יום שני, 2 ביוני 2014

תל-אופן מגיעה לגבעתיים


כבר שמעתי על זה כמה זמן, אבל לפי הכתבה הזו בגלובס עכשיו זה רשמי.

במהלך השנה הבאה יוקמו עשר תחנות תל-אופן בעיר גבעתיים.
לא "גבעת-אופן", לא "מיזם חשמלי שיתמודד עם הטופוגרפיה הלא ממש בעייתית (גבעות!) של גבעתיים, לא המצאת הגלגל מחדש, רק לקיחת הטוב, הידוע והקיים והרחבתו. ועל כך אני מברך.

הם יוקמו על ידי עיריית תל אביב, כמובן תוך שימוש במנגנוני החברה הפרטית הזכיינית, אך בידיעה ברורה שההסכם הוא בין שתי ערים, ושעיריית תל אביב היא האחראית המלאה לתחנות שיוקמו בתוך גבעתיים. גם בזה הגיון. תל אביב למעשה מכריזה על עצמה כמבוגר האחראי במטרופולין תל אביב, וגבעתיים מכריזה על עצמה כחלוצה בתחום ההגיון הבריא, וזה לא מעשה מובן מאליו. זהו שלב נוסף באבולוציה של שבילי האופניים בתל אביב.

במהלך עבודת המטה נדונו מספר התחנות שיוקמו בגבעתיים, המספרים שנזרקו לאוויר (שאני שמעתי) נעו ב-ן 4 ל-12. לפי הכתבה הוחלט על 10 תחנות במקומות הבאים (מתוך גלובס): אזור התעשייה כורזין, קניון גבעתיים, ככר נח, שכונת בורוכוב, הרחובות כצנלסון, ויצמן, יצחק בן-צבי, פינת הרחובות המאבק-כ"ג, וסמוך לביה"ס גורדון.

עוד מובהר בכתבה שתושבי גבעתיים ייהנו מתנאים זהים לחלוטין של אחיהם התל אביביים, בלי לסרבל את השימוש בתנאים מיוחדים רק בגלל חציית גבול לא נראה. גם כאן אני מברך על ההחלטה ההגיונית של כל הנוגעים בדבר

שיתוף האופניים הוא תופעה יחסית טרייה בעולם, אך כבר הספיקו לעשות עליה כמה וכמה מחקרים אקדמיים. אחד המחקרים בחן מה המדד החשוב ביותר להצלחת תוכנית שיתוף אופניים. באופן לא מפתיע זה דווקא לא הצבע שלהם אלא צפיפות התחנות. כשחושבים על זה זה הגיוני. להרבה תחנות יש גם נראות טובה יותר, גם שימושיות גדולה יותר (יותר קרוב ליותר בתים) וגם, אם התחנה מלאה/ריקה/מקולקלת, התחנה הקרובה היא במרחק הליכה, מה שמגדיל את אמינות כלל המערכת אשר מעולם לא הצליחה להתהדר במספר תקלות נמוך.

מכאן שבתשובה לשאלה כמה תחנות תל-אופן צריך בגבעתיים, התשובה צריכה להיות "כמה שיותר", כמובן במגבלות ההגיון הבריא. 10 תחנות לעיר קטנה כמו גבעתיים אכן נשמע כמו התחלה מבטיחה אבל חשוב לזכור שבתל אביב תוכננו בהתחלה 150 תחנות (היום כבר יש 180) עם מרחק הליכה ממוצע של 500 מ' בין תחנה לתחנה. כלומר, ניתן מענה קרוב למקרה של תחנה מקולקלת. והיחס עמד על תחנה לכל 2,600 תושבים. בגבעתיים היחס עומד על תחנה לכל 5,500 תושבים. מכאן שטוב יעשו בעיריית גבעתיים אם ימהרו לאתר 10 מקומות נוספים לתחנות עגינה כ"שלב ב' שיבטיח את הצלחת הטמעת המיזם בעיר.

הקמת התחנות מחייבת גם את עיריית גבעתיים להפסיק לשרך רגליים בכל הקשור לשבילי אופניים וגם כאן יש בשורה. עם פיתוח תשתית זו תישאר רמת גן כעיר המפגרת ביותר בגוש דן מבחינת תשתיות אופניים ואני מקווה שהיא תתעשת מהר גם כן ותצטרף למיזם. גבעתיים עוזרת לה להתגבר על מחסום האגו ואני מקווה שהיא תרים את הכפפה מהר. כי הרבה תל אביבים צריכים תחנות תל אופן באזור הבורסה...

שביל הליכה וריצה ליד קניון גבעתיים, לא מצאתי תמונה של שביל אופניים בגבעתיים לפוסט, מה שמראה על העבודה הרבה שנכונה עוד לעירייה


4 תגובות:

  1. היגיון בריא זה בהחלט מפתיע
    עכשיו שיגיע גם הצעד הבא ובו שבילי האוופניים יקחו את המקום הראוי להם ויכנסו אל תוך הכביש במקום להגמר חמישה מטרים לפניו או במקומות מוזרים נוספים.

    השבמחק
  2. אכן, יש לנו עוד מה ללמוד מהעולם בכל הקשור לשבילי אופניים
    הלקח הראשון כבר נלמד (אם כי עוד לא תמיד מיושם) והוא שמקומם של שבילי אופניים הינו או על הכביש, או ברצועה מופרדת פיזית הן מהמדרכה והן מהכביש. בטח שלא על המדרכה (אולי למעט צירים בינעירוניים ארוכים) עם תנועת הולכי רגל דלילה).
    הלקח השני נוגע לשאלה "איך רוכב אופניים חוצה צומת". עם השאלה הזו כבר מתמודדים בכל העולם (הרשת מלאה בדוגמאות מוצלחות ובהסברים כיצד לעשות זאת). בארץ פשוט עוד לא התחילו בכלל להתמודד עם השאלה הזו. אולי זה שווה פוסט נפרד שאכתוב בקרוב

    השבמחק
  3. השביל בתמונה המצולמת, ליד קניון גבעתיים, אינו מוכרז כ"שביל אופניים" אלא כ"שביל הליכה וריצה" (כך לפי השלטים בקצוותיו). בנוסף, לעתים קרובות מאוד חונות עליו מכוניות ומעולם לא ראיתי דו"ח על אחת מהן (שלא לדבר על גרירתן ל"פינת מחשבה").

    השבמחק
  4. תודה, אני מתקן את הכיתוב בהתאם

    השבמחק

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...