למה צריך לשלם 70% מס על דלק?

מחירי הדלק צונחים והאנליסטים מעריכים שהם יישארו נמוכים עוד הרבה זמן, במקביל מתרבות הקריאות להוריד גם את מרכיב המס אשר עומד על בערך 70% מעלותו של כל ליטר דלק. הנהגים שוכחים דבר אחד. כבישים הם דבר יקר. בפוסט זה ננסה להבין כמה?

אתם בטח חושבים שאדבר על תחלואה זיהום אויר ועל מחיר תאונות דרכים, אך אותם דווקא אשמור לסוף. אתחיל דווקא מהעלות של בניית ותחזוקת הכבישים.

לבנות כביש חדש זה דבר יקר, וכמובן שהמספרים שאתן פה הם ממוצעים.

לבנות ק"מ כביש צריך בממוצע 80,000 טון של חומרי גלם ממחצבות, שעולים כ-25 ש"ח לטון. לבנות ק"מ כביש עולה כ-2,000,000 ש"ח. לזה יש להוסיף כמובן את עלויות התכנון (לרוב 10% ממחיר הפרויקט), עלויות העבודה (לרוב בשיטת המכרזים שמוזילה את המחיר לקרוב למינימום), עלויות חומרי גלם שלא ממחצבות (גדרות, שלטים וכו') ועלויות של הפקעת קרקעות. (ואני עוד לא מדבר על עלויות חיצוניות כמו הרס הנוף על ידי מחצבות ענק, פגיעה במי תהום וכו').

המחיר עלה לאחרונה וצפוי לעלות עוד כי בארצנו הקטנטונת יש מחסור בחומרי גלם לבנייה, ובפועלים, ובמהנדסים.

בויקיפדיה מצוינים האומדנים לעלות של כמה כבישים חדשים שנפתחו לאחרונה. (

• כביש 431 - 2 מליארד ש"ח.
• כביש 531 -1.25 מליארד ש"ח.
• מנהרות הכרמל - 1.25 מליארד ש"ח.
• כביש 471 - 420 מליון ש"ח

והרי לכם 5 מליארד ש"ח מזומנים וטקילין המשרתים כמעט אך ורק את נוסעי הרכב הפרטי (מטבע הדברים מרבית האוטובוסים לא נוסעים על אוטוסטראדות אלא בתוך רחובות עירוניים כדי לאסוף נוסעים).

למנהרות הכרמל יש אגרה נפרדת, אבל הנהגים מעדיפים את הכבישים שהם מקבלים חינם, כתוצאה המדינה נאלצה לפצות את היזם ב-50 מליון שקל מדי שנה כי תחזית הנסיעה לא הצדיקה את עצמה, tבל אל תדאגו, כבישים מביאים עוד מכוניות ובקרוב תוכלו לעמוד בפקק גם בתוך מנהרות הכרמל (גם כביש 6 לא עמד בציפיות בשנים הראשונות להפעלתו והיום הוא פקוק).

תוכנית החומש של נתיבי ישראל לשנים 2011-2016 תוכננה ליותר מ-13 מליארד ש"ח, מתוכם 10.8 בתוכנית "נתיבי ישראל" המתמקדת בגליל ובנגב ועוד 3 מליארד בפרויקטים קטנים יותר. לשם השוואה, זו גם העלות המוערכת של הקו האדום שנבנה כעת בגוש דן. אבל יש הבדל קריטי בין ההשקעות השונות. בעוד הקו האדום, מהרגע שייפתח ב-2021 ולאורך כל שנות הפעלתו, יחסוך למשק הישראלי כל שנה לפחות שני מליארד שקל, הרי כל הרחבת כבישים מביאה לחסכון זמני בלבד. ה-5 מליארד שקל שנשקיע עכשיו בכבישים יתמלאו תוך שנתיים שלוש ובתוכנית החומש הבאה ניאלץ להרחיבם שוב. כל חסכון שנשיג בזמן הנסיעה לציבור הוא זמני בלבד. לפי גלובס ב-2015 הוציאה הממשלה על פיתוח כבישים 6 מליארד שקל, ועל תחבורה ציבורית 3 מליארד שקל בלבד.

כמובן שבניית כבישים מהירים חדשים הם רק חלק קטן מהתמונה. למשרד התחבורה מוגשות אלפי בקשות מהרשויות המקומיות והאזוריות לתכנון וביצוע של כיכרות (להאטת תנועה), פסי האטה (להאטת תנועה), גדרות בטיחות (להפרדה בין רכבים פרטי להולכי על 2), מפרדות (להפרדה בין רכב פרטי לרכב שבא מולו), תאורה, כבישים עוקפים, רמזורים חדשים, ומה לא. תקציב הבטיחות בדרכים שכולל את כל הפיצ'פקעס האלה עומד על כ-60-70 מליון שקל בשנה. בנוסף להם צריך כל הזמן לתקן כבישים, לתקן צביעה, ולתחזק כל הזמן את המערכת שהרכבים הפרטיים שוחקים.

בכבישים בינעירוניים זה עולה לנו כ-5 מליארד ש"ח בשנה, ולכבישים עירוניים כמליארד ש"ח בלבד. מכובד לא? וזה עוד לא כולל את תקציב הניהול של משרד התחבורה, שמוקדש ברובו הגדול לרכב הפרטי (טסטים, רשיונות נהג וכיו"ב).

בישראל יש 3 מליוני מכוניות ורק כ-9,500 אוטובוסים ציבוריים, ברור שהשחיקה של התשתיות היא בעיקר בגלל הרכב הפרטי.

בשנים האחרונות באמת משקיעים הרבה יותר בתחבורה הציבורית, כל נוסע מסובסד בכ-5 שקלים לנסיעה וזאת מאחר והוא תורם לזה שצריך פחות להשקיע בכבישים בזכותו. 23% מהנסיעות מתבצעות בתחבורה הציבורית ולא ברכב הפרטי, תארו לכם מה היה קורה אם כולם היו נוסעים ברכב הפרטי? המצב היה הרבה יותר גרוע וההשקעות הנדרשות היו רחבות הרבה יותר. ארה"ב שמחוץ למנהטן היא דוגמה למצב כזה ועל כך ארחיב בסוף הפוסט.

יש כמובן הרבה יותר תחבורה ציבורית מבעבר, והיא גם הרבה יותר זולה בזכות הרפורמה בתעריפים ובזכות דרעי, ויש גם השקעה שלא היתה כדוגמתה במערכות הסעת המונים. שיישאו פירות מאוחר יותר, אבל עדיין יותר מחצי מתקציב משרד התחבורה הולך, במישרין או בעקיפין על רכב פרטי. רק לפני עשור וחצי  זה עמד על 90% מהתקציב. אין  זה אומר שמשקיעים פחות ברכב פרטי, פשוט הגדילו את תקציב משרד התחבורה באופן ניכר.

אוטובוסים ורכבות אמנם לא חסינים מתאונות דרכים, כפי שלצערנו ראינו לאחרונה, אך עדיין רובם המוחלט של התאונות מתרחשות בגלל רכבים פרטיים. עלות תאונות הדרכים מוערכת בכ-10-12 מליארד שקל בשנה, וכן, יש מחיר לחיי אדם, (כ-5 מליון ש"ח).

מתוך: גלובס

רוצים עוד? כל טון פליטה מתחבורה עולה 368,000 ש"ח. תחבורה תורמת כ-180,000 טון בשנה, ונכון שזה כולל גם אוטובוסים ומשאיות אך לפחות בהקשר של אוטובוסים הם מזהמים פחות פר נוסע. התחבורה אחראית לכ-5 מליארד  ש"ח בשנה בהיבטים כלכליים של זיהום אויר. לפי גלובס הוצאות הבריאות של המשק, הנובעות מזיהום אוויר של כלי רכב, עומדות על כ-22 מיליארד שקל בשנה, 60% מהם מתקציב המדינה. מאחורי הנתון הקר הזה עומדים הפנים של ילדים חולי אסטמה ומבוגרים חולי סרטן, לא נעים.

ההשפעה החיצונית שהכי קשה למדידה, אבל הכי מדברת אל ליבי, היא דווקא ההשפעה על משאב הקרקע. כבישים מעודדים בנייה פרברית זוללת קרקע, ומחלפים תופסים שטחים בגודל של ערים שלמות. לשם הדגמה אבדוק את השטח של מחלף קסם. יצא לי 900 דונם. העיר החדשה שבונים בראש העין שעתידה לאכלס כ-40,000 תושבים גדולה מזה רק פי 2. כלומר, מחלף קסם יכול היה לאכלס בשטחו 20,000 תושבים (4500 דירות). נכפיל את זה ב-2 מליון ש"ח לדירה ונקבל עלות בזבוז קרקע של בהיקף של תשעה מליארד ש"ח. עכשיו תכפילו את זה במחלפים נוספים ברחבי הארץ... ואני לא יודע כמה מחירי הדיור היו צונחים. רוצים עוד? מחלף גלילות מערב (מפגש כביש 2 וכביש 5) משתרע על שני דונם בלבד, מאד חסכוני במקום. כמובן שבגלל זה הוא מאד יקר והוא עלה כ-7 מליארד ש"ח., (זו החלופה לבזבזנות הקרקע של קסם שהיתה זולה יותר לבניה). עכשיו לידו החלו להקים מרכז קניות פתוח (ביג כמדומני). למה לא בנייני מגורים? הנימוק של היזמים ושל עיריית רמת השרון, כי אף אחד לא רוצה לגור ליד מחלף... אבל כולם רוצים לבוא לקנות במגרש חניה חינמי מתחת למחלף. מאיפה מתחילים בכלל להבין כמה זה עולה לנו?

הכתבת הדי כהן, פרסמה בגלובס כתבה מרובת נתונים על העלויות המטורפות של רכב פרטי, לבעלי הרכב, למדינה ולעולם. וחלק מהנתונים בפוסט זה לקוחים ממנה. תת סעיף בכתבה מדבר על עלויות החניה. חניה חינם או בזול היא סוג של הטבה שניתנת לנהגים על ידי כל מי שאינם נהגים. להלן ציטוטים נבחרים מתוך הכתבה.

מתוך: גלובס

בתל אביב, למשל, יש כ-270 אלף חניות (להערכת העירייה היא משלמת על כל חניה בחניון כ-80 אלף שקל), והן תופסות יחד שטח כולל של 6,750 דונם (לפי חישוב של 25 מטר לחניה). עלויות ההקמה מגולמות במחיר הארנונה שמשלמים התושבים, והמקום שתופסות החניות הוא על חשבון שימושי קרקע אחרים, ובהם דירות למגורים.

ב-2008 העריך משרד האוצר שהוא מוציא על החניות שהוא מחלק חינם כחצי אחוז מהתוצר, או 5 מיליארד שקל בשנה. אלא שמאז עלו מחירי הקרקע בעשרות אחוזים ונפתחו חניונים חדשים המציעים חניה חינם. 

עלויות החניות הללו אמנם מגולמות בארנונה ובמשכנתה, אך הן גם עולות כסף לממשלה - משרד הפנים מעביר בכל שנה לרשויות כ-4.5 מיליארד שקל לרשויות, וחלק מהתקציב מושקע בפתיחת חניונים חינמיים. דוח של ארגון "תחבורה היום ומחר" מעריך שהמחיר שמשלמת הממשלה עבור כל אותן חניות מגיע עד 1.8% מהתוצר, כלומר פי ארבעה מכפי שהעריך בזמנו משרד האוצר.

חניה חינם או בזול מעודדת נסיעה ברכב פרטי, לות העמידה בפקקים מגיעה ל-15 מיליארד שקל בשנה, כתוצאה מאובדן שעות עבודה, ובשנים הקרובות היא תגדל ל-25 מיליארד שקל. עלויות נוספות, ובהן הרעש שיוצרות המכוניות (ומורידות את ערך הנכסים) ושינוי האקלים שהן גורמות לו מוערכות על ידי ועדת המיסוי הירוק ב-6 מיליארד שקל נוספים.

באתר אקו ויקי מעריכים את שלל ההשפעות החיצוניות של הרכב הפרטי ב-64 מליארד ש"ח לשנה, וזאת בהתבסס על השוואה למחקרים בינלאומיים בארצות אחרות.

אז נחזור לנקודת הפתיחה, המדינה הרוויחה  כ-34 מליארד ש"ח בשנה מהרכב הפרטי ב-2014, זו המשמעות של כל המיסים (לא רק על הדלק אלא גם על קניית הרכב והאגרות התקופתיות השונות). ב-2015 היא תרוויח פחות כי חלק מהמיסים מחושבים באחוזים ממחיר הדלק הגולמי. מנגד היא צריכה להשקיע בכבישים ובתחזוקתם, וכן בבניית כבישים חדשים. הכל ביחד מסתכם לכ- 8-10 מליארד ש"ח בשנה., וחוץ מזה היא מפסידה 64 מליארד ש"ח כל שנה בגלל תאונות, מחלות ושאר מרעין בישין. עלות הרכב הפרטי למדינה עומדת על מעל 70 מליארד ש"ח לשנה. נראה שהמס המוטל על הרכבים נמוך מדי ויש להכפיל אותו, ולא להפך.

רוב המקטרגים על המס הגבוה מביאים כדוגמה את ארצות הברית, מדינה בה כמעט אין מס על רכב פרטי ועל דלק, ושהתלות ברכב הפרטי אכן מאד גבוהה. ברור שבמדינה כזאת צריך להשקיע אפילו יותר בכבישים, אוטוסטראדות וגשרים כדי שיותר ויותר מכוניות יכולו לעמוד באותו פקק.  האם זה עובד להם?

ארה"ב נמצאת במשבר החמור בתולדותיה מבחינת תחזוקת תשתיות התחבורה שלה. אין לה כסף לתחזק כבישים וגשרים, כתוצאה מכך יש גשרים שמתמוטטים, וזו כבר תופעה שחובקת מאות גשרים. מדינות שונות כבר החליטו להפסיק לבנות דרכים מהירות חדשות (לרבות קליפורניה) פשוט כי אין להן כסף לתחזוקה השוטפת אחר כך, מדינות אחרות מנסות אפילו לצמצם את ההוצאה על כבישים קיימים או מודות בפה מלא שהן עושות תחזוקה הכרחית בלבד. כתוצאה מכך כמובן כמות התאונות עולה. התקציב האחרון שאובמה חתם עליו הראה לראשונה שיפטינג ניכר לכיוון שדרוג התחבורה הציבורית.  ומנגד מנסה לטפל בבעיית הגשרים המתמוטטים. זה לא פשוט כשאתה משקיע 165 ביליון דולר בתחזוקת כבישים וזה עדיין לא מספיק. אגב, גם בארצות הברית הכל יכולה פקקים הם מכת מדינה.

 הגשר על נהר סקאגיט - אינטרסטייט 5 - מדינת וושינגטון

גשר שהתמוטט ליד מיניאפוליס ב-2007

גשר שהתמוטט על נהר המיסיסיפי

יש מושג שנקרא "מחצית החיים" שלקוח מאיזוטופים רדיואקטיביים לתוך תחום התשתיות.
בגדול, כאשר תשתית מסויימת מגיעה למחצית החיים שלה, הסיכוי שהיא תקרוס הופך למספיק גדול כדי שיהיה צורך לעשות משהו, זה המזמן שבו התחזוקה השוטפת, גם אם נעשתה נכון, לא מספיקה. אז אפשר כמובן להרוס ולבנות מחדש, להרוס באופן מבוקר ולייצר אלטרנטיבות אחרות (כמו שעשו לאוטוסטראדה בסיאול שהפכה לפארק זורם עבור הציבור ללא שום אלטרנטיבה חליפית לנהגים, והעולם שתק). או, אם אין כסף, פשוט לחכות לאסון כמו שעושים בארצות הברית.

באירופה יש מיסים כבדים על התחבורה הפרטית, אולי לא כמו בישראל (כי הם לא מוציאים 50% על ביטחון) אבל גבוהים במונחים אירופאים, ויש תחבורה ציבורית משובחת. זה המודל שאנחנו צריכים לאמץ ולא המודל האמריקאי הקלוקל.

וברמה האישית, אם נמאס לכם להרגיש פראיירים, תבדקו אם אתם יכולים לעבור לתחבורה הציבורית. היום הגעתי באופן נדיר לעבודה עם האוטו וזה עלה לי מעל 70 שקל (דלק + חניה), כל יום שאני מגיע בתחבורה הציבורית אני משלם בערך עשרים שקל מביתי וחזרה. (וזה רק עלויות ישירות, אני חוסך המון מזה שיש לנו רק רכב אחד למשק בית).
כל יום אני משקיע עשרים שקל והמדינה משקיעה בי עוד עשרה שקלים. במקרה הספציפי שלי זה גם לא לוקח לי יותר זמן, אבל בדרך כלל תחבורה ציבורית היא אכן איטית יותר.
תבדקו את עצמכם ואת התחבורה הציבורית באזוריכם, חלקכם באמת לא יכול לוותר על הרכב, בין אם בגלל שאין שירות טוב מביתכם למקום העבודה שלכם ובין אם בגלל משאב הזמן.  אבל אני מאמין שלפחות ל-30% מהנהגים יש אלטרנטיבה סבירה בתחבורה הציבורית. תנסו אותה, אולי תחליטו להישאר.

ותודה לאייל לוי שהשאיר בתגובות את הלינק הבא לוידאו של ג'ון אוליבר על מצב התשתיות בארה"ב, קצת ארוך אבל מצחיק וקולע בול.