq0oKBOUq7MQGfqBQrpgZzF2DC0182AhOGW9XEhcZfMNKMne7V-YEX-bYjvWFi4i" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="407" data-original-width="599" height="217" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjRoubNl-z8n73I16mThfKV9g4AuyTtMV56-UMxdWsuGLAnnSlT7pvwlBLu00uzlngkBsUXofTWHyEOk9jDTQKFwZU0QsDhWVCXvjtcG7VeIj5hWS4XWE-v5prKyq0oKBOUq7MQGfqBQrpgZzF2DC0182AhOGW9XEhcZfMNKMne7V-YEX-bYjvWFi4i" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מסוף תפעולי בביתר עלית</td></tr></tbody></table><p></p><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">אם התגעגעתם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/06/2016-2019.html" target="_blank">לליגת התחנות</a>, או ל<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/05/blog-post_18.html" target="_blank">ליגת הקווים החזקים,</a> הרי לפניכם עוד סוג של ליגה, <u>ליגת הערים.</u></p><p style="text-align: justify;">לכל תחנה בישראל יש שיוך גיאוגרפי לפוליגון - עיר, מועצה מקומית, יישוב או מחוץ לכל אלה בשטח של מועצה אזורית או שטח ללא שיפוט.</p><p style="text-align: justify;">לכל תחנה יש לנו את מספרי העולים בה, ואם נקבץ את כל התחנות בעיר או ביישוב מסוים נקבל את מספר העולים בכל היישוב.</p><p style="text-align: justify;">את המידע הזה נצליב עם גודל האוכלוסיה ביישוב ונקבל את עוצמת השימוש בתחבורה הציבורית באותו יישוב.</p><p style="text-align: justify;">המדד הזה הוא מדד פשטני בצורה מבהילה, הרי עיר לא נמדדת רק במספר תושביה אלא גם בהיקף המסחר והתעסוקה שבה, סוג האוכלוסיה ומעמדה הסוציו-אקונומי, מבנה הרחובות שלה והטופוגרפיה, קרבתה לערים אחרות או למטרופולינים אחרים ועוד ועוד פרמטרים, איך אפשר לבנות מדד כזה פשוט?</p><p style="text-align: justify;">מצד שני, המדד הפשוט הזה, על כל חסרונותיו, מאפשר לנתח את תוצאותיו ולהצביע בדיוק על כל החוזקות והחולשות של היישוב כפריזמה דרכו. בפוסט הזה נדבר על מה גורם לערים להיות "ערי תח"צ" ומה מונע מהן להיות כאלה. מקווה שנלמד משהו.</p><p style="text-align: justify;">ולפני שתשאלו למה אני מתייחס לתל אביב, גבעתיים וחברותיהן כעיר נפרדת, הרי בבירור הן מתפקדות כיחידה אחת, אגיד לכם שאתם צודקים ובסוף הרשומה אוסיף עוד קטע של תמונת מטרופולינים מאוחדת.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>השערת המחקר</u></b></p><p style="text-align: justify;">1. ככל שעיר גדולה יותר היא נוטה יותר להיות עיר תח"צ, כי פשוט יש הרבה יותר סיבות לנסוע בתוך העיר לעיסוקיך ואז לחזור משם הביתה, והמרחקים גדולים מדי להליכה או אופניים. (זה לדוגמה ההסבר הכי טוב למיקום של ירושלים שאני מניח שיהיה אי שם בראש הטבלה). גם מערכות הסעת המונים כמו שיש כרגע רק בירושלים ידחפו עיר כלפי מעלה (וכן תחנות רכבת כבדה אבל הן ישפיעו פחות) בצד השני, ערים קטנות אמורות להידחק למטה בטבלה.</p><p style="text-align: justify;">2. ככל שבעיר יש יותר מוקדי תעסוקה ומסחר, כך היא תהיה יותר עיר תח"צ, פשוט כי בנוסף לתושבי העיר, מתווספים אליה תושבי ערים אחרות שעובדים, לומדים או מבלים בה. הם יירשמו בנסיעה הלוך בעיר מגוריהם אך בנסיעה חזור בעיר הראשה. זה כנראה הגורם שיסביר הכי טוב את מיקומה של תל אביב אי שם בראש הטבלה. מנגד, זה יהיה הגורם שיחליש ערים כמו גבעתיים או בת ים ממועטות התעסוקה שרבים מתושביהן עוברים את הגבול הבלתי נראה לתל אביב כדי לעבוד. זה גם אלמנט שיחליש ערי פריפריה.</p><p style="text-align: justify;">3. ערים חרדיות יככבו בראש הטבלה - לא חוכמה גדולה. שימו לב שאני לא קושר בין החרדים לבין עוני, כי הערים החרדיות מלאות במוסדות ומרכזים שנוסעים אליהם בתח"צ בעוד ערים עניות שאינן חרדיות (לצערי בדגש על ערי המגזר הערבי, למעט נצרת) לא כוללות כלל מרכז עירוני ראוי לשמו ומרבית תושביהן צורכים את השירותים להם הם נזקקים מחוץ לעיר. וזה מביא אותי להשערה ההופכית שערים ערביות יהיו בתחתית הטבלה</p><p style="text-align: justify;">האמירה שיש קשר בין עוני לבין היקף הנסיעה בתח"צ כמובן נכונה, אבל היא לא עומדת לבדה. והיא אמירה הרבה יותר חלשה ממה שאנחנו מייחסים לה. תל אביב תהיה במקום גבוה למרות העושר היחסי (הידעתם שרמת המינוע בקרב תושבי תל אביב מאד נמוכה? זה כי הם לא צריכים אוטו וגם כי יש מעט חניות). בערים הערביות העניות רמת המינוע נמוכה מהמגזר הכללי, אבל בהיעדר היצע, שנובע מהיעדר מוקדים חזקים בערים אלה, היקף השימוש שלהן בתח"צ נותר נמוך.</p><p style="text-align: justify;">4. עירוניות זה דבר חשוב - ערים עם מרכז הסטורי בריא והליך ירוויחו יותר נוסעים בתח"צ ממה שיאבדו לטובת ההולכים ברגל, כי לרוב מרחב עירוני בריא גם אומר קושי בהתניידות ברכב פרטי ועדיפות לתח"צ +שוטטות ברגל. ערים פרבריות, בדגש על החדשות שבהן... פחות. אם יש חניה בלי סוף ומרחקי ההליכה ברגל גדולים ולא נעימים כי אין מספיק צמתים אז הרכב הפרטי מנצח. וכמובן גם כאן ערים ערביות שיש בהן בעיית עבירות קשה לאוטובוסים (לא רק בגלל הבניינים, גם בגלל חניה פרועה) סובלות מאותה בעיה של עירוניות גרועה אך מסיבות הפוכות לחלוטין וגם הן ייפגעו.</p><p style="text-align: justify;">5. טופוגרפיה חריפה משפיעה - ערים הרריות יידחפו כפי מעלה. בעיקר אם על אף הטופגרפיה יש להן מרכזים חזקים ששווה להגיע אליהם.</p><p style="text-align: justify;">6. וכמובן שיש קשר בין היקף השימוש להיצע התח"צ, שהוא במידה מסוימת נגזרת של כל הסעיפים מלמעלה, כי הרי יש שאיפה של המערכת להתאים את התח"צ לצרכים, וגם אם היא לא מצליחה לעמוד בכך (בעיקר בערים שצומחות מהר כמו בית שמש או חריש), היא הרי מכוונת לכך. בהקשר זה ערים שהביקוש בהן נמוך מלכתחילה יקבלו גם פחות תוספות שירות לאורך השנים מערים שהביקוש בהן היה ער וגבוה.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>יאללה לטבלה</u></b></p><p style="text-align: justify;">אז קיבלתי רשימה של 80 ערי ישראל, ממוינות לפי היחס בין גודל האוכלוסיה למספר המשתמשים בתח"צ.</p><p style="text-align: justify;">הוצאתי גם מידע על מועצות מקומיות ויישובים הגדולים מ-2000 תושבים ותופתעו לשמוע שיש לי כמעט 100 מועצות מקומיות ועוד 37 יישובים במועצות אזוריות שחזקים יותר מהעיר הכי חלשה בטבלה (ספוילר, זו עראבה). אזכיר אחדות מהן תוך כדי תנועה.</p><p style="text-align: justify;"><u>המחזיקה בכתר: ביתר עילית</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgS1J5cn2ts3mpvKtfKsuhy40eVGc9HCeDP3PpisPFVtB-AFcP5kvSmJincJPrGP4NkNa5fhk4kXGFqz9WBeLDLrff1hislUspz3jr1uhDKQQYTaD9yT5bFLwtu9DfKh-y2GvQyHPuZrY6PeVlK43w7z8IK-3uj_WFLqMSZtTMfJ66v7hMrER0GRyM7" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="115" data-original-width="505" height="91" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgS1J5cn2ts3mpvKtfKsuhy40eVGc9HCeDP3PpisPFVtB-AFcP5kvSmJincJPrGP4NkNa5fhk4kXGFqz9WBeLDLrff1hislUspz3jr1uhDKQQYTaD9yT5bFLwtu9DfKh-y2GvQyHPuZrY6PeVlK43w7z8IK-3uj_WFLqMSZtTMfJ66v7hMrER0GRyM7=w400-h91" width="400" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">עם יחס מטורף של יותר מ-31 עליות לכל תושב במשך חודש, ביתר עילית מנצחת בפער ענק את כל הערים במדינה, כולל הערים החרדיות האחרות, לרבות העיר השניה בטבלה - מודיעין עילית.</div><p></p><p style="text-align: justify;">ההישג אף יותר מרשים אם לוקחים בחשבון שאוכלוסייתה כוללת אחוז גבוה במיוחד של תושבים מתחת לגיל 5, שלא נדרשים בתיקוף.</p><p style="text-align: justify;">מעבר להיותה חרדית, ביתר עילית היא גם עיר הררית. כל שלוחה של הר היא די קומפקטית והליכתית אבל מעבר בין שלוחה לשלוחה מבין השלוש חייב להתבצע באמצעי מוטורי כלשהו. ערים חרדיות הן לא ערי שינה ויש בהן מוסדות וומרכזי מסחר ושירותים רבים המשרתים את התושבים. וגם אם התעסוקה (בעיקר חינוך) שונה באופן מהותי מהתעסוקה המשרדית המוכרת לנו ממרכז תל אביב, היא עדיין מספקת תעסוקה רבה לתושביה בתוכה, וזאת בנוסף להסתמכותה על ירושלים הקרובה מאד.</p><p style="text-align: justify;">בואו נשים את כל הערים החרדיות בטבלה אחת ונראה מה נקבל</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEha5jH2sCiX1tkTvaEMRgRBpqM5QZtVTT_rVeQVmAdK_20PhJMPDpi-UKcOxttextXDBo9G-HfygYPlR9UC1z0iayj3AsyBqKhjALSsYWemz3EAzFU4i9Nf6aRnZOrc5R9M3f2VsVSNf9pvg1XpzQRnbRM1VvnSo-1phD1C979X90wbIpeXmx5XBZTT" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="191" data-original-width="505" height="151" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEha5jH2sCiX1tkTvaEMRgRBpqM5QZtVTT_rVeQVmAdK_20PhJMPDpi-UKcOxttextXDBo9G-HfygYPlR9UC1z0iayj3AsyBqKhjALSsYWemz3EAzFU4i9Nf6aRnZOrc5R9M3f2VsVSNf9pvg1XpzQRnbRM1VvnSo-1phD1C979X90wbIpeXmx5XBZTT=w400-h151" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ההבדל העיקרי בין ביתר עילית למודיעין עילית הוא שמודיעין עילית קומפקטית יותר וגם פחות הררית ולפיכך כנראה מבוצעות בה יותר תנועות של הליכה ברגל. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/blog-post.html" target="_blank">בית שמש</a> במקום השישי מבין ערי ישראל שיש בה כבר רוב חרדי מוצק מאד בעיקר מעידה על הפוטנציאל שעוד יכול להתממש בה אם רק נצליח להדביק את קצב הגידול של היצע השירות לקצב הגידול של צרכי האוכלוסיה. אין סיבה שלא תתמקם בנוחות במקום גבוה יותר בטבלה. להערכתי גם נדרשת בה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/08/blog-post.html" target="_blank">רכבת קלה.</a></div><p></p><p style="text-align: justify;">אלעד היא האחות הקטנה שלהן, היא יותר קומפקטית ועוד פחות גבעתית ולכן גם היצע התח"צ הפנימי בה יותר נמוך והיא נשענת באופן חזק יותר על בני ברק, ועדיין היא מגיעה למקום העשירי והמכובד מבין כל ערי ישראל.</p><p style="text-align: justify;">לא בטבלה, אך מיד אחרי אלעד, בין המקום ה-10 ל-11 נמצא את המועצה המקומית החרדית רכסים, שהיא המועצה המקומית השניה בטבלה המורחבת (סקרנים לגבי מי הראשונה? בהמשך).</p><p style="text-align: justify;">בני ברק היא כמובן עיר המטרופולין החרדית. תושבי העיר יילכו בה ברגל כמעט לכל דבר אבל היא מקבלת המון נוסעים מכל הארץ, שבתורם גם עולים בתחנותיה כדי לחזור לביתם. וזאת בנוסף לקשר בינה לשאר ערי גוש דן שמעצים אותה יותר ולמגדלי התעסוקה הצומחים ב-BBC שלה. והיא במקום ה-7 והמכובד מכל ערי ישראל.</p><p style="text-align: justify;">אגב, ערים עם אוכלוסיה חרדית משמעותית, כגון ירושלים או אשדוד כמובן ייהנו מדחיפה כלפי מעלה בטבלה גם אם הן לא חרדיות מובהקות..</p><p style="text-align: justify;">באמצעות הסתכלות על ערי החרדים ביססנו את הקשר בין קומפקטיות וטופוגרפיה לבין היקף שימוש בתח"צ.</p><p style="text-align: justify;"><u>הערים הראשיות במטרופולינים</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify; text-decoration-line: underline;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhTcL19wHqKYIu_WJljjXXweu-P2jP60fEp8PVPDz_TVKNnemHcXpf-cANJt_I2oaMveZuCUTTo3AjIu7k9kxRwqTQb9h2lIW2YskZQjhCV6dRlRNVj8Y7ncBnLMnjW-lzs_wi-dD0N--Fs-dK_yKhyQ2O6xpkGI-2oMXjTZ2ugOVzL1aefNMzNMILN" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="172" data-original-width="512" height="135" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhTcL19wHqKYIu_WJljjXXweu-P2jP60fEp8PVPDz_TVKNnemHcXpf-cANJt_I2oaMveZuCUTTo3AjIu7k9kxRwqTQb9h2lIW2YskZQjhCV6dRlRNVj8Y7ncBnLMnjW-lzs_wi-dD0N--Fs-dK_yKhyQ2O6xpkGI-2oMXjTZ2ugOVzL1aefNMzNMILN=w400-h135" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אני מודה שהופתעתי שחיפה מנצחת את תל אביב ואת ירושלים, הרי לירושלים יש גם הרבה חרדים, גם רק"ל, גם מוקדים שמושכים רבים אליה מחוץ לעיר (הנתונים כוללים גם את הרכבת והרק"ל) והיא גם לא קומפקטית בעליל, ויש לה חלקים הרריים מאד. איך היא רק מקום שלישי? ההסבר נעוץ כנראה בעיקר בספירה של מספר התושבים שכולל גם תושבי מזרח ירושלים רבים "מעבר לחומה " ומקומות נוספים בתוך החומה כגון עיסאוייה שאותם אפילו השירות העירוני המזרח ירושלמי שמספק סה"כ היצע לא רע, לא יכול לשרת בצורה טובה (קו 201 עובר במרכזה, אבל הטופגרפיה כל כך חריפה שלמעשה מדובר בכיסוי דל) . בשולי הדברים אוסיף שחניוני הענק שמקדם משה ליאון במרכז העיר, באיצטלה של חניוני חנה וסע לרק"ל, יפגעו בה בסופו של דבר.</div><p></p><p style="text-align: justify;">חיפה עצמה נהנית ממערך <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/07/brt.html" target="_blank">המטרונית</a> ומארבע תחנות רכבת והיא כמובן עיר הררית ולא קומפקטית בעליל, ויש לה חשיבות כמוקד מטרופוליני אם כי היא לא משמעותית כמו בת"א ובירושלים שהחשיבות שלהם כבר גולשת להיות חשיבות ארצית, ונראה שתל אביב מפסידה לה בעיקר בגלל שהיא העיר ההליכתית ביותר בישראל. מצד שני לתל אביב נכנסים הכי הרבה אנשים מערים אחרות עקב היותה הבירה הכלכלית, וזה הפרמטר ש"נלחם" בהליכתיות שלה ומשאיר אותה מאד גבוה, ממש ראש בראש עם חיפה. קל להעריך שעם פתיחת הקו האדום והתייצבותו תל אביב תעבור את חיפה.</p><p style="text-align: justify;">באר שבע במקום ה-9 המכובד, ויש ויכוח האם היא באמת עיר מטרופולין או לא. אבל בהחלט יש בה שימוש מאד נאה שקשור הן להשתייכותה למשפחת הערים הגדולות (מעל 200,000 תושבים) והן לריבוי המוסדות והשירותים שהיא נותנת לכל הנגב ולהיקף התעסוקה הנאה שבהחלט מהווה מוקד משיכה מכל ערי ויישובי האזור. </p><p style="text-align: justify;">בואו נעשה סיכום ביניים לכל העשר המובילות</p><p style="text-align: justify;"><u>1. ערים עם יותר מ-10 שימושים לתושב בחודש</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEim9wwL0j_RL0tPcoZuzNiJ8UGbGq1SEkblWimMst_qUs4v09NL3V8zq-o5JhpNzo2-J7WXbPWFDSb1dGmdganf23Vrmx8dHvLX9ZNCXxq23FjOePZdFpTfMeUo9X1XupybfCPNea_xXiv_a8VFyFWKoU9EKko9Wn-H5ftI-WneFeS_HvHEV7pvqijx" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="305" data-original-width="519" height="235" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEim9wwL0j_RL0tPcoZuzNiJ8UGbGq1SEkblWimMst_qUs4v09NL3V8zq-o5JhpNzo2-J7WXbPWFDSb1dGmdganf23Vrmx8dHvLX9ZNCXxq23FjOePZdFpTfMeUo9X1XupybfCPNea_xXiv_a8VFyFWKoU9EKko9Wn-H5ftI-WneFeS_HvHEV7pvqijx=w400-h235" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בין המקום ה-6 ל-7 נמצא את בנימינה, שתחנת הרכבת החזקה מאד במרכזה מושכת אוכלוסיה מכל הסביבה הקרובה (המגיעה בעיקר ברכב פרטי, אבל זה גם משליך על היצע התח"צ בתחומה למגוון יעדים), ואינה קשורה בשום צורה לגודל היישוב הרשמי. והנה ביססנו את הטענה על הסעת המונים בעזרת מקרה קיצון זה.</div><p></p><p style="text-align: justify;">במקום ה-8 נמצאת טבריה, שוב פעם עיר הררית שמרבית מוקדיה נמצאים בעיר התחתית (הקומפקטית כשלעצמה) ולכן נדרשות נסיעות פנימיות רבות בינה לבין העיר העילית, בתוספת אוכלוסיה חרדית הולכת וגדלה על כל המשתמע מכך ועל היותה עיר מרכזית ליישובים סביבה למרות היותה לא גדולה במיוחד. למרות כל זאת תודו שזה מפתיע לראות דווקא אותה בעשירייה הפותחת וזה כנראה מעיד על היצע תח"צ טוב שמותאם לצרכים.</p><p style="text-align: justify;">כל העשיריה הפותחת מייצגת יישובים בהם היקף השימושים עולה על 10 שימושים לחודש עבור כל תושב והיא מורכבת מכל הערים החרדיות+כל ערי הראשה של המטרופולינים+טבריה. השערת המחקר עד עתה מוכחת. בואו נעבור לקבוצה השניה.</p><p style="text-align: justify;"><u>2. ערים בהן השימושים לתושב בחודש נעים בין 10 ל-7</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgB3R5-Pt-GoVnMO1SvbL6QeEvOOWs1ByKwwJuhOrZJlnP__tpuUYx7sqN83uerFCOWROJ6v0PgMeF_WYEtzAUHD1xjCkOL7QAqgEtfSwpF62gVYAUExcXEphJREUpZrTwKQEM94wweKaA_xLv0Zq77LCa2GoSzf0C6eSWuj2Cc-eveRn_NNGkfGsuH" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="324" data-original-width="519" height="250" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgB3R5-Pt-GoVnMO1SvbL6QeEvOOWs1ByKwwJuhOrZJlnP__tpuUYx7sqN83uerFCOWROJ6v0PgMeF_WYEtzAUHD1xjCkOL7QAqgEtfSwpF62gVYAUExcXEphJREUpZrTwKQEM94wweKaA_xLv0Zq77LCa2GoSzf0C6eSWuj2Cc-eveRn_NNGkfGsuH=w400-h250" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כאמור, רכסים פותחת את הקבוצה כמועצה מקומית שאני לא מציג, בין מקום 10 למקום 11, שאר הקבוצה אקלקטית ונעה בין ערים עצמאיות קטנות יחסית כדוגמת טבריה - עפולה, כרמיאל ואופקים, ערים שהן מוקד מרכזי בגוש יישובים כדוגמת נוף הגליל, וערים משניות במטרופוליני תל אביב וחיפה כחולון, פתח תקווה, בת ים, רמת גן, קרית ביאליק ונשר. את הרשימה של רף הביקוש הזה סוגרות אשדוד ואשקלון כערים גדולות ועצמאיות.</div><p></p><p style="text-align: justify;">מתוך הרשימה אתמקד באופקים אשר בעבר לא היה לה כמעט כלל שירות עירוני, אלא רק שירות לבאר שבע (שנתן גם מענה פנימי, וקו פנימי סיבובי דל נסיעות) ובעקבות פתיחת תחנת הרכבת, הגדלת העיר והחלפת המעפיל לדןב דרום, נפתח בה שירות עירוני ענף מאד של מספר קווים תדירים שהקפיץ אותה למעלה.</p><p style="text-align: justify;">בקבוצה זו אין מועצות מקומיות ויישובים שמשתרבבים באמצע.</p><p style="text-align: justify;">3. <u>ערים בהן השימושים לתושב בחודש נעים בין 7 ל-6</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj5qS5YPIAVgUrdYVD-_YtqrDgdMMICxj0xed4Nr-61ZGd3q3mhXCiDUawPE1mKXH-59-E_clF3xW66uZGxVnFnKUDUCqBq1yjjg9jR97opltVz9IUhwiL99dGk50DnW_59T7sLNfGkWwBaohe0JXuIhtvUaLZiuaw1Uyyv2BYCJbrW8gsRIhm5ROrD" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="305" data-original-width="519" height="235" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj5qS5YPIAVgUrdYVD-_YtqrDgdMMICxj0xed4Nr-61ZGd3q3mhXCiDUawPE1mKXH-59-E_clF3xW66uZGxVnFnKUDUCqBq1yjjg9jR97opltVz9IUhwiL99dGk50DnW_59T7sLNfGkWwBaohe0JXuIhtvUaLZiuaw1Uyyv2BYCJbrW8gsRIhm5ROrD=w400-h235" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div></div><div style="text-align: justify;">יש 11 ערים בקבוצה זו, באותו מאפיין אקלקטי בין ערים קטנות ועצמאיות, ערים גדולות ועצמאיות וערי מטרופולין משניות ואשאיר לכם את הניתוח. המלא, אבל מיקומה הלא גבוה יחסית של ראשון לציון במקום ה-32 (בעיקר לעומת תאומתה פתח תקווה במקום ה-17) עשוי להעיד על הפיצול הלא טבעי של העיר בין מזרח למערב, כמו גם על רשת הרחובות הבעייתית של השכונות החדשות בה והמיקום הפרברי של התעסוקה בה (מחלות שגם פתח תקווה סובלת מהן, אבל פחות, כי בכל זאת התעסוקה, וגם חלק מהשכונות החדשות מרוכזות לאורך ציר תח"צ ראשי).</div><p></p><p style="text-align: justify;">בין המקום ה-25 ל-26 נמצא היישוב החרדי תפרח (2,200 תושבים אבל יש בו ריכוז מוסדות לימוד שמושך מכל הארץ), זה היישוב (שאינו מועצה מקומית) הראשון שמופיע ברשימה.</p><p style="text-align: justify;">4. <u>ערים בהן השימושים לתושב בחודש נעים בין 6 ל-4</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgS-r80fNIi87zVr9l3jTygJKpoftlJ8itwFyAoNNsvHzIAk0mkNOQT7XR7l21m49O_mmDqea-YuXnY0iWcpjug7kYvangZ81jBdwYo8UrJ6H1iPLGR86E0j3VQr0o-GaIiJXw8fFs4-Vv-se7HSaDx21AyKx096zWLqgpkCiDvYA7n01vyZYGC1vtR" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="514" data-original-width="519" height="397" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgS-r80fNIi87zVr9l3jTygJKpoftlJ8itwFyAoNNsvHzIAk0mkNOQT7XR7l21m49O_mmDqea-YuXnY0iWcpjug7kYvangZ81jBdwYo8UrJ6H1iPLGR86E0j3VQr0o-GaIiJXw8fFs4-Vv-se7HSaDx21AyKx096zWLqgpkCiDvYA7n01vyZYGC1vtR=w400-h397" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div style="text-align: justify;">ישנן 22 ערים בקבוצה זו, (8 בין 6 ל-5 ו-14 בין 5 ל-4. וגם כאן ניתן לראות אוסף אקלקטי. נצביע על גבעתיים - החלשה ביותר בטבעת הקרובה לתל אביב ונזכור את הויכחוים הלא נגמרים על נת"צ בכצנלסון בנוסף לחולשה הבסיסית שלה כעיר עם מעט מאד מוקדי ביקוש שנסמכת למעשה כמעט לחלוטין על תעסוקה בערים אחרות. וגם לבעיות הכיסוי בשל הטופפוגרפיה הנעוצה בשם העיר.</div><p></p><p style="text-align: justify;">אפשר גם לראות את הערים של ציר המטרו הצפוני של M1 ת זה שתקוע <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/12/blog-post.html" target="_blank">בשלל התנגדויות</a> מככבות דווקא בקבוצה זו שהיא כבר קבוצה די נמוכה - הרצליה, רעננה וכפר סבא (רמת השרון והוד השרון בקבוצה הבאה). </p><p style="text-align: justify;">בין לבין בקבוצה הזו נמצא גם את המועצות המקומיות, אזור וקרית יערים, קרית טבעון וגבעת זאב, כפר חב"ד ובסוף הרשימה (בין מקום 53 ל-54) פרדס חנה-כרכור, המועצה המקומית הגדולה ביותר בישראל שכבר מזמן היתה צריכה להיות מוכרזת כעיר.</p><p></p><div style="text-align: justify;">5. <u>ערים בהן השימושים לתושב בחודש נעים בין 4 ל-2</u></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgfZ2VLIpH1OgzlxFA4hixgxa30yD5Cb62XroDi6SWNZwj7XdTfiUFZ4jpdfUnZXALfZVSS-JGpwlcENCg95IFCHGJga0ne5hnr6qLRh1yRxCh8T1hEbubldKTSGcqMQRzid12wzpfmh-oru5Jp80jK6jMgNroIsbVAjbQilzhYPcZcHqvciuA7OlmO" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="343" data-original-width="519" height="264" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgfZ2VLIpH1OgzlxFA4hixgxa30yD5Cb62XroDi6SWNZwj7XdTfiUFZ4jpdfUnZXALfZVSS-JGpwlcENCg95IFCHGJga0ne5hnr6qLRh1yRxCh8T1hEbubldKTSGcqMQRzid12wzpfmh-oru5Jp80jK6jMgNroIsbVAjbQilzhYPcZcHqvciuA7OlmO=w400-h264" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div style="text-align: justify;">בקבוצה חלשה זו 11 ערים, לרבות העיר הערבית הראשונה ברשימה, נצרת, שלמרות היותה מוקד חשוב לכלל האוכלוסיה הערבית בצפון יש לזכור ששטחים גדולים שלה לא נגישים בצורה יעילה לתח"צ עקב המבנה ההררי והבניה הצפופה. ב"<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/08/blog-post_29.html" target="_blank">מטרופולין נצרת"</a> הערים נצרת ונוף הגליל נאבקות על הבכורה. הן במיקום המוסדות הממשלתיים, הן במיקום אזורי הפנאי והבילוי והן במיקום אזורי התעסוקה. נוף הגליל כמובן עם פחות אוכלוסיה אך פרושה יותר וכמובן שגם יש בה פחות נגישות וכעת גם בה מתחילה להתגבש קבוצה חרדית משמעותית. בנצרת לעומת זאת, המרחב ההיסטורי, חשוב ככל שיהיה, לא משליך על הפיתוח של מוקדים נוספים מחוללי משיכה. ככל ששימוש בתח"צ משמש מדד, הרי נוף הגליל הממוקמת במקום ה-11 המאד מכובד ניצחה בתחרות הזו את נצרת הממוקמת במקום ה-60 המאד לא מכובד. רק"ל נופית שתשרת את נוף הגליל יותר מאשר את נצרת רק תחזק מגמה זו יותר.</div><p></p><p style="text-align: justify;">5. <u>ערים בהן השימושים לתושב בחודש נעים בין 2 ל-0 - תחתית הרשימה</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjj_aZjhHeYq3sJdKLrrqIL6RxoPOLaweWq34FcKMEzC6CCWZI_YiKp-EkCAyQSq79Ubk92_uaIkpXAiqN4BTBrm6EsOPa-HTP1vTt91lE6scwUOUOLxagr8btrEgnUfVXs_XQQy1b2laK08cjRzZMg8s3buUp9JzqCkFH1j_SNXN9blHVKOoNWFDbj" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="400" data-original-width="573" height="279" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjj_aZjhHeYq3sJdKLrrqIL6RxoPOLaweWq34FcKMEzC6CCWZI_YiKp-EkCAyQSq79Ubk92_uaIkpXAiqN4BTBrm6EsOPa-HTP1vTt91lE6scwUOUOLxagr8btrEgnUfVXs_XQQy1b2laK08cjRzZMg8s3buUp9JzqCkFH1j_SNXN9blHVKOoNWFDbj=w400-h279" width="400" /></a></div><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כמעט כל תחתית הרשימה מורכבת מערים ערביות קטנות, חלקן הוכרזו כעיר ממש לא מזמן כמו עראבה ומגאר וכולן סובלות משלל הבעיות שהוזכרו של מרכזים חלשים, בעיות עבירות ועוד. ונראה שלצעי השערת המחקר מתגשמת במלואה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"> חשוב להגיד שלמעט השירות ההיסטורי לגוש נצרת<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/09/blog-post.html" target="_blank"> כמעט לא היה לערים הערביות שירות עד לפני כעשור</a>. השירות מאז מתפתח בקצב מהיר, אך שינוי הרגלים הוא איטי יותר, ולכך צריך להוסיף את החולשה של מרכזי הערים הערביות שנשארו ברובם בגודל של מרכז כפר קטן על אף שהכפר גדל מסביבם והוגדר כעיר על סמך מספר תושבים בלבד. את מרבית השירותים תושבי הערים הערביות צורכים מחוץ לעיר. בשל כך בערים ערביות רבות היצע התח"צ נכון לעכשיו גדול מהביקוש בתקווה לתהניע את תהליך הביצה והתרנגולת המיוחל דווקא מכיוון זה ולחזק את מרכזי הערים יותר, אבל ההשפעה של אוטובוסים על תהליכים עירוניים תמיד תהיה נמוכה יחסית ואיטית יותר.</div><p></p><p style="text-align: justify;">בתחתית הרשימה בולטת גם העיר חריש במקום ה-71, עיר שהמכנה שלה (מספר התושבים) גדל בקצב מאד מהיר בעוד המונה (הביקוש לתח"צ) גדל בקצב איטי הן בשל ההיצע של התח"צ שלא מדביק את הצרכים של העיר (יש בה רק קו עירוני אחד על 40,000 תושביה לדוגמה). והן בשל החולשה שלה כעיר שינה בדומה לעיר מודיעין, אך אפילו בלי מעט המוסדות שמודיעין הצליחה לפתח לאורך שנות קיומה. דבר המוביל כמובן לרמת מינוע גדולה כי כמעט כולם צריכים לצאת מהעיר לכמעט כל סידור.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>ואם נחבר את המטרופולינים? מה נקבל?</u></b></p><p style="text-align: justify;">ההגדרה של הלמ"ס למטרופולינים מאד רחבה ולכן אני נדרש להגדרה חלופית. החלטתי להיצמד לגבולות אותן ישרת המתע"ן שמתוכנן למטרופולין.</p><p style="text-align: justify;">בירושלים לא מתוכננות רכבות קלות היוצאות מתחומה, לא לשתי ערי הלוויין שלה, שאינן ממש מחוברות אליה, מעלה אדומים וביתר עילית, ולא לשתי המועצות המקומיות החשובות בשוליה מבשרת ציון וגבעת זאב. לפיכך אשאיר את ירושלים כיחידה נפרדת. במאמר מוסגר נציין שבכל מקרה בגלל הדומיננטיות של היקף האוכלוסיה בירושלים לעומת יישובי הלוויין שלה, הן לא היו משנות בכל מקרה יותר מדי את התוצאה.</p><p style="text-align: justify;">בגוש דן נמצאים בביצוע שלושה קווי רק"ל. ואפשר לבודד את כל הערים שישורתו על ידם ולכווצם ל"עיר אחת". מטעמי פשטות לא אתייחס למועצות מקומיות כמו אזור מתוך הנחה שהן לא ישפיעו הרבה בכל מקרה. לא אכליל את רשל"צ והרצליה שבהן מערכת הרק"ל רק נוגעת בקצה ולא ממש משרתת. ולא אתייחס למטרו כי עד שלא נראה בולדוזרים בשטח הוא פשוט רחוק מדי לבדיקה. זה עדיין שמאיר די הרבה ערים לחיבור.</p><p style="text-align: justify;">במטרופולין חיפה פועל מערך BRT המחבר את כל הקריות ואת נשר וכבר נמצאת ממש לקראת ביצוע תשתית BRT גם לטירת הכרמל ולעכו ולכן גם אותן אחבר.</p><p style="text-align: justify;">בנוסף אחבר את גוש נצרת שמתפקד מבחינת תח"צ כמטרופולין</p><p style="text-align: justify;">מפת 20 הראשונות אם כן נראית כך</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh_Du-6nqBVbVKWHZ84rGsVZ6tfpmGSEHesHDiqr3EXiUxCM7G2zu6nQ3wucL0uexgphOBIdiQI5cEeyLSgKdvnZj_WSwhLJ5kd902BDW7w-4xi7P5MoWxGc3AaZl13VWFzYfbcmMKRw4UYinNXdzeYhqNAA-UNdlr0mfVMsirbCmN9XMCMyiiothqw" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="476" data-original-width="573" height="332" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh_Du-6nqBVbVKWHZ84rGsVZ6tfpmGSEHesHDiqr3EXiUxCM7G2zu6nQ3wucL0uexgphOBIdiQI5cEeyLSgKdvnZj_WSwhLJ5kd902BDW7w-4xi7P5MoWxGc3AaZl13VWFzYfbcmMKRw4UYinNXdzeYhqNAA-UNdlr0mfVMsirbCmN9XMCMyiiothqw=w400-h332" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ירושלים עברה את מטרופולין חיפה ואת גוש דן, אך מטרופולין חיפה עדיין יותר חזק מגוש דן. אולי זה ישתנה אחרי פתיחת הקו האדום, נחיה ונראה. אגב, מטרופולין נצרת המאוחד במקום ה-31.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>מעברים</u></b></div><div style="text-align: justify;">בתגובות בפלטפורמות השונות שאלו אותי המון על מעברים ואיך הם משפיעים על מספר התיקופים.</div><div style="text-align: justify;">עד עתה לא התייחס למעברים כי אני לא מבין מספיק את המתוגלוגיה שמאחוריהם, האם כל נסיעה בטווח 90 דקות נחשבת כמעבר? או רק נסיעות שנדרשות לכך לצורך חישוב התשלום (ערך צבור ואפליקציות טרם ההגעה לקפ היומי, בעוד חופשי יומי וחופשי חודשי לא נספרות כמעבר גם בטווח ה-90 דקות?) עוד אין לי תשובה לכך רק הבנתי שמעבר בין רכבת ישראל לאוטובוסים לא נספר כמעבר גם בטווח ה-90 דקות. (אבל בין רק"ל או רכבל לאוטובוס כן נספר)</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בשביל השוואה בין ערים זה נתון מספיק טוב. אז להלן 2 המטרופולינים שהגדרתי לגוש דן ולחיפה ועשרת הערים במקומות הראשונים עם המידע על אחוז המעברים מבין התיקופים.</div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><br /><br /><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiU1P5QJPD2AiWL_LgTSP6sfdjQ5jdSV7bRr5j_PdNXk91EBN_8CcREYflI3_rLnKGa6yY1q9LFeidhDMHkEaGBiLahOenotMidNwsRMzbdgn0tuiRo1LsOALu63qCdpswmTLIBtQ0fLRrTKP7ejtJJxLhsYNCckLNlM86mq0OKKxNGB-eIpolKrMLq/s1280/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="720" data-original-width="1280" height="360" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiU1P5QJPD2AiWL_LgTSP6sfdjQ5jdSV7bRr5j_PdNXk91EBN_8CcREYflI3_rLnKGa6yY1q9LFeidhDMHkEaGBiLahOenotMidNwsRMzbdgn0tuiRo1LsOALu63qCdpswmTLIBtQ0fLRrTKP7ejtJJxLhsYNCckLNlM86mq0OKKxNGB-eIpolKrMLq/w640-h360/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" width="640" /></a></div><br />ניתן לראות בו שירושלים מובילה באחוז המעברים עם 12.9% חיפה, וכן כל מטרופולין חיפה עם 10.9% ו-10.1% בהתאמה, ותל אביב וגוש דן הרחק מאחור עם 5.5% ו-6.8% בהתאמה. (קצת בגלל שהמעברים מרכבת ישראל לא נספרים והרבה בגלל סיבות אחרות כמו<a href="https://www.youtube.com/watch?v=NJO_cFrQ1v4" target="_blank"> יותר מדי קווים</a> שמנסים לתת מענה לכולם בלי מעבר...) גוש דן רחוקה גם מהממוצע הארצי של מעברים שעומד על 8.2% (ו-8.4% רק בתוך -80 הערים).</div><div style="text-align: justify;">בחיפה, מערך המטרוניות וכן הרכבלית והכרמלית מצטרפים לסוגיית המעבר מעירוני לבינעירוני לכדי העצמה של מוטיב רשת זה. ובגוש דן נצטרך לחכות ולראות כיצד הרכבות הקלות ישפיעו. כרגע נראה שאין ממש סיבה לבצע מעברים בתוך תל אביב על אף שזה ממש קל לביצוע עקב התדירות הגבוהה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/03/blog-post_30.html" target="_blank">מעברים </a>זה טוב או רע?</u></div><div style="text-align: justify;">מעברים זה רע לנוסע, והם משמשים גורם מרתיע משימוש בתח"צ, אך מעברים בין אמצעי מסילתי לאמצעי אוטובוסי נתפסים כרע הכרחי גם בעיני הנוסע והקנס עליהם מבחינתו יותר קטן. אוטובוס נחשב לכלי גמיש שיכול להגיע כמעט לכל מקום ולכן מעברים מאוטובוס לאוטובוס נתפסים כרע לא הכרחי בעיני הנוסע והקנס עליהם יותר גדול (קרי יותר אנשים בוחרים לא להשתמש בתח"צ אם היא דורשת מעבר מאוטובוס לאוטובוס). זו גם הסיבה שהרשת שלנו, שעדיין נסמכת בעיקר על אוטובוסים כוללת יחסית מיעוט מעברים.</div><div style="text-align: justify;">אבל מעברים זה "רע הכרחי" גם באוטובוסים, מאחר ובלעדיו מתקבלת רשת ספגטי לא תדירה ולא יעילה. וגם אלה גורמים שמבריחים נוסעים מתח"צ, לכן מעברים בין אטובוסים פחות נכונים כקונספט חד, אבל עדיין הכרחיים ברשת בכל מקום בו הם מאפשרים את איגום הנוסעים הנדרש למתן שירות בתדירות טובה. לדוגמה במעבר משירות עירוני לשירות בינעירוני בעיר גדולה, או משירות שכונתי מקומי לשירות עורקי תדיר מאד כמו ב-BRT המטרונית בחיפה.</div><div style="text-align: justify;"><br /><br /><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">זהו, מקווה שנהניתם והשכלתם במסע הזה.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><u>לנוחותכם, מצורפת הרשימה המלאה</u></p><p style="text-align: justify;">הרשימה כוללת 90% מהתיקופים, (השאר מחוץ לערים או במקומות שלא מוגדרים בכלל עקב שגיאות במערכת)</p><p style="text-align: justify;">הממוצע הוא 6.09, 32 יישובים נמצאים מעליו ו-48 מתחתיו שזו סך הכל התפלגות די סבירה. הוא נמצא בין ראשון לציון לרחובות (בדיוק כמו התיאור של "איפה נמצאת נס ציונה", איזה קטע. אגב נס ציונה הרבה מתחת לממוצע).</p><p style="text-align: justify;">החציון נמצא ב-5.07 , בין קרית אונו למגדל העמק</p><p style="text-align: justify;">ממוצע התיקופים הארצי הכולל ביחס לאוכלוסיה (לא כולל תקיופים מחוץ לאף יישוב) עומד על 7.9 ובתוך 80 הערים בלבד על 8.3. זה לא מפתיע.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjxByXJ6GOlr9c_5AwbXDlnBi91VmO_Dt3ogonAABndVTBS58MTxnCjMocnpmla4bHJf3pO9dtwcwUfveBvaaNjEiNEdkqqCp7QVpVTYpUf58wP_HHsMPAvbYkxFHgMMgh8XNJGHzb8cBb7xuirYltNFrZHcoMHOtaHEiOvx2HuknxNeAPJBlHA1StW" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="1616" data-original-width="573" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjxByXJ6GOlr9c_5AwbXDlnBi91VmO_Dt3ogonAABndVTBS58MTxnCjMocnpmla4bHJf3pO9dtwcwUfveBvaaNjEiNEdkqqCp7QVpVTYpUf58wP_HHsMPAvbYkxFHgMMgh8XNJGHzb8cBb7xuirYltNFrZHcoMHOtaHEiOvx2HuknxNeAPJBlHA1StW=s16000" /></a></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p></p><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com29tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-68952073003941521292022-12-17T23:01:00.006-08:002023-01-11T23:58:37.284-08:00"מר קו" וזווית לתח"צ עם יובל כרמי.<p> </p><p><b>מה זה <a href="https://www.markav.net/" target="_blank">"מר קו".</a>?</b></p><p>משרד התחבורה עובר תהליך שבו יותר ויותר מידע מוצא לציבור דרך המערכות השונות, זה התחיל עם המידע על מסלולי הקווים, התחנות ולוחות הזמנים (להלן - מידע רישויי) שמיוצא בפורמט GTFS לשלל פלטפורמות שמתרגמות אותו למידע לציבור החל מאתר האינטרנט הותיק<a href="https://bus.gov.il/#/origindestination/1/0/false/9100-2072/5379/812-3153/1138" target="_blank"> bus.gov.il</a> ודרך האפליקציות כדוגמת <a href="https://www.efobus.com/" target="_blank">איפהבוס</a>, <a href="https://xn--4dbclabp0e.co.il/plan" target="_blank">אוטובוס קרוב </a><a href="https://moovitapp.com/index/he/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-Israel-1" target="_blank">ומוביט</a>. וכמובן גוגל מפות.</p><p>בנוסף מייצא המשרד גם את המידע בזמן אמת על מיקום האוטובוסים בפורמט שנקרא siri שלא קשור לאפל. (בלעז גם תתקלו במינוח VM שזה Vehicle Monitoring). וגם הוא מיוצא לאפליקציות השונות ולשלטים האלקטרוניים. </p><p>המידעים האלה משמשים גם להצגת נפחי אוטובוסים בצירים בשעות שיא ומהירויות הנסיעה שלהם כפי שמוצגים באתרי <a href="https://geo.mot.gov.il/" target="_blank">חצב</a> <a href="https://tiltan.ayalonhw.co.il/" target="_blank">ותלתן</a>. שמכילים בנוסף עוד מידע חשוב כגון נת"צים, מסופים, אשכולות שירות ושכבות של התשתית העתידית של הרק"ל והמטרו.</p><p>במקביל אוסף המשרד את את המידע על התיקופים, ברב קו ובאפליקציה מכל קו ומכל תחנה. זה כמובן רק נתוני העולים על האוטובוסים אבל הוא יחסית מהימן. הוא מפרסם אותם לציבור באתר data.gov הן <a href="https://data.gov.il/dataset/tikufim-2021" target="_blank">ברמת קו</a> והן ברמת <a href="https://data.gov.il/dataset/tikufim_station_2022" target="_blank">תחנה</a></p><p>בנוסף למשרד יש מערכת רישוי ומערכת BI שמאפשרת שאילתות גם יותר ממוקדות ככל הנדרש.</p><p><br /></p><p>כך עברנו בשנים ספורות ממצב של <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/02/blog-post_26.html" target="_blank">היעדר מידע</a>, למצב של הצפת מידע, ועכשיו נתקלנו בבעיה ההפוכה, איך לחלץ מהמידע הרב את המידע המדויק המפורט שאני רוצה.</p><p>כשאני אומר "אני" אני מתכוון למתכנני תחבורה ציבורית כמוני, שלפעמים מתעסקים בכל מיני שאלות מאד ספציפיות, אבל לעיתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים קשה כדי להוציא מידע די רגיל ושכיח. זה מה שיובל ואני ביקשנו לפתור. בעיקר על ידי שימוש באמירה "Less is more". </p><p>אז מה עשינו?</p><p>1. הגדרנו שתמיד נעבוד במערכת עם שבוע מייצג, כלומר היחידה הבסיסית שלנו היא שבוע ורק שבועות בלי חגים.</p><p>2. הגדרנו שאחנו רוצים לעשות ממוצע של כמה שבועות שגרה כאלה בכל רבעון, כדי שאירועים נקודתיים יורת כמו איזושהי תאונה באמצע איילון לא ישבשו לי את הנתונים. לכן הגדרנו בכל רבעון (למעט ברבעון של חופשת הקיץ) שישה שבועות של שגרה. ואנחנו מציגים את נתוני הממוצע של אותם שישה שבועות. להלן הפירוט כפי שהוא מופיע באתר מר-קו.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzMz45NVScn2ulLk_ggqoZugPoaoLvqO1MWAmie9b6ZCEUxcxkVRUnaY0lWK49vFgtyDvlIY-9juV0i8HJh6e_BzncMF3E_Zq0Gl8fs4YwZP3wTD3yqCQo0WcDTKNXP6HimltHZMO-eTe3VIR_CXbor9p5JwcUWEi3jF7deDo6kQ_-ZfgJQngOpFYw" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="598" data-original-width="1196" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzMz45NVScn2ulLk_ggqoZugPoaoLvqO1MWAmie9b6ZCEUxcxkVRUnaY0lWK49vFgtyDvlIY-9juV0i8HJh6e_BzncMF3E_Zq0Gl8fs4YwZP3wTD3yqCQo0WcDTKNXP6HimltHZMO-eTe3VIR_CXbor9p5JwcUWEi3jF7deDo6kQ_-ZfgJQngOpFYw=w640-h320" width="640" /></a></div><br /><br /><p></p><p>3. הגדרנו תאריך קובע לרישוי (נתוני הלו"ז, המסלול והתחנות) של השבוע האחרון מבין שבועות השגרה. אם במקרה שינו את הקו בדיוק באמצע התקופה זה חבל, אבל זה לא מחובתנו להכיר כל אירוע כזה אלא מחובת זה שבוחן את הקווים להכיר אותם. מתוך ידיעה שהמערכות האחרות, המסובכות אך המפורטות יותר, עומדות לרשותו אם ירצה.</p><p>הרציונל מאחורי הגדרת התקופות היא שבבדיקה של שירות בשגרה אנחנו תמיד מסתכלים על העבר הקרוב כדי לשנות משהו בעתיד. אנחנו צריכים את התמונה הכי נכונה ומדויקת של העבר, בודרך כלל זה בקווים שלא נגעו בהם שנים, כדי להסיק מסקנות לגבי העתיד ומה צריך ואפשר לשנות. זה השימוש של מר-קו. לכן גם, בשם הפשטות אנחנו מציגים אך ורק את תמונת המצב האחרונה ולא שינוי לאורך זמן. מי שרוצה לבדוק כיצד שינוי שעשה השפיע על הקו יצטרך ללכת למערכות אחרות (ובדרך כלל אלה שאילתות מורכבות שמערבות מספר קווים שמשפיעים הדדית אחד על השני).</p><p>4. הגדרנו סט של קריטריונים מתוך הרישוי שחשוב לנו להציג (מפעיל, אשכול, מחוז, מק"ט קו, סוג אוטובוס וכו'). וגם הופפנו הערה למתכנן של תחנות או יישובים שהם ייחודיים לאותו קו, שידע לגעת בהם בזהירות כדי לא לפגוע בכיסוי בלי לשים לב. בדיעבד זה מדהים כמה זמן חסכנו לציבור המתכננים רק מהיכולת הפשוטה להקליד מספר קו ולקבל את המק"ט שלו, או את היקף הקילומטר השבועי שלו, במקום להיכנס למערכות משרד התחבורה בשביל זה...</p><p>5. הוספנו כבר לנתונים העיקריים מהרישוי גם קצת נתונים כלליים מהמסלקה, שעליהם אחר כך נפרט יותר. ממוצע הנוסעים ביום חול ובשבוע, וכן ממוצע הנוסעים לנסיעה, שזה חלוקה פשוטה בין מספר הנסיעות ברישוי למספר הנוסעים הכללי.</p><p>רק בזה חסכנו הרבה זמן למתכננים שזה נתון די חשוב לנו בשביל להבין את מהות הקו. אנחנו מציגים את הנתונים ברמת כל הקו אבל גם מאפשר לגלול ולפתוח ברמת הכיוון. זה נראה כך.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiPOI25xo53_V0lxhTK_oKizQtl7Fh54SLOqkQWeAnaLOc3t8vnBmBy_q-PRnPHoF32wHiXJWu01AJzqNYZn0E4MSx00FjQRQLD7Bwqz7tfsksTzuNG0Wgdoj1YNUvD0utjwmFrfy5q6xyWxBvDvZ34cFcEvlz9Gn6a4wNgFeBhJSopjcr3HNeXT6Kc" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="798" data-original-width="1199" height="426" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiPOI25xo53_V0lxhTK_oKizQtl7Fh54SLOqkQWeAnaLOc3t8vnBmBy_q-PRnPHoF32wHiXJWu01AJzqNYZn0E4MSx00FjQRQLD7Bwqz7tfsksTzuNG0Wgdoj1YNUvD0utjwmFrfy5q6xyWxBvDvZ34cFcEvlz9Gn6a4wNgFeBhJSopjcr3HNeXT6Kc=w640-h426" width="640" /></a></div><br />בהמשך אנחנו מציגים את התדירות השעתית של הקו ומעליו את ממוצע הנוסעים בכל שעה ושעה ביום שבחרנו. תראו איזה יופי רואים בקו 71 שבחרתי להדגמה זו את הגמל כפול הדבשת מחולון לתל אביב בבוקר (דווקא כיוון 2 בהקשר של הקו הזה - מסומן באדום) ואת הגמל ההפוך בכיוון חזור לחולון אחר הצהריים וכן את ההתאמה של התדירות השעתית לפיק הזה.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg0NmzgWgSKVf1-zgcqssJweU4a1vqRtdTMyySaqb1s0RI7JM0b5h5YyswhFBMs_unTLY2tN5TFBWBMyuTn8Kp9I4HjFsaxQC360T8MtWYtRMTCCFso6kqrbRq2PnP9gdK3_Bwgpmm_TvOLa83ATkmdl9inxfd4BJw-N8iGnkGQAagGAKuTF8vdhhDk" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="589" data-original-width="451" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg0NmzgWgSKVf1-zgcqssJweU4a1vqRtdTMyySaqb1s0RI7JM0b5h5YyswhFBMs_unTLY2tN5TFBWBMyuTn8Kp9I4HjFsaxQC360T8MtWYtRMTCCFso6kqrbRq2PnP9gdK3_Bwgpmm_TvOLa83ATkmdl9inxfd4BJw-N8iGnkGQAagGAKuTF8vdhhDk=w491-h640" width="491" /></a></div><br />שימו לב שאפשר להוריד את המידע הזה ב-CSV. בכך גם יצרנו כלי פשוט ליצירת תדירות שעתית של קו באקסל (שלא תאמינו כמה זה היה מסובך קודם לחלץ אותו) וגם אפשרנו באופן מיידי להצליב אותו עם מספר הנוסעים באותה שעה. אם כי חשוב להגיד, עד לאחרונה לא יכולנו לחבר את הנוסעים לנסיעה ספציפית. ולכן אנחנו מציגים שעת תיקוף, ייתכן שנשנה את זה בהמשך.<p></p><p>לבסוף אנו מציגים את מסלול הקו והעליה בתחנות לאורכו, ואת המידע הזה אנחנו מציגים ברמת חלופות הקו כי אחרת הוא צובר טעויות. בעוד מסלול הקו לקוח מהרישוי והוא אמין, המידע על מספר הנוסעים בכל תחנה ותחנה עדיין סובל ממספר רעשים בקליטת הנתונים אז כבדוהו וחשדוהו. בעיקר אם אתם רואים תחנה ראשונה באמצע השדות שהיא חזקה באופן מפתיע, זה כנראה סתם תחנה שקלטה נסיעות שלא ידעו לאן לשייך אותן...</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjCRjaeAmWisJrs79Dah2KnhSfgsV76HSyhUSQARWohbzpYLvDF038Ef4YfJsdrtgMaWDjoqhcBozSQXx-oF1W7iC5Cka9UqIZzYrYiLj5_ycvwFE3RbGYaIZqBNgsZwO0ZieTezl1Xx03Y9m-zPpFH-1aPvfOzeUOqFDX36fJJE61hCxMeUnHu-Gco" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="690" data-original-width="294" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjCRjaeAmWisJrs79Dah2KnhSfgsV76HSyhUSQARWohbzpYLvDF038Ef4YfJsdrtgMaWDjoqhcBozSQXx-oF1W7iC5Cka9UqIZzYrYiLj5_ycvwFE3RbGYaIZqBNgsZwO0ZieTezl1Xx03Y9m-zPpFH-1aPvfOzeUOqFDX36fJJE61hCxMeUnHu-Gco=w272-h640" width="272" /></a></div><br />שימו לב שיובל הכניס חיווי של עצמת התחנה ביחס לתחנות האחרות לקו בגודל העיגול. גם את המידע הזה קל להוצאה לCSV ומשם לאקסל להמשך ניתוחים והצלבות.<p></p><p><br /></p><p><u>גברת תחנה</u></p><p>זה לא שם רשמי, אבל לפעמים אנחנו דווקא רוצים לבחון תחנה ולראות איזה קווים עוברים דרכה. נוכל לכתוב בשורת החיפוש את המילה תחנה ואחריה מק"ט תחנה אם אנחנו יודעים אותו, אבל גם אם לא, נבחר קו שעובר בתחנה שאנחנו רוצים לבדוק, נרחף מעליה ונקבל קצת מידע עליה. שם התחנה יהיה לינק שאפשר ללחוץ עליו כדי לעבור לעולם חדש ומופלא.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiBNwr4WF053rWIw8X7-Tg9nejUrDjDAqyTuM_UZdXroC0r81vQvH__NJPoNFe8mm9wzNENuI9yPNb3dNoC9qFNrrJoN24Hxrwm4uvf8KjZeg89PpJ6XPu_dyL-qbz8E8qMP9VZLwyFXlkSFT45B8bOaBNhQoMt9pGoaQNwGgJ1YXFntp_zCcwjZLRi" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="681" data-original-width="742" height="368" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiBNwr4WF053rWIw8X7-Tg9nejUrDjDAqyTuM_UZdXroC0r81vQvH__NJPoNFe8mm9wzNENuI9yPNb3dNoC9qFNrrJoN24Hxrwm4uvf8KjZeg89PpJ6XPu_dyL-qbz8E8qMP9VZLwyFXlkSFT45B8bOaBNhQoMt9pGoaQNwGgJ1YXFntp_zCcwjZLRi=w400-h368" width="400" /></a></div>זאת התחנה שלנו, (בכוונה בחרתי הדגמה תחנה עם מספר קווים "רגוע") - נוכל לראות שקו 71 הוא רק השני הכי חזק בתחנה, עם 245 עולים בשבוע.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEigHjBC2F1m0f3SLt5RkLKKC7tyGmhHRcHgilMt7FLsp1_eZyCRvCVeyADtxr40lQ2Rh9Gp9NXNfUsc_v-qT51dU_CMxTCb7_weRYe0YO4-8obcdcZ1Nw7VGEqvdC1fXSAHvb-d4cPNvRxWRJfXpfoH29eZAgKvwKHDr457vQMNzdUQzpHq_8yAh53j" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="509" data-original-width="1025" height="199" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEigHjBC2F1m0f3SLt5RkLKKC7tyGmhHRcHgilMt7FLsp1_eZyCRvCVeyADtxr40lQ2Rh9Gp9NXNfUsc_v-qT51dU_CMxTCb7_weRYe0YO4-8obcdcZ1Nw7VGEqvdC1fXSAHvb-d4cPNvRxWRJfXpfoH29eZAgKvwKHDr457vQMNzdUQzpHq_8yAh53j=w400-h199" width="400" /></a></div>בהמשך אנחנו יכולים לבחור גם להציג את הקו שלנו לבד עם היקף העולים בכל תחנה כמו קודם או, אולי להציג כמה קווים או כמה חלופות קווים שונות ביחד על מפה.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEizvOC5eEw_TVma5R9Qx_p6JNR7zAcqjxFLR-QM1mDaxE9a8PWyFq35AMZKeknfL-Yp9FSPlRctFzfbS7oBSL39KSULA-ZGlupIv28LjS5yYRuKS_Q0-ocpZybgOeVWzMuU4EmqN2gVx7bomf3BIjKwOC7HIE85jnPAnCquVauN11gOYuiix4hyJJA2" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="758" data-original-width="801" height="605" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEizvOC5eEw_TVma5R9Qx_p6JNR7zAcqjxFLR-QM1mDaxE9a8PWyFq35AMZKeknfL-Yp9FSPlRctFzfbS7oBSL39KSULA-ZGlupIv28LjS5yYRuKS_Q0-ocpZybgOeVWzMuU4EmqN2gVx7bomf3BIjKwOC7HIE85jnPAnCquVauN11gOYuiix4hyJJA2=w640-h605" width="640" /></a></div><br /><br /><p></p><p>יובל ואני ממשיכים קצת לחשוב על תוספות שונות לאתר אבל בגדול חלק גדול מהעבודה שלנו היא להבין מה לא להכניס כדי לא לייצר מערכת איטית ומסורבלת. המטרה של המערכת מאד בסיסית וככזו כנראה תישאר.<br /><br /><br /></p><p><b><u>"זווית לתח"צ" עם יובל כרמי</u></b></p><p>אחת לכמה זמן מארגן אגף תכנון ומדידה הרצאה מקצועית במסגרת הנקראת "זווית לתח"צ".</p><p>ההרצאה האחרונה היתה של יובל כרמי, שעובד איתי בחדר לידי כחוקר תחבורה והקים ביחד איתי את פלטפורמת <a href="https://www.markav.net/" target="_blank">"מר-קו"</a>.</p><p>(הוא אחראי גם על החזון וגם על ההקמה, אני על האיפיון).</p><p>מעבר לחשיבה המקורית של יובל הוא גם מרצה בחסד, וסטורי-טלר אמיתי, אז ההרצאה שלו היא ממש דובדבן. מומלץ לכולם, </p><p><br /></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/E2ZM2j6kpuI" width="320" youtube-src-id="E2ZM2j6kpuI"></iframe></div><div><br /></div><p><br /></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><br /><p></p><p><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-14577695899801574512022-12-11T01:07:00.005-08:002022-12-25T22:47:15.306-08:00בואו ונבנה מסופים!!!<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhBJyL_WVgXEmRKJdTqRXF7Dq_oVyOY_SX97PQbnh-V3qgsJDaVAHwb9UAvlEUN4kE2hdoue971lC8z-tFkJG4-jXbZlA1pitcA1Vy-q0YQD_cxayDu0IXC6D8TDdrqHPWWkUu0cbw_j3uCUHXDvjN0o7ICuszj3DmMiCyhFu2y1iBBfUZNyDyjaxZw" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="377" data-original-width="943" height="160" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhBJyL_WVgXEmRKJdTqRXF7Dq_oVyOY_SX97PQbnh-V3qgsJDaVAHwb9UAvlEUN4kE2hdoue971lC8z-tFkJG4-jXbZlA1pitcA1Vy-q0YQD_cxayDu0IXC6D8TDdrqHPWWkUu0cbw_j3uCUHXDvjN0o7ICuszj3DmMiCyhFu2y1iBBfUZNyDyjaxZw=w400-h160" width="400" /></a></div><p></p><p style="text-align: justify;">כתבתי בעבר על החשיבות של תחנות קצה ומסופים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/02/blog-post.html" target="_blank">כאן</a>, והסברתי על סוגיהם. בפוסט הזה נדבר קצת על ההסטוריה, על ההווה ובעיקר על העתיד, כי נעשית עבודה רבה מאד בתחום הזה בשנים האחרונות.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>קצת הסטוריה:</u></b></p><p style="text-align: justify;">לאורך מרבית שנות המדינה, מפעילי התחבורה הציבורית העיקריים (אגד ודן) שלטו ביד רמה בכל האספקטים של תכנון ותפעול התחבורה הציבורית. המדינה התייחסה אליהם כאל "מסיעים לאומיים" למרות שהם לא באמת היו כאלה והיה לה נוח להעביר את האחריות במלואה אליהם ולקיים דיונים רק על תקציבים נדרשים פה ושם. </p><p style="text-align: justify;">גם האחריות על מסופים עברה אליהם, בכל הקשור לתחנות מרכזיות המדינה פשוט "תרמה" להם קרקעות מדינה במקומות הכי מבוקשים ונכונים במרכזי הערים בכדי שיקימו בהם תחנות מרכזיות, וכך הוקמו לדוגמה התחנות המרכזיות בעפולה (1958), בטבריה (1959), בהרצליה (1960), בחדרה (1964), באשקלון (1965), בבאר שבע (1967), באילת (1974) ובעוד מקומות.</p><p style="text-align: justify;">אותן תחנות מרכזיות שימשו כמוקד היציאה והסיום של הקווים ולכן השירות העירוני ברוב הערים האלה דמה ל"פרח" - קווים שכונתיים מעגליים היוצאים מהתחנה המרכזית ומסיימים בה. זהו סוג שירות שטוב לערים קטנות בלבד, ויתרונו הוא בעיקר בכך שהוא חוסך תשתיות אחרות, הן של מסופים בקצות העיר, והן של תחנות משני צידי הרחוב. לרוע המזל ככל שהעיר גדלה כך אופי השירות המעגלי הופך לפחות רלוונטי, אך בערים רבות הוא נשאר שנים רבות וגם היום ניתן למצוא לו הדים.</p><p style="text-align: justify;">התחנות המרכזיות מילאו גם את כל צרכי חניית הלילה, התדלוק, השטיפה ומשרדי ה"סניף". וזאת למרות שמדובר בשימושים שמרכז העיר לא כל כך אוהב בתוכו. הן שיקפו בצורה הטובה ביותר את <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_29.html" target="_blank">היעילות </a>שהמפעילים שאפו אליה, לעיתים על חשבון צרכי הציבור.</p><p style="text-align: justify;">כשהערים גדלו היה צורך גם במסופים נוספים, גם כאן לפעמים המדינה ולפעמים הרשות המקומית עזרה באיתור המסופים והשגת השטח עבור המפעילות (חניון דן בארלוזרוב כדוגמה) ולפעמים הקואופרטיב עצמו בא בדין ודברים עם בעל קרקע מקומי או עם מנהל מקרקעי ישראל להחכרת שטח למסוף או מוסך ששימש גם כמסוף כדוגמת המוסך המרכזי בא.ת. כרמיאל או בא.ת. בית שמש, וגם נושא תחנות הקצה ברחוב טופל על ידי אנשי המקצוע של אגד מול מהנדסי העיר ללא מעורבות העירייה (לרוב הוצבו דרישות מאד צנועות מטעם הקואופרטיב, רק סימון מתאים על המדרכה שיספק מקום לאוטובוס לעצור) </p><p style="text-align: justify;">בתקופה טרם תקופת התחרות בתחבורה הציבורית מנתה המחלקה באגד שהיתה אחראית על איתור התשתיות הנדרשות כ-40 איש. כלומר מחלקה רצינית ומכובדת, שכללה גם אנשי רכש וקניין וגם מהנדסי תנועה מוכשרים. אך הגישה הכללית היתה שהנהגים יקבלו את כל צרכיהם באותן תחנות מרכזיות או מסופים/מוסכים שכללו גם קפיטריה, ואילו בתחנות קצה ברחוב ניתן להסתפק ב"צרכי האוטובוס בלבד" וללא מתן מענה לנהג. אז כהיום, תכנון הקווים הושפע ממיקום המסופים הזמינים כך שבכל קו לפחות בקצה אחד של הקו היה אמור להיום מסוף מוסדר.</p><p style="text-align: justify;">ב-1998 נקבעה החלטת הממשלה בדבר התחרות בענף האוטובוסים, משרד התחבורה הקים את אגף התחבורה הציבורית והחל לעסוק בעוד נושאים הקשרים בתח"צ מלבד העברת כסף למפעילות. כבר בינואר אותה שנה פרסם משרד התחבורה <a href="http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HanhayotTihnunNetivim.pdf" target="_blank">"הנחיות לתכנון נתיבים לתחבורה ציבורית" </a>בעבודה גדולה ומושקעת עם מיטב המומחים הן מהמשרד והן מצד מפעילות התח"צ. למיטב ידיעתי אלה ההנחיות הראשונות שהוציא משרד התחבורה הנוגעות לתחבורה ציבורית מאז ומעולם. ובועדת ההיגוי היתה חברה גם אינג' סימונה גולדנברג, ראש תחום תכנון תחבורה ציבורית, אשר המשיכה עם מפעל ההנחיות לתח"צ בהמשך הקריירה שלה. </p><p style="text-align: justify;">ב-2003 הוציאה סימונה את<a href="https://www.gov.il/BlobFolder/policy/calculation_quantitative_program_bus_terminal/he/PublicTrusnportPrograma.pdf" target="_blank"> "חישוב פרוגרמה כמותית למסוף אוטובוסים",</a> אשר הסביר כיצד, בהינתן היקף השירות הנדרש הידוע ממסוף, יש לחשב את מספר הרציפים ואת מספר החניות התפעוליות בעורף המסוף, תוך שהיא מעלה את התורה שבעל-פה (שהיתה אצורה אצל מומחי אגד ודן) לראשונה על הכתב במסמך רשמי של המדינה, והשרישה מושגים חשובים בעולם המסופים כגון אזור מקווה, מתח"ם ועוד. אינג' סימונה גולדנברג גם הוציאה<a href="http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/tahanot-otobus.pdf" target="_blank"> הנחיות לתכנון מקבצי תחנות אוטובוס</a>, כתבה הנחיות <a href="http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/tahanot-rachevet.pdf" target="_blank">לשילוב אוטובוסים בתחנות רכבת</a> וגם היתה בצוות ההיגוי ל"ספר" שנקרא<a href="http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/tahanot-otobus.pdf" target="_blank"> "הנחיות לתכנון תפעולי וגיאומטרי של מרכזי תחבורה משולבים"</a> .</p><p style="text-align: justify;"> "הנחיות סימונה", כפי שנודעו בקרב כל העוסקים במלאכה בשמם הכולל, הפכו לאורים ולתומים של מתכנני המסופים בארץ. עשרות פרוגרמות למסופים נכתבו בהתבסס על ההנחיות שכתבה וגם פרק התשתיות בהנחיות ל<a href="https://www.gov.il/he/departments/policies/guidelines_for_public_transport_planning" target="_blank">תכנון ותפעול תח"צ מ-2016</a> <a href="https://www.gov.il/he/departments/policies/guidelines_for_preparing_programs_for_infrastructure_facilities_for_operating_public_transportation_on_buses" target="_blank">וסט הנחיות טרי מ-2022 </a>להכנת פרוגרמות למסופים מתבססות עדיין במידה רבה על עבודתה המדהימה ורק מעדכנות אותה.</p><p style="text-align: justify;">כנראה שנדרש פוסט נפרד לשאלה - איך בדיוק מכינים פרוגרמות למסופים. מי שמתעניין בנושא בינתיים מוזמן לקרוא את ההנחיות. חובה לאנשי המקצוע שבין קוראיי.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEimqJ2mVXD4i2dja5vDWmFgbUNmgV7igsXaj0bDygT0Mzryezrh1VSexbxoo11ymfOaOfnGei4O8rm_QBoqawTOTKoB77vVeg7ubZi-2Rv5h-S9FK8wxnm9QnBgxhQQTFT9uCUSP13nO3mUNgsag3gbDTFvqu51m-wQ4N9SGT2BDLZiajrgRTeTwnGg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="799" data-original-width="590" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEimqJ2mVXD4i2dja5vDWmFgbUNmgV7igsXaj0bDygT0Mzryezrh1VSexbxoo11ymfOaOfnGei4O8rm_QBoqawTOTKoB77vVeg7ubZi-2Rv5h-S9FK8wxnm9QnBgxhQQTFT9uCUSP13nO3mUNgsag3gbDTFvqu51m-wQ4N9SGT2BDLZiajrgRTeTwnGg" width="177" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><a href="https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_for_preparing_programs_for_infrastructure_facilities_for_operating_public_transportation_on_buses/he/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%20%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%202022.pdf" target="_blank">לינק להנחיות</a></td></tr></tbody></table>הוספתי אותו גם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page.html" target="_blank">לספריה שלי</a><br /><p></p><p style="text-align: justify;">רק נזכיר שיש כמה סוגי מסופים שונים כפי שמוסבר יפה בתרשים הבא:</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjdhqjmzBziniGBYrEVfVQmjBMmL4tW_LanG30hHCZJ7MWcnwTnX0stck_PQ8e3Xw4bw-nUH9bGsCuvoghH-HC4cymMmMnS4LR5i0dLU6Z1YQIAzkOlUxH6Pcqlhtvo6nEKeqwb-sJSAK1tAT2YznJnH8gdFbR13Y0V0LyFl_GQCf-7LMcLRUaIpjif" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="244" data-original-width="956" height="103" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjdhqjmzBziniGBYrEVfVQmjBMmL4tW_LanG30hHCZJ7MWcnwTnX0stck_PQ8e3Xw4bw-nUH9bGsCuvoghH-HC4cymMmMnS4LR5i0dLU6Z1YQIAzkOlUxH6Pcqlhtvo6nEKeqwb-sJSAK1tAT2YznJnH8gdFbR13Y0V0LyFl_GQCf-7LMcLRUaIpjif=w400-h103" width="400" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">על אף עבודתה החלוצית של סימונה בתחום ההנחיות, בשנים הראשונות לפעולתו אגף תח"צ היה עסוק עד מעל לראש בהיכרות עם עולם המכרזים והמפעילים החדשים, טיוב מערכת הקווים המנוונת שקיבל עליה את אחריותו לאחר כ-50 שנות הזנחה מצד משרד התחבורה, והוספת שירות היכן שצריך. אגד ודן צמצמו ולבסוף ביטלו לחלוטין את המחלקות שלהן שעסקו בהשגת מסופים (כי זה הפך לתפקיד של המדינה) אך המדינה עוד לא היתה בשלה להיכנס לנעליהם המקצועיות בקנה מידה מלא. על כל מסוף שנפתח ביוזמה נקודתית כזו או אחרת, היו שניים או שלושה שהיו בסכנת סגירה כי ההסכם עם בעל הקרקע פג, וההתנערות של אגד ודן מנושא המסופים הביא גם להגדלת הלחצים מצידם להפיכתם לנכסים נדל"ניים מניבים יותר ו"שהמדינה תשבור את הראש". כך קרה בדן עם זרוע הנדל"ן שלה שהמירה את המתנות של המדינה משנות ה-60 בארלוזרוב 17, ובצ.ד. (בני ברק, מול קניון איילון), למגדלים רווחיים, וכך קרה עם אגד שמכרה את כל חברת הבת שלה "נצב"א - נכסי צאן ברזל אגד" ליזם קובי מיימון שאמנם לא קיבל את האישור מהמדינה להרוס כל <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/01/blog-post_28.html" target="_blank">התחנות המרכזיות</a> בישראל במחי יד ולבנות מה שבא לו, אבל בהחלט מנהל מאז קרב התשה מול המשרד על חשבון הנוסעים שמקבלים במתקנים שהוא אחראי עליהם רמת שירות לא מספקת ולעיתים גם מצליח בכך כדוגמת תחנה מרכזית הרצליה שהפכה לפרויקט מגורים ללא תחליף הולם לשירות שהיא סיפקה.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiYpc6zYnbhnCdKxG-kqmZiiSF1YfmQAnsRnMU991SCwtTl6D4sk-mq_eeTfnVQuXYih8EUKDw4C5Ipo3XVt82V2upnugN1umHi6ckDDXajVj5-LuQqjdLe_MMot4pHd8mFocz5tRW-zAfAYl5TIVFomp_JAxKaWmePztOBKWVnDyYvwXqn9ErPrDC8" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="666" data-original-width="451" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiYpc6zYnbhnCdKxG-kqmZiiSF1YfmQAnsRnMU991SCwtTl6D4sk-mq_eeTfnVQuXYih8EUKDw4C5Ipo3XVt82V2upnugN1umHi6ckDDXajVj5-LuQqjdLe_MMot4pHd8mFocz5tRW-zAfAYl5TIVFomp_JAxKaWmePztOBKWVnDyYvwXqn9ErPrDC8=w272-h400" width="272" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דוגמה אחת מיני רבות - מקור: <a href="http://www.transportation.org.il/sites/default/files/pirsum/sp_khn_tqtsvb_vhqtst_shtkhym_ltvbt_mtqny_tkhbvrh_tsybvryt.pdf">כאן</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">במקביל, היקף התחבורה הציבורית בישראל, שלא גדל מאז שנות ה-60, החל לצמוח בזכות תוכנית התחרות, ומ-2004 עד 2019 היקף התחבורה הציבורית הכפיל את עצמו. וזאת כמעט ללא הגדלה של מלאי המסופים. תקופת הביניים בה אפשר היה "לא להתעסק" עם תפוח האדמה הלוהט עברה והיה ברור שהמדינה חייבת תוכנית כוללת לבניית והסדרת מסופים אם היא רוצה תחבורה ציבורית איכותית. ובעיקר אם רוצים להמשיך את תנופת ההתפתחות ולהכפיל את היקף השירות שוב עד 2040 (במקביל לבניית רכבות קלות, רכבות ומטרו, בניגוד למה שחושבים אוטבווסים הם אמצעים משלימים למערכות הסעת המונים ולא תחליפיים ולכן הם גדלים ביחד).</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgMgIQa-Bnk96HJiBAL-WgxWA1hLD6qUYRvLfQhaScXzjpbfmAyy8R7NfsHxhdzccbfPV-Tov4enl8GXHOfNfbEWLGRUHPIa4v5gnyrx8p_7Y02DLxaollxi1z7RQGunbIE_5aRrq8JaF4s_ieunC6yKytWvT3bJI7mprMT271gg1jNOAnGwOciYpIJ" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="488" data-original-width="1201" height="163" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgMgIQa-Bnk96HJiBAL-WgxWA1hLD6qUYRvLfQhaScXzjpbfmAyy8R7NfsHxhdzccbfPV-Tov4enl8GXHOfNfbEWLGRUHPIa4v5gnyrx8p_7Y02DLxaollxi1z7RQGunbIE_5aRrq8JaF4s_ieunC6yKytWvT3bJI7mprMT271gg1jNOAnGwOciYpIJ=w400-h163" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_for_preparing_programs_for_infrastructure_facilities_for_operating_public_transportation_on_buses/he/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%20%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%202022.pdf" target="_blank">כאן</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">עבודה שעשתה נתיבי איילון על היחס בין הרצוי למצוי מבחינת מסופים בגוש דן, בערך ב-2014 הראתה שחסרים לנו מעל 100 דונם באזור הכי צפוף בישראל. גם בירושלים התוכניות לפינוי חניון בנייני האומה במסגרת פרויקט שער העיר צברו תאוצה והם קצת עמדו בפני שוקת שבורה. מה עושים עם כל האוטובוסים האלה? בעיות החלו לתגלע גם במקומות אחרים שבהם המפעילים "נשלחו להתסדר לבד" וגילו שהם לא מצליחים למצוא קרקע פנויה בטוחה לכל תקופת ההפעלה שלהם. היה ברור שצריך להתחיל לעשות סדר בנושא.</p><p style="text-align: justify;">הסנונית הראשונה היתה מינוי אחראית תשתיות ברשות הארצית לתח"צ ב-2017, לראשונה מאז ומעולם היתה במשרד התחבורה פונקציה שתפקידה להתמחות בנושא. היא המשיכה את עבודצת נתיבי איילון במיפוי המסופים הקיימים והפערים לעומת הרצוי בכל הארץ והמספרים היו פחות או יותר מבהילים. </p><p style="text-align: justify;">להלן נתונים ממצגת מ-2021 שתוכלו לראות את כולה <a href="http://www.transportation.org.il/sites/default/files/pirsum/sp_khn_tqtsvb_vhqtst_shtkhym_ltvbt_mtqny_tkhbvrh_tsybvryt.pdf" target="_blank">כאן</a>.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg8Jv_XDMRyowGGUegT-JhXcsiPfpAS6BSleHxJ-1QW4dzgAIfHBax4nOUnjn4CjDmGf64xoim8tq5CbxMvmiwdYwTLNnxE1qhyPfwx11f71Q7TaizXWltVFwBObnzYTWoZZeGGbhcJWutxJDWPcsIq4xnUSQ5m8-QL_HKFur7ORv587AdBMtr12rXZ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="712" data-original-width="1722" height="264" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg8Jv_XDMRyowGGUegT-JhXcsiPfpAS6BSleHxJ-1QW4dzgAIfHBax4nOUnjn4CjDmGf64xoim8tq5CbxMvmiwdYwTLNnxE1qhyPfwx11f71Q7TaizXWltVFwBObnzYTWoZZeGGbhcJWutxJDWPcsIq4xnUSQ5m8-QL_HKFur7ORv587AdBMtr12rXZ=w640-h264" width="640" /></a></div><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;">ב-2019 הוקם ברשות אגף תכנון ומדידה, שכלל גם את אחראית התשתיות במסגרת חלק ה"תכנון". וצבא אנשי המקצוע הנדרש לצורך ביצוע המשימה האדירה של התנעת הטיפול במסופים החל להתגבש בדמות צוותים ייעודיים בגופי הסמך בצוות תוכנית אב ירושלים, בנתיבי איילון, ובמינהלות המסייעות לרשות. הפערים המבהילים שהתגלו תורגמו <a href="https://data.gov.il/dataset/bus_terminal_strat" target="_blank">לתוכנית אב למסופים</a> וממנה לתוכניות אופרטיביות בשטח. יש צורך בהגעה ל-5,000 דונם מסופים, רובם באזורי הביקוש, וזו לא משימה פשוטה בארצנו הצפופה. אוסיף שגם העבודה על הסדרת תחנות הקצה והקמת מבני התרעננות לנהגים צברה ועדיין צוברת תאוצה.</p><p style="text-align: justify;">אחד הטריגרים לנושא היה סוגיית חישמול האוטובוסים. משרד התחבורה שם לעצמו יעד שאפתני לחשמל 60% מהצי העירוני עד 2026, שזה בערך 3,000 אוטובוסים. אבל אוטובוסים צריכים מקום להיטען בלילה. זו סוגייה לא פשוטה שדורשת היערכות של חברת חשמל, בניית חדרי שנאים, התאמת תשתיות ועוד, ופשוט אי אפשר לעשות אותה כשהקרקע של המסוף מוחכרת למספר שנים מועט על ידי בעלים פרטיים או כשהייעוד שלה הוא לא ייעוד תחבורה. לכן החסם העיקרי בחישמול הצי לא היה (רק) חברת חשמל, או (רק) כסף, אלא חוסר אמיתי בחניונים גדולים בבעלות המדינה ובייעוד סטטוטורי לתחבורה.</p><p style="text-align: justify;">הותנעו מהלכים רוחביים שמטרתם יצירת מלאי הקרקע הזה ויצירת התכנון ואחר כך הביצוע של המסופים עליו, והחשיבות של המסופים הלכה ועלתה ממשרד התחבורה גם לדרג הארצי כאשר הם הוכרזו, בצדק, כתשתית בעלת חשיבות לאומית. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/12/blog-post_28.html" target="_blank">הות"ל</a> גויס לתמונה לעזרה בכל הנושא של איתור הקרקעות ומימוש ההקמה והוכרזו כמה תת"לים חדשים שתפקידם להסיר את החסמים הסטטוטוריים ולממש את המסופים המתוכננים. גם זה, לראשונה בהסטוריה של הות"ל ושל מדינת ישראל. </p><p style="text-align: justify;">המסופים החדשים החלו להשתדרג ולהיבנות ואת הפירות אנחנו רק מתחילים לקצור בימים אלה.</p><p style="text-align: justify;">התמונות הבאות הן מתוך כנס שעסק בהתקדמות הרבה בנושא זה שנערך ביום חמישי 08.12.2022.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjbS1E9DqALYa6xFgk98V0cxoc7lrDKoqCcCwBD5OwU-Z-MPvXBCrDWsNTnzG3xHCUuheUgmdkNeN3R555V_xyz6VX_dtJ192P5E0ruJPR3ihuYJwy5tXCBrq_2ioiPom1vE0iwp_IhjPz0DLdjzJpUtu4-ow3o1x5bvOtbDpldECYSiMVUL5gCpAjy" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="684" data-original-width="1179" height="372" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjbS1E9DqALYa6xFgk98V0cxoc7lrDKoqCcCwBD5OwU-Z-MPvXBCrDWsNTnzG3xHCUuheUgmdkNeN3R555V_xyz6VX_dtJ192P5E0ruJPR3ihuYJwy5tXCBrq_2ioiPom1vE0iwp_IhjPz0DLdjzJpUtu4-ow3o1x5bvOtbDpldECYSiMVUL5gCpAjy=w640-h372" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi3t-SN0poGQS_GHq-54emLZzptRoMq9uzaA_Re8xDknmNwtZZ6RiTRACck_j1ctYwhoxT-4AS35XW3DO9WKT0XoaVNB3tDJKLxHNvGiofTkPV5TxTuvd0f7P8chQFIQ6-rdtgAJtU6afVe4PW8ZschhstfdbL55XYklkkJnhp1wPc3ZtZ7x9baNTDu" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="634" data-original-width="1165" height="348" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi3t-SN0poGQS_GHq-54emLZzptRoMq9uzaA_Re8xDknmNwtZZ6RiTRACck_j1ctYwhoxT-4AS35XW3DO9WKT0XoaVNB3tDJKLxHNvGiofTkPV5TxTuvd0f7P8chQFIQ6-rdtgAJtU6afVe4PW8ZschhstfdbL55XYklkkJnhp1wPc3ZtZ7x9baNTDu=w640-h348" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhVNoXXeBE3P9L8RN0PNgaQnq2aijvHE528C9u9xwealcrNtrcuikBleTIH6KJJgcGuQibX_Hrate50WvcykBkY_R5z5rFNFQmG2vko4zkFAn_mk-85WQFogG4a2jqdfB2cqxMSWlgUv1jWsDiRq8weZOgEvwZYdrmN-gyxygGszOeOqPxCx18g_L2L" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="809" data-original-width="1104" height="468" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhVNoXXeBE3P9L8RN0PNgaQnq2aijvHE528C9u9xwealcrNtrcuikBleTIH6KJJgcGuQibX_Hrate50WvcykBkY_R5z5rFNFQmG2vko4zkFAn_mk-85WQFogG4a2jqdfB2cqxMSWlgUv1jWsDiRq8weZOgEvwZYdrmN-gyxygGszOeOqPxCx18g_L2L=w640-h468" width="640" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgSTbqx1cjkrbwCZdHbkfxicFx3yvmyygNMSuqu98zViHBp7SAg54UDI2WHhhDZZY14jpZG-wqtxN6EHpYAJuFAbkmImGcOOnNgxzvihOCL2vTUJZik4mVSxjcpTC7FwzyZVaQfmrLXrK0bEtXxX66UIvI1nY6JPKTZMzyCJ0MN2N0JRtjnS7TWoJmp" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="823" data-original-width="1152" height="458" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgSTbqx1cjkrbwCZdHbkfxicFx3yvmyygNMSuqu98zViHBp7SAg54UDI2WHhhDZZY14jpZG-wqtxN6EHpYAJuFAbkmImGcOOnNgxzvihOCL2vTUJZik4mVSxjcpTC7FwzyZVaQfmrLXrK0bEtXxX66UIvI1nY6JPKTZMzyCJ0MN2N0JRtjnS7TWoJmp=w640-h458" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzbu8RnYBkMxFHtC6lNO4UAZhHOHsz8NlpMD6_6RjR7S4eTP3P71Bqffj_6O8IDDMi1bDsES1e-mHW59i7_5iKuGjiewYHKyUuaXvRvn4Bb1MmoSeMF6rtxySR_rpghNoRf7jdl_TrmL9nLvLSjdKXV7wMU2ptDJUv5e95qLJ6hNzxrbzYUAQGnJyY" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="768" data-original-width="1138" height="432" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjzbu8RnYBkMxFHtC6lNO4UAZhHOHsz8NlpMD6_6RjR7S4eTP3P71Bqffj_6O8IDDMi1bDsES1e-mHW59i7_5iKuGjiewYHKyUuaXvRvn4Bb1MmoSeMF6rtxySR_rpghNoRf7jdl_TrmL9nLvLSjdKXV7wMU2ptDJUv5e95qLJ6hNzxrbzYUAQGnJyY=w640-h432" width="640" /></a></div><br />היו גם תמונות של מסופים בשלבים מוקדמים יותר של עבודות עפר שלא צירפתי כאן והיתה גם הרצאה מעניינת של חברת מוריה על מסוף 4/9 המורכב בירושלים שייפתח כבר במרץ 2023 (ובמאי ייפתח מסוף הנוסעים הצמוד לו) ואליו יתפנו חלק מהאוטובוסים שחנו בעבר בבנייני האומה. הוא כאן בהדמיה מתחת לגג הירוק. בקיצור - עשייה, עשייה עשייה.<p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhHvfWpAb6U9CKjGJUjrwJvvshYvQ_nxBGSqGkCmWdH3NzN9XuuhW7gqHyfIa0TgZcQQQRisiOgKWt0x-tI_y4jnf-_WR2nuc1Y91eiytBiwB1BWKpLY0F1yNqxu0TxGGUp-s8_wJPa33OXczuS2BBRgIiGs9EUcv34T47NDp1H7kHHxzCAVA5X4J0O" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="294" data-original-width="667" height="282" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhHvfWpAb6U9CKjGJUjrwJvvshYvQ_nxBGSqGkCmWdH3NzN9XuuhW7gqHyfIa0TgZcQQQRisiOgKWt0x-tI_y4jnf-_WR2nuc1Y91eiytBiwB1BWKpLY0F1yNqxu0TxGGUp-s8_wJPa33OXczuS2BBRgIiGs9EUcv34T47NDp1H7kHHxzCAVA5X4J0O=w640-h282" width="640" /></a></div><br />כשרואים כל כך הרבה עשייה שנעשית על ידי כל כך הרבה אנשים טובים מרגישים הרבה אופטימיות. יישום התוכנית כאמור בעיצומו ובדרך גם מתמקצעים בעוד ועוד סוגיות הקשורות לעולם התוכן השלם הזה שנקרא תכנון, תחזוקת וניהול מסופים.<p></p><p style="text-align: justify;">גם סוגיית העיצוב של המסופים אמורים להשתפר בקרוב במדריך נוסף שיצא ויחסוך חלק מהויכוחים שקיימים היום עדיין כתוצאה מהיעדר סטנדרט.</p><p style="text-align: justify;">לא ציינתי אף אחד מהעוסקים במלאכה בשמו בעיקר מהחשש לשכוח מישהו ולהעליב אותו. מדובר בהמון אנשים טובים שנרתמו למטרה לסגור פער של עשרות שנים בקצב מטורף. שיהיה להם ולכולנו בהצלחה. מוטו מוביל אחד בבלוג הוא שחייבים לקיים המון פרויקטים במקביל כדי לראות תוצאות, כך גם אם פרויקט זה או אחר נחסם (וזה קורה), עדיין העשייה נמשכת בקצב ורואים שיפור משנה לשנה. הפרויקט הזה, על עשרות הפרויקטים המנוהלים בו מוכיח זאת בצורה מדהימה.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-77399691672277611122022-11-16T05:20:00.016-08:002022-12-04T22:58:48.264-08:00הצירים הירוקים של ברצלונה<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjh8R36irzvwPlUFRw1Quv9yxI9fjRXSQp6Gx3SKnzqNr4HMwu3BhVxdfx9SaLvOfHDzGycO7Sy1zXTYqzLMyW1hgY82rn_tyDvr4hMU8PdN1oEfkbsGbOo4ghmWrnFN3P51X5RSQk_fnBc7tqoPzBYLN680dQ7_czvcQwblhIzdcRxn69U5N_h4-XR" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="504" data-original-width="670" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjh8R36irzvwPlUFRw1Quv9yxI9fjRXSQp6Gx3SKnzqNr4HMwu3BhVxdfx9SaLvOfHDzGycO7Sy1zXTYqzLMyW1hgY82rn_tyDvr4hMU8PdN1oEfkbsGbOo4ghmWrnFN3P51X5RSQk_fnBc7tqoPzBYLN680dQ7_czvcQwblhIzdcRxn69U5N_h4-XR" width="319" /></a></div><br /><p></p><p>חזרתי עכשיו מסיור לימודי בברצלונה. הסיור התמקד כמובן בתחבורה הציבורית וספציפית בארגון מחדש שעשו ברשת האוטובוסים ועל כך אולי אכתוב פוסט בהמשך, אבל ברצלונה היא קודם כל עיר הולכי רגל. הפוסט הזה יעסוק בהם.</p><p>קורא א': יש, הוא הולך לדבר על הסופרבלוקס המפורסמים של ברצלונה :-)</p><p>קורא ב': אוף, גם הוא הולך לדבר על הסופרבלוקס של ברצלונה כמו כולם בשנתיים האחרונות :-(</p><p>קורא ג': מה זה סופרבלוקס?</p><p style="text-align: justify;">אז כן, אני הולך לדבר על הסופרבלוקס של ברצלונה, אבל בתקווה אעשה את זה בצורה יותר מורחבת ומחוברת לקונטקסט מכל מה שראיתי עד עכשיו בסרטונים ביוטיוב למינהם, וזה בזכות הרצאה נהדרת שקיבלנו מאדריכלית במשרד מהנדס העיר של ברצלונה שאחראית על הנושא. (ותודה <a href="https://www.barshai.co.il/" target="_blank">לזמר ברשאי</a> על ארגון ההרצאה הזאת וארגון הסיור המופתי בכלל).</p><p style="text-align: justify;">בסוף אעשה הקשר גם לתובנה מעניינת שיש לי לתכנון שנעשה בישראל בכלל ואיך אולי כדאי לנו לשנות את הקונספט התכנוני שלנו מן היסוד. אם אתם מכירים את ברצלונה כאת כף ידכם תקפצו לסוף.</p><p><br /></p><p><b><u>קצת הסטוריה</u></b></p><p style="text-align: justify;">ברצלונה נוסדה בתקופה הרומית, על גבעה קטנה ולא מרשימה בלב עמק פורה בין הרים לנמל טבעי, משם עברו עליה 1,800 שנים של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94" target="_blank">הסטוריה מרתקת </a>אך לא רלוונטית לפוסט זה, בה העיר נשארה פחות או יותר על אותה גבעה שבה נוסדה. </p><p style="text-align: justify;">במאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית והביאה איתה נהירה מטורפת של אנשים מהכפרים אל הערים בתקווה לעתיד טוב יותר. ברצלונה, כמו רבות אחרות, גדלה אל מחוץ לחומות ולבסוף הרסה אותן כליל והתפתחה באופן מאד אסתטי ויפה לאורך החוף והנמל, אך היא לא היתה שונה בהרבה מערים אחרות שעברו את אותו התהליך.</p><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjxfaKPMJVboClKSS2T1SKnDd0P9-e0HI3Mi8h2IdNDVocc0BYGDDsJde8scn0Yfs3EN-MBNjVu2xKfPnivPhdlaxUDNjMc0LQ6s5bbJk7hu_tXpLv4bl1lBFbZ15QFNh8dDD4dypuLyPMRZIUNMsQswkkOXjSi4JcOxDvKMm1E-LMu3N_KUUJ1Z_sN" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="764" data-original-width="1139" height="215" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjxfaKPMJVboClKSS2T1SKnDd0P9-e0HI3Mi8h2IdNDVocc0BYGDDsJde8scn0Yfs3EN-MBNjVu2xKfPnivPhdlaxUDNjMc0LQ6s5bbJk7hu_tXpLv4bl1lBFbZ15QFNh8dDD4dypuLyPMRZIUNMsQswkkOXjSi4JcOxDvKMm1E-LMu3N_KUUJ1Z_sN" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ברצלונה ב-1850 <br />מקור בערך בויקיפדיה העברית על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Barcelona_en_1850.jpg" target="_blank">תכנון עירוני בברצלונה</a></td></tr></tbody></table><br /><p></p><p style="text-align: justify;">הצורך בהמשך התרחבות הביא קצת אחרי אמצע המאה לכך שהעירייה שכרה את שירותיו של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A1_%D7%A1%D7%A8%D7%93%D7%94" target="_blank">אידלפונס סרדה</a> בכדי שיתכנן רובע חדש ענק ממזרח לעיר הקיימת. סרדה תכנן רשת של רחובות שתי וערב בריבועים כמעט מושלמים, והקפיד שהרחובות יהיו רחבים מאד (כעשרים מטר) בכדי לספק אור ואוויר שהיו דרושים מאד בעידן המהפכה התעשייתית. את הריבועים הוא <span style="background-color: white;">חתך בפינות באלכסונים באופן שיצר בכל מפגש של שני רחובות כיכר מוארת ומרווחת ששימשה גם כמקום מפגש לאנשים. כל הבניינים נבנו עם קו אפס לרחוב, עם חזית מסחרית ועם חצר פנימית. אותו רובע ענק קיבל את השם אישמפלה שאם אכתוב אותו באנגלית תבינו מיד למה הוא נקרא כך - "<b style="color: #202122; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">Eixample</b><span face="sans-serif" style="color: #202122; font-size: 14px;">" - </span><span style="color: #202122;"><span style="font-family: inherit;">כלומר רובע לדוגמה. </span></span><span style="color: #202122; font-family: inherit;">רובע אישמפלה על הפינות הקטומות שלו נהיה מזוהה מאד עם ברצלונה ועד היום זהו הרובע הגדול ביותר של העיר ומרכז החיים שלה.</span></span></p><p style="text-align: justify;"><span style="color: #202122;"><span style="background-color: white; font-family: inherit;">הימים ימי טרום הרכב הפרטי, הולך הרגל שלט במרחב הנעים שיצרו לו ומילא את הרחובות, כשמפעם לפעם הוא פינה את דרכו לכרכרה מזדמנת או לחשמלית חולפת. אותן כיכרות רחבות במפגש של כל שני רחובות באמת היו מקומות מפגש נעימים. </span></span></p><p style="text-align: justify;"><span style="background-color: white;"><span style="color: #202122;"><span style="font-family: inherit;">המאה ה-20 הגיעה ואיתה גם הדומיננטיות של הרכב הפרטי. בעקבותיו הומצא רעיון המדרכה כדי להפריד בין המכונית לבין קורבנותיה. </span></span><span style="color: #202122; font-family: inherit;">הגישה הכללית (בכל העולם) היתה להחליט על רוחב מדרכה סביר ופשוט לצייר אותו מסביב לבניינים, כשכל השאר הפך לשטח המוקדש לרכב פרטי, בין אם לנסיעה ובין אם לחניה. ברובע אישמפלה בעל הרחובות הרחבים רוחב המדרכה הראשוני היה מאד נדיב ועמד על כחמש מטר, כשלושה וחצי לנתיב הליכה ומטר וחצי נוסף לרצועת עצים ומתקני דרך אחרים וזה שימר את ההליכתיות הבריאה המאפיינת את ברצלונה.</span></span></p><p style="text-align: justify;"><span style="background-color: white; color: #202122;"><span style="font-family: inherit;">אבל בפינות הקטומות של הבניינים חל אותו כלל של רוחב מדרכה מקסימלי שמקיף את הבניין, והמכונית קיבלה את <b>כל </b>הכיכרות הרחבות היפות במפגש של שני רחובות לעצמה, נקודות המפגש האנושיות של פעם הפכו לצמתים רועשים והמשולשים בצד הפכו לחניות. הולך הרגל נדרש לעקוף את החניות האלה בכל צומת וצומת. כתוצאה מכך הליכה פשוטה וישרה לאורך רחוב נראית בגוגל מפות ככה:</span></span></p><p><span style="background-color: white; color: #202122;"><span style="font-family: inherit;"></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: inherit;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj3311SMR8FVTCQ5bVsUo4817MlhtIw6ukMdjShr7-r-gPtXydY-_HUgyj_CN8mPatBEg0hMY9DmXS0PJX-AN96_-5TFxwpEz0pjNEwho_XjBFSUNiZZ4I74eTVI4NZqscSr2y19Ji4CysXcsS-0bfsFmXSX6TlMcWQSwoYZ5b0olv4xwfwlTfxuYIW" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="708" data-original-width="871" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj3311SMR8FVTCQ5bVsUo4817MlhtIw6ukMdjShr7-r-gPtXydY-_HUgyj_CN8mPatBEg0hMY9DmXS0PJX-AN96_-5TFxwpEz0pjNEwho_XjBFSUNiZZ4I74eTVI4NZqscSr2y19Ji4CysXcsS-0bfsFmXSX6TlMcWQSwoYZ5b0olv4xwfwlTfxuYIW" width="295" /></a></span></div><span style="font-family: inherit;">ותסמכו עליי, זה מעצבן כמו שזה נראה.</span><p></p><p style="text-align: justify;"><span style="background-color: white; color: #202122;"><span style="font-family: inherit;">כשביקרתי בברצלונה ב-2001, המכוניות כבשו כל פינה בחניה כפולה. מאז העירייה עשתה כמה מהלכים. למיתון דומיננטיות הרכב הפרטי. לא ראיתי בכלל חניות כפולות יותר כי כנראה יש אכיפה, וכמעט בכל צומת משולש אחד הופקע מהמכוניות לשימוש אחר כגון מתקן עגינה ל"תל אופן" שלהם, פחי זבל גדולים (שקודם היו על המדרכות) או גינה משולשת קטנה. אבל ברוב הצמתים עדיין 3 פינות לפחות מוקדשות למכוניות. זה נראה ככה:</span></span></p><p><span style="background-color: white; color: #202122;"><span style="font-family: inherit;"></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: inherit;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiPsSEkHCMvv5HyR98JOvUQ5Gxxv5UPnB_IUV1pH7C3GYmVFzSStjGqhWxR18wFFR1lvVjvs-26k7rJbqzktkwNiZZx4u1a40ii7_StSOw7_TlB1EBI3CRSYYSPFQ1w1OL0KG16OYcbAZjQyYZApmb4iq-X3GmfQq5XYXkcCPxsbziDaWGu5eTN7zr0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="686" data-original-width="780" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiPsSEkHCMvv5HyR98JOvUQ5Gxxv5UPnB_IUV1pH7C3GYmVFzSStjGqhWxR18wFFR1lvVjvs-26k7rJbqzktkwNiZZx4u1a40ii7_StSOw7_TlB1EBI3CRSYYSPFQ1w1OL0KG16OYcbAZjQyYZApmb4iq-X3GmfQq5XYXkcCPxsbziDaWGu5eTN7zr0" width="273" /></a></span></div><span style="font-family: inherit;"><br /><b><u>לתכנת מחדש את ברצלונה</u></b><br /></span><div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">היקף התאונות, זיהום האויר וזיהום הרעש בברצלונה היו גבוהים ופספסו כל שנה מחדש את הנחיות האיחוד האירופי. לכן היא הכינה תוכנית שכותרתה <a href="https://takingcareproject.eu/article/re-programming-barcelona" target="_blank">"לתכנת מחדש את ברצלונה - לקראת עיר עמידה יותר"</a> העיר בת ה-1.6 מליון תושבים צפופה מאד (פי 2 יותר מתל אביב עם כ-16,000 תושבים לקמ"ר), היא לא מתכוונת לצמוח לגובה ולאבד את ייחודה וכבר אין לה לאן לצמוח לרוחב ולכן העירייה היתה צריכה"לעבוד עם מה שיש" כדי לספק לכל התושבים והמבקרים בעיר חוויה טובה יותר. בהתמקדות באויר נקי יותר (50% מהזיהום מגיע מרכב מנועי) ובהפחתת רעש (מרבית הרעש ברחובות מגיע מרכב מנועי) וכמובן הפחתת תאונות הדרכים. על הדרך היא רוצה להגדיל את היקף השטחים הירוקים כך שיעמדו בתקנות ארגון הבריאות העולמי.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">איך מגדילים שטחים ירוקים בעיר שבנויה כמו שטיח צפוף?, באמצעות הרבה התערבויות קטנות - לדוגמה עידוד גינות על הגג וקירות ירוקים, אבל גם באמצעות<a href="https://cooperativecity.org/2022/01/28/reprogramming-barcelona-towards-a-new-paradigm-of-public-space/" target="_blank"> לקיחת חלק מהאספלט</a> שהוקדש למכוניות והחזרתו לאנשים.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><b><u>לא נושא פוסט זה אבל אני חייב להזכיר - <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/04/blog-post.html" target="_blank">ביטול אוטסוטראדות ומחלפים</a>.</u></b></span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">זה המהפך שעובר על אבנידה מרידיאנה, אחד הצירים האלכסוניים החוצה את העיר.</span></div><div><span style="font-family: inherit;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEih7LB4FQQVAMqRZ6TWcWAtBRBalNUsFQvLQnSyB-PiBM2vCd3XGWXTnU7y2VSg7yVtcLuwHvApQRefl6ilEHXXzwS4IgssXOY2TFkSbGRHmrpIqkon_y6VYimdwFBU1z_MUFSCRrIf389NlfjZIEPo4ierhecJkp41VHh62rrbqm_5T79q6bWtjjd1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="677" data-original-width="466" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEih7LB4FQQVAMqRZ6TWcWAtBRBalNUsFQvLQnSyB-PiBM2vCd3XGWXTnU7y2VSg7yVtcLuwHvApQRefl6ilEHXXzwS4IgssXOY2TFkSbGRHmrpIqkon_y6VYimdwFBU1z_MUFSCRrIf389NlfjZIEPo4ierhecJkp41VHh62rrbqm_5T79q6bWtjjd1=w440-h640" width="440" /></a></div>ביקרנו במקטע הראשון שכבר הסתיים בו שלב העתיד. נראה נפלא.<br /><br />אבנידה מרידיאנה חצתה את מחלף הבייגל הזה (היא הרחוב האלכסוני התחיל מימין למטה וממשיך לכיוון שמאל למעלה).</span></div><div><span style="font-family: inherit;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjz3Tnh4Klf8iweek1qtIHexbB7OnxgCP8PQYUmADPxFfDmW90PxbOpKr1RXWZeoX-CT1aCaO5eQz-4LZ0wabUbXB2gPTJA7Fgdm-o8syJ3g2xUspEBldi205OkGdqVxQ7dWk9BL_hjD5YVry_HlXPg07QyQC6KZN6kwbwjNtOvoN9Rj36C8CCmnRms" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="425" data-original-width="616" height="221" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjz3Tnh4Klf8iweek1qtIHexbB7OnxgCP8PQYUmADPxFfDmW90PxbOpKr1RXWZeoX-CT1aCaO5eQz-4LZ0wabUbXB2gPTJA7Fgdm-o8syJ3g2xUspEBldi205OkGdqVxQ7dWk9BL_hjD5YVry_HlXPg07QyQC6KZN6kwbwjNtOvoN9Rj36C8CCmnRms" width="320" /></a></div></div></span><p></p><p>ביוני 2020 לפי גוגל ארץ זה נראה ככה</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj_p0B042C4AK_Hx0-uVan9yLXYqjje70DfXVHNN9-oN1u-GejQAiBeV5wpSpQcWxnK3tGT9CB4vw-j3YwPmhx0fX50JMcI5j1dtfoLXs6bcrrwhRUc6KvLkXsItJrYs3OmKhIhjWeL2mr_JFihNhc-MSPPA-uTBl7dcMxuBx8unmvdAYB8M4_bP-cf" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="671" data-original-width="952" height="226" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj_p0B042C4AK_Hx0-uVan9yLXYqjje70DfXVHNN9-oN1u-GejQAiBeV5wpSpQcWxnK3tGT9CB4vw-j3YwPmhx0fX50JMcI5j1dtfoLXs6bcrrwhRUc6KvLkXsItJrYs3OmKhIhjWeL2mr_JFihNhc-MSPPA-uTBl7dcMxuBx8unmvdAYB8M4_bP-cf" width="320" /></a></div> </div><div>קבלו את "פארק גלוריה" הפארק הכי חדש של ברצלונה.<p></p><p><b><u>הצירים הירוקים והסופרבלוקס</u></b></p><p>איך עושים את ההליכה ליותר נעימה ובמקביל מקטינים את הנוכחות המזיקה אך ההכרחית של רכבים פרטיים?</p><p>התשובה היא "צירים ירוקים" - כאלה שהולך הרגל יוכל ללכת בהם במקביל לרחובות הסואנים, אבל ליהנות משקט וציוץ ציפורים ולפגוש הולכי רגל כמוהו. ושלא יצטרך לחצות כל דקה מעבר חציה באלכסונים מעצבנים. </p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgVn_hiyMbkRZDY5wB_qXSBXL0WwJFwdixdcWjw7K57xsuuyM4QG9wvyer66lDp1_qcaDqOVVo8Xkgxr2Cx6cUx76EDi8cHNTQ2ls8oKWGEI6cpoFhHa9aOrQFHAY84TTUMNAN_1uNeAZ-relXg89MXUedJdsKZ5J9cnNrvr_tkx9zrwB1ldxw1Pv6x" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="667" data-original-width="1175" height="365" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgVn_hiyMbkRZDY5wB_qXSBXL0WwJFwdixdcWjw7K57xsuuyM4QG9wvyer66lDp1_qcaDqOVVo8Xkgxr2Cx6cUx76EDi8cHNTQ2ls8oKWGEI6cpoFhHa9aOrQFHAY84TTUMNAN_1uNeAZ-relXg89MXUedJdsKZ5J9cnNrvr_tkx9zrwB1ldxw1Pv6x=w640-h365" width="640" /></a></div><br />בעירייה מיפו את הצירים הפחות חשובים לתנועה מנועית - וסימנו אותם להפחתת תנועה נוספת על ידי חיסול האפשרות לתנועה עוברת. בצירים האלה הולך הרגל יחזור ללכת במרכז, ומדי פעם רכב שיסע במהירות 10 קמ"ש אחריו (כי התשתית לא תאפשר יותר מזה) יאותת לו בעדינות שיזוז וייתן לו לעבור או שיחכה בסבלנות. כשהולך הרגל והרכב שמאחוריו יגיעו לצומת, הולך הרגל ימשיך ישר והרכב יעשה את האלכסונים המעצבנים. וכך מרכז הצומת יחזור להיות כיכר אנושית פעילה. וכדי לוודא שמעט רכבים ככל האפשר יפריעו את מנוחתו של הולך הרגל, באותם צמתים הרכב יוכל לפנות רק ימינה, ולא יוכל לזגזג מעבר לרחבה האמצעית ולהמשיך ישר. וזה יוסדר אמצעות עמודוני חסימה פשוטים. <p></p><p style="text-align: justify;">כך כל צרכי הרכב המנועי כגון כניסה לחניונים, פריקה וטעינה, הגעה עם מונית עד פתח הבית, כניסת רכבי חירום ורכבי תחזוקה של העירייה נשמרו, אבל הרכבים העוברים הוגלו לרחובות הראשיים שבהם רובם בכל מקרה נסעו קודם. ואילו הולכי הרגל (וגם רוכבי האופניים) קיבלו רחוב שלם לעצמם ב-95% מהזמן. הכביש כקונספט מופרד מפלסית מהמדרכות לצידיו בוטל ובמקומו הוגדר מסעה שבו מותר לרכב לנסוע באמצעות אדניות וריהוט רחוב, (תמיד רק נתיב אחד צר). המדרכה מתפרשת מקיר לקיר והולך הרגל יותר ממוזמן ללכת באמצע.</p><p>אחד הדברים המרתקים הוא החיבור של כזה רחוב ירוק לרחוב רגיל. זה נראה ככה (יש גם תמונות שאני צילמתי בהמשך)</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiFWtI-kzgRcgejwgSxi9H9Dj4Q8ktKwVIyQN33uUNJq7U3J9hsBFAUlqqqJzeOy1LabtUZab6JUsuEY35pA06UN-BYe9mGHw2F6ldDM92SjnlDf5j-iKNZZ_FYcIa4kS4Kb31ojj3dqcDVu5hI9DfYsv8S5BQazCejo8VQM0CN-LMf4jfe0z7QTSr1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="391" data-original-width="1095" height="229" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiFWtI-kzgRcgejwgSxi9H9Dj4Q8ktKwVIyQN33uUNJq7U3J9hsBFAUlqqqJzeOy1LabtUZab6JUsuEY35pA06UN-BYe9mGHw2F6ldDM92SjnlDf5j-iKNZZ_FYcIa4kS4Kb31ojj3dqcDVu5hI9DfYsv8S5BQazCejo8VQM0CN-LMf4jfe0z7QTSr1=w640-h229" width="640" /></a></div><div style="text-align: justify;">תוכלו לראות בהדמיה את הרכבים הפרטיים, הם נאלצים לנסוע על המסעה שהוקצה להם במרכז הציר וכשהם מגיעים לצומת הם ממשיכים לנסוע "על המדרכה" באלכסון בזהירות עד לחיבור לכביש, הולך הרגיל יכול להמשיך ישר אך הם לא, הם חייבים לפנות ולהשתלב בתנועה בכביש. (בצומת השמאלית תראו את המכונית הלבנה "על המדרכה" רגע לפני ההשתלבות בכביש). פשוט תכנון גאוני. </div><p></p><p>במפגש של שני צירים ירוקים מתקיים הקסם הבא:</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZmhCqfMqQKBxOUQP2HXNbwXM8zoe_7NNddr99MHdF-mqneVCJJu-J3PWinWFN3JuNOBrqeCJqD2mKxyXNfnBub30ZwnaUK5IG_FBdSD7w_p9rEOmF4kqGeQd9ckkzClWnp1CRlcuY6TLwWBC1oAA5lnqVZ-1Pqbph_lf2DjvtQve5Vc8efVSZoQvA" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="618" data-original-width="546" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZmhCqfMqQKBxOUQP2HXNbwXM8zoe_7NNddr99MHdF-mqneVCJJu-J3PWinWFN3JuNOBrqeCJqD2mKxyXNfnBub30ZwnaUK5IG_FBdSD7w_p9rEOmF4kqGeQd9ckkzClWnp1CRlcuY6TLwWBC1oAA5lnqVZ-1Pqbph_lf2DjvtQve5Vc8efVSZoQvA=w565-h640" width="565" /></a></div><p></p><p>האם אתם מזהים את שני האלכסונים בכיכר בהם מותרת תנועת רכב פרטי? האחד מגיע מלמטה ופונה ימינה לכיוון ימין התמונה והשני מגיע מלמעלה ופונה גם ימינה לכיוון שמאל התמונה. וכשיגיע לרחוב יצטרך לפנות שוב ימינה להשתלבות באותו רחוב ששמור לתנועה עוברת. </p><p><b><u>אז איפה הסופרבלוקס?</u></b></p><p style="text-align: justify;">זה מה שיפה, הסופרבלוקס הם תוצאתיים לצירים הירוקים, אבל הם מותגו כלב העניין. הצירים הירוקים מייצרים מציאות בה התנועה העוברת בגריד של ברצלונה מוגבלת למעט צירים, ורק אחת ל-3 רחובות בערך יש צומת "רגיל" של שני רחובות רגילים. כל האזור שבין אותם 3 רחובות על 3 רחובות הפך למוטה הליכה ולפיכך הבלוקים של ברצלונה גדלו והפכו לסופר בלוקים. אבל, וזה מה שיפה. הרכב הפרטי ממש לא מודר מהמרחב הזה, רק ירד בהיררכיה לסוף שרשרת המזון. ואילו הרחובות המקיפים לא השתנו, אף אחד לא טרח להרחיב אותם (להפך יש בהם נת"צים ונתיבי אופניים שנסללו כמעט בכל רחוב ראשי בשנים האחרונות כך שגם בהם יש פחות נתיבים לרכב פרטי). אם המטרה שלך להוריד רכבים פרטיים מהכביש אתה לא מחלק להם סוכריות.</p><p style="text-align: justify;">אגב, לכל מי שדואג לכל מקומות החניה ברחוב שנעלמים בעקבות הפרויקט, רק אציין שיש בברצלונה המון חניונים ציבוריים ופרטיים, לדעת המרצה שלנו אפילו קצת יותר מהרצוי...</p><p><b><u>איך מיישמים את זה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">ב-2016, בזמן חופשת הקיץ, השתלטו עובדי העירייה על הרחוב הראשון (סן אנטין או סן אנתוני) והציבו בו ריהוט טקטי שמיישם את החזון. התושבים חזרו מחופשה והתחילו להפגין נגד המיזם הזה שפוגע בזכותם לחנות את המכונית ברחוב ולנסוע ישר. העירייה הסירה את הריהוט הטקטי וישבה עם התושבים לדיון רציני לגבי החזון למרחב. בתחילת תהליך שיתוף הציבור 80% מהתושבים היו נגדו ובסופו 80% היו בעדו, אבל התהליך הניב תובנות מעניינות לגבי אופי השטח הפתוח החדש שנוצר. (היכן צריך גינות כלבים, היכן צריך לאפשר הוצאת כיסאות החוצה, דגש רב יותר על בטיחות ילדים ליד בתי ספר וכו'. ואחרי האור הירוק של התושבים הוחזר הריהוט הטקטי והחל התכנון המפורט על המצב הסופי.</p><p style="text-align: justify;">רחוב סן אנטין הוא הרחוב היחיד שהגיע למצב הסופי בקטע קטן שלו ואותו צילמתי. </p><p style="text-align: justify;">כך לדוגמה נראה מקטע עם סימון טקטי בלבד. שימו לב לאלכסון בתחילה שמראה שרכב שמגיע לרחוב הזה חייב להגיע אליו אחרי פניה ימינה מהרחוב הראשי. אין ברחוב תנועה עוברת אלא מקומית בלבד.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjygFhrwgsP-Dp1UyjVWHSJu_iFAG4EgukTZ0PG772G8c6uS01yEXZ3f6OVPobxFMxq1tnLnYvKpwlvfQCUaLeqizi7ZJv9FzwifflarVcI2aHOLJ-nN2bK_2Rl95LYNSMAxluwA57h9qjSWtZwXAM0gIYtQA98UkM8GviXzPuf2-axtSFZ8k-BpFoH" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="875" data-original-width="1191" height="294" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjygFhrwgsP-Dp1UyjVWHSJu_iFAG4EgukTZ0PG772G8c6uS01yEXZ3f6OVPobxFMxq1tnLnYvKpwlvfQCUaLeqizi7ZJv9FzwifflarVcI2aHOLJ-nN2bK_2Rl95LYNSMAxluwA57h9qjSWtZwXAM0gIYtQA98UkM8GviXzPuf2-axtSFZ8k-BpFoH=w400-h294" width="400" /></a></div><br />וכך נראה מקטע רחוב גמור לחלוטין. יש שוליים רק להולכי רגל ומרכז מסעה המאפשר גם הולכי רגל וגם רכב פרטי, אבל אין בו כמעט רכבים פרטיים.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh0hhLvhbAOEVhixawX2V7zzhhTmRpKh1zV7X_KKetn8PTlUuES-TWzF0bB2cCwK7FWH-pKgnueWReKuuWaEhUgAr4OYJ6aikfNJuvlgyVcirpvyIfjqyfQBcLURHOKC5XxsupsQosivB__D0J5TRfh51K9QWP_Lz085-Ui2O4o_UTSeM0h4ak3mHL_" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="820" data-original-width="1147" height="286" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh0hhLvhbAOEVhixawX2V7zzhhTmRpKh1zV7X_KKetn8PTlUuES-TWzF0bB2cCwK7FWH-pKgnueWReKuuWaEhUgAr4OYJ6aikfNJuvlgyVcirpvyIfjqyfQBcLURHOKC5XxsupsQosivB__D0J5TRfh51K9QWP_Lz085-Ui2O4o_UTSeM0h4ak3mHL_=w400-h286" width="400" /></a></div><br />וכך נראה חיבור ציר ירוק (בימין התמונה) עם שדרה מרכזית יותר. הרכב הפרטי מרגיש כמו אורח על המדרכה אם בא לו להיכנס לרחוב. אבל אין שום תמרור שאוסר עליו להיכנס. (בסן אנטין יש שוק ובימי א' חוסמים את הרחוב לגמרי, לכן המחסומים מחכים שם בצד, אבל בימים רגילים מספיקה הידיעה שמהרחוב הזה אי אפשר להמשיך לשום מקום אחר בעיר כדי להקטין את מספר הרכבים למינימום)<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEik0eUPoD6lnnnzsGXFBqfshcxlE5zmG0AG5JaTS0_-aHq_wgMtvVWLBMf86L0R5eWyq24y56W7WW8-2l6PevUB_nY0QOEuM7CYeJhUud7WTupCXX5A6EkwS1EXHXuNZPOj8RrsHgMOomLJFxf_vZuXzDGmbZadyOhbJKf9f79XQwjbcrgDACdodkRF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="722" data-original-width="1179" height="245" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEik0eUPoD6lnnnzsGXFBqfshcxlE5zmG0AG5JaTS0_-aHq_wgMtvVWLBMf86L0R5eWyq24y56W7WW8-2l6PevUB_nY0QOEuM7CYeJhUud7WTupCXX5A6EkwS1EXHXuNZPOj8RrsHgMOomLJFxf_vZuXzDGmbZadyOhbJKf9f79XQwjbcrgDACdodkRF=w400-h245" width="400" /></a></div><br />וכך נראה חיבור של שני צירים ירוקים ליד השוק. שימו לב שהולך הרגל יכול להמשיך ישר בעוד המכונית חייבת לפנות ימינה<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh6htZjSUAxBGP16CT-6Hqhw_o9vmwHkeBNxFHyz_yoOm1yO_Vmd37tL5qoIx2nFVKMBqB7cqNCoNwF9gKfl19BPuku8MUeDYS51GeupjlmN9_sPxPHFohysWQPIkBVm_iiUZAywx5empiUywq1qeVf-MqXGf5Jl3Rd6MK9o-H8E_thdw4922RW8V35" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="835" data-original-width="1170" height="285" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh6htZjSUAxBGP16CT-6Hqhw_o9vmwHkeBNxFHyz_yoOm1yO_Vmd37tL5qoIx2nFVKMBqB7cqNCoNwF9gKfl19BPuku8MUeDYS51GeupjlmN9_sPxPHFohysWQPIkBVm_iiUZAywx5empiUywq1qeVf-MqXGf5Jl3Rd6MK9o-H8E_thdw4922RW8V35=w400-h285" width="400" /></a></div><br />בבחינה בין 2017 טרם היישום (במהלך ההתדיינות הציבורית) ל-2019 אחרי היישום בכיכר השוק בסן אנטין (מפגש הרחובות בורל ותאמארית) עלו המספרים הבאים:<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj32f20Y1lWMZHL6U_hZXMAkc7h2FgySGYJPgp03jozhGMLG2Ck8EUcdRLekWdmA7pJ1QcwpAXhDxM-F9Tg1X6XA3lrUuzDcUpdqqRlw6TwfWpKqIFuJk1b41EPBis_9aY1L5MV1j52sZmlYtdRndluyAbNpi0ggt2ltTZnu1mtbIAYkD0R6p6L5l0N" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="495" data-original-width="1053" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj32f20Y1lWMZHL6U_hZXMAkc7h2FgySGYJPgp03jozhGMLG2Ck8EUcdRLekWdmA7pJ1QcwpAXhDxM-F9Tg1X6XA3lrUuzDcUpdqqRlw6TwfWpKqIFuJk1b41EPBis_9aY1L5MV1j52sZmlYtdRndluyAbNpi0ggt2ltTZnu1mtbIAYkD0R6p6L5l0N=w640-h300" width="640" /></a></div><br />זיהום הנוקסים ירד ב-33%, החלקיקים הנשימים הגדולים ירדו ב-4%, זיהום הרעש ירד ביום בכ-4 דציבלים ובערב ובלילה ביותר מ-5 דציבלים. (ואני מזכיר שדציבלים זה סולם לוגריתמי - כלומר זו הפחתה מטורפת). כל הדיירים ברחוב ישנים טוב יותר בלילה.<p></p><p style="text-align: justify;">מספר כלי הרכב היומי נחתך ב-6,000 שזה 82% אבל ברחוב המקביל שהיה אמור לקלוט את כל התנועה העודפת מספר כלי הרכב עלה רק בקצת פחות מ-2,000 רכבים. לאן נעלמו 4,000 רכבים שהיו אמורים לעבור רחוב? נכון - קרה להם ההופכי מביקוש מושרה - הביקוש לרכב מוטורי פשוט התאדה.</p><p style="text-align: justify;">מספר הולכי הרגל בקרבת השוק שהיה גבוה עוד קודם עלה "רק" ב-15%. אבל מספר הולכי הרגל ברחוב הרגיל בצידו השני של השוק (שאמנם מאפשר תנועת רכב מנועי אבל נהיה נעים יותר להליכה בזכות יישור הצמתים) עלה ב-44% סה"כ בערך 8,000 הולכי רגל חדשים במרחב. פי 2 יותר מכלי הרכב שאבדו לנו. מדהים.</p><p style="text-align: justify;">בניגוד למכוניות חולפות - הולכי רגל גם קונים קפה וקרואסון מדי פעם, הגידול במספר הולכי תורגם באופן ישיר בגידול בפדיון של החנויות במרחב המשודרג.</p><p><b><u>הבטחת גם תובנה ישראלית</u></b></p><p style="text-align: justify;">ראשית קצת קוריוז - קונספט הסופרבלוקס ממש לא חדש. פטריק גדס חשב עליו קודם, אבל במבננים שגדס תכנן אין עדיפות להולכי רגל. רשת הרחובות המקומית מתעדפת תנועה מקומית בלבד של כולם. כפי שאפשר לראות במבנן הבא המוקף בגורדון/שלמה המלך/פרישמן ושדרות ח"ן. שימו לב שהרחובות ה"עורקיים" אמנם מאפשרים תנועה עוברת אבל הם ממש נעימים להולכי רגל. כך צריך. אגב הולך הרגל ה"משופשף" שאוהב רחובות קטנים בהחלט יכול לבנות מסלול ברחובות קטנים מביתו ליעדו.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjbsO7n8wEfcXKitow2yQ-ks36R4-IOhy0jG1ibnGcCLQsOK1B_auFszaFKNBgBY5UF68YA7EN74hnwJvs8dBTC0SlChtGl8RGsfm9MeyRFsOYzYiIeRyF51DfXvewIV-IgS7idnc-JMEKrZ-WN71E9-IoUEPWcb885EMqJmRRnpKkB5VsndylB_hDw" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="596" data-original-width="992" height="192" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjbsO7n8wEfcXKitow2yQ-ks36R4-IOhy0jG1ibnGcCLQsOK1B_auFszaFKNBgBY5UF68YA7EN74hnwJvs8dBTC0SlChtGl8RGsfm9MeyRFsOYzYiIeRyF51DfXvewIV-IgS7idnc-JMEKrZ-WN71E9-IoUEPWcb885EMqJmRRnpKkB5VsndylB_hDw" width="320" /></a></div>שנית קוירוז 2</div><div>גם לתא אביב יש תוכנית צירים ירוקים - אחד מהם מביצרון דרך גשר יהודית ושדרות יהודית לרוב הארבעה וממנו למרמורק, בן ציון ובוגרשוב בואכה חוף הים. נצלו אותו. חוץ מזה כל פעם כשאדריכל משתמש במילים צירים ירוקים כדי לתאר רשת שבילים חסרי אופי בשכונה גנרית, תסבירו לו שהוא טועה. ציר ירוק הוא ציר שמתעדף הולכי רגל ולא כזה שמבודד אותם. על זה רציתי לדבר איתכם.<br /><br /><b><u>התובנה</u></b><br /><p></p><p>מה שאנחנו רואים בברצלונה הוא סוג של גריד כפול - 2 היררכיות שונות שמאפשרות תנועה.</p><p style="text-align: justify;">בגריד האחד המקיף את הסופרבלוקס - הרכב המנועי מאד דומיננטי והולך הרגל נדחק לשוליים. אמנם הלוואי עלינו שוליים כאלה בישראל כי יש מדרכות רחבות ועצים, אבל עדיין שוליים.</p><p style="text-align: justify;">בגריד השני העובר בתוך הסופרבלוקס - הולך הרגל הוא המלך והרכב הפרטי נדחק לשוליים. אבל הוא עדיין חלק מהמרחב וזה עובד יופי.</p><p style="text-align: justify;">בישראל, בתכנון שכונות ענק חדשות מתכננים לרוב גריד משולש - 3 היררכיות שמאפשרות תנועה.</p><p style="text-align: justify;">הגריד האחד הוא של <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">דרכים עירוניות עורקיות</a> שנואות נפשי - שמאפשר לרכב לנוע ב-70 קמ"ש בתוך העיר במרחק של 250 מ' לפחות בין צמתים וללא שום חזית שפונה לאורכו. אני מזכיר כאן שלפי ההנחיות לתכנון רחובות בערים <b>הוא ממש לא חובה </b>ואפשר בכיף לתכנן גם בלעדיו. להולך הרגל אין מה לחפש בשממות האלה למעט ג'וגינג. אלה צירים לא עירוניים בעליל. בברצלונה הרובד הזה פשוט לא קיים וטוב שכך. מהרשת העירונית מרובת הצמתים עוברים ישר לאוטסוטראדה שיוצאת מהעיר. הגריד הזה יוצר אשליה של סופרבלוקס כי הוא מייצר גריד ענק שמקיף שכונות שלמות, (רואים את זה יפה באשדוד או ברשל"צ מערב), ולכן הוא נראה יפה על הנייר, <b>אך בפועל הוא מייצר חומות ולא חיבורים.</b></p><p style="text-align: justify;">הגריד השני בערי ישראל הוא של רחובות מקומיים יותר, שמשום מה מתפתלים יותר על המידה, כדי להקטין את החיבורים לרשת העירונית העורקית ומייצרים לרוב גריד שבור בצורה מעוררת רחמים. הרכב הפרטי מאד דומיננטי בהם והולך הרגל נדחק לשוליים, בין מכוניות חונות, כניסות לחניה ומכשולים על המדרכה. בהיעדר צמתים תכופים הרכב הפרטי נוסע שם מהר ככל שפסי ההאטה מאפשרים לו והחוויה לא עירונית מלאה. כמובן שהקונספט של מרכז מסחרי שכונתי ואין בילתו לא תורם לחיות של הרחוב. בשכונות חדשות כל הרחובות, גם אלה ללא מוצא, רחבים מאד. ובעצם הולך הרגל נדחק לשוליים תמיד.</p><p>הגריד השלישי שניתן למצוא כמעט בכל שכונה משנות ה-50 ועד ימינו הוא גריד רצועות הפארקים והולכי הרגל. שתמיד בתכנון נראה מאד יפה ומושך אבל בפועל מדובר בסמטאות בין חומות (כי ככה נראה התחת של דירת גן או של חניית רכבים פרטיים) שנשפכות לפארקים גדולים מדי שלעיתים רחוקות יש בניינים מפנים אליהם חזית כי החזית מופנית לכיוון הרחוב או יותר גרוע, לכיוון החניה) לרוב גם הפארקים מוקפים בגדרות אפילו כשהם צמודים לרחוב. במקומות הטובים יש כניסה לבית הספר מאותו גריד ירוק ובמקומות הרעים גם זה לא. בערים עשירות הם מטופחים ובערים עניות הם מוזנחים והם נהדרים לילדים מאד קטנים וזהו.</p><p style="text-align: justify;">אני רוצה להציע שנמחק את סוג הגריד הראשון שמבדל שלא לצורך בין שכונות, ושנמחק את סוג הגריד הגריד השלישי הלא שימושי, אבל גם שנעדן את הגריד השני, נפצל אותו לשניים (רחוב מתפקד אנושי רחב לתנועה עוברת ורחוב מתפקד אנושי צר לתנועה מקומית) וזהו. יש כמה דוגמאות כאלה בארץ ("רחובות הולנדייים" אבל לא כאלה שהם ללא מוצא). את הפארקים נמקם לאורך הרחובות ללא גדרות, ואת המסחר נשלב בבניינים ברחובות העורקיים. בתמורה נקבל גריד יותר צפוף, ועם הרבה יותר צמתים לדונם שיאטו ויסדירו את התנועה גם ברחובות הראשיים יותר.</p><p style="text-align: justify;">ולהמחשה מרעננה עירי - משכונת נווה זמר החדשה הנתפשת כפאר היצירה התכנונית</p><p style="text-align: justify;">א. דרך עירונית עורקית התוחמת את השכונה (ציר דפנה) - ומבטיחה שאם תיבנה בעתיד עוד שכונה מצפון לה, אף אחד לא ילך ברגל בין שתי השכונות. מרחק בין צמתים 400 מ' ומהירות תכן 70 קמ"ש (בפועל האופנועים נורא נהנים שם ב2 בלילה במהירות של 150 קמ"ש, מעניין אם כבר יש שם הרוגים).</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjkiapSAPKiY8WHnhR1T6JC7QLcZIX5vUpEJcQb9E2gJTzWB0Yzn3n-xEEmKrei3VpsonsdDQk8JO9IknabFbKLp09btqDU-fjUml7NKTd58ljao-nk4k35BaALk2rHH-TrMgpOlihvPzoSLOTzgPhnY2_GSkpjZvBSPTBiw6aM3CZyO-wVMLSSQzwY" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="398" data-original-width="1386" height="184" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjkiapSAPKiY8WHnhR1T6JC7QLcZIX5vUpEJcQb9E2gJTzWB0Yzn3n-xEEmKrei3VpsonsdDQk8JO9IknabFbKLp09btqDU-fjUml7NKTd58ljao-nk4k35BaALk2rHH-TrMgpOlihvPzoSLOTzgPhnY2_GSkpjZvBSPTBiw6aM3CZyO-wVMLSSQzwY=w640-h184" width="640" /></a></div><br /><div style="text-align: justify;">א2. דרך עירונית עורקית התוחמת את השכונה מדרום (ציר וייצמן). ומפרידה בין הספורטק הישן לספורטק החדש. מרחק בין צמתים גם כמעט 400 מ'. ועכשיו בונים שם גשר הולכי רגל שמעטים ישתמשו בו כי מטרתו סוג של <span style="color: #38761d;"><b>"הליכתיות ווש"</b></span> ותו לא. כי אי אפשר לשפר הליכתיות אם לא מוכנים שהרכב הפרטי יסע בעיר קצת יותר לאט. לא תמצאו שם אף אחד חוץ מרצי ג'וגינג מה שמעלה שאלה נוספת - מי המתכנן הטמבל שחושב שאסור לגור ליד רחוב ראשי כי מזהם ורועש וכו', אבל חושב שלעשות ספורט לידו במאמץ ריאות מוגבר זה בסדר? (עוד בעיה שתיפתר אם פשוט לא נבנה כאלה רחובות ראשיים בערים שלנו)</div><p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj6OckOHMmrxDXz1ShDIaNiTrnCCcqZ-D3YWax5vhNPRxLDEuxqQtrCBDmxBZ4XF21mw39c0qVkIg6rSZ0RV1q-hR0yF1eRuM_fwg6d3iAqFt6PvAfi9_Pgs-k884jIFG5ATkwGzB3pQqkrM3d-TnTdUd-hNai7iarQVwO2XSfTzM8Pr4tN99kO0NgM" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="303" data-original-width="1390" height="140" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj6OckOHMmrxDXz1ShDIaNiTrnCCcqZ-D3YWax5vhNPRxLDEuxqQtrCBDmxBZ4XF21mw39c0qVkIg6rSZ0RV1q-hR0yF1eRuM_fwg6d3iAqFt6PvAfi9_Pgs-k884jIFG5ATkwGzB3pQqkrM3d-TnTdUd-hNai7iarQVwO2XSfTzM8Pr4tN99kO0NgM=w640-h140" width="640" /></a></div><br />אגב, המשך הדרך מערבה משמר את הרוחב והמהירות הנדרשת למכוניות בדרך עירונית עורקית, אבל לא היה מספיק חתך למדרכה רחבה אז זה נראה ככה. לא פחות מסכנת נפשות. אני חושב שצריך להגיד תודה שבכלל יש מדרכה... בצד השני של הכביש המדרכה קצת יותר רחבה אבל הולכים לאורך קיר אקוסטי שצבוע ירוק...<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi0e_xpZeFTjUTYu3zwMV17Rkjz82LmUkYLvLnBmpkvoQ3QHNIaLhzhOg_ERRu2mtJhNFu2sr1VPlbSrFIH_NflbESDZBFBSzQXrfeA13vSBFiC5pofncR_XLRZLNWpMSNSQ2OLOCeRdJ_n_h-RIzrBJZgCx-cfLf_rbfrMx13vy2Tk6YMrcmn2nQtJ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="625" data-original-width="1066" height="188" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi0e_xpZeFTjUTYu3zwMV17Rkjz82LmUkYLvLnBmpkvoQ3QHNIaLhzhOg_ERRu2mtJhNFu2sr1VPlbSrFIH_NflbESDZBFBSzQXrfeA13vSBFiC5pofncR_XLRZLNWpMSNSQ2OLOCeRdJ_n_h-RIzrBJZgCx-cfLf_rbfrMx13vy2Tk6YMrcmn2nQtJ" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6ozYW_b5KcNkuTd8QZvfA9rATJwtIV8lte9gjIulenN2sS0BUXpBZXbMWYzhkUmHyd_BpsKm71czP_jVjoD4WBLQLPf3Eas1A7duhsqiMxkpOjL4NWdotIkpOHfQdOGz9-s20tId1TgBv813YTsyvS3QPgTUzTshm4rWyMNFCj-D_9geBEus55Q_B" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="619" data-original-width="1459" height="136" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi6ozYW_b5KcNkuTd8QZvfA9rATJwtIV8lte9gjIulenN2sS0BUXpBZXbMWYzhkUmHyd_BpsKm71czP_jVjoD4WBLQLPf3Eas1A7duhsqiMxkpOjL4NWdotIkpOHfQdOGz9-s20tId1TgBv813YTsyvS3QPgTUzTshm4rWyMNFCj-D_9geBEus55Q_B" width="320" /></a></div><br /><br />גריד הרחובות הרגילים נראה ככה</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZzxAKGaOVsG_w8SmDiBgdIQfi0GaO512EVH5xFBJqWts0-fXRZ1lq6aGq63-GRGo60aDAfJGvj19rF_jOgRaBnLFuc3QKaQ8xVd10VSXk0yLkkcIODJRwyHBeAG9JsRggri93uX7OJBoPt2J295OgzHRJyTraCQxMMKzPccrrt9FmgKGuZqCWgF9o" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="535" data-original-width="1051" height="326" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZzxAKGaOVsG_w8SmDiBgdIQfi0GaO512EVH5xFBJqWts0-fXRZ1lq6aGq63-GRGo60aDAfJGvj19rF_jOgRaBnLFuc3QKaQ8xVd10VSXk0yLkkcIODJRwyHBeAG9JsRggri93uX7OJBoPt2J295OgzHRJyTraCQxMMKzPccrrt9FmgKGuZqCWgF9o=w640-h326" width="640" /></a></div><br />רק שני רחובות הורשו להתחבר למפלצות האספלט התוחמות שלא לצורך את השכונה מלמעלה ולמטה, ולכן הם נדרשו להיות רחבים יותר שלא לצורך. כל שאר הרחובות (הרחבים גם כן, אם כי קצת פחות) מייצגים בליל של רחובות ללא מוצא עם רחובות בצורת "ר" - המשרתים בעיקר את הכניסות (הרחבות) לחניות של מחסני המגורים. הם בעיקר משעממים להליכה כי בכל ה-750,000 מ"ר של השכונה יש רק מרכז מסחרי אחד (למטה, מפנה חומה לוייצמן). מה שברור הוא שבכל הרחובות האלה הולך הרגל נמצא בשוליים.<br /><p></p><p>ועכשיו לקצה השני של היררכיות הגריד: כך נראה מקטע די ארוך של שביל שהוא חלק מרצועת הצירים הירוקים בשכונה</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhRhSp9IjODszArkOpTH3Iz9aIA3raRVH_NC3pdSTzAGbKkYZzkzFXkpI3dbeQ36HyptkIp2dqgIo5a5bf6g-VqVFmIu8tUicrg0y-AMev9ZV-EtqdRq3hiO1P3avdkEr9x0OjJYec21QTaTJ2deh38bQHHBMWdcS-QpZCslh_7p8KcgZM6wUzV_Lf-" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="382" data-original-width="1848" height="132" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhRhSp9IjODszArkOpTH3Iz9aIA3raRVH_NC3pdSTzAGbKkYZzkzFXkpI3dbeQ36HyptkIp2dqgIo5a5bf6g-VqVFmIu8tUicrg0y-AMev9ZV-EtqdRq3hiO1P3avdkEr9x0OjJYec21QTaTJ2deh38bQHHBMWdcS-QpZCslh_7p8KcgZM6wUzV_Lf-=w640-h132" width="640" /></a></div>מימין ומשמאל חומות של דירות גן, לא בכדי הצילום לא תפס שם אפילו הולך רגל אחד. אורך המקטע בצילום מעל 200 מ'. של כלום.<p></p><p>דוגמה נוספת למעבר שעוד לא הושלם בעת צילום התצ"א. אבל שימו לב לחומות שכבר בנויות בינו לבין חניוני הרכב הפרטי שגובלים בו.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEge9Fg0MAqxkEoJL8anzK3eMcQboZ7MWQ1-3eYUQi-tIzHIxLehADtQfSF3xbXH_ygNzxr2BiCBCfN-AffF9cdtrb0ToGWf9n1gjiHHWeBATimSPnNQCdr-nYEpdhr7cPsquGBROiLAEk888272HeUMcy0FJXcEAC0RQgyd7Yk3Mkyf4iwJbFXBLm8Z" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="139" data-original-width="860" height="104" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEge9Fg0MAqxkEoJL8anzK3eMcQboZ7MWQ1-3eYUQi-tIzHIxLehADtQfSF3xbXH_ygNzxr2BiCBCfN-AffF9cdtrb0ToGWf9n1gjiHHWeBATimSPnNQCdr-nYEpdhr7cPsquGBROiLAEk888272HeUMcy0FJXcEAC0RQgyd7Yk3Mkyf4iwJbFXBLm8Z=w640-h104" width="640" /></a></div><br /><div style="text-align: justify;">ואפשר גם אחרת. שתי דקות משם נבנתה שכונונת נאות שדה. אשר תציע בסוף הבניה חיבור אלכסוני שיקצר את הדרך של הולך הרגל ורוכב האופניים מהאזור הותיק יותר של העיר (רחוב קרן היסוד) אל אזור התעשיה המנותק של העיר. אבל לא תציע אותו לרכב הפרטי. זהו רחוב דבורה עומר.</div><p></p><p style="text-align: justify;">שימו לב להכנסה האלגנטית של המכוניות לרחוב מוטה הולכי רגל (עם מסחר בשני צידיו), אך באופן בו הן לא מכבידות על הולך הרגל. אני לא אומר שזה מושלם, אבל זה יותר טוב מההפרדה החדה שראינו קודם. (ושרואים גם בתמונה זו במפלצת שנקראת "רחוב" וייצמן). ברחוב דבורה עומר הולך הרגל מרגיש במרכז, והרכב הפרטי לא מפריע לו להרגיש כך.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiy_HjUC-zySRq9RLenaDq9xMBy9vL8zts0gcth_bIRrkBg8L4I0glEqvEP-Rkj5JzEfpkAY2hIclZ4u4l23L_6Y0hkaAOeEkOtBUnRH4G9eRtrIgY2vwLXVthqZ_rr_Hf58UQy8qo72BNsGe9yAdtpPSzbz2Q7ckqN5p4Xfn7tXHaB3QSMw-sHIXwS" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="551" data-original-width="731" height="483" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiy_HjUC-zySRq9RLenaDq9xMBy9vL8zts0gcth_bIRrkBg8L4I0glEqvEP-Rkj5JzEfpkAY2hIclZ4u4l23L_6Y0hkaAOeEkOtBUnRH4G9eRtrIgY2vwLXVthqZ_rr_Hf58UQy8qo72BNsGe9yAdtpPSzbz2Q7ckqN5p4Xfn7tXHaB3QSMw-sHIXwS=w640-h483" width="640" /></a></div><br />אז יאללה - ללמוד מהעולם.</div><div><p style="text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj3WZ_-3HfbkfM-lxJaqODV-feaXTg6vdao8s0dvZcJefmwCFiZDZm1WP9zQFI4jSAJuziLHsMczaaop6z7XPMLfOin_5I9trH468GZGeHItlrIbRrfLIDIbFYJCY02hCjvj6zF4rn0gBEo07lmRdUhB9JFHbol2E519otEmmKf_B6NT_P7pfN7qey4/s1280/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA1.JPG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="720" data-original-width="1280" height="225" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj3WZ_-3HfbkfM-lxJaqODV-feaXTg6vdao8s0dvZcJefmwCFiZDZm1WP9zQFI4jSAJuziLHsMczaaop6z7XPMLfOin_5I9trH468GZGeHItlrIbRrfLIDIbFYJCY02hCjvj6zF4rn0gBEo07lmRdUhB9JFHbol2E519otEmmKf_B6NT_P7pfN7qey4/w400-h225/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA1.JPG" width="400" /></a></p></div><br /></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-5144098049138852922022-10-03T00:02:00.017-07:002022-11-14T05:05:32.681-08:00קיצור תולדות הפקק<p> "הפקקים מעולם לא היו גרועים יותר" זה משפט שאני שומע שוב ושוב, וקצת בא לי להפריך אותו. ועל הדרך לנעוץ עוד מסמר בארון של הטענה שעוד כבישים יובילו לפתרון הבעיה. כי קצת נמאס לי גם לראות את הכותרות בעיתונים שמבשרות על "הסוף לפקקים - נפתח כביש חדש". ומצד שני על ההאשמות נגד מיכאלי, או אפילו כ"ץ, על כך שבתקופתם נוצרו פקקים נוראיים. לכן נכנסתי לארכיון העיתונות של הספריה הלאומית, הקלדתי את המילה "פקקים" והתחלתי לסדר לכם אותם כאן, כי פרספקטיבה היסטורית בריאה מעולם לא הזיקה לאיש.</p><p>לפני שנצלול למסע הזה בזמן, חשוב לי להקטין את מימד הדטרמיניסטיות. אני לא טוען ומעולם לא טענתי שכבישים זה רע ושרכב פרטי הוא המצאה שטנית. לאורך כל חיי הבלוג הזה דחפתי רק לקצת יותר איזון בין הפיתוח מוטה הרכב הפרטי לפיתוח מוטה משתמשי דרך אחרים. זה הכל.</p><p>לכן, המציאות האלטרנטיבית שאני מדמיין היא לא מציאות שבה אף כביש שיוזכר כאן לא נבנה מעולם ותו לא. כי זו היתה מציאות מאד גרועה לחיות בה. אני מדמיין מציאות שבה במקום חלק מהפרויקטים שיוזכרו כאן, הושקעו השקעות בתחבורה ציבורית איכותית ושבילי אופניים, ושחלק גדול מהבניה החדשה של העשורים האחרונים היתה נראית פחות פרברית ויותר עירונית. גם בהולנד ובסקנדינביות וגם באזור <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/07/blog-post_10.html" target="_blank">טוקיו </a>יש אוטסוטראדות בינעירוניות, כבישים וחניונים. מקומו של הרכב לא נפקד מהם, אך הוא פשוט לא היה סולן יחיד במקהלת התחבורה והיום יש להם פילהרמונית עשירה שכולנו מתקנאים בה.</p><p>רוצה לומר, במציאות האלטרנטיבית שלי בהחלט חלק מהכבישים והחניונים החדשים שבאו "לפתור פקקים" היו מוקמים, מורחבים או ממוחלפים. לא נכנסתי כאן לסוגייה של איזה כן ואיזה לא, אבל במציאות האלטרנטיבית שלי בגוש דן כבר היה מטרו מתפקד מזמן...</p><p>החיפוש:</p><p>החיפוש נעשה <a href="https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers" target="_blank">באוסף העיתונות וכתבי העת של הספריה הלאומית</a></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi_PJTKOhp3IvixyA_NCuCLSMT8lS4AxMoPum1Q0xIkdzbepdH1eRrS9_m9NTGM1dz-T6ZVpQ6mIESKuXIL3Wd0a1KIidOUQTs7GUmx3ndbTuSB-Cuu1z-OcaOM7tV4NnklitOo780P3N9U0em5mGZfyDzUkQPKiG18rW1lB3SwQ0CagvHqds-mJZtf" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="258" data-original-width="163" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi_PJTKOhp3IvixyA_NCuCLSMT8lS4AxMoPum1Q0xIkdzbepdH1eRrS9_m9NTGM1dz-T6ZVpQ6mIESKuXIL3Wd0a1KIidOUQTs7GUmx3ndbTuSB-Cuu1z-OcaOM7tV4NnklitOo780P3N9U0em5mGZfyDzUkQPKiG18rW1lB3SwQ0CagvHqds-mJZtf" width="152" /></a></div>המילה "פקקים" לבדה מניבה 3680 תוצאות חיפוש מ-1874 ועד ימינו, אבל כמובן שטרם שידוכה למהירות נסיעה מזדחלת היא התייחסה בעיקר לפקקים של בקבוקים כלשונם (ידעתם שהיו בתי חרושת לפקקים?)<p></p><p>אז מיקדתי את החיפוש ל"פקקים" וגם "חדש" כדי לאתר פרויקטים שהוכרזו או נפתחו מצאתי רק 538 תוצאות, שכמובן גם הן לא כולן רלוונטיות.</p><p><b><u><span style="font-family: inherit;">1950-1959</span></u></b></p><p>הראשונה שבהם שהשתמשה במילה פקקים בהקשר של רכב היתה מ-15.06.1953. מעיתון הארץ בהקשר הפקקים בין יפו לתל אביב ברחוב 3 (?) שבגללם נדרשה העירייה לפנות כמה משפחות ומספר בתים שחסמו את רחוב 264 (?) כדי שאפשר יהיה לפתוח עורק נוסף ליפו...</p><p>שבוע לאחר מכן, נכתב בהארץ "יומן לונדוני" בנושא הפקקים בעולם, זמן קצר לאחר ההכתרה של המלכה אליזבת' זכרונה לברכה.</p><p><span style="color: red;">"<span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">ההכתרה חלפה עברה, אבל התחבורה בגדולה שבערי העולם עודנה משותק* ראיתי פקקי תחבורה בשדרה החמישית בניו־יורק וברחוב ה־52 שם. ראיתי </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> בפאריס. ראיתי פקקי תחבורה ברחובות הראשיים של באזל ואיסטנבול — שלא להזכיר את רחוב אלנבי בתל־אביב בשעות הבוערות אחר הצהרים. אבל מעולם לא ראיתי שיתוק תחבורה מעין זה".</span></span></p><p>זה בעיקר מלמד אותנו שב-1953, הפקקים כבר היו תופעה עולמית נרחבת. גם כשאין אירועים חריגים כמו הכתרת מלכה, ותל אביב לא ממש יוצאת דופן... וכשיש בעיה, מתחילים לחפש פתרונות.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgrnsXybkBclUPipshmiWUBPkPnKNhyWYCeMqLtF1MkO60QitFj0d5QL-_LJt-QcVJMs3pfOV9zds4xiS6rn6opa69did08OPJO8VkGznvnPXuzE8lQdM0Gjbk3ZHXrJ-kKunUrZRv8yyfuOwfC5zxXToieG_YaogDO02zCWB0DgAbnYtR6VAnPRPGB" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="133" data-original-width="271" height="157" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgrnsXybkBclUPipshmiWUBPkPnKNhyWYCeMqLtF1MkO60QitFj0d5QL-_LJt-QcVJMs3pfOV9zds4xiS6rn6opa69did08OPJO8VkGznvnPXuzE8lQdM0Gjbk3ZHXrJ-kKunUrZRv8yyfuOwfC5zxXToieG_YaogDO02zCWB0DgAbnYtR6VAnPRPGB" width="320" /></a></div><p><br /></p>במעריב, ב-07.12.1954 מופיעה כתבה על הסדרת "מוניות השירות" והכנסתן לתחנות מוניות מורשות וזאת כדי לפתור את בעיית הפקקים שהם גורמים לאוטובוסים ולכלי רכב אחרים בחנייתם הפרועה בכל מקום, בכך שהם חוסמים את תחנות האוטובוס וכו'. העירייה קובלת כי מרבית בעלי המוניות הפועלים בעיר קיבלו רשיון ירוק ממשרד התחבורה כדי לפעול בערי שדה, ולכן בכלל לא אמורים לפעול בתל אביב משופעת האוטובוסים. ואם זה מזכיר לכם באיזושהי צורה את התוכנית העסקית של כל נהג אובר אתם לא טועים... העירייה הסדירה קצת מעל 1,000 מוניות וסירבה להעניק רישיון לפעולה בעיר לעוד כ-5,000.<div>לרוע המזל המוניות שגדשו את הרחובות, חסמו את תחנות האוטובוס וחנו באופן לא חוקי ופראי בכל מקום הוחלפו ברבות השנים ברכבים פרטיים שעושים בדיוק את אותו הדבר... (זה היה קורה בכל מקרה, וללא קשר לפעולת העירייה בכתבה הזו). מאבקה של דן במוניות השירות (לעיתים בשביתות איטלקיות על חשבון הנוסעים) חוזר וצץ גם בכתבות משנות ה-60.<p></p><p>כתבה ב"זמנים" מה-15 בפברואר 1955 מציפה את אותה בעיה של מלחמת גרילה בין אוטובוסים למוניות גם מחיפה. אך בעוד שבעיריית תל אביב נקטו ביד תקיפה כנגד המוניות, בחיפה העירייה העדיפה להעלים עין בשביל "להחליש את כוחם של הקואופרטיבים. ושוב בהקבלה להיום. בעוד בתל אביב משתדלים להגביל ולאכוף (בהצלחה חלקית בלבד לצערי) את השתלטותו של הרכב הפרטי על המרחב, בחיפה נראה שהם עדיין מעדיפים את גישת "העלמת העין" שהופכת את החניה על המדרכות לנורמה. </p><p>ואחרי שדיברנו על תל אביב וחיפה, הגיע תורה של ירושלים, בעיתון "הצפה" מה-01.09.1957 נכתב על המנהג הירושלמי לצאת לטייל בעיר, ובפרט בפינת הרחובות בן יהודה ויפו סמוך לקולנוע "ציון". "<span style="color: red;"><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">מקום זה, הומה מרוב קהל בייחוד- במוצאי שבת. בשעות אלו מציף הקהל הירושלמי את רחובות העיר ויוצר , </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים"</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> " בתנועת המכוניות.</span></span><br /></p><p>במשך כמה עשורים אכן היו שם פקקים בתנועת המכוניות, והולכי הרגל נדחקו לצדדים, עד שבתחילת שנות ה-80 טדי קולק הפך את בן יהודה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/05/blog-post_22.html" target="_blank">למדרחוב הראשון בארץ</a>, ולאחר מכן הפך רחוב יפו לרחוב רק לאוטובוסים וכיום כמובן עוברת ביפו רכבת קלה ואין תנועה מוטורית כלל. נצחון מאד נקודתי של הולכי הרגל. רחוב יפו חוזר ומככב שוב ושוב כרחוב עם הפדיון הכי גבוה לחנויות. לא ממש מקרי, וחבל של שוכפל מאז לרחובות נוספים.<br /><br /></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEguWQfr32utFCqabPOwYJu48d5B1UWLwPN8laa1014Qz6knOj4m3XlLRgfeORpjM6OhAOjjk2-T7o_xlPL0FFrGBKxd1mQG5cSqzfY20yykoRc-z6gzKq1hGdQu_JfEveUdqKlMJnTIDjnAtP8ht5NBK996eANMYax58IO556SmpCL9mr1W7PmCdYIw" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="420" data-original-width="327" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEguWQfr32utFCqabPOwYJu48d5B1UWLwPN8laa1014Qz6knOj4m3XlLRgfeORpjM6OhAOjjk2-T7o_xlPL0FFrGBKxd1mQG5cSqzfY20yykoRc-z6gzKq1hGdQu_JfEveUdqKlMJnTIDjnAtP8ht5NBK996eANMYax58IO556SmpCL9mr1W7PmCdYIw" width="187" /></a></div>כתבה מעניינת מה-25.04.1958 מהארץ עוסקת במדע בדיוני. מאת כותב בשם "לגאטוס" אל "צנטרום" ב"מחלקת כדור הארץ" אשר תיאר את ישראל עשור אחרי כתיבת הכתבה - כלומר ישראל של 1968 כפי שהשתקפה בעיניו של הנוסע בזמן אל תאריך רחוק זה. אני לא יודע מי הכותב המוכשר, אבל נראה שהוא בקיא בהלך הרוח של האופטימיות התחבורתית של אותה תקופה, לפיה הנדסה טובה של כבישים תפתור הכל. הוא פינטז על תוספת של 800 ק"מ של כבישים בינעירוניים והרחבה של 900 ק"מ של כבישים קיימים לשני נתיבים לכיוון בפירוט שגורם לי לתהות האם תמ"א 3 לכבישים כבר היתה אז והיתה מונחת לנגד עיניו. הוא מתאר (בשפת הווה כי זה מדע בדיוני) "<span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">עורק מרכזי, שאינו עובר בכבישי הערים עמוסי־התנועה, יורד כיום מן הצפון עד הדרום. במקומות רבים מגיע רוחבו של עורק מרכזי זה ל־14 מ' והוא מהולק ל־4 מסלולים, שני מסלולים בכל כיוון</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: #444444; font-size: 19.2px;"> </span>כאשר בדרכו הוא עוקף את חיפה במנהרה מתחת לכרמל ומתחבר משם לכביש החוף הישן שישופץ ויורחב עד רעננה (הוא לא חזה לא את כביש 2 שבזמנו עוד היה "כביש נתניה" ובטח שלא את כביש 6, אבל החזון לחלוטין מדבר על מה שהושג אחר כך באמצעות כביש 6). מצומת רעננה דרומה הוא חזה את פתיחת המקטע עד גהה (פעם מצומת רעננה יכולת להמשיך רק דרך הערים הוד השרון או הרצליה לתל אביב) וממנה עוקף לרשל"צ והלאה עד שהוא מתלכד עם הכביש הקיים באזור יבנה וממנה לקסטינה, באר שבע ואילת. <br /><p></p><p>גם החזון העירוני שלו מאד הנדסי ומנבא את נתיבי איילון "<span style="color: red;"><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">תל־אביב, העיר הגדולה נישראל, גנחה שנים רבות, כפי שסיפרו לי מארחי, תחת עומס המכוניות. רבים מכבישיה נסללו לפני עשרות שנים, כאשר לא העלו על הדעת התפתחות בממדים כה גדולים. לכן היו בעשור השנים הניתוחים באספלט מראה יום־יום לאזרח העיר. אפיק המוצררה, החל מתחנת הרכבת שברחוב ארלוזורוב, הוטה. בערוץ המיובש הותקנה מסילת־ברזל ובמקביל לה — כביש, המתחבר באמצעות כביש הבטחון עם דרך ירושלים וממשיך גם מערבה, לדרך יפו. רוחבו של כביש ארלוזורוב הוכפל. ואילו רחוב אבן־גבירול נעשה עורק תחבורה חשוב, המוליך את התנועה צפונה. אל מעבר לירקון, על גבי גשר</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">חדש).</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">עובדה שהרחיקה, כמסתבר. כמה אניני־רוח מסביבות הומיות אלה, ( כביש</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">חדש</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">נסלל לאורך המסילה הישנה של הרכבת, מבית־הדר ליפו. במקומות שבהם חוצה הכביש את הרחו</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">בות ההומים של העיר הוא הושקע מעט, כך שהרחובות החוצים הפכו למעין גשר מעליו. בשיטה זו נקטו אף במקומות אחרים כדי למנוע מה שקוראים כאן </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">בהצ</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">טלבויות. כן הושקעו למשל, רחובות המלך ג'ורג' והכרמל, ואיפשרו לתנועה ברחוב אלנבי לנוע באין מפריע. רופאי־העצבים, אגב, בתזכירם השנתי , המליצו מאד על נקיטת שיטה זו במקומות רבים כבל האפשר. </span></span></p><p>כפי שאנחנו יודעים, שיטת ההפרדות המפלסיות בתוך הערים לא קרתה בהיקפים גדולים, ושוק הכרמל עדיין איתנו בזכות זה, במקומות שבהם זה כן קרה (לדוגמה באבא הלל פינת ביאליק ברמת גן) לא נרשמה ממש הקלה בנושא העצבים, לא לנהגים ולא למשתמשי הדרך האחרים. אגב, מעניין לציין שאשכרה נתקלתי בכתבה רפואית המתייחסת לעצבים בזמן פקקים וקוראת להימנע מנהיגה בהם...</p><p>הכותב המוכשר רואה בחניות תת קרקעיות את הפתרון האולטימטיבי למצוקת החניה, חלקם אפילו יושמו ובאמת פתרו את כל בעיות החניה בתל אביב :-)</p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">ב</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">עיית החנייה הכללית נפתרה הודות לשלושה מוסכים תת־קרקעיים: מתחת לככר היכל התרבות, ברחוב אחוזת בית ובמערב שדרות רוטשילד.</span></p><p>הכותב לא מזניח גם את תחום התחבורה הציבורית - הוא חוזה ששיתוף פעולה של אגד-אשד, דן וארקיע שיקרא "אשדן-עף" יעביר את כל הנוסעים האמידים יותר להליקופטרים מרחפים בשם "רוטרדיון" שבדיוק נוסו אז בבריטניה כפי שניתן לראות בצילום. זה כמובן לא קרה אבל <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/12/2017.html" target="_blank">אולי עוד יקרה בעתיד...</a></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi2zMXjGpP9iHsHZFG-vtul7J4LuWMK6haAGH73TFClFAVJaeRydGFFp9a1Dcz7hZWy2L16nuJ7YjfDt9CEL5QLU1Sb4v3ddMzkd_QPv2kYqJ1eDCBaj-4UblKMiaNqFkFKW5n-kyZkvspgPrYLE2jKXr1uUM9Tay6E-IHFPphwIEy3EV5QFDZVJ68l" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="378" data-original-width="812" height="149" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi2zMXjGpP9iHsHZFG-vtul7J4LuWMK6haAGH73TFClFAVJaeRydGFFp9a1Dcz7hZWy2L16nuJ7YjfDt9CEL5QLU1Sb4v3ddMzkd_QPv2kYqJ1eDCBaj-4UblKMiaNqFkFKW5n-kyZkvspgPrYLE2jKXr1uUM9Tay6E-IHFPphwIEy3EV5QFDZVJ68l" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p>אבל מעבר לכך יש לו גם חזון של תח"צ יותר על הקרקע לפשוטי העם - הוא חזה את מסוף ארלוזרוב לדוגמה...</p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">תחנת האוטובוסים המרכזית החדשה של תל־אביב הוקמה לפני בשלוש שנים בין תחנת הרכבת ברחוב ארלוזורוב וכביש חיפה. התחנה הישנה מוסיפה, אמנם, לפעול, אך ממנה יוצאת התנועה בעיקר לדרום הארץ. מלבד זאת מוסיפה תחנה זו לשמש זירת־קרבות מרכזית בין נהגי האוטובוסים ונהגי המוניות הנקראות "שרות. "</span></p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">לפי חוברת ההסברה של "אשדן־עף" מסתבר, כי "תופעת העמידה באוטובוסים נבלמה בקוים הבינעירוניים. אנו תקוה שבעתיד הקרוב נצליח לחסל תופעה זו נם בקוים העירוניים.</span></p><p>כבר תיארתי בעבר בפוסטים על התחבורה הציבורית בעבר, שהבעיה העיקרית שליוותה את התח"צ בישראל היתה צפיפות, ומצחיק לגלות שבכל הכתבה האופטימית הזאת, דווקא בהקשר של פתרון בעיית הצפיפות תוך עשור הוא לא אופטימי...</p><p>לא אתעכב על פרק הרכבות, שמתאר די במדויק את מה שרכבת ישראל החלה לעשות יותר מ-30 שנה אחרי כתיבת הכתבה. הוא מתאר גם את המטרו התל אביבי. אבל אני חושב שהתמונה ברורה ואפשר לסכם אותה במילים "אתם רואים פקקים ואני רואה מחלפים".</p><p>בכתבה בעיתון חרות מ-26.02.1959 מצוינת הבעייתיות של כיכר דיזנגוף - כמקום הומה ופקוק עם תאונות דרכים רבות. האחים מאיר (ממגדל שלום מאיר) ראו בזה הזדמנות עסקית - הם ראו שבכיכר האופרה בוינה יש מתחם תת קרקעי ענק והציעו לייבא אותו לכיכר דיזנגוף, כך שמתחת לכביש המהיר המשוקע שיעבור מתחת לכיכר יהיה קניון גדול עם מדרגות נעות אל הרחוב.</p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">אגב כך יצויין שלפי סקר שנערך במקום חוצים את כיכר־דיזנגוף מדי ערב (בין השעות 5 ועד 11 בלילה) קרוב ל־22 אלף תושבים</span></p><p>לקניון היו אמורות להיות 3 קומות - העליונה (3 מטר מתחת לקרקע) למסחר, האמצעית ל"בתי מרחצאות ובית חולים קטן וכן מקלט לשעת חירום, והתחתונה ל"חניון תת קרקעי לרכבים פרטיים שיפתור אחת ולתמיד את בעיית החניה.</p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">חידוש מהפכני אחד שלא הונהג עד עתה בארץ, הוא המעבר התת־קרקעי הראשון בישראל למכוניות. על־מנת לאפשר לאלפי כלי־הרכב המוטוריים לרדת אל מעבר זה, יחולו שינויים בצורת ובמבנה הכבישים המובילים לכיכר־ דיזנגוף. בין השאר תקוצצנה המדרכות של הככר ב־2 מטרים, ואילו מהכביש יגזל מטר אחד בלבד. הכביש ירד בשיפוע החל מרחוב פרישמן עד לכיכר דיזנגוף — מצד ימין, ומצד שמאל ייבנה שיפוע מכיוון רח' בר־כוכבא בואכה הכיכרה. באם תבוצע תכנית ענק זו, ואין שום סיבה רצינית שהיא לא תבוצע, תיעלם מהנוף התל־אביבי הבריכה המעוגלת ומזרקת המים "ההיסטורית." את מקומה של הבריכה תתפוס ארובה גדולה עשויה זכוכית בלתי־שבירה, שתחדיר אלי מעמקים את אור היום. מתחת לכיפה ייבנה בית־קפה ענק, שתושביו יראו את פני השמיים כאשר אך ישאו את עיניהם אל על.</span></p><p>ההסטוריה היתה צנועה יותר, התוכנית נגנזה, והכביש שוקע בערך בחצי גובה ממה שהוא היה אמור, דבר שיצר הגבהה לכיכר מעל. אבל פגע פחות ברחוב דיזנגוף. לקח זמן עד שהוחלט להחזיר את המצב לקדמותו פחות או יותר ושהתנועה תסתדר. אפילו חניון תת קרקעי לא נבנה למזלנו. חשוב לציין שב-1958 המושג קניון בניהול מודרני עוד לא היה קיים. היזמים היו מוכרים את החנויות ונעלמים, הבעלים הרבים היו מתקמצנים ומסתכסכים על אחזקת השטחים הציבוריים והמקום היה מידרדר והולך כפי שקרה בתמח"ת, בכיכר אתרים, ובפסז'ים בהוד ובאלנבי ובעוד אינספור מרכזי קניות משותפים עלומים יותר שנבנו עד תחילת שנות ה-90 ברחבי הארץ (דיזנגוף סנטר הוא היוצא מהכלל). עוד מצויין בכתבה שחברת רסקו מכינה תוכנית דומה לכיכר מוגרבי.</p><p>הכלל שלי הוא פשוט - עיר צריכה להתנהל במפלס אחד. ואם זה גורם להאטה בתנועת הרכבים זה רק יתרון. אוי לנו מגשרים ומעברים תת קרקעיים. במציאות כמובן שלכל כלל יכולים להיות יוצאים מהכלל, אבל במשורה.</p><p><b><u>1960-1969</u></b></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjepbrfqVSEfIUi5WHOz5vUMPvoqqb0ffLk6xbxgAp0zrgOtEEWVnL1l672fTHEH-KQL8YoSSQsRNFUoW3pSD5L-m7YNqObKa-edSxJM-w3cChqrw77VoeKVzg_L6hF93B_lzTD1nbHyO46JUNNJ78_Kf53VNlJUl9MZw5uG6tI6dElbQ1jaEp3xEk" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="389" data-original-width="313" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjepbrfqVSEfIUi5WHOz5vUMPvoqqb0ffLk6xbxgAp0zrgOtEEWVnL1l672fTHEH-KQL8YoSSQsRNFUoW3pSD5L-m7YNqObKa-edSxJM-w3cChqrw77VoeKVzg_L6hF93B_lzTD1nbHyO46JUNNJ78_Kf53VNlJUl9MZw5uG6tI6dElbQ1jaEp3xEk" width="193" /></a></div>כתבה מעיתון "למרחב" מה-24 בפברואר 1960 שנכתבה לרגל "יום התחבורה הציבורית" החמיאה לקואפרטיבים ולשר התחבורה היוצא משה כרמל על הסכמות שהושגו לחידוש הצי, אבל במקביל התלוננה על כך שכל זה לא משנה כל עוד כבישי תל אביב פקוקים במכוניות ובמוניות חונות. הכותב זיהה את הבעיה, אך מעניין שהפתרון של נתיבי העדפה עוד לא היה מוכר אז ולא הוזכר במאום, רק פתרונות של המשך הרחבת כבישים ויצירת חניונים גדולים למכוניות בכדי להקל במעט על מצוקת החיפוש של החניות ברחובות. מאכזב.<div><br /></div><div>בכתבה סמוכה מאותו עיתון שהוקדש ליום התחבורה הציבורית, מצאתי את הסיבה לפסימיות של כותב המד"ב שלנו לגבי הקטנת הצפיפות באוטובוסים. בכתבה מופיע ראיון של אנשי קואפרטיב דן עם שר התחבורה הנכנס י. בן אהרון. - הכתבה עסקה כמעט אך ורק בלחץ של ה"מראיינים" על השר להמשיך להגדיל את הסובסידיה לתחבורה הציבורית, להעלות את המחירים, לא להטיל קנסות על נהיגה פרועה של נהגי אוטבווס, ולשמר את מעמד הקואופרטיב, וזאת רק על מנת שניתן יהיה לשמר את השירות הקיים. הנוסע מוזכר בכתבה רק כגורם שלא מתנהג יפה לנהג (השר דווקא עונה שכדאי שגם הכרטיסנים והנהגים ילמדו קצת יותר דרך ארץ), בכל מקרה לא מוזכרת לרגע בעיית הצפיפות שכאמור היתה כבר אז בעיה כרונית. ולא מוזכר בשום צורה שום שיפור שירות תמורת אותה פתיחת ארנק ששר התחבורה נדרש לה. ואם זה נשמע כמו טוני סופרנו ש"מבקש יפה" את כספי הפרוטקשן שלו... זה כנראה רק אצלי בראש. בכל מקרה, נראה שדן מימשה יותר "את קואופרטיב לרוווחת החברים" מאשר את הסלוגן "בשירות הציבור".</div><div>זה מחזיר אותי לפסקה שמתחילת הפרק, כדי לא לפתח את הכבישים כפי שפיתחנו ולהיות תלויים כל כך ברכב פרטי, היינו צריכים לעשות המון דברים אחרת... בין היתר כנראה לשים דגש רב יותר על חוויית הנסיעה בתחבורה ציבורית כבר ב-1960... המצב המתואר כאן נמשך עוד 40 שנה נוספות ורק החל משנת 2000 בערך החל משרד התחבורה להיות מעורב בקביעת רמת שירות לנוסע.<br /><p></p><p>בכתבה מ"דבר" מ-5 במאי 1960 שכותרתה <b>"הצפיפות גדלה - מה עושה העירייה לסידורי חניה נאותים"</b>, מצאתי את הפסקה היפה הבאה.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhJYv7rHHuNBB_QHv5LKfffbKRoWx2mDeUfJTXeAZSngSIza0N6EV1C2JAoFJdv6oQ4OBL-P4RTO-i_KireU-3bomJ0y7pQzaQ8G32OKuhL7aqFO-4D2YTgzzvSD7xNR54teU2geQTK9NuhTn0oml2Orx9o-PJSXPCEphRyScVbXyJnQ9BzlaLSdEvR" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img alt="" data-original-height="239" data-original-width="532" height="144" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhJYv7rHHuNBB_QHv5LKfffbKRoWx2mDeUfJTXeAZSngSIza0N6EV1C2JAoFJdv6oQ4OBL-P4RTO-i_KireU-3bomJ0y7pQzaQ8G32OKuhL7aqFO-4D2YTgzzvSD7xNR54teU2geQTK9NuhTn0oml2Orx9o-PJSXPCEphRyScVbXyJnQ9BzlaLSdEvR" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p><br /><br /></p><p><br /></p><p><br /></p><p>הלקח מהסיפור הזה לא חלחל לשאר הכתבה - הכתב ראיין את עובדי עיריית תל אביב אך ורק בנושא אחד, חניונים, חניונים ועוד חניונים. סיפרו לו על חניון חדש ביהודה הלוי 12 עם מקום ל-50 מכוניות, על עבודתה של העירייה לקבל לידיה את תוואי הרכבת ליפו כדי להפכו לחניון של 250 מכוניות (חבל, פארק המסילה היה יכול להיות כבר בן 62 אם היה חזון אחר). על "מוסך החניה שייבנה על גינת גרוזנברג (חבל כי במקום בניין החניה המכוער עם תחנת הדלק בהחלט עדיף גינה) ועל "כ 150,000 לירות בשנה זו להגדלת מצאי החניות. עוד כוללת התוכנית שינוי והגדלת תקני החניה לכל הבניינים החדשים, תקנים רחבים במיוחד לרחובות חדשים (שיהיה בהם יותר חניה), </p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">כן בודקת העיריה את עומס התנועה בכבישים, ובמקומות שהדבר ניתן יורחבו הכבישים על חשבון המדרכות</span></p><p>הכתב מסכם את הכתבה במסקנה ש<span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">נראה לנו, כי רצוי ודחוף יותר להגדיל את הסכום המוקצב לפתרון בעיית החנייה ברחובות העיר.</span></p><p><span style="background-color: white;">הבעיה העיקרית עם המשך הגדלת היצע החניות עד אינסוף היא כמובן שחניות לא נמצאות בחלל הריק, בסוף המכוניות צריכות להגיע לחניוני הענק שייבנו עבורן ולצאת ממנו ולכן הן מעמיסות על הכבישים. אם כבר הזכרנו את חניון הבימה, הוא דוגמה מאד מוחצנת לכך מאחר והוא סובל מ"פיקים" של תחילת וסוף אירועי תרבות, אך הבעיה המוחצנת של הבימה קיימת עם הוספת כל חניון וחניון (פשוט בחניונים אחרים הרכבים היוצאים מהחניון תורמים לפקקים בצווארי הבקבוק האחרים של העיר ולא בהכרח ממש בכניסה או ביציאה מהחניון). לפי כל המחקרים הגורם מספר אחד שעשוי להוביל אנשים לחפש פתרונות אלטרנטיביים לרכב פרטי הוא היעדר חניה. לכן, על ערים מודרניות להקטין, לעיתים עד לאפס את מצאי החניות הפזורות ברחוב לטובת שימוש של משתמשי דרך אחרים, ובכך גם להקטין את נסיעות הסרק בחיפוש חניות, ולבנות חניונים תת קרקעיים במשורה, כך שמחיר החניה בהן יהיה גבוה. כלומר המלחמה בפקקים היא לא אינטואיטיבית. צריך לעשות פחות לטובת הרכב הפרטי כדי להקטין את הפקקים ולא יותר.</span></p><p><span style="background-color: white;">ב-07.07.1960 פורסם בעיתון דבר <a href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1960/07/07/01/article/58?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91+%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%22&utm_content=itonut" target="_blank">(להלן לינק)</a> כי עיריית תל אביב דוחה טענות "דן" בעניין סתימת עורקי התנועה בעיר. כי מסתבר שזו הפעם הראשונה שחברת דן דרשה מעיריית תל אביב שתקצה לה נת"צים עקב העומסים המתגברים של רכבים פרטיים בכבישים. הצעתה של דן כללה מלבד נת"צים גם הפיכת חלק מהרחובות לחד-סטריים. תגובתה של העירייה היתה שלילה גורפת, כי לטענתה עליה להביא בחשבון את כלל אמצעי התחבורה בעיר. וכך היחס לרכב פרטי המסיע נוסע אחד היה מבחינת העירייה זהה לחלוטין לאוטובוס המסיע מאות נוסעים ביום. וכך פוספסה הזדמנות הסטורית לשמר דומיננטיות של תח"צ בעיר. העירייה האשימה את דן שאוטובוסיה העוצרים בתחנות "מפריעים לתנועה העוברת" והתגאתה בכך שהיא מגדילה את מצאי החניות הפרטיות בחניונים שהיא מקימה...<b> <span style="color: red;">"לא חברת דן, השוקדת על האינטרסים הפרטיים שלה, מוסמכת להטיף לעיריה".</span></b> מסתבר שכבר אז נוסעי האוטובוס היו שקופים לחלוטין. הנת"צים הראשונים נחנכו בתל אביב כפי הנראה רק בסוף שנות ה-70 או תחילת שנות ה-80. חבל.</span></p><p><span style="background-color: white;"><br /></span></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiWvgpfxx7hiSyXdkuBSuXLIQv5awanfrXn7h5rNFemhVmwFJkBBVF2UEZQHRn4n6OUG-TMUgCPtSjGhBge70Ns21rqcnzPTBrpFJ9WOAF8pk0-cyA0llaXKWGv9FittwtjkcGmEOGhNfEFzRKlBNVTrtECatUTYjch1DC159s8TbskgyfpySr5yeYO" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="480" data-original-width="361" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiWvgpfxx7hiSyXdkuBSuXLIQv5awanfrXn7h5rNFemhVmwFJkBBVF2UEZQHRn4n6OUG-TMUgCPtSjGhBge70Ns21rqcnzPTBrpFJ9WOAF8pk0-cyA0llaXKWGv9FittwtjkcGmEOGhNfEFzRKlBNVTrtECatUTYjch1DC159s8TbskgyfpySr5yeYO" width="181" /></a></div><span style="background-color: white;">ב-29.11.1960 היה נפתלי לביא הראשון שזיהה את תופעת הביקוש המושרה, כאשר נפתח החיבור בין רחוב פנקס ל"כביש נתניה" (שנקראה גם באותה כתבה "דרך חיפה" והיא דרך נמיר של ימינו) ואיכשהו הפקקים רק התגברו.</span><p></p><p><span style="background-color: white;">כרגיל מהתקופה, המסקנה היא בעיקר שצריך להרחיב עוד ולשים רמזורים או לפחות שוטרים כדי שהתנועה תזרום. היום אנחנו (לכאורה) אמורים להיות יותר חכמים, אבל המסקנה העיקרית שקראתי מהפקקים שנגרמו עם פתיחת כביש 16 בירושלים היא שצריך לסדר את הרמזור ביציאה מהאוטוסטראדה...</span></p><p><span style="background-color: white;">אם בתל אביב שיוועו לרמזורים, בחיפה אכן שמו אחד, בשדרות הכרמל (בן גוריון?)-יפו ליד תחנת אגד. הכותב מתאר כיצד בצומת שהיתה אמנם סואנת הנהגים התנהגו בזהירות כג'נטלמנים והתנועה זרמה אם כי לאט והרמזור החדש יצר פקקים מטורפים במקום זה.</span></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiwJV1lcidVxpzinW_ohRpXlqWrcs4gb5d4VE8pbM92dT_z0p1nhCJOrJxQEwwDpJzWgA8G_estUktsrTt-rem0XPruCCGKCD4ECVDfLdQ1cvU6QOWQ_1G-inQGYhOOukHeMK4ThRsHgFgcRRwcvO0zkagpRfDJWMBbT182woQRYREIHW4Jg2pkOYYQ" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="584" data-original-width="484" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiwJV1lcidVxpzinW_ohRpXlqWrcs4gb5d4VE8pbM92dT_z0p1nhCJOrJxQEwwDpJzWgA8G_estUktsrTt-rem0XPruCCGKCD4ECVDfLdQ1cvU6QOWQ_1G-inQGYhOOukHeMK4ThRsHgFgcRRwcvO0zkagpRfDJWMBbT182woQRYREIHW4Jg2pkOYYQ" width="199" /></a></div><span style="background-color: white;">מאד ייתכן שמדובר פשוט ברמזור שלא תוכנן באופן מוצלח, ואחר כך תוקן, אבל בהקשר הזה מעניין לציין ניסויים ממקומות בעולם שבהם לקחו צומת מוסדרת ודווקא הסירו את ההסדרה, וראו שהנהגים כל כך נזהרים ונוהגים בחשש שהדבר הביא להקטנת תאונות הדרכים בצומת שבו יש ריבוי הולכי רגל. (ושוב אנחנו עם פתרונות לא איטואיטיביים אבל נכונים), התנועה זרמה באופן איטי יותר אך עקבי יותר. זה למעשה אחד מהעקרונות של <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/12/blog-post.html" target="_blank">חזון אפס תאונות דרכים </a>ושל היפוך הפירמידה, התאמת נהגי הרכב הפרטי למשתמשי הדרך האחרים במקום להפך.</span><p></p><p>בכתבה שפורסמה במעריב ב-20.06.1962 על ידי צבי אלגת סופר על מומחים צרפתיים שוהזמנו על ידי ועדת התנועה העירונית של תל אביב. בעיקר בכדי לתת חוות דעת על "התחנה המרכזית הצפונית" שאמורה קום ליד תחנת הרכבת "הצפונית" ברחוב ארלוזרוב. (להלן מסוף 2000) וזאת בשבוע שבו אושרה הקמת התחנה המרכזית החדשה בדרום העיר. בכתבה מצאתי פרט טריווייה מעניין לפיו בכל שנה גדל צי האוטובוסים בעיר ב-7% ולכן צריך את שתי התחנות כדי לקלוט את האוטובוסים עשור ואפילו שניים קדימה (בפועל הגידול נעצר, מתישהו כנראה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/03/blog-post.html" target="_blank">באמצע שנות ה-60</a> אבל בוודאות מ-1972 והלאה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/02/1970-2014.html" target="_blank">ממגוון סיבות</a>).</p><p>הבעיה שעמדה לפתחם היא שילוב התחנה המרכזית הצפונית ב"משולש המסוכן" הכולל את דרך חיפה (נמיר), דרך פתח תקווה (בגין) ורחוב על פרשת דרכים. שבו עברו כבר אז מעל ל-40,000 כלי רכב בכל יממה. (לפי הכתבה , הריכוז הגבוה ביותר של כלי רכב במדינה).</p><p>בטרם יגשו לבניית תחנה מרכזית, לפי הכתבה חייבים קודם לפתור את כל בעיות התנועה של הרכב הפרטי. איך? בעזרת גשרים כמובן.</p><p><span style="color: red;"><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">הקיבולת של צמתים מרחביים (מיפלסים ,בעזרת גשרים, היא גבוהה ביותר. כדי להמחיש זאת נביא חישוב מצומת ארלוזרוב ודרך חיפה. כל נתיב חופשי מסוגל להעביר תנועה שוטפת של 1200 כלי רכב לפחות .לפי סיכום הנתיבים, יוכלו לעבור כאן ב-12 שעות למעלה מ-170 אלף כלי רכב . לעומת רק 27 אלף כלי רכב כיום. נפח זה הוא רק 15 אחוז מהקיבולת האפשרית, בלי לדבר על </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> ותאונות . אם נזכור, שמדי שנה גדל אחוזי נפח התנועה ב-4 עד 6 אחוז ברור כמה חשוב לגשת לעניין במרץ.</span></span><br /><br /></p><p>זו כמובן לא הפעם הראשונה שבעיה לכאורה של תח"צ מביאה לפתרון של רכב פרטי, (גם היום אחוז גבוה מהתקציב של נת"צים ורכבות קלות הולך לפתרון פקקים של רכב פרטי ובניית חניוני ענק לרכב פרטי, כמו חניון שז"ר בירושלים והחניון החדש שמדובר מתחת לגן הפעמון במסגרת קו כחול של הרק"ל). למזלנו הפתרון הנ"ל שאיים להטביע בבטון את כל האזור לא יושם. אבל במעמד זה גם אותר השטח לחניון הרכב הפרטי הקיים הגדול שמשתרע בין ז'בוטינסקי למסוף ארלוזרוב שכן קם. כלומר מכל השטח של 110 דונם שאותר סמוך לרכבת, אחוז קטנטן הלך למסוף אוטובוסים והשאר לחניון רכב פרטי שהיה ונשאר המרכיב זולל השטח הכי גדול במרחב.</p><p>עוד בעיה שעולה ממה שלא נכתב היא שמעבר למספרים המטורפים שמחלפים מעבירים, אף אחד לא חושב על הצומת הבאה בתור זאת שאמורה לקלוט את אותם עשרות אלפי רכבים נוספים שיוכלו לעבור במחלף החדש, וכך, בשיטת הסלמי, היתה עלולה להיות ממוחלפת כל דרך נמיר. פתרון דומה שיושם בצומת מעריב לא באמת הביא מזור לפקקים, אבל הגדיל את הצורך לכאורה בפתרונות דומים לאורך הציר שמוביל אליו. כדוגמת פתרון השיקוע בבגין קפלן, שהביא לפקקים איומים בצמתים אחרים קרובים אליו. גם היום אותה תמונה כוללת לדעתי קצת חסרה. (לדוגמה על הפקק בין חיבור נתיבי איילון לכביש 2 ועד לפולג היה כתוב מראש לכל מי שמבין מתמטיקה וגיאומטריה פשוטה של כיתה ג' שיהיה פקק, וזה לא הפריע לאף אחד, כי כולם ידעו שיהיה פרויקט המשכי ויקר של הרחבת כביש 2 עד פולג אחר כך, ומפולג הלאה צפונה כך הרכב הפרטי מייצר לעצמו עוד ועוד פרויקטים שבאים על חשבון פתרונות אחרים.</p><p>עוד מהכתבה - התחנה המרכזית המתוכננת יועדה ל-1200 אוטובוסים ביום כשכל הכניסות והיציאות ממנה יהיו בימינה ימינה בלבד, (כלומר מאד מסורבלות לעומת הרכב הפרטי החולף), </p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;"> ועם סלילת הדרך המהירה באפיק נחל האיילון אפשר יהיה להעביר את האוטובוסים בדרך זו ולהכניסם ישר לתחנה, בלי לעבור כלל בצמתי "המשולש".</span></p><p>מעניין לציין שעכשיו, שישים שנה אחרי כתיבת הכתבה, במסגרת פרויקט הנתיבים המהירים החזון הזה מתממש ונבנות הרמפות הישירות לאוטובוסים אל גשר מודעי (ההמשך של ז'בוטינסקי שגם מצויין בכתבה בתור הכניסה הראשית לתחנת הרכבת שתעבור אל אפיק האיילון...). אגב, מפרצי האוטובוסים תוכננו בתת הקרקע והולכי הרגל מעליהם כי כנראה עוד לא שמעו אז על בעיות זיהום (נפלנו עם זה בקומה 0 של התמח"ת אבל גילינו את זה רק ב-1992). וגם מעברים תת קרקעיים להולכי רגל תוכננו למכביר וחלק אפילו הוקמו.</p><p>הכתבה מסכמת במילים שללא קשר לבנייתה או אי בנייתה של התחנה המרכזית, את ההפרדה המפלסית בצמתים חייבים לקדם. כי זה מה שחשוב וזה מצביע לדעת הכותב על חדירתה של "תודעה תחבורתית" לתכנון העירוני...</p><p>ונעזוב קצת את תל אביב וצרותיה. בכתבה במעריב מה-07.06.1962 מסופר על פתיחת חוף הרחצה "קיסריה דרום" בהשקעה של 150,000 לירות על ידי קרן רוטשילד ובפיקוח חברי שדות ים, כשרוב הכסף הלך להסדרת חניה גדולה, ובפתיחת כביש אספלט חדש מצומת איטונג ועד לחוף (דרך הים) בהשקעה של 200 אלף לירות נוספות, גם מכספי קרן רוטשילד, בכדי לאפשר ל"עמך" להגיע בהמוניו לחוף וכך לעמעם במקצת את התחושה שקיסריה מבודלת ומנותקת מהעם עם מגרשי הגולף שלה (כך בכתבה). הכביש באורך 3.5 ק"מ נועד להעביר לפחות 300 רכבים בשעה וכך למנוע פקקים גם בשעות ה"לוהטות".</p><p>אני מביא את הפרויקט הזה כדוגמה למשהו שנשמע מאד הגיוני, הרי אין תחבורה ציבורית טובה מפרדס חנה לדוגמה לחוף הים שמשמש את תושביה. אבל במקום לנסות לפתח תחבורה ציבורית תוך השקעה צנועה יותר בתשתיות שמיועדות לרכב פרטי, פשוט לא בודקים את האפשרות הזו. זו דוגמה שתחזור בעשרות פרויקטים כדוגמת מרכזי ביג כאלה ואחרים, אזורי תעסוקה פרבריים, ושכונות מגורים שלמות בהם הנוחות והנגישות ברכב הפרטי נתפסים כחשובים ביותר ומביאים בתורם להמשך השקעות בלתי נגמר ברכב הפרטי, הן בחניונים ענקיים והן בכבישים שמובילים אליהם. חלקם מוצדקים, חלקם (בעיקר במרכזי הערים או בשולי הערים) ממש לא, אבל כולם ביחד מייצרים תמונה ברורה שלפיה רכב פרטי מספק המון הזדמנויות ותחבורה ציבורית לא. התמונה הזו, נכונה ככל שתהיה,<b> לא באה באופן טבעי</b>, היא הושגה בעמל רב של שנים של פיתוח אלפי פרויקטים שכוונו אך ורק לרכב הפרטי, מכספים ציבוריים ופרטיים כאחד, ובסופו של דבר זה בא על חשבון פיתוח פרויקטים למשתמשי דרך אחרים.</p><p>בכתבה בעיתון הצפה מה-26.07.1963 מסופר על הגל הירוק של הרמזורים שנחנך בדרך נמיר. (זוכרים את הרמזור המבוקש מקפלן? הוא הגיע! לפי הכתבה עשרה רמזורים לאורך נמיר יפעלו בגל ירוק "<span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: #444444; font-size: 19.2px;">עשר המערכות יהוו את "הגל הירוק" האמיתי הראשון בישראל. זה כבר משהו"! אומר בגאוה מהנדס התנועה יעקב קולין .. אין להשוות רמזור העובד באופן אינדיבידואלי לרמזור כחלק מתזמורת!"</span></p><p>הכתבה מסבירה בכלל את המונח המקצועי של פאזות רמזורים. ונותנת כדוגמה את צומת קפלן/דרך חיפה (נמיר).</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqFTJYVuoPTo0e7JzH4Pp6mphzzm9zKgELerZ-Bb8dnZ6JztHjl7toOYU8kZ6Rw8Gkb3Q8C26Lmeay2hn_MreOjctKCAVdwC5T0tl7fY43z6Ijc_9M8H-UHvy7UhLPzs7XWR4-PClL4hY2ZueD5100AeTPuEv9mG3RSS9qKIxt4as5sJfI-EChUF57" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="301" data-original-width="342" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiqFTJYVuoPTo0e7JzH4Pp6mphzzm9zKgELerZ-Bb8dnZ6JztHjl7toOYU8kZ6Rw8Gkb3Q8C26Lmeay2hn_MreOjctKCAVdwC5T0tl7fY43z6Ijc_9M8H-UHvy7UhLPzs7XWR4-PClL4hY2ZueD5100AeTPuEv9mG3RSS9qKIxt4as5sJfI-EChUF57" width="273" /></a></div>למי שקורא את זה ברור שהולכי הרגל נדרשים לחצות בריצה ושלקשישים אין מה לחפש שם. (וזאת הצומת הסמוכה לתיכון חדש). אבל בכתבה הם מתולננים דווקא על הזמן הקצר מדי שניתן לרכבים החוצים על דרך חיפה. הרי יש שם פי 5 מכוניות מאשר בפנקס אז למה זמן הרמזור שלה הוא רק פי 2? כלומר, בואו נרע עוד יותק את זמן ההמתנה והחציה של הולכי הרגל כדי לתת למכוניות יותר זמן? על כך עונה המהנדס שיש שם שלושה מסלולים לעומת מסלול אחד בפנקס (דאז). </div><div><br /><span style="color: red;"><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">התנועה זורמת בחפשיות לאורך שני הקילומטרים ש"רומזרו', מארלוזרוב עד לגשר בגשר הירקון, זה שבשעתו היה הכביש הרחב ביותר בדרך הבינעירונית' נוצרים </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים </span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">בשעות הלחץ, בבוקר ואחר הצהרים: הגשר צר מדי. הוא מהווה פקק. הגשר תוכנן לשמונה מסלולים. עתה יש לו ארבעה. אין כוונה להרחיב את הגשר. כי בינתים הוציאה העיריה מכרז לבנית גשר בהמשך רחוב אבן־גבירול. יש להניח שעם הקמת הגשר החדש. מערבית לגשר דרך חיפה. יוקל העומס מעל הגשר הישן. אם לא תהיה ברירה — תבוצע התכנית המקורית ויורחב הגשר במבצע הנדסי מסובך למדי. בינתים — במשך שלוש שנים לפחות — יגדל יותר ויותר העומס על הגשר בדרך חיפה. </span></span><p></p><p>אנחנו יודעים ששיטת הגל הירוק עובדת נהדר בכבישים ריקים (למכוניות בלבד, כי אוטובוסים שעומדים בתחנות נדפקים ממנה תמיד, וגם הולכי הרגל נפגעים מהמהירות הגבוהה יותר שהם מאפשרים) אבל אנחנו גם יודעים ששיטת הגל הירוק ממש לא מצליחה לתת מענה בכבישים עמוסים, מסתבר שידעו את זה גם אז...</p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">"בתוך ה"גל" כאילו בוטלו הצמתות. הנהג נוסע בחפשיות ובמהירות. בפאריז ובניו יורק קיימת סינכרוניזציה: האור הירוק נדלק לסירוגין , בצורה שתמיד יפגוש הנהג בו. ולא אדום חלילה. אגב: גם בניו־יורק פשטה השיטה את הרגל: הכבישים הגיעו אל 'נקודת רוויה ותורי המכוניות סתמו אה הצומתות... "</span></p><p><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">אלו הן ההוראות שיש לשמור עליהן: "לא לעבור מנתיב לנתיב ולא לחצות צומת כשהאור מתחלף מירוק לצהוב! לא להתחכם" ולנסוע מהר יותר מהמהירות המסומנת על הרמזורים! להעתיק את תחנות האוטובוסים הרחק מהרמזורים".</span></p><p>כבר אז נתנו לנהגי הרכבים הפרטיים יותר מדי קרדיט. אני עובר כל יום באחד הרמזורים האלה בנמיר ארלוזרוב וכמות המכוניות שנכנסות לצומת לא פנוי כדי להספיק לעבור בצהוב מטורפת. מצד שני הרחקת תחנות האוטובוס מהצמתים מביאה להגדלת מרחקי ההליכה ומקטינה את אטרקטיביות רשת האוטובוסים והיא כנראה כן בוצעה. בעיר שהותקנו בה באותה תקופה מעל 200 רמזורים (והצמתים "שודרגו" בהתאם" זה ממש פגיעה מערכתית.</p><p>הנבואה ההנדסית התגשמה בצד הביצוע אבל לא בצד התוצאה "<span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; color: red; font-size: 19.2px;">לבסוף, תוקף כל תל־אביב במעגלים של רמזורים, והתנועה תוחש פי כמה".</span></p><p>ומה יקרה כשנגיע למצב של ניו-יורק? <span style="color: red;"><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">הפתרון זה מפלסים. כבישים שיעברו זה מעל זה. אלו־יאפשרו להגדיל את נפח התנועה פי שניים וחצי!, ימציאו פתרון לשנים רבות.</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span></span></p><p>ואיך זה ישפיע על העיר? לא מעניין.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPwu5hheEQ88b2Cm2tdCWi2QS7PHYJJJq9OjyksGsRiagdQGSCi9Wj8EkvMTrLJCP99BLTxsw7HssqUoT-Kionx3gvzllYFa36_g-XzNv6Ftw0aLhs4HsG1gWodqvL5QRM7D8D2M_rZA1pat-CG4K4gz5cziqExrX7SN4xOPjceu2ujxE3Fm3Ysv85" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="276" data-original-width="629" height="140" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPwu5hheEQ88b2Cm2tdCWi2QS7PHYJJJq9OjyksGsRiagdQGSCi9Wj8EkvMTrLJCP99BLTxsw7HssqUoT-Kionx3gvzllYFa36_g-XzNv6Ftw0aLhs4HsG1gWodqvL5QRM7D8D2M_rZA1pat-CG4K4gz5cziqExrX7SN4xOPjceu2ujxE3Fm3Ysv85" width="320" /></a></div>גשר הירקון הורחב לבסוף, וגם נפתח פלייאובר ברוקח כדי לאפשר ירוק ארוך יותר לממשיכים ישר בנמיר, הפקק עבר הלאה לאזור יהודה המכבי הצר יותר, בשנות ה-70 נחנך לפחות נת"צ בדרך נמיר, אך עד היום יש לו חתיכה חסרה באזור בבלי לכיוון צפון כי שם, במקטע הצר, לא העזו לקחת נתיב מהרכב הפרטי. בינתיים הוסיפו לרכב הפרטי עוד ארבעה נתיבים צפונה באיילון הסמוך ועדיין אין אומץ לנת"צ את הקטע החסר.<br /><br /><p></p><p>בכתבה במעריב מה-08.05.1964 מופיעה הכותרת הבאה:</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj-oOc21Nd2SsMvWSOLkMZTUm9R2AhdbDhMgdD0RfjghUXWPf76LxqbDqdFc50RMGtQqujgNLUKHjeksRmzSn0Xtt_EI0--YGgrmvdMm0-YYs6ni45hebY-wNpg6calGsQgeNwEWyxY5Fu-ibVdAveHqp3BQJuYJ9GCd1JwpTJ2VRaHrenu0AUfweN2" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="305" data-original-width="708" height="138" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj-oOc21Nd2SsMvWSOLkMZTUm9R2AhdbDhMgdD0RfjghUXWPf76LxqbDqdFc50RMGtQqujgNLUKHjeksRmzSn0Xtt_EI0--YGgrmvdMm0-YYs6ni45hebY-wNpg6calGsQgeNwEWyxY5Fu-ibVdAveHqp3BQJuYJ9GCd1JwpTJ2VRaHrenu0AUfweN2" width="320" /></a></div><br />הכתבה עוסקת בראיון עם סוחרי מכוניות שמצהירים שעוד אין סיר שאין לו מכסה ועוד אין מכונית שאין לה קונה,<span style="color: red;"> <span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">סכום כזה היה בעבד מעורר חלחלה בקרב חוגים רחבים מאוד בארץ. כיום מתמעט והולך מספרם של האנשים המתרגשים ממנו. עובדה: אילו היו מזדעזעים מסכומים כאלה — לא היו הולכים וקונים לעצמם מכוניות. אם קונים - סימן שיש להם האמצעים לכך. ואם מדי חודש נוספות 2000 מכוניות אל צי הרכב החדש בישראל סימן הוא שמעגל צרכני המכוניות בארץ גדל מיום ליום .. אנחנו לא שואלים את הקונים. מניין יש להם הכסף. " אומרים לנו סוחרי המכוניות .. אבל גם בלי שנחקור בשאלה . זו אנו חשים. כי קיים עתה סוג</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">חדש</span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;"> </span><span face="Assistant, sans-serif" style="background-color: white; font-size: 19.2px;">של קונים כאלה שיש להם אמצעים מעטים, ־ אך הם מוכנים להיחנק עם חובות וריבית ובלבד שתהיה להם מכונית. יש זוגות שבאים אלינו עם הון של 2000 ל"י. לוקחים הלוואה בעבורה ואנחנו מסדרים להם סכום גדול. בתשלומים וכך הם מעיזים לרכוש מכונית ב־10. 000 ל"י.</span></span><p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red;">זוהי מנטאליות חדשה למדי ברחוב הישראלי. אדם מסתבך בחובות למען צרכים שעד לפני שנים אחדות נחשבו בגדר של מותרות מובהקות. העין התרגלה בהדרגתיות גם למראה של מגרשי המכוניות המשומשות המאוכלסים בדגמים מצודדים וחדשים-יחסית ואין אנו עוד מתפעלים למראה המודלים החדישים המוצגים מאחורי חלון הראווה של "סלון' המכוניות. ובכלל כבר התרגלנו לעובדה שמכונית היא מיצרך שקל להשיגו. שרק אתמול היה צורך להצטייד בכל מיני רשיונות ולעשות קומבינאציות משונות על מנת להגיע למכונית חדשה. כיום, מאז הונהגה הליבראליזאציה בייבוא מכוניות, אין אדם צריך אלא להרבה מצלצלים כדי להיות בעליה: של מכונית חדשה. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">חברת השפע מתחילה כאן. יש קשר הדוק בין עליה ברמת החיים לרכישת מכוניות והוא נמשך גם היום בבעלות על מכונית שנייה ושלישית, והוא התחיל מתל אביב אבל פעפע לכל הארץ. אי אפשר היה להילחם בזה. אך לא ניתנה כל אלטרנטיבה ראויה שמאפשרת לבעלי המכוניות החדשים להגיד. קניתי רכב חדש ואסע איתו לכנרת, אבל לעבודה בתל אביב אסע בתח"צ כי זה יותר הגיוני. גם היום. היקף הרכבים החדשים שתופסים את כותרות העיתונים אינם הבעיה, רק אופן השימוש בהם.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";"><br /></span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">כתבה בעיתון חרות מה-04.11.1964 מאת צבי טל מפרטת על הפתרונות לפקקים בחיפה. בינהם הגל הירוק ש"יובא" מתל אביב לרחובות הרצל והחלוץ, מחיר הרמזורים החכמים והמחשב המיוחד שמסנכרן בין הרמזורים? רבע מליון ל"י. "אולם התוצאות טובות ממה שאפשר היה לצפות מראש", ייתכן שזה מה שמסמל את תחילת שקיעתו של המרכז הותיק של חיפה. עוד מהכתבה הרחבת צומת "חליסה" (הגיבורים) לכיוון צפון, הוספת נתיב לכל כיוון בעלות של מיליון ל"י. מסתבר שבחיפה הנהגים גם זועמים מאד על תלמידי הנהיגה שלעיתים יוצרים פקקים "בעיקר אם נהג חדש הוא ואך אתמול גרם הוא לפקקים מעין אלה...". בקיצור הטילו מגבלות על אי כניסה של תלמידי נהיגה למרכזים העמוסים של העיר בשעות השיא, שילמדו לנהוג ברחובות צדדייים, ואולי בכלל בחניון סטרילי ויתקלו בפקקים רק אחרי קבלת הרישיון, זה בטח יעשה אותם נהגים טובים יותר...</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";"><br /></span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">כתבה מעיתון הבוקר מה-23.12.1964 מאת יגאל דרוקר שכותרתה "התחבורה בתל אביב למבוי סתום", ממלינה על הקמת בית החייל ובית חיל השריון ובית הנוער בקריה ויסודות לאיזה מוזיאון ושאר מבנים במקום לטפל בסוגיות התנועה והחניה הבוערות של התושבים. כאילו עיר נמדדת בכבישיה בלבד ולא בפעילויות שנוצרות בה. כבר אז גם עלו הטענות שפרנסי העיר כנראה לא נוסעים באוטובוסים אחרת היו יודעים שהמחיר הכפיל עצמו שוב ושוב בשנים האחרונות ושבקו 5...</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red;">אנו יודעים, כי בימי שישי בעיקר כשהלחץ היא גדול במייחד, מעדיפים אזרחים רבים לעשות את דרכם ברגל ]לאורך הקו, ולא להזדקק לאוםובוסים, כי הנסיעה מהתחנה המרכזית לכיוון דיזנגוף אורכת בממוצע למעלה משעה. והמצב הזה ילך ויירע במשך הזמן. מכוניות מתווספות ללא הרף, והכבישים ממשיכים להיות צרים כשהיו. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman"; font-size: large;"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjvKkYPJXL8QCcnaHI3ige4JKXgHVirmJY3S_Wvt1QrahfbIUiTeh6Jjw1bcb0XwlYmYOQ1wtHzpfGhPoeo-F_TenBfq4hFcmVR9wEaobRnGY4QEG7OpItLjZa5DjgNFboxt7gKZS8NssPkgU4zse7O0v8kStPtsK_KkdOEhmwGhEOlxjlxGsBTP87f" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="457" data-original-width="295" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjvKkYPJXL8QCcnaHI3ige4JKXgHVirmJY3S_Wvt1QrahfbIUiTeh6Jjw1bcb0XwlYmYOQ1wtHzpfGhPoeo-F_TenBfq4hFcmVR9wEaobRnGY4QEG7OpItLjZa5DjgNFboxt7gKZS8NssPkgU4zse7O0v8kStPtsK_KkdOEhmwGhEOlxjlxGsBTP87f=w258-h400" width="258" /></a></div>לרוע המזל, התובנה שצריך נתיבי העדפה עוד לא נמצאת על השולחן, אבל הי אי שם בשנות ה-80 אנחנו יודעים שתינתן העדפה לאוטובוסים בדיזנגוף ובבן יהודה, שיקבלו נתיב מנוגד לנתיב הנסיעה של הרכבים הפרטיים. פתרון אלגנטי המסמת באופן חלקי על פתרון הדרכים החד סטריות שנחשב פופולרי בעולם להקלה על בעיית הפקקים (היכן שאי אפשר לעשות מפלסים) יושם גם ברחובות קטנים רבים נוספים בתל אביב.<p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">בכתבה יש את ה"פתרון" המפחיד להרוס בניינים לאורך הרחובות הראשיים כדי להרחיב את הרחובות.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">ושוב מדובר בכותב שמתנייד גם בתח"צ, ומעבר לחזון להשמיד את דיזנגוף ובן יהודה ולייצר בולברד רחב במקומם, הוא גם מלין על אי יכולתה של העירייה להרחיב את התחנה המרכזית הישנה אל כיון רחוב פתח תקווה (בגין) בגלל שהסוחרים מערימים קשיים כמו העלאת ערך נכסיהם. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">כתבה מדבר מה-17.02.1965 מביאה מידע שמאפשר השוואה להיום של מהירויות נסיעה, היא מתארת מפקד שערך המהנדס קולין (שהיא לתל אביב את הגל הירוק) והיה כנראה סוג של מונופול בתכנון דרכים ורמזורים בעיריית ת"א). ואלו התוצאות:</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman"; font-size: large;"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgTCFaUK_wQYzwFQrul6cPZ0e9nui0ShtBPEXX-dOcMiX4zBbwhTNBvH7MmH_wDoAMiEdE0wBR4Gp_2P-Ua0Y7gdsfrZLiXVCCHJSjithBsZhYfn0h2m2A5iIYhM7FWazMBUX0hHm03GuxZJ1l-HmzuYUBLmIpVuLx2Re-eQ3QWfCT9mhP-9VF2XPn0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="295" data-original-width="533" height="177" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgTCFaUK_wQYzwFQrul6cPZ0e9nui0ShtBPEXX-dOcMiX4zBbwhTNBvH7MmH_wDoAMiEdE0wBR4Gp_2P-Ua0Y7gdsfrZLiXVCCHJSjithBsZhYfn0h2m2A5iIYhM7FWazMBUX0hHm03GuxZJ1l-HmzuYUBLmIpVuLx2Re-eQ3QWfCT9mhP-9VF2XPn0" width="320" /></a></div><br />ולפני שאתם קופצים ואומרים, וואוו, כמה הידרדרנו, זו רק ראיה לכך שלא עשו מספיק... ראו מה המהירויות בערי העולם הגדול דאז לשם השוואה. אפשר לומר שתל אביב פשוט הולכת בעקבותיהן של הערים הטובות בעולם, רק באיחור אופנתי... (למיטב ידיעתי היום המהירות הממוצעת היא כ-15 קמ"ש).<p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 19.2px; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman"; font-size: large;"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiBRc36F4SC8WBLL3JW5vcq8nwTX5XdSE6a_daKNnJD0p4ULYh4AovJ0FKxilT0N0gEbbgPAHb8pgXs34bDji4f8WFq1zm4plPCh3wqzx2oXc-mLVAUJ_3GvbY5PzxjEQr4QgoIeRxMZWiPkxb8760tUR6eaxceqqIHtmODg1lih4HM2PmJjccRRRQO" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="175" data-original-width="223" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiBRc36F4SC8WBLL3JW5vcq8nwTX5XdSE6a_daKNnJD0p4ULYh4AovJ0FKxilT0N0gEbbgPAHb8pgXs34bDji4f8WFq1zm4plPCh3wqzx2oXc-mLVAUJ_3GvbY5PzxjEQr4QgoIeRxMZWiPkxb8760tUR6eaxceqqIHtmODg1lih4HM2PmJjccRRRQO" width="306" /></a></div><br />לפי הכתבה לגוש דן מגיעים מרחוק כ-18,000 רכבים, מתוכם כ-3,000 בשעת שיא, 45% מהם רכבים פרטיים, 7% אוטובוסים והשאר מסחריים. במעגלים הולכים וקטנים בבגלעין המרטרופולין כבר יש 100,000 רכבים, בתל אביב שממערב לירקון יש 150,000 מכוניות ב-18 שעות ובמרובע של מרכז העיר (ים-שלמה-איילון ובוגרשוב משום מה) יש כבר 175,000 כלי רכב. מה שבא ללמדנו שמרבית הפקקים בתל אביב נוצרים על ידי תושבי העיר והערים הצמודות לה, ומיעוטו (דאז) מאלה המגיעים מרחוק יותר. המסקנה היא שכנראה מערכת מטרו מטרופולינית קטנה יחסית היתה עשויה לחולל פלאים לו היתה מוקמת, אבל זה כמובן לא בכתבה אלא רק במוחי הקודח מציאויות אלטרנטיביות.<p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">וזה נתמך במספר הנוסעים הגדול בתח"צ, לא פחות מ-180,000 איש נכנסים באוטובוסים לתל אביב במהלך 12 שעות, ומספר דומה כמובן יוצא,32,000 מתוכם בין 7 ל-8 בבוקר. (זה אומר בערך 650 אוטובוסים צפופים).</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">דרך פתח תקווה תורמת את מספר הנוסעים הגדול ביותר לרשת (53,000 במשך 12 שעות, 10,000 בשעת שיא).</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";"><a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/07/blog-post.html" target="_blank">בפוסט שעשיתי ב-2016 </a>הערכתי את מספר הנכנסים לתל אביב בתח"צ, כולל ברכבת, בכ-250,000 איש ביום. אבל שיטת המדידה שלי לא היתה אקדמית בשום צורה ובכל מקרה שונה מהשיטה המובאת בכתבה ואני לא באמת יודע מה הנתון האמיתי ומה הפער הנכון. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">בין אם עלינו ב-60 שנה ב-40% (פחות מאחוז בשנה) ובין אם השיטה שלי שגויה לחלוטין ואתם מכירים מספרים אחרים, מה שאנחנו יודעים בוודאות זה שמספר הנכנסים ברכבים פרטיים הרקיע שחקים. ציר האיילון לבדו מעביר מדי יום <a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001423493" target="_blank">כ-870,000 מכוניות</a>. שזה גידול של כ-550% ב-60 שנה מכל הכניסות לתל אביב בעבר. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/01/blog-post_30.html" target="_blank">מקדם הפיצול </a>בין הרכב הפרטי לתח"צ ירד באופן הכי ודאי שאפשר לחשוב עליו, גם אם מספר הנוסעים האבסולוטי בתח"צ עלה קצת. לא נותר אלא לקוות שהרכבות הקלות שנבנות כעת יצליחו קצת להזיז את המחוג.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjcA7xGd9ZR9z84SAp3Lnl7SlcimnYqdKG8o89RrB6smZjsnTLPNk1XE8-McEEq81q_RDaS8eZvhau2rUxi-S2CbF4qsPmMjQlv_8hI04p3Ab0_QVXm6znncbOwTWHOTWAUN6gU34FqxcUWA0u8TMewQY9ZX1OFe3AkEK8NDytH1KyWWWFxpvYU20f" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="272" data-original-width="240" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhjcA7xGd9ZR9z84SAp3Lnl7SlcimnYqdKG8o89RrB6smZjsnTLPNk1XE8-McEEq81q_RDaS8eZvhau2rUxi-S2CbF4qsPmMjQlv_8hI04p3Ab0_QVXm6znncbOwTWHOTWAUN6gU34FqxcUWA0u8TMewQY9ZX1OFe3AkEK8NDytH1KyWWWFxpvYU20f" width="212" /></a></div><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";"><br /></span><p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">עם העליה במספר הרכבים הפרטיים ובשינוי המרחב למהיר יותר עבורם, החלו תאונות הדרכים לצבור נפח בכותרות העיתונים. ראשי הרשות לבטיחות בדרכים דאז פרסמו כתבות שמתחננות לפני הנהגים שינהגו בסבלנות וישימו לב להולכי רגל, וזה לא ממש עזר אז כהיום.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">לפי כתבה בהארץ מה-23.06.1965, מאת עודד זהראי, נהרגו בכבישי ישראל ב-1964 325 הולכי רגל. 52 מתוכם ילדים. שזה מספר דומה באופן מפחיד למספר ההרוגים שיש היום (על שליש מכמות האוכלוסיה והרכבים). זה בעיקר מעיד על שיפורים בטכנולוגיות הרכבים שבזכותם פחות תאונות הופכות לקטלניות כי, לפחות בהקשר הולכי הרגל, התשתיות ממשיכות להיות קטלניות עבורם. הכותב עושה קשר ישיר בין הפקקיים לבין חוסר הסבלנות של הנהגים.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: black; font-family: "Times New Roman";">במעריב מה-25.11.1965 אנו מקבלים את הפסקה הבאה</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: "Times New Roman";"><span face="Assistant, sans-serif" style="font-size: 19.2px;">לפני חדשים אחדים הכריזה המשטרה על מלחמת חרמה בחניה במקומות אסורים, ואפשר לומר שמלחמה זו נערכת במלוא חומרת הדין, עשרות שוטרים עסוקים מדי יום ביומו בסיורים ברחובות — לאו דווקא ראשיים — ובהדבקת דו"חות טריים על שמשות המכוניות, שבחלקן חונות ליד תמרורי "אין חניה" '' בחלקן על מדרכות•. אילו עסקו אותם שוטרים גם בהכוונת התנועה, גם בסיוע להולכי־רגל המנסים לעבור מעברי חציה שאין הנהגים עוצרים לפניהם, גם ב"חילוץ </span><span class="highlightcolor" face="Assistant, sans-serif" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-size: 19.2px; font-weight: bolder;">פקקים''</span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-size: 19.2px;"> , גם בפיקוח נאות על התנועה בצמתים סואנים, כי אז החרשתי, אבל לא כן הדבר, רושמי הדוחות אינם עושים אלא זאת והם עוברים בהרבה את גבולות ההגיון, ההגינות, הסדר הציבורי והשכל הישר•</span></span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span> זה נשמע כתבה מאתמול בבוקר, אף אחד לא אוהב לקבל דוחו"ת ולכן מאשים את המשטרה שתלך להתעסק עם סוחרי סמים ולא עם עבריינותו הקטנה. אבל ההגיון של כל בעל מכונית שעובר על החוק במודע, ככל שייהה אדם עדין ביום-יום, הוא הגיון של בריון שכונתי. ויש מחקרים שמראים כיצד כלוב הפח הענק בו אנו נוהגים משפיע על אישיותנו. חסימת מדרכה להולכי רגל, חלקם מתקשים בהליכה, גם ברחובות קטנים, היא פשע ולמרור האין חניה יש סיבה, לדוגמה מעבר של כבאית אם קורה אסון ולא ניתנת לשיקול הדעת של הנהג. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span>לרוע המזל, הגישה הסלחנית שכותב זה ועוד רבים לפניו ואחריו דרשו, הפכה לנורמה, ולעיתים ממש הפכה לחוקית (כדוגמת חניה שמסומנת על מדרכה, או בעלי תו נכות, רובם לא נכים, שקיבלו רשות להפוך אחרים לנכים על מדרכות עירנו).</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi0b4q944DIAkYpE1RnY0lRrKQo2MGcm1GzcmDICL08NpZ1aF6zvYh2hQm72ZESzcg0mqxYeUnWZc1e9w38_s5Z-gunQHMjQ2864ZSMClTvJggWXIQFB9hxXHOaMFZXaMVZa1wwI8iyhaapv4nvPw2d7JIfsuIsuh83cQSNbLp58E3qSHDAOthIyTp3" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="392" data-original-width="756" height="166" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi0b4q944DIAkYpE1RnY0lRrKQo2MGcm1GzcmDICL08NpZ1aF6zvYh2hQm72ZESzcg0mqxYeUnWZc1e9w38_s5Z-gunQHMjQ2864ZSMClTvJggWXIQFB9hxXHOaMFZXaMVZa1wwI8iyhaapv4nvPw2d7JIfsuIsuh83cQSNbLp58E3qSHDAOthIyTp3" width="320" /></a></span></div><span><br />כמובן שבעל הרכב אינו אשם, זו העירייה שלא דאגה לו למספיק מקומות חניה. גם זו טענה מאתמול בבוקר. כי מה לעדשות שהעירייה הכשירה עוד עשרות אלפי מקומות חניה והרכב הפרטי המשיך להגיע ולפוס את המקומות האלה? לכן, צריך לעבור מניהול ההיצע לניהול הביקוש, להקטין חניות כדי שהמחיר יעלה. בעיקר במקומות עם תח"צ איכותית והאסימון נפל רק לאחרונה במסגרת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/09/blog-post_6.html" target="_blank">תקן החניה החדש.</a></span><p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span>ועוד מהכתבה, <span face="Assistant, sans-serif" style="color: red;">שואה תחבורתית צפויה, כך נאמר לי, ליד היכל המשפט, "שבנייתו נשלמת בקרן הרחובות ווייצמן ושאול המלך)</span></span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span>למה שואה? כי הבניין נבנה בלי חניה מתחתיו, וזה בעידן בו לפי הכותב יש כבר משפחות עם שתי מכוניות בתל אביב. (אחר כך במסגרת שאר מבני הציבור במתחם נבנתה אחת מהחניות הגדולות בתל אביב (חניון גולדה) ועליה בהחלט אפשר להגיד שהיא פגעה בתחבורה באזור, אם כי שואה היא מילה חזקה לטעמי. הרחבה הריקה מעל החניה חסרה צל, כי לך תנטע עצים על תקרת חניון. אגב נקודה מעניינת. בעוד אין ספק שתל אביב היא עיר עשירה, אחוז משקי הבית על שתי חניות בעיר ממש לא גבוה יחסית ליישובים אחרים במעמד סוציו אקונומי דומה, וזה כי יש מענים אחרים להתניידות.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span>לקינוח מבטיח לנו הכותב שבמאמר הבא יצא קיצפו על המדחנים. כנראה כי חניה חינם היא זכות מולדת.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">אגב, בכתבה על חופי הרחצה ממאי 1969 מסופר על שוטרים שתפקידם לעמוד בחניות הגדולות של חופי תל ברוך והרצליה ולגרום למכוניות כל הזמן לנסוע אם הם לא מוצאים חניה כדי שלא ייצרו פקקים, ועוד שני שוטרים שמווסתים את הרמזורים בצומת של דרך חיפה בהתאם להיקף היוצאים מהים. אני מניח שמבחינת כותב הכתבה זה שימוש טוב יותר בכוח אדם של שוטרים...</p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">במעריב - 19 באוגוסט 1970, מתלונן תושב על הרמזור הקצר ביציאה משכונתו בבלי, 7 שניות בלבד מתוך מחזור של 75 שניות (כי כמובן עיקר זמן הירוק הולך לגל הירוק של דרך נמיר). הוא דורש את שיפור תנאיו מול אחרים בצומת, אבל מעניין השפה המאיימת, הכל כך שגורה בפי בעלי רכבים פרטיים.</p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgQJbGcyE6waTw_iXPpxWM6eSyng-usZccEjWtDdLerp5Ndtq7Xid1pou2bsmUHvDbE7m8-KHx_X-2TPhh40fksSmcE9yBuVDzytUAU1skp-XICffS8ALK1bsZ3_T0Ydma14PFunrIw6Klq7oxRogiy3juvhNb9m1Jloap7G0Q--pA0F5Pn6g4cxmSX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="217" data-original-width="289" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgQJbGcyE6waTw_iXPpxWM6eSyng-usZccEjWtDdLerp5Ndtq7Xid1pou2bsmUHvDbE7m8-KHx_X-2TPhh40fksSmcE9yBuVDzytUAU1skp-XICffS8ALK1bsZ3_T0Ydma14PFunrIw6Klq7oxRogiy3juvhNb9m1Jloap7G0Q--pA0F5Pn6g4cxmSX" width="320" /></a></div><br />חסרי הסבלנות הרי לא ייעלמו גם אם יאריכו את זמן המחזור, <b>וייכנסו בניגוד לחוק לצומת לא פנוי.</b> אבל נראה שהכותב עיוור לנקודה זו כי לתפיסתו אין להם ברירה אלא לעבור על החוק, ולכן כל תאונה אשר תקרה היא לא באשמת העבריין אלא באשמת מישהו אחר. סבלנות היא דרישה לא הגיונית מבעלי רכב פרטי, שהשאר יחכו. לא הם. זו עוד עבירה שהתרגלנו אליה כל כך שהיא כבר לא מעניינת את המשטרה, וחבל, כיא ם כולם יצייתו לחוק כל התנועה תזרום טוב יותר.<p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">איום באי ציות לחוקי המדינה עד שייענו דרישותיו דורש לדעתי עונש כבד ולא העלמת עין. ובכל מקרה ככל שיוארך זמן הרמזור לכלי רכב, זה אומר שיוארך זמן ההתנה להולכי רגל, אשר עומדים בשמש הקופחת כי אסור לנטוע עצים ליד צמתים (כדי לא לפגוע בזוויות הראיה של הרכב הפרטי). </p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">ועכשיו סטייה קטנה לכתבות שהיו יכולות להיכתב אתמול...</p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg9Cc4qKa5845sAvR4kox4SY1DFy9ZfBSmlt6lqg7oyiwmiI-2RbSq2Z1e8d8xDc0vSrXiMQYY1vfuNSOrNShxG5QsKnbrEHojORYbTqa53JIJQmKOQGCfZLt-54kJNbEQ9GNmPhh1MyCOsZiT3XL05bYjEdOu0LtNv1lYSaJGTSvzoTT0FYyxtGexJ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="397" data-original-width="271" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg9Cc4qKa5845sAvR4kox4SY1DFy9ZfBSmlt6lqg7oyiwmiI-2RbSq2Z1e8d8xDc0vSrXiMQYY1vfuNSOrNShxG5QsKnbrEHojORYbTqa53JIJQmKOQGCfZLt-54kJNbEQ9GNmPhh1MyCOsZiT3XL05bYjEdOu0LtNv1lYSaJGTSvzoTT0FYyxtGexJ" width="164" /></a></div><br />למי שתוהה מדובר באחר הצהריים אחד באוגוסט 71, ושדה העופה לא הסתדר עם היקף טיסות שהביא לו 1,000 נוסעים בשעה. (בכ-9 מטוסים בשעה).<p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">ועוד אנקדוטה חביבה. מ-1972, בלי מוסר השכל.</p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiCXG2y1-XJ6xjFVG4fd2zzHTVI2qFgYGYJt9ROV5avWiL6VEgB3V5Gym0rZldMz6ysx97X3jgJl08yStUrXrVpHDumc3dYWZBUyzxlFJMuSGi7nZTNfIZ2v4kQSp3V2RDic2QUwEQ-NG-B8l4j6rcgbJlhLe5ig7iMZ3kyxJrL3_9IwXds51eBUHgX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="364" data-original-width="476" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiCXG2y1-XJ6xjFVG4fd2zzHTVI2qFgYGYJt9ROV5avWiL6VEgB3V5Gym0rZldMz6ysx97X3jgJl08yStUrXrVpHDumc3dYWZBUyzxlFJMuSGi7nZTNfIZ2v4kQSp3V2RDic2QUwEQ-NG-B8l4j6rcgbJlhLe5ig7iMZ3kyxJrL3_9IwXds51eBUHgX" width="314" /></a></div><br />עוד מעיתון דבר מה-2 באוגוסט 1972, כתבה שמזכירה לנו את עבודות הרכבת הקלה בתל אביב היום. הכותב מתלונן על זה שלא מצאו הסדרי תנועה נאותים כשסגרו את רחוב לוינסקי לבניית הויאדוקט המכוער.<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiwrirNJ-LUDu1IJ2nzqqUcbxjs-ikwyHCikW92nxlZjgALxu5ATJKHeqcz6b2vqKHQhkJ412m-ldKYLMJQGxSw6_-9FIaIhGZqGyknNH1Efylt45HttwDUjUo-72PNO1phdJryjofA0p8qRBlOBmPs07qdKcqd8EgNqMiWslA3yksMQaPCqdOWBdd4" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="579" data-original-width="272" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiwrirNJ-LUDu1IJ2nzqqUcbxjs-ikwyHCikW92nxlZjgALxu5ATJKHeqcz6b2vqKHQhkJ412m-ldKYLMJQGxSw6_-9FIaIhGZqGyknNH1Efylt45HttwDUjUo-72PNO1phdJryjofA0p8qRBlOBmPs07qdKcqd8EgNqMiWslA3yksMQaPCqdOWBdd4=w150-h320" width="150" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"></td></tr></tbody></table><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiCXG2y1-XJ6xjFVG4fd2zzHTVI2qFgYGYJt9ROV5avWiL6VEgB3V5Gym0rZldMz6ysx97X3jgJl08yStUrXrVpHDumc3dYWZBUyzxlFJMuSGi7nZTNfIZ2v4kQSp3V2RDic2QUwEQ-NG-B8l4j6rcgbJlhLe5ig7iMZ3kyxJrL3_9IwXds51eBUHgX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"></a><p></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">מסתבר שעבודות תשתית תמיד היו מטרד ולא רק עכשיו, מי היה מאמין. </p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><br /></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;">סיפור מעיתון דבר של ה-6.11.1972 על עולה חדש מרוסיה שרוצה להיפגש עם סגן שר התחבורה הניב את הציטוט הבא מפי העולה. המתרעם בעיקר על הנהגים הלא טובים </p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjDMWbDXH6Z7Xh6cuy5lqaYMy3FMGVOnnUgNJI9iPGT3YSxiE_T5ANKVrTrNpC3PSlPUvWMi7o7XgEihD7BZlaGx7uo3LrBj2zv2EUp-lpnAaWMBznBq8bWgAqpx_q4vktT-v_unsWGKgXqv-WNeukf-cOJ6u7TEG0JAtg7eDA7DRoj-Yqy7wwty7IN" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="182" data-original-width="582" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjDMWbDXH6Z7Xh6cuy5lqaYMy3FMGVOnnUgNJI9iPGT3YSxiE_T5ANKVrTrNpC3PSlPUvWMi7o7XgEihD7BZlaGx7uo3LrBj2zv2EUp-lpnAaWMBznBq8bWgAqpx_q4vktT-v_unsWGKgXqv-WNeukf-cOJ6u7TEG0JAtg7eDA7DRoj-Yqy7wwty7IN" width="320" /></a></div><div style="text-align: right;">נחזור לחיפה - ב-31 במאי 1973 - פורסמה בעיתון דבר כתבה גדולה על חיפה. סגן שר התחבורה יעקובי מיודעינו סיפר בגאווה על הגדלת ההשקעה בחיפה, בתוכנית חומש של לא פחות מ-150 מליון ל"י.</div><div style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjjIJFtrLBrnJNwQsJwtW_xD4DE98x5B_DDp7YOL2hf5-oR4IjzWOotbmQmQLV1uJ0UE9jlF0yFaWBfDQnvrh5tFI0RW8IkTxIwWSluZg1FSoYCp-rpMgI4vbXrvTrtPMOfqvxEASe75uOdKl60udsuLdkaMUJeXlecj7FJ1NCCpiq3ldfEEU-uqXjA" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="330" data-original-width="299" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjjIJFtrLBrnJNwQsJwtW_xD4DE98x5B_DDp7YOL2hf5-oR4IjzWOotbmQmQLV1uJ0UE9jlF0yFaWBfDQnvrh5tFI0RW8IkTxIwWSluZg1FSoYCp-rpMgI4vbXrvTrtPMOfqvxEASe75uOdKl60udsuLdkaMUJeXlecj7FJ1NCCpiq3ldfEEU-uqXjA" width="217" /></a></div>גשר הביילי כמובן הוחלף לבסוף בגשר רחב ומודרני, ב-26 לדצמבר 1973. </div><div style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjdM1R3uuh5qVWz62nk5zrVw7R8EzJJJ7BGPZ-rqfHcvMUnSWgl3IIWmpRv58kTe64KhT-C028JN4SttMsrFXeOhAyL0vkMIR-gAIxQsSib5UeUpLuwECQydbOShxsb_LRA8KGuPE7WOSWMYjN5IFT1nnx4_z3pAgtz4LWDLxH251qGxE5nDHwkDHw5" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="333" data-original-width="229" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjdM1R3uuh5qVWz62nk5zrVw7R8EzJJJ7BGPZ-rqfHcvMUnSWgl3IIWmpRv58kTe64KhT-C028JN4SttMsrFXeOhAyL0vkMIR-gAIxQsSib5UeUpLuwECQydbOShxsb_LRA8KGuPE7WOSWMYjN5IFT1nnx4_z3pAgtz4LWDLxH251qGxE5nDHwkDHw5" width="165" /></a></div>גם הגשר החדש כמובן לא הספיק וגם הוא הוחלף מתישהו, את הקישון כבר לא מרגישים כשחוצים אותו מרוב שהגשרים החדשים רחבים. בנוסף נבנו גשרים רבים נוספים במבואות חיפה, ומנהרות כרמל ומחלף ספגטי ענק באמצעם. ובכל זאת, ככל שחיפה סובלת פחות מפקקים מגוש דן, אזה יותר בשל חולשתה וההפסד שלה לגוש דן במירוץ אחר תעסוקה ולא בזכות כל גשרי הבטון המכערים אותה.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">הגענו למלחמת יום כיפור. בעקבותיה היה משבר דלק בינלאומי אשר נתן דחיפה עצומה לתומכים בהגבלת תנועת רכבים בהולנד (בגלל תאונות), מאותה שנה בהולנד ובסקנדינביות בחרו בנתיב שונה משאר מרבית מדינות העולם ולקח להן זמן רב להפוך לדוגמה ומופת לערים ומדיניות אחרות ברחבי הגלובוס שכעת מחקות אותן.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiXo5KT5Jlr_RWraq7uF9IVESi1fAM2q2D934ZENidgLMVni96lmahpAsyUMBy5AzwIb5vRQxbUNR9MxRsLdzsWh4RHYS-bkPLd1NZ8iscRpBd45LcgVXhuQEv1S57I--jmu0j5VNSUbYcMLHUnaB6Jk3MOs4GjFkp74bmWl1C8zveolA2WknLjk4VV" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="415" data-original-width="247" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiXo5KT5Jlr_RWraq7uF9IVESi1fAM2q2D934ZENidgLMVni96lmahpAsyUMBy5AzwIb5vRQxbUNR9MxRsLdzsWh4RHYS-bkPLd1NZ8iscRpBd45LcgVXhuQEv1S57I--jmu0j5VNSUbYcMLHUnaB6Jk3MOs4GjFkp74bmWl1C8zveolA2WknLjk4VV" width="143" /></a></div>אבל אצלנו ובמרבית העולם המשיכו לעבוד בכיוון אחד חזק - שיפור תנאיו של הרכב הפרטי. במסגרת זאת נמצא לפי כתבה במעריב ב-12.06.1974 הכסף להעלות מסוק לאויר מדי שעה בכדי לדווח על הפקקים של גוש דן ברדיו, בתוכנית שהועתקה כמובן מארה"ב.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">עד עתה מרבית הכתבות עסקו בפקקים במרחב הפנים עירוני - והנה נתקלתי בכתבה ראשונה העוסקת בפקקים במרחב הבינעירוני. הפעם בצומת אשקלון, בה רמזור שהוקם גרם לפקקים גדולים (כנראה תהליך טבעי של למידה תוך כדי תנועה ותיקון מחזור הרמזור, מזה לא צריך להתרגש). אבל בעקבות הרמזור והפקק נוספה גם הקריאה להרחיב את הכביש.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">וכאמור, הבעיה האמיתית של ההשקעה בפקקים היא היעדר ההשקעה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2018/01/blog-post_24.html" target="_blank">באלטרנטיבות לרכב הפרטי, </a>כפי שמספר לנו נפתלי קראוס ב-06.12.1974 במעריב. המציג עדות מצמררת למצב הסרדינים באוטובוסים שהבריחו הרבה נוסעים אל הרכב הפרטי. כפי שכבר כתבתי בפוסט פעמים רבות. במקומות רבים בעולם הפסידו לרכב הפרטי, אך אנחנו הפסדנו בנוק-אאוט.</div><div style="text-align: right;">קיצרתי קצת את הציטוטים מהכתבה. אבל הקטעים שהבאתי מובאים כלשונם. ואם זאת החוויה של הנוסעים באוטובוסים בשנות ה-70, על מה נתפלא?</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">עמדתי בתחנה ונפנפתי נואשות לאוטובוסים שחלפו ולא עצרו. כמוני עשו עוד עשרות יהודים מצומררים מצינת הבוקר. היו מנהגי קו 16 שלא עצרו בהיותם מלאים כקופסת סרדינים, שעשו תנועה בלתי־ברורה, כאומרים שיש אוטובוס ריק מאחוריהם והיו שאף זאת לא טרחו לעשות. השעה היתה 7:10 בבוקר ואני בדרך ההגנה, בלב שכונת התקווה בואכה למרכז תל־אביב. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">את אי־הנוחות שבצפיפות, המאפיין את שעות השיא, אפשר לתרץ איכשהו ואפשר גם להתרגל אליה, כפי שמוכיח הציבור הישראלי הממושמע, שסובל בדומיה ואינו מתקומם נגד מה שנראה כ"דן יחיד", הלא היא חברת דן, בעלת המונופול, שבעיני רבים מצטיירת כבורר, חוקר, שופט וגם מוציא לפועל. קשה יותר, וכמעט בלתי אפשרי, להתרגל לעובדה, שבשעת בוקר אתה יכול לעמוד לעתים חצי שעה. ויותר, עד שהאוטובוס שאתה נזקק לו ייעצר בתחנה שבה אתה עומד. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">בשעות העומס מתרחש מחזה זהה או דומה במרבית קווי דן אם לא בכולם. הנוסעים המתוסכלים מאבדים את תחושת הזמן ויהודי קשיש, שעמד יחד אתי בתור בקו מם' 18 לבת־ים, באחת. משעות העומס הקשות עמדנו כ10 דקות ועלינו לאוטובוס השלישי שהואיל לעצור, היה מוכן להישבע, בתשובה לשאלתי, כי חיכה למעלה מחצי שעה... </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">שרה ג . הנוסעת כל בוקר מנווה שרת לתל־אביב (מס' , (23מיואשת מהסיכוי שהתחבורה, הציבורית תשתפר אי־ פעם. היא עולה באתת התחנות הראשונות, כך שלפעמים יש לה אפילו מקום ישיבה והבעייה שלה, היא אותן 45 דקות פלוס, שבהן עושה האוטובוס את דרכו לתל־אביב. משך זמן זה, הארוך לכל הדעות (להשוואה: מונית שרות מגיעה מת"א לירושלים בפחות מ־60 דקות(... הוא פונקציה של התחנות הרבות (24) ושל הכבישים העמוסים, כשאנשי דן" שמים את הדגש על האחרון. שרה " תולה תקוות בכך, שהחבר שלה יקנה מכונית.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">השעה 8.05 בבוקר. אוטובוס מם' 18 יוצא מרמת הנשיא שבבת־ים לדרכו הארוכה, שבסופה הוא אמור להגיע לבית המשפט שברחוב וייצמן, ת"א. לקו זה בכיוון ת"א 34 תחנות והוא עושה את דרכו בקצת פחות משעה. בדרך אין <span class="highlightcolor" style="background-color: #ffff77; box-sizing: border-box; font-weight: bolder;">פקקים</span> מיוחדים ואיננו בשעת שיא ובכל זאת חולפים אנו ליד שבע תחנות (חלקן בשדר' ירושלים) בלי לעצור, בעוד שבתחנות עומדים אנשים המנפנפים ולא לשלום. האוטובוס דחוס ומלוכלך ולא ברור אם הספיק להתלכלך בשעת־בוקר מוקדמת זו, או שמא לא נוקה מאתמול. אנחנו עדיין בקו 18. קו ארוך ומייגע, שדומה כי הוא מקיף את המזה"ת כולו, וכל זה, תמורת 1. 20 ל"י. בזיל הזול, בלי שום ספק, אבל לפי הבדיחה הידועה, הממהר ייטיב לעשות אם ילך ברגל.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">עדיין בקו . 18כבר נוסעים 45 דקות ועוד לא רואים את הסוף. עו לים ויורדים והאוטובוס מלא, רק אחרי אלנבי יש קצת הקלה. יהודי שעלה באחת התחנות טוען שזהו הקו הגרוע ביותר. אחרים מסכימים עמו. לי קשה להחליט, כי טענה דומה שמעתי ב־, 54הנוסע _לבני־ברק, וב־, 60 הנוסע לרמת־עמידר שברמת־גן. ומה אומרים נוסעי 17 ו-, 46הנוסע לגבעת עליה?יש דברים שאי־אפשר לצטט, מחמת חריפותם. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">מעניין, כי יש גם המשבחים את התחבורה הציבורית ומפליא שבעתיים, כי אלה הם בעלי מכוניות פרטיות, שלכאורה היתה צריכה כל נסיעה בדן" להיות כסיוט בשבילם. הנה מספר בעל פרייווט שמכוניתו היתה בתיקון והוא נזקק כשבועיים ויותר לקו 35 של דן" וקו , 71 הנוסע מרחוב מקווה ישראל שבת"א — לתל־השומר, הוא מרוצה מהתדירות (אם כי 71 פועל רק עד 6. 15 בערב) ומתנאי הנסיעה — אך קובל על הזמן הרב המתבזבז • רק מסיבה זו הוא ממשיך לנסוע לעבודה במכוניתו הפרטית ואינו ממשיך ב"דן". גם בתחומי הסידורים בעיר גילה האיש כי הוא יכול לסדר את כל סידוריו בשעה כשהוא הולך ברגל, פשוט ב ר ג ל, בזמן שהוא חוסך כשאינו מחפש מקום חניה - הוא מסדר כל מה שטעון סידור.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">לפי דובר דן, אהרון שני, אין תרופה חד־משמעית ובדוקה, אך יש תשובה, לכל שאלה. ראשית־כל, הוא חד לי חידה. כיצד יתכן, כי בשנת 1965 הסיעה דן מיליון נוסעים ליום, ב־ 650 אוטובוסים " , פחות משוכללים מאלה של היום, ואילו היום, בשנת , 1974היא מסיעה 900 אלף נוסעים ליום, ב־800 אוטובוסים בעלי תכולה גדולה יותר ובתנאי צפיפות ואי־ נוחות גדולות יותר לאין שיעור. חידה זו מכילה בקרבה את פתרונה " . אותם מאה אלף נוסעים (ואסור לשכוח, שהאוכלוסיה גדלה בינתיים) נוסעים היום במכוניות פרטיות, הסותמות את הכבישים. גורמות לפקקים, להארכת זמני הנסיעה של האוטובוסים ומונעות בסופו־של־דבר ניצול יעיל של הצי העומד לרשות דן.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">דוגמה מוחשית - אוטובוס בקו 4, עשה ב-65 "טור" הלוך חזור ב-40 דקות, והיום הוא עושה באותו מסלול טור ב-70 דקות, ולנהג אין זמן לרדת בתחנה הסופית לכמה דקות ולעיתים הוא לא מגיע בזמן ואז קורה דבר המרגיז את הנוסעים מאד מאד - 2-3 אוטובוסים מגיעים בבת אחת.</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">הרמז ברור איפוא: פחות פרייוטים — יותר רווחה. זוהי משוואה הפוכה, ישראלית טיפוסית, המתאימה רק בתנאים המיוחדים שלנו, עם רשת כבישים כשלנו, כשרכבת תחתית היא חלום רחוק ולמשטרה אין כוח־אדם לאכוף את קיום החוקים והתקנות הקיימים. </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">מר שני מספר על צוות חרום (משרד התחבורה, עיריית ת"א והמשטרה) שנתבקש להגיש הצעות לטווח קצר וארוך יותר. מוצע להפוך את שדר' ירושלים _לחד־סטרי. בצורה שצד אחד יוקדש לתחבורה ציבורית בלבד. זה, מזמן מציעה "דן" לקבוע נתיבים מיוחדים לאוטובוסים ולהחמיר בקנסות על חנייה אסורה, המפריעה לתנועה. כל זמן שעבריין חנייה לא יהיה צפוי לקנס של 500 ל'יי ויותר — לא תיפתר בעיה זו. זו, טוען אהרון שני, המספר על עלילות פריקה וטעינה של משאיות־ענק, המובילות משקאות קלים ומיני מתיקה לקיוסקים וחנויות. לא אחת קורה, שבגלל קיוסק, שכל גודלו 3 על 3 מטרים, חוסמת משאית את הגישה לאוטובוס והתוצאה—. איחורים ופקקים• הפתרון: קביעת מועדי פריקה וטעינה, שלא בשעות העומס, וכוחאדם מאומן, המסוגל לאכוף את התקנות. דן" אף הציעה אנשים משלה,. שיהיו להם " סמכויות לרשום דו"חות, אך הדבר לא ניתן, כנראה משום שלא רוצים לתת לחתול לשמור על השמנת... </span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"><span style="color: red; font-family: inherit;">לתחבורה הציבורית השפעה רבה על עיצוב חיינו ורווחתם של אזרחי המדינה — כתב, בין השאר, שר התחבורה, גד יעקבי, בעלון הסבר המצורף למפה המתחלקת על ידי "דן" השאלה הגדולה היא, מה עושה משרד התחבורה בעידן התקציבים המקוצצים, כדי שהתחבורה, הציבורית תהיה נסבלת יותר ואולי גם רווחית יותר, לא במובן המקובל, " אלא מלשון רווחה..</span></p><p dir="auto" style="background-color: white; box-sizing: border-box; color: #444444; font-family: Assistant, sans-serif; margin-bottom: 1rem; margin-top: 0px;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiHRe68CE_X8RzfLKLQOq7D7Rt_h43jLVu2emexSPhBPLunwyt6d1Ey6p-B-H-dXnma_aELNXC0sFkL34p8e1a8roYm2kMspzCjdLMHnE5Tp7EZA3et7ZvT-OMPLa9L74zL9ZWSz6Ikn_xSJ5Hee0D9i4fB0EbIaxMUV0a7Is6PiWdH932vZtbxQh7q" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="434" data-original-width="444" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiHRe68CE_X8RzfLKLQOq7D7Rt_h43jLVu2emexSPhBPLunwyt6d1Ey6p-B-H-dXnma_aELNXC0sFkL34p8e1a8roYm2kMspzCjdLMHnE5Tp7EZA3et7ZvT-OMPLa9L74zL9ZWSz6Ikn_xSJ5Hee0D9i4fB0EbIaxMUV0a7Is6PiWdH932vZtbxQh7q" width="246" /></a></div><br />בכתבה אנחנו מוצאים עוד מרכיב של השפעת הרכב הפרטי על המרחב - הוא דופק את התחבורה הציבורית הנוסעים על אותם כבישים. בכתבה הזו לראשונה גם מצאתי התייחסות להקצאת נתיבי תחבורה ציבורית לאוטובוסים בלבד, וכן אכיפה יעילה נגד חניה פרועה והסדרת פריקה וטעינה לשעות שפל. אם כי נטען שדן מבקשת זאת כבר זמן רב. נראה שאחת הסיבות לאי העשייה בתחום היתה מעמד המונופול של חברת "דן", אשר כנראה הביא להתייחסות חשדנית לכל הצעה שלה ובעיקר הפך את בעיית האוטובוסים מבעיה של המדינה, העיר או הנוסע ל"בעיה של דן" בעיני מקבלי ההחלטות.<p></p></div><div style="text-align: right;">ועוד אנקדוטה קטנה. אם ב-1965 היו לחברת דן מליון שימושים ביום, על 600 אוטובוסים, שזמן הסבב שלהם היה כשעה, כלומר זמן הנסיעה מקצה לקצה היה כחצי שעה. על פני 15 שעות פעילות עיקריות (מ-5:00 בבוקר ועד 20:00 בערב) הרי שמליון האיש התחלקו על פני "מפה" של כ18,000 נסיעות אוטובוס ביום. כלומר בדן מילאו כל נוסעים בממוצע 55 נוסעים. שזה אומר תחושת עומס לא מבוטלת כמצב כרוני. עכשיו יש כמובן תחלופת נוסעים (לא כל ה-55 היו על האוטובוס בו זמנית) אבל גם יש שעות שיא ושפל וקווים עמוסים יותר ופחות וכנראה היו די הרבה נסיעות עם 100 נוסעים ויותר, וזה ממש צפוף.</div><div style="text-align: right;">כלומר ב-1965 השירות היה מחורבן, ולכן לדן (ולמשרד התחבורה שתיקצב אותה) יש חלק לא מבוטל בנהירה של הציבור למכוניות פרטיות, מה שבתורו הביא לתנאי דרך קשים יותר והביא לנטישה של יותר נוסעים וכן הלאה.</div><div style="text-align: right;">בשנת 2000 בתום עידן הדואופול, היתה דן אחראית לכ-20% מהנוסעים בתח"צ בישראל. לו נניח שכך היה גם ב-1965 הרי שהיו 5 מליון נסיעות נוסע ביום בישראל ב-1965, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/03/blog-post.html" target="_blank">שהיוו כ-70% מסך הנסיעות במדינה, </a>(השאר ברכב פרטי) וזה על כ2.6 מליון אזרחים. (חשוב לזכור שרבים נסעו באוטובוס מספר רב של פעמים ביום, אבל עדיין 2 נסיעות באוטובוס לכל תושב נשמעב ממוצע נשמע קצת גבוה. כנראה שחלקה של דן לעומת המפעילות האחרות היה גדול יותר מ-20% באותה שנה, אבל אני לא יודע בדיוק כמה. ובעשור שלאחר מכן ב-1975. על פי אותה אקסטרהפולציה האוכלוסיה מנתה 3.5 מליון תושבים, אבל מספר נסיעות הנוסע ירד ל-4.5 מליון ביום. כלומר כל אזרח עשה בממוצע 1.3 נסיעות. באופן יחסי איבדנו שליש מהנוסעים ולא רק 10%.</div><div style="text-align: right;">באזור שנת -2000, טרם הרפורמה בתח"צ וכפיתוח הרכבת עוד היה בתחילתו. היו רק ככ-2 מליון נוסעים ליום בתח"צ. על 6.4 מליון אזרחים שזה שליש נסיעת נוסע על כל אזרח. (באופן יחסי שישית ממה שהיה ב-1965).</div><div style="text-align: right;">ב-2019 לפני הקורונה , לאחר כמעט 20 שנים של רפורמה בתח"צ + פיתוח רכבתי לא רע, היינו על כ-3 מליון נסיעות נוסע ביום על כ-9 מליון אזרחים, שזה שיפור קל של 0.33 שימושים בתח"צ לכל אזרח. בקיצור, צריך לרוץ ממש חזק רק כדי לעמוד במקום. הפיצול במהלך עשרים השנה האחרונות בין הרכב הפרטי לתח"צ היה ונשאר בסביבות 20% (עם יראידה קלה לאורך השנים כי גם ברכב הפרטי מספר הנסיעות עלו). אם תרצו. זה כל הסיפור. הפסד בנוק=אאוט לרכב הפרטי עד שנת 2000 בגלל מדיניות של שירות גרוע, וסוג של תיקו (עם הפסד בנקודות לצערי בינתיים) בין שנת 2000 לימינו.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">במעריב, ב-27.01.1975 פרסם זיו גולדנברג את חלומו. ממנו למדתי כי כבר ב-1975 כל נושא ה-הוצ' רכב" היה מעוגן באופן חזק והקשה על קידום פתרונות שהם לא לרכב פרטי. ממנו גם לךמדתי שזיהום האויר שהביא איתו הרכב המנועי כבר החל להדיר שינה מעיניהם של כמה אנשים. - אם כי הוא לא חלם על תח"צ אלא על חזרה לעולם של סוס ועגלה...</div><div style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiDU1JFU2v-6U_ve_n8OUYL6HvSLWlRHMtOcbA2ZurxGfdLohVV_J67-Srw3wyE0d5vgxolpMPW71q5_UjvQNaZeDa6Gq2eb_blhHqNw1o0PAipNdB9i-gIt1cNoVgpVI_xIY4vS4wbm47UgKva0f-tW17XeLahSnCTsJC4FtslUcNBkZ18oVW_Ao31" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="549" data-original-width="383" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiDU1JFU2v-6U_ve_n8OUYL6HvSLWlRHMtOcbA2ZurxGfdLohVV_J67-Srw3wyE0d5vgxolpMPW71q5_UjvQNaZeDa6Gq2eb_blhHqNw1o0PAipNdB9i-gIt1cNoVgpVI_xIY4vS4wbm47UgKva0f-tW17XeLahSnCTsJC4FtslUcNBkZ18oVW_Ao31=w445-h640" width="445" /></a></div><br /><br /></div></div>ב-6.10.1976 מתלונן ירושלמי על כביש חדש המקצר את הדרך בין הרצוג להרצל ועוקף את גבעת מרדכי (הלא הוא כביש בזק והמשכו בבייט), שעם פתיחתו נוצרו פקקים בגלל היעדר רמזור. 48 שנה אחר כך ואותו כביש מכיל גם את מחלף בגין ואת כביש 16 ושוב יש פקקיםח בגלל... שיש רמזור.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgglc0U6u_8SCK7GTr-Cm-1lgjrRtLRqVTLGI87q2hvWvyDkckM3emcagiZB6Dadr96K-kv_tdqRFjLpMM8z9BkqmCbsQalCrA4wpwpkRYvZJ2iOxSCFr-2Cc4AGUxX1QDoz70pUrmrbNxqTvyvKBUWbrQxF1CFR0juGMpl1v2DqgXDpaEc5AtB-hyJ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="538" data-original-width="671" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgglc0U6u_8SCK7GTr-Cm-1lgjrRtLRqVTLGI87q2hvWvyDkckM3emcagiZB6Dadr96K-kv_tdqRFjLpMM8z9BkqmCbsQalCrA4wpwpkRYvZJ2iOxSCFr-2Cc4AGUxX1QDoz70pUrmrbNxqTvyvKBUWbrQxF1CFR0juGMpl1v2DqgXDpaEc5AtB-hyJ" width="299" /></a></div><br /><br /></div><div><br /><p></p><p><span style="color: red;">סיימתי 16 עמודי תוצאות ואני מסיים בינתיים פה. המשך יבוא...</span></p><p><span style="color: red;"><br /></span></p><p>סיכום קצר - אז מה היה לנו?</p><p>1. הריסת מבנים לצורך פינוי מקום לתנועת מכוניות (בקטנה, ולא כמו הריסת השכונות השלמות בארה"ב למזלנו), וכן הצעה להרוס את דיזנגוף ובן יהודה כדי להרחיבם לתנועת מכוניות שלמזלנו לא התקבלה.</p><p>2. יצירת הפרדות מפלסיות בתוך שטח עירוני צפוף, שקרתה בהיקפים קטנים זמן רב אחרי שההצעות התקבלו ובמקומות אחרים, אבל למזלנו לא על חשבון שוק הכרמל... בין היתר מימוש צנוע של ההצעה הגרנדיוזית למחלף את כיכר דיזנגוף שלאחורנה הוחזר לצורתו ה"כמעט" מקורית.</p><p>3. הצרת מדרכות בכל מקום שבו היה אפשר כדי לאפשר עוד תנועה וחניה לרכב הפרטי. וזה בלי לבדוק בכלל כמה הולכי רגל יש שם.</p><p>4. בניית מבני חנייה וחניוני ענק על גינות ציבוריות (גרוזנברג) ועל שטחים ריקים אחרים (תוואי הרכבת הטורקית).</p><p>5. רימזור הצמתים, שכנראה היה נדרש בכל מקרה אבל לאחר מכן טיוב הרמזורים לגל ירוק ולהקטנת תורים רכב פרטי באופן שהפך את זמן החציה להולך רגל לבלתי נסבל.</p><p>6. יצירת תקני חנייה מאד מאד נדיבים בכל בניין חדש.</p><p>7. דרישה לאי אכיפה של עבירות תנועה בסיסיות כגון חניה פרועה או כניסה לצומת לא פנוי. שגם נענתה ואז הפ הפכו לנורמה מוחלטת.</p><p>8. הרחבת כבישים וגשרים היכן שאפשר מבלי לבחון כיצד תוספת התנועה המתאפשרת משפיעה על הצומת הבאה בתור מתוך הנחה שיימצא הכסף לפתרונות הנדסיים יקרים שיפתרו גם אותו וכן הלאה. מכונה שמזינה את עצמה.</p><p>9. פגיעה מתמשכת ברשת האוטובוסים בשל הפקקים הנוצרים והיעדר מתן העדפה. כמו גם העלאת מחירי נסיעה ואי טיפול נכון בסוגיית הצפיפות באוטובוסים.</p><p>10. הסבת כלח המנגנונים לתמיכה בבעלות ברכב פרטי ובראשם הוצאות הרכב, אך גם הוצאות חניה, ועוד. והשקעה של משרד התחבורה גם בפתרונות אחרים לטובת נהגים כגון הליקופטר המדווח על פקקים.</p><p><span style="color: red;"><br /></span></p></div></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-22836475408400928252022-08-23T01:31:00.005-07:002022-08-23T03:19:35.125-07:00מי יהיה - המתע"ן הבא של ישראל!!!<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhhgMKL-9lsbjvV9M_dX-Hj4j3cJOO0Ye68I9H6s4QEKAEVVdZsGZ7mlfSw79Px0QAVhK8Dq__JkGZVLTsXAZL_8zxHY1yQvSZ45gIu8gdZ6YmGnC2FkECG0nysS2uYcKib_LfAnCb3t_fdXa7cXcFvo65HpLuD46TPh_RDcBHx8aayGpN8o0G724d0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="354" data-original-width="437" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhhgMKL-9lsbjvV9M_dX-Hj4j3cJOO0Ye68I9H6s4QEKAEVVdZsGZ7mlfSw79Px0QAVhK8Dq__JkGZVLTsXAZL_8zxHY1yQvSZ45gIu8gdZ6YmGnC2FkECG0nysS2uYcKib_LfAnCb3t_fdXa7cXcFvo65HpLuD46TPh_RDcBHx8aayGpN8o0G724d0" width="296" /></a></div><br /><br /><p></p><p>מתע"ן - מערכת תחבורה עתירת נוסעים - זה כולל רכבות תחתיות, רכבות קלות וקווי BRT, כל מה שהוא מעל קו אוטובוס רגיל.</p><p>במסגרת התכנון שלושת המטרופולינים הגדולים כבר מסודרים. אבל יש עוד ערים בישראל, שנמצאות בשוליים הרחוקים של המטרופולינים הגדולים או אפילו מנותקות מהם לגמרי שבהחלט יכולות וצריכות לקיים חיים כלכליים עצמאיים ולפיכך גם יכולות לתמוך ברמת שירות גבוהה יותר מהניתן על ידי קווי אוטובוס רגילים. מה איתן?</p><p>באירופה כידוע התחבורה הציבורית הרבה יותר מפותחת, והיא לא פוסחת גם על הערים הקטנות יותר. בכל ביקור בעיר "בינונית" סביר להניח שנגלה גם איזו רכבת קלה נחמדה ולפעמים אפילו יותר מכך. וכשהם לא עוברים בחלל הריק אלא בעיר עצמאית ומתפקדת , הם מצדיקים את עצמם ובתמורה <a href="https://www.jtlu.org/index.php/jtlu/article/view/1557" target="_blank">תורמים </a>להמשך בריאותה של העיר.</p><p>כדי שישראל תהיה אירופה, ולא בצורה של יוזמות נקודתיות אלא כמיזם כולל, צריך חזון. כבר לפני יותר מעשור נקבע איזשהו חזון כללי בכל הדיונים על עתיד התחבורה בישראל, לדוגמה במסגרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%22%D7%90_42" target="_blank">תמ"א 42</a>, או התוכניות האסטרטגיות למטרופולינים הגדולים ש<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/10/blog-post_20.html" target="_blank">על אחד מהם כתבתי</a>) או ב<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/04/300.html" target="_blank">תוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל</a>, בכולם דובר על חתירה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/01/blog-post_30.html" target="_blank">לפיצול </a>מבחינת שימוש ברכב מנועי ל-60% ברכב פרטי ו-40% בתחבורה ציבורית, כאשר היום זה יותר לכיוון ה-85%-15%. כלומר בכולם דובר על כך שצריך להעביר כ-25% מהנוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. </p><p>אבל מה עם רוכבי אופניים והולכי רגל?</p><p>משרד השיכון, שפרסם ב-2019 <a href="https://www.gov.il/BlobFolder/reports/urban_space_national_strategic_plan_sustainable_movement/he/documents_tichnun_ironi_urban_space_national_strategic_plan_sustainable_movement.pdf" target="_blank">תוכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת</a> היה הראשון למיטב ידיעתי שעסק בזה, במסמך שמנסה גם לקשור בין יעדי הפיצול לבין צורת הרחובות והשכונות שלנו, כי הרי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/03/blog-post_3.html" target="_blank">אי אפשר</a> להשיג את יעדי הפיצול בבנייה פרברית, בשכונות בלון או במגדלים בפארק(ינג). וצריך בהחלט לשפר גם את המרחב הותיק המצטופף והולך ולהכניס בו עירוב שימושים בריא, שבתוספת לפתרונות התחבורתיים (דיאטת כביש, שבילי אופניים וכו') יביא להיפוך הפירמידה המיוחל.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhDV5kvdy6s80wC6AeZNMcEfZtvuezayI_rnG3TEc5GxK6vbaLFIjgNtGfZ1FB6VqG8MSNWkFk6L9ujMxEYx1HrwlAwuMR0cukqkkiQoq0jsoSOZxCLUY5-CmvJ9UJIkHjpBeuts_PDga7xOOZM-EZ1N2214QMTnsOlHCEwSw21RAq9JDJPk5pgeP4P" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="721" data-original-width="1331" height="346" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhDV5kvdy6s80wC6AeZNMcEfZtvuezayI_rnG3TEc5GxK6vbaLFIjgNtGfZ1FB6VqG8MSNWkFk6L9ujMxEYx1HrwlAwuMR0cukqkkiQoq0jsoSOZxCLUY5-CmvJ9UJIkHjpBeuts_PDga7xOOZM-EZ1N2214QMTnsOlHCEwSw21RAq9JDJPk5pgeP4P=w640-h346" width="640" /></a></div><br /><br /></div>האם זה יוביל לשכונות טובות יותר? עם גריד צפוף של רחובות קטנים ועירוב שימושים בריא? האם זה יביא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/06/blog-post_9.html" target="_blank">לפיתוח מוטה תח"צ?</a> ימים יגידו, אבל הבשורה של תכנון משולב של אנשי משרד השיכון עם אנשי משרד התחבורה בהחלט מפיחה אופטימיות. תוכניות כמו תמ"א 70 לחיזוק העירוניות בקרבת תחנות רכבת תחתית כבר יושבות על קרקע בשלה פסיכולוגית של אנשי המקצוע בזכות זה.<br /><br /><p></p><p>אחד האיורים המרתקים במסמך של משרד השיכון הממחישים לטעמי את הבעיה בבנייה ה"חדשה" בישראל (מקום המדינה ועד ימינו) משווה בין ירושלים ומודיעין</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhwDWPsl7_CUsvfn3ulPgBy9n0yWr_BMZSmb1oWqBv-WfGpG1FCF-azdYTjqm-AFnP7iuzfrsupvT_FV6ZeQdkHPxRZz5zR7SzCe7hs5ZkINjMpQxJd3EWXXfwZg6l2U4Hif9Gp1R4xJldLjuQz2taA4rfgtqcURzeN33gAH1XoyNSol4VefsFZtP8f" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="447" data-original-width="985" height="290" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhwDWPsl7_CUsvfn3ulPgBy9n0yWr_BMZSmb1oWqBv-WfGpG1FCF-azdYTjqm-AFnP7iuzfrsupvT_FV6ZeQdkHPxRZz5zR7SzCe7hs5ZkINjMpQxJd3EWXXfwZg6l2U4Hif9Gp1R4xJldLjuQz2taA4rfgtqcURzeN33gAH1XoyNSol4VefsFZtP8f=w640-h290" width="640" /></a></div><br />ירושלים התפתחה באופן אורגני במשך מאות שנים ויש בה מגוון גדול של סוגי עירוניות, בחלקה בריאה ובחלק (החדשה יותר) ממש לא. יש בה אחוז גבוה של נהגים ונוסעים ברכב פרטי, אבל גם אחוז גבוה מכל השאר. מודיעין לעומת זאת, "העיר הכי מתוכננת בישראל", נסמכת באופן כמעט מוחלט על רכב פרטי. כבישים רחבים מדי, ארוכים מדי ומתפתלים מדי (אין גריד), תעסוקה שמוגלית ברובה המוחלט אל פאתי העיר, חניה בלי סוף ועוד בעיות הנובעות מתכנון מוטה רכב לחלוטין. מודיעין היא גולת הכותרת של משרד השיכון של לפני עשרים שנה, וכיום הוא מודה בטעויות שעשה בדרך. אופטימיות זהירה כבר אמרנו?<p></p><p>המסמך עצמו מרתק ומומלץ לקריאה מהתחלה ועד הסוף, לרבות סקירת הספרות שעשה למיטב ידיעתי ד"ר יואב לרמן שיישאר לנצח המוזה שלי לכתיבת הבלוג (בזכות "<a href="https://tlv1.co.il/" target="_blank">עוד בלוג תל אביבי</a>" שלו). </p><p>לאחר הסקירה המסמך מציג עשרה צעדים קלים להבנה ולעיכול.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEikBeKOzBJ8NhzvrCL5ZD475fnuWh-p-FhZZPxkBw3gj33Scq5Be5TS8qBNir2w21PeZ7zwmt4jKQ9a7P8wE8GicObpSmf9fyPvUBqbjxKfIvS5KZ7zBTjsfJBlwhBquPrgti2aILrHo2sE5nIRDEp5UsAVg-zP836G6hvOKOQ-otvnkMGolYmrbGzn" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="727" data-original-width="548" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEikBeKOzBJ8NhzvrCL5ZD475fnuWh-p-FhZZPxkBw3gj33Scq5Be5TS8qBNir2w21PeZ7zwmt4jKQ9a7P8wE8GicObpSmf9fyPvUBqbjxKfIvS5KZ7zBTjsfJBlwhBquPrgti2aILrHo2sE5nIRDEp5UsAVg-zP836G6hvOKOQ-otvnkMGolYmrbGzn=w483-h640" width="483" /></a></div><br />מקור: <a href="https://www.gov.il/BlobFolder/reports/urban_space_national_strategic_plan_sustainable_movement/he/documents_tichnun_ironi_urban_space_national_strategic_plan_sustainable_movement.pdf" target="_blank">כאן</a> בעמוד 70 - החל מעמוד 71 יש פירוט על כל אחד מהצעדים.<p></p><p>רק עוד תמונה קטנה מהמסמך שמעיפה את הסכך - למה חשוב (גם בהקשר של משבר האקלים) להשקיע בנטיעת עצים במרחב העירוני</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiVj0Dnz5Dvv8NctoTEts0gQfUseAvtK2-xw1I52-TSVq0Wc7avvLoIqZp5hm_5d4FRTNTpVVVAFDQep_B6TC1qeqtiVeyDAh3J4wak3R4ibICyY-Jk2KYCYPXu48sI0xCfmlPqoYx-bpiYnD9f00aD7I5dnsJEaL8G14lltg_CO8ARhfW2p-DS__jQ" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="639" data-original-width="690" height="371" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiVj0Dnz5Dvv8NctoTEts0gQfUseAvtK2-xw1I52-TSVq0Wc7avvLoIqZp5hm_5d4FRTNTpVVVAFDQep_B6TC1qeqtiVeyDAh3J4wak3R4ibICyY-Jk2KYCYPXu48sI0xCfmlPqoYx-bpiYnD9f00aD7I5dnsJEaL8G14lltg_CO8ARhfW2p-DS__jQ=w400-h371" width="400" /></a></div><br /><br /><p></p><p>אז משרד השיכון התייחס לאופניים והולכי רגל, בפורום שכלל גם אנשי תחבורה, ולכן משרד התחבורה לא יכל להישאר מאחור והחל גם לדבר באותה שפה, היה צריך מסמך שמתמקד ומפרט יותר על היעדים בתחום כלל התחבורה המקיימת, ולא רק המוטורית.</p><p>לשם כך כינס משרד התחבורה צוות חוקרים (חלקם השתתפו גם בצוות של משרד השיכון) שישבו על המדוכה והניבו את <a href="https://www.gov.il/BlobFolder/policy/travel-split-destinations/he/travel_split_destinations_.pdf" target="_blank">הפרסום הבא</a>:</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjc5DJIT03tKIjVSNPdVNHJ1S8NO90wEUY3v27WAiicJ_oF7AaXOZtHqi8xB2ctpLcLTar5rvo1347eqL0_dR1meONqI_YOrID3vSysO6qEGrqaPpU1psklVRWrWsHxy6ZWlyW71b3zQlewW3N2eor9Zj8mudFMDSpIHdyXww73bRlxuwJFVqEdF5Es" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="549" data-original-width="565" height="389" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjc5DJIT03tKIjVSNPdVNHJ1S8NO90wEUY3v27WAiicJ_oF7AaXOZtHqi8xB2ctpLcLTar5rvo1347eqL0_dR1meONqI_YOrID3vSysO6qEGrqaPpU1psklVRWrWsHxy6ZWlyW71b3zQlewW3N2eor9Zj8mudFMDSpIHdyXww73bRlxuwJFVqEdF5Es=w400-h389" width="400" /></a></div><p><br /></p><p>המסמך מתחיל עם סקירת רקע, ובו אנו למדים שלפחות ברמת ההצהרות, העולם כולו מוכן לשיפטינג בחשיבה מ"הרכב הפרטי הוא המלך" לתחבורה מקיימת יותר. ראינו שזה אפשרי בפוסט האורח על <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/07/blog-post_10.html" target="_blank">טוקיו </a>(ושוב תודה לאריאל שטיינר) אבל גם במדריד ובקופנהגן שבהם הרכב הפרטי כבר ממש לא מהווה אמצעי ניידות עיקרי הם קבעו יעד של 75% מהתנועות לא ברכב פרטי, ובסן פרנסיסקו אפילו קבעו יעד של 80%. מאחר ובמדינת ישראל מעל 90% מהאוכלוסיה עירונית, הרי רבות מעריה הן מועמדות טבעיות להתחרות עם ערי עולם אלה. בתמורה הערים יהפכו ליותר נעימות ונוחות.</p><p>מצבנו הקיים ביחס לעולם לא משהו, גם בתל אביב שבה הכי נוח ללכת ברגל, יש הכי הרבה שבילי אופניים, והתחבורה הציבורית אמנם מבוססת אוטובוסים בלבד, אבל ממש לא רעה בכל הקשור לכיסוי ותדירות (וגם מתחילים לצוץ יותר ויותר נת"צים), היקף הנסועה ברכב פרטי עומד על 60%, גבוה בהרבה מערי העולם שלהם תל אביב רוצה להידמות.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgymUscSBu27OS_1Zs2ZPBvVczQb8B9hVDnklCbeid0ixdnEfWeocuMuVqdWT64cj2Nfr7TlYa5HwLyoqE3GnqeZLSkk3EMcPzJU3gBB1YOxwl0WbnoQhn9zvgeSmR8lXLgab05rMjqBtGZl3Ga7Lfr2KPsrBAilMFRuYvj3JMAEopXuohSvqydnmdX" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="395" data-original-width="489" height="323" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgymUscSBu27OS_1Zs2ZPBvVczQb8B9hVDnklCbeid0ixdnEfWeocuMuVqdWT64cj2Nfr7TlYa5HwLyoqE3GnqeZLSkk3EMcPzJU3gBB1YOxwl0WbnoQhn9zvgeSmR8lXLgab05rMjqBtGZl3Ga7Lfr2KPsrBAilMFRuYvj3JMAEopXuohSvqydnmdX=w400-h323" width="400" /></a></div>בעוד היעדר הרק"ל והמטרו עשוי להסביר את השימוש הנמוך בתח"צ, רק היעדר השקעה מספיקה עשוי להסביר את אחוזי הרכיבה היחסית נמוכים. וכן, חלקם יבוא על חשבון כמה נתיבים או כמה חניות לרכב פרטי. זו רק העדפה מתקנת ותו לא. (אגב, בהליכה גם בערים שאינם תל אביב אנחנו בהחלט סבבה, אבל צריך ואפשר להשתפר עוד).<p></p><p>התוכנית האסטרטגית נשענת על הנחיות <a href="https://www.eltis.org/mobility-plans/sump-concept" target="_blank">SUMP </a>שפרסם האיחוד האירופי כבר ב-2013, sustainable urban mobility plan/ וערים רבות כבר הכינו תוכניות אסטרטגיות לתחבורה על סמך עקרונות אלה. (הנה דוגמה יפה מהעיר <a href="https://urbact.eu/sites/default/files/es_burgos.pdf" target="_blank">בורגוס</a>)</p><p>הרעיון הכללי הוא מעבר מ"תוכנית תנועה" ל"תוכנית ניידות" כפי שמוסבר באופן מאד יפה בטבלה הבאה.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhU8M4FtHJA7Xbxud4leVM6dsxCbaswMqP_iEwS4Hhe0YNkFwgYJQIsXfeis7HCk_4xhB2mSO5YesJVgCSxIVi1wpB-EIjVbnDUpocHHdvZTneEbUe8Q3yfmrvv_fF6uNphF1dpFvZ9_4P-rR-fCT1GDvbY7JFFpTCIVZjBFu2Y83cpi91UA6vVFn8T" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="632" data-original-width="968" height="418" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhU8M4FtHJA7Xbxud4leVM6dsxCbaswMqP_iEwS4Hhe0YNkFwgYJQIsXfeis7HCk_4xhB2mSO5YesJVgCSxIVi1wpB-EIjVbnDUpocHHdvZTneEbUe8Q3yfmrvv_fF6uNphF1dpFvZ9_4P-rR-fCT1GDvbY7JFFpTCIVZjBFu2Y83cpi91UA6vVFn8T=w640-h418" width="640" /></a></div><br />לצורך הניתוח מתואר בהמשך המסמך מודל מאד מורכב שאניח לחובבי המודלים שבינכם להתעמק בו, אני אקפוץ ישר לתוצאות.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhaBMYNYoiblhh3s75F_ix4gvDbcX7Lw5X9i2NiSd4oNkvm7MYW2Hou9sCyT4kH9PBop_O3PgDMmqA0PpA3tl55_qer9H7IYDtkjo9OVHJagzyDTnesBokS-6dSgMF7lK3vv7dTIaB3Z3FLHuj6WegRrv2cz7CY2-Zynm9BzkkCi4rh-eG5Gbk0JPD0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="275" data-original-width="921" height="192" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhaBMYNYoiblhh3s75F_ix4gvDbcX7Lw5X9i2NiSd4oNkvm7MYW2Hou9sCyT4kH9PBop_O3PgDMmqA0PpA3tl55_qer9H7IYDtkjo9OVHJagzyDTnesBokS-6dSgMF7lK3vv7dTIaB3Z3FLHuj6WegRrv2cz7CY2-Zynm9BzkkCi4rh-eG5Gbk0JPD0=w640-h192" width="640" /></a></div><br />אמרנו כבר שבעבר היה דיבור די מופשט על פיצול נסיעות ממונעות שהניח יעד של 60% רכב פרטי -40% תח"צ בכלל המדינה, כפי שניתן לראות בעמודה השניה משמאל כאשר אנחנו מסתכלים רק על הערים, תוצאות המודל מראות שאפשר לשאוף אפילו ליותר מזה. בערים הגדולות אפשר אפילו להגיע לחצי חצי (וזה ממצב של 16% כיום). <p></p><p>אבל הגדולה בטבלה הזו שהיא משקללת גם הולכי רגל ורוכבי אופניים, ואם כולם גדלים, הרי שהרכב הפרטי הופך מפתרון שמשמש היום כשני שליש מצרכי הניידות, לפתרון שיספק רק כשליש מצרכי הניידות. זה אומר שלמי שבמקרה אין רכב יהיה יותר קל להתנייד, אבל לרובנו יישאר לפחות רכב אחד בחניה (הרי לא צפויה בעתיד הקרוב תח"צ נורמלית בסופ"ש - פוליטיקה וגו', וגם אם תהיה, תמיד צריך רכב לכל מיני שימושים לא רגילים). ואנחנו פשוט נבחר להשתמש בו בעיקר בסופי שבוע בזמן שבאמצע שבוע נבחר באמצעי אחר, וזה אפילו ייראה לנו הגיוני יותר. זה חזון בקנה מידה בן-גוריוני. אם אנחנו זוכרים שהדוגמה שלנו היא אירופה, ובאירופה רמת המינוע גבוהה משלנו, אך השימוש בתח"צ גבוה משלנו, זה מתחיל להיראות הגיוני. בעלות על רכב קשורה קשר הדוק לרמת חיים גבוהה, השימוש ברכב לעומת זאת... קשור קשר הדוק לאיכות האלטרנטיבות האחרות מולו.</p><p>וזה מוביל אותנו לכותרת הפוסט - אם אנחנו רוצים להגיע לאמצעי פיצול יפים כאלה, אוטובוסים זה ממש לא מספיק.</p><p>ניקח את נתניה כדוגמה: עיר גדולה מ-200,000 תושבים, עם אזור תעסוקה ומוקדי בילוי ופנאי מפותחים וגם גריד סה"כ לא רע, ותהליכי התחדשות עירונית די מטורפים. טכנית שייכת למטרופולין ת"א אך רחוקה ממנו מספיק כדי שהמרחק ישמש גורם מרתיע לחלק גדול מאד מהאנשים שיעדיפו לעבוד, לקנות ולבלות בנתניה. כלומר - ממש לא עיר שינה.</p><p>היום, כמו רוב ערי ישראל, הרכב מהווה בערך 60% , התח"צ כ-10%, ההליכה ברגל גבוהה יחסית לממוצע בישראל, והאופניים רחוקות ממיצוי הפוטנציאל עקב היעדר תשתיות.</p><p>כדי לחתוך את היקף השימוש ברכב בחצי, על ידי הגדלת ההליכה בקטנה, <b>ריבוע </b>השימוש באופניים <b>ושילוש </b>מספר הנוסעים בתח"צ, נדרש כמובן לשפר את רשת האוטובוסים (כפי שנעשה ממש עכשיו במסגרת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/01/2025.html" target="_blank">רשת 2025</a>), ואחר כך לשפר אותה עוד, ואחר כך עוד, אבל...</p><p>זה לעולם לא יספיק, נתניה צריכה גם רובד נוסף, אולי רק"ל, אולי BRT איכותי, אמצעי שמושך אנשים בזכות האטרקטיביות המובנית שבו, שבתורו גם ישפיע על העירוניות הבריאה סביבו. אוטובוסים לבדם פשוט לא יביאו אותם ליעד.</p><p>למסמך מתלווה גם אקסל מושקע שמאפשר לסנן לפי יישוב ולקבל את מצב הפיצול הקיים ואת יעדי הפיצול אליו הם חותרים, תוכלו להוריד אותו <a href="https://www.gov.il/he/departments/policies/travel-split-destinations" target="_blank">כאן</a> הגרף לקוח ממנו.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh3zOd1SMyUHaEtuv3ri4naEM9_7xZ2pnmizROm6KeyaG-kA0oDMlmzTNRynrHyNXlJwZAJnTuhECQb4n5J1PWSeqJguZ4DegmiA_oNUnjRX-ZtR6jlin4OwHxG3CgupJy-WbYsuYcs03kP1dyzsPpcMQoPmkmgkvE70lbdXCBct08b3VetFIOmhZtp" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="658" data-original-width="442" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh3zOd1SMyUHaEtuv3ri4naEM9_7xZ2pnmizROm6KeyaG-kA0oDMlmzTNRynrHyNXlJwZAJnTuhECQb4n5J1PWSeqJguZ4DegmiA_oNUnjRX-ZtR6jlin4OwHxG3CgupJy-WbYsuYcs03kP1dyzsPpcMQoPmkmgkvE70lbdXCBct08b3VetFIOmhZtp=w429-h640" width="429" /></a></div><br /><br /></div><div>ומילה על ההליכה ברגל, שלכאורה בישראל כולה וגם בנתניה נמצאת במקום סבבה, ובכל זאת אנחנו מרגישים שמשהו בנתונים האלה מזייף. מדובר על אמצעי השימוש העיקרי לביצוע המשימה, אבל גם כל משתמשי הדרך האחרים הם הולכי רגל בתחילת ובסוף נסיעתם. במקום מוטה רכב פרטי עם חניה במוצא וביעד, זה כולל הליכה מהחניה מתחת לבניין עד למעלית שזה לא ממש תורם לעיר, אבל ככל שהמקום מוטה תחבורה ציבורית מתווספים להולכי הרגל גם כל האנשים שעושים המקטע האחרון מהתחנה שלהם (או מהחניון שלא נמצא בדיוק מתחת למשרד) ליעדם ברגל, וזה מוביל למסה גדולה בהרבה של הולכי רגל ממה שמשתקף בנתונים של הערים שנבחנו.</div><div><br /></div>עכשיו בואו ניקח את חדרה שכנתה של נתניה, שבדיוק עברה את 100,000 התושבים. המצב ההתחלתי שלה אפילו יותר גרוע מנתניה (מאפיין גם של גודל העיר אבל גם של המבנה העירוני הפחות מגובש שלה), גם כאן היעדים מאד שאפתניים. האם בחדרה נדרש רק"ל, אולי, אבל סביר יותר להניח ש-BRT יספיק לעשות את העבודה של להביא אותה ליעד. מה שבטוח הוא ששדרוג רשת האוטובוסים לבדו, נדרש כמו אוויר לנשימה, אך מספיק רק כצעד ראשון בדרך להגשמת החזון, ולא יוכל לצעוד לבדו.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhnOI-KuVIgu7dRZ0ij2QFrWOojhIQBYLftcdTj_i2Kmjt7gEWCPNasckdLr6wcD4q2UyJ_sAowuSen6D_0JvZpOewc1NDWBYYvIPob79O3NqLAZmrfPQ2tXKFlckWoHwIfm5h0Hc4DNnZYmAwDd7mJi4OQT_-XJJBaexq2v4X5H8lJSv-1J9f6lVf9" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="658" data-original-width="445" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhnOI-KuVIgu7dRZ0ij2QFrWOojhIQBYLftcdTj_i2Kmjt7gEWCPNasckdLr6wcD4q2UyJ_sAowuSen6D_0JvZpOewc1NDWBYYvIPob79O3NqLAZmrfPQ2tXKFlckWoHwIfm5h0Hc4DNnZYmAwDd7mJi4OQT_-XJJBaexq2v4X5H8lJSv-1J9f6lVf9=w432-h640" width="432" /></a></div><br />המסמך והמודל שלו מהווים את הבסיס להצדקת תוכניות לרובד תח"צ איכותי שיתפזרו בכל רחבי ישראל, בשלב ראשון בערים הגדולות מ-100,000 תושבים אך אינן חלק ממטרופולין ובשלב השני אולי בעוד ערים, קטנות יותר. בשנים הקרובות אני מקווה נשמע על עוד ועוד פרויקטים מוכרזים כמו רק"ל בבאר שבע, בנתניה, באשדוד ובבית שמש, BRT באשקלון, חדרה, רחובות ומודיעין ונתיבי העדפה בשאר הערים. והן יהיו משולבות בשיפור העירוניות בצירים שבהם הן יעברו, גם כחלק מהתוכנית לשדרוג המרחב והבינוי הגובל בו שאני מקווה שתתלווה לפרויקט, וגם בכל פרויקט עתידי שיתוכנן בהתאם למציאות החדשה של הימצאות ליד קו מתע"ן (ציפוף, תנמי חניה מחמירים, חזית מסחרית וכו').<p></p><p>תמיד אפשר להיות פסימי ולהגיד שבישראל כלום מזה לא יקרה, אבל אני אוהב יעדים שאפתניים - הם בהחלט סוללים את הדרך לעוד ועוד יוזמות. ובהחלט מכוונות אותנו לכיוון הנכון. גם אם הדרך ארוכה.</p><p>אז מי יהיה המתע"ן הבא של ישראל? הצביעו והשפיעו.<br /><br /></p><p><br /><br /></p><p><br /></p><p><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-71343181624241229972022-07-31T04:37:00.003-07:002022-07-31T05:23:44.514-07:00התחבורה בטוקיו - פוסט אורח מאת אריאל שטיינר<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">אין צורך להציג את
טוקיו. עיר הבירה של יפן היא כרך עצום, </span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><a href="http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=45114"><span face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; font-size: 11pt;">הגדול
בעולם למעשה</span></a></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">, שאוכלוסייתו נאמדת
בכ-37 מיליון איש. כ-14 מיליון מתוכם מתגוררים בתחום המוניציפלי של טוקיו עצמה,
והיתר במחוזות הסובבים אותה - צ'יבה, קנאגאווה וסאיטמה. שטחה של העיר טוקיו הוא
2194 קמ"ר. ושטחו של המטרופולין כולו נאמד ב-13,400 קמ"ר. הלב הפועם של
המחוז המטרופוליני הוא 23 הרובעים שבמזרח העיר, שהן למעשה עיריות עצמאיות עם מאות
אלפי תושבים כל אחת. מערבית להן יש עוד 26 ערים פרבריות, ומעבר להן פארקים
לאומיים. אך למרות גודלה של טוקיו מדובר בעיר מזמינה ונעימה וההתנהלות בה נוחה
בצורה מעוררת השתאות.</span><span dir="LTR" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p><span style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjSCduWEEkkjG_DpwxEDNTdkRutoLNUi7WHh7cZXF5-VRE9LKQu5ysXUS_Li7JXmc4XQnhmh2g60ZkL8h331Mi3917oHQeGMlnO5fzQ3Z8-mKpjKsp-yeOk3QL4cSp66Krhmg6UdZNjpjOwLTSN8VcHNAWuNecNttHh35GByTvIiTR_oOQkDfN6hlGM" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="579" data-original-width="865" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjSCduWEEkkjG_DpwxEDNTdkRutoLNUi7WHh7cZXF5-VRE9LKQu5ysXUS_Li7JXmc4XQnhmh2g60ZkL8h331Mi3917oHQeGMlnO5fzQ3Z8-mKpjKsp-yeOk3QL4cSp66Krhmg6UdZNjpjOwLTSN8VcHNAWuNecNttHh35GByTvIiTR_oOQkDfN6hlGM" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span id="docs-internal-guid-c39c419f-7fff-6966-0e22-727843a86a24"><span style="font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">תחנת אוֹצָ’נוֹמִיזוּ
<span id="docs-internal-guid-37545ffb-7fff-cc3a-cf74-48efe53b1ee9"><span style="font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline;">בתמונה נראים קו רכבת תחתית מַרוּנוֹאוּצִ’י, קו צ’וּאוֹ-סוֹבּוּ (בצהוב), וקו צ’וּאוֹ מהיר (פס כתום).
</span></span><span id="docs-internal-guid-3664f0b0-7fff-fd55-c0ed-b7a30b148569"><a href="http://www.flickr.com/photos/jamesjustin/" style="text-decoration-line: none;"><span style="color: #1155cc; font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline;">http://www.flickr.com/photos/jamesjustin</span></a>
</span>
</span></span></td></tr></tbody></table><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">אני עצמי הגעתי לטוקיו
כמעט במקרה, כשקיבלתי הצעת עבודה מחברה ישראלית שהיתה זקוקה למהנדס תוכנה שיתגורר
במקום. גרתי בה (וגם באוסקה) כחמש שנים. בתחילה תכננתי להוציא רישיון נהיגה מקומי
(רישיון זר תקף רק לשנה), אך לאט לאט הסתבר לי, כפי שתיווכחו מיד, שאין בו צורך של
ממש.</span><span dir="LTR" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"> </p><p><span style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><span id="docs-internal-guid-62fc7077-7fff-f048-4678-2249260c7413"></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">בטוקיו רבתי פועלים
עשרות רבות של קווי רכבת. רובן רכבות עיליות ומיעוטן תחתיות. בלב מערכת התחבורה
המסועפת נמצא קו יאמַנוֹטֶה של חברת </span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">JR</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> מזרח. זהו קו רכבת מעגלי מוגבה, המקיף את מרכז טוקיו ב-60 דקות
ופועל בתדירות של 4 דקות במשך רוב שעות היום. בשעות השפל התדירות יורדת בהדרגה עד
לפעם ב-12 דקות לאחר חצות. עם זאת המבלים יתאכזבו לגלות שבשעות הקטנות של הלילה
אין כלל שירות רכבות בעיר, וכל הקווים בעיר מושבתים לצרכי בקרה ותחזוקה. על כך בהמשך.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; white-space: pre-wrap;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjesfcOu9dtumoxuUoRSF21TDLmPHLQPcAsgxCdm4Dt-eEum-Ijy90zoRGBHC6JIdtDSQdXTvn0XFEtKWlYsQ7vUyiQdxsFSMFnwXJto1vM9GWZOJSaK9lqaH97czJ5WYWSPJYIpytC13-wOSSwzUVvS9tExZEzqYkGFl-AD4HD1YAyON1W0kQx2o9n" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="618" data-original-width="865" height="286" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjesfcOu9dtumoxuUoRSF21TDLmPHLQPcAsgxCdm4Dt-eEum-Ijy90zoRGBHC6JIdtDSQdXTvn0XFEtKWlYsQ7vUyiQdxsFSMFnwXJto1vM9GWZOJSaK9lqaH97czJ5WYWSPJYIpytC13-wOSSwzUVvS9tExZEzqYkGFl-AD4HD1YAyON1W0kQx2o9n=w400-h286" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תרשים סכמטי של קו יאמנוטה המעגלי</td></tr></tbody></table><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; white-space: pre-wrap;"><br /></span><p></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">ציר מרכזי נוסף הוא קו
צ'וּאוֹ (גם הוא של </span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">JR</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> מזרח), החוצה את טוקיו ואת הלולאה של קו יאמנוטה ממזרח למערב כקו
מהיר, והמקביל המאסף שלו קו סוֹבּוּ. אל שלושת קווים אלו מצטרפים לא פחות
מ-13 קווי רכבת מופרדת (תחתית ועילית) בבעלות המדינה או העירייה, הפועלים בתדירויות
גבוהות אף יותר - עד 2.5 דקות בשעות השיא!!! - ומרשתים את כל 23 הרבעים של
העיר ואף מעבר להם.</span><span dir="LTR" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;">
</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">קו מעגלי עשוי לייצר
לחלק מהנוסעים בו דרך ארוכה במיוחד, אך השילוב של קו מעגלי עם קווים חוצים ומעברים
קלים ביניהם מאפשר לכל נוסע לנסוע מקטעים קצרים יותר בקו המעגלי ולקצר גם את דרכו
הביתה. במפה המצורפת תראו את שלושת קווי השלד של חברת </span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">JR</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>. יש גם קו מהיר בצידה
המזרחי של הטבעת וקו מהיר בצידה המערבי של הטבעת הממשיכים ליעדים אחרים בצפון
ובדרום אחרי שהם עוזבים אותה. כמעט בכל תחנה יש מעברים לקווים אחרים אך התחנות
המודגשות הן תחנות המעבר העיקריות, גם בין קווים שונים בהיררכיות שונות וגם בין קו
מאסף לקו מהיר הנוסעים כברת דרך יחד. אני עצמי התגוררתי מספר דקות הליכה מקו
יאמנוטה ומקו הִיבִּייָה, והשתמשתי בהם להגיע לעבודה או לכל מקום אחר.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhfvXkLm5ac3OAxD4T1pwIWN09lmwXJR40j5La0MlvQlKl3YAkg_7SdWMFGD2z7LYukpByutHG29gHdpnLS02_UWZSWtKWZu_Qn5fcc8e6FOLF0DP1bNkeskng-0w9jkpWFcFAkurF9vWpUzcZtWiXyhCx_ZPZpmUXDt92Obzo3bDvYNDYmFfItgMaF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="889" data-original-width="865" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhfvXkLm5ac3OAxD4T1pwIWN09lmwXJR40j5La0MlvQlKl3YAkg_7SdWMFGD2z7LYukpByutHG29gHdpnLS02_UWZSWtKWZu_Qn5fcc8e6FOLF0DP1bNkeskng-0w9jkpWFcFAkurF9vWpUzcZtWiXyhCx_ZPZpmUXDt92Obzo3bDvYNDYmFfItgMaF=w390-h400" width="390" /></a></div><br /><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">הנדבך הבא הוא של רכבות
פרבריות. מדובר בעשרות קווי רכבת של כעשר חברות פרטיות שונות, המחברים את טוקיו עם
הפרברים הקרובים והרחוקים, וגם בין הרובעים השונים. בצירים רבים יש מספר מסילות
מקבילות המאפשרות שירות מהיר במקביל לשירות המאסף.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">ולבסוף השירות
הבינעירוני, הכולל גם את רכבות הקליע (שינקאנסן) המהירות שיפן מתגאה בהם. וגם הוא
חודר ממש עד למרכז העיר.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">היבט חשוב של מערכת זו
היא הקישוריות המרשימה בין חלקיה. כמעט כל תחנות קו יאמנוטה הן גם תחנות החלפה
לרכבות אחרות, עיליות, תחתיות או מהירות, וכך גם רבות מתחנות הרכבת התחתית. אך
ההיבט המרשים ביותר של הקישוריות הוא המעבר הישיר - מדובר בחיבור פיזי ממש בין
מסילות של חברות שונות, כך שניתן לעלות בתחנת רכבת בקו אחד ולרדת בתחנה של קו אחר
מבלי להחליף רכבת. למעשה כמעט כל קווי הרכבת התחתית מחוברים לרכבות המשך משני
צידיהם.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">כל זה כמובן לא אפשרי
ללא מערכת תשלום המאפשרת לשלם פעם אחת עבור הנסיעה ללא קשר למפעיל השירות. התשלום
יתחלק אחר כך מאחורי הקלעים אך באופן שקוף בין החברות השונות. אגב, שיטת התשלום
האחוד די חדשה והוכנסה לשימוש בשנת 2000.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;">
</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">אל כל אלה מצטרפים קווי
אוטובוס עירוניים. לרוב מדובר בקווים קצרים, מעגליים, המקשרים אזור מסוים לתחנת
רכבת קרובה.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjMWYgWj4Ucemwi6U68TLJ6E7gSXIx9UcFu6cdzUUk1cgXnVje-xAFlRLvJLjD_6L9nwf9T1wUJRPMLPhkRE5pCcALtEyMENa_v9-Oti2io0M6mdsk4IRPpGm17h5p9QxGsuByRrmr9DcaDXwMgoDsIeaRvqN-TwUjL9L8TQjGARlm-UBDTBXy6sHkl" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="614" data-original-width="865" height="284" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjMWYgWj4Ucemwi6U68TLJ6E7gSXIx9UcFu6cdzUUk1cgXnVje-xAFlRLvJLjD_6L9nwf9T1wUJRPMLPhkRE5pCcALtEyMENa_v9-Oti2io0M6mdsk4IRPpGm17h5p9QxGsuByRrmr9DcaDXwMgoDsIeaRvqN-TwUjL9L8TQjGARlm-UBDTBXy6sHkl" width="400" /></a></div><br /><p></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span face="Arial, sans-serif" style="color: #222222;">המספרים לא פחות
ממדהימים, 40 מליון נסיעות נוסע מבוצעת בתח"צ בטוקיו מדי יום, וזה על 37
מליון איש. לשם השוואה בכל ישראל מתבצעות כ-2.5 מליון נסיעות בתח"צ ביום, על
9 מליון איש. בטוקיו, רובם המכריע של הנוסעים עושים זאת ברכבת שהיא הכלי הדומיננטי
ביותר עם כמעט 900 תחנות ו-121 קווים שונים המאפשרים לנוסעים רבים לנסוע מהמוצא
ליעד ללא ביצוע מעבר בתוך הרשת (וגם כשנדרש מעבר, הוא מאד נוח). 58% מהנסיעות בתוך
טוקיו מתבצעות בתחבורה ציבורית.</span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">למעשה יש רשתות גדולות
ונרחבות מהרשת של טוקיו, עוצמתה של טוקיו הוא דווקא בכך שהיא מצליחה להסיע מספר
פנומנלי של נוסעים ברשת די קומפקטית. אחת הסיבות להצלחה היא ה"רג'יונל
קונקטור".</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">הוא הוזכר הן בפוסט על
<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/11/blog-post.html" target="_blank">לוס אנג'לס</a> והן בפוסט על <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/08/blog-post.html" target="_blank">הקרוסרייל,</a> והוא מוכר לנו גם מה־</span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">RER</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בפריז ומה־</span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">S-BAHN</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בברלין, אבל המערכת של
טוקיו נבנתה על סמך העקרון הזה ולכן כמעט כל קו רכבת חוצה את העיר בדרכו בשני קצותיו
לפרברים מרוחקים יותר. זה פשוט חלק מה־</span><span dir="LTR" face=""Arial",sans-serif" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">DNA</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> של הרשת.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">בשולי העיר פועלים גם
12 רכבלים, וגם מקומן של המעבורות לא נפקד (בכל זאת מדובר במטרופולין שמקיף מפרץ).
בקיצור יש הכל מהכל, והכל משתלב עם הכל בצורה נהדרת. </span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman", serif; font-size: 12pt;"> </span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">העיר גם מעודדת
הליכתיות במספר אופנים. העיר היא צפופה, אך פרט למספר מרכזי עסקים (שִׁינְג'וּקוּ,
מַלוּנוֹאוּצִ'י ועוד), אין בה גורדי שחקים רבים. מרבית הבניה נמוכה יחסית, ואף
מקומם של הבתים הפרטיים לא נפקד. הדבר נובע בעיקר מתקני הבניה המחמירים שנועדו
להתמודד עם רעידות האדמה התכופות. </span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">הצפיפות מתבטאת בדירות קטנות יחסית, ברחובות
צרים ובבניה צמודה לרחוב. יש כאן עירוב שימושים "לפי הספר", כך שתמיד
ניתן למצוא חנות נוחות, מזללה או מכבסה במרחק הליכה או רכיבה קצרה. העיר בנויה
כהיררכייה של רובעים, שכונות ובלוקים. ככל שיורדים בהיררכיה, כך הרחובות צרים יותר
והופכים לסמטאות. ברחובות צרים אלה אין מדרכות, והולכי הרגל "נאלצים"
ללכת בכביש. הסמטאות הצרות, הולכי הרגל ורוכבי האופניים הופכים את המכוניות
למשתמשי דרך מדרגה שניה. וכשכל כך הרבה מהסידורים שלך נעשים בהליכה קצרה מהדירה
ואולי גם מקום העבודה שלך, ההליכה תופסת כ-20% מהפיצול של הנסיעות. זהו כוחו של
תכנון מעורב שימושים אמיתי כמו שאצלנו רק חולמים עליו. המושג "שכונות
שינה" פשוט כמעט ולא קיים בטוקיו.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">ואם התיאור מזכיר לכם קצת את הסופרבלוקס של ברצלונה - אז בטוקיו הוא מושג באופן אורגני לחלוטין וללא צורך ב"יצירת חסימות מלאכותיות" לתנועת הרכב הפרטי העוברת.</span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhdpQfKdq28XEHEuA__vUAMsQRVY0mhgyZBvt5AFysnnRMQKabOr7N3Dcx8AxqZUBgyPBbBI5O43QdCVj0e3hSPbP5Rga3tWA_zbAAhLDnj0dPnGOsNgDIi6wyRp7geyOSd8YG_WHZnQ5UQPY6swmEhiszEvZ4Hkb7OCVVwqbOcL7lTE2hnwUMQaxGV" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="648" data-original-width="865" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhdpQfKdq28XEHEuA__vUAMsQRVY0mhgyZBvt5AFysnnRMQKabOr7N3Dcx8AxqZUBgyPBbBI5O43QdCVj0e3hSPbP5Rga3tWA_zbAAhLDnj0dPnGOsNgDIi6wyRp7geyOSd8YG_WHZnQ5UQPY6swmEhiszEvZ4Hkb7OCVVwqbOcL7lTE2hnwUMQaxGV=w400-h300" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span dir="RTL" face="Arial, sans-serif" lang="HE" style="font-size: 11pt; line-height: 107%;">סמטה בעיר הישנה. מוּקוֹגִ</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span face="Arial, sans-serif" style="font-size: 11pt; line-height: 107%;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>’<span dir="RTL" lang="HE">ימָה, רובע סוּמִידָה<br /><a href="https://www.pinterest.com/pin/459226493227158839/"><span dir="LTR" style="color: #1155cc; font-size: 11pt; line-height: 107%;">https://www.pinterest.com/pin/459226493227158839/</span></a><span style="font-size: 11pt; line-height: 107%;"> </span></span></span></td></tr></tbody></table><p></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">אך בכך לא מסתיימות
ה"צרות" של המכוניות. ראשית, יש אגרת החזקת רכב בעלות שנתית גבוהה.
שנית, אין אפשרות לרכוש רכב פרטי ללא בעלות על חניה, אבל אין חניה ברחוב כלל. ישנם
כמובן חניונים די יקרים (כ-300 יין לרבע שעה שזה בערך 30 שקל לשעה), אך
העיריה לא מספקת חניה חינם. הכבישים המהירים מאפשרים הגעה מהירה לרחבי המטרופולין,
אבל הם כולם כבישי אגרה, מה שמוסיף כמובן לעלות.</span><span dir="LTR" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">הכסף הזה מהאגרה (25 ין
לקילומטר שזה קצת יותר מחצי שקל, או כרטיס חופשי לאוטוסטראדות שעולה משהו כמו 400
שקל בחודש), וכן כסף נוסף מהחניונים הציבוריים ומאגרות הרכב הולך כולו לשיפור
ותחזוקת התחבורה הציבורית.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">ואגב תחזוקה - בטוקיו
הם סורקים את כל מסילות הרכבת מדי לילה ומתקנים תוך כדי תנועה כל בעיה קטנה שהם
מוצאים. התוצאה - כמעט אין סגירות רכבת ומדד האמינות נמצא בשיא עולמי. לא פלא שעל
איחור של חצי דקה הציבור כבר דורש, ומקבל, התנצלות פומבית ואולי אפילו פיצוי. פשוט
אין שום תירוצים קבילים לאיחור.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman", serif; font-size: 12pt;"> </span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;">
</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">ואי אפשר כמובן שלא
להתייחס לאופניים בטוקיו, המהווים כ-14% מפיצול הנסיעות. טוקיו היא עיר שטוחה
ברובה, כך שהרכיבה בה נוחה מאוד. ה"מאמא צ'ארי", אופניים ללא הילוכים עם
סל מצרכים בחזית, שעליהם רוכבת אמא נמרצת בדרכה לקניות היו שנים רבות חלק מהנוף,
אך בהדרגה תופסות את מקומם אופניים חשמליים עם כסא או שניים לילדים, וכיסוי ניילון
ליום סגריר (גם אני מרכיב את הילדים לגן באופניים כאלה כשאנחנו מבקרים אצל סבא
וסבתא בקיץ). אין הרבה נתיבי אופניים בלעדיים, אך לטעמי אין בהם ממש צורך. הם
משתלבים יפה בתנועה ברחובות הצרים ובסמטאות, ובכבישים הרחבים רוכבים (בזהירות) על
המדרכה הרחבה. וכמובן שסמוך לתחנות הרכבת יש חניוני אופניים להשלמת התמונה.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiO_gIV1SHV0CdRPYXAy4l2bt6vhwhujr66CcTeiWghDSmzmph4kRwK6VEtWyjRXHNOWsui6btUOI424XzEUHfaWdHTy4r44Uez_-10AO-xrEhpblPEPS0lQIBCBiSoOZ7y-n83-JyNy4EiIXrj1cAlOc6-H72e93RY3pjEoXGFWjHe2s_2AbBi3ZPC" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="569" data-original-width="865" height="263" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiO_gIV1SHV0CdRPYXAy4l2bt6vhwhujr66CcTeiWghDSmzmph4kRwK6VEtWyjRXHNOWsui6btUOI424XzEUHfaWdHTy4r44Uez_-10AO-xrEhpblPEPS0lQIBCBiSoOZ7y-n83-JyNy4EiIXrj1cAlOc6-H72e93RY3pjEoXGFWjHe2s_2AbBi3ZPC=w400-h263" width="400" /></a></td></tr></tbody></table><p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0cm;"><span face="Arial, sans-serif" lang="HE">מקור: </span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Two-wheeler_usage_in_Japan"><span face=""Arial",sans-serif" style="color: #1155cc; font-size: 11pt;">כאן</span></a><o:p></o:p></span></p></td></tr></tbody></table><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">אם ספרתם את האחוזים עד
עתה גיליתם שלרכב הפרטי נשארו פחות מ-10% מהנסיעות בעיר, ואולי לכן טוקיו היא אחת
הערים הבטוחות בעולם למשתמשי דרך אחרים על אף הצפיפות הגבוהה. כל כך מעטים המקומות
בעולם בהם הרכב הוא לא הדומיננטי, וטוקיו נמצאת במקום הראשון בתחום זה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">התוצאה היא שבעיר שהיא
לחלוטין "עולם ראשון" בכל מובן שהוא, רק חצי ממשקי הבית בכלל טורחים
להחזיק מכונית.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">מסקנה: תכנון נכון של
רשת רחובות ועירוב שימושים בריא, המעודדים הליכה ורכיבה על אופניים, ורשת תחבורה
ציבורית פנטסטית (גם בתכנון אבל לא פחות חשוב בניהול הקפדני), מראים לכולנו שאפשר
גם אחרת. יאללה - להעתיק.</span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;">
</p><p class="MsoNormal" style="direction: ltr; line-height: normal; margin-bottom: 12pt; text-align: left; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p> </o:p></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/FFpG3yf3Rxk" width="320" youtube-src-id="FFpG3yf3Rxk"></iframe></div><br /><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><br /></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"><span style="background-color: transparent; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 11pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: justify;"></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm;"><u><span face=""Arial",sans-serif" lang="HE" style="color: #222222; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";">קצת על הכותב</span></u></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><span lang="HE" style="color: #222222;">שמי אריאל שטיינר. מזרח
אסיה עניינה אותי מאז שלמדתי סינית באוניברסיטה. לא תכננתי להגיע לטוקיו, אבל מכר
שלי חיפש מישהו לשלוח לטוקיו לכמה חודשים ("סינית, יפנית, מה זה משנה?"
זה ציטוט מדויק). החודשים הפכו לשנים, אבל בסוף חזרתי ב־2013 דובר יפנית וגם הבאתי
איתי בת זוג. גרתי ממש במרכז העניינים, 5 דקות מתחנת אֶבּיסוּ על קווי יאמנוטה
והיבּייה. היעילות של התחבורה הציבורית היממה אותי. יכולתי להגיע לכל מקום כמעט
בנוחות ובאמינות. כשחזרתי לארץ חיפשתי איך להביא גם לכאן את כל הטוב הזה. מתישהו
הצטרפתי ל</span><span lang="HE" style="color: black; font-size: 12pt;"><a href="https://www.blogger.com/blog/post/edit/7449944553843247141/70173409498054849"><span style="color: #1155cc; font-size: 11pt;">ארגון 15
דקות,</span></a></span><span lang="HE" style="color: #222222;"> ואפילו הייתי פעיל
במספר מאבקים נקודתיים (עם קצת נוכחות תקשורתית אבל ללא הצלחה של ממש).</span><span lang="HE" style="font-size: 12pt;"><o:p></o:p></span></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="background: white; line-height: normal; margin-bottom: 0cm; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #222222;"><span style="font-family: inherit;">גם כיום אני ממשיך לבקר
בטוקיו, אצל ההורים של אשתי. הם גרים קצת רחוק מהמרכז, סמוך לתחנת קַנֶגַפוּצִ'י,
תחנת מאסף קטנה על קו "סקיי טרי", שלא מגיע ליאמנוטה, אבל במרחק החלפה
או שתיים אפשר להגיע לכל מקום. יש למשפחה גם רכב פרטי שמשתמשים בו לפי הצורך, וגם
אופניים. בקיצור כשאני שם אני מתנייד בדיוק לפי פיצול הנסיעות המתואר כאן ^_^</span></span><span lang="HE" style="font-family: "Times New Roman",serif; font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman";"><o:p></o:p></span></p><br /><p></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-54659283047421406952022-07-21T00:49:00.004-07:002022-07-27T01:53:53.830-07:00פקקים ברשת החשמל<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjXRn0e98NW5OBVlvwAwlFgxU9p3qfaYqBlTHgPIYxnQeTf-r9_irvLnfbEMML15s5U2uTk1sfyypbaW-BV53koGWoo29KKYNyXEU4rwdEj6CDWMJJqvDBdeh8QQ4uB1My_J9H0gDuQ5QaNl5E9_xpEtaTQZHUwJKAIxr_mnmR4NlkPVBcVcccQEtts" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="596" data-original-width="1056" height="181" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjXRn0e98NW5OBVlvwAwlFgxU9p3qfaYqBlTHgPIYxnQeTf-r9_irvLnfbEMML15s5U2uTk1sfyypbaW-BV53koGWoo29KKYNyXEU4rwdEj6CDWMJJqvDBdeh8QQ4uB1My_J9H0gDuQ5QaNl5E9_xpEtaTQZHUwJKAIxr_mnmR4NlkPVBcVcccQEtts" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">אני לא מבין הרבה בחשמל, אבל כל תהליך "ניקוי רשת החשמל" מרתק אותי. מסתבר שיש כמה וכמה חסמים במעבר שלנו לאנרגיה נקייה אבל אחד המשמעותיים טמון ביכולת ההולכה של רשת החשמל, כלומר ב"כבישים" של הרשת.</p><p style="text-align: justify;">בכל ראיון של מומחה חשמל, שמנסה להסביר את הסוגייה לעיתונאי ולציבור, הוא מהר מאד גולש לדוגמה שלדעתו ממשילה את המצב הכי טוב, הפקקים שכולנו מכירים בנתיבי איילון. חשבתי שיהיה מעניין לקחת את המשל הזה ולהרחיב אותו, דרך העיניים של מישהו כמוני, שמבין בתחבורה יותר מאשר בחשמל. מקווה שגם אתכם זה יעניין ושלא תצלבו אותי על טעויות מביכות במונחים "חשמליים". נתחיל.</p><p style="text-align: justify;">המשל שלנו כאמור הוא רשת הכבישים והמכוניות שנוסעות עליו.</p><p style="text-align: justify;">תחבורה, בניגוד לרשת החשמל המסורתית, עובדת בשני כיוונים, בבוקר אנשים נכנסים לרכב פרטי שלהם, עוברים מרחוב קטן לרחוב מאסף, וממנו ל<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">דרך עירונית עורקית</a>, וממנה לכביש בינעירוני וממנו <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/04/blog-post.html" target="_blank">לאוטסוטראדה</a>, עד ההגעה ליעד בו הם יורדים שוב בהיררכיית הכבישים עד לחניה מתחת לבניין. לצורך הפשטות של המשל בואו נדבר על המגדלים לאורך האיילון ונשמיט את הקטע האחרון, מהאוטוסטראדה - ישירות למשרד.</p><p style="text-align: justify;">אחר הצהריים יש לנו תמונת ראי - המכוניות נשפכות לאוטסוטרדאת האיילון, ממנה לכבישים אחרים בהיררכיה גבוהה, ומהם לכבישים אזוריים ועירוניים עד להגעתם לרחוב הקטן המוביל לבית. מגדלי המשרדים באיילון "מייצרים" נסיעות אחר הצהריים בהיקפים גבוהים. זה כבר כן דומה למה שרשת החשמל המסורתית עושה לאורך כל היום.</p><p style="text-align: justify;">את מגדלי המשרדים לאורך האיילון נחליף בתחנות הכוח הגדולות, אלה עם הארובות בחדרה, אשדוד ואשקלון. שם מיוצרות יחידות האנרגיה שאותן נקביל למכוניות שגודשות את הכבישים אחר הצהריים (לא באמת, אבל תזרמו איתי). תחנות הכוח הגדולות נמצאות קרוב למרכזי האוכלוסיה, אבל בגלל שמדובר במפעל גדול ומזהם, הן לא יכולות לשבת ממש בתוכו. מהן יוצאות אוטוסטראדות חשמל ענקיות (קו 400 על שם המתח בכבל החשמל - 400 קילו-וואט), לכל מוקדי הביקוש, שהם באופן לא מפתיע המטרופולינים הגדולים והערים הגדולות האחרות. מקו 400 אנחנו יורדים במתח באמצעות חוות שנאים ל"כבישי חשמל" בדרג מתח נמוך יותר ויותר עד החיבור לבתים. ישנן כמובן עוד תחנות כוח יבשתיות לא ענקיות אבל גם לא מאד קטנות שמפוזרות במרחב (בדומה למרכזי תעסוקה משניים בעולם התחבורתי) וגם מהן יוצאת רשת במתח גבוה שיורדת לאט לאט בהיררכיה עד ההגעה לבתים, וישנן גם תחנות כוח פרטיות במפעלים שמקבילות למי שעובד במשרד וגר ממש לידו ולכן לא צריך להעמיס על הרשת הארצית ברכב נוסף, אבל ברשותכם אתמקד באותן תחנות גדולות על קו החוף כי אחרת המשל יימשך לנצח.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhFNdwkbaRcFX8yK5tm3619ZLdKcfYaAEYTJ8os6tpCieDwRgbkQnzlgNLamQB4e6wtimXKR6IzVkbN1mMufV8_oQ-etyy6toA_G5-Crej10lp0J-fgZ4JgC_MKGd3Xs3eU1Cx1W8bjB6prfmVCdO-WkAl1h5R_bFnPPpElWfaHI6s3Luk-TpolD8c5" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="291" data-original-width="405" height="230" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhFNdwkbaRcFX8yK5tm3619ZLdKcfYaAEYTJ8os6tpCieDwRgbkQnzlgNLamQB4e6wtimXKR6IzVkbN1mMufV8_oQ-etyy6toA_G5-Crej10lp0J-fgZ4JgC_MKGd3Xs3eU1Cx1W8bjB6prfmVCdO-WkAl1h5R_bFnPPpElWfaHI6s3Luk-TpolD8c5" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">אוטסוטראדות החשמל האלה, בדיוק כמו אוטוסרטאדות הכבישים, לא נולדו בן לילה, הן תוצר של 100 שנות עבודה של הרחבות והסדרות רשת המקבילות להרחבות הכבישים אצלנו, (גם נתיבי איילון נולדו עם שני נתיבים לכיוון...), בסמיכות לתחנות הכוח הן מעבירות כמות עצומה של חשמל וככל שהן מתרחקות מתחנות הכוח הן מעבירות פחות ופחות חשמל.</p><p style="text-align: justify;">עד כאן הכל טוב ויפה, ככה הרשת עבדה במשך 100 שנה. אבל עכשיו היא צריכה לעשות התאמה לעולם של אנרגיות מתחדשות. בעולם החשמל זה נקרא ביזור, ובעולם שלנו אולי היינו קוראים לזה פירבור, אבל המשל והנמשל פה לא בדיוק מסתדרים, אז ארחיב.</p><p style="text-align: justify;">אם תחנות הכוח הן בעצם מגדלי המשרדים שלנו, אז הפרבור של הצרכנים, הבתים צמודי הקרקע, לא בדיוק הפריעו למבנה הרשת, הן העמיסו עליה עלויות תשתית כמובן אבל לא הרבה מעבר לכך. וזאת בגלל שבחשמל כאמור יש רק כיוון אחד - מהמשרדים הביתה. אבל יש תופעה שמוכרת אצלנו האורבניסטים שנקראת "<a href="https://israelbikebus.blogspot.com/2021/06/blog-post.html" target="_blank">פירבור התעסוקה והמסחר</a>", כאשר גם התעסוקה מתפזרת על כל מיני תאי שטח קטנים (אירפורט סיטי ודומיו), והיא המקבילה שלנו לתהליך הביזור שחווה חברת החשמל, רק בלי הקונוטציה השלילית.</p><p style="text-align: justify;">החזון הוא שכל אחד יוכל לייצר חשמל על גג ביתו, וכל עוד גג ביתו נמצא באזורי הביקוש זו לא בעיה גדולה, יש כאן אתגר אחר שקשור למונים חכמים ו<a href="https://www.noga-iso.co.il/" target="_blank">ניהול מרובה צרכנים</a> אבל אין אתגר גדול לקיבולת של רשת החשמל שלשמה התכנסנו. למעשה, יש הרבה מאד מקום ברשת החשמל בגוש דן כדי לקלוט כל פרויקט שרק חלמתם עליו, כולל שימוש בכל הגגות, ואולי גם בכל קירות הזכוכית של מגדל המשרדים, קירוי אוטוסטראדות ומחלפים, נטיעת "עצים" סולארייים לאורך כל המדרכות ועוד ועוד, הבעיה היא שזה כנראה לא מספיק, צריך גם פרויקטים גדולים יחסית על קרקע פתוחה כדי לייצר היקף משמעותי של אנרגיה נקיה, בין אם מדובר באנרגיה סולארית ובין אם באנרגיית רוח. </p><p style="text-align: justify;">הקרקע הפתוחה הנדרשת לכך לא נמצאת בתל אביב. היא נמצאת בנגב (סולארי), בהרי הגליל והגולן (רוח) ובשדות החקלאיים ועל גגות הלולים והרפתות וגם על מאגרי המים הגדולים ועל שדות חקלאיים שמאפשרים <b>שימוש היברידי </b>בקרקע וכולם נמצאים במספרים גדולים ומשמעותיים יותר דווקא בקצות הרשת הקיימת. כל הגגות בגוש דן מתגמדים לעומת השטח העצום של השדות הסולריים באשלים או אפילו השטחים של מאגרי המים על תוואי המוביל בצפון הארץ (שאם נכסה אותם נרוויח גם פחות אידוי מים) והאמת היא שפשוט אנחנו צריכים גם מזה וגם מזה כדי לנקות את הרשת. הפתרונות במרכז ובפריפריה הם לא תחליפיים אלא מצרפיים. בשולים נזכור שצריך תמריצים מספיק טובים לאנשים פרטיים להשקיע באנרגיה סולארית. גגות של לולים גדולים מספקים תמריץ טוב יותר מאשר גג של בית משותף.</p><p style="text-align: justify;">אבל בשוליים הרשת דלילה, היא מקבילה לרחובות הקטנים אצלנו, כי היא היתה רגילה להסיע את מעט החשמל שהיישובים הקטנים האלה צורכים מתחנות הכוח הגדולות. אין לה את היכולת להסיע את החשמל חזרה למרכז הרעב לחשמל. ונחזור למשל המכוניות - אם אזור התעשיה של קצרין ישלש את עצמו יסתבר שאחר הצהריים אי אפשר לצאת מקצרין וצריך למצוא פתרונות תחבורתיים, אם היקף ייצור החשמל ליד קצרין ישלש את עצמו נהיה באותה בעיה.</p><p style="text-align: justify;">והבעיה כבר מונחת לפתחנו. מועצה אזורית אילות כבר הגיעה ל-100% שימוש באנרגיה מתחדשת, והיא כבר מוכרת חשמל לאילת, אבל היא לא יכולה לייצא חשמל לבאר שבע כי בינה לבין באר שבע יש כביש צר ולא אוטוסטראדה.</p><p style="text-align: justify;">באר שבע נהנית מהחשמל הרב שמיוצר באזור אשלים, אבל מאשלים לא יכולים לייצא חשמל גם לתל אביב מאותה סיבה, אני משתמש בדוגמאות האלה כי הן הבולטות ביותר לעיננו, אבל זה נכון בקנה מידה כזה או אחר לכלל הרשת, אם חמישה בעלי לולים במושב כלשהו ליד עפולה התקינו מערכת סולארית, השישי יגלה שחברת חשמל מבקשת ממנו לחכות שנים עד שהוא יוכל גם להתקין כי כל הרשת עד לעפולה כבר "תפוסה".</p><p style="text-align: justify;">לכן הפרויקט הכי מעניין לדעתי כרגע הוא פרויקט הרחבת רשת החשמל על ידי חברת חשמל. ואליו נצלול יותר לעומק.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>קצת סדר - מבנה משק החשמל בישראל</u></b></p><p style="text-align: justify;"><b><u></u></b></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><b><u><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgUgQPTH0RV89-sRXLfVUBT5YHU8E9YOwAjDyWsiPKloPm7k82gJy8jFI-4oKxaIWb6X1CkPWpZ8vGQ-Qqma4P1ENUBADDSC7w56FeN5WI02g_c7hdfrBwn8-ZGJH9D6Wu_J7EDwVRAcqQ2-85LyatABteFYKrJt82yLIdpyIIQ0K-Jt_N0iIYBhNEC" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="486" data-original-width="1138" height="137" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgUgQPTH0RV89-sRXLfVUBT5YHU8E9YOwAjDyWsiPKloPm7k82gJy8jFI-4oKxaIWb6X1CkPWpZ8vGQ-Qqma4P1ENUBADDSC7w56FeN5WI02g_c7hdfrBwn8-ZGJH9D6Wu_J7EDwVRAcqQ2-85LyatABteFYKrJt82yLIdpyIIQ0K-Jt_N0iIYBhNEC" width="320" /></a></u></b></div><b><u><br /></u></b><p></p><p style="text-align: justify;">את עיקר המידע בפסקה זו לקחתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. גם כאן אולי נמצא מקבילות בין חשמל לתחבורה, והפעם - לתחבורה ציבורית.</p><p style="text-align: justify;">על משק החשמל בישראל אחראית רשות החשמל מ-1996, לפניה היה רק את חברת החשמל שהיתה אחראית על הכל מהתחלה ועד הסוף. ההסטוריה של ראשית משק החשמל בישראל מרתקת, אך אשאיר לכם לקרוא אותה בעצמכם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A7_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" target="_blank">בויקיפדיה</a>. די אם נגיד שיש הקבלה בין חברת החשמל,שהוקמה כגוף פרטי על ידי פנחס רוטנברג, שנשען על זכיונות מהשלטונות, והפכה עוד בתקופת המנדט לגורם הדומיננטי ביותר בתחום, לאגד, הקואופרטיב הפרטי, שהפך לדומיננטי יותר ויותר עוד בתקופת המנדט. </p><p style="text-align: justify;">לאחר קום המדינה הדמיון לתח"צ היטשטש, אגד המשיכה להיות קואופרטיב פרטי, שהלך והתחזק (לאחר האיחוד הגדול ב-1951 עם שח"ר ודרום יהודה) אבל חברת החשמל הפכה לחברה ממשלתית ב-1954, רכשה פעילות של חברות חשמל אחרות (בירושלים) והפכה לגורם היחיד שאחראי על כל רכיבי משק החשמל מהייצור, דרך ההולכה ועד המכירה לצרכנים. (כמובן שתמיד היו כמה תחנות כוח פרטיות למפעלים הגדולים אך הן לא היו חלק אינטגרלי מרשת החשמל).</p><p style="text-align: justify;">את כל זאת חברת החשמל עשתה תחת הזכיון המנדטורי שנמשך אל תקופת המדינה ותוקפו פג ב-1996. מאחר ובאותה תקופה חברת החשמל היתה בצרות עקב הקושי להתמודד עם הביקושים של גל העליה הגדול והפיתוח הכלכלי הגדול שאירע במקביל, הוחלט לא סתם להאריך את הזכיון אלא "לשכלל את השוק". כך הוקמה רשות החשמל כרשות ממשלתית שאחראית על משק החשמל ובונה עתיד בו חברת החשמל היא שחקנית אחת מיני רבות בתחום ייצור החשמל. ושוב זה מקביל לתוכנית התחרות בתח"צ שהחלה ביישום החלטת ממשלה מ-1998 והכניסה בהדרגה עוד מפעילי תח"צ לתוך הענף במקביל למפעילות הותיקות בזמן שהמדינה לוקחת על עצמה יותר ויותר את האסדרה של כל העסק מגבוה.</p><p style="text-align: justify;">חלק מתפקידה של רשות החשמל הוא לקבוע את תעריף החשמל באופן בלתי תלוי, ובכך להפסיק את הסחר-מכר שהיה בין אנשי חברת חשמל לאנשי האוצר. כל הידע היה אצל חברת חשמל, ומשרד האנרגיה (שהוקם בסוף שנות ה-70) לא ממש היה נוכח בדיונים האלה. וגם זה דומה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/03/blog-post.html" target="_blank">לסיפורים </a>על אנשי אגד שישבו ישירות עם משרד האוצר על העלאת תעריפים, אחרי שהם החליטו להעלות באופן חד צדדי את שכר הנהגים, בזמן שמשרד התחבורה היה רק משקיף ברקע במקרה הטוב.</p><p style="text-align: justify;">בעולם החדש חברת החשמל אמורה להיפרד בסוף לחלוטין מעולם ייצור החשמל, ולהישאר ממוקדת בהולכת החשמל לצרכנים. באופן דומה אך שונה, בעולם התח"צ בסוף הכל יהיה ממוכרז, ולא יישארו יותר בידי אגד ודן "קווים היסטוריים". הדרך לשם כמובן ארוכה כפי שניתן לראות בגרף הזה <a href="https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/c06946d2-f784-ec11-8147-00155d0401c3/2_c06946d2-f784-ec11-8147-00155d0401c3_11_19424.pdf" target="_blank">מסקירת הכנסת</a>.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgAAsAA4YDgfzoYsUHqVxPcQACGFiU9LhCVw28Q2RXC9SbUPTY1BsRq38Kpgnf5LdkFDasdGp1p2Lnaj6xhk7_0PE--d-DK2xNGc3nZawEDjPgwDDEJA3RPMLrtAiEIQ35GyNpy8mePOCHSzBVOmZI_QWjnHINwICcuStdRH_ugJxGStu9gyixP5JR0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="527" data-original-width="1221" height="276" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgAAsAA4YDgfzoYsUHqVxPcQACGFiU9LhCVw28Q2RXC9SbUPTY1BsRq38Kpgnf5LdkFDasdGp1p2Lnaj6xhk7_0PE--d-DK2xNGc3nZawEDjPgwDDEJA3RPMLrtAiEIQ35GyNpy8mePOCHSzBVOmZI_QWjnHINwICcuStdRH_ugJxGStu9gyixP5JR0=w640-h276" width="640" /></a></div><br />עוד הקבלה לעולם התחבורה הציבורית אפשר למצוא במעבר לאנרגיות נקיות.<p></p><p style="text-align: justify;">באוטובוסים אנחנו מדברים על אוטובוסי דיזל, שעברו עם השנים ניקוי משמעותי במסגרת תוכנית היורו, על מעבר לאוטובסוים המשתמשים בגז (עדיין מזהם אבל פחות) ומשם לחשמל הנחשב נקי לחלוטין ברמת האגזוז ברחוב (כי אין לו). עם בחינה גם של פתרונות ביניים כגון אוטובוסים היברידיים שבארץ לא צלחו ופתרונות עתידיים מדוברים כגון אוטובוסי מימן.</p><p style="text-align: justify;">בחשמל אנחנו מדברים על מעבר ממזוט (סוג של תוצר של סולר ששריפתו מזהמת מאד), לפחם פחות מזהם שהביא את עמוד התווך של ייצור החשמל, ועבר ניקוי עם השנים במגוון טכנולוגיות ופילטרים אך נשאר די מזהם, מעבר לגז טבעי וממנו לאנרגיות ירוקות כסולארי ורוח המשלבות גם פתרונות אגירה. בחשמל כנראה תמיד יהיה שילוב כלשהו בין גז לבין אנרגיות מתחדשות, אבל הפחם בהחלט אמור להיעלם מחיינו וכבר היום הוא אחראי ל-22% בלבד.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjCeVz-kPWgcacP9yO4MG4XywihZEOijRHAtOQArp98elV2lhPWHBpCnJryCL2U093iZ0L1jPwUz5c0r9EJBIKbYFlu2ZY0yzy2Me-JKrvbV1gFrTfW44nCyeVjFuP4nwDBBOUNKZ3LCclVaLJPR1tweP26u7dFqu2spCg8pa5WAKi0HqwFyUZSwOXR" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="341" data-original-width="1087" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjCeVz-kPWgcacP9yO4MG4XywihZEOijRHAtOQArp98elV2lhPWHBpCnJryCL2U093iZ0L1jPwUz5c0r9EJBIKbYFlu2ZY0yzy2Me-JKrvbV1gFrTfW44nCyeVjFuP4nwDBBOUNKZ3LCclVaLJPR1tweP26u7dFqu2spCg8pa5WAKi0HqwFyUZSwOXR=w640-h200" width="640" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div>אני בכוונה לא מדבר על ההשלכות הכלכליות של משק הגז, כי על זה אפשר לכתוב ספר שלם... רק אגיד שלתחנות גז יש יתרון על תחנות פחם בכך שקל לכבות ולהדליק אותן כרצוננו, (תחנות פחם לא מסוגלות לזה) ולפיכך אין סיבה שלא להגיע למצב שבו עיקר החשמל המיוצר נקי לחלוטין, וגם נאגר כמו שצריך כדי להתגבר על התנודתיות של הפקת האנרגיה, ורק בנקודות שיא הגז מופעל בשביל לעזור ולייצב את ההיצע מול הביקוש המשתנה. כלומר - אפשר להסתכל על הגז כעל טכנולוגיית מעבר לחשמל נקי 100% או כרכיב קבוע ברשת שנקייה 100% לאורך שעות רבות של היום אבל לא כל היום, אך מצד שני היא יותר הגיונית מבחינה כלכלית ויותר יציבה. בכל מקרה, כרגע אנחנו מאד רחוקים מההכרעה הזו... ב-2030 הגז יהיה אחראי ל-70% מייצור החשמל, וזה רק אם נעמוד ביעדים ל-30% אנרגיה מתחדשת, מה שדי לא מובטח...<div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; font-weight: bold; text-align: center; text-decoration-line: underline;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPg3Rs2ecTIXiF--yUqRcehXla2n4jzgU7dH9OKIz6oWQAcu-afPtXLt1RJraJb2qJlkvEZzo5rvccBRmt4MON_se0_je_0r2tp_0eoefrJU7kp8DEss3_Anj6DS5GXNBKpJ7xnFZepXp5C3QsJy6Rpv7FYyA7fOXE7-P7XsMTI6zy9D0fljWk-9R2" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="571" data-original-width="1181" height="310" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgPg3Rs2ecTIXiF--yUqRcehXla2n4jzgU7dH9OKIz6oWQAcu-afPtXLt1RJraJb2qJlkvEZzo5rvccBRmt4MON_se0_je_0r2tp_0eoefrJU7kp8DEss3_Anj6DS5GXNBKpJ7xnFZepXp5C3QsJy6Rpv7FYyA7fOXE7-P7XsMTI6zy9D0fljWk-9R2=w640-h310" width="640" /></a></div>אבל אם ניתן קצב ונפתור את כל החסמים, זה מה שיקרה ב-2050. הגז ירד ך-4.4%. זה כבר באמת שאפתני...<p></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhcy4BXoSLPx7cgeT1srEAZqtNkh04Zay9LeUTMS9bctCkWO5f8uhGwm3N6NVGGwz7XrCnUs6v4qvidZK3ERmE5s-YCBf3aMT7zgebIBiyhRXyhLKGbYgGB3WyLPTKnzGA_b-uqDB0Uhuvw0Z2UVKf2thRdjJuXJNOlth-t9Z4oZsb3mQtzZkhG5LEI" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="476" data-original-width="1223" height="250" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhcy4BXoSLPx7cgeT1srEAZqtNkh04Zay9LeUTMS9bctCkWO5f8uhGwm3N6NVGGwz7XrCnUs6v4qvidZK3ERmE5s-YCBf3aMT7zgebIBiyhRXyhLKGbYgGB3WyLPTKnzGA_b-uqDB0Uhuvw0Z2UVKf2thRdjJuXJNOlth-t9Z4oZsb3mQtzZkhG5LEI=w640-h250" width="640" /></a></div>בינתיים נתנאל בתגובות הסביר לי שלגז יש בעיה של אחסון ואגירה, ולכן מקובל שהגיבוי לגז (נניח כשמתקנים את תשתית הולכת הגז) הוא פחם או אפילו מזוט. כלומר הישענות על גז משמעה השארת רכיב קטן גם של אנרגיה מזהמת אפילו יותר.<br /><br /><b><u>מי זאת נגה?</u></b></div><div><br />פה הכוונה הוא לא לאשתי, (הי :-)), אלא לחברה ממשלתית לניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל במטרה להעביר את התכנון מחברת חשמל למדינה, היא החלה לפעול ב-2018, וקיבלה אתה רישון הרגולטורי ב-2020. כלומר היא ממש חדשה מהניילונים. היא כמובן גם מתייחסת <a href="https://www.noga-iso.co.il/%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C-pv" target="_blank">למגבלות במערכת ההולכה</a> במסמך וגם במפות יפות.</div><div><br /></div><div>זו מצב מגבלות ההולכה לינואר 2021</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgIUPjtVPx8S_hnb88Pd-lrBclYAps2svlJ4B48hq67L4GGZr6nVTe6_AhLtqx3-omCH7JQnuDZWr_X9QuMrLK2SJ9tbKDPC6kAuTG2SK3ZnpWhRZA48zcpzSI66sCPmkHCeluMWzjOq0CR1NLzD3H1pbGGV5aeFWpB9nrlA8mmcNYJnGy5s3kMbLv9" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="735" data-original-width="293" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgIUPjtVPx8S_hnb88Pd-lrBclYAps2svlJ4B48hq67L4GGZr6nVTe6_AhLtqx3-omCH7JQnuDZWr_X9QuMrLK2SJ9tbKDPC6kAuTG2SK3ZnpWhRZA48zcpzSI66sCPmkHCeluMWzjOq0CR1NLzD3H1pbGGV5aeFWpB9nrlA8mmcNYJnGy5s3kMbLv9=s16000" /></a></div><br /><br /></div><div>לפי המפה הזו בינואר 2021 אי אפשר להעביר עוד כלום מהנגב למרכז, פשוט אין איך, ואפשר להעביר נורא מעט מהצפון הרחוק, מנגד, יש לנו תשתית בלי סוף באזורי ריכוז האוכלוסיה, אבל אין לנו מספיק פרויקטים. (כמו שאמרתי מדובר על מאמצים מקבילים המביאים לתוצאה מצרפית, חייבים לבנות עוד גגות סולאריים במרכז, אבל זה מחליף את הצורך להביא גם חשמל מהצפון והדרום).<br /><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>אז מה מתוכנן לנו בתחום ההולכה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">יעד ייצור האנרגיות הירוקות במדינת ישראל עומד על 30% ב-2030 ועל 94% ב-2050 ורשת החשמל שעליה אחראית חברת חשמל צריכה לדאוג לכך שהחשמל יגיע מכל מקום בו מייצרים חשמל (בדגש על הפריפריה) לצרכנים (בדגש על המרכז) .לפי הכתבה הזו היא הולכת להשקיע בכך <a href="https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bj1a13ent" target="_blank">40 מליארד ש"ח</a> בשנים הקרובות שיאפשרו בניה של כמעט 16,000 ק"מ של קווי חשמל במתח גבוה, לעומת כ-30,000 ק"מ כיום. גידול של יותר מ-50%. (זה כמובן אמור להיפרש לאורך עשור).</p><p style="text-align: justify;">הקפיצה נובעת מכך שעכשיו רשת קווי המתח הגבוה שפעם כמעט ולא הגיעה לקצות הרשת, פתאום נדרשת בגלל שבקצוות הולכים לייצר הרבה חשמל. זה גם אומר שצריך עוד 80 חוות שנאים, שיתווספו ל-220 החוות הקיימות שמשמשות למעבר בין קווי המתח הגבוה לקווי המתח הנמוך יותר, צריך לשדרג חוות שנאים אחרות, ועל הדרך צריך גם להמשיך את השדרוג המתמשך של קווי ההולכה לבתים כי בישראל ממשיכים במקביל גם לבנות עוד בניינים.</p><p style="text-align: justify;">שלל הפרויקטים נמצאים בניהול של נגה וכך הם הפיקו לנו את המפה היה ל-2025.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh7PLC2YC0kVXCEffFVM7bweCM9qfiP9JqHezL7xo8k0uJwSSgr4okXLuSWHCInJHQtsKM7ll4aRAp0s_iUw0nQemxUwgDvhwOYglCX9YS4Vrl_P7ZKtVLF1kfKq_cS8_yoX0tcqpSpdnlcgQ0bnRUqZvfU5jZgAE_FUtgMYhK275JIRnlUfhsyPOon" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="740" data-original-width="291" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh7PLC2YC0kVXCEffFVM7bweCM9qfiP9JqHezL7xo8k0uJwSSgr4okXLuSWHCInJHQtsKM7ll4aRAp0s_iUw0nQemxUwgDvhwOYglCX9YS4Vrl_P7ZKtVLF1kfKq_cS8_yoX0tcqpSpdnlcgQ0bnRUqZvfU5jZgAE_FUtgMYhK275JIRnlUfhsyPOon=s16000" /></a></div><a href="https://www.noga-iso.co.il/media/ru0hmnde/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%A4%D7%99-%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95-%D7%92%D7%96.pdf" target="_blank">במסמך </a>שמוביל את המפות הנ"ל, מפורטים הפרויקטים שחייבים לקרות כדי לעמוד ביעד הזה.<p></p><p style="text-align: justify;">בכדי להגדיל את יכולת הקליטה בצפוןה ארץ צריך:</p><p style="text-align: justify;">1. להקים קו חדש מקיסריה (תחנת הכוח אורות רבין) לתנובות בעמק חפר ולשער אפריים (שם כנראה יתחבר לקו מתח עליון לאורך כביש 6) - בשפה שלנו היינו קוראים לזה כביש רוחב חדש באזור המרכז להקלה על העומס בכיביש הרוחב האחרים...</p><p style="text-align: justify;">2. להקים קו נוסף בין אלון התבור לנצרת</p><p style="text-align: justify;">3. לתגבר יכולת בקו כרמיאל-כמון-צפת (דומה להרחבת כבישים)</p><p style="text-align: justify;">4. לתגבר יכולת בקו נצרת-ציפורי</p><p style="text-align: justify;">5. להחליף תיילים ל-ACSS בקו כינורות-צפת (שאין לי מושג מה זה אומר, אבל אני חושב שזה קשור ליכולת השנאה בין מתחים שונים, אם תרצו מקביל למיחלוף צמתים אצלנו) .</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;">גם בשפלה ובנגב המערבי ובדרום, שבחלקם עומדים על אפס יכולות להוספת מקתנים נכון לינואר 2021 צריך להשקיע הרב, למעשה הרבה יותר מבצפון.</p><p style="text-align: justify;">1. קו חדש דימונה-איתן</p><p style="text-align: justify;">2. קו חדש מצפה רמון-פארן ופארן אילת וגם החלפת תיילים במסעפים ליישובים.</p><p style="text-align: justify;">3. קו חדש רמת חובב-אשלים</p><p style="text-align: justify;">4. תגבור יכולת בקו צפית-גאליה</p><p style="text-align: justify;">5. תגבור יכולת בקו איתן-קרית גת-צפית</p><p style="text-align: justify;">6. תגובר יכולות בקו גזר-סתריה ובקו סתריה-הרטוב</p><p style="text-align: justify;">7. תגבור יכולת בקו כרמיה נתיבות</p><p style="text-align: justify;">8. תגבור יכולת בקו שדרות-אופקים</p><p style="text-align: justify;">9. תגבור יכולת בבשור-אופקים ובבשור-נתיבות</p><p style="text-align: justify;">10. החלפת תיילים בקו ביתר כנות</p><p style="text-align: justify;">11. החלפת תיילים בקו איתן-תרקומיא</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>וואו תוכנית שאפתנית - שיהיה בהצלחה...</u></b></p><p style="text-align: justify;">קווי מתח גבוה ומתח עליון הם די מסיביים, וכל דיון על חשמל מביא גם לההתנגדויות לפרויקטי משנה עקב סוגיות כקרינה, ניראות, פגיעה בטבע, מגבלות פיתוח שמושתות על הרצועה ועוד. בין אם יההתנגדויות יתקבלו ובין אם לא, הן משמשות כגורם מעכב בדרך למימוש החזון. יחד עם זאת פה המקום לציין שיש דיעה לגבי נימב"י שהוא תמיד מאבק של פריבילגים ולכן צריך תמיד להתייחס אליו בזלזול, אך אני לא חושב כך. בפועל מרבית הפעילים הסביבתיים הבולטים, שחלקם עוסקים בקידום אג'נדה סביבתית מערכתית החלו את המעורבות שלהם במאבק נימב"י שלדעתם היה מוצדק מאד. מאבקי נימב"י הם בעצם דרך ליצור איזון בין הצרכים של המדינה באופן כולל לבין האזרח הקטן שלפעמים נדרס תחת מכבשי הפיתוח. יש בהחלט מאבקי נימב"י מיותרים של פריבילגים, אבל ברובם יש איזה הגיון שצריך להקשיב לו ולעיתים לתקן תוכניות בהתאם.</p><p style="text-align: justify;">דוגמה לכך היא המאבק <a href="https://www.ynet.co.il/environment-science/article/ry800ybhr00" target="_blank">שנשא פר</a>י להטמנת<a href="https://www.ynet.co.il/article/SJWUyzmyd" target="_blank"> קו המתח הגבוה (161 קילווואט) החוצה את מכתש רמון</a>. קו מתח גבוה חשוב ביותר שיאפשר להביא את החשמל המיוצר בשטח<a href="https://www.eilot.org.il/renewed-energy/" target="_blank"> מועצה אזורית אילות</a> למרכז הארץ.</p><p style="text-align: justify;">מאבק נוסף מתרחש ב<a href="https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rycc2EU11O" target="_blank">גליל לאורך כביש 65</a>, על קו 400 חדש שאמור לחבר את אזור תחנת הכוח בחדרה עם אזור טבריה. לקו שתי מטרות, האחת לשפר את אמינות החשמל לאזורים האלה מתחנות הכוח במרכז עקב העליה בביקוש לחשמל, והשני לאפשר גם את הזרימה בכיוון ההפוך של אנרגיות מתחדשות אל המרכז הרעב, אגב זה לא רק אנרגיות מתחדשות, צינורות ההולכה של הגז מאפשרים להקים תחנות מבוססות גז גם בפנים הארץ, כדוגמת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A8" target="_blank">תחנת הכוח הפרטית באלון תבור</a>, זה המקום להסביר שבעתיד נוכל לבחור ממי אנחנו קונים את החשמל, אם מחברת חשמל או מספק אחר שיציע לנו דיל טוב יותר, שזו פריבילגיה שכיום לא פתוחה לשוק הפרטי. ספק החשמל יקנה את החשמל ממגוון מקורות, ויוליך אותו באמצעות הרשת של חברת חשמל אלינו הביתה, ועל הדרך יוכל אולי גם לקנות מאיתנו חשמל שאנחנו מייצרים (אם יש לנו סולארי על הגג) או אוגרים (אם יש לנו בטריה ענקית על הקיר בסלון) באמצעות מונים חכמים שזה עוד פרויקט ענק של פריסה שצריך לקרות.</p><p style="text-align: justify;">עוד בעיה עם חלק מהפרוקיטים היא שהם דורשים הפקעות ולעיתים אף פינויים של מבנים לא חוקיים. אלה לבדם יכולים לתקוע פרויקטים שנים. בהקבלה אלינו הפינוי של בתים בכפר שלם לצורך התוואי הסגול דילג על שני שרי תחבורה (סמוטריץ' ורגב) שחששו מהמהלך הלא פופולרי והביא לעיכובים בפתיחת מכרזי הזכייה להקמת הקו עד שבאה מירב מיכאלי ועשתה מה שצריך לעשות.</p><p style="text-align: justify;">ויש כמובן את נקודת הקישור בין תחבורה לחשמל. אלפי מכוניות חשמליות כבר מתרוצצות על כבישי ישראל ומגדילות את צריכת החשמל, כשאתה חוזר הביתה מהעבודה ומכניס את המכונית לשקע, חשוב מאד שתהיה האפשרות הטכנולוגית ויהיו התמריצים הנכונים לטעון באמצע הלילה ולא בשבע בערב. בהמשך הבטריה של המכונית שלך תוכל לשמש כאמצעי אגירה לכלל רשת החשמל, רק תגדיר שאסור לבטריה לרדת מתחת ל-70% נניח, ואז, בימים שאתה עובד מהבית, הפער בין ה-100% של הבטריה הטעונה שלך לבין ה-70% יהיה בעצם חשמל שאתה מוכן למכור חזרה לרשת בשעות השיא. </p><p style="text-align: justify;">בהקשר של חישמול אוטובוסים האתגר אפילו מורכב יותר, כי כשאתה טוען 100 אוטובוסים באותו חניון, גם אם זה בחצות הלילה, אתה צריך לדאוג שמספיק חשמל יגיע לחניון הזה, בדרך כלל זה כולל הקמת חדר שנאים די מסיבי ולעיתים דרוש את שדרוג כל רשת החשמל באזור כדי לאפשר את זה. ולא תאמינו, אבל גם האתגר הזה מגיע לאט לאט אל פתרונו, אבל אני מניח שזה דורש פוסט נפרד...</p><p style="text-align: justify;">זהו, מקווה שנהניתם מהמסע למחוזות לא מוכרים. האתגרים תמיד מאד גדולים אבל הכיוון הוא נכון. שיהיה לכולנו בהצלחה.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-62631074123793884742022-06-14T00:59:00.018-07:002022-07-20T23:32:04.340-07:00רפורמת "דרך שווה" ואני<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiI9BfPKVgQ92C0W258li7PyF_gjRm9_av__LTAxgK4DtFCn4WRQ-EUXWbGKJ0VAOTMJwtqZx1gAAHt9UZ2XbV1y1Szp4nBIobbP1mn93HVhhcVWWrh19WRNOgkRZGFPC7uEXWmJnZGmgfe6gx0sa5T11tSNguPFlDl2a4uFxZvIr61rpmviAqjYzbg/s310/%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="163" data-original-width="310" height="163" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiI9BfPKVgQ92C0W258li7PyF_gjRm9_av__LTAxgK4DtFCn4WRQ-EUXWbGKJ0VAOTMJwtqZx1gAAHt9UZ2XbV1y1Szp4nBIobbP1mn93HVhhcVWWrh19WRNOgkRZGFPC7uEXWmJnZGmgfe6gx0sa5T11tSNguPFlDl2a4uFxZvIr61rpmviAqjYzbg/s1600/%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94.jpg" width="310" /></a></div><p style="text-align: justify;">עקרונית הבלוג הזה הוא לא בלוג אקטואלי, אבל אני מרגיש שהפעם עליי קצת לחרוג ממנהגי כי יש הרבה בלגן במידע על הרפורמה המתוכננת להתבצע באוגוסט הקרוב. מאחר וזו רפורמה מורכבת, אני מעדיף לכתוב עליה מנקודת מבטי הצרה כמשתמש תחבורה ציבורית, להבין איך הרפורמה תשפיע עליי ולחלוק זאת עימכם. משם אצא למסע יותר רוחבי על הסיבות לרפורמה, ועל השפעתה גם על משתמשי דרך אחרים שאינם "אני". לא אוכל לכסות את הכל אבל אני מקווה שבסוף המסע כולנו נהיה חכמים יותר. נתחיל.</p><p style="text-align: justify;">כידוע לקוראי הקבועים אני <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/10/blog-post_31.html" target="_blank">כרגע גר ברעננה ועובד במרכז תל אביב</a>, אני עדיין מעדיף את השימוש ברב קו חופשי חודשי על פני התשלום בערך צבור או <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/08/blog-post.html" target="_blank">באפליקציות</a>. אני יכול להגיע לעבודתי באוטובוסים בלבד או בשילוב של אוטובוסים ורכבות, וכפי שמרמז שם הבלוג אני גם משלב אופניים פה ושם בדרכי לעבודה.</p><p style="text-align: justify;">החופשי חודשי הקיים המתאים למידותיי הינו גוש דן מורחב והוא עולה לי 238 ש"ח. הוא מאפשר לי לנסוע בכל רחבי גוש דן באוטובוסים או ברכבת כרצוני. ולמעט נסיעה מזדמנת לירושלים או לחיפה פעם או פעמיים בחודש (שעבורם הייתי עושה חופשי יומי נפרד) הוא נותן מענה לכל צרכיי.</p><p style="text-align: justify;">עכשיו בואו נבדוק מה <a href="https://pti.org.il/derekh-shava/" target="_blank">דרך שווה</a> מציעה לי.</p><p style="text-align: justify;">בחופשי חודשי, שיטת התשלום המועדפת עליי, המחיר לנסיעה באוטובוסים יורד ל-225 שקל בחודש. רק שעכשיו הוא "חופשי חודשי ארצי". לכאורה הוא גם זול לי יותר לנסיעות הקבועות והוא גם מכסה לי גם את הנסיעות לחיפה או לירושלים פעם בחודש, הידד!!!</p><p style="text-align: justify;">אבל עכשיו עומדת לפניי בחירה קשה, האם להחליט מראש שאני רוצה את האופציה של נסיעה ברכבת? יש אנשים שברור להם שכן ויש אנשים שברור להם שלא אבל אני עדיין מתלבט. אם אחליט שכן אז אשלם 255 שקל כל חודש ואקבל חופשי חודשי ארצי באוטובוסים שכולל גם רכבת עד טווח של 40 ק"מ . לכאורה אשלם 17 שקל יותר כל חודש. זה לא יפתור לי את הנסיעות לירושלים או לחיפה שעליהם עדיין אשלם בחופשי יומי נפרד פעם בחודש, אבל אם במקרה תהיה לי נסיעה לחדרה אז הרווחתי.</p><p style="text-align: justify;">האמת היא שנקודת המוצא שלי היא לא 238 ש"ח בחודש. בגלל עליית מחירי הדלק ושכר הנהגים, ובגלל שעקרונית מחירי התח"צ אמורים להיות צמודים למדד והמדד עולה, ולאחר שבמשך שנים ארוכות השרים נמנעו מהמהלך הלא פופוליסטי של העלאת מחירים, היתה אמורה להתקיים באפריל 2022 עליה של 9% בכלל התעריפים - החופשי חודשי הנוכחי שלי <b>היה אמור לעלות 259 ש"ח. </b>כלומר, גם אם אני בוחר באופציה היקרה יותר שכוללת גם רכבת, זה בעצם משקף לי הוזלה של ארבעה שקלים לעומת המצב של העלאת תעריפים רגילה.</p><p style="text-align: justify;">וזה לדעתי הפספוס האמיתי של ההסברה ברפורמה בתעריפים. יכול להיות שהיה כדאי קודם לתת לתעריפים לעלות ורק אז לעשות את הרפורמה, אבל כמובן שגם על מהלך כזה היו ביקורות מוצדקות הן על עצם הייקור והן על שיגוע הציבור פעמיים.</p><p style="text-align: justify;"><b>אז אני הולך לשלם 225 או 255 כל חודש במקום 259</b>. אבל עכשיו שסיכמנו שאני מרוויח מהרפורמה, ואני מקווה שברור לכולנו שהמקרה הפרטי שלי לא כזה מיוחד ויש עוד אלפים (לפחות) כמוני שמרוויחים קצת מהרפורמה, בואו בכל זאת נסתכל עליה באופן קצת יותר מתודלוגי. תוכלו לבדוק כמה אתם תשלמו במחשבון הרפורמה <a href="https://pti.org.il/derekh-shava/" target="_blank">כאן</a> וקצת חבל לי שאין ליד את המחיר שאתם תשלמו אם לא תהיה רפורמה (מה שאתם משלמים היום ועוד 9%).</p><p style="text-align: justify;"><b><u>כיוון התנהגות צרכנים באמצעות תעריפים</u></b></p><p style="text-align: justify;">לרפורמה יש מטרות פומביות של פישוט שיטת התשלום, ומטרות קצת פחות פומביות של הכוונת התנהגות צרכנים. בשוק הפרטי אנחנו רואים את זה כל הזמן, לדוגמה הנחות סוף עונה על בגדים שמשכנעת אותנו לקנות מעילים בסוף החורף כדי לפנות מקום בחנויות למלאי הקיץ או הדוגמה הידועה של גביית 10 אגורות על שקיות פלסטיק בסופר. לא אסרו על שימוש בשקיות, רק הכווינו את הצרכנים להשתמש בהם פחות, וזה עבד. השימוש בהבדלי תעריף לכוונון קל של התנהגות הציבור הוא כלי נפוץ מאד בעולם התח"צ גם מחוץ לישראל - אז מה מטרות הרפורמה בתח"צ בתחום זה?</p><p style="text-align: justify;"><u>1. הגדלת השימוש בכרטיסי מנוי כדוגמת חופשי חודשי על חשבון תשלומים חד פעמיים בערך צבור.</u></p><p style="text-align: justify;"><u></u></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><u><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgtmK28Y5nBqgiK1n5CFs-pvXoRl2OV7G4SPqDENLkD44AZJuEsv9WaitNroLHosWZEv0aN30RhqlntIz7kNB9N8VDZQTyqNrIYuvCrV_nn-pq3Dk9pY-2YpOPSKmbDzJspMSiSml7uLdz4ODvSMWDaXT8nRfYjqlq1Lhhs6EonSYH5P0Sy4eGnU_fP" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="126" data-original-width="1337" height="60" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgtmK28Y5nBqgiK1n5CFs-pvXoRl2OV7G4SPqDENLkD44AZJuEsv9WaitNroLHosWZEv0aN30RhqlntIz7kNB9N8VDZQTyqNrIYuvCrV_nn-pq3Dk9pY-2YpOPSKmbDzJspMSiSml7uLdz4ODvSMWDaXT8nRfYjqlq1Lhhs6EonSYH5P0Sy4eGnU_fP=w640-h60" width="640" /></a></u></div><u><br /></u><p></p><p style="text-align: justify;">הרפורמה מנסה להכווין כמה שיותר צרכנים לשימוש בחופשי חודשי, כרטיס מנוי שהופך אותך, מרגע שקנית אותו, לאדיש להיקף הנסיעות שאתה עושה בתח"צ. זה יגרום לחלקנו לבצע קצת יותר נסיעות "כי כבר שילמנו", בחלקן הן יהיו נסיעות שאולי היינו עושים ברכב פרטי כנהג או כנוסע קודם לכן. </p><p style="text-align: justify;"><a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/12/blog-post.html" target="_blank">הרפורמה המוצלחת מ-2016</a> עשתה בדיוק את זה ובהצלחה גדולה, והעבירה הרבה נוסעים ל"כרטיסי המנוי" (יומי/שבועי/חודשי) וכאן היא נלקחת עוד צעד קדימה. כך לדוגמה היתה בעיה בכך שהרפורמה ההיא לא נתנה הנחת 50% לנוער על חופשי חודשי והם נאלצו להישאר עם הערך הצבור (שהחליף את הכרטיסיות הישנות). היתה על זה ביקורת בזמנו ועכשיו היא מתוקנת, נוער כמעט בהגדרה נוסע כל יום. הוא מקבל הנחה של 50% על מוצר יקר יותר למשתמש הכבד. במסגרת הרפורמה הנוכחית הוא יוכל לקבל את ההנחה הייעודית המגיעה לו על המוצר הכי זול שהתח"צ מציעה לנוסעים מתמידים. אם נשתמש במקרה הלא שכיח אך האמיתי לגמרי של נער מהשכונה שלי שנוסע כל יום עם צ'לו איתי באוטובוס ללמוד בתלמה ילין, הוא משלם היום 50% מ-316 ש"ח (עלות ערך צבור הלוך ושוב מרעננה לתל אביב וחזרה כפול 22 יום). כלומר הוא משלם 158 ש"ח. ולאחר ההעלאה של 9% הוא היה משלם 172 ש"ח כל חודש. ואילו עכשיו במסגרת רפורמת דרך שווה הוא ישלם 50% על 225 ש"ח (לא ראיתי אותו ברכבת עדיין) שזה 112.5 ש"ח. - חסכון של 60 ש"ח בחודש.</p><p style="text-align: justify;">גם נוותר על חרדת "מתי נגמר לי הכסף ברב קו". חשוב להגיד שכל החופשי חודשי החדשים יהיו מסוג "גמיש", כלומר כרטיס שתקף ל-30 יום מהיום שעשית אותו ללא קשר לתאריך. כיום מרבית השימוש בחופשי חודשי הוא מסוג קלנדרי, כזה שתקף מה-01 לחודש עד סופו, וכל מי ששוכח לעשות אותו בתחילת החודש נאלץ לשלם את תעריף הנסיעות הבודדות עד סופו, ביטול הלקונה הזו במסגרת הרפורמה מבורך.</p><p style="text-align: justify;">הביקורת הגדולה על הרפורמה היא ביטול ההנחה על הטעינה בערך צבור, אמצעי שאמור לשמש בעצם אך ורק נוסעים מזדמנים. כדי לצאת הוגן אגיד שאכן המחיר של נסיעה לנוסע מזדמן יעלה. מי שמשלם על נסיעה בודדת אכן ישלם יותר וזה כמעט בכל מקום בארץ, גם באוטובוסים וגם ברכבות, אבל במקרה הזה לא מדובר במשתמש כבד בתח"צ, (לפחות לא ליעד הזה), ולכן ההוצאה החודשית כתוצאה מהייקור הזה תהיה זניחה.</p><p style="text-align: justify;">ושוב ניקח אותי כדוגמה. נגיד שאני עולה פעם בחודש לירושלים, (האמת שמאז המצאת הזום זה פחות). אני אמור לשלם באותו היום 32 שקל לחופשי יומי גוש דן+ירושלים או לאפליקציה, או כ-50 שקל בערך צבור (ללא נסיעה פנימית בירושלים). אני עושה בדרך כלל חופשי יומי ליום כזה למקרה שתהיתם. </p><p style="text-align: justify;">במסגרת רפורמת דרך שווה, למרות שיהיה לי חופשי חודשי ארצי באוטובוסים אני כנראה עדיין אעדיף לנסוע ברכבת. במקרה הזה התשלום בערך צבור פשוט לא השתנה לי (48 ש"ח אם לדייק) ואילו החופשי יומי שלי התייקר בחמישה שקלים ל-37 ש"ח. אבל. זו תוספת של חמישה שקלים בחודש, לא באמת משהו שאני לא יכול לעמוד בו. ופה הבלוף הגדול של המתנגדים לרפורמה. כל פעם שתראו שמפמפמים לכם שממקום X למקום Y המחיר לנסיעה בודדת עלה, תדעו שאסור לכם בתכלית האיסור להכפיל את זה בכמות הנסיעות בחודש או בשנה. כי מדובר על נסיעות שמבוצעות לעיתים רחוקות. מי שנוסע את הנסיעה כמעט כל יום ישתמש באמצעי תשלום אחר, זול יותר.</p><p style="text-align: justify;">אבל, חשוב להיות הוגנים. את ההוזלה שלי (או לפחות חוסר הייקור) יממנו הנוסעים המזדמנים, שהמחיר שלהם יעלה. מי שנוסע פעם בחודש כמוני לא יבכה הרבה, אבל מה אם מה שנוסע פעמיים או שלוש בשבוע? בעידן העבודה ההיברידית זה קורה יותר ויותר. מה עם מי שנוסע כל יום אבל רק בשבוע אחד מתוך חודש? לדוגמה מישהו שבא לבקר בארץ? הם אלה שישאו בעיקר הנטל של ההנחות הניתנות לנוסעים הכבדים. האם זה צודק? אני מניח שאפשר להתווכח על זה, לדעתי כן, וזה גם ממש מקובל בעולם, אבל זה גם אומר שהרף שמעליו משתלם לעשות חופשי חודשי יורד. היום נסיעה בערך צבור למקום עבודתי וחזרה עולה לי 14.4 ש"ח ביום. אני צריך לדעת מראש שאני הולך לעבוד 17 ימים ומעלה בחודש כדי לקנות חופשי חודשי. רפורמת דרך שווה מקטינה לי את העלות של החופשי חודשי, אך מעלה את עלות הערך הצבור. עכשיו אם אעבוד 13 ימים ומעלה כבר ישתלם לי חופשי חודשי באוטובוסים, ו-15 ימים אם אני משתמש ברכבת (אני מזכיר שכל הדוגמאות הן על המקרה הפרטי שלי).</p><p style="text-align: justify;">מכאן שמי שעובד שלוש פעמים בשבוע כבר נמצא על הרף בו בדרך כלל החופשי חודשי ישתלם לו, קודם הוא לא היה ועכשיו הוא כן. תזכרו את זה כשינפנפו בדוגמה הזו למישהו שנפגע מהרפורמה. שינוי הרגלים מערך צבור לחופשי חודשי זו לא פגיעה. אבל מי שעובד פחות מזה בקצת כן נפגע. לי זה נשמע די מידתי.</p><p style="text-align: justify;">וגם, תזכרו שה"אפליה" היא בין נוסע קבוע לנוסע מזדמן ללא קשר למקום מגוריו, וזה למרות שהדוגמאות שיציגו בפניכם יהיו תמיד של מישהו מהפריפריה שמפסיד מול מישהו מהמרכז שמרוויח, על זה נדבר יותר בסעיף הבא.</p><p style="text-align: justify;">וכאן נכנסת גם ביקורת שלי על הרפורמה. מה עם החופשי שבועי? ככלל ב-2016 ראו שהחופשי שבועי לא ממריא לעומת אחיו היומיים והחודשיים, אבל אף פעם לא ניסו לעשות חופשי שבועי ארצי. אני חושב שגם אם מדובר בביקוש קטן, היה לו מקום. (וחשוב לציין שאני מתכוון לשבועי גמיש, כלומר כרטיס לשבעה ימים). זה הכי נוח למבקרים בארץ לתקופות קצרות, או לאנשים שעושים קורסים. הם אולי לא הרבה אבל חבל להשאיר אותם על הערך הצבור. </p><p style="text-align: justify;"><u style="background-color: white; color: #333333; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 14.85px;">2. ביטול עיוותים הסטוריים בתעריפים הקטלוגיים</u></p><p style="text-align: justify;">אחת הביקורות הגדולות על הרפורמה מ-2016 היתה שהיא לא טיפלה במחירים הקטלוגיים של נסיעות מזדמנות אלא רק בחופשי חודשי. היא לא עשתה זאת כי היה ברור לכולם שיש מקומות עם תעריפים נמוכים עד כדי גיחוך שפשוט אין מנוס מלהעלות אותם, ושזה פשוט לא ריאלי להוריד את התעריפים בכל הארץ לרמה של אותם מקומות בודדים עם תעריף מגוחך אפילו שזה נשמע יפה כסיסמה פופוליסטית. שרי העבר העדיפו שהתיקון הנדרש הזה לא יקרה במשמרת שלהם. רפורמת "דרך שווה" לא רק מטפלת בתפוח אדמה הלוהט הזה אלא שמה את הדגש עליו אפילו בשם שניתן לה, וכמובן שמי שמטפל בתפוח אדמה לוהט בידיים חשופות נכווה בדרך. </p><p style="text-align: justify;">עד כמה התעריפים אצלנו מסובכים? תוכלו לראות לפי אורך הפוסט <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page_10.html" target="_blank">במדריך התעריפים שלי</a>. יש לנו מעל 60 תעריפים שונים (וזה אחרי העיגול לחצי שקל שנעשה לא מזמן), מעל 30 חופשי יומי שונים ומעל 45 חופשי חודשי שונים, וכל זאת בארץ שגדולה רק פעמיים בשטחה <b>מהעיר </b><a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/11/blog-post.html" target="_blank">לוס אנג'לס</a>. אעדכן אותו כשהרפורמה תצא לדרך ונוכל להשוות את אורך הפוסט לפני ואחרי...</p><p style="text-align: justify;">יש עשרות עיוותים קיימים שהמפורסמים בינהם הם ההטבות שלהם זוכים מספר קווי חרדים בין בני ברק לחיפה לעומת קווים דומים מתל אביב לחיפה (בג"צ קבע עוד ב-2011 שיש לפעול לתיקון הליקוי הזה), ויש גם עיוותים פחות מפורסמים במגזרים אחרים ומסיבות אחרות, אני אדבר על אחד מהם.</p><p style="text-align: justify;">ישנן 13 ערים בארץ שבהן יש תעריף מגוחך לנסיעות פנימיות של 2.5 ש"ח. למה רק ה-13 ערים האלה? פוליטיקה! שרים במהלך ההסטוריה שרצו להיטיב עם ראשי ערים שהיו מקורבים אליהם ולא ראו שום בעיה באיפה ואיפה שזה יוצר מול ערים דומות אחרות. חלקן של הערים האלה בפריפריה, אבל לא כולן, חלקן חרדיות או עם גרעין חרדי מתפתח, אבל לא כולן. ככה זה כשעובדים בשיטת אתננים פוליטיים - אין הגיון.</p><p style="text-align: justify;">בטבריה משלמים היום 2.5 ש"ח לנסיעה פנימית מזדמנת. ואחרי הרפורמה המחיר לנסיעה מזדמנת יעלה ל-5.5 ש"ח. כך גם ביקנעם שאני מתקשה לראות קווי דמיון בינה לבין טבריה. לעומתן קרית שמונה, כרמיאל ונהריה כנראה היו רחוקות מהצלחת ומשלמות וימשיכו לשלם תעריף רגיל לנסיעה עירונית מזדמנת. (המחיר לנסיעה אחת יעלה מ-5 ל-5.5 ש"ח במסגרת האחדת התעריפים העירוניים של הרפורמה והעליה הכללית הנדרשת, אך זה רק עבור הנוסע המזדמן של מספר פעמים בחודש, כלומר בתרחיש סביר זה יוסיף לאנשים להוצאות בקרית שמונה כעשרה שקלים בחודש, אבל הנוסעים הכבדים הולכים לשלם פחות, הרבה פחות ותיכף אני אראה לכם את זה), בינתיים בואו נחזור לטבריה.</p><p style="text-align: justify;">אם אתה נוסע בטבריה כל יום פעמיים ומשלם בערך צבור, שמיועד לנוסעים מזדמנים, אתה משלם בערך 110 שח בחודש. חופשי חודשי של אזור טבריה מהרפורמה ב-2016 עולה 146 ש"ח וזה לא הגיוני שהוא עולה יותר מתשלום מזדמן כל פעם. יש גם חופשי חודשי ישן בטבריה (שלא במסגרת הרפורמה של 2016) שעולה רק 66 ש"ח בחודש, אבל הוא תקף רק לשירות הפנימי של טבריה. </p><p style="text-align: justify;">הרפורמה החדשה מבטלת את כל ההסדרים הישנים. במקום החופשי חודשי הישן הנוסע יקבל חופשי חודשי אזורי, כזה שכולל גם ערים במרחק של עד 40 ק"מ בקו אווירי, שיעלה 99 ש"ח. נסיעה בודדת תהיה יקרה בהרבה מהמצב הקיים (5.5 ש"ח לעומת 2.5), אך לא שונה יותר מנסיעה פנימית בקרית שמונה, כרמיאל או נהריה. אם תתעקש להמשיך לשלם על כל נסיעה בלבד בערך צבור תשלם יותר, (240 ש"ח בחודש) אבל אין סיבה שתעשה את זה. אם השתמשת בחופשי חודשי ישן ב-66 ש"ח בחודש, תצטרך לשלם על חופשי חודשי חדש 99 ש"ח בחודש וזה אכן מקומם. אך עכשיו צריך להבין כמה אנשים באמת נפגעים בטבריה ולעומת זאת כמה אנשים מרוויחים ממנה. גם בטבריה "הנפגעת" יש הרבה יותר מרוויחים ממפסידים. צריך לראות את כל התמונה.</p><p style="text-align: justify;">ב-99 ש"ח אתה יוצא מטבריה לעבודה או ללימודים במרחק של עד 40 ק"מ בקו אווירי (מה שכולל את צפת, את עפולה, קצרין, צמח ועוד מוקדים), וזה לעומת 208 ש"ח היום בין צפת לטבריה. המחיר נחתך ביותר מחצי.</p><p style="text-align: justify;">אם אתה נוער או קשיש עד גיל 75 תשלם 45 ש"ח (במקום 66 בחופשי חודשי המקומי או 55 בהנחה של 50% על הערך הצבור במשך חודש). ואם אתה מעל גיל 75 לא תשלם כלל שעל זה נדבר מאוחר יותר. משמע הייקור הוא אך ורק לשכבת האוכלוסיה בגילאי העבודה שלעולם לא יוצאת מתחומי העיר טבריה, והוא עומד על 33 ש"ח בחודש ולא "מאות שקלים בחודש" כמו שצועקים הפוסטים בפייסבוק. וכיוון שסביר שיש במשק הבית אנשים מגוונים, שחלקם ייהנו מהוזלה בעקבות הרפורמה וחלקם מייקור, הרי שההוצאה כנראה תישאר דומה.</p><p style="text-align: justify;">החישוב הזה, במספרים קצת אחרים (כי עלות החופשי חודשי הישן משתנה קצת ממקום למקום), נכון גם לשדרות, נתיבות, אופקים, רהט, דימונה, ערערה בנגב, חצור הגלילית, רכסים ועוד, אבל מה שחשוב לזכור כאן הוא בעיקר שמדובר בתיקון עיוותים הסטוריים שבהם משום מה נהריה שילמה יותר מטבריה, רק בגלל החלטות פוליטיות, אולי כשרות אבל בהחלט מסריחות.</p><p style="text-align: justify;">ערים אחרות שנהנו מ"הנחת המקורבים לצלחת" אך קרובות יותר למטרופולינים כגון יקנעם, ביתר עילית ומודיעין עילית ייאלצו לוותר על הנחה זו ללא החופשי חודשי ב-99 ש"ח. השירות הפנימי שלהן אכן יתייקר פי 2, אך בערים אלה היקף הנסיעות לעיר המטרופולין הקרובה הוא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/12/blog-post_25.html" target="_blank">גבוה מאד</a>, פשוט כי הן קרובות יותר אליה ונסמכות עליה יותר והמחיר הזה (בחופשי חודשי) ייחתך באחוזים ניכרים, כך שגם הן קצת מרוויחות וקצת מפסידות. בחדשות נראה סיפורים קורעי לב על משפחות קשות יום שצריכות לשלם יותר על נסיעות פנימיות, אבל לא נראה את השכנים שלהם שנוסעים כל יום לירושלים שצריכים לשלם פחות בזכות הרפורמה כי חדשות מתמקדות בסיפורי קורעי לב... חשוב להבין את זה וגם להבין שמי שמפסיד מפסיד קצת אבל מי שמרוויח מרוויח הרבה. אגב. מאחר ובגדול החופשי חודשי המוזל ב-99 ש"ח לא תקף כשנכנסים לעיר המטרופולין, אני חושב שגם לא היה קורה כלום אם היו מחילים אותו גם על ערים אלה. אני מניח שזה היה דורש גיוס עוד מקור תקציבי קטן לרפורמה אבל זה לא היה מהווה נסיגה מהעקרונות שלה. ייתכן ועוד יתפשרו על נקודה זו וייתכן ולא, נראה.</p><p style="text-align: justify;">כתבו לי יותר מדי שבעצם הפריפריה מממנת את המרכז, ואין שטות גדולה מזו. מספר הנוסעים במטרופולינים גבוה מאד ביחס לנוסעים בפריפריה. נוסעים מזדמנים משלמים יותר ונוסעים קבועים פחות. מאחר ויש יותר נוסעים בכלל במרכז לעומת הפריפריה, ויש יותר נוסעים מזדמנים במרכז מאשר בפריפריה, הרי שהפריפריה בחיים לא תוכל לסבסד את המרכז. ובעצם בכל מקרה כולנו מסובסדים, והפריפריה תמשיך להיות מסובסדת יותר בכבדות פר נוסע מאשר במרכז. וזה בסדר.</p><p style="text-align: justify;"><u>3. להקל על מעברים בין אמצעים</u></p><p style="text-align: justify;">ביקורת נוספת שהוטחה שוב ושוב בפרצוף משרד התחבורה היתה לגבי מעבר 90 דקות, שיושם במטרופולינים אך המתין בסבלנות לתקציב כדי להיות מיושם גם בערי הפריפריה. הנושא נפתר חלקית עם השקת אפליקציות התשלום שכללו בהן את המעבר הזה ועכשיו ייפתר באופן גורף גם עבור אותם נוסעים מזדמנים שימשיכו להשתמש בערך צבור ברב-קו. חשוב לציין שבערי הפריפריה מעבר 90 דקות אולי פחות חשוב מאשר במטרופולינים, אבל חלקן כבר ערים לא קטנות בכלל עם יותר מ-50,000 תושבים ורשת די מפותחת שלעיתים גם דורשת מעבר, כלומר זה אולי לא החלק הכי חשוב ברפורמה אבל הוא בהחלט לא מיותר.</p><p style="text-align: justify;">המחיר צריך להיות הוגן a fair fare. אבל הוגן לא אומר שלעולם אסור להעלות את המחיר. ב-2016 דרעי יזם הוזלה רוחבית "בגובה המע"מ" שלא היה לה קשר לכלום ושום דבר חוץ מניצול הזדמנות של קמפיין "מע"מ אפס לדירה" של יאיר לפיד, כל הכבוד לו (באמת, בלי ציניות) על כך אבל התקופה הנוכחית לא מאפשרת את המשך שיפור השירות בלי להגדיל את חלקו של הנוסע במימון התחבורה הציבורית. הרפורמה אכן מעלה את המחיר לחלק מהנוסעים המזדמנים וכפי שהצגתי בדרך כלל מורידה את המחיר לנוסעים הקבועים, אם לא ביחס למצב הקיים אז ביחס להעלאה הבלתי נמנעת בגובה 9% שהיתה אמורה לקרות. המחיר, גם היכן שעולה, עדיין נופל להגדרה של מחיר הוגן ושווה לכל כיס.</p><p style="text-align: justify;">בהקשר זה תשלום כפול על נסיעה קצרה, רק כי אין קו ישיר הוא לא הוגן, ועל אף שבנסיעה קצרה בערים קטנות יחסית זה קורה פחות, זה עדיין לא הוגן וטוב שעכשיו יש מעבר 90 דקות לכולם.</p><p style="text-align: justify;">פישוט התעריפים גם מביא לזה שהחופשי חודשי שיימכר בטבריה ב-99 הוא בדיוק אותו חודשי שיימכר באופקים ב-99 ש"ח. והחופשי חודשי שיימכר בתל אביב ב-225 הוא אותו אחד שיימכר בירושלים ב-225 ש"ח (כי הוא ארצי). המטרה היא יותר הקלה על ניהול וארגון כל נושא התעריפים שהוא מאד מסובך היום, אבל יהיו גם נוסעים שירוויחו מזה. אם לדוגמה יש לי טרמפ לירושלים ולכן לא קניתי חופשי יומי כשנסעתי אליה, עדיין החופשי חודשי יתפוס שם לנסיעות פנימיות. רווח נקי.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><u>4. ביטול ההבדלים בין התעריפים באפליקציה וברב קו</u></p><p style="text-align: justify;">לפי <a href="https://ravpass.co.il/calculator/" target="_blank">מחשבון רב-פס הופאון</a> המוצלח אני יכול לשלם בנסיעה עד 15 ק"מ 213 ש"ח בחודש באפליקציות, 238 בחופשי חודשי, או 316 שקל בערך צבור. ואחרי עליית ה-9% זה יהיה 232 באפליקציה, 259 בחופשי חודשי או 344 בערך צבור (ערך צבור לא מיועד לנוסע הכבד אז אף אחד לא ישלם באמת 344 שקל בחודש בין רעננה לתל אביב, אבל זה קנה המידה, אם בא לכם תחלקו כל מספר ב-22 לקבלת תשלום יומי).</p><p style="text-align: justify;">ההבדלים האלה זו אחת הבעיות שהרפורמה באה לפתור, כל חישוב נותן משהו שונה. בתרחיש העתידי יהיו הבדלים קטנים יותר בין האפליקציות, הערך הצבור והחופשי חודשי שמקלים עלי לבחור את האמצעי המועדף עליי בהתאם לנוחות השימוש שלי ופחות בהתאם לחישובי עלות מפולפלים. כפי שאתם רואים, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/08/blog-post.html" target="_blank">באפליקציה </a>היום הייתי משלם פחות קצת אבל היא פחות נוחה לי לשימוש, למעשה הרפורמה משווה לי את מחיר החופשי חודשי למחיר הכי נמוך שאני יכול לשלם היום. היא מאפשרת לי להישאר עם אמצעי התשלום הנוח לי, אבל להנות מהמחיר שמאפשרת היום רק האפליקציה. וכאן אני סותר פייק ניוז ידוע שאומר שכל מטרת הרפורמה היא לשכנע אותנו לעבור לאפליקציות... </p><p style="text-align: justify;"><u>5. לפנות מקום ברכבת לנסיעות הארוכות יותר.</u></p><p style="text-align: justify;">כמו שראינו בדוגמה שלי, אני הקטן מרעננה שנוסע ברכבת שלוש תחנות ומתלבט בינה לבין אוטובוס צריך להחליט אם לשלם יותר מראש או להגביל את עצמי לנסיעה באוטובוס. חלק מהאנשים יבחרו באוטובוס על פני הרכבת בגלל זה.</p><p style="text-align: justify;">אבל ככל שהנסיעה ברכבת יותר ארוכה כך האלטרנטיבות לנסיעה באוטובוס פחות קורצות ולעיתים לא קיימות, עדיין ה"חופשי חודשי ארצי" יאפשר לי להגיע באוטובוס מכרמיאל לתל אביב כל יום ב-225 ש"ח, אבל זה יהיה לא שפוי במידה מסוכנת. לכן במרחקים האלה לא צריך להשוות את המחיר ברכבת למחיר המאד נמוך באוטובוס אלא את המחיר ברכבת במסגרת רפורמת דרך שווה למחיר הקודם ברכבת. </p><p style="text-align: justify;">הרכבת נמצאת במגבלת קיבולת, והרחבת מסילות לוקחת עשורים. הרחבת שירות האוטובוסים לעומת זאת קלה יותר כשמתגלה הצורך (אם כי לא קלה כמו שאתם חושבים, זה גם עשוי לקחת שנה או שנתיים). אם נחליף חלק מהנסיעות הקצרות יותר שנעשות ברכבת בנסיעות אוטובוס נרוויח יותר מקום עבור אלה שעושים את הנסיעות הארוכות. אם נשמר לצד הקו המוצלח בין ירושלים לתל אביב גם קו אוטובוס מוצלח בזכות מספר הנוסעים הנאה שיחפש את המחיר הנמוך יותר נרוויח גם אמינות רשת. מאד קל להרוג את 480 כי כולם עברו לרכבת, אבל זה לא בהכרח נכון אם הרכבת לא מצליחה להסיע את כולם.</p><p style="text-align: justify;">אם ניקח את כרמיאל כדוגמה למקום שממנו אין תחליף אוטובוסים הגיוני לרכבת לתל אביב, הם משלמים היום 670 ש"ח על חופשי חודשי גוש דן+חיפה. המחיר היה אמור לטפס ל-730 ש"ח במסגרת ההתייקרות המתוכננת (9%, זוכרים?). במסגרת הרפורמה המחיר ירד מ-670 ש"ח ל-610 בלבד, שאיתם אפשר להגיע גם לבאר שבע וחזרה כל יום אם חשקה נפשנו בכך. </p><p style="text-align: justify;">כאשר הרכבת מהצפון תעצור בהרצליה להוריד נוסעים (עצירה חשובה לטעמי, למרות שהיא עולה ב-6 דקות נוספות), היא תאסוף קצת פחות נוסעים כמוני שעושים נסיעה קצרה לכיוון תל אביב ואולי יבחרו באוטובוס. עדיין יהיה צפוף, אבל קצת פחות. זו הכוונה התנהגותית קלה וכמעט לא מורגשת לכיוון של יותר נסיעות ארוכות ברכבת ופחות נסיעות קצרות. האם זה יעבוד? כן, אבל בקטנה. וזו כל המטרה.</p><p style="text-align: justify;">ואגב, לא רבים נוסעים כל חודש מכרמיאל לתל אביב, אבל מה שכתבתי נכון גם לגבי החופשי-יומי...</p><p style="text-align: justify;"><u>6. להסיע יותר קשישים בתח"צ</u></p><p style="text-align: justify;">אחת הבשורות המשמעותיות היא שקשישים מעל גיל 75 יתקפו את הרב קו אבל לא ישלמו. זה חשוב כי זו האוכלוסיה שהכי מסתבכת עם הטענת הרב קו וזה ייחסך מהם, אבל מצד שני עדיין נוכל לדעת מתי האוטובוס עמוס וצריך לתגבר, וזה חשוב למדינה כי בגיל הזה הולך ונהיה יותר ויותר קשה לנהוג וחשוב להקל עליהם את המעבר לתחבורה ציבורית. </p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhI8k49ZRdyi1dZkvN7_MI15fV6kr4QG-8iQfF_4wxJwn97r2rx9NrgX_Tg2hR0XNAGXMFVM6myqyV1WObqxwUnI3ELbNIiySkdCFLB9fCU1MNKDUiZqHi0P6bMuvywp9qaWwrmhTjyI8bye5Pt1jt5lvyTGSlTc5KCcAkknUzw5X1d7Na0rEglkxGt" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="550" data-original-width="962" height="183" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhI8k49ZRdyi1dZkvN7_MI15fV6kr4QG-8iQfF_4wxJwn97r2rx9NrgX_Tg2hR0XNAGXMFVM6myqyV1WObqxwUnI3ELbNIiySkdCFLB9fCU1MNKDUiZqHi0P6bMuvywp9qaWwrmhTjyI8bye5Pt1jt5lvyTGSlTc5KCcAkknUzw5X1d7Na0rEglkxGt" width="320" /></a></div>ויש עוד סיבה - קשישים לרוב לא נוסעים בשיא בוקר אלא בשעות הריקות יותר של היום. מתן הנסיעה חינם לקשישים לא מייצרת בעיית קיבולת אלא רק מאפשרת לנצל טוב יותר את השירות שכבר יש וזה חשוב. הגיל שנבחר לתחילת ההטבה (75) נבחר רק בגלל שזה מה שהכסף הזמין איפשר, אבל לא ירחק היום וייצא השר שיקדם את התקציב הנדרש להורדת הגיל ל-70 או ל-67. אני די בטוח בכך. אישית <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/02/blog-post_16.html" target="_blank">אני לא מאמין בנסיעה חינם לכולם</a>, אבל נסיעה חינם לקשישים דווקא נשמעת לי כמו רעיון טוב.<p></p><p style="text-align: justify;"><br /><br /></p><p style="text-align: justify;"><u>7. לאפשר את המעבר לתשלום באמצעות כרטיס אשראי או תשלום בסלולר ללא אפליקציה.</u></p><p style="text-align: justify;">הביקורת הגדולה על הרפורמה היא ביטול הנחת הערך הצבור, שבזמנו כשיצרו אותה לפני יותר מעשור היתה עליה ביקורת בדיוק הפוכה בעיקר בגלל שהיא מאד לא אינטואיטיבית (תחפשו בעיתונים). התשובה לביקורת היא שהנחת הערך הצבור נועדה לניווט התנהגות צרכנים, כך שיסכימו להשתמש פחות בכרטיסיות שלהם ויותר ברב קו. זה עבד ואיפשר את תחילת התהליך ההדרגתי של ביטול כרטיסיות הנייר. אחר כך מרגע שהומצאו החופשי חודשי-שבועי-יומי המודרניים ב-2016, וביתר שאת מאז כניסת האפליקציות לחיינו ב-2021 אין יותר כרטיסיות וגם השימוש בערך הצבור הולך ויורד. ביטול ההנחה נועד לנווט את התנהגות הצרכנים יותר לכיוון החופשי חודשי והאפליקציות כפי שסקרתי בסעיף 1 אבל יש לו עוד מטרה, להיפטר ממנגנון מסורבל וקשה להבנה שעשה המון בעיות והיקשה לא רק על הנוסעים אלא גם על החדרת טכנולוגיות חדשות.</p><p style="text-align: justify;">ביטול ההנחה על הערך הצבור תגרום לשקל הטעון בו להיות שווה ערך ל-שקל, זה יאפשר להשתמש ברב קו גם לתשלום על עוד דברים (לדוגמה לקנות מסטיקים בקיוסק כמו שעשיתי בהונג קונג כבר מזמן), אבל מה שיותר חשוב, זה יאפשר להשתמש בעוד אמצעים כדי לשלם "כמו ברב-קו". </p><p style="text-align: justify;">סיכמנו כבר שמטרת הערך הצבור היא לשרת את הנוסעים המזדמנים, כי הקבועים צריכים חופשי חודשי. אבל מתוך אותם נוסעים מזדמנים יש תת-פלח לא גדול אך חשוב של נוסעים פוטנציאליים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/06/blog-post.html" target="_blank">שלא עלו על אוטובוס כבר עשרים שנה</a> ופתאום הם צריכים לעלות עליו כי האוטו במוסך. אין להם רב קו ואין להם מושג מה זה בכלל, ובשביל לשלם באפליקציה צריך להירשם ובפעם הראשונה זה לוקח את הזמן שלו ואת החרדות שלו. עכשיו נפתח הפתח עבור המדינה לאפשר להם לשלם בכרטיס אשראי או באמצעות הGPAY או ה-APPLEPAY. כל מכשירי התיקוף החדשים באוטובוסים תומכים בטכנולוגיה הזו אבל ה"שקל רב קו" היקשה על יישומה החוקי (כי אז מי שישלם בכרטיס אשראי ישלם יותר וזה לא והגן ולא מעודד שימוש). ניסוי ראשון יתחיל ממש בקרוב בדן. בגדול עליה לאוטובוס שאתה לא מכיר ותשלום לא תהיה שונה בהרבה מקניית פחית קולה ממכונה אוטומטית חדשה שאתה לא מכיר, תתעכב קצת על חיפוש ההוראות ומעקב אחריהן, אבל אז תשלוף את הכרטיס אשראי שלך, תקרב אותו ו-"ביפ".</p><p style="text-align: justify;">על הדרך השילוב של הזהב קו לקששים, עם הרפורמה מאפשר לבטל לחלוטין את התשלום במזומן, מהלך שהחל מזמן ושכיון נותרו עוד גורמים בודדים שיכולים לשלם במזומן (בעיקר קשישים אבל לא רק).</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhW9Q5JCAGZfH0loWmmfp9mogP6IXfEgIwjiSNiBzHcz-lzhR_bZ0NrP6dLNo56qnVKSOHJ49ho_zE2OtqPFNEk-mBGQxlFlnE3gcOJL9JRrRUAJCWYAq1YaF6EJG_XrDSUfSBZ8qAF2BmbqHlvuoTjy5xs5xyynm_sbOg3qHcAv-UTOpN6xdkiECQY" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="412" data-original-width="786" height="168" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhW9Q5JCAGZfH0loWmmfp9mogP6IXfEgIwjiSNiBzHcz-lzhR_bZ0NrP6dLNo56qnVKSOHJ49ho_zE2OtqPFNEk-mBGQxlFlnE3gcOJL9JRrRUAJCWYAq1YaF6EJG_XrDSUfSBZ8qAF2BmbqHlvuoTjy5xs5xyynm_sbOg3qHcAv-UTOpN6xdkiECQY" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><u>8. קביעת מחיר מינימום לשירות שהמדינה נותנת.</u></p><p style="text-align: justify;">במסגרת הרפורמה נסיעה בודדת לא תעלה בשום מקום פחות מ-5.5 ש"ח. ונסיעה בודדת ברכבת לא תעלה בשום מקום פחות מ-9 ש"ח. הנחות כמובן יינתנו לנוער, לסטונדטים, לזכאים ולקשישים, אבל בלי קשר למקום מגוריהם ויעדי נסיעתם אלא רק בהתאם להתאמתם לפרופיל ההנחה. יש הגיון בקביעת מחיר מינימום. הרי במקומות שבהם עלה לנסוע 2 שקל וקצת, גם אוטובוס מלא עד אפס מקום לא היה מחזיר אפילו את עלות שכר הנהג. הרצפה הזו שממנה אין לרדת נהוגה כמעט בכל שירות שהמדינה נותנת, לדוגמה עלות אגרת רישיון רכב, ובמידה רבה היא זו שנתנה לרפורמה את שמה. בתורה היא מקלה על המשך פיתוח השירות.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>סיכום</u></b></p><p style="text-align: justify;">לטעמי מדובר ברפורמה טובה, לא כזו בלי בעיות, כי אין איזשהו פתרון קסם שבו כולם מרוצים, אבל, היא בהחלט מדלגת לכיוון הנכון של מערכת תעריפים פשוטה יותר ויעילה יותר, ועבור המשתמשים הכבדים גם זולה יותר. אני מקווה שהיא לא תתמסמס. ואתם?</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;">לקריאה נוספת</p><p style="text-align: justify;">לבקשת ועדת הכלכלה מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם סקירה על הרפורמה בתחילת מאי. <a href="https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/172c0aa0-94ce-ec11-8147-005056aac6c3/2_172c0aa0-94ce-ec11-8147-005056aac6c3_11_19488.pdf" target="_blank">כאן</a></p><p style="text-align: justify;">כתבה של <a href="https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-153767-00.html" target="_blank">עידן יוסף</a></p><p style="text-align: justify;">כתבה של ד"ר עידו קליין באתר <a href="https://www.zavit.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA/" target="_blank">זווית</a></p><p style="text-align: justify;"><a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A6%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA)" target="_blank">צו התעריפים המעודכן</a></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com51tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-62099367042282152892022-05-18T04:26:00.003-07:002022-05-18T04:41:41.193-07:00ליגת הקווים החזקים<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><br /><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEim8xIV53onu79pBYfnta_lObGgAusKGc2rKHSemzZL_f716UqX0xraUFQ4gpIVjN-shX-m4VhqfJo1NAf7CDXeqNsssmxAjfRJRnNhMULJI0TqH6BSG2hJ4KhTdRMyX2_h74ozLM6Bv3W8ACHpm5W2HheyuWSh03rLtku4xMshTWuJ7M3uy1L_wSvB/s1600/Victory_podium.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEim8xIV53onu79pBYfnta_lObGgAusKGc2rKHSemzZL_f716UqX0xraUFQ4gpIVjN-shX-m4VhqfJo1NAf7CDXeqNsssmxAjfRJRnNhMULJI0TqH6BSG2hJ4KhTdRMyX2_h74ozLM6Bv3W8ACHpm5W2HheyuWSh03rLtku4xMshTWuJ7M3uy1L_wSvB/s320/Victory_podium.png" width="320" /></a></div><br /><p>משרד התחבורה פרסם מידע על מספר העולים בקווי האוטובוסים בישראל. המידע נמצא <a href="https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/mot_maagarei_netunim" target="_blank">כאן</a>. ותודה למנכ"ל1 <a href="https://www.tapuz.co.il/forums/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA.1244/" target="_blank">מפורום תחבורה ציבורית בתפוז </a>שהביא לשם את הקישור.</p><p>לקובץ קוראים ריידרשיפ - נסועה בעברית - והוא ממוין מהקו-כיוון החזק ביותר לקו-כיוון החלש ביותר. וזה מקור מצוין לעשות רשימה של 100 הקווים החזקים בישראל וכמה נוסעים הם מסיעים.</p><p>אבל ראשית קצת אזהרות - הקובץ לא מלא לגמרי, חסרים בו כמה נתונים שכנראה היו איתם בעיות טכנולוגיות להצגה, ואולי יש בו גם כמה נתונים שגויים שלא נוקו כפי שקורה בכל מערכת טכנולוגית, אבל בסה"כ נראה שהוא די מהימן, כך שכל פעם שאתם מסתכלים על קו בודד שנראה לכם מוזר, התייחסו אליו כאל "כבדהו וחשדהו". עשויות להיות טעויות.</p><p>הקובץ מדבר על תקופת "שגרת בין גלים" באוקטובר-נובמבר - שבה מספר הנוסעים היה בערך 90% לעומת לפני הקורונה, אבל כמובן שכל קו וכל אזור מתנהג קצת אחרת אז לא ממש נכון לנפח את כל הקווים ב-10% לקבלת התמונה לפני הקורונה.</p><p>הקובץ כמובן לא כולל נוסעים לא מתקפים, אשר לצערנו מצויים באחוזים די גבוהים ברשת, בין אם מדובר בגנבים בכוונה תחילה (כנראה מיעוט), או אנשים שלא תיקפו כי לא הבינו שהם צריכים לתקף גם אם יש להם חופשי חודשי או אם הם ביצעו נסיעת מעבר בערך צבור, או אוטובוסים שלמים בלי מכונת תיקוף אחת לרפואה שעובדת, כלומר בלי יכולת לתקף. לצערי דווקא בסוגייה האחרונה נתקלתי הרבה יותר מדי פעמים כדי שאוכל להגיד שהיא זניחה.</p><p>ועדיין <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/03/blog-post_8.html" target="_blank">2.5 מליון תיקופים ביום</a> באוטובוסים לא הולכים ברגל, ומספקים מידע יקר מפז. אשר מאפשר התמקדויות שונות אסור להסיק שום מסקנות על סמך הקובץ הזה לבדו, אבל הוא תמרור נהדר. כדי להמשיך לחקור.</p><p> הקובץ בנוי בפורמט של קו-כיוון, אני הולך לאחד אותם לקווים שלמים ולהסתכל רק על ה"רכילות" - מה הקווים הכי חזקים במדינה? - להלן רשימת 100 הגדולים.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi27nL_KgC_UY07Xng9b6dwMDjUI7hSzf2mlOCKtx_ZEO5DwLp_8AOSopsoboXJimuLAbigwng5d-jAqHhHRmGb14tWaI3uuavk-8GHWMjk6L9lHM7rwoSPawy5kwqyoo7Rx6BXTwVk0z1kcbJJUEVpwkoFqlK_XdSaJKDvFcPaoWEQ_AajbI0c_FdA" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="1920" data-original-width="548" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi27nL_KgC_UY07Xng9b6dwMDjUI7hSzf2mlOCKtx_ZEO5DwLp_8AOSopsoboXJimuLAbigwng5d-jAqHhHRmGb14tWaI3uuavk-8GHWMjk6L9lHM7rwoSPawy5kwqyoo7Rx6BXTwVk0z1kcbJJUEVpwkoFqlK_XdSaJKDvFcPaoWEQ_AajbI0c_FdA=s16000" /></a></div><br /><br /></div><br />אלה 100 הגדולים מתוך 2920 קווים. מטבע הדברים אלה בעיקר קווים עירוניים עורקיים במטרופולינים הגדולים, כאלה שבכל תחנה עולים ויורדים בהם הרבה אנשים.<p></p><p>המוביל - <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/07/1.html" target="_blank">קו 1 בגוש דן</a>, נפתח ב-2014 כקו מכין לקו הרק"ל האדום וכנראה שיבוטל או יקוצץ דרמטית עם פתיחת הקו האדום בסוף השנה (אינשאללה) והוא לבדו אחראי על כאחוז אחד מכלל הנוסעים באוטובוסים בישראל.</p><p>אחריו - שלושת הקווים העירוניים העורקיים החשובים של ירושלים, בציר שגם הוא מיועד להפוך לקו רק"ל (<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/07/blog-post_21.html" target="_blank">הכחול</a>) בשנים הקרובות - 71,72,74. כל אחד מהם חלש יותר מקו 1 הגוש דני אך יחדיו הם אחראים לכ-2% מכלל הנוסעים באוטובוסים בישראל. וזה המקום להסגיר שבצירים רבים יש לנו מה שנקרא "לו"ז מצרפי" של מספר קווים וזה לא יבוא לידי ביטוי בטבלה הזו אלא בניתוח יותר מסובך.</p><p>אחריהם במקום החמישי עוד מועמד לא מפתיע, על אף שהוא לא עירוני עורקי - קו 6 במודיעין עילית, כי אין שום סיבה שקווים עירוניים ב<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/07/blog-post_15.html" target="_blank">ערים חרדיות </a>עם שימוש גבוה בתח"צ לא יהיו ברשימה הזו.</p><p>במקום השישי נמצא את קו 1 של <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/07/brt.html" target="_blank">המטרונית</a>, שכנראה קצת יירד מכוחו בעתיד עקב <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page_13.html" target="_blank">פתיחת קו 4</a> השבוע.</p><p>לא אלאה אתכם בהמשך הרשימה שמורכבת מקווים עורקיים נוספים במטרופולינים הגדולים או לחלופין מקווים לא עורקיים באזורים חרדייים. החריג הראשון משתי הקבוצות המובחנות האלה נמצא במקום 59 (קו עירוני פנימי באשקלון), ואחריו גם נמצא פנימי ברשל"צ (11) במקום 62 ופנימי בנתניה (48) במקום 76. שני קווים פנימיים בבאר שבע סוגרים אתה רשימה, קו 25 במקום 98 וקו 7 הותיק במקום 100.</p><p>באופן לא מפתיע השירות העירוני מסיע הרבה יותר נוסעים מהשירות הבינעירוני, וכך זה בכל העולם. בארץ השירות העירוני אחראי לכ-83% מהנוסעים.</p><p>אז איפה הקווים הבינעירוניים אתם שואלים? רק אחד השתרבב לרשימת 100 הגדולים, במקום ה-96 נמצא את קו 301 מתל אביב לאשקלון דרך רשל"צ, רחובות, גדרה וקרית מלאכי. מעין קו של פעם מהתקופה שבה כביש 4 לא היה קיים וזו היתה הדרך היחידה בין אשקלון לתל אביב. ברור שמספר הנוסעים הגבוה בו נובע מכך שהוא פועל כמו חיבור של כמה וכמה קווים.</p><p> אז בואו נשים את עשרת הבינעירוניים הגדולים על שולחן הניתוחים.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg5OITLRq0evBSFH_-RlBkr-wLjqHftlEi-N_xdffUeH7YYtBH5Ewf0zJJSruyHuApRpnotY6naIASG8QxzGoEpki9cGBaInDFJ3GQL5YIyIqr1rijymzdAeCY01vBkpu8_XQGuDEylTAN89Gfey1UdQRy2_3yrJ5ZyWQiVyo7v6CEgUBkqMyMgVlgV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="210" data-original-width="548" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg5OITLRq0evBSFH_-RlBkr-wLjqHftlEi-N_xdffUeH7YYtBH5Ewf0zJJSruyHuApRpnotY6naIASG8QxzGoEpki9cGBaInDFJ3GQL5YIyIqr1rijymzdAeCY01vBkpu8_XQGuDEylTAN89Gfey1UdQRy2_3yrJ5ZyWQiVyo7v6CEgUBkqMyMgVlgV=s16000" /></a></div><br />301 שייך לקבוצות הקווים המאד מאד מאספים, ואליו מצטרף גם קו 947 במקום העשירי שלאחרונה פוצל וקוצר ולכן ברשימה הבאה כנראה כבר לא יככב. מרבית הקווים ברשימה הם באופן לא מפתיע קווי חרדים המקשרים את בית שמש ואלעד אל ירושלים ובני ברק בהתאמה ו-402 האלמותי המקשר את ירושלים עם בני ברק. בכלל זה לא מפתיע שהבינעירוניים החזקים ביותר הם הקצרים ביותר.או לחלופין הארוכים והמתפתלים ביותר. 402 הוא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל.<p></p><p>למי שתוהה מה זה קו 218, הוא קו של חברות מזרח ירושלים שמקשר בין ירושלים לרמאללה אבל מיד חוזר (אין לו קצה ברמאללה). ואם ננתק רגע את את כל המשקל הפוליטי הוא לא שונה בתפקודו מכל קו אחר משולי המטרופולין למרכזו כדוגמת קו 605 המקשר בין נתניה לתל אביב. </p><p>חדי העין יבחינו בקו 47 במקום התשיעי ברשימה - קו בינעירוני במסלול עירוני מובהק. אם הוא היה קו עירוני הוא לא היה מוגדר כקו חזק במיוחד אלא כקו בריא ותו לא, אבל המון מילים כבר נשפכו על זה...</p><p>לפני בערך 8 שנים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/p/blog-page_0.html" target="_blank">עשיתי תרגיל דומה</a>, ויש שינויים גדולים מאד מאז, בעיקר מאחר וזה רגע לפני פתיחת קו 1 של דן ששאב המון נוסעים מקווים חזקים אחרים של דן שאז כיכבו בראש הרשימה וכיום נדחקו למטה ואפשרו לקווי החזקים של ירושלים לזנק לטופ, וגם כי לתחושתי בתקופתה קורונה גוש דן איבד הרבה נוסעים ורחוק מאד מאיפה שהיה לפני הקורונה בעוד בירושלים ובערים החרדיות כבר חזרו לשגרה פחות או יותר, ולכן נוכחותן בטבלה זו הרבה יותר חזקה.</p><p>זהו, אם אתם רוצים עוד פילוחים - תגידו.</p><p><br /></p><p><br /></p><p><br /></p><p><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com30tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-10371389740479836462022-05-11T04:15:00.002-07:002022-05-18T03:50:10.817-07:00איך מסבירים שינוי בתחבורה הציבורית - פרגון לוולוג "עיר לחיות בה"<p></p><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj9R9K28jAnT_fZi887irbueZwIditMwjr1kpL9xu6-nNTJx37kHZhA0Ed6qJIaRqql-naMTRScX-ElLZ6eNTBLfCG1vhZK_dVlrFD_UFZOBD1QVK8aqWJcK79rS3c0FeN6wPZJVpYHDXFAlkM_TVS4a8MqL3FY2dYru4q4fDxdDJ4AXtubb43RRfJR" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="880" data-original-width="627" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj9R9K28jAnT_fZi887irbueZwIditMwjr1kpL9xu6-nNTJx37kHZhA0Ed6qJIaRqql-naMTRScX-ElLZ6eNTBLfCG1vhZK_dVlrFD_UFZOBD1QVK8aqWJcK79rS3c0FeN6wPZJVpYHDXFAlkM_TVS4a8MqL3FY2dYru4q4fDxdDJ4AXtubb43RRfJR=w286-h400" width="286" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div>לפני מספר חודשים פתח איליה קוגן המוכשר וידאו בלוג (וולוג) בנושאי עירוניות ותחבורה ביוטיוב בשם "<a href="https://www.youtube.com/channel/UColRBoKXdSv6fn-5LvA8tNw" target="_blank">עיר לחיות בה</a>". שכבר הגיע נכון לכתיבת שורות אלה ל-2,000 מנויים. מומלץ בחום.</div><p></p><p style="text-align: justify;">לפני שבועיים העלה איליה את הסרטון המצליח ביותר שלו עד עתה בשם "אשדוד - הרפורמה והעלבון" שכבר זכה נכון לכתיבת שורות אלה ל-37,000 צפיות. הסרטון עסק ברפורמה בתחבורה ציבורית שהתרחשה ב-21.01.2022 ובעיקר בכל נושא הפרסום והמידע לציבור שהיו מזעזעים. זו נקודת פתיחה מצוינת לשאלה שלא קשורה לעיר אשדוד עצמה - א<b>יך מסבירים שינוי בתחבורה הציבורית?</b></p><p style="text-align: justify;">אז פיתחו רמקולים או שימו אוזניות, הסתכלו על הסרטון של איליה ואחריו ננסה לפרק את הנקודה הזו. מזהיר מראש שאני לא הולך לחבוט עוד באשדוד, אלא לדבר על זה באופן יותר כללי.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/jbtMplORHiw" width="320" youtube-src-id="jbtMplORHiw"></iframe></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p style="text-align: justify;">אז איך מסבירים שינוי? נתחיל בכך שאין לי תשובה טובה על כך. תכנון תחבורה ציבורית הוא מקצוע, פרסום הוא מקצוע אחר לגמרי שאני לא מבין בו, אבל בהקשר של פרסום שינויים בתח"צ הם בהחלט שלובים זה בזה.</p><p style="text-align: justify;"><u>1. מי קהל היעד?</u></p><p style="text-align: justify;"><b>מה עושים היום!</b></p><p style="text-align: justify;">תחבורה ציבורית סובלת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/05/blog-post.html" target="_blank">מתדמית </a>גרועה, חלקה מוצדק וחלקה פחות, ובהחלט צריך להיות מסע פרסום מתמשך שמטרתו לשפר את התדמית ולמשוך נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית. פרסום שינויים בהחלט יכול להיות נקודת זמן בה דופקים עם הפטיש גם על הנקודה הזו, אבל לעיתים קרובות מדי זה מאפיל על העיקר - <b>פרסום השינויים בקווים לנוסעים הקיימים שלך.</b></p><p style="text-align: justify;">זו הבעיה הראשונה - התמקדות בחדשנות שברשת במקום בצורך הפשוט של הנוסעים הקיימים לדעת מה השתנה בדרכם מביתם למחוז חפצם וחזרה. זה מתחיל מהתכנון - אל תשנה את מספרי הקווים החזקים שלא לצורך, תשאיר משהו מוכר להיאחז בו, תוותר על שינויים קטנים - נכונים ככל שיהיו, כדי למנוע בלבול. תבדוק שוב ושוב שנתת מענה הולם למי ששינית לו משהו או לפחות תהיה מודע לזה שיש אנשים שנפגעים ותהיה מוכן עם תשובות עבורם. בכל שינוי יש מרוויחים ומפסידים וחייבים להכיר אותם ולדברר בעיקר את הפתרונות החלופיים למפסידים ולא את השינוי הגדול והטוב למרוויחים. הדברים הטובים כבר יפרסמו את עצמם.</p><p style="text-align: justify;">הבעיה היא שהמפרסם רגיל למכור מוצרים חדשים, על זה בדרך כלל משלמים לו. הוא ישים דגש דווקא על חדשנות, וכך גם ראש העיר והשר. ויש רצון דווקא להצניע את הדברים הפחות טובים ואת המפסידים מהשינוי. ואז הפרסום שמתקבל אולי מאד יפה, אבל ממש לא עונה על הצורך.</p><p style="text-align: justify;"><b>מה צריך לעשות!</b></p><p style="text-align: justify;">המתכנן והמפרסם צריכים להסתכל על השינוי דרך העיניים של הנוסע הקיים, לזהות את השינויים הגדולים והקטנים שיקשו עליו להתמצא במערכת החדשה ולפרסם דווקא אותם בשלל דרכים, בפרסום רוחבי ובפרסום נקודתי. אחר כך, רק כשלב שני, אפשר להוסיף לקמפיין גם רובד של חדשנות ותדמית, כזה שבכלל לא מיועד לנוסע הקיים ואפילו לא לתושב העיר, אלא לכתב בעיתון הארצי. בקיצור - להפוך את סדרי העדיפויות הפרסומיים.</p><p style="text-align: justify;"><u>2. הכר את העיר כמו שתושב מכיר אותה</u></p><p style="text-align: justify;"><b>מה עושים היום!</b></p><p style="text-align: justify;">התכנון הפך למוצר די גנרי, כולם יודעים לדקלם שצריך היררכיה, מעט קווים והרבה תדירות ומתכננים על סמך העקרונות האלה. אלה<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2022/01/2025.html" target="_blank"> עקרונות מסדרים</a> מאד חשובים, ואחת הסיבות לרשת המבולגנת שלנו היא ש<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/10/blog-post.html" target="_blank">הם לא היו חלק ממערכת השיקולים</a> בצורה מספקת בימים עברו, אבל תכנון טוב הוא תכנון רגיש ומתחשב כי גם אלוהים וגם השטן נמצאים בפרטים הקטנים, ולכל כלל תמיד יש יוצא מהכלל שחשוב להכיר.</p><p style="text-align: justify;">גם הפרסום סובל מגנריזציה. כל השינויים שהמתכנן מצביע עליהם מקוטלגים לקבוצות - קו חדש, קו שהתבטל וקו שמסלולו או תדירותו השתנו, אבל הראיה הרשתית הולכת לאיבוד בפרסום. השירות החדש מוצג על גבי המפה שהכי קל להכין ולא בהכרח על גבי המפה שתהיה הכי ברורה לתושב. התוצאה היא מידע חסר שהתושב נדרש להשלימו מהאוויר. לעיתים קרובות לדוגמה מסתפקים באמירה שמסלול הקו שונה, אבל לא כותבים או מראים מה השתנה אלא רק את המפה החדשה.</p><p style="text-align: justify;"><b>מה צריך לעשות!</b></p><p style="text-align: justify;">המפרסם והמתכנן מכירים את העיר פחות טוב מהתושב הממוצע, וכאן קצת צניעות לא תזיק. לדוגמה לכל שכונה ולכל מוקד יש שם רשמי אבל לעיתים גם שם לא רשמי מוכר יותר, בפרסום כדאי מאד להשתמש בשם הלא רשמי. כאן גם המתכנן וגם המפרסם נדרשים לאנשים מתוך העיר שיהיו שותפים לכל המסע הזה ויתנו את האינפוטים שלהם, כדאי מאד שאנשי מפתח מהעיר יהיו חלק אינטגרלי מכל התהליך ויצביעו על ההבדלים הקטנים, גם בתכנון וגם בפרסום, כי אלה עושים את כל ההבדל בין תכנון ופרסום טוב ומתחשב לתכנון ופרסום מנותק. במובן הזה אסור להביא לעירייה מוצר מבושל מדי, "להערות", אלא לייצר תהליך עבודה של בישול ביחד. זה יותר מסובך אבל לרוב מביא לתוצר יותר נכון.</p><p style="text-align: justify;">וצריך לשנן את סעיף 1 ולהטמיעו בתהליך הגנרי של הפרסום כך שיהיה קצת פחות פשוט. אם קו השתנה צריך פעם אחת להבין איך הכי נכון לפרסם לציבור את השינוי במסלולו ולהטמיע את זה, אם קו התבטל צריך להבין איך הכי נכון להציג את האלטרנטיבה לביטול. זה כמובן דורש היכרות אפילו טובה יותר עם העיר ותושביה.</p><p style="text-align: justify;"><u>3. פרסום זול בתפוצה רחבה עדיף על פרסום יקר בתפוצה נמוכה.</u></p><p></p><p style="text-align: justify;"><b>מה עושים היום!</b></p><p style="text-align: justify;">חוברות הכרומו היקרות נראות מצוין, ויש בהן מקום לברכות ולתודות ולתמונות ולהדגשה של החדשנות, כל הדברים האלה חשובים למסע תדמית ארצי אך פחות חשובים לנוסע הקיים, ובגלל שהם יקרים והתקציב מוגבל, יש מהם פחות עותקים.</p><p style="text-align: justify;">בדרך כלל גם מפיקים חוברות כיס, ובשינויים גדולים ברשת בערים גדולות כמו אשדוד אפילו כמה חוברות כיס (באשדוד עשו <a href="https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94/amb-%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%A1/%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A2/" target="_blank">חוברת כיס לכל רובע </a> עם הקווים הרלוונטיים לו) גם הם בגרסת כרומו יקרה שאמורה להיכנס לכיס כשהיא מקופלת אבל היא ממש לא. וגם היא יקרה ולכן תפוצתה מוגבלת. אנשים רבים לא מספיקים להיחשף אליהם לפני שהם נעלמים בתהומות הפחים.</p><p style="text-align: justify;"><b>מה צריך לעשות!</b></p><p style="text-align: justify;">נייר הוא מוצר שמגיע לפח די מהר, ודווקא בגלל זה לא צריך להשקיע בו הרבה כסף, אך מנגד להשקיע בו הרבה יותר מחשבה. אם כל תושב שהשינוי רלוונטי לו היה מקבל לתיבת הדואר דף A5 קטן, אולי אפילו בשחור לבן, עם הקווים הרלוונטים לו, מה השתנה בהם ומה שעות הפעילות שלהם, בלי ברכות ובלי תודות, היה היה אומר תודה רבה, אולי זורק לפח ואולי מקפל לארנק ואולי תולה על המקרר. הדף הזה היה יכול להיות מצולם באלפי עותקים, ולהיות מחולק קבוע גם חודש אחרי השינוי בכל האוטובוסים וגם במתקנים ייחודיים בתוך התחנות, או ביציאות מקניונים, קופות חולים ובתי ספר. אם המלאי היה נגמר היה אפשר בקלות לצלם עוד אלף עותקים. מיקוד המידע לדף קטן היה מכריח את המפרסם לחשוב איך להכניס את כל הקווים למפה אחת ובכלל מוביל להתמקצעות בהכנת מפות ברורות (נקודה כאובה שאיליה העלה). והיה מאפשר להדפיס על הצד השני את אותו המידע ברוסית כמעט בלי שום עלות נוספת ובלי לדאוג כל הזמן לניהול מלאי בשתי שפות.</p><p style="text-align: justify;">החוברת המושקעת, חשובה ככל שתהיה, מספיקה בפורמט PDF באתר. גם דיילים הם חשובים בנקודות מפתח, אבל בשל עלותם הגבוהה לרוב השימוש בהם מוגבל ורוב האנשים לא יפגשו אף דייל. ככל שחוברת הפרסום קלה ונגישה, כך יותר ויותר אנשים יכולים להפוך ל"דיילים מטעם עצמם" בין אם זה הנהגים והבקרים על האוטובוסים, בעלי קיוסקים שיחזיקו סטוק של עלוני פרסומת כזה, או סתם אנשים אכפתיים שאוהבים להסביר למי ששואל אותם ויוכלו להסתובב עם חופן דפים.</p><p></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg8LtxHUoC8-c-AU1tNUBwY-FmW2-f1gTGompnhogzBIs5jXOwh2dCXakgHDYKY8ZOq8ewfoLMRlbggk1iFZsjdaw-DyzIiqTqfrBv-ZW8kPqk3Fo7TpjF7HzHjXA5sjokPST4RSDFqvBicFy8nV6NSTSYCqzOVhUufoMPB4YpW3KCugVgBYovOahAw" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="671" data-original-width="1039" height="259" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEg8LtxHUoC8-c-AU1tNUBwY-FmW2-f1gTGompnhogzBIs5jXOwh2dCXakgHDYKY8ZOq8ewfoLMRlbggk1iFZsjdaw-DyzIiqTqfrBv-ZW8kPqk3Fo7TpjF7HzHjXA5sjokPST4RSDFqvBicFy8nV6NSTSYCqzOVhUufoMPB4YpW3KCugVgBYovOahAw=w400-h259" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חצי החוברת הרלוונטית לציבור ברובע ט"ז (ללא הברכות והתודות)<br />ניתן היה לייצר מפה אחת בשחור לבן עם שלושה קווים ולהפיץ באלפים.</td></tr></tbody></table><u><div style="text-align: justify;"><br /></div></u><p></p><p style="text-align: justify;"><u>4. לסגור את כל הקצוות</u></p><p style="text-align: justify;"><b>מה עושים היום!</b></p><p style="text-align: justify;">יש לנו למעשה שני ערוצי פרסום - הפרסום הייעודי לשינוי שעליו אני מקווה שמישהו יעבוד לעומק ויעשה עבודה מצויינת בהנגשת המידע לציבור, ואת המערכות הטכנולוגיות של משרד התחבורה המעבדות את רשיון הקו ל-GTFS וממנו לכל האפליקציות, מסכי המידע, חזיתות האוטובוס ועוד. היום אין קשר בינהם והם עובדים די בנפרד. ואם יש סתירה בינהם? אף אחד לא יודע מה נכון. אין גם הסתנכרנות עם גורמים אחרים כגון רכבת ישראל, ולפעמים אפילו אין סגירת קצוות מול שילוט קיים בתחנות מרכזיות.</p><p style="text-align: justify;"><b>מה צריך לעשות!</b></p><p style="text-align: justify;">תהליך של תכנון ופרסום הוא נקודת מוצא טובה גם לתקן את הידע במערכות המשרד, בין אם זה תיקון שמות תחנות כי הדיפאולט הוא תמיד שם הרחוב פינת הרחוב החוצה הקרוב אבל פעמים יש שם יותר נכון, אם גילית אותו בעת הכנת הפרסום בעזרת התושבים, אז צריך לשנות אותו גם במפה שהכנת אבל גם במערכות המשרד, היעד בחזית האוטובוסים לדוגמה הוא שם התחנה האחרונה אלא אם כן נאמר אחרת. יש שדה יעודי לזה ברישוי שנקרא "שדה תחנת יעד לפרסום", ובמקרה של אשדוד לדוגמה הוא צריך להכיל את שם הרובע בו הקו מסתיים ולא את שם התחנה האחרונה שקרויה לרוב על שם הרחוב בו היא ממוקמת. העבודה שנעשתה עבור הכנת חוברת הפרסום היתה צריכה לחלחל גם למערכות המשרד ולייצר שפה אחידה בין הנוסע המחזיק את הפרסום הפיזי לבין המידע במסך המגע, בשילוט האלקטרוני או בשילוט על האוטובוס עליו הוא עולה. </p><p style="text-align: justify;">באותו הקשר צריך גם לאתר מקורות מידע אחרים שנכתבו בעבר ולטרוח לעדכן אותם, כמו מידע על קווי תחבורה ציבורית בתחנות רכבת.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><u>5. לעבוד נכון עם העיתונות המקומית</u></p><p style="text-align: justify;"><b>מה עושים היום!</b></p><p style="text-align: justify;">היום העיתונות המקומית מקבלת במקרה הטוב דף מסרים המתמקד בסיסמאות על חדשנות או במקרה הרע עמוד פרסומת ללא הרבה מידע, שזה די פועל יוצא מהאמור בסעיף 1. הכתבים מרגישים שהם צריכים לרדוף אחר מידע מפורט יותר ורובם לא עושים זאת, הם יתמקדו אחר כך בסיקור של כל האומללים שהתבלבלו.</p><p style="text-align: justify;"><b>מה צריך לעשות!</b></p><p style="text-align: justify;">תיקון האמור בסעיפים 1 עד 3 יפתור למעשה מעצמו גם את הפינה הזו. המידע המפורט על השינויים, על המרוויחים והמפסידים יוכן מראש ולא יוצנע ולפיכך יגיע גם לכתבים לפני ביצוע השינוי. אבל מעבר לזה כדאי פשוט לעבוד גם איתם, לשבת איתם לשיחה אחד על אחד של המתכנן והמפרסם עם הכתב במקומון המוביל, לזהות מובילי דעת קהל אחרים בעיר ולתדרך גם אותם מראש וככל הנדרש גם להכין תוצרים ייעודיים ומפורטים יותר עבורם ובעיקר, להיות זמינים לכל שאלה והבהרה שהם נדרשים לה, כי אם הם נדרשים להבהרה כנראה שגם שאר הציבור נדרש לה ואולי זה עשוי להשפיע על תוצרי הפרסום האחרים. </p><p style="text-align: justify;"><u>6. ילדים כסוכני שינוי - דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjEYsxqlbaRml5Tp0cAzEHLd9buuZXBZR7BadGUMWFZSTwCyEbnYuaqfNbd0mvhfJhvqwjQNTFtP1iKIU8O1SVgAjdS7pVVkQgAetJusisCtq1NaNGA2qq51Ncc6b6W7m84NqLyJ7qLQY7vh2XdYDBqOkNjY4qQXAw4GD1cQZODW-Hkd0In1uRvG7jA" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img alt="" data-original-height="337" data-original-width="569" height="119" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjEYsxqlbaRml5Tp0cAzEHLd9buuZXBZR7BadGUMWFZSTwCyEbnYuaqfNbd0mvhfJhvqwjQNTFtP1iKIU8O1SVgAjdS7pVVkQgAetJusisCtq1NaNGA2qq51Ncc6b6W7m84NqLyJ7qLQY7vh2XdYDBqOkNjY4qQXAw4GD1cQZODW-Hkd0In1uRvG7jA=w200-h119" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;">רעיון יפה שנתקלתי בו דווקא בעת שינוי בעיר חרדית, שהיא כידוע מבורכת גם בילדים וגם בנוסעי תח"צ מבוגרים ועסוקים. הדיוור הישיר לתיבות הדואר שאני ממליץ עליו בסעיף 3 הוחלף בשקית "תלי דלת" יקרה קצת יותר אבל עם דפי נייר פשוטים, אחד מהם היה דף מידע לנוסע שאפשר לתלות על המקרר והשני היה משחק לילדים - מעין ציור של מבוך בו הם צריכים למצוא איזה קו מגיע מאיזו שכונה לאיזה מוקד. הילדים הרוויחו דקות של הנאה וגם הראו להורים ולפחות בחלק מהמקרים המסר של השינוי בקווים חלחל דרכם למבוגרים יותר. זה כמובן לא מתאים לכל מקום אבל זו דוגמה אחת מיני רבות על חשיבה מחוץ לקופסה כדי להתאים את הפרסום לקהל היעד ולמבנה הדמוגרפי של הקהילה.</div><p></p><p></p><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">זהו בינתיים, הכל מאד כללי אבל המסר ברור. בואו נתמקד בנוסעים הקיימים ובמה שהולך להשתנות בשגרת יומם. או כמו שאיליה שעובד בהייטק קורא לזה - <b>בואו נעסיק מומחה חוויית משתמש ולא מפרסם.</b></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-86753439602373771362022-03-16T02:12:00.008-07:002022-03-20T02:05:05.956-07:00תחבורה ציבורית חכמה - ההייפ ושברו<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi1FXEcGk5BwuD6yk5a2IxEsz3zfhVg1oz-H1vrfJGQYSPXYBzt_rAOAWFarwxTkuwZI-Ub6qFhbrAzj-DB2o3ltzxQH20vGr3g-MteExuCrFt2622TtANRR2RmIpD7JwtX_qs6WldWGIfJd5knE77bs26yUx85aarklOeUNuXTgppzrbVCnBfem-_A" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="699" data-original-width="686" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEi1FXEcGk5BwuD6yk5a2IxEsz3zfhVg1oz-H1vrfJGQYSPXYBzt_rAOAWFarwxTkuwZI-Ub6qFhbrAzj-DB2o3ltzxQH20vGr3g-MteExuCrFt2622TtANRR2RmIpD7JwtX_qs6WldWGIfJd5knE77bs26yUx85aarklOeUNuXTgppzrbVCnBfem-_A" width="236" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">בשנת 2013, כתבתי על מיזם התחבורה הציבורית החכמה של הלסינקי בירת פינלנד - <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/10/blog-post_22.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/cpqPl+(%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%91+%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D)&fbclid=IwAR3xWUns4SR12Fip8eqIcLfKfwv8I8nz9l4idi4rFIcWgkT2V0IoMR80_Cc" target="_blank">קוטסופלוס</a>. אולי האבא המייסד של שירות בסגנון באבל ותיק-תק שאנחנו מכירים בארץ. בנובמבר 2015, לאחר כמעט 4 שנות פעילות <a href="https://yle.fi/news/3-8462055" target="_blank">השירות נסגר</a>, פשוט משום שהוא היה לא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_29.html">יעיל</a> לדעת הרשות המטרופולינית של הלסינקי.</p><p style="text-align: justify;">מה שאני כותב כאן לקוח מוובינרים בהם השתתפתי בעבר בהם האחראים על הפרויקט הציגו אותו ומשיחה אישית שניהלתי ע אחד המייסדים אחרי אחד הוובינרים. אבל יש ד<a href="https://www.hsl.fi/sites/default/files/uploads/8_2016_kutsuplus_finalreport_english.pdf" target="_blank">וח מסכם מסודר לפרויקט</a> <a href="https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2210539519300999" target="_blank">ויש גם את דוח הניתוח לאחר המוות הזה.</a> </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li style="text-align: justify;">כל נוסע בו סובסד בכבדות רבה מדי לעומת תחבורה הציבורית הרגילה (השירות עלה כמו באבל, משהו בין תח"צ למונית ספיישל, אבל הנסיעה עצמה היתה הרבה יקרה, את הפער הזה כיסתה הרשות) כמה? <b>בערך פי 3 לכל נוסע לעומת תח"צ רגיל.</b></li><li style="text-align: justify;">מספר הנוסעים היה בדרך כלל <b>בין אחד ל-שניים לנסיעה</b> . ההבטחה ל"רכב שמסתובב כל היום, מעלה ומוריד נוסעים ומאגם תמיד בין 3 ל-8 נוסעים לרכב" פשוט לא התקיימה. לא רק זה, הרכבים נסעו חלק ניכר מהזמן ריקים בדרכם לאסוף נוסע, ומנגד היו הרבה אנשים שניסו להזמין את השירות וקיבלו "סירוב מערכת" כי היא לא הצליחה להצמיד להם רכב. כלומר בפרדוקס מופלא הביקוש עלה על ההיצע... אז בואו נוסיף עוד רכבים?</li><li style="text-align: justify;">האחראים על התוכנית הגיעו למסקנה שהם צריכים להוסיף לשירות 200 רכבים נוספים כדי לתת מענה לביקוש, אבל ממוצע הנוסעים היה נשאר על 1-2 לנסיעה. <b>פשוט אי אפשר לאגם נוסעים לרכב אחד על שטח גדול כמו כל העיר הלסינקי.</b> הבעיה היתה שאם הגידול ברכבים היה מגדיל גם את הביקוש שוב היינו צריכים להגדיל את כמות הרכבים, עד שהיינו מגיעים לרמה "מאוזנת" של כמעט כל רכב לכל תושב בהלסינקי - רכב פרטי, אבל עם נהג. בשפה עסקית זה אומר שהמוצר הוא<b> non-scalable </b>ואין לי תרגום לזה. ולכן הוא גם לא בר קיימא לאורך זמן.</li><li style="text-align: justify;">בנוסף הם גילו שאחוז גבוה מהמשתמשים בשירות לא ממש זנחו את הרכב הפרטי אלא דווקא את התחבורה הציבורית הקלאסית, היעילה יותר במונחי עלות לנוסע. אותם משתמשים היו ממש מרוצים מהשירות (מי לא מרוצה ממונית ספיישל מסובסדת) אבל ציינו לרעה את סירובי המערכת ואת זמן ההמתנה הארוך (מעל 20 דקות) ומסתבר שהם פשוט בוחרים כל פעם בין אוטובוס לשירות הקוטסופלוס לפי הזמינות באפליקציה. פה אציין שלשירות יש יתרונות בשימורם ברשת התחבורה הציבורית, כי כנראה מדובר על הנוסעים שהיו הכי קרובים לקבלת החלטה לעבור להשתמש ברכב פרטי וזה שימר אותם בשירות הציבורי עוד כמה שנים, אבל במחיר כספי לא הגיוני, ובעצם ללא תרומה ממשית להפחתת גודש ואפילו (אם היו מגדילים את מספר הרכבים) <b>להרעה בגודש </b>עקב הנסיעות הריקות של הרכב בדרכו לאסוף נוסעים, ואת זה למדנו מכל מקום שבו <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/01/vs-vs.html" target="_blank">אובר </a>נכנסה בהיקפים גדולים.</li></ul><div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh2FbV6DSLVPhsAmv2jE6ZU5asZzrgEBATsagWLokGljyC9IpmFvkcoO-ZUN0NvVZ0BEGmO7L-VWi2W1oMWmi4V-yqccV68_Gnz8MXU8Z1-x5k5Yo9D6lESQoISmW4V-AWR1H5s4TvsSOj8Io8bX8pYXf2S4tjTzu1-jEdB3ggFoNEMnUPymA17RE_l" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="402" data-original-width="860" height="301" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEh2FbV6DSLVPhsAmv2jE6ZU5asZzrgEBATsagWLokGljyC9IpmFvkcoO-ZUN0NvVZ0BEGmO7L-VWi2W1oMWmi4V-yqccV68_Gnz8MXU8Z1-x5k5Yo9D6lESQoISmW4V-AWR1H5s4TvsSOj8Io8bX8pYXf2S4tjTzu1-jEdB3ggFoNEMnUPymA17RE_l=w640-h301" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2210539519300999" target="_blank">כאן</a></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בואו נראה גם את העלויות של השירות</div></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgXSrnbdPeGgPqWcb-zoWErb8IQHa8IjKKKDWkWcJF5Nym_pvn2KJp0GhUMNSG-1tepdiCx9TsZgMNjkuo8dA_YfpEEqkeqz-GEbHHC7Wivr0MFpQ5eC1T4BdRXFFg14psm2yK-ct7uBMTHF4_-2xEX9Po9zvBAcLuUd9CExPb_cuvr5KS-GpGjd8e8" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><img alt="" data-original-height="406" data-original-width="1186" height="219" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgXSrnbdPeGgPqWcb-zoWErb8IQHa8IjKKKDWkWcJF5Nym_pvn2KJp0GhUMNSG-1tepdiCx9TsZgMNjkuo8dA_YfpEEqkeqz-GEbHHC7Wivr0MFpQ5eC1T4BdRXFFg14psm2yK-ct7uBMTHF4_-2xEX9Po9zvBAcLuUd9CExPb_cuvr5KS-GpGjd8e8=w640-h219" width="640" /></a></div><br />לאורך השנים הוסיפו רכבים, העלו מחיר וכלל מספר הנוסעים הלך ועלה, אך יכולת האיגום של הנוסעים כמעט ולא השתנתה ונותרה על בערך 1.27 נוסעים לכל נסיעה. . ב-2015 בשירות נסעו כבר יותר מ-1000 אנשים בכל יום, עליה יפה משנה לשנה, אך במחיר קניית עוד ועוד רכבים מ-10 ב-2012 לכ-80 ב-2015. לכן כל שנה גם העלויות הלכו ועלו עד שהגיעו לכ-3 מליון יורו בשנה. (לפי מקור אחר כן היתה עליה זניחה בממוצע הנוסעים לנסיעה ככל שהיו יותר רכבים, עד ל-1.8 נוסעים לנסיעה ב-2015 - הידד!!!) </div><div style="text-align: justify;">הבעיה. העלויות גדלו במאות אחוזים, מותנו קצת על ידי העלאת מחיר הכרטיס, אבל היעילות של השירות לא השתנתה כמעט כהוא זה. הביקוש המשיך לגדול ובפני HSL עמדה דילמה. להמשיך להגדיל את היקף הרכבים מדי שנה כדי לעמוד בביקוש הגדל, בידיעה שזה לא יהפוך את השירות ליעיל יותר ושהעלויות ימשיכו לטפס - או לסגור את השירות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בהודעת הסגירה נאמר שאם יזם פרטי רוצה להיכנס לנעליים של האפליקציה שהרשות כבר פיתחה - וולקומן. זה לא קרה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ב-2014 סיפרתי לכם על <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/06/via.html" target="_blank">VIA הישראלית</a> שאז פעלה רק בניו-יורק. </div><div style="text-align: justify;">הרעיון אותו רעיון, אבל VIA הבינה מראש שהשטח שבו היא פועלת חייב להיות מאד מוגבל כדי שיהיה לה איזשהו סיכוי להצליח. היא בחרה במנהטן, אבל אפילו לא בכולה אלא באזור קטן יחסית בתוך מנהטן. היא שידרה בטחון טכנולוגי, גייסה משקיעים, וגם התרחבה לוושינגטון, אבל בסופו של יום היא החליטה לסגור את הפעילות הלא רווחית הזו. </div><div style="text-align: justify;">כיאה לחברה עסקית, היא לא מפרטת למה (בניגוד לאנשי הרשות לתח"צ של הלסינקי שמדברים על הנסיון שלהם בהמון וובינרים). בהודעה ללקוחות שלהם על הסגירה, <a href="https://ridewithvia.com/nyc-was/" target="_blank">הם מהללים את היכולת של תחבורה חכמה להציל את העולם</a> ורק מציינים שהם "בלב כבד" מתקדמים הלאה.</div><div style="text-align: justify;">הרשו לי לנחש שהשירות היה הפסדי מיומו הראשון, ושהתגלו בו בערך אותם בעיות שהתגלו בהלסינקי. VIA מראש לא הוקמה כחברת היסעים אלא כחברה טכנולוגית. הם היו צריכים להוכיח את היכולת הטכנולוגית שלהם ולכן פתחו גם שירות היסעים כ"הוכחת יכולות" ותו לא. היום הם מתמקדים במכירת הפיתוחים הטכנולוגיים שלהם לרשויות תחבורה או לחברות אחרות העוסקות בהיסעים. הם מספקים "פלטפורמה טכנולוגית" במחיר המגלם רווח עבורם ומישהו אחר סופג את ההפסדים על ההיסעים עצמם (שזה כשלעצמו בסדר עד גבול מסוים כי תח"צ היא תמיד מסובסדת ולכאורה תח"צ ברמה גבוהה צריכה להיות מסובסדת יותר). באופן לא מפתיע מרבית הפרויקטים שלהם כיום מתמקדים ב"פתרונות שמגשרים על פערים שהתחבורה הציבורית לא מסוגלת לספק", כלומר פתרונות קצה למקומות דלילים. על כך בהמשך.<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhqX7BBvTaAy4OOjraOmz7o0sCbE39Zyq4COQwL9tYxzhdjE07R1tz68-PJYo2Pvu0Uu_S5GQ-spb08rj26YWugg7QdCPDu9nmBmLxBUO37nVU3tg9qe35boKSRGRFS9Fe137ssHHL4wYd-xBYWB6cvSnZIBfR38H9eqfBg8-ecQ0FqKVSNWjUbb6al" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="557" data-original-width="280" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhqX7BBvTaAy4OOjraOmz7o0sCbE39Zyq4COQwL9tYxzhdjE07R1tz68-PJYo2Pvu0Uu_S5GQ-spb08rj26YWugg7QdCPDu9nmBmLxBUO37nVU3tg9qe35boKSRGRFS9Fe137ssHHL4wYd-xBYWB6cvSnZIBfR38H9eqfBg8-ecQ0FqKVSNWjUbb6al" width="121" /></a></div></div><div style="text-align: justify;">ה-TFL האחראית על התחבורה בלונדון השיקה שני פיילוטים במחוזות סאטון ואילינג. השירות במחוז סאטון פעל חצי שנה טרם היכתה הקורונה ואז נסגר לכאורה בגלל הקורונה (כי הוא היה אמור להימשך שנה) אבל סיפק מספיק ממצאים שניתן לקרוא <a href="https://content.tfl.gov.uk/drb-research-report-july-2021.pdf" target="_blank">כאן</a>. השירות באילינג באמת פעל זמן קצר מדי טרם הקורונה להסקת מסקנות. בקצרה, 8 רכבים בסאטון על פני כמעט 30 קמ"ר של פרבר בריטי. (קצת יותר מעניין מפרבר אמריקאי). נרשמה שביעות רצון גבוהה מהשירות, הוא באמת חסך לאנשים קצת זמן, בערך 20% אכן ויתרו על נסיעות ברכב פרטי (כנהג או כננוסע), עוד 10% על נסיעה במונית, 13% נוספים היו בעלי מוגבליות שהיה להם שירות דומה עוד קודם לכן (על בסיסו בעצם נבנה שירות זה) וכל השאר הגיעו מהאוטובוסים. באופן כללי המספרים בסאטון היו טובים בהרבה מהמספרים בקוטסופלוס עקב השטח המוגבל של הניסוי, ונראה שכל רכב הצליח להסיע יותר מ-10 נוסעים בשעה שזה פנומנלי, אבל כנראה לא מספיק טוב כדי להחזיר אותו לחיים עם שוך הקורונה. למרות שבסאטון מפעילים על זה <a href="https://www.suttonlibdems.org.uk/savegosutton" target="_blank">לחץ </a>פוליטי.</div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZ87iiwuVaDr2msDDb0p1oBRRHBm1ptqYWmYJsKmEVZfHafD-nGJbiO2EtH0jplvMyi6iGhHrItAJgWIjERSTuyeMVE_XzVyj969sjf3H-sLKdwwIADYQR5di_YqNJHlYTKkElAeNC4mSWxfWudkrOMicvdQumSRvSa2F4HkicM84kaXfYh5qsXEbV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="457" data-original-width="726" height="251" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiZ87iiwuVaDr2msDDb0p1oBRRHBm1ptqYWmYJsKmEVZfHafD-nGJbiO2EtH0jplvMyi6iGhHrItAJgWIjERSTuyeMVE_XzVyj969sjf3H-sLKdwwIADYQR5di_YqNJHlYTKkElAeNC4mSWxfWudkrOMicvdQumSRvSa2F4HkicM84kaXfYh5qsXEbV=w400-h251" width="400" /></a></div><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">והם לא לבד, חברת <a href="https://bridj.com/public-transport" target="_blank">bridj </a>שסיפקה קונספט דומה בכמה ערים בארה"ב סגרה את ההסעות שלה ומתמקדת במכירת הטכנולוגיה שלה לאחרים, חברת צ'אריוט מבית פורד סגרה את שעריה בפברואר 2019 (שימו לב שכולם נסגרו לפני הקורונה ובלי קשר אליה) וגם בברלין ובמקומות נוספים היו פיילוטים שהופסקו כשלפעמים כמו בסאטון הקורונה פשוט באה בזמן כדי לרדת מהעץ. קשה להודות בכשלון ולכן אין על זה הרבה מידע וגם קשה להפסיק פיילוט שצבר (מעט) לקוחות נאמנים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ולפעמים הקורונה היא דווקא תירוץ להתחיל. שירות המטרו-מיקרו בלוס אנג'לס לדוגמה החל בנובמבר 2020, מתוך תפיסה שדווקא רכבים קטנים יותר יהיו פחות מפחידים בתקופת הקורונה. (אגב התחושה מבוססת על עליה קלה שראו שירותים כאלה במקומות אחרים במהלך הקורונה, אם כי זה לא הספיק להפוך אותם פתאום ליעילים ורווחיים). גם כאן מדובר על הרחבה של שירות שניתן בכל מקרה לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות. והוא מוגבל למספר לא גדול של פוליגונים לא גדולים בתוך העיר לוס אנג'לס. כלומר מספק את צרכי הניידות הקצרים והבסיסיים ביותר ולא מכל מקום לכל מקום. עוד לא מצאתי עליו נתונים אבל לא אתפלא אם הם יהיו דומים. למה שאנחנו כבר מכירים מפינלנד. (כלומר בעצם מוניות מסובסדות המסיעות כל פעם בן אדם אחד במקרה הטוב).</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhkrlyMGxOuylMWSI_QYwGVEGmZXCvPCHCoADT9XgSdXS_Zx0GUL8Ce1POKFnN0VIB6IO07lTg2GCKBlq1lsaiwfdisUgXfSdSPMxHXY1OpLpaFhOD3Y6CM4J8knlojYNJrvWGUP1wTb4pgTaieymHno-NttIIz2OO4KDJPGzzTedeevasoTl52CmT6" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="593" data-original-width="1129" height="210" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhkrlyMGxOuylMWSI_QYwGVEGmZXCvPCHCoADT9XgSdXS_Zx0GUL8Ce1POKFnN0VIB6IO07lTg2GCKBlq1lsaiwfdisUgXfSdSPMxHXY1OpLpaFhOD3Y6CM4J8knlojYNJrvWGUP1wTb4pgTaieymHno-NttIIz2OO4KDJPGzzTedeevasoTl52CmT6" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אחד מפוליגוני השירות של המיקרו-טרנזיט בלוס אנג'לס. עם דגש על שירות לאסט מייל ממערכת הסעת ההמונים של העיר.<br />כתבתי על התח"צ בלוס אנג'לס <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/11/blog-post.html" target="_blank">כאן</a>.</td></tr></tbody></table><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"> אבל לפני שנמשיך ונחטא בכך שנשמיץ את כל השירות הגמיש באשר הוא, בואו נבין בדיוק על מה אנחנו מדברים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>תחבורה חכמה?</u></b></div><div style="text-align: justify;">ראשית המינוח בכותרת: "תחבורה חכמה" - הוא רחב מדי, מדביקים את המונח חכם היום לכל דבר. תשלום חכם, מידע חכם, תכנון חכם של קווים רגילים לחלוטין... אנחנו מדברים על סוג מאד מסוים שנקרא <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Demand-responsive_transport" target="_blank">DRT </a>- demand responsive transit. וגם זה נושא מאד רחב בעצמו, אז גם אותו נאלץ לחלק לקבוצות משנה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>שירות מוכוון ביקוש לחלוטין במיקרו טרנזיטים - פן צר אחד של "תחבורה חכמה".</u></b></div><div style="text-align: justify;">במקרה הקיצוני של מיקרו-טרנזיטים הפועלים בפוליגון מוגדר בתוך עיר - מדובר על שירות גמיש לחלוטין, מעין רכב אובר שהוגדל בשקל תשעים לטרנזיט של 8-14 מקומות ישיבה, במטרה לאסוף כל אחד מביתו ליעדו (בתוך שטח נתון) - תוך הבטחה שהאלגוריתם ידע לקבץ כמה וכמה נוסעים ביחד ובכך עלויות הנסיעה ירדו ומקדם המילוי יעלה. flexible on-demand micro-transit service. (FMTS).</div><div style="text-align: justify;">אני מכיר מיקרו-טרנזיטים בשם הזה מהמקומות הכי כפריים ומעפנים של רומניה, ואני גם מכיר דולמושים מטורקיה או שמות חמודים אחרים ממדינות עולם שלישי אחרות. שם הם עובדים יופי גם בלי שום אלגוריתם. אין תחבורה ציבורית, אבל גם רמת המינוע מאד נמוכה ובעצם נוצרה תח"צ לא פורמלית שמסיעה אנשים בין הכפרים השונים והערים השונות. והם בהחלט יודעים גם לאסוף אותך מביתך ולהביא אותך ליעדך המדויק (אם כי לא תמיד, לעיתים קרובות גם שם מתפתחות תחנות מרכזיות לא פורמליות וקווי תח"צ "סדירים" אך לא פורמליים).</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אבל אנחנו מדברים על משהו חדש - מעטפת טכנולוגית שאמורה להביא את בשורת הדולמושים התורכיים גם למרכזי הערים הכי עשירות בעולם עם התחבורה הציבורית הכי מפותחת בעולם, וכל זאת באמצעות אלגוריתם נוצץ.</div><div style="text-align: justify;">וכאן בדיוק האלגוריתם מכזיב, וכשמדובר בהרבה אכזבות, אנחנו מבינים שהבעיה היא כנראה לא באלגוריתם, טוב ככל שיהיה, אלא בחוקי הפיזיקה. פשוט לא ניתן לממש את ההבטחה כי אי אפשר, פיזית, לאגם הרבה אנשים לרכב אחד, בדיוק באותה שעה, כאשר הם מפוזרים על פני ריבוע גדול, וכאשר כמעט לכולם יש כבר רכב פרטי זמין או תחבורה ציבורית רגילה אך סבירה. ואי אפשר להיענות לכל מי שכן רוצה אם הם חופשיים להזמין מאיפה לאיפה שבא להם ומתי שבא להם. </div><div style="text-align: justify;">הגמישות הגדולה מגיעה על חשבון האמינות כי יותר מדי אנשים יקבלו הודעה שאין להם רכב זמין, או על חשבון העלות האדירה כי יהיו יותר מדי רכבים כאלה (וכן, אובר מדממת כסף גם בין השאר מהסיבה הזו). אגב אובר ודומיה, הם גם ניסו את רעיון הטרנזיטים (uber-pool ו-co-lyft) בערים שבהם היו להם גם ככה המוני לקוחות, זה לא הלך והם ביטלו אותם, היום הם מציעים אפשרות של שיתוף עם עוד נוסע אחד באותו רכב פרטי+נהג, וגם זה כמעט ולא מתרומם.</div><div style="text-align: justify;">למעשה גם נהגי הדולמושים הבינו את זה ובדיוק לכן נולדו התחנות המרכזיות הלא פורמליות בעולם השלישי, חייבים לאגם נוסעים כדי להיות יעילים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אז אני קוטל פה בעיקר את המקרה הקיצוני - גמישות מוחלטת. <b>פשוט אי אפשר לספק איכויות של רכב פרטי, אבל בתחבורה ציבורית, </b>לפחות לא בעלות הגיונית למשק. לצערי זו האמת הכואבת.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">במקרים פחות קיצוניים מקריבים חלק מהגמישות כדי להבטיח איגום נוסעים, בין אם במסלול (מסדרון ביקוש ולא שטח בצורת ריבוע), ובין אם בלוח הזמנים שלא מאפשר לך להזמין בכל דקה של היום, ובין אם בהגבלתו לסוג אוכלוסיה מסוים (לדוגמה בעלי מוגבלויות) כדי להצליח להתאים את הביקוש להיצע. לכל אלה יש מקום ונדבר עליהם בהמשך. אגב אם לגמרי מוותרים על כל הגמישויות מקבלים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/07/blog-post_27.html" target="_blank">קו אוטובוס רגיל</a>, אמין, ולא מרגש בעליל, אבל בניגוד לאמירות, בעל הצלחה מוכחת במתן שירות למספר גדול יחסית של נוסעים. כי לקו סדיר יש אמינות של 98% אחוז (לא 100% כי תמיד יש קצת תקלות) וזה כנראה מאד מאד חשוב למשתמשים גם אם הם לא בהכרח מציינים את זה במקום גבוה בסקר. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><b>עקומת ההייפ</b></u></div><div style="text-align: justify;">המונח עקומת ההייפ מתייחס למוצר או שירות חדש שסוחף אנשים רבים לעסוק בו ולהשקיע בו. במקרה שלנו "תחבורה ציבורית גמישה לחלוטין מדלת לדלת". מרגע שהרעיון הטכנולוגי עלה (כי הוא קיים מאז ומעולם פשוט בלי מעטפת טכנולוגית), וצצו החברות שמציעות את שירותיהן, קפצו לעגלה עוד הרבה אנשים אחרים, משקיעים, לוביסטים, פעילי קהילה, קובעי מדיניות שרצו להציג חדשנות בענף, נביאי טכנולוגיה ועוד... וכולם היללו ושיבחו את היכולות של השירות החדש לתת מענה לכל בעיה, קשורה ולא קשורה. בדוגמה שלפנינו. שירות טרנזיטים שמסיע בין שניים לעשרה נוסעים בשעה (וזה על פי <a href="https://www.trb.org/Publications/Blurbs/163788.aspx" target="_blank">מחקרים</a>) נמכר לציבור כ"פתרון להתחממות גלובלית", "מחסל הפקקים האולטימטיבי" והדבר הכי טוב שראה העולם מאז המצאת מרק העוף.</div><div style="text-align: justify;">אחר כך הפתרון מנוסה במציאות ומגלים גם את חסרונותיו כי פשוט אין כזה דבר פתרונות בלי חסרונות. ההייפ יורד והולך ולמשווקים של הפתרון יותר קשה למכור אותו כפתרון קסם.</div><div style="text-align: justify;">אם מדובר במוצר ממש גרוע הוא עשוי להיעלם לגמרי בשוך ההייפ. אבל לרוב יש איזשהו גרעין אמיתי של צורך שהוא כן נותן לו מענה. המוצר פשוט עשוי להתכנס לפינה הנכונה שלו ולפרוח רק בה, הפעם בלי רעש וצלצולים, ואולי להפוך לנורמה אחרי הרבה מאד שנים של גידול איטי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">עקומת ההייפ נראית ככה</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgueM-TFhgKC6Tu1IvVLviY18140JmnOye04JhY7sOcap23_UYmuUW3yjka5CIHm4NsDK0c3sYJxPiEuUT-ghs6_P05wNE4lCtsh1hSlyxGIuMq66nJuNv7YhtAWZdlOu8h6OsLi7bbMkZmLQM9G1n15fHqWuUrxQC5zH4e3qIVXDoBr1HSKt7ZNKBt=s400" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="260" data-original-width="400" height="260" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgueM-TFhgKC6Tu1IvVLviY18140JmnOye04JhY7sOcap23_UYmuUW3yjka5CIHm4NsDK0c3sYJxPiEuUT-ghs6_P05wNE4lCtsh1hSlyxGIuMq66nJuNv7YhtAWZdlOu8h6OsLi7bbMkZmLQM9G1n15fHqWuUrxQC5zH4e3qIVXDoBr1HSKt7ZNKBt=w400-h260" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A4_%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C" target="_blank">ויקיפדיה</a></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">יש הרבה דוגמאות לעקומת הייפ אבל מאחר ואנחנו בלוג תחבורה ניתן כדוגמה את <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/10/blog-post_12.html" target="_blank">הרכב האוטונומי.</a></div><div style="text-align: justify;">כשגוגל הציגה לעולם את החזון שלה לרכב אוטונומי (ב-2012 כמדומני) היא הניחה הנחה שמרנית שהוא יהיה זמין לכולם עד 2035. אבל אז התחיל סביב זה הייפ מטורף. הרבה כסף נשפך לנושא על ידי הרבה חברות רציניות יותר ופחות, והמומחים מטעם עצמם העריכו שזה מקצר את לוח הזמנים ל-2025.</div><div style="text-align: justify;">אבל מעוררי ההייפ המשיכו להשתולל עם הצהרות, כי עכשיו היה להם משקיעים לרצות ומניות לנפח <b>וכשאין מוצר אז גם הצהרות יספיקו.</b> התחלנו לשמוע הצהרות שאוטוטו בשנה הבאה יש כבר רכב אוטונומי מלא, וב-2018 נוכל להיכנס לחנות ולהזמין רכב אוטונומי. כל חברה שמכבדת את עצמה הציגה הדמיה של רכב ללא הגה כי זה כבר "ממש מעבר לפינה וצריך להתכונן".</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiQyDZyxO5QTPPmVyc5EANVU7GH-zIR6Qnf_ZY322OicRhUmg5x1SjjLPMuLpd2Y-ue1wgsL4fzkVmq5iJoWkr2_INFIkTdWZSceAYkNvle6n589_PuGLPUiFFsbscia01golcqPPjBH7CzhZ9iU7ghteLg7k7flNfxHgUJb0Z049d808WVgOjZrbBm=s640" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiQyDZyxO5QTPPmVyc5EANVU7GH-zIR6Qnf_ZY322OicRhUmg5x1SjjLPMuLpd2Y-ue1wgsL4fzkVmq5iJoWkr2_INFIkTdWZSceAYkNvle6n589_PuGLPUiFFsbscia01golcqPPjBH7CzhZ9iU7ghteLg7k7flNfxHgUJb0Z049d808WVgOjZrbBm=w400-h300" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קונספט מ-2015. כי חשוב להתכונן מראש...</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ואז הגיעה ההתפכחות. הפתרונות לנסיעה בכבישים מהירים במהירות גבוהה, בפקקים במהירות אפס או אפילו בכניסות לחניה במהירות נמוכה הגיעו מהר, אבל הסתבר שכל מה שבאמצע (אתם יודעים - רחובות, צמתים, הולכי רגל...) קצת יותר קשה. הסתבר שיש אפס סבלנות לתאונות דרכים ואי אפשר פשוט להסתפק במשהו שהוא קצת יותר טוב מנהג אנושי, הסתבר שיש עניינים רגולוטיביים, ביטוחיים ואפילו פילוסופיים של מעורבות רובוט בתאונה... הסתבר שהליידר מאד יקר ושכוח החישוב מתקשה להבדיל בין המידע ממנו למידע מהמצלמות ולהחליט מה נכון במקרה שיש סתירות בינהם, וחברות שרצו מהר מדי עם הניסויים והיו מעורבות בתאונות חטפו ממש חזק על הראש. </div><div style="text-align: justify;">אז התאריך נדחה שוב, לזמן לא ידוע ובינתיים רק המשקיעים היותר רציניים, אלה שיודעים לרוץ למרחקים ארוכים נשארו כששאר הספקולנטים עזבו, חברות רבות זנחו את הפרויקט אבל אחרות ממשיכות אותו. וכבר יש קצת פחות כתבות בעיתונים ובאופן כללי קצת פחות הייפ. </div><div style="text-align: justify;">אבל חזון הרכב האוטונומי ממש לא נעלם. בינתיים בלי שנרגיש המכוניות העממיות הרגילות שלנו מקבלות יכולות אוטונומיות. הן יודעות לשמור על נתיב ולעמוד בפקק, ובעתיד אולי יידעו עוד קצת. ההבנה מחלחלת שהרכב הפרטי לא יוחלף על ידי המכונית האוטונומית ביום בהיר אחד אלא ישודרג אליה לאט לאט, עד שיום אחד, אולי ב-2035, נקרא כתבה בעיתון על המכונית הראשונה ללא הגה שאושרה וזה יישמע לנו הגיוני וטבעי, כי אנחנו כבר שנתיים נוסעים במכונית עם הגה אבל לא ממש משתמשים בו...</div><div style="text-align: justify;">בינתיים כבר מתבססים רכבים אוטונומיים מלאים במקומות "טבעיים", לדוגמה במכרות ענקיים שבהם בכל מקרה לא מסתובב אף אזרח לא מורשה כבר פועלים ציים אוטונומיים לחלוטין והם לגמרי סבבה. ויש עוד כמה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/02/blog-post.html" target="_blank">דוגמאות שכאלה</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>אז מה המקום הטבעי של שירות גמיש?</u></b></div><div style="text-align: justify;">בפשטות - מקומות שבהם שירות סדיר פשוט לא עובד טוב. והדבר שקופץ ישר לראש הוא המגזר הכפרי והפרברי.</div><div style="text-align: justify;">אבל אסור לשירות להיות גמיש מלא אלא גמיש חלקי כדי לשמר איזושהי אמינות בסיסית בשירות. לדוגמה מסלול ולו"ז קבועים וכניסה ליישובים רק לפי צורך. או אפילו יציאה לפי צורך. כבר יש כמה נסיונות כאלה בארץ במשגב, באילות ובאזור כפר מנחם והם עובדים בסדר גמור.</div><div style="text-align: justify;">השירות הזה מיועד מראש להסיע נוסע או שניים לנסיעה, ולכן מטרתו של השירות הגמיש אינה מלחמה בהתחממות הגלובלית ואינה אפילו הורדת רכבים מהכביש (לפחות לא בהיקף שמשנה משהו למישהו) אלא פשוט אספקת שירות במייל האחרון, בדרך הכי זולה האפשרית. הוא כן חוסך לפעמים כמה דקות לנוסעים במקום קווים סדירים שנכנסים לכל יישוב, אבל מדובר מראש במקומות עם אטרקטיביות נמוכה לשימוש בתח"צ ולכן זה לא יביא מליוני נוסעים חדשים.</div><div style="text-align: justify;">הפתרון הגמיש נוצר מראש כדי לחסוך כסף במקומות מאד יקרים לשירות מכל סוג שהוא, כלומר מקומות מוטי רכב פרטי בצורה קיצונית. וצריך להכיר בכך. כשאתה חוסך כסף אתה יכול להמיר חלק מהחסכון או כולו לקצת יותר שירות, וכך לספק לאותם מסכנים שגרים במקומות אלה בלי רכב (נוער לדוגמה) קצת יותר אלטרנטיבות. זה טוב וזה חשוב, אבל זה עדיין חייב להיות בעלות סבירה למשק ולכן זה לא יכול להיות גמיש לחלוטין. אפילו אין קשר לטכנולוגיה. בארה"ב יש חוק המחייב לספק שירות לבעלי מוגבלויות בכל מקום. ולכן כבר משנות השישים יש שם שירות לפי קריאה בכל חור. (ומאחר וזה בארצות הברית אנחנו יודעים שחקרו וראו שזו הדרך הזולה ביותר לתת את מינימום השירות הנדרש).</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אפשרות אחרת היא ללכת על גמישות מלאה, אבל להגביל מאד הן את השטח שבה היא פועלת, והן את מספר המשתמשים הפוטנציאליים. בלונדון מפעילה הTFL שירות גמיש שכזה לבעלי מוגבלויות. היא חילקה את לונדון לעשרה תאי שטח ומספקת רק לבעלי מוגבלויות אפשרות להזמין רכב שייקח אותם מביתם אל המרכז הקטן שליד ביתם. איפה שהבנק והצרכניה והכנסייה. אם הוא רוצה לראות הצגה בשייקספיר'ס גלוב - שייקח מונית נגישה בעלות מלאה. העיר לא תממן את זה. זה נקרא איזון נכון. </div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhDMBu5v4q5SOXZYcvBEhYHjX2IQiljx3x7Zs1-UjrJVQTuT-14lFBbMwKyHBoe-1I7F2wj2UHqlCvOhXC4YTtQzpBlZxgBvT1U494-DncIIAmBZVqH-jUXP4XHrnyQA4nv4cBQk35D6z23Q4gzOizQJ1vUjudFnmlF8SQ1MLXJ09oZpY3YTTTCZzg4" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="496" data-original-width="979" height="203" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhDMBu5v4q5SOXZYcvBEhYHjX2IQiljx3x7Zs1-UjrJVQTuT-14lFBbMwKyHBoe-1I7F2wj2UHqlCvOhXC4YTtQzpBlZxgBvT1U494-DncIIAmBZVqH-jUXP4XHrnyQA4nv4cBQk35D6z23Q4gzOizQJ1vUjudFnmlF8SQ1MLXJ09oZpY3YTTTCZzg4=w400-h203" width="400" /></a></div><br /><br /></div><div style="text-align: justify;">לכן, כן יש מקום לשירות גמיש, מטרתו לספק שירות קצת יותר טוב, לפלחי אוכלוסיה מאד מובחנים, ובקצת פחות כסף מהאלטרנטיבה הסדירה. מאד מאד צנוע. אבל זה מספיק כדי שאולי הוא יתרחב ויפרח במקומות האלה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-19976579042541587292022-01-31T00:06:00.001-08:002022-02-14T22:07:22.667-08:00אמינות ביי דיזיין - רשת 2025<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifUX8sbudGzQOyFrfMZcoiP-uvol0PdcpIUcTkcNy6tV9XjlhJUcQ7HgOn1ScHyzJKSSGjqta6yTJWG88sy4f2-xtL8AdTWtdydxL9zZRCzqSGvP7mvWMcJrPet1NWGhTOPeeol3wWrd8ubykJzpA12CHl-ohucuwApe5qBJpTh5qioHKxSidIS9ab" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="259" data-original-width="615" height="135" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEifUX8sbudGzQOyFrfMZcoiP-uvol0PdcpIUcTkcNy6tV9XjlhJUcQ7HgOn1ScHyzJKSSGjqta6yTJWG88sy4f2-xtL8AdTWtdydxL9zZRCzqSGvP7mvWMcJrPet1NWGhTOPeeol3wWrd8ubykJzpA12CHl-ohucuwApe5qBJpTh5qioHKxSidIS9ab" width="320" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">החלק הראשון בפוסט הוא סיפור מהחוויה האישית שלי כמשתמש תחבורה ציבורית והוא דורש קצת תיאור של השירות באזור מגוריי, אז אם זה מייגע אתכם תקפצו ישר לכותרת המשנה הבאה.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>הסיפור שלי</u></b></p><p style="text-align: justify;">אני גר בשכונת בלון די טיפוסית, שנבנתה בשנות ה-50 עבור תושבי המעברות של רעננה.</p><p style="text-align: justify;">את השכונה משרתים קווים פנימיים למרכז העיר ולאזור התעשיה, ואפילו לרכבת, ובשוליה חולפים גם קווים בינעירוניים שלא נכנסים לשכונה. סיפרתי עליה גם בפוסט שהסביר <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/03/blog-post_3.html" target="_blank">למה רשת הדרכים מכתיבה קווים מתפתלים מדי.</a></p><p style="text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiD-EPpzL6e8vCGhq867wH-d6xxrzlam0R4caFkcSWitGORsFhaPz9J4QR-JlqjZt7FbW1ETKNZmkK2dfO1nyU0pqgnx0GFy-DGKZzbRAePWiSJJv0wJ241gOrjYcjqdnMqQbs50lClRb2XcJm28JLXY5k4vFXe6jFjem230ViQ2sbcJXQ5ZN1DP4b0" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img alt="" data-original-height="541" data-original-width="573" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiD-EPpzL6e8vCGhq867wH-d6xxrzlam0R4caFkcSWitGORsFhaPz9J4QR-JlqjZt7FbW1ETKNZmkK2dfO1nyU0pqgnx0GFy-DGKZzbRAePWiSJJv0wJ241gOrjYcjqdnMqQbs50lClRb2XcJm28JLXY5k4vFXe6jFjem230ViQ2sbcJXQ5ZN1DP4b0" width="254" /></a></p><p style="text-align: justify;">קל להגיע לתחנות של הקווים הבינעירוניים בשולי השכונה, והשירות הפנימי אמור לספק את הק"מ האחרון עבור אלה שמתקשים בכך, קל גם לעבור מהשירות הפנימי לשירות הראשי לתל אביב במקום טוב יותר מאשר שולי השכונה, במקרה שלי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/06/blog-post_11.html">בצומת בית לוינשטיין </a>המציעה מגוון קווים ותדירות ממש טובה למרכז המטרופולין. </p><p style="text-align: justify;"><span style="text-align: center;">אך בשכונה שלי יש עוד סוג של קווים חוץ מקווים פנימיים. אלה קווים ארוכים למרכז המטרופולין שמתחילים מתחנת הקצה שבשכונת לב הפארק הסמוכה ונכנסים לטיול בן חמש דקות בשכונה, לעיתים הם אפילו אוספים כמה נוסעים ואני בינהם.</span></p><p style="text-align: justify;">הסיבה במקרה הזה ספציפית היא הסטורית, השכונה נולדה בלב השדות, במיקום מנותק לגמרי מרעננה ורק בעשורים האחרונים העיר התחברה אליה לאט לאט, היא היתה שכונה של אנשים קשי יום במשפחות ברוכות ילדים שגרו בתערובת של שיכונים ובתים צמודי קרקע זעירים על שטח גדול יחסית, עם משק עזר כמקובל באותה תקופה. האוטובוסים שיצאו ממנה היו כנראה מלאים, גם למרכז רעננה אבל גם לתל אביב. היום רבים מאותם בתים קטנים נהרסו לטובת וילות מורחבות עם שתי חניות, וגם בדירות השיכון נדיר למצוא משפחות גדולות מהממוצע הישראלי הטיפוסי, מספר התושבים נמצא במגמת ירידה, ורמת החיים ורמת המינוע נמצאים במגמת עליה. הקווים שהוכנסו אליה לפני שלושה עשורים ויותר פשוט נשארו. יש אלף דוגמאות אחרות לכך בישראל ובחלקן הסיבות ממש לא הסטוריות אלא רק תוצאה של היענות לבקשות של תושבים, כי הדרך לרשת לא אמינה עוברת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2021/10/blog-post.html" target="_blank">דרך כוונות טובות</a>.</p><p style="text-align: justify;">התוצאה היא שבנוסף לשירות העירוני, לקו 501 (שהחליף לפני שנה את 502 ומתחיל בכלל מצומת רעננה בד"כ) יש 3 נסיעות בוקר <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/04/blog-post_28.html" target="_blank">בחלופה </a>מלב הפארק שמטיילות בשכונה וממשיכות הלאה להרצליה ואז לתל אביב, אליו מתווספות 5 נסיעות של קו 505 לתל השומר ו-2 נסיעות של קו 48 (שבד"כ עושה גיחה קטנה ודי הגיונית למרכז השכונה ואז יוצא אבל פעמיים בבוקר מקיף את כולה). </p><p style="text-align: justify;">אני משתמש לפעמים בקו 501 כדי להגיע לעבודה, כי גם אני מעדיף לפעמים נסיעה ארוכה ואיטית על פני נסיעה מהירה עם שתי החלפות, וגם ב-505 יצא לי להשתמש לפעמים.</p><p style="text-align: justify;">אבל, כבר הפסקתי לספור את הפעמים שבהם הנהג שכח להיכנס לשכונה ובמקום זה החליט לדלג עליה, הרי מה זה משנה, בכל מקרה לא תמיד ממתינים לו נוסעים והדרך לתל אביב ארוכה ארוכה, ולהיתקע ברחובות הצרים בגלל ג'יפ שחונה במקום לא חוקי או משאית זבל זה ממש דופק את כל הסידור שלו, במקרה שכיח אחר עולה על הסידור הזה נהג שפשוט לא מכיר את המסלול, ומי שתדרך אותו בכל הדרך הארוכה עד תל אביב פשוט שכח גם להזכיר את הכניסה לשכונה הנידחת הזו קצת אחרי תחילת המסלול... כלומר זה גם מקור לטעויות אנוש פשוטות (וגם כשיש "וייז" לנהגים, זה ממש נראה כאילו הוא טועה, הרי כמעט כל שאר הקווים לא נכנסים לשכונה). </p><p style="text-align: justify;">אני מגלה את זה שהנהג דילג עליי בדיעבד בזכות <a href="https://www.efobus.com/" target="_blank">איפה-בוס</a> שמאפשר לי לראות את המיקום של האוטובוס. הפעם האחרונה שהקו דילג עלי היתה היום בבוקר. אגב, גם כשהוא נכנס לשכונה לא תמיד ה-GPS שלו עובד ואני מוצא עצמי כוסס ציפורניים. יבוא או לא יבוא?</p><p style="text-align: justify;">אנחנו מדברים הרבה על אמינות השירות, חשוב שהמפעיל יוציא נסיעות בזמן וחשוב שהנהגים יהיו מתודרכים כהלכה, ושהשיבוץ שניתן להם לא ילחיץ אותם, אבל הדרך לאמינות גבוהה לא עוברת רק דרך קנסות ותמריצים למפעילים ולנהגים אלא גם דרך עיצוב הרשת.</p><p style="text-align: justify;">מה יקרה אם אותו קו 501 לא ייכנס לשכונה שלי בכלל? אני ועוד בערך שישה נוסעים ביום (שניים בנסיעה) ניפגע מזה, אבל לא כמו שאנחנו נפגעים מזה שאנחנו מחכים לאוטובוס שבוחר לא להגיע. אנחנו ניאלץ לצאת לשולי השכונה ברגל או לקחת קו פנימי , ולהחליף לקו שייקח אותנו לתל אביב, אנחנו עושים את זה כבר היום לפעמים והשד לא נורא כל כך. וכן, אנחנו עושים את זה גם כל פעם שהנהג שכח להיכנס וזה ממש מרתיח ומעצבן, אבל בזכות התדירות הסבירה של האלטרנטיבות זה בדרך כלל לא הרבה יותר מזה. אגב שימו לב שאני מציע לפגוע בעצמי על ידי הוצאת 501 מהשכונה בבוקר, עד כדי כך אני חושב שזה נכון.</p><p style="text-align: justify;">זוהי אמינות ביי דיזיין - שירות היררכי ברור ומסודר בו לא כל קו מתנהג איך שבמקרה קרה לאורך ההסטוריה, אלא לפי כללים ברורים. </p><p style="text-align: justify;"><b><u>אמינות ביי דיזיין</u></b></p><p style="text-align: justify;">האקדמיה תמיד שואפת למערכת היררכית. כל הספרות מלאה באיך עושים שירות היררכי נכון, אבל מאחר ומעברים מבריחים נוסעים מתח"צ, בעולם האמיתי נדרשות פשרות הגיוניות מבוססות מידע. לפעמים נכון להוציא קו משכונה ולפעמים לא, היום יש יותר מדי קווים "מטיילים" ללא סיבה וצריך למצוא את הכניסות המיותרות ביותר מבינהם וליישר אותן, במקביל לשיפור השירות המזין אליהם. וצריך לעשות את זה מספיק ברגישות כדי להשאיר את ה"כניסה המיותרת" היכן שנראה שהוצאת השירות תיצור גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. ומאחר ובכל זאת אני מדבר על מערכת מבוססת כללים, זה אומר שצריכים להיקבע קריטריונים ברורים לכך, (שירות שאינו מקומי לא יפותל שלא לצורך אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים א, ב, ג,...).</p><p style="text-align: justify;">ברשת כזו, של פחות קווים ויותר תדירות מושגים עוד כמה יתרונות:</p><p style="text-align: justify;">נסיעות לפעמים לא מתבצעות, זה קורה, צריך להקטין את זה למינימום אבל גם בהולנד אין אפס תקלות. כשנסיעה מתבטלת בקו שפועל פעם בשעה זה חמור יותר מנסיעה שמתבטלת בקו שפועל כל שבע דקות. </p><p style="text-align: justify;">במשבר האומיקרון הנוכחי, כשנהגים רבים חולים או מבודדים בביתם, משרד התחבורה נתן אישור לכמה קווים תדירים במיוחד <a href="https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/7024116" target="_blank">להפחית תדירות</a>. זמן ההמתנה לקווים קצת התארך אבל במידה סבירה (והיו פחות עומסים על הכבישים כך שזמן ההגעה לעבודה לא השתנה הרבה) והאמינות ככלל נשמרה. אבל בגלל שמרבית הקווים בישראל בתדירות לא טובה, הפתרון הזה היה מאד מוגבל בהיקפו. היו יותר מדי קווים לא תדירים שאסור לגעת בהם כי הפגיעה בנוסעים היתה משמעותית. כשלא היתה ברירה צמצמו תדירות גם בקווים לא מאד תדירים וזה כבר היה פגיעה אנושה בנוסעים. בכותרות מככבים קווי רכבת שירדו מפעמיים בשעה לפעם בשעה, אבל זה נכון גם לאוטובוסים.</p><p style="text-align: justify;">בנוסף, במקום שכל נוסע ימתין לקו "שלו", שיוצא מהשכונה "שלו" ליעד "שלו" בשעה מאד ספציפית שאולי במקרה נוחה לו ואולי במקרה לא. השיטה ההיררכית מחייבת אותו להשתמש בקו פנימי כדי להגיע לנקודת החלפה איכותית עם מגוון של שירות. בנקודת ההחלפה האמינות המצטברת של הרשת אפילו יותר גבוהה כי גם אם נניח קרה שלא היה לו מקום על הקו שהוא רצה לנסוע עליו (ולצערי גם זה לפעמים קורה, אם כי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/01/blog-post.html" target="_blank">פחות מבעבר</a>), הוא לא תקוע באמצע שום מקום בלי אלטרנטיבה. הוא יכול לעלות על קו מאסף יותר אך פנוי יותר, או להתקדם עם קו אחר בכיוון הנכון ולהחליף שוב בהמשך, או לחכות פרק זמן סביר יחסית לאוטובוס הבא בקו שלו. זה ההבדל בין "הלך לי כל היום" לבין "הלכה לי חצי שעה מהיום". שניהם רעים אבל ברור לנו מה פחות רע מבין השניים. למי שתהה, גם את זה אני עושה לפעמים בדרך חזרה הביתה, בעודי ממתין בתחנת נמיר/ארלוזרוב - אם 347 לא נראה באופק אני עולה על 501 או על 47, אני מעוצבן על מטרופולין אבל אני לא צריך להישאר לישון על ספסל בתל אביב בגלל התקלות שלה.</p><p style="text-align: justify;">קשה לרצות את כולם, אבל אנחנו צריכים מסגרת ברורה של פעולה שבה נחליט מראש את מי אנחנו לא מרצים, כולם רוצים גם קו ישיר מהבית לעבודה בלי החלפות וגם תדירות טובה, אבל אי אפשר גם וגם. שנים רבות מדי נתנו את האחד (בלי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/03/blog-post_30.html" target="_blank">החלפות</a>) על חשבון השני (תדירות) והתוצאה בין היתר היא רשת לא אמינה. עכשיו צריך לתקן.</p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>עד כאן התיאוריה ומכאן הפרקטיקה - איך מתקנים רשת?</u></b></p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjebtLPZLau5S--LvPvZpKySpbGEBIgH6Zf-Cubb9bPUly1pp_zr40Q6IS3EggnQFLH7PtO11ttTNPMemPGrSQfge9OTOq0p2-WAL_q38PV-vwC0TuHTZm6kEM153hsuMYT0dxfgleWYKIIRa88TUy65Cp034IHb4Oe2X-1UBVOd6E9ms_7I3oYcveC" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="729" data-original-width="535" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjebtLPZLau5S--LvPvZpKySpbGEBIgH6Zf-Cubb9bPUly1pp_zr40Q6IS3EggnQFLH7PtO11ttTNPMemPGrSQfge9OTOq0p2-WAL_q38PV-vwC0TuHTZm6kEM153hsuMYT0dxfgleWYKIIRa88TUy65Cp034IHb4Oe2X-1UBVOd6E9ms_7I3oYcveC" width="176" /></a></div>ב-2015 הייתי שותף בצוות שכתב את <a href="https://www.gov.il/he/departments/policies/guidelines_for_public_transport_planning" target="_blank">ההנחיות לתכנון ותפעול שירות בתחבורה הציבורית,</a> שפעם ראשונה העלה על הכתב במסמך רשמי בעברית את העקרונות הנדרשים לרשת טובה. עבודה שריכזו ד"ר רוברט אסחאק ובקי שליסלברג. <br /><p></p><p style="text-align: justify;">למעשה ההנחיות נכתבו על סמך הידע שבעל פה שהיה קיים, שיפור התחבורה הציבורית בישראל החל לצבור תאוצה עם תחילת תוכנית התחרות בשנת 2000 והרבה ידע נצבר. והרבה גם נעשה בכיוון הכללי של ייעול הרשת, אך טיפה בים לעומת הנדרש, במקביל השיטה הישנה, של היענות לבקשות ציבור גם ללא מידע תומך ומתודולוגיה סדורה עדיין המשיכה וכך הרשת המתפתחת חוותה טנגו של התייעלות ואי התייעלות בו זמנית.</p><p style="text-align: justify;">ההנחיות משנת 2015 בהחלט עזרו ליצר שפה אחידה והגדרות טובות יותר, ובהחלט יושמו כמעט בכל מקום נקודתי שנדרשה בו תוספת שירות אבל היה נדרש המהלך הגדול שגם יביא ליישומם בקנה מידה ארצי. הן בהיבט של שכלול דרכי איסוף המידע וניתוחו והן בהיבט של יישום בפועל בשטח.</p><p style="text-align: justify;">לשם כך הוקם ברשות אגף שעוסק בתכנון ומדידה, שכל מטרתו לייצר התמקצעות "שוויצרית" בתחום התחבורה הציבורית, ובין שלל פעולותיו הוא עוסק גם בתכנון אסטרטגי של הרשת. תכנון שזכה לשם <b><u>רשת 2025.</u></b></p><p style="text-align: justify;">הרעיון הוא פשוט: כדי לעבוד נכון אתה צריך לדעת לאן אתה מתכוון להגיע. אם ההנחיות הציבו יעדים של רמת שירות, רשת 2025 מתחילה לתרגם אותם למפת קווים. תבנה את התוכנית הכללית הכי נכונה שלך חמש שנים קדימה, ואז תגזור שלביות אחורה. תעשה תכנון מפורט יותר לאזור ספציפי, וממנו תגזור שלביות יישום שבטח גם תציף עוד קצת שינויים ברמה הכי מפורטת. </p><p style="text-align: justify;">אם נדמיין כמשל את המטייל ההולך על שביל ישראל, רשת 2025 היא המפה שמראה לו את הדרך עד אילת בקנה מידה נמוך, התכנון הפרטני שנגזר ממנה מראה לו את הדרך שיעשה בשבוע הקרוב ברזולוציה טובה יותר והיישום כל פעם על קבוצת קווים אחרת מראה לו מה הוא עושה היום. זה לא ממש משנה מתי תגיע לאילת, כל עוד אתה בכיוון הנכון ובקצב טוב ובכל מקרה עוד לפני שתגמור את שביל ישראל כבר תחשוב על יעד הטיול הבא שלך, כלומר רשת 2025 היא כמו אופק שכל הזמן זז הלאה ממך ככל שאתה מתקרב אליו ובדרך משנה את שמו ל-2030, 2035 וכן הלאה. הליך מובנה של שיפור מתמיד.</p><p style="text-align: justify;">אם נישאר עם המטאפורה של שביל ישראל, זה גם לא משנה אם אתה מחליט קצת לאלתר על הדרך, להיכנס לירושלים לכמה ימים ולא רק לעבור לידה , או לקחת טרמפ עם מישהו בקטע משעמם של הדרך, כל עוד אתה נשאר מפוקס על המטרה וכל עוד גם אם אתה סוטה משביל ישראל אתה נשאר בשבילים מסומנים ומקפיד על כללי הטיול הנכונים, לא מסתכן שלא לצורך אבל גם לא מוותר ופורש, אז הכל בסדר. יש לך יעד ויש לך דרך ויש לך שותפים לדרך.</p><p style="text-align: justify;">במקרה הזה השותפים לדרך הם רבים, אבל הבולטת שבהם היא חברת <a href="https://www.ayalonhw.co.il/" target="_blank">נתיבי איילון,</a> אשר מעצבת עבור אגף תכנון ומדידה את רשת 2025 (כמובן ביחד עם ד"ר רוברט אסחאק <a href="https://roberttp.com/projects/%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-2025/" target="_blank">כאדריכל הרשת הראשי</a>), נתיבי איילון גם עוסקת בקידום העדפה לתח"צ (מהיר לעיר) וגם באיתור והסדרת כל התשתיות האחרות הנדרשות לתחבורה ציבורית (<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/02/blog-post.html" target="_blank">מסופים</a>, חניוני לילה וכו') כי הכל צריך להתחבר ולעיתים קרובות ללא תשתיות תומכות לא ניתן להתקדם עם שיפור התחבורה הציבורית. במטרופולין ירושלים ממלאת את אותם תפקידים <a href="https://jet.gov.il/" target="_blank">צת"אל</a>. אבל מה שחשוב הוא שהמשימה המוגדרת גם לנתיבי איילון וגם לצתא"ל מלמעלה (מהרשות הארצית) היא אותה משימה.</p><p style="text-align: justify;">להלן ציטוט מהאתר של רוברט אסחאק לגבי הרשת:</p><p style="text-align: justify;"><span style="background-color: white; font-family: Assistant, sans-serif; font-size: 17.6px; text-align: right;"><i><b><span style="color: #674ea7;">"תכנון רשת קווי אוטובוס אינטגרטיבית ליישום בטווח הקרוב, המספקת רמת שירות גבוהה לנוסע ולוקחת בחשבון את תוכניות פיתוח שימושי קרקע קיימות וחדשות, תחנות רכבת חדשות, קווי רק"ל ו-BRT, וצירי העדפה"</span></b></i></span></p><p style="text-align: justify;">וכך ההנחיות מתוות לרשת 2025 את העקרונות, והרשת מייצרת רשת קווים כללית שנסמכת גם על תשתיות קיימות ומתוכננות, וממנה האנשים הטובים ברשות הארצית לתחבורה גוזרים את התוכניות שהולכות להיות מבוצעות בשנה הקרובה. אם אתם מתחום התכנון אתם בטח מזהים את ההיררכיה של תמ"א, תוכניות מתאר מחוזיות, תוכניות מקומיות ותוכניות מפורטות. מהיום יש היררכיה תכנונית (קצת שונה) גם בתחום האוטובוסים בישראל. התוכניות לשינוי יכולות להיות גדולות יותר ואמיצות יותר, כי הן נסמכות על עקרונות ידועים, וגם תהליך האישור של תוכניות גדולות לשינוי עובר הסדרה. והשאיפה היא שהשיפור המתמשך של רשת התחבורה הציבורית בישראל יואץ במידה ניכרת.</p><p style="text-align: justify;">במקביל ההנחיות והרשת העקרונית מתעדכנות גם מלמטה, כתוצאה מלקחים שמגיעים מהשטח, ודרכי איסוף המידע וניתוחו הולכים ומשתכללים. הרשת חייבת להיות רשת חיה ונושמת ולא רשת "מוכתבת". אסור לסתור אותה סתם ככה, אבל בהחלט מותר וצריך להציע לה כל הזמן שינויים.</p><p style="text-align: justify;">האם אנחנו מתכננים ברמה של שווייץ או יפן? בהחלט לא. האם אנחנו בדרך לשם? אני חושב שסוף סוף אפשר לומר באופטימיות שכן.</p><p style="text-align: justify;">לצערי הרשת עוד לא פתוחה לציבור אם כי אני מניח שגם זה יגיע (העבודה עליה גם עדיין לא הסתיימה), אבל כטעימה תוכלו לראות את הפרסום הזה של <a href="https://kfar-saba.muni.il/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F/" target="_blank">עיריית כפר סבא, </a>על רשת 2025 שתוכננה בעיר. </p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-77677087470198658022021-12-27T06:47:00.022-08:002022-01-11T06:22:55.051-08:00עד 120 (תחנות רכבת)<p>כתבתי פעם על התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל להגיע <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/04/300.html">ל-300 מליון נוסעים בשנה</a> עד 2040 ואיך היא מתכוונת להגיע ליעד הגבוה הזה.</p><p>הנדבך הכי חשוב בתוכנית הוא כמובן ריבוע מסילות החוף, לרבות המסילה הרביעית באיילון ואחריו גם החמישית והשישית. נדבך חשוב נוסף הוא הקווים החדשים, גם באזור המרכז (המזרחית, 431) וגם בהארכות הקווים לפריפריה הרחוקה מאילת ועד קרית שמונה.</p><p>נדבך חשוב נוסף הוא ההצהרה שרכבת ישראל מתכוונת להגיע ל-120 תחנות רכבת, עוד 51 תחנות. חלקן על אותן מסילות חדשות וחלקן על המסילות הקיימות. זה נדבך חשוב כי תחנות רכבת הם שערי הכניסה לרשת, ככל שיש יותר שערים שכאלה יותר אנשים יכולים להשתמש בשירותי רכבת ישראל יותר בקלות, כי ליותר אנשים יש שער כניסה קרוב לבית. מצד שני יותר מדי תחנות רכבת גם מביא לרכבות מאספות מדי אז בהחלט צריך להקימן בחוכמה ובאיזון וזה אמנם לא תמיד המצב. מה שבטוח הוא שיש מקום לעוד תחנות רכבת ברשת, וכדאי מאד שהן יהיו ממוקמות נכון.</p><p>במקום לתת רשימה ארוכה של תחנות החלטתי פשוט לעצב מחדש את המפה של רכבת ישראל, כך שתכלול גם את כל המסילות והתחנות החדשות. בעיקר כי אני לא אוהב את הגרפיקה של מפת רכבת ישראל שנעשית קצת טלאי על טלאי. </p><p>אני אנסה לצייר מפה תפעולית של רכבת ישראל כיום (מפת 25.12.2021), עם כל הקווים הקיימים, אבל עם סימונים גם של התחנות החדשות והמסילות החדשות. את המקטעים בהם יש תחנות חדשות אדביק כאן תוך כדי תהליך העבודה כדי שנוכל ללמוד מהם דבר או שניים על<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/11/blog-post_11.html"> התפתחות הרשת העתידית</a>.</p><p>בקיצור, כדי להראות לכם את כל התחנות החדשות החלטתי להיות קצת מעצב גרפי - ואני לא, אז תהיו סלחניים איתי.</p><p>אז כמעצב גרפי מתחיל להלן כמה החלטות גרפיות שקיבלתי.</p><p>1. המפה אמנם סכמטית, אבל אשתדל בכל זאת לא לסטות יותר מדי מהאמת הגיאוגרפית. אשתדל לצייר את התחנות במקומות שאולי לא יהיו מדויקים אבל כן "יעשו שכל" ולא יגרמו להרמת גבה על חוסר הידע בגיאוגרפיה של מעצב המפות...</p><p>2. אני הולך להתחיל מהדרום, כי בדרום ובמרכז הרשת מסועפת יותר מאשר בצפון ולכן זה יותר נכון.</p><p>3. אני הולך להשתמש בזוויות של 45 מעלות בלבד.</p><p>4. אני הולך לקודד באפור גם תחנות חדשות ומסילות חדשות, אבל במסילות חדשות אמתח קו חדש בלבד בין תחנות חדשות לבין הרשת הקיימת (כי אין לי תוכנית תפעולית מול העיניים כרגע). זה כמובן יכול להיות פתח לדיונים אינסופיים לגבי הדרך הנכונה שיש לשרת את אותן תחנות חדשות.</p><p>5. אני הולך לתת לכל תחנה נקודה אחת בלבד, גדולה יחסית לנקודות הקטנות שרכבת ישראל שמה על הקווים, כך שכל הקווים העוצרים בתחנה יוסתרו על ידה, וקוים שלא עוצרים בתחנה יעצרו בצידה. אני מקווה שהתוצר יהיה ברור יותר מהתוצר הקיים של רכבת ישראל, אבל אולי בסוף העבודה אגלה שטעיתי...</p><p><u>א. מסילת אילת</u></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-u4Kpbl-XSH4/YcMULAxY5AI/AAAAAAACS-w/6WSW8xVVku0j2qyjnRW4vQpRpYSOTsCYwCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="313" data-original-width="251" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-u4Kpbl-XSH4/YcMULAxY5AI/AAAAAAACS-w/6WSW8xVVku0j2qyjnRW4vQpRpYSOTsCYwCNcBGAsYHQ/image.png" width="192" /></a></div>כאמור אני מתחיל מהדרום, ובדיוק עכשיו התקבל תקציב ל<a href="https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjsjla29y" target="_blank">סיום התכנון</a> של המסילה לאילת על אף שאף אחד לא מתכוון לבצע אז המסילה הזו בקרוב... באחד הפוסטים הראשונים שלי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/04/blog-post_4.html" target="_blank">הסברתי למה</a>.<p></p><p>בנוסף, מתוכננת מסילה אחרי תחנת דימונה לכיוון ירוחם, גם היא לא בטווח הזמן הקרוב.</p><p>לבסוף, מתוכננת הזזה של תחנת דימונה אל הכניסה לעיר במקום "פאתי דימונה" הקיימת. כרגע מדברים על הזזה ולא על הקמה של תחנה חדשה והשארת הקודמת (<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/06/2016-2019.html" target="_blank">בצדק לדעתי</a>) ולכן נשארה בדימונה רק תחנה אחת.</p><p>יש לנו 69 תחנות רכבת כרגע ברשת, אז אני מתחיל את הספירה של תחנות חדשות מ-70.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div>70. אילת<p></p><p>71. שדה תעופה רמון</p><p>72. יטבתה (או קטורה), כנראה תהיה תחנה נוספת בקטע ה"קיבוצים" בדרום הערבה בנוסף לשדה תעופה רמון אבל עוד לא החליטו איפה בדיוק. זה גם המקום להסביר שבתוכניות המתאר השונות (23, 42, או תמ"א 1 הכללית החדשה) לא מסמנים בכוונה תחנות רכבת, אפילו לא בסימבול, כי הרכבת מעדיפה להשאיר את ההחלטה הזו לתכנון המפורט עקב ריבוי האילוצים למיקום נכון של תחנה.</p><p>73. ספיר (להבדיל מנתניה ספיר, באמת יש יישוב בשם זה שמשמש מרכז שירותים לכל המושבים בצפון הערבה ולידו גם אזור תעשיה).</p><p>74. ירוחם</p><p></p><p></p><p><u>ב. מסילת ערד.</u></p><p>גם לא בעתיד הממש קרוב, אבל מתוכננת תחנת רכבת בנבטים (שכנראה בסוף לא יוקם בו שדה תעופה? או שכן?) וממנה שלוחה לכסייפה וערד.</p><p>75. נבטים</p><p>76. כסייפה</p><p>77. ערד</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-4oylKXGOH6E/YcMZQ9r0uLI/AAAAAAACS-4/ZP5Yv9QK7YMQTxRoTZ2PIWFt2py56ol7QCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="200" data-original-width="270" height="237" src="https://lh3.googleusercontent.com/-4oylKXGOH6E/YcMZQ9r0uLI/AAAAAAACS-4/ZP5Yv9QK7YMQTxRoTZ2PIWFt2py56ol7QCNcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><u>ג. תחנה חדשה בבאר שבע</u><p></p><p>מתוכננת תחנה מצפון לתחנת באר שבע צפון הנוכחית. כרגע זה נראה מופרך אבל באר שבע עתידה להכפיל את עצמה ולהגיע ל-400 אלף תושבים, חלק מהפיתוח הזה הוא בהרחבת שכונת רמות עד צומת גורל (התחנה כנראה תהיה דרומה יותר קרובה לכניסה לעיר הנוכחית). גם בצידו השני של כביש 40 מתוכננת הרחבת העיר צפונה לרבות בית חולים חדש על שם שמעון פרס באזור האצטדיון. אז בראיה לעתיד היא קצת יותר הגיונית. קראתי לה רמות כי אני לא מכיר שם רשמי אחר.</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-PLeYjOlL78I/YcwYeDL1UjI/AAAAAAACTFE/h77L_gwWvqcEgtwxaSWCnzSyUFfQcMmVACNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="244" data-original-width="362" height="216" src="https://lh3.googleusercontent.com/-PLeYjOlL78I/YcwYeDL1UjI/AAAAAAACTFE/h77L_gwWvqcEgtwxaSWCnzSyUFfQcMmVACNcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br />78. באר שבע רמות<p></p><p><span>עוד בבאר שבע קיימת תוכנית עקרונית למסילה דרומה מבאר שבע אל עיר הבה"דים (עד נאות חובב כבר קיים כמסילת משא) וממנה מזרחה אל פתחת ניצנה ומשם בלילה לקהיר, אבל למיטב הבנתי היא לא חלק מהתוכנית הנוכחית של הרכבת ולא הכנסתי אותה.</span></p><p><u>ד. שלוחת ותחנת ליקית</u></p><p>סמוך לצומת שוקת צה"ל בונה עיר קטנה שנקראת קרית המודיעין או בסיס ליקית. </p><p>מאחר ורבים מהמשרתים בה כנראה יגורו במרכז ויסעו אליה מדי יום, <a href="https://www.gov.il/he/departments/news/likit_train" target="_blank">היא תקבל מסילה ותחנה</a>. בנוסף אמורה להיבנות רכבת קלה (או <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/06/art.html">משהו בסגנון</a>) בינה לבין באר שבע. זה אמור להראות ככה:</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-BdUUWy9Ng-o/YcQhMjcb-DI/AAAAAAACS_4/2uqQAz5NVGcbGGw8o5IbjR-1wojraNenACNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="602" data-original-width="900" height="214" src="https://lh3.googleusercontent.com/-BdUUWy9Ng-o/YcQhMjcb-DI/AAAAAAACS_4/2uqQAz5NVGcbGGw8o5IbjR-1wojraNenACNcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div>הצבא לוחץ חזק לתת מענה איכותי לחיילים מהמרכז שכיום משרתים בגלילות ליד הבית, לכן בניגוד לשאר התחנות בדרום לזו יש סיכויי היתכנות בזמן הקצר מאד גבוהים.<br /><br /><p></p><p>79. ליקית</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ycZcbKoC2GM/YcMcOC9vZBI/AAAAAAACS_A/0KBtqienmGszjcvkBxbV9LK0VHH5o4A-wCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="91" data-original-width="262" height="111" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ycZcbKoC2GM/YcMcOC9vZBI/AAAAAAACS_A/0KBtqienmGszjcvkBxbV9LK0VHH5o4A-wCNcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><div>זה המקום לדבר על החלטה עיצובית שלי להפרדה בין רכבות מהירות החולפות בתחנה בלי לעצור בה לבין רכבות העוצרות בתחנה. במקום סימון נקודת עצירה על כל קו עשיתי "תחנה גדולה" שיכולה להכיל כמה קווים, אבל אם יש קו מהיר הוא יעבור בצידה ולא בתוכה.</div><div><br /></div><div><u><br /></u></div><div><u>ה. תחנות חדשות באשקלון צפון וקרית גת צפון</u></div><div>בין באר שבע לאשקלון ובין באר שבע לקרית גת לא מתוכננות תחנות חדשות למיטב ידיעתי, אבל אחר כך זה משתנה.</div><div>שתי הערים צפויות לגדול מאד במספר התושבים (למעשה זה כבר קורה) ולכן בשתיהן מתוכננות שתי תחנות רכבת חדשות על המסילה הקיימת.</div><div>באשקלון מתוכננת הזזה של התחנה הקיימת דרומה אל רחוב בן גוריון והקמת תחנה חדשה צפונית יותר, בקרית גת מתוכננת תחנה חדשה שתשרת את רובע כרמי גת.</div><div>עוד באזור מתוכננת הכפלת מסילת חלץ והבאתה לרמה שתאפשר עקרונית גם רכבות נוסעים ולא רק משא כמו היום, אבל לא מתוכננות למיטב ידיעתי תחנות חדשות לאורכה. מובן שככל שתתממש הרחבת קרית גת מערבה זה עשוי להשתנות. בינתיים אפילו לא טרחתי לסמן אותו כמסילה חדשה עד שלא יתבהר אם יהיו בה גם רכבות נוסעים.</div><div><br /></div><div>יכול להיות שחלק מכם תוהים עכשיו איפה מסילת ארז ותחנת ארז? החלטתי שלא לעסוק כרגע במדע בדיוני ולא לסמן את התחנות שקשורות ל"מעבר הבטוח" או להסעת פועלים פלסטינים מעזה. לזה צריך לחכות ממשלה או שתיים או נצח.</div><div><br /></div><div>80. אשקלון צפון</div><div>81. כרמי גת</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-UjeIDzmJWWk/YcMgmvrXf0I/AAAAAAACS_Q/jUiW8iY6a147YwBH1F4WjMWSF_JKD7aJwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="432" data-original-width="785" height="220" src="https://lh3.googleusercontent.com/-UjeIDzmJWWk/YcMgmvrXf0I/AAAAAAACS_Q/jUiW8iY6a147YwBH1F4WjMWSF_JKD7aJwCNcBGAsYHQ/w400-h220/image.png" width="400" /></a></div><br />ו. מסילת כביש 7 (גדרה).</div><div>ראשית מה שנכון לאשקלון וקרית גת נכון גם לאשדוד, מתוכננת תחנה צפונית באשדוד, סמוך לניר גלים,</div><div><br /></div><div>שנית המסילה החדשה המתוכננת מיועדת בעיקר למטענים, היא תכלול אפשרות להגיע מהנמל דרכה למסילת באר שבע-לוד ולהמשיך למסילה המזרחית באמצעות תוואי חודש "עוקף רמלה-לוד" שיהיה גם מהיר ויאפשר לרכבות מהירות מב"ש להגיע בקלות לנתב"ג (הפרויקט כולל גם את הכפלת תחנת נתב"ג) ומשם לתל אביב ויאפשר לרכבות המשא מנמל אשדוד לצאת מהאזור העמוס כמה שיותר מהר אל המסילה המזרחית שנקראת גם "כביש 6 של המסילות". הפרויקט כולו ייראה ככה:</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ABUP-IM0fHU/YcQjYLIclCI/AAAAAAACTAA/BlU24xR6GTswdZeu79_5flSUD2NEr-RqgCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="678" data-original-width="625" height="400" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ABUP-IM0fHU/YcQjYLIclCI/AAAAAAACTAA/BlU24xR6GTswdZeu79_5flSUD2NEr-RqgCNcBGAsYHQ/w368-h400/image.png" width="368" /></a></div><br />בניגוד למסילת חלץ, המסילה הזו אמורה לכלול גם תחנת נוסעים בגדרה ולכן בוודאות גם שירות נוסעים, כנראה קו אשדוד-ירושלים. כמו-כן, גם בניגוד למסילות החדשות שהצגתי עד עכשיו, זו מוגדרת מסילה בעדיפות גבוהה כך שלא אתפלא אם לאחר האישור של תת"ל 65 (ריבוע מסילות החוף) <a href="https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%B4%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3/" target="_blank">שאושר לא מזמן בועדות התכנון</a>, נתבשר על אישור התוכנית הזאת לקראת ביצוע.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-Avxw7WL45kM/YcQm4EeiF5I/AAAAAAACTAI/CFZwAbllqb8rqg4P7QqtonOYjZ_zyY2ngCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="148" data-original-width="540" height="110" src="https://lh3.googleusercontent.com/-Avxw7WL45kM/YcQm4EeiF5I/AAAAAAACTAI/CFZwAbllqb8rqg4P7QqtonOYjZ_zyY2ngCNcBGAsYHQ/w400-h110/image.png" width="400" /></a></div>פה תראו עוד החלטה עיצובית שלי, לשים במצב קיים את הקו המהיר מאשדוד לשרון (במפת רכבת ישראל לא שמו אותו). זה בטח יסבך אותי בהמשך....</div><div><br /></div><div>82. אשדוד צפון</div><div>83. גדרה<br /><br /></div><div><u>ז. דרום גוש דן ומסילת 431</u></div><div>נתחיל מזה שגם רחובות עתידה מתישהו לקבל תחנה נוספת, בין תחנת רחובות לתחנת יבנה מזרח, שתיקרא כנראה רחובות-ששת הימים. </div><div>נמשיך לתחנה נוספת שראיתי <a href="https://www.acb.org.il/wp-content/uploads/2018/01/%20%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf" target="_blank">במצגת של רכבת ישראל</a> בשם גן-רווה-חולות על המסילה הקיימת בין יבנה מערב ליבנה מזרח. שעד עכשיו לא שמעתי עליה כלום.</div><div>אבל האירוע האמיתי בדרום גוש דן הוא פתיחת מסילת כביש 431 (שורק-ענבה) שעתידה לחבר את ראשון לציון עם מודיעין וירושלים, לייצר גם אפשרות לטבעת דרומית וגם לשמש את החוליה החסרה שתאפשר לרכבות מבאר שבע להתחבר, דרך מסילת עוקף רמלה גם ל-A1 לכיוון ירושלים. הפרויקט הזה נמצא בעבודות וייחנך איפשהו בחצי השני של העשור (2026?) וכולל תחנה חדשה במעוין שורק, את תחנת הראשונים ותחנה חדשה סמוך לקרית האמנים ברמלה.</div><div>עוד בדרום רמלה עתידה לקבל תחנה נוספת סמוך למחנה רחבעם - פיקוד העורף אליו גם עובר הבקו"ם וסמוך לאזור התעשיה רג"ם, שם גם יוקם מרכז תפעולי גדול לרכבת. בקיצור שמחה וששון. ורק אתמול התפרסמה כתבה על מרכז תעסוקה חדש ו<a href="https://www.ice.co.il/realestate/news/article/838709" target="_blank">תחנת רכבת חדשה באזור תל גזר על המסילה הזו.</a>.. שבמצגת של רכבת ישראל נקראת דווקא "מצליח צפון", על שם כל פרויקט המסילה העוקפת של רמלה-לוד.</div><div>לתחנות שכבר בביצוע נתתי ייצוג גרפי קצת שונה (אפור מלא) ולתחנת ראשונים הקיימת אך המושבתת נתתי ייצוג של אפור מלא כהה. שימו לב שהמסילה החדשה והקו הראשי המתוכנן עליה לא קשורים למסילה של באר רחובות-באר יעקב ולא למסילות הקיימות מבאר שבע צפונה, אם כי כמובן יהיו כמה קשתות היכן שאפשר.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-BULJAiB4j28/YcwaBJCVNgI/AAAAAAACTFM/ZjWJ-MlweM4BrrbHwvRZH6JaboUR6KipACNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="298" data-original-width="828" height="144" src="https://lh3.googleusercontent.com/-BULJAiB4j28/YcwaBJCVNgI/AAAAAAACTFM/ZjWJ-MlweM4BrrbHwvRZH6JaboUR6KipACNcBGAsYHQ/w400-h144/image.png" width="400" /></a></div><br /><br /></div><br /><br /></div>84. גן רווה-חולות</div><div>85. רחובות ששת הימים</div><div>86. רשל"צ מעוין שורק</div><div>87. רמלה דומה</div><div>88. רמלה מחנה רחבעם</div><div>89. גזר (מצליח צפון)<br /><br /></div><div><u>ח. הלולאה הירושלמית</u></div><div>הקו לירושלים תוכנן מראש כך שאפשר יהיה להאריך אותו הלאה, זו הסיבה שבתחנת נבון בקצה הרציפים יש קיר וחייבים לעבור מלמעלה כדי לעבור לרציף אחר. התוכניות מתגבשות לאיטם אבל יש איתור טוב לשטח שבו אפשר לעשות פיר כניסה אימתני (אם כי כנראה קצת פחות עמוק מפיר האומה) באזור הדוידקה, ואני מקווה שיהיה גם פיר אלכסוני לכיוון קינג ג'ורג' שיאפשר מעבר נוח לקו הכחול של הרק"ל.</div><div><br /></div><div>בהמשך מתוכננת תחנה תת קרקעית במיקום הכי טבעי לרכבת, מתחת לתחנה ההסטורית של החאן, אם כי יש דיון אם זה מיקום נכון או שמא בצומת אורנים קרוב לתלפיות נכון יותר. דווקא תחנה ממש סמוך לאומן 17 לא מתוכננת... הרכבת חולפת מתחת לפארק המסילה אל מלחה וגן החיות (שמאחר והן סגורות עד להודעה חדשה סימנתי אותן גם באפור כהה) ואולי חזרה לבית שמש, למה אולי?, כי יש דיברורים גם על הפיכת המסילה היפה ביותר בישראל למסילת רק"ל בינעירונית (טראם-טריין) ששתטייל בבית שמש, תטפס דרכה לירושלים ותתחבר למסילות הרק"ל שנבנות בבירה כדי להביא את הנוסעים הרבים מבית שמש ליעדם העיקרי בצפון ירושלים. </div><div>היו דיבורים על תחנה מתחת לכותל, בשאטל כלשהו שיתפצל מהמסילה התת קרקעית אבל לדעתי זה דיבורים בעלמא אז לא סימנתי תחנה בכותל. הקישור ההגיוני יותר לכותל יתבצע כנראה באמצעות מעבר ברחוב יפו ל"קו הזהב".</div><div><br /></div><div>הוספתי את המסילה הקיימת מרמלה לבית שמש שלמיטב ידיעתי לא מתוכננות תחנות חדשות לאורכה, אבל כן יש תכנון לתחנה חדשה במרכז בית שמש החדש (בין רמה א' לרמה ג'). זו תחנה בסימן שאלה כי אם תיבחר טכנולוגיית הטראם-טריין כנראה לא תיבנה תחנת רכבת כבדה במרכז בית שמש. </div><div>שימו לב שלא הכנסתי את קו בית שמש-מלחה כקו פעיל אלא עתידי מאחר שלמיטב ידיעתי הוא מבוטל עד להודעה חדשה.<br /><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-8O2C4w7eiqM/YcSNWaDCRxI/AAAAAAACTAw/rYkYTJ5kw4wwtpElVswezCQi-dAiAUdQwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="501" data-original-width="537" height="374" src="https://lh3.googleusercontent.com/-8O2C4w7eiqM/YcSNWaDCRxI/AAAAAAACTAw/rYkYTJ5kw4wwtpElVswezCQi-dAiAUdQwCNcBGAsYHQ/w400-h374/image.png" width="400" /></a></div>90. בית שמש מרכז<br />91. ירושלים הדוידקה</div><div>92. ירושלים החאן (או האורנים)</div><div><br /></div><div>וססייקליטט שאל בתגובה שאלה נכונה, איך זה שלא מתוכננת תחנת רכבת בתלפיות ליד האומן? זה ממש מתבקש.</div><div><br /></div><div><u>ט. שלוחת מודיעין</u></div><div>גם תחנת מודיעין מרכז תוכננה מראש כתחנה שניתן להאריכה בקלות הלאה. מתוכננת תחנה נוספת בצומת שילת ויש דיברים גם על תחנה מאד הגיונית במודיעין עילית. שכרגע לא מתקדמים כי לא בטוח שלמדינת ישראל יש את הגב הפוליטי העולמי להכריז על תחנת רכבת חדשה מחוץ לקו הירוק. אבל בגלל שהיא כל כך הגיונית (עיר של 70,000 תושבים חרדים שתגדל ל-120,000) ותספק שירות מאד נדרש לירושלים, סימנתי אותה.</div><div>את השירות לירושלים דרך קשת מודיעין סימנתי כבר עכשיו כי הוא אמור להיפתח ממש בקרוב.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ZL2Psl4_jBY/YcgW4lQly7I/AAAAAAACTBQ/jH5gqG0jlngvnA4VedR1_HLOcNFCuWKXwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="346" data-original-width="188" height="400" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ZL2Psl4_jBY/YcgW4lQly7I/AAAAAAACTBQ/jH5gqG0jlngvnA4VedR1_HLOcNFCuWKXwCNcBGAsYHQ/w217-h400/image.png" width="217" /></a></div>93. שילת</div><div>94. מודיעין עילית<br /><br /></div><div><u>י. תל אביב ולולאת השרון</u></div><div>אנחנו זונחים שניה את פורמט הדרום-צפון כי למסילה המזרחית אקדיש פסקה משלה רק אחרי שאעבור את חדרה.</div><div>קראתי איפשהו שמתוכננת תחנת רכבת בכביש 1 ממול למועצה המקומית אזור, אבל לא מצאתי לכך כרגע סימוכין. בכל מקרה סימנתי אותה.</div><div>יש דיבורים על החלפת תחנת כפר חב"ד בתחנה בחניון שפירים אבל לא על גם וגם, אז השארתי כרגע את כפר חב"ד במקומה.</div><div>בתל אביב מתוכננת כבר שנים תחנה ביצחק שדה, בין ההגנה לשלום. היא תחכה לחישמול מלא של כלל הרשת ולמיטב ידיעתי לא כלולה בפרויקט ריבוע המסילות (תעדכנו אם אתם יודעים אחרת). אז אולי היא תקום במסגרת פרויקט המסילה החמישית והשישית ואולי היא לא תקום לעולם.</div><div>ברמת השרון מתוכננות שתי תחנות, גלילות דרום שתקום על קו הגבול בין תל אביב לרמת השרון בין מחלף קרן קיימת לכביש 5 ותשרת את השכונות שייבנו שם, ואולי יותר חשוב, אמורה גם להתחבר לקו M1 ולקו M3 להאב תחבורתי מטורף, וגלילות צפון (שתקבל את השם העממי סינמה סיטי) שאמורה בעיקר לשרת את אזור התעסוקה שרמת השרון כבר בונה באזור חניון סינמה סיטי. </div><div>שאר הלולאה למעשה כבר בנוי, אם כי תפעולית היא לא סגורה ואולי לא תיסגר לעולם (יש שמועות שעם פתיחת המסילה המזרחית ייזנח קונספט הלולאה לחלוטין לטובת תוכנית תפעולית אחרת).</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-iBqw7_kEHqM/YcglmKOeDuI/AAAAAAACTBY/himQwvZWFO81aSazS-X0V4AQUzFhaQIEwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="734" data-original-width="679" height="400" src="https://lh3.googleusercontent.com/-iBqw7_kEHqM/YcglmKOeDuI/AAAAAAACTBY/himQwvZWFO81aSazS-X0V4AQUzFhaQIEwCNcBGAsYHQ/w370-h400/image.png" width="370" /></a></div><br />95. אזור</div><div>96. יצחק שדה</div><div>97. גלילות דרום</div><div>98. גלילות צפון.</div><div><br /><u>יא. ממשיכים צפונה לבנימינה</u></div><div>לאורך קו החוף אחרי הרצליה מתוכננות למיטב ידיעתי עוד שלוש תחנות חדשות, שפיים, ששמור לה מקום ליד חניון החנה וסע הענק שנבנה שם עבור הנתיב המהיר (אבל היא לא כלולה בפרויקט, כלומר ייתכן ולא תקום בסוף), נתניה מכללות, שעיריית נתניה דוחפת להקים בין ספיר לבין נתניה מרכז. ותחנה שמקדם תעשיון חפר מדרום לתחנת חדרה מערב, כי כל תעשיון צריך תחנה... התחילו גם דיבורים על תחנה נוספת בצפון נתניה אבל אני לא חושב שהם התקדמו, <span style="color: red;">נזכור אותה אם לא נגיע ל-120,</span></div><div>מבחינת התוכנית התפעולית זה מתחיל להיות מאתגר להציג מה עוצר בתחנה ומה מדלג. הקו ממודיעין לנהריה הוא היחיד שמדלג על הרצליה כשכל השאר בלו"ז הנוכחי עוצרים בה, בכך הרצליה משתדרגת לרמה הצפונית של תחנת לוד כתחנה מעבר חשובה ברשת של מרכז הארץ. קו כרמיאל עוצר בחדרה אך מדלג על בנימינה, הקו ממודיעין לנהריה עוצר בבנימינה אך מדלג על חדרה ואילו הקו המהיר מבאר שבע מדלג על שתיהן... מקווה שיצא ברור.</div><div>במסגרת תת"ל 65 של ריבוע מסילות החוף, תחנת בנימינה אמורה לזוז מערבה ולהתמקם בין בנימינה לאור עקיבא ליד כביש 4. לא ספרתי אותה כחדשה כי למיטב הבנתי בנימינה הקיימת תתבטל, אבל אולי אתבדה.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-R_AG1Cqonjs/Ycg2mhvjenI/AAAAAAACTBo/3RkAaGQ67-UfwXuWtzh0D3v0WV_SSjtCACNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="688" data-original-width="418" height="640" src="https://lh3.googleusercontent.com/-R_AG1Cqonjs/Ycg2mhvjenI/AAAAAAACTBo/3RkAaGQ67-UfwXuWtzh0D3v0WV_SSjtCACNcBGAsYHQ/w389-h640/image.png" width="389" /></a></div><br />99. שפיים</div><div>100. נתניה - מכללות</div><div>101. תעשיון חפר<br /><br /></div><div><u>י"ב - המסילה המזרחית</u></div><div><br />המסילה בבניה ולא פחות מ-9 תחנות רכבת הוכרזו לאורכה, כך שאנחנו מתקרבים למטרה. אבל האוצר סירב להעביר תקציב לכל כך הרבה תחנות על אף הבטחותיו של ישראל כ"ץ, וכנראה יוקמו בשלב הראשון רק 3. אני אסמן את כולן, אבל את אלה שקיבלו אישור להקמה במסגרת הפרויקט אסמן באפור מלא לביצוע. תעופה (אירפורט סיטי),, אלעד, וטירה-כוכב יאיר. השאר נכנסו למגירה אבל אולי מתישהו יוקמו.</div><div>אם מישהו תוהה למה נדרשת מסילה ללא תחנות? הרי שמלכתחילה היא יועדה בעיקר לשפר את ביצועי חטיבת המשא של רכבת ישראל, ולפנות זמן מסילה שמוקדש למשא במסילות החוף, ואולי גם לאפשר רכבות מהירות מחיפה לבאר שבע שלא דרך תל אביב בימי החיילים העמוסים. התחנות הרבות שסומנו לאורכה הן בעיקר תוצר של גזירת דיבידנדים פוליטיים.</div><div>ובכל זאת אני מהמר שתחנת ראש העין דרום קום תוקם וכך גם תחנת חדרה מזרח. לגבי אחיטוב, כפר סבא מזרח ולוד צפון אני ממש לא בטוח שהן יקומו מתישהו. בתגובות כתב לי מישהו שבוחנים תחנה באזור בת חפר-כפר יונה שלא הכרתי אז הכנסתי גם אותה. היא לפחות הגיונית.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-XphZiYYx0bM/YdamVs3exfI/AAAAAAACTIk/j7qqlxDEohYF3a8lMSniqQmeD9CaKFhGACNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="713" data-original-width="491" height="640" src="https://lh3.googleusercontent.com/-XphZiYYx0bM/YdamVs3exfI/AAAAAAACTIk/j7qqlxDEohYF3a8lMSniqQmeD9CaKFhGACNcBGAsYHQ/w440-h640/image.png" width="440" /></a></div><br /><br /></div><br />102. לוד צפון</div><div>103. תעופה</div><div>104. אלעד</div><div>105. ראש העין דרום</div><div>106. כפר סבא מזרח</div><div>107. טירה-כוכב יאיר</div><div>108. טייבה-קלנסווה</div><div>109. בת חפר-כפר יונה</div><div>110. אחיטוב (כנראה אם באקה-ג'ת ובת חפר יוקמו תוקם אחיטוב לא תוקם, הן ממש קרובות)</div><div>111. חדרה מזרח</div><div><br /></div><div><u>י"ג הי צפונה לחיפה</u></div><div>בין בנימינה לחיפה מתוכננות שתי תחנות חדשות למיטב ידיעתי - זכרון יעקב וטירת כרמל</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ISHPmYMsMrI/YchIkRXNdWI/AAAAAAACTB4/njT9Qp_zjEYo3skY2zmrUjihNyM23ZeYQCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="234" data-original-width="224" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ISHPmYMsMrI/YchIkRXNdWI/AAAAAAACTB4/njT9Qp_zjEYo3skY2zmrUjihNyM23ZeYQCNcBGAsYHQ/image.png" width="230" /></a></div>112. זכרון יעקב</div><div>113. טירת כרמל<br /><br /></div><div>י"ד - רכבת העמק</div><div>לאורך רכבת העמק לא הוקמו שתי תחנות שנשמר להן מקום בתכנון הראשוני. נשר ותל יוסף (ליד עין חרוד ומוסדות מועצה אזורית גלבוע). הן לא נמצאות גבוה ברשימה להקמה, לפחות כל עוד יש שם מסילה יחידה ורכבת לא תדירה.</div><div>וגם בדיונים על שדה תעופה ברמת דוד תמיד אמרו שתהיה שם גם תחנה, אז למרות שהשרה אמרה שהיא מקפיאה את הרעיון, שמתי אותה.</div><div>ואם כבר אני מציג את תחנות חיפה, אזכיר שחיפה מרכז השמונה אמורה לזוז קצת לכיוון קרית הממשלה ותחנת בת גלים אמורה לזוז קצת דרומה לכיוון שכונת המגורים, במסגרת תת"ל 65 צפון - שיקוע מסילות חיפה.</div><div><br /></div><div>114. שדה תעופה רמת דוד</div><div>115. נשר</div><div>116. תל יוסף</div><div><br /></div><div>בתגובות כתבו לי שהמסילה המתוכננת לכיוון ירדן מבית שאן כנראה מתוכננת בסטנדרט שיאפשר גם רכבות נוסעים, אבל אני לא רואה באופק הקמת תחנה צמוד לגבול, אז לא הכנסתי אותה.</div><div><br /></div><div><u>ט"ו - מסילת מנשה</u></div><div>חוזרים קצת דרומה לראות את המסילה שמחברת בין המסילה המזרחית למסילת העמק.</div><div><br /></div><div>לאחרונה התבשרנו שהשרה תומכת בתחנה בבאקה ג'ת, שעשויה להחליף את תחנת אחיטוב גם אם האופק שלה רחוק יותר.</div><div>חריש מפעילה לחץ על הסטת המסילה לשטחה מה ששם את כל העסק באי ודאות, אבל תהיה תחנה או בחריש או מתחתיה, ותחנה נוספת כנראה באזור השטוח יחסית של ואדי ערה (אזור ערערה-כפר-קרע). באזור ההררי של אום אל פאחם כנראה לא ניתן לבנות תחנה בתקציב סביר בשל העומק הנדרש לתחנה.</div><div>גם מטרת המסילה הזו היא קודם כל משא, להקל על הרכבות המקשרות לנמל חיפה לנסוע דרומה בלי לעבור במסילות העמוסות ביותר ולאפשר לתעשיה בגליל להגיע בקלות לנמל אשדוד או למרכז. ולכן התחנות לאורכה נתפסות יותר כעלה תאנה מאשר משהו שממש צריך אותו. תושבי עפולה שמייחלים לרכבת מהירה לתל אביב ותושבי חריש שמייחלים לרכבת כלשהי לא ממש זורמים עם השוליות הזו. זו גם הסיבה העיקרית שהמסילה הוסטה ממרכז ואדי ערה אל גבעות מנשה באופן שיאפשר בנייה ללא מינהור מסיבי שיכביד על היכולת של הסעת רכבות חומרים מסוכנים במסילה זו.</div><div><br /></div><div>117. באקה ג'ת<br />118. עירון או חריש</div><div>119. ערערה.<br /><p></p><p></p><u>ט"ז מסילת טבריה</u><p></p></div></div><div>המסילה תתפצל לכיוון טבריה איפשהו בין מגדל העמק לעפולה, כך שלא תהיה רכבת ישירה מטבריה לעפולה. היא תכלול שלוש תחנות חדשות בכפר תבור, בצומת גולני ובטבריה למעלה (צומת פוריה). היא עוד ממש רחוקה לביצוע.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">-</div>120. כפר תבור</div><div>121. צומת גולני</div><div>122. טבריה</div><div><br /></div><div>מתוכנן פיצול נוסף באזור יגור צפונה בציר מקביל לציר החוף עד שלומי ומשם לחומוס בבירות, למיטב הבנתי היא לא בתוכנית הנוכחית אז לא הכנסתי אותה (מה גם ששכבר עברנו את יעד ה-120). בניגוד למסילת ניצנה ומסילות ארז, תרקומיא ושער אפריים שלא הכנסתי, למסילה הזו יש עוד שימושים חוץ מקישור למדינה שכנה ולכן אולי יבוא יום והיא כן תקום גם אם לא תגיע עד לביירות...</div><div><br /></div><div>והנה מפה שמאחדת את מסילת העמק, מסילת מנשה ומסילת טבריה.</div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-MPXD9wA2alU/YcxjVW97KeI/AAAAAAACTFc/550TBKhC4VY0z1wNxU1J_-imkQuYhNzwwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="502" data-original-width="1008" height="318" src="https://lh3.googleusercontent.com/-MPXD9wA2alU/YcxjVW97KeI/AAAAAAACTFc/550TBKhC4VY0z1wNxU1J_-imkQuYhNzwwCNcBGAsYHQ/w640-h318/image.png" width="640" /></a></div>הגענו ליותר מ-120 תחנות אבל המדינה עוד לא נגמרה...</div><div><br /></div><div><u>י"ז - היי צפונה לנהריה וכרמיאל</u></div><div>מגיעים לקצה הרשת הקיימת, מתוכננת תחנה חדשה באזור כורדני שאולי תהפוך ל"מרכזית הקריות" ומתוכננת תחנה חדשה סמוך לעיר הערבית החדשה טנטור (שאולי תהיה רק הרחבה משמעותית של ג'דיידה מכר הקיימת ואולי תהיה עיר עצמאית). </div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-qz43iRHR5q0/YcnOAdjA0eI/AAAAAAACTDo/aCksYe_4sugK7Gvtrhel0tDnl7iCfu7MgCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="597" data-original-width="740" height="323" src="https://lh3.googleusercontent.com/-qz43iRHR5q0/YcnOAdjA0eI/AAAAAAACTDo/aCksYe_4sugK7Gvtrhel0tDnl7iCfu7MgCNcBGAsYHQ/w400-h323/image.png" width="400" /></a></div><div>123. סביוני ים (כורדני)</div><div>124. טנטור - ג'דיידה-מכר</div><div><br /></div><br /><u>י"ח - המסילה לקרית שמונה</u></div><div>הגענו לקצה הרשת. כנראה לכרמיאל תקום עוד תחנה במזרחה שעדיפה על הפגיעה בנוף הצפויה בתחנת "צומת שבע - מירון-חנניה", כלומר היא תחליפית לה. בנוסף תקום תחנה בחצור הגלילית ובקרית שמונה, ונשמר מקום גם לתחנה עתידית אפשרית בצומת כ"ח שלא אמורה לקום בשלב הראשון.</div><div><br /></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-Ps5dZRrBKWA/YcnPldDRqsI/AAAAAAACTDw/bUViqDtFpmIsLaBt3NJGzwusyfyNzeU6QCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="459" data-original-width="410" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-Ps5dZRrBKWA/YcnPldDRqsI/AAAAAAACTDw/bUViqDtFpmIsLaBt3NJGzwusyfyNzeU6QCNcBGAsYHQ/image.png" width="214" /></a></div><div>125. כרמיאל מזרח</div><div>126. חצור הגלילית</div><div>127. צומת כ"ח</div><div>128. קרית שמונה.</div><div><br /></div><div><br /></div>הגיע הזמן לסכם ולראות את הכל ממעוף הציפור. הגענו לקצת מעל 120 תחנות, 128 ליתר דיוק, כך שכנראה יש לפחות שמונה תחנות שלעולם לא ייבנו מתוך הרשימה (או לפחות לא עד 2040). מעניין איזה? 5 מתוכן בלבד כרגע בפרויקט שכבר נמצא בביצוע (מעוין שורק, רמלה דרום, תעופה, אלעד וכוכב יאיר טירה). יש לי תחושה שעד 2040 נראה אולי רבע מהרשימה מתממש. עוד 14-15 תחנות "בלבד". אבל אולי אני פסימי ונראה תנופה שבסופה ייבנו חצי מהתחנות המתוכננות קמות - 30 זה ממש מכובד. זה הגדלה של כמות התחנות בהיקף של קרוב ל-150 אחוז.</div><div><br /></div><div>האם שכחתי משהו? כיתבו לי בתגובות</div><div><br /></div><div>השלב האחרון במשימה הוא לבצע התאמות לגיאוגרפיה האמיתית של מדינת ישראל. לא נגעתי כמעט בצפון דרום כי המפה גם ככה ארוכה, והשארתי את קו אילת וקו קרית שמונה סכמטיים לחלוטין, אבל כן תיקנתי קצת את כל המזרח מערב, כך שבית שאן לדוגמה תופיעה במרחקה ה"אמיתי" ממסילות החוף. זה כמובן יצר עיוותים אחרים (מסילת ערד נראית ארוכה יותר ממסילת אילת) אבל מאחר והמטרה הגרפית בסוף היא גם מפה שנכנסת לדף A4 או קרוב לכך, הנחתי שהעיוות הזה במסילה שלא תיבנה בקרוב יתקבל בהבנה... אזור המרכז כמובן הכי פחות "נכון" גיאוגרפית כי שם יש הכי הרבה אילוצים גרפיים.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiuklTAi86SlDTxj096czZ42Ow7IdGSeeeq3z5fOwlBHFL4kHPqMFPxqeD9PgWEe3qlxTOmg0sjMG6y-zyjm4ehVNasWV-z4WY7Qqj5fgRY0rlilQTZQW_9sqUZKkT14judVg7cqnfMx81N-GsXjG_n7lyTbBUN6XsOZe9OrhJ4WOZwtgBrOciK7QxR=s3171" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="3171" data-original-width="1374" height="1415" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiuklTAi86SlDTxj096czZ42Ow7IdGSeeeq3z5fOwlBHFL4kHPqMFPxqeD9PgWEe3qlxTOmg0sjMG6y-zyjm4ehVNasWV-z4WY7Qqj5fgRY0rlilQTZQW_9sqUZKkT14judVg7cqnfMx81N-GsXjG_n7lyTbBUN6XsOZe9OrhJ4WOZwtgBrOciK7QxR=w613-h1415" width="613" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><div><br /></div><br /><div><br /></div><div><br /><br /></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com37tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-70332372200739198622021-12-15T00:54:00.003-08:002021-12-18T22:56:45.618-08:00חזון אפס תאונות דרכים - זה אפשרי<p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-02GjAS599gU/YbmnnxvB1rI/AAAAAAACS6Y/bGUnRM3bGQMnoz-PaOUcqoA_XfVT7wnNwCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="450" data-original-width="454" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-02GjAS599gU/YbmnnxvB1rI/AAAAAAACS6Y/bGUnRM3bGQMnoz-PaOUcqoA_XfVT7wnNwCNcBGAsYHQ/image.png" width="242" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">ב-2019, לפני שגעת הקורונה, באוסלו בירת נורבגיה, עיר "קטנה" של 620,000 תושבים, <a href="https://regulator.online/2020/04/15/oslozerofatalities/" target="_blank">נרשמו <b>אפס </b>הרוגים</a> בתאונות דרכים. </p><p style="text-align: justify;">בכך התממש לראשונה במלואו החזון שהתגבש לאיטו מסוף שנות ה-90 ושנקבע כיעד רשמי במהלך העשור הקודם בשוודיה, נורווגיה, ובמקומות נוספים שנקרא "חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים". כל מוות הוא מיותר ועל כל חיים צריך להילחם. כי אנשים שנפגעים בתאונות הם לא סטטיסטיקה, הם בשר דם. על הקונספט והתחלתו באיש אחד שסירב לקבל מוות כרע הכרחי תוכלו לקרוא <a href="https://davidstavrou.com/2018/03/23/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9B/" target="_blank">בפוסט המצוין הזה של דיוויד סטברו.</a></p><p style="text-align: justify;">כדי לעשות פוסט לא ארוך מדי על נושא מורכב אנחנו צריכים לקבל כמה אקסיומות כבסיס לדיון שעליהן לא ארחיב.</p><p style="text-align: justify;">1. מהירות הורגת. הפחתת מהירות מונעת חלק מתאונות הדרכים ומקטינה את קטלניותן של אחרות. וזה מוכח מחקרית.</p><p style="text-align: justify;">2. ב-70 השנים האחרונות ניתן דגש רב מדי על מהירות נסיעה של כלי רכב פרטיים. גם בתוך הערים וגם על חשבון (חייהם של) משתמשי דרך אחרים. כתבתי על זה לדוגמה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">כאן</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/08/blog-post.html" target="_blank">וכאן</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/blog-post_20.html" target="_blank">וכאן</a>, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/04/blog-post.html" target="_blank">וכאן </a>ובטח בעוד כמה מקומות בעבר. לכן כל שינוי הוא בעצם רק "העדפה מתקנת".</p><p style="text-align: justify;">3. בעיר, הבעיה העיקרית היא הקונפליקט בין הרכב הפרטי לבין משתמשי דרך אחרים (ולא, הקורקינטים לא מתקרבים אפילו לעשירית מרמת הקטלניות של רכבים פרטיים בערים). למעשה לפי הרלב"ד יותר מ-90% מההרוגים בערים הם משתמשים רכים. הגדלת בטיחותם של המשתמשים האחרים גם משפרת את העירוניות <b>ומצילה </b>שתי ציפורים בתהליך אחד ולכן פוסט זה יתמקד בערים, אם כי יש מה לומר גם בעד הקטנת מהירות בדרכים בינעירוניות להקטנת מספר ההרוגים שם.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>ה"שיטה" שקדמה לחזון אפס</u></b></p><p style="text-align: justify;">כדי להבין את חזון אפס צריך להבין את "השיטה" הנהוגה במקומות בהם הוא לא מיושם.</p><p style="text-align: justify;">א. יצירת תשתית שמקדשת מהירות של רכבים פרטיים. כן, כן, גם בתוך העיר, על ידי:</p><p style="text-align: justify;"></p><ul><li style="text-align: justify;">קביעת רף מקסימום מאד גבוה של 50 קמ"ש אם לא נאמר אחרת, בכל כבישי העיר.</li><li style="text-align: justify;">יצירת תשתית מיוחדת בתוך העיר שמותר בה לנסוע 70 קמ"ש שנקראת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/11/blog-post_11.html" target="_blank">דרכים עירוניות עורקיות</a>.</li><li style="text-align: justify;">יצירת כבישים רחבים מדי (ואחר כך תיקון במקומות מסוימים על ידי פסי האטה מעצבנים שהיו יכולים להימנע מראש).</li><li style="text-align: justify;">יצירת פניות ימינה חופשי רחבות, קמצנות בצמתים ובמעברי חציה ויצירת מערכת רמזורים שכל מהותה חסכון בזמן לנהגי הרכב הפרטי. גם במחיר הליכה לחצייה והמתנה ממושכת להולך הרגל.</li><li style="text-align: justify;">יצירת שימושי קרקע מופרדים שחובה להתנייד בהם עם רכב וכפועל יוצא גם יצירת היקף חניה מטורף בהיקפו.</li><li style="text-align: justify;">ריבוי יציאות מחניונים להקטנת זמן המתנה, אישור דה פקטו של חניה על המדרכה, הצרת מדרכות לאופן מגוחך איפה שזה קצת פוגע בזרימת התנועה ועוד ועוד "פתרונות" נקודתיים לרכב הפרטי.</li></ul><div style="text-align: justify;">ב. אחרי שיצרנו תשתית שמתעדפת את הרכב הפרטי, ההסתכלות על תאונות הדרכים שקרו במרחב המסוכן שיצרנו הפכה ל"סטטיסטיקה". נבנה תהליך לכאורה מסודר של זיהוי צמתים אדומים או רחובות אדומים באמצעות "איסוף דאטה" ויצירת "פתרונות" רק עבור מקומות אלה להקטנת התאונות שבדרך כלל הביאו להגבלה נוספת של הולך הרגל - גדרות על גבי גדרות, כדי שחלילה לא יחצה במקום אסור, ביטול מעברי חציה כדי שירגיש עבריין (ובמקריים נוראיים במיוחד החלפתם בגשר הולכי רגל), ולפעמים הוספת איזה שלט או איזה צהוב מהבהב כעלה תאנה. </div><div style="text-align: justify;">צמתים שבהם קרו תאונות בודדות תמיד תועדפו נמוך ולמעשה אף פעם לא טופלו, השיטה היתה. <b>בואו נחכה שהרבה אנשים ייהרגו ואז ננתח למה. </b>זה לא סביר בשום צורה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ג. שיטת החשיבה הגורפת היתה שבכל תאונה יש אשם, נהג שנסע מהר או הולך רגל שהתפרץ לכביש, התשתית שאיפשרה את הנסיעה המהירה, או שתימרצה את הולך הרגל לחצות במקום אסור הואשמה לעיתים רחוקות בלבד, ותוקנה לעיתים עוד יותר רחוקות. בגדול מתכנני התנועה לא ראו בעיה בכך שפה ושם מתים אנשים, <b>זה המחיר של ניידות, לא?</b></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הבאסה של מתכנני התנועה הישנים היתה שהולכי הרגל ורוכבי האופניים פשוט סירבו להיעלם ממרכזי הערים ולעבור לאוטו. הם ניסו בכל כוחם לסלק את הגורם המפריע והוא סירב להסתלק, והיום אנחנו מבינים שאותם מרכזי ערים עם הרבה הולכי רגל הם המקומות הטובים ביותר שיצרנו על פני הגלובוס. אז עכשיו אנחנו מנסים להעתיק את העקרונות שאיפשרו להולכי הרגל לשגשג למקומות אחרים. ממש היפוך מגמה וכמו כל היפוך מגמה, הוא קורה לאט באופן כואב. חזון אפס מכוון להאיץ אותו.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>חזון אפס ומה זה אומר</u></b></div><div style="text-align: justify;"><b><u><br /></u></b></div><div style="text-align: justify;">חזון אפס נשען גם על עיצוב עירוני מוקפד, גם על טכנולוגיה משופרת ברכבים עצמם וגם על חינוך לבטיחות ואכיפה מוגברים. בפוסט הזה אתמקד רק בעיצוב העירוני ברשותכם כי לדעתי הוא החשוב ביותר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>מה הכוונה בעיצוב עירוני מוקפד?</u></b></div><div style="text-align: justify;">עיצוב עירוני מקטין קונפליקטים. הרעיון הוא שלא מספיק לשים שלט. הרחוב צריך לשדר לנהג - אחי, אין מצב שאתה מצליח לנסוע כאן מהר. העיצוב העירוני החדש מפחית מהירות באופן מכוון, מגדיל את האופציות החוקיות של הולכי רגל ללכת במרחב ולחצות כבישים, נותן תשתית מופרדת היכן שצריך גם לאופניים כדי שלא ייאלצו לסכן הולכי רגל על המדרכה או להסתכן בעצמם על הכביש ומשתמש בכל אמצעי כדי להגיד לרכב הפרטי. אתה מסוכן ולכן אני מגביל אותך. סע בזהירות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">נקודה מאד חשובה בהקשר של העיצוב העירוני, הוא חייב להיות גורף, כדי לייצר שפה אחידה בכל העיר. אם החלטת ששבילי האופניים אדומים אז כולם צריכים להיות אדומים כדי שכל משתמשי הדרך יידעו מה הם חוצים בכל מקום בעיר, אם החלטת שאין יותר חצייה של רחוב דו כיווני ללא אי תנועה באמצע זה חייב להיות בכל מקום. שפה אחידה שמונעת הפתעות היא חלק מאד חשוב מהפחתת קונפליקטים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">היפוך השיטה אומר שלא מחכים לתאונה יותר. מתכננים רחובות וצמתים באופן מונע התאונות הכי טוב שאנחנו יכולים, מראש, ברור שיש סדרי עדיפויות כי אי אפשר להפוך את כל העיר בבת אחת, אבל אין רחוב ואין צומת שלא יטופל מתישהו. בצמתים רבים בהם עדיין אין סטטיסטיקה הכוונה "להקדים תרופה למכה". <b>טיפול מנע במקום ניתוח לאחר המוות.</b></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הסבר נוסף על עקרונות השיטה תוכלו לקרוא בפוסט המצוין <a href="https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D" target="_blank">באקו-ויקי</a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>מהי מהירות "נכונה" של כלי רכב פרטיים בעיר</u></b></p><p style="text-align: justify;">להלן המדד הישן שאתם מכירים טוב מכבישי ישראל</p><p style="text-align: justify;"></p><ul><li style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-wmx8jDY5-Rc/YbIRKUCY4GI/AAAAAAACS0E/SYBC1bWjaokP5INnJMvkHmOnnqz7GZ8PgCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="700" data-original-width="700" height="200" src="https://lh3.googleusercontent.com/-wmx8jDY5-Rc/YbIRKUCY4GI/AAAAAAACS0E/SYBC1bWjaokP5INnJMvkHmOnnqz7GZ8PgCNcBGAsYHQ/w200-h200/image.png" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><br /></td></tr></tbody></table>50 קמ"ש, זה מה שמותר לנסוע בכל רחובות העיר אלא אם כן נאמר אחרת.</li><li style="text-align: justify;">70 קמ"ש, זה מה שמותר לנסוע בדרכים עירוניות עורקיות, שמצויות בשפע מוגזם באזורים שנבנו משנות ה-90 והלאה (ואני ממש לא מדבר על דרך נמיר שהיא אולי היוצא מהכלל, אני מדבר על הרחובות הרחבים שמקיפים כל תת שכונה בראשון לציון מערב, באם המושבות או בכל מקום חדש אחר).</li><li style="text-align: justify;">30 קמ"ש, אזור מיתון תנועה, לרוב ברחובות כל כך קטנים שאין סיכוי שתצליחו להגיע לזה (אבל אם כן תגיעו אז אתם בגבולות החוק המתירני). המצחיק הוא שזו המצאה ממש חדשה מהשנים האחרונות ברחובות ארצנו והיא רק מוכיחה כמה אנחנו עדיין עסוקים בהבטחת המהירות של הרכב הפרטי במקום בהבטחת שלומם של משתמשי הדרך האחרים.</li><li style="text-align: justify;">זהו.</li></ul><div style="text-align: justify;">להלן המדד לפי חזון אפס.</div><div><ul><li style="text-align: justify;">50 קמ"ש, זה המקסימום שמותר בעיר, באותן דרכים עירוניות עורקיות שהיום מותר בהן 70 קמ"ש.</li><li style="text-align: justify;">30 קמ"ש בכל שאר העיר, אלא אם כן נאמר אחרת (דמיינו 30 קמ"ש באבן גבירול, לא נורא כל כך, נכון?)</li><li style="text-align: justify;">20 קמ"ש באותם מקומות שהוגדרו עד היום כ-30 קמ"ש.</li><li style="text-align: justify;">10 קמ"ש באזורי קונפליקט ייחודיים עם משתמשי דרך אחרים, לדוגמה ברחובות שחוצים את מדרחוב לוינסקי מרובה הולכי הרגל.</li></ul></div><p></p><p></p><p></p><div style="text-align: justify;">אם אתם שואלים את עצמכם בתדהמה, מה יעזור שלט 50 קמ"ש בשדרות רוקח על הגשר מעל נמיר אתם צודקים. השלט לא מספיק, בדיוק כמו שהשלט של ה-70 קמ"ש לא מספיק כדי למנוע ממשוגעים לנסוע עליו ב-110 קמ"ש בלילה. לכן צריך שלל אמצעים שמקטינים מבחינה הנדסית את המהירות. לדוגמה הורדת הגשר לחלוטין, פתיחת צומת מלאה מכוכב הצפון לרוקח (כזו עם רמזורים, במקום גשר הולכי הרגל שמתוכנן שם), הצרת נתיבים שתפנה מקום לשבילי אופניים היכן שצריך ולהרחבת מדרכות במקומות אחרים ואולי לחניות לאורך המדרכה במקומות שקודם היה אסור, או שתילת עצים לצל להולכים וכו'. בנוסף צריך לשנות אותה מדרך לרחוב, כזה שמאפשר חזיתות לאורכו שיוצרות עניין, זה אולי ייקח זמן רב יותר לשנות אבל צריך שזה יהיה אפשרי. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p></p><div style="text-align: justify;">מה שחשוב לזכור הוא ששלט זה ממש לא מספיק, אנחנו לא ממש מסתכלים כל שנייה על מד המהירות וטוב שכך, אנחנו צריכים להסתכל על הדרך ולהתאים את הנהיגה שלנו למה שהכביש מאפשר. אם הוא צר ניסע באופן טבעי יותר לאט. ובונוס נוסף, אם הוא צר נצטרך פחות פסי האטה...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ולהרחבה מ"לא רק אופניים" רק מזהיר שהוא מדבר במיילים ולא בק"מ כשהוא מדבר על ארה"ב, והוא מסביר את הטמטום של קביעת המהירות המותרת עד כה.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/bglWCuCMSWc" width="320" youtube-src-id="bglWCuCMSWc"></iframe></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>אוקי הבנו, ניסע לאט, מה עוד?</u></b></div><p></p><p style="text-align: justify;">הרמוניה תפקודית - לרחוב יכולות להיות כמה וכמה מטרות, אך לא מומלץ שיהיו לו מטרות הסותרות זו את זו. אם זה רחוב מסחרי שמושך הרבה הולכי רגל, כדאי להקשות על תנועת רכבים חוצה מקצה לקצה. זה בדיוק מה שעשו בבוגרשוב שכבר אי אפשר פשוט לחצות איתו את העיר. הוא חד סיטרי מזרחה בחלק מהדרך וחד סטרי מערבה בחלק אחר. התוצאה - רחוב נעים יותר לכל הולכי הרגל ורוכבי האופניים שבו. רחובות לא נועדו סתם להעביר מכוניות, הם נועדו להביא בני אדם למחוז חפצם. אם מטרתך להגיע מקצה של עיר לקצה אחר שלה תיסע מסביב. זה גם פורמט של הפחתת מהירות הגעה מדלת לדלת של רכב פרטי, בעוד אמצעים אחרים כן נוסעים פשוט ישר וזה מביא ליותר מצבים שבהם הרכב הפרטי פשוט פחות אידיאלי לביצוע המטלה המיידית של המשתמש והוא בוחר באמצעי אחר. זה מה שעשו בהרבה ערים קטנות וגדולות <a href="https://tlv1.co.il/2014/10/22/%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/" target="_blank">באירופה</a>. זה גם הקונספט של הסופרבלוקס מברצלונה. אזור מוטה מגורים צריך שרק הגרים בו ייכנסו אליו עם רכב ושאף אחד לא יחצה אותו מצד לצד, שיסע מסביב. במידה מסוימת זה מה שתל אביב עשתה עכשיו בכרם התימנים. וזה מה שיקרה בשדרות ירושלים עם הקמת הקו האדום.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>אז איזה פתרונות עיצוביים יש למרחב העירוני?</u></b></p><p style="text-align: justify;">הרשימה ארוכה, ורובה מוכרת מהארץ, אבל לצערי היא מיושמת בהתאם לשיטה הישנה, כלומר בדרך כלל בצמתים אדומים תחילה ובצמתים לא אדומים אף פעם. מתכנני התחבורה שלנו מכירים הכל, אבל הטמיעו את הכל באופן מאד נקודתי. חסר הפרויקט שיטמיע את כל הטוב הזה בכל מקום.</p><p style="text-align: justify;"></p><ul><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-1GZM8-b0KIs/YbmpBF_c_gI/AAAAAAACS6k/mbu1oC0Y8a8VyBmdsSUkVMUQn6kK5tIMACNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="174" data-original-width="290" height="120" src="https://lh3.googleusercontent.com/-1GZM8-b0KIs/YbmpBF_c_gI/AAAAAAACS6k/mbu1oC0Y8a8VyBmdsSUkVMUQn6kK5tIMACNcBGAsYHQ/image.png" width="200" /></a></div>כיכרות - זה אולי המוטיב שהכי חדר לארץ, הוא מאט את התנועה ומקטין קונפליקטים לעומת צומת אבל הוא קצת בזבזני במקום ומאריך להולכי הרגל את ההליכה ולכן הוא לא מתאים בכל מקום. הוא בהחלט הביא לירידה מורגשת בתאונות היכן שיושם.</li><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-LAQF4rqm0QU/Ybmo17YMwbI/AAAAAAACS6g/_LlO0CJtxgoobaRV6Nyue_RagfKHkyGewCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="752" data-original-width="1002" height="150" src="https://lh3.googleusercontent.com/-LAQF4rqm0QU/Ybmo17YMwbI/AAAAAAACS6g/_LlO0CJtxgoobaRV6Nyue_RagfKHkyGewCNcBGAsYHQ/image.png" width="200" /></a></div>במה מוגבהת למעברי חציה - פתרון שיושם בארץ בעיקר סמוך לבתי ספר, וכאמור צריך להיות סטנדרט בכל הרחובות הקטנים (אלה שיוגדרו 20 קמ"ש וחלק מאלה שיוגדרו 30 קמ"ש) כך שכולם יזהו אותו כחלק בלתי נפרד ממעבר החציה.</li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><div class="separator" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-UetruiPiy08/Ybmph0STkWI/AAAAAAACS6s/To8eRMOtzP4x61nmE6TPaE02rgWggR2CQCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="455" data-original-width="965" height="94" src="https://lh3.googleusercontent.com/-UetruiPiy08/Ybmph0STkWI/AAAAAAACS6s/To8eRMOtzP4x61nmE6TPaE02rgWggR2CQCNcBGAsYHQ/image.png" width="200" /></a></div><li style="text-align: justify;">איי תנועה בעת חציית רחובות דו-כיווניים.<br /></li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><li style="text-align: justify;"><a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/03/blog-post_17.html" target="_blank">אנטי מפרץ</a> לאוטובוסים ברחובות עירוניים<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/--xbjonbrh7w/Ybmp-TSuNzI/AAAAAAACS60/eMOtWPzeizsVopaAmheuyjOiGAScnA7fQCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="194" data-original-width="259" height="150" src="https://lh3.googleusercontent.com/--xbjonbrh7w/Ybmp-TSuNzI/AAAAAAACS60/eMOtWPzeizsVopaAmheuyjOiGAScnA7fQCNcBGAsYHQ/w200-h150/image.png" width="200" /></a></div><br /></li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><div class="separator" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-bn7siME_cDI/YbmqYiOd1hI/AAAAAAACS68/I4BHkJvNKKM9yEEdSNG8NzIQP9T96mk6wCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="661" data-original-width="1000" height="132" src="https://lh3.googleusercontent.com/-bn7siME_cDI/YbmqYiOd1hI/AAAAAAACS68/I4BHkJvNKKM9yEEdSNG8NzIQP9T96mk6wCNcBGAsYHQ/image.png" width="200" /></a></div><li style="text-align: justify;">מעברי חציה מרובים בכל ארבעת פיאות הצומת בלי להתקמצן על "שניות יקרות" לרכב הפרטי.<br /></li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-yPYcWc06CWk/Ybmq5Y28HAI/AAAAAAACS7I/5FH6jbH5WLA5VZ1binI46tLA2aePorkqACNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="163" data-original-width="310" height="105" src="https://lh3.googleusercontent.com/-yPYcWc06CWk/Ybmq5Y28HAI/AAAAAAACS7I/5FH6jbH5WLA5VZ1binI46tLA2aePorkqACNcBGAsYHQ/w200-h105/image.png" width="200" /></a></div>במקומות מסוימים הוספת מעבר חציה גם באמצע מקטע בין שני צמתים. אסור להאריך את הדרך "סתם" להולכי רגל ובמקום הפתרון הנוכחי להגברת בטיחות (גדר) עדיף פתרון שמאפשר חציה בטוחה בנתיב הקצר ביותר, הוספת מעבר חציה בטוח (מוגבה ועם הצרת כביש לפני וכו') באמצע מקטע תפחית את מהירות כלי הרכב בין שני צמתים שהיה קודם. למקרה שאתם תוהים התמונה עם ציור התלת מימד של מעבר חציה מוגבה באמצע קטע היא מאשקלון מרחוב ההסתדרות.</li></ul><ul><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-WTlUZkMwapw/Ybmra-gDmdI/AAAAAAACS7U/NGTv6qjPix4_wstyoVoLJgOEkuUbMYhVACNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="183" data-original-width="275" height="133" src="https://lh3.googleusercontent.com/-WTlUZkMwapw/Ybmra-gDmdI/AAAAAAACS7U/NGTv6qjPix4_wstyoVoLJgOEkuUbMYhVACNcBGAsYHQ/w200-h133/image.png" width="200" /></a></div>שבילי ונתיבי אופניים היכן שצריך (בהתאם להנחיות בנושא) ברורים, איכותיים, אחידים ברמתם ותוך דגש על הקטנת קונפליקטים. השטח יתקבל מהצרת נתיבים לרכב הפרטי לצורך הפחתת המהירות.</li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><li style="text-align: justify;"> רמזורים הנותנים זכות קדימה להולכי רגל בצמתים. אנחנו מכירים את זה שאיך שנהיה לנו ירוק יש גם למכוניות הפונות ימינה ירוק. מה אם לפני שלמכוניות יהיה ירוק לפניה ימינה, יהיה ירוק באורך משמעותי להולכי הרגל החוצים? זה כשלעצמו מפחית את <b>מספר התאונות בעיר בכ-13%. </b></li><li style="text-align: justify;">בכלל מערכת רמזורים חכמה שמתעדפת את כלל משתמשי הדרך ולא רק את נהגי הרכב הפרטי. כמו בסרטון המדהים הזה של "לא רק אופניים". מה שחשוב להבין הוא שיש לנו כבר מערכת רמזורים די חכמה, היא פשוט מתועדפת להעדפת הרכב הפרטי כך שצריך רק לשנות את ההגדרות...</li><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/knbVWXzL4-4" width="320" youtube-src-id="knbVWXzL4-4"></iframe></div><br /></li><li style="text-align: justify;">אזורים ממותני תנועה רבים יותר (רק 10 קמ"ש)<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-GBWzYARSJRU/Ybmr59efcWI/AAAAAAACS7c/KMID8_h4Sz4oTd8sxvZI6UiHS4stuxJdgCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="183" data-original-width="275" height="133" src="https://lh3.googleusercontent.com/-GBWzYARSJRU/Ybmr59efcWI/AAAAAAACS7c/KMID8_h4Sz4oTd8sxvZI6UiHS4stuxJdgCNcBGAsYHQ/w200-h133/image.png" width="200" /></a></div></li><li style="text-align: justify;">אי אפשרות חציה של רכב פרטי בעוד האפשרות ניתנת למשתמשים האחרים. (שהרכב הפרטי ייסע מסביב). למעט כמובן כניסה לתושבי המקום.</li><li style="text-align: justify;">הקטנת מספר הכניסות לחניות בכדי לייצר מדרכה רציפה ללא הפרעות ארוכה יותר. </li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-JUV1rmye9ro/YbmswiY1mvI/AAAAAAACS7k/FDOgA-jtsNUkLErVA1HdRbdc_UMQDgkIQCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="225" data-original-width="225" height="200" src="https://lh3.googleusercontent.com/-JUV1rmye9ro/YbmswiY1mvI/AAAAAAACS7k/FDOgA-jtsNUkLErVA1HdRbdc_UMQDgkIQCNcBGAsYHQ/w200-h200/image.png" width="200" /></a></div>עמודונים למניעת עליית רכב פרטי על המדרכות (ועצים וספסלים איפה שאפשר). כי תשתית פיזית שלא מאפשרת חניה על המדרכה עדיפה מכל אכיפה שלא באמת מחזיקה מים.</li></ul><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><ul><li style="text-align: justify;">איסור הבאה של ילדים עד לשער בית הספר עם רכב פרטי. יצירת פתרונות נוחים פחות להורים אך בטיחותיים יותר.</li><li style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-D3WO_Plh34A/YbmtCL0B01I/AAAAAAACS7s/tgVZgLPlNtwpst4meP3GkNKfwMyihq8UQCNcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="645" data-original-width="645" height="200" src="https://lh3.googleusercontent.com/-D3WO_Plh34A/YbmtCL0B01I/AAAAAAACS7s/tgVZgLPlNtwpst4meP3GkNKfwMyihq8UQCNcBGAsYHQ/w200-h200/image.png" width="200" /></a></div>ביטול חניות לצורך הרחבת מדרכות, יצירת שבילי אופניים, נת"צים ובאופן כללי עידוד שימוש באמצעים רכים כי הולכי רגל רבים מביאים עימם גם בטחון שלהולך רגל יחיד פשוט אין מול נהר של מכוניות (היפוך הפירמידה המפורסם). </li><li style="text-align: justify;">בתגובות CCYCLIST הוסיף עוד שתי דוגמאות מלונדון. האחת היא הרחקת פסי העצירה ממעברי החציה (כך שאם פספסת את פס העצירה אתה לא עוצר על מעבר החציה אלא עדיין לפניו) וזה גם משאיר מקום לתיבות המתנה של אופניים הפונים שמאלה. השניה היא רחובות צרים אך דו כיווניים, כך שאין לך ברירה אלא לנסוע עם גלגל מימיון לקו ההפרדה וגלגל משמאל לקו ההפרדה. אם בא רכב מולך אתה חייב להשתחל לאיזה מפרץ חניה כדי לתת לו לעבור. זה מגדיל זהירות נהגים ומפתח כלים של אדיבות נהגים. בארץ כשזה קורה זה נחשב כתקלה תכנונית אך בבריטניה זה לא באג, זה פיצ'ר.</li></ul><div style="text-align: justify;">יש עוד הרבה, כולם עובדים ביחד וכאמור בכל העיר. סל ענק של פתרונות שמאפשר להתאים לכל רחוב ולכל צומת את מה שהכי מתאים לו אבל לייצר שפה אחידה של עירוניות איטית יותר אך מתחשבת יותר וסלחנית יותר לטעויות אנוש.</div><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u>ומה עוד?</u></b></p><p style="text-align: justify;">עיצוב עירוני הוא רק נדבך אחד. שיפורים טכנולוגיים ברכבים הם נדבך נוסף שקורה כל הזמן משנות ה-70 וממשיך הלאה במסגרת מאמצי האוטונומיה ובהחלט תורם להקטנת היקף התאונות וחומרתן, והנדבך השלישי כאמור הוא חינוך ואכיפה. </p><p style="text-align: justify;"><a href="https://www.facebook.com/search/top?q=%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%A4%D7%A1" target="_blank">מוזמנים להצטרף לדף חזון אפס בפייסבוק</a></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;">התוצאה של כל אלה, בשילוב כמובן עם תחבורה ציבורית יעילה יותר הוא שיש פחות מכוניות על הכבישים מי שחייב רכב ייסע ברכב אבל רק מי שחייב ולכן יהיו פחות פקקים וכולם ייסעו קצת יותר מהר.</p><p style="text-align: justify;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/d8RRE2rDw4k" width="320" youtube-src-id="d8RRE2rDw4k"></iframe></p><p style="text-align: justify;">חזון אפס משתלב באופן מדהים עם חזון נוסף של התאמת העיר לכולם (נקרא לפעמים חזון 9 עד 90 בו מתכננים את כל תשתית הרחובות דרך העיניים של הילד בן ה-9 שכבר אמור ללכת לבד לפעילויות קרובות לביתו או של הקשיש בן ה-90) זה כמובן מוביל לפתרונות בטיחותיים של שדה ראיה שמתאים לילדים הנמוכים ושל זמן חציה ארוך הנדרש לקשישים ועוד.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>תוכנית 50 עד 30 </u></b></p><p style="text-align: justify;">הרלב"ד עשו סרטון יפה ומושקע שמסביר חלק מהאמצעים שהזכרתי כאן. אבל הם לא הולכים על חזון אפס אלא על חזון צנוע יותר - הפחתה של 50% מכמות ההרוגים עד 2030. פחות או יותר מ-350 ל-175. את המסמך תוכלו לקרוא <a href="https://www.gov.il/he/departments/policies/50to30_work_plan" target="_blank">כאן</a></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/x1Rfo1XSasE" width="320" youtube-src-id="x1Rfo1XSasE"></iframe></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p style="text-align: justify;">מתוך המסמך לכד את עייניי הגרף הבא שמסביר אולי יותר מכל למה חשוב להפוך את הערים שלנו לבטוחות יותר.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-weoWEX9jNjg/Ybh1MpH9bcI/AAAAAAACS5k/yK92cfOpFQUWGK7pyuSpdIL41YuKa2mOQCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="337" data-original-width="447" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-weoWEX9jNjg/Ybh1MpH9bcI/AAAAAAACS5k/yK92cfOpFQUWGK7pyuSpdIL41YuKa2mOQCNcBGAsYHQ/image.png" width="318" /></a></div><div style="text-align: justify;">עוד נתון מעניין, העלות של תאונות למשק עומדת על 14-17 מליארד ש"ח בשנה. לא סכום מבוטל ובהחלט כדאי להוריד אותו. כך שמדובר בהשקעות משתלמות כלכלית.</div><p></p><p style="text-align: justify;">גישת חזון אפס היא כבר מזמן לא סתם סיסמה, עומדת מאחוריה מתודולוגיה מסודרת ומוכחת. בתחום העיצוב העירוני הגישה נקראת safe system. ומכסה את כל הפינות החל מרגולציה על רכבים ועד עיצוב עירוני. הגבלת המהירות היא מרכיב מפתח בה.</p><p style="text-align: justify;">זהו יעד התוכנית</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-MPwf0pk-AtM/Ybh3Fv5LrpI/AAAAAAACS5s/uy930hrTBrc6x-x1BOJ-wsm1VV3kOZy_QCNcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="473" data-original-width="1062" height="179" src="https://lh3.googleusercontent.com/-MPwf0pk-AtM/Ybh3Fv5LrpI/AAAAAAACS5s/uy930hrTBrc6x-x1BOJ-wsm1VV3kOZy_QCNcBGAsYHQ/w400-h179/image.png" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אני חושב שהיעד המשתקף מהתוכנית רזה מדי, ומעיד בעיקר על חוסר האמונה של הרלב"ד ביכולת של המערכת לעכל יעד שאפתני יותר, לא רק בהיבט התקציבי אלא גם בהיבט הפסיכולוגי. אין שם אף מילה על מהירות פחותה מ-30 קמ"ש לדוגמה. לצערי עקב הססנות זו אני בספק אם היעד יושג. ובכלל, התוכנית מתמקדת יותר מדי בטכנולוגיות של רכבים, בהסברה ובהרתעה וממש מעט ביצירת תשתיות סלחניות יותר ואיטיות יותר. אבל מה אתם חושבים?</div><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><br /></b></p><p style="text-align: justify;"><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com21tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-75178053780406692582021-11-11T00:41:00.006-08:002021-11-13T23:29:54.029-08:00הטייק שלי על אגרות הגודש<p></p><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-a9shVif5B_w/YYzVB1J3GaI/AAAAAAACSdg/eFM8frab9PAShJWhakIZidHcZiuShDgjACLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="668" data-original-width="959" height="223" src="https://lh3.googleusercontent.com/-a9shVif5B_w/YYzVB1J3GaI/AAAAAAACSdg/eFM8frab9PAShJWhakIZidHcZiuShDgjACLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-872890" target="_blank">כאן</a></td></tr></tbody></table><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">נושא אגרות הגודש עולה מפעם לפעם על שולחן הדיונים כבר בערך שני עשורים, אבל רק בתקציב האחרון הצליח משרד האוצר להעביר את השאלה המכוננת על יישום אגרות הגודש מ"האם" ל"איך ומתי". עשרות כתבות ליוו את תקופת הכנת התקציב ועכשיו אני מרגיש מספיק מבושל כדי לתת את הטייק שלי על הנושא. תהנו.</p><p style="text-align: justify;">ראשית - רקע כללי על אגרות, וההבדל בין אגרות הקמה ותחזוקה (כביש 6), אגרות ניהול תור (הנתיב המהיר) ואגרות גודש תוכלו לקרוא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/04/blog-post_25.html" target="_blank">כאן</a>.</p><p style="text-align: justify;">שנית אתחיל דווקא מהתחזית שלי:</p><p style="text-align: justify;"><b><u>האם זה יקרה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">כאמור, האוצר הצליח להכניס רגל בדלת ולהכניס את אגרת הגודש לחוק ההסדרים. זהו נצחון בקרב תודעתי שמכין את הציבור לכך שאגרת גודש בוא תבוא. אבל זה עוד לא נצחון במלחמה, כי זו בהחלט החלטה שאפשר להפוך וכל פוליטיקאי יקפוץ על ההזדמנות הפופוליסטית להכריז שהוא יבטל את אגרת הגודש כהבטחת בחירות. ישראל כ"ץ כבר עשה את זה ותהיו בטוחים שהוא לא יהיה היחיד.</p><p style="text-align: justify;">כדי לא לאפשר את הביטול, משרד האוצר רצה שאגרת הגודש תחל כבר ב-2023, לפני הבחירות הבאות, ואחרי פתיחת הקו האדום, אבל בקרב הזה הוא הפסיד ונקבע שאגרת הגודש תחל רק ב-2025. למה? כי תמיד טוב לדחות דברים לא פופולריים לממשלה הבאה...</p><p style="text-align: justify;">הניחוש שלי הוא שגם אם אגרות הגודש לא יוכנסו שוב למגירה בבחירות הבאות, לכל הפחות יוחלט לקראת 2025 על דחיה נוספת שלהם. בשנת 2025 העבודות על הקו הירוק והקו הסגול יהיו בעיצומם, ולכן לכאורה ייראה אך הגיוני לדחות את הטלת האגרה לאחרי פתיחתם (2027?), ב-2027 עבודות המסילה הרביעית יהיו בעיצומם ויהיה אך הגיוני לחכות לפתיחתה ולהכפלת היקף הרכבות המיוחלת בעקבותיה (2029?), האם עד אז יהיו עבודות על המטרו ויהיה איזשהו דדליין לפתיחת הקו הראשון? אולי, זו שוב סיבה מצויינת לדחייה, ואחריו יהיה דד-ליין לקווים הבאים בתור, ולאחריהם יהיה דד-ליין למכוניות מעופפות או משהו... בקיצור, אין כמו דחיינות טובה כדי לקבור רעיון לא פופולרי.</p><p style="text-align: justify;">מהטון בדבריי אתם מבינים שאני כן תומך באגרות הגודש, </p><p style="text-align: justify;"><b><u>מה היתרון באגרות גודש?</u></b></p><p style="text-align: justify;">נתחיל דווקא מהפן הכלכלי ולא מהפן התחבורתי. כי כבר היה מי שאמר שהשם "אגרות גודש" הוא לא כל כך נכון והשם הנכון הוא "מיסוי שימוש במשאב מוגבל לצורך יצירת שינוי הרגלים בקרב הציבור וייעול השימוש בו" (לא פלא שבחרו שם קליט יותר). </p><p style="text-align: justify;">אנחנו משלמים המון מיסים על הרכב הן באגרות בעת הקניה והטסט השנתי והן בכל פעם שאנחנו ממלאים בו דלק. אבל אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו משלמים מעט מדי לעומת כמה שהרכב הפרטי עולה לנו. הרחבתי על כך <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/03/70.html" target="_blank">כאן</a>. </p><p style="text-align: justify;">לאורך השנים המכוניות נהיו יעילות יותר ויותר בצריכת הדלק שלהן, כך שלמעשה אנחנו משלמים פחות מיסים מאי פעם על כל ק"מ נסועה, אבל מאחר ואנחנו נוסעים הרבה יותר, אז בסופו של דבר לא נרשמה בשל ההתייעלות הטכנולוגית פגיעה בהיקף הכסף שהמדינה גובה על "שימוש ברכב". </p><p style="text-align: justify;">הרכב החשמלי לעומת זאת מציג בפני המדינה דילמה גבוהה יותר. מרבית הטעינה של רכבים חשמליים נעשית בבית, ולא קל להפרידה מהצריכה הביתית הרגילה, כלומר אנחנו נשלם על טעינת הרכב שלנו את אותה עלות שאנחנו משלמים על הפעלת מזגן או מקרר. מיעוטה יעשה בתחנות טעינה חיצוניות שבהן כן אפשר לקבוע מס, אבל בגלל שיש חלופה תחרותית של טעינה בבית, וגם בגלל שהן כנראה יהיו יותר יקרות בשל מרכיב ההתקנה, התחזוקה השוטפת, עלות מנגנון הסליקה והרווח של החברות שיתקינו את העמדות האלה, המס לא יכול להיות ממש גבוה, אחרת פשוט לא ישתמשו בעמדות האלה וזה יפגע ברצון לעודד מעבר לרכב חשמלי. טכנולוגית אפשר כמובן לשנות את כל משק החשמל הביתי ולייצר הפרדה שתאפשר מיסוי על טעינת רכב בבית, אבל זה מייצר תמריץ שלילי לחיבורים פירטיים לרשת החשמל הביתית וזה כבר מסוכן...</p><p style="text-align: justify;">באוצר, בניגוד לדיעה הרווחת, יושבים אנשים טובים, והם רוצים עתיד טוב יותר לישראל, ולכן הם לא ימנעו ואפילו יעודדו את הישראלים לרכוש רכב חשמלי. ובכל מקרה כשמשהו נהיה טרנד עולמי אי אפשר ממש למנוע את החדירה שלו לישראל. אבל האנשים הטובים האלה כן אמונים על הקופה הציבורית והם רואים איך מרכיב המס על הדלק הולך ויורד בתחזיות משנה לשנה עד שיגיע מתישהו לאפס מוחלט והם מבינים שחייבים למצוא לו תחליף.</p><p style="text-align: justify;">מנגד, אף שר לא ישוש להעלות עוד את מס הרכישה או את האגרה השנתית, ובאוצר גם יושבים אנשים ערכיים שמבינים בעצמם שזה לא פייר שאנשי קרית שמונה או מצפה רמון שלא מעמיסים על הגודש יספגו העלאת מיסים בדיוק כמו תושבי תל אביב והמרכז. ולכן הפתרון הוא למסות את מי שמשפיע על הגודש, זה שנכנס לתל אביב, ורק אותו. זה לא עוד מס, זה תחליף מס. מחליפים מס "טיפש", שלעיתים מעניש דווקא את אלה שגרים בפריפריה וצריכים לנסוע מרחקים גדולים, במס חכם יותר וממוקד יותר. בפריפריה היצע התחבורה הציבורית גם תמיד יהיה דליל יותר. במרכז הוא כבר עכשיו די בסדר (וכן, יש המון מה לשפר, אבל מי שעובד במרכז תל אביב וטוען שאין בכלל אלטרנטיבה לרוב בכלל לא ניסה אותה...). האמת ההיא שהדרך הכי טובה ומהירה לשפר את התחבורה הציבורית במרכז, הוא להוריד את היקף המכוניות שמפריעות לה לנסוע. ואת זה אגרת גודש, בשילוב עם נת"צים ומת"צים, בהחלט תעשה.</p><p style="text-align: justify;">גובה אגרת הגודש יקבע גם כמה אם בכלל יהיה אפשר לקצץ במיסים האחרים על הדלק (כי הרכב החשמלי יגיע לשכבות החלשות הכי מאוחר אז זה מאד חברתי שחלק מאגרת הגודש יביא להורדת עלות זו, מצד שני זה נוגד את הרצון לעודד מעבר לחשמליות לכולם) ואולי גם יאפשר הקטנת אגרות הקניה והטסט השנתי. ככל שיהיו עוד עודפים לאחר כל הקיזוזים האלה הם אמורים ללכת לשיפור התחבורה הציבורית, בדגש על פרויקט המטרו הענק שקשה למצוא לו מקורות אחרים. במובן הזה יש ביצה ויש תרנגולת, עד עתה אגרות הגודש בוצעו רק בערים עם מערכת הסעת המונים מתקדמת, אבל הטענה שרק כך זה חייב להיות (קודם תבנו ואחר כך תטילו מס) פשוט לא נכונה בעיניי, בעיקר כשייתכן שאם היא תתקבל המטרו פשוט לא ייבנה בכלל בגלל היעדר מקורות וסתם נישאר באותו מצב שהולך ונעשה גרוע משנה לשנה בלי פתרון באופק.</p><p style="text-align: justify;"><u>מהניסיון בעולם מודל אגרת הגודש משיג את מטרותיו שהן:</u></p><p style="text-align: justify;">א. מיסוי ייעודי על התורמים הגדולים ביותר לגודש במקביל להפחתת מיסים מאחרים (וזה נאמר בריש גלי, זו לא כוונה נסתרת של האוצר), אני רק מחדד בפוסט את ההפחתה במיסים שכבר מצויה באופן טבעי במעבר לצי חשמלי.</p><p style="text-align: justify;">ב. השגת מימון לשיפור התחבורה הציבורית (גם זה נאמר מפורשות).</p><p style="text-align: justify;">ג. הורדת הגודש. אבל בדרך קצת שונה ממה שאתם חושבים - עם הפעלת אגרת הגודש מספר המכוניות על הכביש יורד. אבל אם לא נעשה כלום הוא ילך ויעלה חזרה די מהר למרות האגרה. לכן בדיוק באותו יום צריך "לתפוס שטחים" ולצבוע די הרבה נת"צים ומת"צים, ולבטל או להקטין חניוני רכב פרטי ולהפוך אותם אולי למסופי אוטובוסים שכל כך חסרים וכ'ו, הגדלת מהירות הנסיעה של אוטובוסים תאפשר להגדיל את התדירות שלהם ותהפוך אותם ליותר אטרקטיביים וכמובן גם השימוש באופניים וכלים אחרים יגדל בזכות זה, יותר אנשים יחליטו לעשות קארפול כדי לחלוק את העלות, חלק מהנסיעות יעברו לשפל ואולי יהיו גם נסיעות מיותרות שלא יבוצעו בכלל. הרכבים שיישארו עדיין יעמדו בפקק, כי פקק הוא<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/02/blog-post.html" target="_blank"> נקודת האיזון הטבעית של כל כביש.</a> הכניסות ללונדון עדיין פקוקות, אבל מאחר ופחות רכבים יעמדו בפקק, הם ישפיעו פחות על הערים והמוקדים שאליהם הם מגיעים. (מרכז לונדון יותר נקי ממכוניות עכשיו מאשר בעבר), מה שיאפשר להפקיע עוד שטח ממכוניות לטובת הולכי רגל. בלונדון הכסף הולך באופן מוצהר לשיפור התחבורה הציבורית, גם ה"קלאסית" באוטובוסים שקיבלו הרבה נתיבי העדפה בעשורים האחרונים וגם מהסוג היקר והטוב של הרחבת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/08/blog-post.html" target="_blank">התשתית התת קרקעית</a>.</p><p style="text-align: justify;">בטווח הארוך יותר תהיה גם השפעה על שימושי הקרקע. אני לרגע לא דואג להיקף התעסוקה בגוש דן, אבל אגרת הגודש תמתן אותו במעט, זה יאפשר לרשויות שנמצאות מחוץ לטווח הגודש לממש באופן קצת יותר קל את השטחים הסגולים הענקיים שהוקצו להם בתוכניות הפיתוח. כך, אם ניקח את חדרה כדוגמה בעתיד יותר אנשים שגרים בחדרה יוכלו לעבוד בחדרה ויותר אנשים מחיפה שנוסעים היום עד תל אביב יוכלו לנסוע רק עד חדרה. זה לא יפשיע על הפקקים יותר מדי, אבל כן מאד חשוב להבנת התמונה הכוללת של ההשפעות.</p><p style="text-align: justify;">רוצה לומר - <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2018/01/blog-post_24.html" target="_blank">הפקקים יישארו,</a> אבל פחות אנשים יעמדו בהם.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>איך זה ייראה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">אני לא מתעכב פה על ה"איך מתכוונים לעשות את זה" שפורסם במסגרת הדיונים על התקציב. על מודל 3 הטבעות, על שעות הפעילות שפורסמו, על האמצעים שיקבלו או לא יקבלו פטור מתשלום או הנחה בתשלום, על מקסימום התשלום היומי וכו'. יש זמן עד 2025 לגבש "איך" שאולי יזכיר מאד את מה שפורסם עד כה אבל כנראה יהיה נגוס ושחוק מכל הכיוונים בעקבות הלחצים הפוליטיים, על זה אכתוב עוד 4 שנים (או יותר...) כשאראה את התוכניות המאושרות ליישום. </p><p style="text-align: justify;">אם בכל זאת חשקה נפשכם בהרחבה. תקראו את <a href="https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-872890" target="_blank">הכתבה הזו במעריב.</a> המפה מתחת היא ממנה.</p><p style="text-align: justify;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-9_gh5xhjHGw/YYzUr7PUwqI/AAAAAAACSdY/lw264AwaMmwOR6rkcRjpp0Sg7HeZkBHJQCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="534" data-original-width="954" height="224" src="https://lh3.googleusercontent.com/-9_gh5xhjHGw/YYzUr7PUwqI/AAAAAAACSdY/lw264AwaMmwOR6rkcRjpp0Sg7HeZkBHJQCLcBGAsYHQ/w400-h224/image.png" width="400" /></a></div><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><u>אז האם אגרת גודש היא חיובית?</u> בהחלט כן בעיניי.</p><p style="text-align: justify;"><u>האם היא תקרה בדורנו?</u> הסיכוי לכך גדל קצת בעקבות חוק ההסדרים האחרון, אבל להערכתי זה עדיין מתחת ל-30%...</p><p style="text-align: justify;"><u>האם יש מודל אחר? </u>במקום טבעות אפשר בהחלט לייצר "אגרות מיקרו דינמיות", מצלמות יסרקו כל רחוב ורחוב באזור העמוס, ועל כל נסיעה ברחובות העמוסים תשלמו אגרה משתנה בהתאם לעומס. מעין מודל נתיב מהיר מאד מאד מורחב ובלי אלטרנטיבה חינמית לגמרי. ה"וייז" (שעד אז גם ינהג לכם באוטו), ישקלל את המחיר הכי טוב בכל נקודת זמן ביחד עם מהירות הנסיעה ואורך הנסיעה ויכווין אתכם למסלול האופטימלי בין שלושת צירי ההחלטה האלה. </p><p style="text-align: justify;">עוד אפשרות לניהול אגרות מיקרו גודש מנוסה כעת בסינגפור, שם הם מחייבים את הנהגים להתקין מעין "איתוראן" על הרכבים שלהם כדי לדעת איפה הם נסעו ומזה לגזור כמה הם צריכים לשלם. הניסוי אמור להסתיים ב-2023.</p><p style="text-align: justify;">נושא אגרות המיקרו-גודש נטען כיעיל יותר, אך כמובן שהוא מסובך יותר ועוד לא עבר את שלב הניסוי בשום מקום. כך שכרגע לפחות זו לא אלטרנטיבה סבירה לקידום מהיר (וזה עוד לפני שדיברנו על סוגיית הפרטיות). אבל אולי עד 2025 נהיה בשלים יותר להציע גם טכנולוגיה כזו.</p><p style="text-align: justify;">לקינוח אתן שני סרטונים של <a href="https://lobby99.org.il/" target="_blank">לובי 99</a>, הפועל בכנסת למען התושבים במגוון נושאים חשובים. הוא חרת על דגלו גם את נושא שיפור התחבורה הציבורית וחלק מההצלחות בתקציב התחבורה שאושר נזקפות גם לזכותו. וכמובן הוא תומך גם באגרות הגודש. (אני <a href="https://lobby99.org.il/" target="_blank">תורם להם</a> כבר שנים ובהחלט מרגיש שיש תמורה לאגרה :-))</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/mHP7SW8J3hE" width="320" youtube-src-id="mHP7SW8J3hE"></iframe></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/uQRLhg27kO8" width="320" youtube-src-id="uQRLhg27kO8"></iframe></div><br /><p style="text-align: justify;">ולקפה עם הקינוח נוסיף פתגם סיני עתיק</p><p style="text-align: justify;"><span style="color: red; font-size: medium;"><b>"אתה לא תקוע בפקק, אתה הפקק!".</b></span></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-6391066059679543622021-10-14T05:36:00.005-07:002021-11-07T01:16:38.385-08:00מה הציבור רוצה?<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-DSZqXTRPgMo/YWU9Dzm0e7I/AAAAAAACSG4/oxiIRuSBn8sz8feykKsFBjx2bmgNcfbFQCLcBGAsYHQ/s600/%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A8.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="374" data-original-width="600" height="199" src="https://1.bp.blogspot.com/-DSZqXTRPgMo/YWU9Dzm0e7I/AAAAAAACSG4/oxiIRuSBn8sz8feykKsFBjx2bmgNcfbFQCLcBGAsYHQ/s320/%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A8.jpg" width="320" /></a></div><p>הציבור הוא לא מיקשה אחת, הוא מורכב מאינדיבידואלים, אנשים פשוטים ועסוקים המתניידים בתחבורה ציבורית או לפחות מביעים רצון להתנייד בה, שפינו מזמנם בכדי לכתוב בקשה לשיפור השירות שניתן להם כך שיתאים יותר לצרכיהם. הבקשה הגיעה לפתחם של המתכננים והם רוצים באמת ובתמים להיענות לה בחיוב. אבל האם זה נכון? בואו נבחן את הבקשות השכיחות של "הציבור". </p><p>הבקשה העקרונית: <u><b>שהתחבורה הציבורית תהיה כמה שיותר דומה לרכב פרטי</b></u></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><u><b><a href="https://1.bp.blogspot.com/-5vluXUjMznU/YWa-db7ehqI/AAAAAAACSHM/bTZqNV7vtLAFyxeYLhxsxpfS53f9RQulQCLcBGAsYHQ/s900/car%2Bbus.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="596" data-original-width="900" height="133" src="https://1.bp.blogspot.com/-5vluXUjMznU/YWa-db7ehqI/AAAAAAACSHM/bTZqNV7vtLAFyxeYLhxsxpfS53f9RQulQCLcBGAsYHQ/w200-h133/car%2Bbus.jpg" width="200" /></a></b></u></div><u><b><br /></b></u><p></p><p>רכב פרטי ניצח את התחבורה הציבורית, לא רק בישראל אלא בכל העולם. הוא מספק לנו חופש תנועה (כמעט) מוחלט, הוא זמין לנו בכל שעות היום, והוא מביא אותנו מהבית שלנו ליעד שלנו במהירות יחסית גבוהה. ואת כל זה הוא עושה במחיר גבוה עשרות מונים מתחבורה ציבורית אך עדיין כפי הנראה במחיר סביר המאפשר לאחוזים גבוהים מאד מהאוכלוסיה להחזיק בו ולהשתמש בו. לא פלא שרכב הפרטי הוא נקודת הייחוס של האינידיבידואל שמבקש לשפר את התחבורה ציבורית. </p><p>אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית שלנו תהנה מכמה שיותר מהיתרונות של הרכב הפרטי, תוך שמירה על מחיר זול ונגיש. אבל יש בעיה. תחבורה ציבורית<b> פשוט משחקת לפי כללים אחרים</b> (איגום הרבה אנשים לרכב אחד זה המאפיין השונה הבולט ביותר, שמכתיב למעשה גם את שאר ההבדלים). אנחנו אולי לא יכולים לנצח את הרכב הפרטי במגרש "שלו", אבל מקומות רבים בעולם הוכיחו שאפשר לנצח אותו במקומות בהם השימוש המוגבר ברכב פרטי הופך אותו מיתרון לחסרון, ואפשר לתת לו פייט לא רע במקומות אחרים.</p><p>אז מה רוצה משתמש התחבורה הציבורית?</p><p><u>1. תדירות תדירות תדירות</u></p><p>הציבור מבקש יותר נסיעות, זו המקבילה לחופש הספונטני שמאפשר הרכב הפרטי המחכה בחניה. אני רוצה להגיע לתחנת האוטובוס או הרכבת שלי ולחכות כמה שפחות. זו גם הנקודה היחידה שבה קיימת הסכמה רחבה בין אנשי המקצוע לבין הציבור. הוכח בעשרות מחקרים שתדירות היא הגורם מספר אחת במשיכה (או ברתיעה) של אנשים משימוש בתחבורה ציבורית. ולכן בקשות כאלה מטעם הציבור זוכות לאוזן קשבת במיוחד, בעיקר כשהן מגובות במספר נוסעים יפה בקו המדובר. </p><p>אנחנו לא רוצים שהקו יהיה עמוס מדי. עומס הוא פרדוקס ההצלחה, קו עמוס הוא קו מוצלח ואנחנו רוצים לתגבר אותו ובכך מרוויחים גם תדירות טובה יותר, שבתורה מושכת עוד אנשים. מה שמייצר שוב עומס. זה מעגל חיובי <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/01/blog-post.html">שלדעתי בו צריך להתמקד.</a> לתדירות יש חסם עליון שמעליו צריך לעבור לאוטובוסים גדולים יותר ואולי אפילו לתכנן קווי רכבת קלה, ותדירות גבוהה, שמסיעה הרבה אנשים (לא בהכרח באותו קו אלא באותו ציר) היא גם סיבה מספיק טובה לתת העדפה בדרך ולנצח בסעיף המהירות.</p><p>אז למה בכל זאת התדירות של רשת הקווים שלנו עדיין נמוכה? ולמה בכל זאת יש קווים עמוסים ברשת? בגלל הדרישות האחרות של הציבור שגם הן הגיוניות בעיני המבקש ולעיתים נענות בחיוב. אבל לעיתים באות על חשבון התדירות, על כך בהמשך.</p><p><u>2. שיהיה לי אוטובוס ישיר ממוצא ליעד - אני שונא החלפות.</u></p><p>הבקשה לגיטימית, וכמו שאר הבקשות, היא נופלת לקטגוריה של "שהתחבורה הציבורית תהיה קצת יותר דומה לנסיעה ברכב פרטי". אנשים שונאים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/03/blog-post_30.html" target="_blank">החלפות</a>, עד כדי כך שהם נרתעים משימוש בתחבורה ציבורית הדורשת החלפות. החלפה יכולה להיות איכותית במקום מקורה ונוח, ללא הליכה ברגל וכמעט ללא זמן המתנה, ובכל זאת היא תרגיש לנו כמו נצח. לצערי לעיתים קרובות הן לא כאלה נוחות...</p><p>מענה חיובי לבקשות אלה מביא באופן טבעי לפתיחת קווים חדשים בסיטונאות. בין אם בתוך העיר, כשבמקום קו תדיר אחד שיוציא אותי מהשכונה ליעד המרכזי בעיר (מרכז העיר, אזור התעסוקה או תחנת הרכבת), אני מקבל שלושה קווים, אחד למרכז העיר, שני לאזור התעסוקה ושלישי לרכבת. הכל בשם השירות הישיר ללא החלפות.</p><p>גם בשירות מחוץ לעיר רואים את הפיצול הזה. כולם רוצים להגיע לתל אביב ולירושלים בקו ישיר ללא החלפות, ולפעמים אפילו קו שיוצא מהתחנה המרכזית בעיר שלי לא מספיק ואני רוצה גם קו ישיר מהשכונה שלי לעיר הגדולה.</p><p>ברמה התיאורטית ריבוי קווים לא סותר תדירות גבוהה, ברמה המעשית כמובן שזה סותר כי המשאבים מוגבלים. כל קו חדש כזה בא על חשבון הגדלת התדירות בקווים קיימים. לפעמים זה מוצדק והקו החדש מתמלא בנוסעים ומגיע גם הוא לתדירות יפה אבל לעיתים קרובות זה ממש לא מוצדק והתוצאה היא רשת קווים דלילה בתדירות. זה גם מייצר "רעש" בלוח הזמנים, כאשר במקום המרווח היחסית קבוע המוגדר בין אוטובוסים עוקבים באותו קו, נוצר מרווח רנדומלי בין קווים שונים שמגיעים ל"בערך אותו יעד". הרבה אוטובוסים יגיעו בבת אחת לתחנה שלי, ויסעו בבת אחת ליעד שלי (ואחר כך יתפצלו ליעדי המשנה), אבל אם פספסתי את ה"מקבץ" הזה אולי אצטרך לחכות הרבה יותר. אפשר כמובן לסנכרן לו"ז בין קווים שונים אבל זה הרבה יותר מסובך.</p><p>אנחנו שונאים החלפות כי זה לא נוח, אבל אי אפשר להימנע מהחלפות לחלוטין. פשוט אי אפשר לספק לכל אחד שירות מביתו ליעדו. באופן פרדוקסלי, כל פתיחת קו ללא החלפות בתדירות נמוכה הופכת את ההחלפות ליותר קשות לביצוע ולפחות נוחות. כלומר יש כאן מעגל היזון שלילי. בכדי שהחלפות יהיו נוחות צריך רשת בתדירות טובה כתנאי בסיסי, ואחר כך אפשר לשפר גם את נוחות ההחלפה בהיבט התכנון הפיזי של אזור המעבר. האקדמיה לפעמים מטיפה לרשת היררכית נוקשה כסוג של "תורה מסיני" וזה לא נכון. החלפות זה רע, זה אילוץ וצריך להימנע ממנו כשיש מסה מספיק גדולה של נוסעים שמצדיקה שירות ישיר. הבעיה שלנו זה שהלכנו קצת יותר מדי לכיוון הזה , סיפקנו שירות ישיר בין שתי נקודות גם ללא מסות נוסעים, ועכשיו צריך לתקן.</p><p>מאפיין נוסף של הרצון להימנע ממעברים הוא פיתול יתר של הקווים. ראש העין (לדוגמה) היא עיר גדולה, והיא רוצה וכנראה צריכה את הקשר הישיר לתל אביב. (יש <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/12/blog-post_25.html">הלימה </a>בין המרחק לעיר הראשה לבין עוצמת החיבור). אבל ראש העין מורכבת מהרבה שכונות, וכנהוג במקומותוני אין לה איזה ציר ראשי מאד מובחן המחבר אותן, וכל שכונה רוצה את הקשר הישיר הזה לתל אביב. התוצאה היא שהשירות לתל אביב צריך להתפתל די הרבה בתוך ראש העין לפני שהוא מגיע ליציאה מהעיר. זה הופך את הנסיעה בו לגרים בקצה הקו לסיוט לא הגיוני, ועל הדרך זה גם דופק את אמינות השירות לגרים בהמשך המסלול. </p><p>לאורך כל הזמן הזה השירות העירוני בתוך ראש העין, שאמור לחבר את השכונות לקו לתל אביב נשאר בתדירות לא גבוהה במיוחד כי "לא צריך אותו", כולם קיבלו את הקו הישיר. בהמשך תלונות על זמן נסיעה ארוך יביאו (שוב) לפיצול הקו לתל אביב למספר קווי משנה - התוצאה - רשת מסורבלת עם תדירות נמוכה, באסה.</p><p><u>3. כיסוי מושלם, תחבורה ציבורית היא כמו חשמל ומים...</u></p><p>אם רכב פרטי מגיע לכל מקום, כך גם צריכה להתנהג תחבורה ציבורית. בין אם מדובר בשכונת וילות בפאתי העיר או הרחבה של קיבוץ. יש הגיון רב בכך כי בכל מקום גרים גם נוער, קשישים וסתם אנשים ללא רשיון נהיגה או רכב, אבל זה אומר שהשמיכה שלנו צריכה להיות גדולה במיחד. מאחר והיא לא, אנחנו מסתפקים במתן שירות מינימלי עבור אותם מקומות שלא התאפיינו בעירוניות בריאה, ומהיותו שירות מינימלי הוא לא ממש מצליח למשוך אנשים להשתמש בו. יש אנשים הטוענים שמכיוון שכך אולי אפשר בכלל לוותר ובאמת יש מדינות שלא טורחות לתת שירות כלל ליישובים המבודדים ולשכונות הפרבריות ביותר, אבל זו אמירה ממש לא חברתית... בינתיים רשת הדרכים שתוכננה בראיית רכב פרטי, בעיקר באותם מקומות דלילים, מכתיבה שהשירות המועט שכן ניתן יהיה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/03/blog-post_3.html">מפותל ומסורבל ולא אטרקטיבי</a>. כשמכפילים את אותו שירות מועט ולא אטרקטיבי בכל היישובים במדינה ובכל שכונות הבלון במדינה, מקבלים מסה של שירות שבאה, שוב, על חשבון המקומות שבהם נדרשת תחבורה ציבורית תדירה יותר. מה לעשות? <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/02/blog-post_3169.html" target="_blank">לזה אין לי ממש תשובה.</a></p><p><u>4. רכבים קטנים יותר</u></p><p>ברכב הפרטי אנחנו יושבים לבד עם עצמנו, ואנחנו חושבים שכך אנחנו רוצים גם את התחבורה הציבורית שלנו. כולם חושבים שמיניבוסים הם הפתרון הכי טוב, לפחות במקומות הדלילים, ולו רק בגלל הנראות. אבל הסוד הגלוי הוא שהנהג הוא הרכיב הכי יקר בשירות תח"צ והוא עולה אותו דבר אז מבחינה כספית מיניבוסים לא באמת חוסכים הרבה, מנגד הם מתמלאים מאד מהר. לכאורה אם אותם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/01/blog-post_13.html" target="_blank">מיניבוסים </a>היו יכולים לפעול בתדירות פנטסטית היינו במקום אחר, אבל כאמור, אי אפשר.... התוצאה. יש אנשים שלפעמים לא מצליחים לעלות על המיניבוס ונשארים לחכות בתחנה שעה או שעתיים. תוצאה לא רצויה לכל הדעות.</p><p>אז נכון שנורא מעצבן לשבת בג'יפ שלך בשכונת הוילות שלך ולראות אוטובוס גדול, ונכון שזה מרגיש בזבזני, וזה באמת מפריע לך לדמיין את ציוץ הציפורים (שאתה לא שומע כי החלונות סגורים והמזגן עובד) אבל הי, אתה לא זה שלא יצליח לעלות על המיניבוס בקצה המסלול. </p><p>כמובן שבמקרים מסוימים שבהם אוטובוס לא עובר חייבים להפעיל מיניבוס, זה עדיף מכלום, ובמקרים ספציפיים אחרים של קיבוצים ומושבים קטנים גם אפשר להפעיל מיניבוס כי כנראה לפי מספר הנוסעים היה עדיף לא להפעיל שירות בכלל (אבל יש מדיניות וכל זה) אבל ביישובים עירוניים ובינהם צריך אוטובוס. נקודה.</p><p><u>5. שיהיה מהיר לפחות כמו רכב פרטי</u></p><p>אוטובוס, בניגוד לרכב פרטי, עוצר בתחנות בדרכו ליעד. זה מראש מאט אותו לעומת רכב פרטי. בשעות השיא הוא עשוי לנצח רכב פרטי אם יש לו <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2016/08/blog-post_21.html">נתיבי העדפה</a>, אבל זה עדיין חזיון נדיר מדי במקומותינו. בדמיוננו אנחנו רוצים קו שיוצא מהבית שלנו, נוסע בדרך המהירה ביותר עד ליעדנו, ולא עוצר לאף אחד אחר, אבל בפועל הקווים הטובים ביותר שלנו הם קווים שמצד אחד נראים מאד ישרים (כלומר מחקים את המסלול של הרכב הפרטי אבל לא מהבית עד לעבודה אלא מהציר המרכזי הקרוב לבית עד לציר המרכזי הקרוב לעבודה), ומצד שני לא בוחלים בעצירה בתחנות לאורך הדרך, כך הם נותנים מענה ליותר אנשים ויכולים לפתח תדירות טובה. בראש נזכור שלקו אוטובוס אין מה לחפש באוטוסטראדות שנבנו עבור הרכב הפרטי. אין זה אומר שהוא לא יכול להשתמש בהם, אבל הם מהווים מבחינתו מקטין כוח ולא מגדיל כוח. התוצאה היא שהוא חייב מסלול ארוך יחסית בעיר המוצא טרם עלייתו לאוטסוטראדה, (לא לעלות עליה ביציאה הקרובה לביתנו אלא ביציאה או שתיים אחר כך). או שהוא נדון להיות קו עם פוטנציאל נוסעים מועט ותדירות נמוכה. גם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/08/blog-post_10.html" target="_blank">המחלפים </a>מהווים בעיה לא פשוטה, כי רכב פרטי יודע להתעלם ממחלפים שלא רלוונטיים לנהג, האוטובוס נדרש לספק שירות גם לאנשים המחכים במחלפים אלה. ומאחר והוא לא יודע מראש אם מחכים לו, לעיתים הוא מבזבז זמן סתם על פארש.</p><p>במטרפולינים הגדולים, שיש בהם שימוש רב בתחבורה ציבורית יש מקום ל"גם וגם", גם שירות מאסף וגם שירות מהיר, אבל מחוץ להם יש פשרות.זה חבל אבל זה די "טבע השירות". כל תחנה שמדלגים עליה מקטינה את פוטנציאל השימוש, ורק במקומות עמוסים (ובתנאי שיש העדפה בדרך) הקו המהיר שלנו מייצר הגדלת שימוש שגוברת על הפגיעה כתוצאה מדילוג על תחנות. ככלל, למעט מקרים נקודתיים מסוימים התחבורה הציבורית נדונה להיות יותר איטית.</p><p>פונקציה נוספת של המהירות היא הזמן הכולל מדלת לדלת. כמה זמן אנחנו מחכים בתחנה, כמה זמן אנחנו מחכים בעת מעבר בין קווים. ושוב חזרנו לחשיבותה של תדירות. </p><p><u>6. שיהיה גמיש</u></p><p>יכול להיות שבעידן הרכב האוטונומי יש גם תקומה לרעיונות הגמישות השונים. אבל בשלב הנוכחי כל רעיונות הגמישות נתקלו בבעיה. הן באות על חשבון משהו. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/07/blog-post_27.html?m=1" target="_blank">המשהו הזה הוא אמינות</a>. אי אפשר לסמוך על תחבורה ציבורית שלפעמים מישהו אחר הזמין לפניך כדי להגיע כל יום לעבודה, או לחוג. והדרך היחידה לפתור את זה היא באמצעות המון רכבים שידאגו שאף פעם לא יחסר המשאב הזה. התוצאה של שירות גמיש לחלוטין ועם היצע רכבים ענק היא בעצם "גרסה של רכב פרטי" עם נוסע או שניים לנסיעה. כלומר אנחנו מאבדים את המרכיב החשוב ביותר של תחבורה ציבורית שהוא איגום נוסעים רבים. וכל עוד הנהג משודך לרכב זה חזון לא ריאלי. (ויש שיטענו שזה חזון הרסני שאסור שיתגשם). </p><p>אגב, מהעדויות האחרונות באבל התל אביבי כן מצליח קצת להתרומם ויש לו אפילו נסיעות מלאות לחלוטין. מדהים על כמה אנשים שמעתי שנוסעים בבאבל אל מרכז תל אביב אבל חוזרים באוטובוס. (אין לי מושג מה זה מוכיח, זו רק נקודה למחשבה..).</p><p><u>7. בא לי קו סיבובי</u></p><p>קווי אוטובוס, ברובם המוחלט הם דו כיווניים, וככל הניתן סימטריים. אמנם יש לנו איזה 200 קווים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/03/blog-post_2170.html">סיבוביים </a>במדינה אבל הם דווקא החריג. לכן לא מובן לי למה כל כך הרבה פעמים אנשים מבקשים קו סיבובי (טבעתי) שייקח אותם תוך 5 דקות מביתם לתחנת הרכבת הקרובה, אבל יעשה להם טיול שעה בדרך חזרה מהרכבת לבית. כי זה בדיוק מה שעושה קו מעגלי אלא אם כן אתה גר בדיוק באמצעו.</p><p>ראשי ערים אוהבים קווים מעגליים כי הם דורשים פחות תחנות (תחנה רק בצד אחד של הכביש) ולכן ויתור על פחות חניות, המפעילים אוהבים קו מעגלי כי הוא הרבה יותר נוח לתפעול, ייתכן וזו הסיבה שבעבר בערים רבות השירות המעגלי מהתחנה המרכזית ולשכונה כלשהי וחזרה למרכזית היה השירות הנפוץ (זה נקרא תצורת "פרח") אבל זה לא עושה אותו לשירות טוב. העיגול הוא צורה מאד יפה וטבעית אבל אנשים נוטים לרצות להגיע מנקודה A לנקודה B ואת זה קו ישר עושה יותר טוב.</p><p>כמובן שיש מקומות שבלית ברירה זו הדרך היחידה לשרתם, אבל אלה מתי מעט.</p><p><u>8. שיפעל 24/7</u></p><p>זה נדבך נוסף של התדירות. אני צריך שתהיה לי תחבורה ציבורית לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה, בהנחה שקיבלתי על עצמי את עקרון המעברים כפשרה, התוצאה של זה צריכה להיות זמינות לאורך יותר שעות, לא?</p><p>אז כשיש פחות נוסעים (ביקוש) יש פחות תח"צ (היצע) הם הולכים יד ביד ובין 11:00 בלילה ל-5:00 בבוקר השירות בכל העולם דליל יותר. אם אתה גר במקום מרכזי תקבל שירות 24 שעות ביממה ורק תמתין לו קצת יותר. ואם לא... אז לא תקבל שירות בכלל. <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/03/blog-post_4.html" target="_blank">פרויקט קווי לילה</a> שפועל כבר יותר מעשור הוכיח שמצד אחד יש מקום לשירות כזה ומצד שני שהמקום הזה מוגבל. לטעמי יש טעם להמשיך להרחיב שירות כשמתקבלות לכך בקשות. אפילו אם זה לא מביא נוסעים רבים.</p><p>ומה בנוגע לשבעה ימים בשבוע? זה אמור להיות בדיוק אותו דבר. אין ספק שהתח"צ בסופ"ש צריכה להיות שונה מזו שבאמצע השבוע, אבל אין ספק שהיא צריכה להיות. דוגמאות מהעולם מוכיחות זאת שוב ושוב. הויכוח כאן הוא לא מקצועי אלא <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/04/blog-post_19.html" target="_blank">פוליטי נטו</a>. </p><p><u>9. שיכבד אותי</u></p><p>אם נתייחס לנוסעים בתחבורה ציבורית כאזרחים סוג ב', אז כל מי שיכול יעזוב את התחבורה הציבורית מיד. אנחנו צריכים להתייחס אליהם כאזרחים סוג א', ואפילו מעל נהגי הרכב הפרטי. זה נכון בכל הקשור לתשתיות העדפה ולעמידה בלוחות הזמנים (אמינות), ולהימנעות מצפיפות על ידי תדירות טובה. על כל אלה כבר דיברנו, אבל בסוף גם הנהג צריך להיות אדיב, המזגן צריך לעבוד ולא לטפטף עלי, האוטובוס צריך להיות נקי וכל הנוסעים עליו צריכים להיות "מחונכים", לדוגמה בהקשר לנורמות של לשים רגליים על כסא, לתת לקשישים לשבת או לא לדבר בטלפון בקול רם. כל אלה נמצאים באחריות משותפת של משרד התחבורה ומפעיל השירות (המשרד כקובע נהלים ומבקר והמפעיל כמבצע). אבל הם מאד חשובים. גם הסוגיה של קלות התשלום ברב-קו/אפליקציות נכנסת לקטגוריה הזאת. תחבורה ציבורית צריכה לתקתק ולהיות נוחה לכולם. זולה זה ממש לא מספיק. למקום הזה גם נכנסות הדרישות להנגשה. גם שתהיה וגם שתעבוד (עיוור לא יכול להסתמך על זה שהכריזה "רק לפעמים עובדת"). וזה משהו שמועיל לכולם אבל צריך להתמקצע בו.</p><p><u>10. תדאגו לילדים</u></p><p>אנחנו אוהבים את הילדים שלנו, ורוצים שיהיה להם רק טוב. לכן אנחנו רושמים אותם לבית ספר שאולי הוא דווקא לא הכי קרוב אליהם, או לחוגים שדורשים הקפצות ארוכות. מאחר ואנחנו רגילים לנהוג אנחנו מתייחסים למרחק הזה בביטול, ביג דיל, נקפיץ אותך. אבל אחרי כמה זמן זה מתחיל ממש להפריע לנו ולאכול לנו את החיים. אם רק מישהו היה מסיע את הילדים במקומנו...</p><p>תחבורה ציבורית בדרך כלל לא מספקת את המענה המתאים, לפעמים הוא קיים מעצמו באמצעות קו סדיר שבמקרה תופר גם את הקשר המבוקש (אחותי נסעה לבית ספר במרכז תל אביב באוטובוס, אבל הוא ממש לא היה ייעודי לבית ספר שלה). אבל בדרך כלל הוא לא קיים באופן טבעי. </p><p>חשוב לציין שאנחנו מדברים רק על נוער. כי ילדים קטנים דורשים מלווה מבוגר והנהג ממש לא יכול להיות כזה, אבל לחוגים יש נטייה להתחיל בשעה מאד ספציפית ולהסתיים בשעה מאד ספציפית. והילדים מגיעים מ"ענן של מקומות" ולא ממבניין ממוקד או אפילו משכונה ממוקדת. התוצאה של מתן מענה לבקשות כאלה היא בדרך כלל קווים מחורבנים פועלים בלו"ז שאולי היה נכון לפני שנה אבל לא הצליח לעקוב אחרי השינויים שערך המתנ"ס בלוח החוגים בשנה שאחר כך, ושמותאם אולי לתלמידים של שנה שעברה אבל לא לאלה של השנה שהגיעו יותר משוכנה אחרת. גם לבתי ספר מאד קשה לייצר את השירות המותאם הזה אבל נוסף להם עוד קושי - בשעת השיא אין נהגים ואוטובוסים פנויים.</p><p>בחו"ל, וגם אצלנו במועצות האזוריות פתרו את זה באמצעות "אוטובוסים צהובים" אוטובוסים שמופעלים על ידי הרשות ולכן תפורים לצרכים של התושבים בצורה הכי מיטבית שאפשר (אם כי גם שם תמיד יש פשרות ולא נדיר למצוא שתלמידים צריכים לצאת מהבית בשבע בבוקר לטיול של שעה בין כמה יישובים כדי להגיע לבית הספר האזורי בשמונה) אלה לא עונים הלגדרה של תחבורה ציבורית אלא של "הסעות מיוחדות" וזה הבדל ענק.</p><p>הנטיה של רשויות לתכנן את מיקום בתי הספר והמתנ"סים גם דרך השמשה של הרכב הפרטי מביאה לכך שיש לנו היום פחות בתי ספר במרחק הליכה סביר (בשם ה"יתרון לגודל שעוזר לחסוך קצת בעלויות אבטחה). כלומר גם אם אנחנו ההורים הכי מודעים בעולם לנושא התחבורה, לפעמים אין לנו ברירה.</p><p>גם כאן, רשת קווים תדירה טובה שמתעלמת המצורך הנקודתי אבהל פשוט נוכחת במרחב תעזור לפחות לחלק מהנוער לנסוע. לבן שלי יש חוג פעם בשבוע בחוף הים. ויש קו מהכביש הראשי הצמוד לשכונה שלי עד לשם. המסלול אפילו טוב ולא מתפתל מדי לעומת רכב פרטי. אבל... האם אשלח אותו באוטובוס שעובר פעם בשעה? האם אתן לו לחכות חצי שעה בממוצע בערב בסוף החוג בחושך עד לאוטובוס הבא שיוצא חזרה הביתה? כנראה שלא. וחבל. תדירות טובה היתה מקלה עליי את ההחלטה.</p><p><b><u>אז מה אפשר לעשות?</u></b></p><p>יצא לי להכיר הרבה מתכנני תחבורה לאורך השנים, מותיקי אגד ודן מתקופת הדואופול ועד צעירים נלהבים שנכנסים רק היום למקצוע. כולם אנשים נהדרים עם כוונות טובות ורצון להגיד כן לכל בקשה שמגיעה אליהם.</p><p>הבקשה שכולם מסכימים שצריך להיענות לה, אבל שהכי קשה להיענות לה היא פתרון בעיית הצפיפות בקווים עמוסים בשעת שיא בוקר, זה דורש תקציב והזמנת רכב והכשרת עוד נהג... ולכן עם כל הרצון הטוב בקשות רבות מסוג זה נשארו על הנייר. </p><p>הבקשות שהכי קל להיענות להן היו הארכת הקווים, בין אם לעוד שכונה, או באמצע המסלול יותר קרוב לדלת של המפעל. ואם לא היה כסף אז אמרו לא נורא", נקטין את התדירות ונאריך את הקו. זה ממש רע. לעיתים אנשים ביקשו קו חדש ובגלל שלא היה כסף הם קיבלו הארכה של קו קיים באופן מאולץ, לעיתים עם פיתולים לא הגיוניים. הרשת שמתקבלת במקרה הזה היא די בעייתית לשימוש וזה מתבטא באטרקטיביות שלה, כלומר במספרי הנוסעים. <b>רצון טוב בלי רעיון מסדר מגובש מחרב את הרשת.</b></p><p>אז הנוסעים מתלוננים שהקו ארוך מדי, אבל בהיעדר כסף מחליטים לפצל את הקו הארוך שיצרנו לשני קווים, שכל אחד מהם פועל בחצי מהתדירות שהיתה קודם. קיבלנו מסלול אטרקטיבי יותר בתדירות לא אטרקטיבית בעליל.</p><p>וכשכבר יש כסף צריך להחליט איפה משקיעים אותו. בהגדלת תדירות קווים קיימים או בפתיחת קו חדש? קו חדש מצטלם יותר טוב ולצערי זה גם שיקול, כי תכנון ופוליטיקה תמיד הולכים ביחד... כך שוב פעם נדחק פתרון הגדלת התדירות בקווים אטרקטיביים לתחתית.</p><p>האקדמיה דוחפת כבר עשרות שנים את רעיון ההיררכיה התחבורתית. לקווים יש תפקידים שונים ואסור לערבב בינהם (אם כי כמובן יש חפיפות). בגדול אפשר לדבר על שני רובדי שירות עיקריים - מקומי וראשי - תפקיד הקו המקומי הוא להביא אותך למוקד מרכזי שממנו תוכל להגיע ליעדך בהליכה (אם זה יעד קרוב) או לעבור לרשת הקווים העורקיים - הראשיים (אם זה יעד רחוק). הראשון מתפתל בשכונות אבל לא צריך להגיע למרכז תל אביב ואילו השני נוסע רק על הציר הראשי של העיר ומחבר אותה לתל אביב אבל ממש לא צריך להתפתל בשכונות. על שני הרובדים המובחנים האלה ניתן להוסיף גם רובד "עורקי מהיר" המתגבר את הרובד העורקי המאסף ואם יש ממש הרבה פוטנציאל של נוסעים בעורק הזה אז גם BRT רק"ל ומטרו. </p><p>ההפרדה התפקודית מייצרת רשת מרובת החלפות ואת זה אנחנו גם לא אוהבים. אם כי בתכנון טוב עבור מרבית הנוסעים לא נדרשת יותר מהחלפה אחת באותו מרחב עירוני (ממקומית לעורקית, שכבר מורידה אותך במרחק הליכה מהיעד). עד כדי כך אנחנו שונאים החלפות שאנחנו עיוורים להן - אם אין קו ישיר ממוצא ליעד אנחנו טוענים ש"אין לנו בכלל שירות לשם". </p><p>התשובה נמצאת במינונים הנכונים, במשך שנים הדי-אנ-איי של התחבורה הציבורית שם דגש על הכיסוי. להגיע לכל מקום, והיה מוכוון גם הפחתת החלפות. כלומר להגיע מכל מקום לכל מקום. אגב זה די הגיוני ברשת שמבוססת בעיקר על אוטובוסים כי אנשים מבינים צורך בהחלפה מאוטובוס לרכבת שמוגבלת למסילה שלה אבל ממש קשה להבין את ההגיון בהחלפה מאוטובוס לאוטובוס, מה הבעיה לייצר מסלול שמתאים לי? אז הם ביקשו - וקיבלו.</p><p>הכיסוי הרשתי עדיין חשוב, אבל כנראה שאין ברירה ואם אנחנו רוצים לייצר רשת עם תדירות טובה יותר, שתמשוך נוסעים רבים יותר, צריך לייצר רשת עם קצת פחות קווים וקצת יותר החלפות. כל שכונה או יישוב שמטייל בהם יותר מקו אחד צריכים להסתפק בקו אחד, שיהיה בתדירות טובה יותר. (אלא אם כן מספר הנוסעים מצדיק את שני הקווים בתדירות גבוהה לאורך כל היום. מהשכונה שלי יש קו למרכז העיר שמספר הנוסעים בו יפה, קו נוסף לאזור התעסוקה שמספר הנוסעים בו מגוחך, ועוד קו שמנסה לתפור את שניהם בצורה מעגלית ובלי הצלחה גדולה. אם נבטל את הקו לאזור התעסוקה ואת הקו הסיבובי אולי נוכל להגדיל את התדירות בקו למרכז העיר כך שאנשים ישתמשו בו יותר בקלות, ואולי גם נוכל לשפר את השירות העורקי ברחוב הראשי ליד השכונה שלי, שחולף גם באזור התעסוקה. לא יהיה לי קו ישיר לאזור התעסוקה אבל יהיה לי קל יותר להגיע אליו כשאצטרך על ידי החלפה בין שני קווים. האם זה אידיאלי? לא, כנראה שאין אידיאלי. אבל האם התוצאה תהיה טובה יותר? אני מאמין שכן. מעטים ייפגעו מהמהלך כי הקו לאזור התעסוקה לא נוסע ריק לגמרי, אבל רבים יותר ירוויחו (כל מי שנוסע למרכז העיר יחכה פחות) וכנראה יצטרפו כמה נוסעים חדשים שנרתעים בגלל התדירות הנמוכה, לפי כל המחקרים כנראה נרוויח יותר אנשים מאלה שנפסיד בגלל הרעת השירות לאזור התעסוקה. על הדרך נקבל רשת שקל יותר להבין אותה וגם לזה יש ערך. </p><p>מנגד, אסור להשתמש במילה היררכיה בתור עקרון מקודש. יש מקרים שבהם על אף ההיררכיה הנדרשת יש מספיק פוטנציאל ליותר מקו אחד. אסור ליפול למחשבה דיכוטומית של הכל או כלום אלא לבחון כל מקרה לגופו.</p><p>ולבסוף, תדירות הולכת יד ביד עם העדפה בדרך. עוד ועוד נת"צים ומת"צים המסיעים קווים בתדירות גבוהה יביאו לעוד ועוד מקרים נקודתיים שבהם התחבורה הציבורית מנצחת את הרכב הפרטי. ברמת המדינה כולה כנראה התחבורה הציבורית תמשיך להיות פחות אטרקטיבית מרכב פרטי בכל פרמטר חוץ ממחיר, אבל הפער יהיה יותר קטן. ברמה המטרופולינית אפשר אפילו לנצח אותו בחלק מהקשרים, ואפילו לא חייבים לחכות למטרו בשביל זה.</p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com21tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-11572257326781700472021-08-24T02:55:00.010-07:002022-08-30T02:36:14.680-07:00המדריך לאפליקציות התשלום - וסקר שוק<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-hQXjIHht_H0/YSND4oHVSiI/AAAAAAACRqM/Ht09K9K9t78mUd5qfHuG6a1WbdcByAIfQCLcBGAsYHQ/s1280/%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%2593.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="720" data-original-width="1280" height="180" src="https://1.bp.blogspot.com/-hQXjIHht_H0/YSND4oHVSiI/AAAAAAACRqM/Ht09K9K9t78mUd5qfHuG6a1WbdcByAIfQCLcBGAsYHQ/s320/%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%2593.jpg" width="320" /></a></div><p><span style="color: red;">עדכון 2022.</span></p><p><span style="color: red;">שתי האפליקציות הגרועות ביותר שנסקרו כאן נסגרו, נשארנו עם מוביט הנפוצה ורב פס מבית הופאון המומלצת.</span></p><p>זה לא בלוג אקטואלי. אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית חדרו לחיינו בינואר 2021 כפיילוט, בעיצומו של הסגר השלישי, ורק באפריל באופן מלא, אבל לא רציתי לכתוב עליהם לפני שאתנסה כמו שצריך. בשוך הסגר השלישי ניסיתי אותן קצת, אבל מהר מאד חזרתי לרב קו המוכר והטוב. כעת, באוגוסט, החלטתי לעשות ניסוי קצת יותר גדול עם עצמי. כל יום שבו נסעתי למשרד ניסיתי אפליקציה אחרת מארבעת האפליקציות השונות, כך שאני מרגיש שכעת יש לי מספיק נסיון לחלוק אותו עמכם. בפוסט זה אסביר מה הקטע שלהן, במה הן דומות ובמה הן נבדלות ומה מטרתן בכלל, אבל קודם. סקירה קצרה על אמצעי תשלום באוטובוסים בכלל. רק ספוילר של השורה התחתונה. אני ממליץ על <a href="https://ravpass.co.il/" target="_blank">רב-פס של הופ-און</a>. (ואני לא מקבל כסף על הפרסומת הזו). היא היתה לי הכי נוחה. וגם יש לה <a href="https://prices.ravpass.co.il/" target="_blank">מחשבון מחירי נסיעה נוח.</a></p><p><u>סקירה קצרה</u></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-Zx5ShgnZbso/YSJEea6PWTI/AAAAAAACRpU/OmTEYyV2sZAJJTkRHHVRUfxnYrHqrbcXACLcBGAsYHQ/s640/%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D%2B%25D7%2591%25D7%259E%25D7%2596%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="360" data-original-width="640" height="180" src="https://1.bp.blogspot.com/-Zx5ShgnZbso/YSJEea6PWTI/AAAAAAACRpU/OmTEYyV2sZAJJTkRHHVRUfxnYrHqrbcXACLcBGAsYHQ/s320/%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D%2B%25D7%2591%25D7%259E%25D7%2596%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4802167,00.html" target="_blank">כאן</a></td></tr></tbody></table><p><br /></p><p>בראשית היה מזומן, רק כך היה אפשר לשלם על נסיעה בתחבורה הציבורית וכך היה עוד מתקופת הדליז'נס.</p><p>אחר כך נולדו הכרטיסיות, אני לא יודע בדיוק מתי אבל כנראה זה היה די מהר. ההגיון שהוליד את הכרטיסיות היה בערך כזה:</p><p><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-7v4LLcUM__E/YSJKB5r72VI/AAAAAAACRpk/9UlD3K3tBBIyLJR9OcUMejC6CpU3ktaSACLcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img alt="" data-original-height="749" data-original-width="331" height="240" src="https://lh3.googleusercontent.com/-7v4LLcUM__E/YSJKB5r72VI/AAAAAAACRpk/9UlD3K3tBBIyLJR9OcUMejC6CpU3ktaSACLcBGAsYHQ/image.png" width="106" /></a>מזומן זה כאב ראש לא קטן, צריך לדאוג שהוא תמיד יהיה לך בכמות מספיקה בשביל עודף, וצריך לדאוג שהוא נאסף כמו <span style="text-align: justify;">שצריך ולא "נאבד" בדרך, וצריך לדאוג שלא ישדדו אותך, וצריך להסתבך תוך כדי נהיגה עם כסף קטן שנופל לרצפה, וצריך לזכור המון תעריפים. בקיצור לחברות התח"צ הותיקות, (שהכסף מפדיון הנוסעים הלך ישירות לכיס שלהן, כך זה היה עד לפני בערך עשור), היה תמריץ ממש חזק להפחית את התשלום במזומן. הן עשו את החישוב שלהן וראו שהן מרוויחות יפה מאד אם הן יקבלו כסף על 8 מתוך 10 נסיעות בלבד, ועל הדרך הן יהפכו את הנוסעים ל"חברי מועדון לקוחות", לפחות עד שהכרטיסיה נגמרת או נאבדת, הן גילו שיותר מהר לנקב מאשר לספור כסף ולהחזיר עודף, יותר קל לנהל מחזור קטן יותר של מזומן עבור הנהגים ויש פחות ויכוחים על מחיר ועל עודף.. גם ההנחות הניתנות לילדים ונוער, 50% מהמחיר הקטלוגי, ניתנו רק בכרטיסיות, ובקווים שבהם עולים המון תלמידים בבת אחת זה קיצר את זמן הקליטה בצורה מטורפת. בקיצור, הן גילו את מה שגילה גם בית הקפה השכונתי שלכם, לכרטיסיה עם "ניקוב חינם" יש יותר יתרונות מחסרונות. כשהמדינה החלה לסבסד תחבורה ציבורית, בערך עם הקמתה, אז גם העלות העודפת של בונוס הנסיעות חינם גולגלה על המדינה.</span></p><p></p><p style="text-align: justify;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-5CyB2_HrlmI/YSJKVIK6XCI/AAAAAAACRps/Y6GYiUy8Z7oUVoQktrcT6cQjDx5LQRTwwCLcBGAsYHQ/image.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img alt="" data-original-height="109" data-original-width="174" height="125" src="https://lh3.googleusercontent.com/-5CyB2_HrlmI/YSJKVIK6XCI/AAAAAAACRps/Y6GYiUy8Z7oUVoQktrcT6cQjDx5LQRTwwCLcBGAsYHQ/w200-h125/image.png" width="200" /></a>העשורים חלפו והגיעה לידינו המצאה חדשה - "חופשי חודשי". זה התחיל בשנות ה-90. חברת דן חילקה את גוש דן לתשעה אזורים קטנים ונתנה לכל אחד צבע, ולעוד כמה אזורים משולבים היא נתנה צבע משולב. יכולת לקנות כרטיס "בריסטול" בצבע הנכון, לכתוב את שמך עליו ופשוט לנופף בו בכניסה לאוטובוס (בצמוד לתעודה מזהה) בלי לשלם שוב. כך ירד עוד קצת נטל התשלום במזומן או הניקוב על כל נוסע שנכנס אם כי מאחר והאזורים היו קטנים הם היו רלוונטיים יחסית למעט אנשים. שיטה זו נפוצה אחר כך גם באגד ובעידוד משרד התחבורה למקומות נוספים. החופשי חודשי למעשה מחקה (מלשון חיקוי) את הקונספט של "מנוי לבריכה" ולכן הם נקראים גם "כרטיסי מנוי".</p><p></p><p></p><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-lku_9HmZTTQ/YSSz_KJ8QtI/AAAAAAACRq8/Ap5daED6FfE9AyKkXlSeyAWOPJ2BxB-HQCLcBGAsYHQ/s116/%25D7%259E%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A1.gif" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="116" data-original-width="116" src="https://1.bp.blogspot.com/-lku_9HmZTTQ/YSSz_KJ8QtI/AAAAAAACRq8/Ap5daED6FfE9AyKkXlSeyAWOPJ2BxB-HQCLcBGAsYHQ/s16000/%25D7%259E%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A1.gif" /></a></div><br />המאה ה-21 נכנסה בפתח ואיתה הגיעו אמצעי התשלום הדיגיטליים, בהתחלה הכוונה היתה לכרטיסים דמויי כרטיס אשראי שהכילו בתוכם את המידע על הכרטיסיה או המנוי שרכשת. הראשונים למיטב זכרוני היו דווקא מוניות השירות בתאגיד נתניה תל אביב שהנהיגו "כרטיסיה אלקטרונית", אבל גם מפעילות תח"צ חדשות כקונקס (סי-פס) ומטרופולין (מטרופס) יצרו כרטיסים כאלה אגד ודן הכריזו גם הן על כוונתן לפתח אמצעים דומים ואז משרד התחבורה, שעשה בשנים אלה את צעדיו הראשונים כאחראי רגולטורי אמיתי על התחבורה הציבורית במדינה והבין שאם לכל חברה יהיה את הכרטיס האלקטרוני שלה הוא לא יוכל לשלב בין מפעילים ובין אמצעים ולא יוכל לתקן את בלגן התעריפים - עצר הכל והכריז על כרטיס מאוחד לכולם.</div><div><br /></div><p></p><p style="text-align: justify;">הכרטיס המאוחד הזה הוא כמובן ה"רב-קו" הירוק עם הארנב הסגול אשר פרץ לחיינו ב-2008, <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2013/04/blog-post_21.html">התחיל קצת עקום</a>, אבל לאט לאט השתפר. הרב קו יכל לקרוא מנויי חופשי חודשי וכן קונספט חדש שנכנס לחיינו שנקרא "ערך צבור", מעין ארנק דיגיטלי שבו אתה משלם על הנסיעה לכאורה במזומן, אבל מתוך הכרטיס. כדי לעודד את הנוסעים להשתמש בערך הצבור, ומאחר ותפקידו היה להחליף גם את המזומן אבל גם את כרטיסיות הנייר, ניתנה לו הנחה "כמו בכרטיסיה", למה כמו? כי במקום נסיעה חינם היית פשוט משלם את עלות כרטיס הנסיעה אבל בטעינה היית מקבל יותר כסף לתוך הכרטיס. מאד לא אינטואיטיבי אבל בסוף זה תפס, החלו לבטל כרטיסיות וגם השימוש במזומן הלך ופחת. הרב קו יכל להיות אישי או אנונימי כאשר היתרון הגדול של הרב קו האישי היה היכולת להטעין עליו את פרופיל הנוסע, נער, סטודנט, קשיש, זכאי ביטוח לאומי וכו' ולהנות מההנחות, וגם יכלו להפוך את החוגר לרב-קו בפרופיל "<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/01/blog-post.html">חייל</a>". זה באמת עשה את החיים ליותר קלים בחלק מהמובנים. בנוסף קיבלת מעין ביטוח לכסף שהטענת למקרה שהכרטיס הלך לאיבוד והיה צריך לאחזר אותו.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-6lkAmhZXm7Y/YSJPHCpsu0I/AAAAAAACRp0/p1VjeGUK574IiSY_cV7tSA9rQHfIwLyrwCLcBGAsYHQ/s258/%25D7%25A8%25D7%2591%2B%25D7%25A7%25D7%25952.png" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="195" data-original-width="258" height="151" src="https://1.bp.blogspot.com/-6lkAmhZXm7Y/YSJPHCpsu0I/AAAAAAACRp0/p1VjeGUK574IiSY_cV7tSA9rQHfIwLyrwCLcBGAsYHQ/w200-h151/%25D7%25A8%25D7%2591%2B%25D7%25A7%25D7%25952.png" width="200" /></a></div><p></p><p style="text-align: justify;">קפיצת מדרגה משמעותית הגיעה ב-2016, אז הוכרזה <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/12/blog-post.html">רפורמה גדולה בתעריפים</a> בה לראשונה נכנסה כל הארץ בצורה די מסודרת תחת עקרונות של חופשי יומי, שבועי וחודשי שנתנו הנחה מאד משמעותית לנוסעים קבועים תוך כדי שיפור מתמיד בהליך השילוב בין אמצעים, בהליך הקליטה באוטובוס באמצעות הרב קו, הליך הנפקת הרב קו והטיפול בכרטיסים מקולקלים ואבודים. בין היתר בעקבות <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/05/blog-post_7.html">המסלקה </a>שהבשילה. הרב -קו הפך לדרך הדומיננטית לתשלום בתחבורה הציבורית והמזומן הלך ונדחק. על הדרך הרב קו גם איפשר בקלות את קידום העליה מכל הדלתות באוטובוסים עירוניים. ואת מעברי 90 הדקות במטרופולינים. אפילו תדמית הרב-קו היתה טובה מאד למרות הבעיות שהתגלעו פה ושם. חשוב לציין שכל התהליך התאפשר רק לאחר שכללי המשחק כולו השתנו, הפדיון כבר לא היה בידי המפעילים אלא הועבר באמצעותם למדינה ולכן הסיכון על הכנסות נמוכות יותר כתוצאה משימוש בחופשי חודשי במספרים גדולים, או כתוצאה מלא משלמים בגלל עליות בדלתות אחוריות, נח לפתחה של המדינה ולא לפתחם של המפעילים.</p><p style="text-align: justify;">מעודדים מההצלחה, החלו להכין במשרד התחבורה את השלב הבא, ביטול כמעט מוחלט של תשלום במזומן, והקורונה במקרה זה התפרצה ממש לדלת פתוחה. אבל אליה וקוץ בה, לאחר כל המאמצים שהושקעו בהרחבת אפשרויות הנפקת וטעינת הרב קו, עדיין לנוסעים המזדמנים, אלה שנוסעים באוטובוס פעם ב... היה ממש לא ברור מאיפה משיגים רב קו ואיפה טוענים אותו <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/06/blog-post.html">ומה זה כל החוזים המוזרים האלה</a>. בנוסף, את רפורמת התעריפים, המבוססת על עקרון הטבעות, ליוותה מאז השקתה ביקורת על הגבולות של הטבעות, איך יכול להיות שנסיעה של 20 ק"מ בתוך אותה טבעת עולה פחות מנסיעה של 2 ק"מ שחוצה טבעות? זו בעיה קוהרנטית של שיטת הטבעות, ויש דרכים לעדן אותה אך אין דרך אמיתית לפתור אותה לחלוטין ומה לעשות שתמיד יש אנשים שגרים ליד הגבול ובדיוק חוצים אותו...</p><p style="text-align: justify;">בעיה נוספת קשורה לכך שלמעשה יש שתי שיטות טבעות שונות, האחת לערך הצבור שנהגתה ב-2011 והשניה לחופשי חודשי שנהגתה ב-2016. שוחררו הצהרות על איחוד בין שתי השיטות אבל הסתבר שזה די מסובך ליישום בלי תוספת תקציבית משמעותית או העלאת מחיר לכולם, הראשונה לא היתה בנמצא ועל השניה השר הטיל וטו. נשארנו עם שתי מערכות מבלבלות.</p><p style="text-align: justify;">במקביל מהפכת הניידים התחילה למעשה עם היכולת לטעון ברב-קו, אם כי רק לבעלי מכשיר תומך NFC ונולדה גם אפשרות להטעין עם קורא כרטיסים במחשב הביתי, ונולדו שתי אפליקציות מעולות שעושות זאת. <a href="https://ravkavonline.co.il/he/" target="_blank">ravkavonlime </a>ו<a href="http://הופ-און.">הופ-און.</a></p><p><u>ואז הגיעו אפליקציות התשלום</u></p><p style="text-align: justify;">אני אמנם מצייר כאן עולם מאד טורי בהתנהלות שלו, אבל במציאות דברים תמיד התנהלו במקביל. הסמארטפון חדר לחיינו רק לפני קצת יותר מעשור והתהליך שבו עוד ועוד פעולות עוברות לטלפון נמצא עדיין בעיצומו. אפליקציות תשלום הן לא המצאה ישראלית והיה ברור לכולם שלשם העולם הולך וכדאי שישראל תלך איתו. לקח זמן ארוך להגדיר את הפרויקט, להיערך אליו ולבצע אותו, הרבה לפני שהקורונה ואיתה ההחלטה להפסיק את התשלום במזומן חדרו לחיינו. אבל גם כאן, הקורונה היוותה זרז לסיים את התהליך ולצאת לשטח מהר יותר.</p><p style="text-align: justify;">השאלה הראשונה היתה האם מעתיקים את שיטת טבעות החופשי חודשי המוצלחת לאפליקציות בשם הפשטות, או שמספקים לציבור אלטרנטיבה אחרת לגמרי במטרה לתת מענה לביקורת הציבורית על גבולות הטבעות. החליטו לשנות. שיטת הטבעות עדיין קיימת, אך עכשיו אתה, הנוסע, באמצעות ה-GPS בנייד שלך הנך תמיד במרכז הטבעת. הרעיון הוא שאנשים שבעבר "נדפקו" בשל שיטת הטבעות בחופשי חודשי, קיבלו כעת אלטרנטיבה זולה יותר, וזה עבד, אך כמובן הוליד אנשים ש"נדפקו" בשיטת הטבעות באפליקציה ועבורם הרב-קו נשאר יותר טוב. (אני אחד מהם, מסתבר שאני נמצא במרחק אוירי של 15.1 ק"מ מהעבודה שלי). נבחנה גם אפשרות של תשלום משתנה לפי מרחק כמו במונה של מונית אבל השיטה הזו מולידה בעיות ועיוותים רבים מספור כשהיא מיושמת על קווי אוטובוס ולכן היא לא נפוצה בשום מקום בעולם.</p><p><a href="https://www.pango.co.il/public-transportation/new-calculation" target="_blank">באתר פנגו</a>, שותפתה של מוביט מצאתי את הטבלאות הנוחות ביותר להצגה של התעריפים השונים</p><p>1. המחיר לנסיעה לפי טבעות מרחק</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ThgIB-HGdj0/YSNHlmP7VAI/AAAAAAACRqU/56SSmoDKSSYi2HahvOFDlmF_VWlHnZyPwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="297" data-original-width="755" height="126" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ThgIB-HGdj0/YSNHlmP7VAI/AAAAAAACRqU/56SSmoDKSSYi2HahvOFDlmF_VWlHnZyPwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br />2. תקרת המחיר היומי לנסיעה רק באוטובוסים ומטרונית<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-sXZV8dD_2as/YSNH2jT9UkI/AAAAAAACRqc/w7g9Xhk7ks4lNrPLVnkfKzmxeDrHRHCEwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="299" data-original-width="666" height="144" src="https://lh3.googleusercontent.com/-sXZV8dD_2as/YSNH2jT9UkI/AAAAAAACRqc/w7g9Xhk7ks4lNrPLVnkfKzmxeDrHRHCEwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br />3. תקרת המחיר היומי אם משלבים גם רכבת<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-mk8NAd6d3WI/YSTUE_65avI/AAAAAAACRrE/8McF_NgCXaw_qZAIo8we9jszsN2TtSy5wCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="261" data-original-width="580" height="144" src="https://lh3.googleusercontent.com/-mk8NAd6d3WI/YSTUE_65avI/AAAAAAACRrE/8McF_NgCXaw_qZAIo8we9jszsN2TtSy5wCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br /><br /></div><br />4. אם עברתם את ה-200 ש"ח בחודש תקבלו הנחה של "משתמש כבד" שאמורה להתחרות בחופשי חודשי. לפי העיתונים היא לא פועלת ואני מודה שאני לא בדקתי את הסוגיה הזו.<p></p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-5dQhokp1OiQ/YSNJsEDXbtI/AAAAAAACRqs/khHga2sN1V099V_dynyfCL_nhMHr-0XuwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="221" data-original-width="538" height="131" src="https://lh3.googleusercontent.com/-5dQhokp1OiQ/YSNJsEDXbtI/AAAAAAACRqs/khHga2sN1V099V_dynyfCL_nhMHr-0XuwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br /><div style="text-align: justify;">כל המחירים בטבלאות האלה הם לפרופיל רגיל, ההנחות של נוער, קשישים, זכאי ביטוח לאומי בתוקף ככל שתזינו את הפרופיל שלכם ואת המסמכים הנדרשים בעת הרישום באפליקציה. באפליקציית רב-פס מבית הופ-און וגם ב<a href="https://ravpass.co.il/calculator/" target="_blank">אתר שלהם</a> יש אחלה מחשבון מחיר ממוצא ליעד שנותן את המידע על עבור כל אמצעי התשלום וכל הפרופילים. מיכאל מציין בתגובות שסטודנט מקבל באפליקציות רק 33% הנחה, בעוד ברב-קו יש אפשרות גם ל"חופשי סמסטריאלי מורחב שמקנה הנחה של 50%.</div><div style="text-align: justify;">בנוסף כדאי להסביר את נושא הפריפריה. התוספת של מירי רגב לאפליקציות שהיו מוכנות להשקה עוד טרם כניסתה לתפקיד. במקור המערכת תוכננה עם אחידות תעריפים בשם הפשטות ולכן ההנחה לפריפריה קצת מסבכת את ההסבר גם אם היא מוצדקת. היא נקבעת על סמך מיקומך הגיאוגרפי (GPS) ורק לנסיעות הקצרות ביותר (עד 15 ק"מ). כלומר נסיעה עירונית בבית שאן עולה פחות מנסיעה עירונית בגוש דן. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">נושא המעבר ב-90 דקות, עוד סוגיה כואבת שמסיבות תקציביות לא הורחבה מעבר למטרופולינים הגדולים, נפתר למעשה מעצמו בשיטת האפליקציות. אתה מתקף כל פעם שאתה עולה על אוטובוס אבל כל עוד אתה באותה טבעת מרחק מנקודת המוצא שלך אתה לא תשלם שוב. (בפועל ראיתי שזה אפילו מרחיב לעיתים את הטבעות).</div><p></p><p style="text-align: justify;">כדי לאפשר את החישוב הזה והעברת כל הכספים למקומות הנכונים נקבע שחודש של אפליקציות יהיה מה-25 לחודש עד ה-24 לחודש הבא. וזה לטעמי שגוי כי הוא לא אינטואיטיבי , וגם לא מאפשר לעבור ביעילות מחודש בו הם משתמשים באפליקציות לחודש בו הם משתמשים ברב-קו הישן והטוב. ייתכן שזה אילוץ טכנולוגי ופשוט בשלב זה לא היה ניתן לעשות אחרת. אבל נשמע לי מוזר שצריך חמישה ימים למשהו בעידן המחשבים.</p><p style="text-align: justify;">ולבסוף השיטה: היא מבוססת על קודי QR מרובעים. באוטובוסים במדבקות ייעודיות או על מסכי הולידטורים. אותם יש לצלם באמצעות האפליקציה, להזין את הקו ואת תחנת הירידה ולקבל הערכת מחיר (כאמור בסוף החודש יחשבו לך את הכל ואולי זה יהיה פחות), ברכבת ישראל זה עובד "הפוך". אתה מקבל QR לטלפון שלך ונדרש להניח אותו על הסורק בסבסבת הכניסה לתחנה ומחדש בסבסבת היציאה מהתחנה. מיכאל בתגובתו מציין שחוסר האחידות במיקום המדבקות בכל אוטובוס גורם לך תמיד לחפש את המדבקה וזה מעצבן... אני גיליתי שבאוטובוס עמוס זה כמעט בלתי אפשרי.</p><p style="text-align: justify;">למה ככה? כי למתקן אלפי אוטובוסים עם מכשיר שקורא ברקודים היה אולי יותר נכון, אך היה לוקח יותר זמן, עולה יותר ונתקל בהרבה בעיות טכנולוגיות ותקלות שוטפות. הפתרון הפשוט ליישום יצר קצת סיבוך בפשטות ההפעלה והדיוק במחיר הנקוב (במקום שתתקף שוב בירידה אתה נדרש להזין את הקו ואת תחנת הירידה וזה לוקח זמן וגם מהווה מקור לטעויות אנוש). אגב, מבטיחים לנו שבעתיד טלפונים חכמים יצטרכו ברקוד. פשוט נניח את הטלפון כמו רב קו על הולידטור ונשמע צפצוף.</p><p style="text-align: justify;">אחרי שכל זה הוגדר שאלו את עצמם מתכנני הקונספט, האם אנחנו רוצים אפליקציה אחת שתשלוט בכולם? או כמה אפליקציות? מצד אחד אנחנו מתעסקים בהעברות כספים, כך שלא כל אחד יכול לקבל אישור לכך, מצד שני, לאפליקציות ממשלתיות יצא, קצת בצדק, שם רע למדי באומת הסטארט-אפ. גם בפיתוח הראשוני, אבל יותר מכך בריצה הנדרשת אחר הטכנולוגיה המתפתחת וההזדמנויות הנוספת שהיא מאפשרת. אפליקציות ממשלתיות לא יודעות לרוץ טוב קדימה וזה עולם חדש ומתפתח. ולכן החליטו על מודל של תחרות על ליבו של הצרכן, במקביל לפיתוח האפליקציה הממשלתית הרשמית.</p><p><u>ארבע אפליקציות - במי לבחור?</u></p><p><u></u></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><u><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-ye_8LrVspko/YSNNE-JeY9I/AAAAAAACRq0/ltkEq5RG9D4gzxlqBFLEhtDZgGNarydpACLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="227" data-original-width="1558" height="94" src="https://lh3.googleusercontent.com/-ye_8LrVspko/YSNNE-JeY9I/AAAAAAACRq0/ltkEq5RG9D4gzxlqBFLEhtDZgGNarydpACLcBGAsYHQ/w640-h94/image.png" width="640" /></a></u></div><u><br /></u><p></p><p>כאן אנחנו מגיעים לניסוי שלי. אבל ראשית - תיאור ארבעת האפליקציות.</p><p style="text-align: justify;">1. <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ridewithvia.zuzu&gl=IL" target="_blank">אפליקציית התחנה</a> - האפליקצייה הרשמית של משרד התחבורה, שמפותחת באמצעות חברת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2014/06/via.html">VIA</a>. אפליקציה זו כוללת מסלולן, כמו שאנחנו מכירים ממוביט או מגוגל מפות, אפשרות לפניות ציבור שמגיעות ישר למשרד התחבורה ואפשרות לשלם בעזרתה.</p><p style="text-align: justify;">2. <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=com.tranzmate&gl=IL" target="_blank">אפליקציית מוביט </a>הישנה והמוכרת שפשוט נוסף לה פיצ'ר חדש - תשלום על הנסיעה. מוביט כבר מותקנת אצל הרבה משתמשי תח"צ על הטלפון וכאן כוחה האמיתי בחדירה לשוק, אבל עד עתה לא היית צריך להזין לתוכה כרטיס אשראי. כדי להקטין את החשש מהציבור חברה מוביט לאפליקציה אחרת המותקנת על המון סמארטפונים - פנגו, אליה כבר הזנת בעבר כרטיס אשראי והגדילה עוד יותר את יכולת החדירה שלה בקלות לשוק.</p><p style="text-align: justify;">3. <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=com.isracard.payments&gl=IL" target="_blank">אפליקציית anyway</a> מבית ישראכארט. - אפליקציה חדשה שנולדה לצורך זה בלבד. ואמורה להיות חלק ממהלך נרחב יותר של ישראכארט להשקת תשלום חכם בפלאפונים (anypay וכו')/</p><p style="text-align: justify;">4. <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=co.hopon.client&gl=IL" target="_blank">אפליקציית רב-פס מבית הופ-און</a> בשיתוף סלופארק ודיסקונט - החברה שעבדה עד עתה עם דן על אפשרויות טעינה של רב קו בסמארטפון ועם תל אופן והיום גם מציעה שילוב עם קורקינטים. אמנם מדובר באפליקציה חדשה, אבל של חברה ותיקה ומוכרת למשתמשי תח"צ רבים (אם כי פחות ממוביט). היא גם קנתה את "<a href="https://xn--4dbclabp0e.co.il/plan#/?" target="_blank">אוטובוס קרוב</a>" ולכן גם משלבת מידע איכותי של זמני הגעה ומסלולן מצוין המאפשר לה לתת <a href="https://ravpass.co.il/calculator/" target="_blank">מחשבון מנצח</a>.</p><p><br /></p><p style="text-align: justify;">כל האפליקציות עובדות באופן דומה. בפתיחתן מופיע במקום בולט כפתור "תשלום על נסיעה" שבלחיצה עליו היא שואלת אותך אם אתה נוסע באוטובוס, ברכבת או בכרמלית (ובעתיד גם ברק"ל), אם אתה לוחץ על נסיעה באוטובוס נפתחת המצלמה שבעזרתה אתה סורק את הברקוד, מתיישב, בוחר את הקו ואת תחנת הירידה ולוחץ "שלם" מופיע לך כרטיס וירטואלי שתוכל להציג למפקח אם יעבור. כולן גם אמורות לחשב את העלות אותו דבר ועל פי אותם כללים. אז מה כבר יכול להיות שונה?</p><p style="text-align: justify;">יש שוני קטן בממשק ובגרפיקה, אבל אני גיליתי בעיקר שוני גדול בזמן התגובה בעת לחיצה על כל כפתור, ובעת זיהוי הברקוד. מוביט ורב-פס מנצחות בענק את שתי האחרות. רב-פס מבית הופאון מציגה ממשק קצת שונה מהאחרות בו מיד נפתחת לך המצלמה עבור השימוש השכיח של אוטובוס ולמטה מופיעות האפשרויות של רכבת, כרמלית או קורקינט. כלומר, רק רב פס חסכה לי לחיצה על כפתור. יתרון נוסף של הופ-און הוא הזיהוי האיכותי של הקו שאליו עלית והצגה נוחה של בחירת תחנות הירידה, כאשר בקווים שלא יוצאים מתחום הטבעת היא אפילו לא מבקשת שתציין תחנת ירידה. ובשילוב עם מהירות התגובה הנהדרת והמחשבון האיכותי מבחינתי היא המנצחת, היא מזהה בקלות גם במדבקות וגם במסכים הקטנים של הולידטורים. לכן היא הפכה למועדפת עליי והמומלצת ביותר על ידי. החיבור לקורקינטים בטח יעיל לכמה משתמשים נוספים אם כי לא לי.</p><p style="text-align: justify;">גם מוביט מציגה זמני תגובה טובים וקליטה טובה של הברקוד והיא הגיעה אצלי למקום השני, אבל במוביט יש בלגן בנושא בחירת הקווים הרלוונטיים והם כמעט מכריחים אותך לבחור קו לא נכון (כי הם לא נותנים אל האפשרות הנכונה) או שהם מבקשים לבחור בעצמך מה מרחק הנסיעה בקו אוירי לדעתך (מטלה קשה לאנשים רבים) ונם תמיד מבקשים תחנת ירידה. זאת בעוד בהופ-און כמעט תמיד הוא מציע את הקו הנכון והוא מבקש ירידה רק אם לקו יש שני תעריפים. לתקופה קצרה מוביט גם ניסו לשים פרסומות, וזה אומר שהן בוא יבואו בעתיד אחרי שילמדו איך לשלב אותן הכי טוב. זו עוד נקודה לרעה מבחינתי.</p><p style="text-align: justify;">anyway נפלה כבר בשלב האימות ב-SMS בעת ההרשמה אבל נאמן לניסוי לא ויתרתי והצלחתי לבסוף להירשם גם אליה. והיא נופלת בכל פרמטר לטעמי משתי הפרטיות האחרות. אבל מה שהוריד לה את הציון בעיקר היה מספר פעמים של "סליחה תקלה" בעת נסיון התיקוף. </p><p style="text-align: justify;">אפליקציית התחנה עובדת היטב, אבל איטית משהו והקליטה של הברקוד לא חלקה. גם הדרך עד לאישור הנסיעה הכי פחות ברורה (אתה חייב לעבור דרך המסלולן שלה ולציין יעד מדויק בכל פעם). לא הצלחתי למצוא בה יתרון כלשהו למעט היכולת להתלונן דרכה למשרד התחבורה, וגם זה לצערי בצורה מגושמת שמחייבת למלא הרבה יותר מדי שדות שהאפליקציה כבר יודעת עליי וחבל.</p><p style="text-align: justify;">למוביט ולרב-פס יש ציונים מצוינים בחנות האפליקציות, אבל הם נסמכים על שלל השירותים שהאפליקציות היותר ותיקות האלה נתנו לפני פיצ'ר התשלום, אם כי כאמור הן עשו עבודה טובה גם בתחום הזה. לanyway ול"התחנה" החדשות יש ציונים די גרועים. כך שכנראה שגם חוכמת ההמונים חושבת כמוני. רק אציין שבסוף זו הרגשה סובייקטיבית וידידה שלי שגם ניסתה כמה אפליקציות טוענת ש-anyway דווקא הכי נוחה לה.</p><p>ואם נשארה לכם שאלה פתוחה -<a href="https://pti.org.il/chargeApp/QnA.aspx" target="_blank"> יש שאלות ותשובות באתר הרפורמה בתעריפים</a></p><p>על שאלה אחת לא קיבלתי מענה וזה איך מתקפים על כמה אנשים באפליקציה. לרבות איך אתה מתקף על הילד. לפי התגובות הרוב המכריע משתמש פשוט באפליקציות שונות לבני בית שונים וזה "קצת מוזר". ובטח לא יעיל.</p><p>לפי התגובות כנראה שאפשר לתקף על עוד אדם, אבל זה תמיד יהיה בתעריף המלא (גם אם אתה מוגדר כנוסע בפרופיל הנחה) וזה לא יכלול את המעבר 90 דקות, אבל את זה לא בדקתי.</p><p><br /></p><p><u>זהו - מעכשיו אתה משלם באפליקציות?</u></p><p>התשובה לכך היא "איטס קומפליקייטד"</p><p style="text-align: justify;">ראשית, אני מוגדר "משתמש כבד", כזה שהרב קו תמיד בארנקו (ואפילו הקפדתי לקנות ארנק עם כיס חיצוני שיהיה קל לשלוף את הכרטיס בלי להוציא את הארנק מהכיס). וחופשי חודשי גוש-דן-מורחב שלי משרת אותי מצוין בעלות מצוינת. חןץ מזה, אני ממש לא נהנה לכוון את הטלפון לברקוד תוך כדי נסיעה ולהקליק כל מיני דברים בטלפון אחרי שאני מתיישב. כך שבימים רגילים ובחודשים רגילים אני בהחלט מתכוון להמשיך לעשות ביפ עם הרב קו שלי ולשבת. זה פשוט יותר נוח. עם זאת, בעתיד ייתכן ואוכל פשוט להניח את הנייד שלי על הולידטור והנייד יעשה ביפ (באמצעות NFC כנראה) ואז אנסה זאת שוב. </p><p style="text-align: justify;">אבל, תמיד היה לי ברב קו גם חופשי חודשי וגם ערך צבור, עבור אותן נסיעות בודדות שמחוץ למרחב הקבוע שלי. קיבלתי וכבר יישמתי החלטה לא לטעון יותר ערך צבור לעולם. אם פעם בחודש אני נוסע לחיפה, כנראה שאשתמש באפליקציה (או שאטעין חופשי יומי, תלוי כמה אני מתכוון להסתובב בתח"צ בעיר היעד). </p><p style="text-align: justify;">בהנחה שאני לא שונה בהרבה ממשתמשים אחרים, אז השמועות בעיתון על "הכשלון של האפליקציות" היו מאד מוקדמות. היה מי שציפה שביום שהאפשרות תיפתח עם ישראל יעבור בהמוניו לשימוש בהן, אבל דברים כאלה פשוט לא קורים בן לילה. זה תהליך של חדירה לשוק ושל שינוי הרגלים, ולי לקח כמה חודשים עד שבכלל ניסיתי את זה כמו שצריך. ובסוף יש לשיטה גם יתרונות וגם חסרונות בדיוק כמו שלרב קו יש גם יתרונות וגם חסרונות וכך גם לכרטיסיות ולתשלום במזומן. אין שיטה מושלמת עבור כולם. כרגע האפליקציה מצוינת כנראה לצעירים שגדלים לעולם בלי ארנק ולנוסעים מזדמנים, גם כאלה שנוסעים פעמיים שלוש בשבוע וגם לכאלה שנוסעים ממש פעמיים בשנה, היא הורידה את החסם המשמעותי שיצר הרב-קו בפני מזדמנים בכלל להכיר את התחבורה הציבורית וזה מאד חשוב. (מישהו יודע אם היא פתוחה לתיירים עם כרטיס ויזה מחו"ל?) </p><p style="text-align: justify;">מקרב הגרעין הקשה של הנוסעים כמוני, עבור רובנו הרב קו פשוט יותר נוח עדיין. אבל אם שכחתי את הארנק אני לא תקוע וזה מגביר את אמינות התח"צ בעיני. כלומר, גם אם לא אשתמש באפליקציה אף פעם, הידיעה שהיא שם מרגיעה וגם לזה יש ערך. צריך גם לתת לאבולוציה הטבעית לעשות את שלה. כשאנשים יתרגלו לשלם בנייד בקיוסק (זה רק מתחיל) זה יגדיל עוד יותר את כמות האנשים שיבוא להם טבעי לשלם באפליקציה גם באוטובוס.</p><p style="text-align: justify;">ומשני אנשים שמעתי דווקא את הפילוסופיה ההפוכה. הם שומרים את הרב קו עם ערך צבור לנסיעות המזדמנות, ומשתמשים באפליקציה לנסיעות הכבדות שלהם, וזאת כדי לנצל את מגבלת התשלום היומית וההנחה החודשית. בשני המקרים מדובר באנשים שלא החזיקו חופשי חודשי כמוני אלא רק ערך צבור, ושניהם שמו דגש רב יותר על המחיר לעומת נוחות השימוש.</p><p style="text-align: justify;">כנראה נוסעים רבים מאד משתמשים באפליקציות, אבל אלה הנוסעים שעושים מעט נסיעות חודשיות. והמספרים בטח הולכים ועולים מדי חודש. אני מעריך שלאפליקציות לא תהיה בעיה להגיע לנתח שוק אפילו של עשרות אחוזים מהתשלומים בתח"צ בישראל, אבל תנו להן זמן. קצת סבלנות לא תזיק.</p><p><br /></p>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com37tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-48076472035426113312021-06-21T00:11:00.004-07:002021-11-07T01:19:38.214-08:00פרבור התעסוקה - הדרך הגרועה ביותר להילחם בגריד-לוק<p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-wBOTk4qAIsQ/YM9GMiJiJRI/AAAAAAACQQY/2w_wVPY5j90rgLsEq1vKe6PoZE0bJJAGQCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="591" data-original-width="840" height="225" src="https://lh3.googleusercontent.com/-wBOTk4qAIsQ/YM9GMiJiJRI/AAAAAAACQQY/2w_wVPY5j90rgLsEq1vKe6PoZE0bJJAGQCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אירפורט סיטי</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">אתם מכירים את <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/Hkf333Ni00" target="_blank">הכתבות</a> האלה - מצב הפקקים הולך ונהיה גרוע יותר משנה לשנה, בכל כתבה מזהיר המומחה התורן שאם לא נעשה כלום, תוך כמה שנים כולנו נעמוד בפקקים בלי לזוז מילימטר, המשק יהיה משותק. בשפה המקצועית קוראים למצב כזה "<b>גריד לוק"</b>.</p><p style="text-align: justify;">אנחנו נוטים לחשוב באופן ליניארי, אם מצב הפקקים מחמיר, הכי קל לדמיין קו ישר שעולה לאיטו מ-0% (בלי פקקים) ל-100% (הכל עומד), אבל במציאות יש כל מיני מנגנונים, גלויים וסמויים שלא נותנים לקו לטפס מעבר לנקודה מסוימת.</p><p style="text-align: justify;">בעוד שנרשמו בעולם כבר כמה מצבים של גריד לוק, פקקים שנמשכו שעות ארוכות ואפילו מספר ימים, ככלל מדובר בתופעה נדירה ונקודתית. לרוב היא נגרמת בשל אירוע חריג שמוציא את מערכת הכבישים העמוסה מאיזון באופן חד פעמי. מצב הפקקים בהחלט עשוי להחמיר, אבל למרות שאותן כתבות המזהירות מקריסה תחבורתית טוטאלית חוזרות על עצמן בעקביות מעוררת השתאות כבר מאז שנות ה-60, הגריד לוק הלא מיוחל לא הגיע, וכנראה גם לא יגיע.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>אז מה המנגנונים שממתנים את התגברות בעיית הגודש?</u></b></p><p style="text-align: justify;">1. הרחבת כבישים - מטרת הרחבת כבישים, בניית מחלפים וסלילת כבישים חדשים אינה לחסל את הפקק אלא פשוט להעביר <a href="https://israelbikebus.blogspot.com/2019/02/blog-post.html">יותר מכוניות באותו פקק,</a> ובכך לאפשר את המשך הפיתוח. אבל אליה וקוץ בה, קוראי הבלוג הקבועים כבר מכירים את תופעת הביקוש המושרה, עוד כבישים מביאים עוד מכוניות. הפוקוס על הרחבת כבישים קירב אותנו עוד ועוד לתלות מוחלטת ברכב הפרטי וכעת, כשנהיה ממש קשה להרחיב כבישים עקב מחסור בקרקע, אנחנו בבעיה חמורה, אבל זה לא הנושא של הפוסט הזה.</p><p style="text-align: justify;">2. שדרוג התחבורה הציבורית - בין אם זו הדוגמה הבולטת של<a href="https://israelbikebus.blogspot.com/2013/11/blog-post_11.html"> רכבת ישראל,</a> או הדוגמאות המיוחלות של הרק"ל <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2020/12/blog-post.html">והמטרו</a> או פשוט הגדלת תדירות האוטובוסים ויצירת נתיבי העדפה שמגדילים מתמטית את מספר האנשים היכולים לעבור בכביש כלשהו. גם אלה לא מחסלים פקקים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2018/01/blog-post_24.html">אלא רק מספקים להם אלטרנטיבה</a>, וגם אלה לא הנושא בפוסט זה. </p><p style="text-align: justify;">3. בחירות אישיות שלא כוללות שינוי מקום עבודה, בין אם זה לצאת מוקדם יותר כדי לעקוף את הפקקים (מה שמוביל להתארכות שעות הפקקים) ובין אם זה לעבור ל<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2019/08/blog-post.html">אמצעי דו גלגלי</a>, ואולי גם לפעמים <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/03/blog-post_19.html">לעבוד מהבית</a> עבור מי שיכול. כולנו עושים חישובים כאלה כל הזמן כדי למקסם את הזמן שלנו והתוצאה היא מיתון בתופעת החרפת הפקקים. גם זה לא נושא פוסט זה.</p><p style="text-align: justify;">4. ביזור הפקקים בעזרת שינוי מקום העבודה, בין אם בהחלטת מעסיק שמכתיב לעובדיו, ובין אם בהחלטת עובד שמחפש עבודה במקום אחר. במקום שכולם יסעו לתל אביב, חלק יסעו "נגד כיוון הפקקים" לנתניה, מודיעין או ראשון לציון. זה כן נושא פוסט זה.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>ההבדל בין עירוב שימושים לפירבור תעסוקה</u></b></p><p style="text-align: justify;">בראשית היה עירוב שימושים, אנשים גרו, קנו ועבדו באותו מרחב הליכה, אחר כך הוחלט, די בצדק, ששימושים שמפריעים למגורים כמפעלים גדולים ומזהמים, או אפילו תעשיה זעירה אך רועשת ומזהמת תוגלה אל מחוץ לעיר לשטח שבו תוכל לזהם ללא הפרעה. (מעניין לציין שכבר בתקופת התנ"ך עובדי תעשיית העור המזוהמת, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA" target="_blank">הבורסקאים</a>, עבדו מחוץ לשערי העיר).</p><p style="text-align: justify;">כך כל עיר קיבלה אזור תעשיה צמוד אך מנותק ממרכזה, אבל לאזורי תעשיה חיים משלהם ובמעבר המהיר שחוותה ישראל מתעשיה לשירותים, אזורי התעשיה החלו להפוך לאזורי תעסוקה, במקום המפעלים והמוסכים החלו לצוץ בנייני משרדים ומרכז הכובד של התעסוקה מבוססת השירותים הלך והתרחק ממרכזי העיר אל אזורי תעשייה אלה. מובן שזה הגדיל את התלות ברכב פרטי.</p><p style="text-align: justify;">וכשהתלות ברכב פרטי גדלה, ומבנה הארנונה בישראל מחייב רשויות לחשוב כל הזמן על נדל"ן לתעסוקה, הן מתחילות להקצות שטחים חדשים לגמרי, שפעם אולי היו שדות חקלאיים, לצורכי משרדים חדשים, כולם עדיין חושבים לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן אבל כולם הסתכלו עליו רק דרך השמשה הקדמית של הרכב הפרטי שלהם. הלוקיישן הטוב אם כך היה לא במרכז העיר הישן והטוב אלא באזורי תעסוקה גדולים, חדשים ונוצצים שהתהדרו בחניוני ענק ובמחלף קרוב לדרך מהירה. התלות ברכב פרטי גברה עוד. (ואגב אותו תהליך קרה גם למסחר, ראו ביג ודומיו, ולמעשה זה תהליך שמתועד בכל העולם, אם כי בעוצמות שונות).</p><p style="text-align: justify;">אלה פרברי התעסוקה שלנו, שכל קשר בינם לבין עירוב שימושים ועירוניות בריאה פשוט לא קיים, ואלה המקומות העיקריים בו מתפתחת תעסוקה מחוץ לתל אביב.</p><p style="text-align: justify;">שלא תבינו אותי לא נכון, לא כל התעסוקה צריכה להתרכז במרכז תל אביב. הבירה הכלכלית שלנו צריכה להמשיך לגדול ולצמוח ולהתחזק לטובת כולנו, אבל היא ממש <a href="https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/HybmNmCjd" target="_blank">לא צריכה</a> לרכז את כל התעסוקה, זה לגמרי בסדר שכוחה היחסי לעומת שאר המדינה הולך ויורד ככל שהמדינה מתפתחת. אם בעבר 80% מהתעסוקה היה מרוכז בה, זה לגמרי בסדר שאחרי שנים יש בה יותר מועסקים מאי פעם, אבל הם רק 50% מכלל התעסוקה במדינה. מה שחבל לי זה ששאר התעסוקה מרוכזת ב"מדבריות תעסוקה" ולא במרכזי הערים האחרות.</p><p style="text-align: justify;"><b><u>בואו נעקוב אחר מנכ"ל של חברה שממוקמת ברוטשילד בחיפושיו אחר מקום אחר</u></b></p><p style="text-align: justify;">החברה ממוקמת במקום עם העירוניות הטובה ביותר ועירוב השימושים הטוב ביותר שישראל יודעת להציע, אבל המנכ"ל כבר קיבל החלטה לעבור, בדרך כלל בגלל שילוב של רצון בחסכון בשכר דירה וארנונה, ואולי צורך בהתרחבות לבין זה שפשוט נמאס לו מהפקקים בדרך למשרד, בואו גם נניח שלחברה יש חתך עובדים שרבים מהם סובלים כמוהו מהפקקים, כלומר לא חברה צעירה במיוחד.</p><p style="text-align: justify;">הוא מחפש לאן לעבור. בדרך כלל איכות העירוניות במקום אליו הוא עובר לא תהיה בכלל פקטור בשיקולים שלו, אבל לצורך פוסט זה בואו נדמיין מנכ"ל חובב עירוניות בריאה. עכשיו נבנה סולם של מקומות אפשריים לפי הפקטור הזה:</p><p style="text-align: justify;"><span style="color: #274e13;"><u><b>א. מרכז תל אביב</b></u></span></p><p style="text-align: justify;">אין טוב מזה מבחינת עירוניות, אבל זה משפיע בתורו על המחיר הגבוה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-nwKzJmEDmLo/YNAx0l6JupI/AAAAAAACQQw/hvDjvCuR8A8lOcYUHSM8lEUX_QIXl7AvQCLcBGAsYHQ/s750/%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2598%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="422" data-original-width="750" src="https://1.bp.blogspot.com/-nwKzJmEDmLo/YNAx0l6JupI/AAAAAAACQQw/hvDjvCuR8A8lOcYUHSM8lEUX_QIXl7AvQCLcBGAsYHQ/s320/%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2598%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מע"ר רוטשילד - העירוניות הטובה בישראל?</td></tr></tbody></table><br /><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><span style="color: #38761d;"><u>ב. מרכזי הערים הותיקות</u></span></b></p><p style="text-align: justify;">מקרית שמונה ועד אילת, לכל עיר יש מרכז כזה שמערב שימושי תעסוקה, מסחר ומגורים בצורה טובה, וגם נהנה בדרך כלל מ<a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/03/blog-post_3.html">רשת רחובות איכותית</a> ומעודדת <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2015/02/blog-post.html">הליכתיות </a>ומתחבורה ציבורית טובה, אבל סקירה מהירה של ההיצע תגלה שאין כמעט היצע משרדים שם, מבני המשרדים האחרונים נבנו אי שם בשנות ה-80 והם מיושנים ומעופשים, ורובם בכלל תפוסים על ידי שימושים שחשוב להם מאד הקירבה לבתי מגורים, לדוגמה קליניקות של רופאים מומחים. הסיכוי שהוא ימצא באחד מהם נכס ראוי לצרכיו מאד קטן. על רוח השינוי שאולי נושבת במרכזי הערים אדבר בסוף הפוסט.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-E2U8M3TzspA/YNAyqtM9x5I/AAAAAAACQQ4/Xc4QpdGIslk1EjnWRcw9haFahevrPN9wwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="630" data-original-width="851" height="237" src="https://lh3.googleusercontent.com/-E2U8M3TzspA/YNAyqtM9x5I/AAAAAAACQQ4/Xc4QpdGIslk1EjnWRcw9haFahevrPN9wwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פורים ברחוב אחוזה ברעננה<br />עירוניות שוקקת ותח"צ איכותית אך היצע משרדים מיושן ומוגבל</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u><span style="color: #134f5c;">ג. אזורי תעשיה קטנים בשטחם שהפכו לאזורי תעסוקה עם השנים - כיסי תעסוקה.</span></u></b></p><p style="text-align: justify;">הם אולי לא מעורבי שימושים, אבל הם מספיק קטנים ומוקפי מגורים כדי שהעירוניות תפעפע אליהם. בחלקם גם העיריה השקיעה בתשתית ציבורית טובה ונעימה ברחובות ואולי לבניינים רבים יש חזית מסחרית. רשת הדרכים בהם ישנה ולכן צפופה ומרובת אלטרנטיבות הליכה. ניתן להצביע על אזור הבורסה ברמת גן, ה-BBC בבני ברק, אזור התעסוקה של אור יהודה או רמת החייל, ואפילו צומת רעננה המגעילה כמקומות כאלה. אמנם יהיה נחמד אם גם ידחפו אליהם קצת מגורים, ובשפה המקצועית יהפכו אותם מאזורי תעסוקה ל<b>אזורים מוטי תעסוקה</b>, אבל הם נהנים מעירוניות טובה יחסית גם בלי זה בזכות שטחם הקטן ובזכות זה שהם מוקפים בשכונות מגורים ושימושים עירוניים אחרים.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-q6mIl02oDX0/YNAzjbERAII/AAAAAAACQRA/AoWb0FOtkNMCpack3wDRNkV6oKSCq1regCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="376" data-original-width="649" height="185" src="https://lh3.googleusercontent.com/-q6mIl02oDX0/YNAzjbERAII/AAAAAAACQRA/AoWb0FOtkNMCpack3wDRNkV6oKSCq1regCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">זרוע המע"ר הצפונית בתל אביב על חורבות מפעלים גדולים שישבו על גדת האיילון<br />המקום הפך לכיס מוטה תעסוקה (יש גם מגורים) - העירוניות הסבירה מושגת בכך שהוא קטן ומוקף בשימושים אחרים, לרבות שכונת המגורים שרואים בתמונה. (יהיה גם גשר על האיילון לנחלת יצחק וגם החיבור לגינת וולובוסקי אמור להשתפר במסגרת שדרת הקריה, כלומר כרגע זה עדיין רק "חצי עבודה"</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;">עוד "כיסי תעסוקה" אפשר למצוא באזורי מגורים, מחוץ למרכזי הערים הותיקות, שיהפכו לאזורים "מוטי מגורים" כלומר עם קצת תעסוקה משובצת בהם. גם כאן ההיצע קטן עד כדי גיחוך אבל האיכות העירונית יכולה להיות לא רעה (תלוי עד כמה אזור המגורים הוא עירוני איכותי, זה ממש לא מובן מאליו מחוץ למרכזי הערים הותיקות). דוגמה שכזו מצאתי במגדל המשרדים מעל קניון רמת אביב, בשטח שלפני הקמתו והקמת הקניון היה אזור מגורים מוחלט וכיום בזכות המגדל הצנוע הזה הוא רק "מוטה מגורים". כאמור, אין דוגמאות רבות ובטח לא משמעותיות לסוג זה. אבל בשכונות החדשות המתוכננות זה בהחלט נמצא על שולחן השרטוט. זה מאפשר ליותר אנשים למצוא עבודה ליד הבית במרחק הליכה או אופניים בנוסף לביזור הפקקים במרחב עבור המגיעים מרחוק.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-44vP9Z-r5gc/YNA0lEw7y6I/AAAAAAACQRI/LBu9foLuggkTueHfPlZYzFcGKHzuDYdWwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="392" data-original-width="602" height="208" src="https://lh3.googleusercontent.com/-44vP9Z-r5gc/YNA0lEw7y6I/AAAAAAACQRI/LBu9foLuggkTueHfPlZYzFcGKHzuDYdWwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בניין המשרדים בקניון רמת אביב, <br />הפך אזורים מגורים מוחלט לאזור "מוטה מגורים".</td></tr></tbody></table>בתגובות העירו לי בצדק שרמת אביב היא לא דוגמה טובה, כי האוניברסיטה הצמודה היא למעשה גם מוקד תעסוקה גדול, ומי כמוני אמור לדעת את זה, אמא שלי הלכה ברגל מהבית לעבודה כל יום, פריביליגיה ששמורה למעט מאד אנשים בישראל. אז כדוגמה נוספת אביא את בניין המשרדים מעל קניון "כפר סבא הירוקה", מתוך מערכת מימד הנהדרת של <a href="https://www.simplex-mapping.com/meymad" target="_blank">סימפלקס</a>.<div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-y3ZbYW0NCNk/YNLU32Jj5mI/AAAAAAACQTs/gxhp4MFxwMovd9UdH152RGxw1drIXrOCQCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="764" data-original-width="1260" height="194" src="https://lh3.googleusercontent.com/-y3ZbYW0NCNk/YNLU32Jj5mI/AAAAAAACQTs/gxhp4MFxwMovd9UdH152RGxw1drIXrOCQCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></div><br /><br /><div><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><b><u><span style="color: #0b5394;">ד. אזורי תעשיה גדולים שהפכו לאזורי תעסוקה גדולים. </span></u></b></p><p style="text-align: justify;">הם <a href="http://israelbikebus.blogspot.com/2017/11/blog-post_28.html">נולדו במנותק מהעיר</a> באופן מופגן, והם נשארו כאלה, אבל שם יש היצע משרדים גדול יחסית. לעיתים אזורי התעסוקה האלה סובלים קצת מפיצול אישיות, כאשר בגרעין שלהם יש רשת רחובות טובה ומבנים רבים עם חזית מסחרית המתנהגים קצת כמו כיסי התעסוקה מסעיף ג', וככל שמתרחקים לשוליים שלהם, שכבר נבנו על קרקע בתולית עבור תעסוקה, מקבלים מדבריות תעסוקה לא נעימות. כך מתנהג לדוגמה אזור תעשיה הרצליה, כאשר באזור רחוב אבא אבן יש עירוניות לא רעה (עם תוכניות להכנסת קצת מגורים כדי להעצים אותה) וככל שמתרחקים, בעיקר דרומה אל המתחם החדש של מיקרוסופט מקבלים מרחב לא עירוני בעליל. בפתח תקווה עוד קשה לאתר מוקדי עירוניות טובים לאורך אזור התעשיה הענק שלה, אבל אולי בעתיד כן יהיו כמה דוגמאות נחמדות. עדיין כל השטח החדש בהם יישאר לא עירוני לנצח בזכות רשת הדרכים הדלילה התומכת בהגעת רכב פרטי לחניון ותו לא. כדוגמה אפשר להביא את אזור התעשיה של רעננה, עתיר ידע בכפר סבא, אזורי התעשיה של חולון, אשדוד, נתניה, מת"מ בחיפה, יקנעם ועוד ועוד. החדשות הרעות הן שבהם מתמקד המון פיתוח של שטחי תעסוקה, כלומר הסיכוי שהמנכ"ל שלנו ימצא נכס ראוי דווקא במדבריות תעסוקה אלה הוא מאד גבוה.</p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-BcNCyzz2bi8/YNA2VRsdmdI/AAAAAAACQRQ/Q4vBuddIUrIKjEfuhKREQjvay6gpOI9VQCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="379" data-original-width="670" height="181" src="https://lh3.googleusercontent.com/-BcNCyzz2bi8/YNA2VRsdmdI/AAAAAAACQRQ/Q4vBuddIUrIKjEfuhKREQjvay6gpOI9VQCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="text-align: justify;">המבנה החדש של מיקרוסופט בשולי אזור התעסוקה של הרצליה<br />קשה לדמיין עירוניות טובה מתפתחת שם ולו רק בגלל שמדובר במגרשים גדולים שלא מאפשרים רשת רחובות צפופה והליכתית</span></td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><span style="color: #674ea7;"><b><u>ה. אזורי תעסוקה שנולדו מראש ככאלה וידועים גם בשם "שדות ארנונה",</u></b></span></p><p style="text-align: justify;">ניתן למצוא אותם בעיקר על שטחי מועצות אזוריות ואין להם שום כוונה אפילו לצייץ עירוניות. לא עכשיו ולא בעתיד. הידוע שבהם הוא כמובן אירפורט סיטי אבל הוא ממש לא לבד, מה שמאפיין אותם הוא צמד המילים "פארק תעסוקה", פארק התעסוקה של קיסריה (מועצה אזורית חוף הכרמל) הסמוך לפרדס חנה אך המנותק ממנה לחלוטין הוא עוד דוגמה וכך גם פארק התעסוקה של עמק חפר. יש עוד רבים והם צצים כפטריות אחרי הגשם בכל מועצה אזורית שמכבדת את עצמה. הם נבנים כמובן רחוק ככל האפשר מבתי תושבים וזה חבל כי דווקא קיבוצים נהנו בעבר מעירוב לא רע של שימושים. ניתן למצוא "פארקי תעסוקה" גם בשטחים עירוניים בתוליים כמו פארק תעסוקה קסם השייך לראש העין אך מנותק ממנה לחלוטין (עכשיו נבנה גם עוד אחד שם - פארק תעסוקה לב הארץ באותו סגנון), האנרג'י-פארק שנבנה בחדרה, וגם ההרחבות של אזורי תעשיה ישנים שכבר הוזכרו לשטחים בתוליים מוגדרות כ"פארק תעסוקה" פעמים רבות, כשהם מצליחים להיות מנותקים מהאזורים המנותקים שאליהם הם משויכים. גם כאן ישנו היצע רחב וסביר שהמנכ"ל שלנו ימצא נכס ראוי בפארק תעסוקה כזה או אחר. בפארקי תעסוקה בד"כ שמים דגש כלשהו על "חוויית הלקוח" ולכן תמצאו קצת שטחי מסעדות בחלק מהמבנים, וחלקם גם כוללים איזשהו מרכז מסחרי פתוח, ואם במקרה יש לכם מזל אז תוכלו להגיע לכזה ברגל מהעבודה שלכם, אבל ככלל ההיצע מוגבל, המרחקים ענקיים, ורשת הדרכים לא מאפשרת הליכתיות ובדרך כלל גם לא תחבורה ציבורית טובה. אזורים תלויי רכב לחלוטין. כנראה שתזמינו אוכל מבחוץ אליכם למשרד...</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://1.bp.blogspot.com/-icgEW0FlBdo/YNLVq9ie9qI/AAAAAAACQT0/sY00VDBV-cw9_ocPrn41wj-ZqWBiAMyhQCLcBGAsYHQ/s2048/%25D7%25A4%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A7%2B%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1362" height="200" src="https://1.bp.blogspot.com/-icgEW0FlBdo/YNLVq9ie9qI/AAAAAAACQT0/sY00VDBV-cw9_ocPrn41wj-ZqWBiAMyhQCLcBGAsYHQ/w133-h200/%25D7%25A4%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A7%2B%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594.jpg" width="133" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פארק תעשיות קיסריה. <br />תחנת הרכבת היא נקודת אור קטנה במרחב מוטה רכב לחלוטין </td></tr></tbody></table><br /><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u><span style="color: #990000;">ו. מרלו"גים</span></u></b></p><p style="text-align: justify;">מרלו"ג הוא מרכז לוגיסטי, ובשנים האחרונות צצים המון כאלה לאורך כביש 6 וכבישים בינעירוניים אחרים, לכאורה הוא מיועד לתנועה ערה של משאיות אבל מאחורי הקלעים כולם יודעים שהוא נולד כי מוסדות התכנון התחילו קצת להערים קשיים על פארקי תעסוקה מנותקים והיזמים מחפשים תירוצים אחרים לבנות משרדים בשטח הפתוח. המרל"וג נבנה מראש עם ראיה של שילוב בין תעשיה, תובלה ו"כמה משרדים", ויחתור בלי הרף להחליף את מבני התעשיה הגדולים שאושרו בו כמה שיותר מהר למבני תעסוקה. אבל בניגוד לפארקי התעסוקה, הוא אפילו לא יכול להיות נעים לארוחת צהריים, אין בו שום תכנון שתומך בכך כי הוא נולד עבור מחסני ענק. ולכן המשרדים שיקומו בו יהיו איים בודדים במרחב. זה הכי גרוע, אבל כרגע נמצא על אש קטנה יחסית וסביר שלא לשם המנכ"ל שלנו יכוון. אפשר להסתכל על הפיתוח בכפר סבא מזרח (מקביל לכביש 6) בתור משהו כזה, וכך גם על אזור התעשיה של שוהם ועל עוד יוזמות רבות נוספות. </p><p style="text-align: justify;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-Xz5n4hAv7Lc/YNA5GsqeQkI/AAAAAAACQRY/xexSjPMNutYjUB3Oh_u-2-ESEnl8rUXEwCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="293" data-original-width="417" height="225" src="https://lh3.googleusercontent.com/-Xz5n4hAv7Lc/YNA5GsqeQkI/AAAAAAACQRY/xexSjPMNutYjUB3Oh_u-2-ESEnl8rUXEwCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דוגמה לבניין משרדים ב"מרלו"ג" בצפון הארץ.</td></tr></tbody></table><br /><br /><p></p><p style="text-align: justify;"><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>מה משתנה?</u></b></p><p style="text-align: justify;">ראשית, הלך הרוח התכנוני משתנה לאיטו בכל הקשור למרכזי הערים הותיקות, אבל יקח זמן עד שנראה מזה פירות שאפשר לקטוף, לא מזמן ראיתי כתבה בעיתון על בנין משרדים בן 8 קומות שאושר במרכז רשל"צ, אחרי 40 שנה שבהם לא גדל שם היצע המשרדים, זה כמובן טיפה בים אבל נקווה שנראה הרבה טיפות כאלה בהמשך.</p><p style="text-align: justify;">אחד הזרזים לזה, לפחות במרכז, היא תוכנית המטרו, שתלווה <a href="https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3777191,00.html" target="_blank">בתמ"א 70 </a>שתאפשר הגדלת זכויות הבנייה סמוך לתחנות רכבת. לא נצטרך לחכות למטרו, למעשה עם התקדמות אישורו התהליך הטבעי של כוחות השוק יתחיל לפעול לכיוון זה.</p><p style="text-align: justify;">גם תחנות רכבת, תחנות רק"ל ומטרו המתוכננות באזורי תעשיה ותעסוקה ותיקים עשויים לייצר כיסוי עירוניות בריאה בסמוך להם, והגישה של הכנסת קצת מגורים לאזורים אלה מתחילה להרים ראש (אם כי כאמור, בקטנה). האם בזכות הקו האדום יהיו כמה כיסים באזור התעשיה של פתח תקוה שייהנו מעירוניות טובה יותר? אני מקווה שכן.</p><p style="text-align: justify;">עוד דבר שקורה זה אישור מתחמים גדולים מראש כמתחמים מעורבים (מוטי תעסוקה, או מוטי מגורים אבל לא סטריליים לאף כיוון) המבוססים לכאורה על עקרונות של עירוניות טובה. הן <a href="https://jerusalemgw.co.il/" target="_blank">בפרויקט שער העיר בירושלים</a> שלאחרונה אושרו בו גם כ-1000 דירות קטנות בנוסף לכל המשרדים, הן בפרויקט מתחם האלף ברשל"צ שכולל שילוב כלשהו של מגורים ותעסוקה בצפיפות גבוהה ואולי בעוד כמה מקומות. השאלה אם תהיה בהם עירוניות טובה או לא נעוצה גם בפרטים הקטנים כמו כמה חניות יאשרו שם, האם יאשרו חניות עיליות בין הבניינים? (הורג עירוניות, זה מה שאישרו באנרג'י פארק בחדרה), האם תהיה רשת דרכים צפופה וצרה עם ריבוי צמתים או דלילה ורחבה, האם יהיו קומות מסחר, האם מראש מתוכנן שם גם מערך תח"צ איכותי? כל אלה שאלות שאני מקווה שיקבלו תשובה חיובית. אני מקווה שנוכל להצביע על מקומות חדשים כמקומות מוטי תעסוקה עם עירוניות מוצלחת, זה ייתן רוח גבית להמשך.</p><p style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-P7wWw3437ss/YNLWYpISDtI/AAAAAAACQT8/YV_GET1socASJzQ8athmZovnL3RPtxGZgCLcBGAsYHQ/image.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="634" data-original-width="894" height="227" src="https://lh3.googleusercontent.com/-P7wWw3437ss/YNLWYpISDtI/AAAAAAACQT8/YV_GET1socASJzQ8athmZovnL3RPtxGZgCLcBGAsYHQ/image.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שער העיר ירושלים - לאחרונה אושרו גם כ-1000 דירות קטנות <br />כחלק מהפרויקט שהוא בעיקרו תעסוקה וקצת מלונאות. נותן קצת תקווה</td></tr></tbody></table><br /><br /></p><p style="text-align: justify;"><b><u>ומה הקשר לגריד-לוק</u></b></p><p style="text-align: justify;">כאמור, אחת הדרכים למיתון התגברות הפקקים היא ביזורם למגוון מקומות תעסוקה. יש שתי דרכים לעשות זאת. האחת נשענת על מרכזי הערים הותיקות, או שמייצרת מרכזי ערים חדשות עם עירוב שימושים איכותי, כזה שהתחבורה הציבורית יודעת לאסוף מהם אנשים בבוקר לעבודה ובמקביל להביא אליהם אנשים בבוקר כדי שיעבדו בהם, ובכך ממקסמת את השימוש בתח"צ וממתנת את הפקקים בצורה הטובה ביותר. (ובנוסף לכך מאפשרת לאחוז גדול יותר של האוכלוסיה פשוט להגיע לעבודה ברגל או באופניים).</p><p style="text-align: justify;">הדרך השניה נשענת על "פארקי תעסוקה", אין בהם כלום חוץ מתעסוקה, היא אמנם גם ממתנת את הפקקים לכיוון מרכז תל אביב, אבל באופן שלא מאפשר לספק למוקדי התעסוקה הבודדים האלה תחבורה ציבורית טובה. לפיכך במקביל לביזור הפקקים שמושג היא מעצימה את התלות ברכב פרטי ומייצרת צווארי בקבוק חדשים ומקרבת אותנו יותר מהר למצב שבו פקוק מכל מקום לכל מקום. בקיצור היא מקרבת את הגריד לוק ולא מרחיקה אותו, תוך כדי שהיא משנה את אופיו לכזה שמקשה על מתן פתרונות שאינם כוללים הרחבת כבישים.</p><p style="text-align: justify;">זה נורא בכל העולם, אבל בארצנו הקטנטונת זה נורא עוד יותר. אנחנו באמת צריכים את השטחים הפתוחים שלנו ולראות איך הם מכוסים באספלט (חניה עילית) כשבמרכזו בנייני תעסוקה חדשים ונוצצים בני 3-5 קומות זה ממש לא בר קיימא. והעובדה שיש כה רבים מהם ושהם מקיפים את גוש דן במספרים מבהילים משמשת גורם שממתן את הצמיחה היכן שכן צריך - במרכזי הערים הותיקות הן בגוש דן והן במקומות רחוקים יותר. בגדול הסיבה שבגללה אין התפתחות משמעותית של תעסוקה בצפון ובדרום היא לא היצע המשרדים הרב אך היקר בתל אביב אלא היצע המשרדים הרב אך הזול יחסית במעטפת של תל אביב, רובו במדבריות תעסוקה מוטות רכב פרטי.</p><p style="text-align: justify;">לכן פרבור התעסוקה הוא הדרך הגרועה ביותר להילחם בגריד-לוק. צריך לעצור את סוג הפיתוח הזה ויפה שעה אחת קודם.</p></div></div>הרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.com12