יום רביעי, 18 במאי 2022

ליגת הקווים החזקים







משרד התחבורה פרסם מידע על מספר העולים בקווי האוטובוסים בישראל. המידע נמצא כאן. ותודה למנכ"ל1 מפורום תחבורה ציבורית בתפוז שהביא לשם את הקישור.

לקובץ קוראים ריידרשיפ - נסועה בעברית - והוא ממוין מהקו-כיוון החזק ביותר לקו-כיוון החלש ביותר. וזה מקור מצוין לעשות רשימה של 100 הקווים החזקים בישראל וכמה נוסעים הם מסיעים.

אבל ראשית קצת אזהרות - הקובץ לא מלא לגמרי, חסרים בו כמה נתונים שכנראה היו איתם בעיות טכנולוגיות להצגה, ואולי יש בו גם כמה נתונים שגויים שלא נוקו כפי שקורה בכל מערכת טכנולוגית, אבל בסה"כ נראה שהוא די מהימן, כך שכל פעם שאתם מסתכלים על קו בודד שנראה לכם מוזר, התייחסו אליו כאל "כבדהו וחשדהו". עשויות להיות טעויות.

הקובץ מדבר על תקופת "שגרת בין גלים" באוקטובר-נובמבר - שבה מספר הנוסעים היה בערך 90% לעומת לפני הקורונה, אבל כמובן שכל קו וכל אזור מתנהג קצת אחרת אז לא ממש נכון לנפח את כל הקווים ב-10% לקבלת התמונה לפני הקורונה.

הקובץ כמובן לא כולל נוסעים לא מתקפים, אשר לצערנו מצויים באחוזים די גבוהים ברשת, בין אם מדובר בגנבים בכוונה תחילה (כנראה מיעוט), או אנשים שלא תיקפו כי לא הבינו שהם צריכים לתקף גם אם יש להם חופשי חודשי או אם הם ביצעו נסיעת מעבר בערך צבור, או אוטובוסים שלמים בלי מכונת תיקוף אחת לרפואה שעובדת, כלומר בלי יכולת לתקף. לצערי דווקא בסוגייה האחרונה נתקלתי הרבה יותר מדי פעמים כדי שאוכל להגיד שהיא זניחה.

ועדיין 2.5 מליון תיקופים ביום באוטובוסים לא הולכים ברגל, ומספקים מידע יקר מפז. אשר מאפשר התמקדויות שונות אסור להסיק שום מסקנות על סמך הקובץ הזה לבדו, אבל הוא תמרור נהדר. כדי להמשיך לחקור.

 הקובץ בנוי בפורמט של קו-כיוון, אני הולך לאחד אותם לקווים שלמים ולהסתכל רק על ה"רכילות" - מה הקווים הכי חזקים במדינה? - להלן רשימת 100 הגדולים.




אלה 100 הגדולים מתוך 2920 קווים. מטבע הדברים אלה בעיקר קווים עירוניים עורקיים במטרופולינים הגדולים, כאלה שבכל תחנה עולים ויורדים בהם הרבה אנשים.

המוביל - קו 1 בגוש דן, נפתח ב-2014 כקו מכין לקו הרק"ל האדום וכנראה שיבוטל או יקוצץ דרמטית עם פתיחת הקו האדום בסוף השנה (אינשאללה) והוא לבדו אחראי על כאחוז אחד מכלל הנוסעים באוטובוסים בישראל.

אחריו - שלושת הקווים העירוניים העורקיים החשובים של ירושלים, בציר שגם הוא מיועד להפוך לקו רק"ל (הכחול) בשנים הקרובות - 71,72,74.  כל אחד מהם חלש יותר מקו 1 הגוש דני אך יחדיו הם אחראים לכ-2% מכלל הנוסעים באוטובוסים בישראל. וזה המקום להסגיר שבצירים רבים יש לנו מה שנקרא "לו"ז מצרפי" של מספר קווים וזה לא יבוא לידי ביטוי בטבלה הזו אלא בניתוח יותר מסובך.

אחריהם במקום החמישי עוד מועמד לא מפתיע, על אף שהוא לא עירוני עורקי - קו 6 במודיעין עילית, כי אין שום סיבה שקווים עירוניים בערים חרדיות עם שימוש גבוה בתח"צ לא יהיו ברשימה הזו.

במקום השישי נמצא את קו 1 של המטרונית, שכנראה קצת יירד מכוחו בעתיד עקב פתיחת קו 4 השבוע.

לא אלאה אתכם בהמשך הרשימה שמורכבת מקווים עורקיים נוספים במטרופולינים הגדולים או לחלופין מקווים לא עורקיים באזורים חרדייים. החריג הראשון משתי הקבוצות המובחנות האלה נמצא במקום 59 (קו עירוני פנימי באשקלון), ואחריו גם נמצא פנימי ברשל"צ (11) במקום 62 ופנימי בנתניה (48) במקום 76. שני קווים פנימיים בבאר שבע סוגרים אתה רשימה, קו 25 במקום 98 וקו 7 הותיק במקום 100.

באופן לא מפתיע השירות העירוני מסיע הרבה יותר נוסעים מהשירות הבינעירוני, וכך זה בכל העולם. בארץ השירות העירוני אחראי לכ-83% מהנוסעים.

אז איפה הקווים הבינעירוניים אתם שואלים? רק אחד השתרבב לרשימת 100 הגדולים, במקום ה-96 נמצא את קו 301 מתל אביב לאשקלון דרך רשל"צ, רחובות, גדרה וקרית מלאכי. מעין קו של פעם מהתקופה שבה כביש 4 לא היה קיים וזו היתה הדרך היחידה בין אשקלון לתל אביב. ברור שמספר הנוסעים הגבוה בו נובע מכך שהוא פועל כמו חיבור של כמה וכמה קווים.

 אז בואו נשים את עשרת הבינעירוניים הגדולים על שולחן הניתוחים.


301 שייך לקבוצות הקווים המאד מאד מאספים, ואליו מצטרף גם קו 947 במקום העשירי שלאחרונה פוצל וקוצר ולכן ברשימה הבאה כנראה כבר לא יככב. מרבית הקווים ברשימה הם באופן לא מפתיע קווי חרדים המקשרים את בית שמש ואלעד אל ירושלים ובני ברק בהתאמה ו-402 האלמותי המקשר את ירושלים עם בני ברק. בכלל זה לא מפתיע שהבינעירוניים החזקים ביותר הם הקצרים ביותר.או לחלופין הארוכים והמתפתלים ביותר. 402 הוא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל.

למי שתוהה מה זה קו 218, הוא קו של חברות מזרח ירושלים שמקשר בין ירושלים לרמאללה אבל מיד חוזר (אין לו קצה ברמאללה). ואם ננתק רגע את את כל המשקל הפוליטי הוא לא שונה בתפקודו מכל קו אחר משולי המטרופולין למרכזו כדוגמת קו 605 המקשר בין נתניה לתל אביב. 

חדי העין יבחינו בקו 47 במקום התשיעי ברשימה - קו בינעירוני במסלול עירוני מובהק. אם הוא היה קו עירוני הוא לא היה מוגדר כקו חזק במיוחד אלא כקו בריא ותו לא, אבל המון מילים כבר נשפכו על זה...

לפני בערך 8 שנים עשיתי תרגיל דומה, ויש שינויים גדולים מאד מאז, בעיקר מאחר וזה רגע לפני פתיחת קו 1 של דן ששאב המון נוסעים מקווים חזקים אחרים של דן שאז כיכבו בראש הרשימה וכיום נדחקו למטה ואפשרו לקווי החזקים של ירושלים לזנק לטופ, וגם כי לתחושתי בתקופתה קורונה גוש דן איבד הרבה נוסעים  ורחוק מאד מאיפה שהיה לפני הקורונה בעוד בירושלים ובערים החרדיות כבר חזרו לשגרה פחות או יותר, ולכן נוכחותן בטבלה זו הרבה יותר חזקה.

זהו, אם אתם רוצים עוד פילוחים - תגידו.





27 תגובות:

  1. אנונימימאי 18, 2022

    הנתון החשוב שצריך לשים אליו לב, כמה קווים חרדים מובהקים נכנסו לרשימה מאז הרשימה האחרונה שעשית לפני 8 שנים (אפילו יותר אם לוקחים קווים כמו 7X בירושלים ו-161 שהחרדים מעלים אותם גבוה). שבסוף הם אלו שמביאים את הגידול בנוסעים ובשירות בתחבורה הציבורית בשני העשורים האחרונים. למשל בקו 5 של מודיעין עילית יש יותר נוסעים כבר מקו 5 המיתולוגי של תל אביב.
    ממה שאני מכיר אם נוריד קווי חרדים מובהקים, ונשווה את הנתונים לאוקטובר נובמבר 2019, נראה ירידה של 20% בכמויות הנוסעים. מעניין אם גם במערכות תחבורה ציבוריות אחרות במערב שאליהם רוצים להשתוות רואים ירידה כזאת.

    לגבי הבינעירוניים, גם בפוסט שהעלת על שנות החמישים, רואים ש-301 כבר אז לא היה הדרך הישירה בין אשקלון לתל אביב והייתה חלופה בדמות 311. גם בטח 921, במקום גבוה וזה בגלל תחלופת נוסעים גבוהה. שים לב איך הקו המהיר לירושלים הוריד את 480 מראש הרשימה.

    ולגבי "מתפלחים" אלו נפוצים בעיקר במסות של תלמידים שעולים מהדלת האחורית. מלבד זאת הרוב המוחלט ממה שאני רואה מתקפים.

    השבמחק
    תשובות
    1. התשובה היא שאתה צודק, ככלל יש גידול מסיבי בהיקף הנוסעים בקווים באזורים חרדיים שכל גידול במקום אחר מאפיל עליו, ומאחר ואנחנו עוסקים בתקופת הקורונה, יש חזרה לשגרה מהירה יותר בקווים החרדיים ואפילו המשך גידול בעוד קווי המגזר הכללי מדשדשים מאחור מבחינת חזרה לשגרה ואולי אפילו נכנסו ל"מצב מאוזן חדש" בו הם אף פעם לא יחזרו למה שהיו פעם. צד את עייני קו 6 באלעד בסוף רשימת 100 הגדולים שהוא פשוט קו חדש יחסית, שנפתח רק ב-2015. (ולכן לא מופיע ברשימה הקודמת), ואם אני לא טועה גם קו 6 במודיעין עילית, במקום החמישי ברשימה הוא חדש יחסית. מנגד אנחנו שומעים בגוש דן על מונחים חדשים כמו "מעגל הקורקינטים" המסמן מגדלי משרדים שנוח להגיע אליהם באמצעים קלים, (לא ברכב פרטי וגם לא בתח"צ). שזה מונח חדש שמצביע על איזושהי מגמה מעניינת.

      גם במערכות אחרות במערב רואים ירידה חדה. כך שאפשר להגיד שבניכוי החרדים אנחנו הרבה יותר דומים לעולם, אבל חשוב לזכור שחרדים נוסעים באוטובוסים רק כאשר הם מותאמים לצרכיהם, ופה ניכרת עבודה רבת שנים לשיפור שירות לכולם במסגרת הרפורמה בתח"צ (שהביאה לגידול כלל ענפי עד 2019) אבל גם עם דגש שניתן על מתן שירות מותאם יותר וטוב יותר לחרדים ממה שהיה פעם.

      לגבי לא מתקפים, אני מציין עובדה שהם לא בנתונים, אבל אתה צודק שזו תופעה שרווחת יותר בקרב נוער.

      מחק
  2. מעניין יהיה לראות לאחר כניסת חברת "תנופה" לבית שמש כיצד זה ישפיע על מספר הנוסעים בקו 417 שמספרו שונה ל617. ותחנותיו שונו.
    ופתיחת קווים 616 ו600 שמקשרים אזורים נוספים בבית שמש.
    ומעניין האם קו 411 לבני ברק מששפיע על כמות הנוסעים בקו 402.

    השבמחק
    תשובות
    1. התשובה היא בבירור שכן, בסוף כשאתה בוחן קווים בודדים אתה מקבל מידע חד מימדי שהוא מעניין מאד אבל רחוק מלספק תמונה מלאה. יש אפשרות לבחון את כל הקווים מעיר מוצא מסוימת לעיר יעד אחרת ולקבל מידע על מספרי הנוסעים מזווית שונה. בין שני מוקדים גדולים הגיוני שתהיה יותר מאלטרנטיבה אחת לנסוע, גם אם מדובר באוטובס וברכבת אבל גם אם מדובר בקווי אוטובוס שונים, צריך איזון היררכי כך שלא יהיו יותר מדי קווי אוטובוס שיפצלו את השירות יותר מדי באופן שזה יבוא על חשבון תדירות נורמלית, אבל הכינוס של כל הקשרים לקו אוטובוס אחד עשוי להיות מוגזם מדי ולפגוע בפוטנציאל האפשרי לקשרים בין ערים שונות.

      מחק
    2. אני צופה שה-417/617 הולך ליפול המון ולא בגלל ה-616 (ש"תפס" את המסלול של 416 אבל אז במקום להגיע למרכזית נוסע לרמות) או ה-600, אלא אך ורק בגלל שינוי המסלול. עד לשינוי הקו שימש גם נוסעים מגבעת שרת וגם מרמב"ש שרצו לנסוע לאיזור המרכזית-כניסה לעיר-יפו, אבל לאחר השינוי הציבור הלא חרדי לא ירצה לנסוע בקו שמוביל אותו (הכי קרוב) לירמיהו עם קישוריות בינונית-מינוס לרקל"ה ולשאר הקווים העורקיים (קווי ה-7x כבר אמרנו?) לדרום ומרכז העיר שלא עוברים בירמיהו בכלל. בנוסף התדירות של הקו (ובכלל של כל הקווים שתנופה לקחה) ירדה משמעותית שגם ישפיע על היכולת לאסוף יותר נוסעים.

      ממש עצוב שבמקום להוסיף קווים ולהרחיב פעילות, מביאים מפעיל חדש שמחליף קווים חזקים/חשובים (כי לציבור אין חלופה אחרת) בקווים שמתאימים לציבור ספציפי שגם פחות תדירים.

      אני בדיוק מילאתי את הסקר של משרד התחבורה (לצערי שכחתי לגמרי לדבר על שירות בינעירוני) נקווה שיצא מזה משהו.

      מי שרוצ הלמלא זה seker.8787.org.il

      מחק
    3. גבי,
      מספר הערות:
      1. לא המפעיל קובע את המסלול אלא משרד התחבורה. ספציפית במקרה של בית שמש, מי שעושה את העבודה המקצועית עבור משרד התחבורה זה צוות תכנית אב לתחבורה, והממונה על המחוז ברשות לתח"צ מאשר את הקווים והמסלולים שלהם.
      2. המעבר של הקווים למת"צ ירמיהו-שפע חיים נובע לא מרצון לפגוע בשירות לתושבים אלא מאילוצים של העבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחובות שרי ישראל וירמיהו.
      3. היעד של מרבית הנוסעים בקווים החרדיים שעברו בציר בר אילן, לא היה רחוב בר אילן עצמו, אלא הממשק עם הקווים העירוניים שעוברים בציר זה. לכן כל עוד הממשק הזה נשמר, המצב לא כזה גרוע.
      בנימה אישית, כמי שעובד במרכז העיר על ציר הרק"ל התבאסתי מהשינוי, אבל עכשיו די התרגלתי להליכה של 4 דקות מתחנת ירמיהו/הצבי לתחנת הרק"ל.

      מחק
    4. היי אברהם!
      1 - כן אני יודע :) חשבתי שזה היה ברור ממה שכתבתי. זה מבאס שתוכנית האב הרס במקום לשפר.
      2/3 - נכון, אבל. הקו עדיין נתקל בעבודות רק מכיוון אחר, אז לא בדיוק עשינו משהו פה. ואני מסכים שרוב הנוסעים *החרדים* רוצים להגיע לציר בר אילן, אבל מכיוון שעד כה ה-417 היה הקו הסביר היחיד מהגבעה, הוא דה פקטו גם קו לא רק לחרדים ולא רק לרמב"ש. ועכשיו שאין את המסלול שלו, וגם התדירות ירדה, למי שרוצה להגיע למרכזית (מה לעשות, יש אנשים שההליכה הזאת לא אפשרית כלל או לא סבירה, נכויות, תיקים כבדים, וכד') אין אופציות מלבד 615 איטי, מעורר בחילה מהסיבובים, ועדיין רק פעם ברבע שעה במקרה הטוב וחצי שעה במקרה הרע. אולי היה כדאי להוסיף נסיעות ל-620 שלא יגיע רק פעם בשעה בשעת השיא (כלומר, זה או להמתין שעה ל-620, או לעלות על 615 אחרי רבע שעה ולהסתובב בבית שמש עוד 30 דקות)?

      נכון, יש אילוצים (לדומגא הרקל"ה, שאני ממתין בקוצר רוח שיפעל) אבל לא איזנו את הפגיעה בשירות עם שיפור שירות משלים. פגעו בכל השירות (הורדת תדירות), ואז פגעו בו עוד (שינוי מסלול לקו היחיד שעוד נסע באופן תכוף).

      מחק
  3. אנונימימאי 21, 2022

    קו 504 של סופרבוס התחיל לנסוע בירושלים בנובמבר 2021. מעניין אם ההשפעה שלו על קו 74 (מספר 4 בצמרת) כבר מגולמת חלקית ברשימה או שנראה את ההיחלשות שלו רק בדירוג הבא, שכן הוא מקשר בצורה טובה בין שכונת הר חומה לתחנה המרכזית

    השבמחק
    תשובות
    1. הנתונים ששאני מציג הם מאוקטובר/נובמבר. אז בוודאות זה עוד לא משפיע על 74, זו נקודה להסתכל עליה בעתיד.

      מחק
  4. מעניין מאד, תודה אמיר!
    אני זוכרת ניתוח שעשית פעם שבו לא הלכת על "100 הגדולים" אלא על הקווים החזקים שקיבלו מדליות, זהב כסף וארד.
    ואם זיכרוני אינו מטעני, היו הרבה יותר קווים תל אביביים ברשימה, כמו 63, 7, לאן הם הלכו?? ולמה??
    אשמח לניתוח.

    השבמחק
    תשובות
    1. למיטב זכרוני המדליות לא ניתנו למספרי הנוסעים אלא לתדירות השעתית, אני מנחש שבהיבט הזה הם לא הלכו לשום מקום, אבל קשה להתכחש לכך שמספר המשתמשים בקווי גוש דן ירד מאד בתקופת הקורונה. אני מקווה שהם יחזרו.

      מחק
  5. אנונימימאי 22, 2022

    אפשר לנרמל את מספר הנוסעים למספר הקילומטרים של הקו?

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר, ואז מקבל נתון של מספר נוסעים לק"מ, אבל הנתון הזה קצת טריקי, הוא יותר בעל משמעות בבחינה של קווים דומים בתפקודם. הרי ברור שקו עם תחלופה גבוהה מאד יראה יעילות גבוהה בהרבה מקו שאוסף 50 נוסעים באילת ונוסע איתם כל הדרך עד חיפה. הראשון יכול להגיע אפילו ל-200 נוסעים לנסיעה קצרה, בעוד השני לא יכול גם אם ירצה לעבור את ה-50 נוסעים חלקי אורך הקו. וזה לא אומר שצריך לבטל את הקו לאילת, רק שהוא "חיה שונה".

      מחק
  6. אנונימימאי 22, 2022

    והקו שעובר אצלי במושב עם 28 נוסעים יומיים 😅

    השבמחק
  7. אנונימימאי 22, 2022

    מעניין מה יקרה אחרי הביטול קו 1 של דן

    השבמחק
  8. כמה נקודות:

    בירושלים קווי ה 7x הם רשת שלמה שחלקה שונה משמעותית מהקו הכחול. 71 ו 72 הם קווי קו כחול מובהקים, 77 ו א77 עושים את ענף מלחה אבל מסלולן לגבעה הצרפתית שונה בתכלית, ו 74 שבטבלה ו 75 הם קווים שעושים מסלול באגריפס להר נוף שלא יקבל מענה מהקו הכחול אלא מענה שונה בתכלית לציר בר אילן מהקו הירוק. טוב לראות ששני קווי הקו הכחול המובהקים מתברגים במקום גבוה כל כך. אגב - האם א77 נספר בנפרד ואם כן - האם המספרים שלו מצליחים להקפיץ את 77, 4 ההיסטורי ?

    בגוש דן מאכזב לראות שקו 189 מתברג במקום נמוך כל כך בהשוואה לתפקידו כקו מקדים לאחד מענפי הקו הירוק. הצלחת קו 1 מראה שקו מכין לקו רק"ל טוב יכול להגיע למקום הראשון גם אם יבוצע באוטובוסים.

    הדירוג הנמוך יחסית של קו 5 התל אביבי מפתיע. זהו אחד הקווים שמחזיקים מוניות שירות עם מספרו. ההבדל בין מיקומו למיקום הגבוה של קו 4 מפתיע.

    מה שקרה לקווים 405 ו 480 מול הרכבת שעושה את שניהם במשותף די צפוי ועם כל הנוסטלגיה - טוב שכך. זו התקדמות מהכביש למסילה. נאמר בעבר שעתיד הקווים יהיה כמו גורל הקווים מתל אביב לחיפה אחרי שהרכבת השתפרה משמעותית בשנות התשעים.

    גם כבוד לרעננה על המיקומים הגבוהים בבינעירוני. זה מצביע על פוטנציאל טוב לרכבת הישירה אם סוף סוף תהיה כזו בעידן המסילה הרביעית, וכן למטרו כשיבנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  9. בטבלה הזו כל החלופות של אותו קו-כיוון ממוזגות לאותה שורה, גם אם שילוטן קיבל את הסיומת א. בנתוני הבסיס כמובן שאפשר לפצל כדי לבחון כל חלופה בנפרד (לא עשיתי את זה כי מרבית החלופןת הן עם הבדלים מינוריים יותר אחת מהשניה וזה היה סתם עודף מידע בהצגה ארצית שגם היה גורר עוד טעויות בקובץ)

    השבמחק
  10. אנונימימאי 25, 2022

    הייתי שמח לראות נירמול הדרוג לפי מספר נוסעים לק"מ קו והאם זה משנה את דירוג הקווים המוצלחים.

    השבמחק
  11. אנונימייוני 07, 2022

    צריך לנרמל את מספר הנוסעים לכמות הנסיעות ביום, ככה שנקבל את הממוצע נוסעים לנסיעה בודדת. לדעתי קו שיש לו נסיעה ביום עם 50 נוסעים, הוא קו חזק.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקישור בתחילת הפוסט מוביל לקובץ גדול ושלם בשם ריידרשיפ שכולל דם את הנתון הזה של ממוצע נוסעים לנסיעה (גם ברמה השבועית וגם מגדיל לעשות ונותן את זה ברמה של תקופות יום). הסיבה שזה שם היא כי אתה צודק והפרמטר הזה בהחלט מאד חשוב.

      מחק
  12. נראה לי שאפשר יהיה לחזק עוד קווים אם יהיו בתוך היישובים יותר אוטובוסים שאינם נוסעים בקווי ספגטי, המסלול של כמה קווים שנסעתי בהם אינו ברור ואם הולכים ברגל מגיעים יותר מהר.

    השבמחק
    תשובות
    1. התפיסה התפעולית (שכתבתי עליה בפוסט על רשת 2025) היא לייצר יותר היררכיה. כלומר הפרדה ברורה יותר בין קווים מקומיים לא חזקים ולא ארוכים אך גם לא "יפים" ובעלי מסלול מפותל שמטרתם כיסוי, לבין קווים עורקיים, שיכולים להיות ארוכים יחסית, אך שומרים על מסלול יחסית לינארי ולא מפותל. הרשות הארצית לתחבורה מתקדמת לכיוון הזה, אבל עקב בצד אגודל.

      מחק
  13. חסר לי קו 3 של מודיעין עילית שבניגוד לשאר הקווים בעיר לא מופיע כלל ברשימה.

    השבמחק
  14. אנונימייוני 19, 2022

    תגובה על מה שכתבו שיש ירידה בנסיעות בעקבות הקורונה .אני לא מבין דבר אחד אולי למישהו יהיה הסבר . למה התחבורה הציבורית למה למתנהלת כמו חברה פרטית שמעונינת להגדיל כמה שיותר את קהל הצרכנים שלה והיא עושה את זה באמצעות פירסומות ויחסי ציבור לרכוש את המוצר אותו דבר אפשר לעשות בלרכוש את המוצר ששמו נסיעה בתחבורה ציבורית

    השבמחק
  15. אם הבנתי אותך נכון אתה מלין על כל נושא השיווק של התח"צ, אני לא יכול אלא להסכים איתך

    השבמחק