הנגשה זה טוב לכולם

בשנים האחרונות נעשו ועדיין נעשים צעדים רבים להנגשת הסביבה הבנויה בכלל והתחבורה הציבורית בפרט לבעלי מוגבלויות. בתחבורה הציבורית מדובר בלא פחות ממהפכה שעדיין נמשכת.

ניתן לחלק את פתרונות ההנגשה לשניים, פתרונות שמיועדים עבור בעלי המוגבלויות ולמעשה עוזרים לכולם, ופתרונות נקודתיים שתורמים רק לבעלי המוגבלויות. כמובן שכל הפתרונות חשובים, אך חלוקה זו עוזרת לנו לראות פן נוסף במאבק למען הנגשה שרובנו לא שמים עליו דגש. הנגשת שירות לכלל הציבור.

פתרונות בהנגשה שעוזרים לכלל הציבור:
למי שזוכר, בעבר כל האוטובוסים העירוניים היו גבוהים, הייתי עולה שתיים שלוש מדרגות בכניסה לאוטובוס ויורד מאחורה. היום מרבית האוטובוסים העירוניים הם "נמוכי רצפה" כלומר אין מדרגות בכלל בעליה, בירידה ולאורך כל המעבר, או "נמוכי כניסה" בהם אין מדרגות בכלל בעליה ובירידה, אבל הכניסה לחלק האחורי של האוטובוס אחרי הדלת האחורית  דורשת עליה של שתי מדרגות.
ההנגשה הזו, שתכלול 100% מהאוטובוסים העירוניים עד סוף 2014, נעשתה בראש ובראשונה עבור ציבור הנכים בכיסאות הגלגלים, אבל בזכותה ציבור המתקשים בהליכה שאינם נעזרים בכיסאות גלגלים חווה שיפור אדיר בשירות, כמו גם ציבור הלקוחות הנוסעים עם עגלות ילדים, עגלות שוק ומזוודות. גם הנוער שמדלג מדרגות בקלות, חווה עליה וירידה מהירים יותר מהאוטובוס וכאשר זה מוצמד לנוהל שמחייב את הנהג להיצמד למדרכה עד כמה שניתן ולאפקט טכנולוגי נוסף של "רכינת האוטובוס" לכיוון המדרכה, מקבלים גם עליה וירידה בטוחים לאין שיעור מפעם. זה מאפשר גם את העליה מהדלת האחורית בבטחה. רכבות קלות ומערכות BRT מתוכננת מראש עם נגישות שיא כאשר הקיצור בזמני העליה והירידה לכלל הנוסעים נהיה חשוב לא פחות מההנגשה.
זוהי הדוגמה הקלאסית למצב שבו כולם מרוויחים, אבל גם לחגורת הבטיחות המיוחדת שמעגנת את כסא הגלגלים יש שימושים על ידי אנשים אחרים שעולים עם ציוד כבד או מתגלגל (ראיתי מישהי קושרת אליו כסא משרדי שהעבירה בתוך האוטובוס).

עבור אוכלוסיית לקויי הראיה נעשתה עבודה מקיפה על השילוט של האוטובוס, שיכלול גודל פונט מתאים וניגודיות מתאימה (כתום, צהוב או ירוק זוהר על שחור). זה כמובן גם עוזר לכולם כי גם אדם בעל ראיה תקינה יכול לראות את השילוט מרחוק יותר וברור יותר. אוטובוסים ישנים שלא עומדים בתקינה ייצאו מהשירות לאט לאט ונישאר רק עם השילוט הטוב. לאגד יש עדיין יותר מדי אוטובוסים עם שילוט אדום על רקע שחור ובאמת קשה לראות מה כתוב בהם.

עבור ציבור העיוורים הותקנה כריזה באוטובוסים, אשר מקריאה את שמות התחנות ומונעת מהם את הצורך לשאול איפה הם. מותקנת גם מערכת המציגה את שם התחנה הבאה עבור ציבור החרשים ובחלק מהאוטובוסים יש גם מסכים עם מידע על התקדמות האוטובוס.  מערכות אלה עוזרות לכולם ומורידות מהנהג חלק מתפקיד ה"מודיעין" המסורתי שלו. וכל מה שאפשר לעשות כדי להקל על הנהג מבורך.

אולי לא שמתם לב, אבל כל העמודים בכל האוטובוסים העירוניים נצבעו בצהוב, צבע בולט המקל על לקויי הראיה, אבל כפי שניחשתם, לא רק עליהם.

עוד שינוי חשוב, כל התחנות העירוניות הונגשו לנכים, במקום פלטפורמת בטון בולטת הם עכשיו בגובה המדרכה והנכה יכול להסתתר מגשם או שמש בקלות. זה כמובן מקל גם על הקשישים ועל בעלי עגלות הילדים. מאחורי התחנות סומן ריבוע תכלת שמסמן את מקום ההמתנה של בעל כסא גלגלים מול הדלת האחורית של האוטובוס. פה עוד יש הרבה עבודה, אך בסופו לא יהיו אלמנטים מפריעים בריבוע זה וכל הממתינים בתחנה ירוויחו זווית ראיה טובה לאוטובוסים המתקרבים ואזור המתנה גדול יותר נקי מהפרעות במקרה שהתחנה מלאה. לא יזיק אם יהיה סימון ברור יותר של מטרת הריבוע הכחול הזה.

גם שלטי ה-505 שומרים על אחידות בנוגע לניגודיות הצבע וגודל הפונט אם כי גם פה יש עוד עבודה רבה לסידורם לרמה של 100%. אני מוכרח להודות שלא הבנתי את ההגיון בשילוט הנגיש הגדול שהוצמד לתחנות עצמן, בעיקר בגלל חוסר הסדר בו הוא נעשה, הסתירות הרבות בינו לבין השלט הרשמי למעלה והחשיפה הרבה שלו לונדליזם שלא טופלה כיאות.

ולבסוף, סימון מקומות מיוחדים לקשישים, לעיוורים עם כלב נחיה ולמתניידים על כסא גלגלים עוזרים לייצר חוק וסדר במרחב הציבורי ותורמים לכולם ביצירת אוירת סובלנות כלפי האחר. מדובר בשינויים מבורכים.

פתרונות בהנגשה שעוזרים לציבור ספציפי:
לרוב מקובל לדבר על פתרונות לעיוורים, חירשים ונכים המתניידים בכסאות גלגלים. פתרון כמו כתיבת מספרי הקווים בכתב ברייל עוזר לציבור מאד קטן של עיוורים היודעים לקרוא ברייל, ייתכן ובשבילם הוא חשוב מאד בעיקר נוכח העובדה שבתחנות האוטובוס שורר לעיתים רעש שלא מאפשר שימוש בהתקן של הנחיות קוליות. אך הוא אינו תורם כלל לנוסעים אחרים. לצערי בגלל זה דיסקיות המתכת בכתב שניתן למשש ובברייל לא מתוחזקות כמו שצריך וללא תחזוקה לפעמים "עדיף כבר לא לעשות" (מובן שאני חושב שצריך תחזוקה מתאימה).


ישנן מערכות שנקראות step hear, שאם יוטמעו בתחנות ובאוטובוסים יאפשרו לעיוור, באמצעות שלט אלקטרוני שיחזיק  בכף ידו לדעת מתי הוא מתקרב לתחנה, ולקבל את הפרטים הרלוונטיים כמו הגעת האוטובוס לתחנה או הגעת האוטובוס ליעדו. היתרון העצום הטמון במערכות אלה הוא שהן אינן חשופות כלל לאדם שאינו עיוור, מה שמונע ונדליזם מחד ומאפשר לעיוור לא לבקש כלל עזרה או לחפש את שלט המישוש. הגדילה לעשות אפליקציית"איפה בוס" שמציעה הנחיה קולית ושהפכה ללהיט בקרב העיוורים ולקויי הראיה. יש לזכור שמאחר ומדובר בציבור שאינו יכול לנהוג, הרי שמ-100% מהעיוורים הם גם משתמשי תחבורה ציבורית (אם רק יש להם מענה באמצעותה לצרכיהם).

בכלל, בכל הקשור להנגשת אתרי אינטרנט כדאי להנגיש את כל אתרי התחבורה הציבורית. חלק מהחברות עשו זאת וחלקן עוד לא, אך אני מניח שזה יהפוך להנחיה בקרוב.

רבות מדובר על רמפה חשמלית לנכים, שחוסכת את הצורך מהנהג לקום ולפתוח את הרמפה. מדובר ברמפה יקרה מאד שנוטה להתקלקל לעתים קרובות ולייצר מצב הפוך מהמצב הרצוי בו נכה לא יוכל לעלות על אוטובוס ב"רגע האמת", אך מנגד יש לזכור שכל פתרון שמאפשר לאדם להשתמש בשירות ללא כל עזרה מאדם אחר היא צעד ענק קדימה מבחינתו. כי מה לעשות ולחלקנו, ללא קשר למגבלה זו או אחרת, פשוט קשה לבקש עזרה וזה גורם לנו הרגשה לא נעימה עד כדי הימנעות משירות. הפתרון נעוץ בתחזוקה ברמה גבוהה של מערכת כזו ובהשבתת רכב שבו מתגלה שהרמפה מקולקלת. בינתיים עוד אף מפעיל לא התחייב על כך אבל אולי זה יקרה בעתיד.


ישנן כמובן גם מערכות ייעודיות לחרשים, ובעיקר מערכות מיוחדות לכבדי שמיעה המשמיעים את הכריזה ללא רעשי רקע ישירות לאוזניה שלהם.. כמו מערכת ה-step hear לעיוורים, יתרונה של מערכת כזו הוא בכך שהיא "לא קיימת" עבור שאר הנוסעים ולפיכך לא נדונה למבטים בוחנים ומסוקרנים משאר הנוסעים או לונדליזם.

וברכבת
רכבת ישראל מנגישה את השירות לנכים, בעבר נדרשו הנכים להודיע 24 שעות מראש, הזמן קוצר ל-12 שעות ולאחרונה בוטל כליל. עם זאת, הרכבת עוד לא מונגשת ברמות שמאפשרות לנכה פשוט להגיע ולעלות עליה. נדרש מעלון מיוחד ואדם שיפעיל אותו. למרות זאת אין להקל ראש במאמץ הכנה שנעשה להקל על הנכה. מרבית התחנות גם הונגשו לנכים והרכבות מסומנות בלו"ז כרכבות מונגשות או לא מנגשות במטרה מוצהרת להגיע ל-%100 הנגשה של תחנות וצי נייד.

ומה באשר לתחבורה בינעירונית באוטובוסים?
האוטובוסים הבינעירוניים יונגשו עבור עיוורים וחירשים כמו עירוניים, אך הם לא מונגשים לבעלי כיסאות גלגלים, וקיים ויכוח גדול מה לעשות עימם. במקרה זה הנגשה שלהם תבוא על חשבון ציבור הנוסעים הרגילים, אוטובוסים אלה גבוהים, בעלי מדרגות ובעלי דלתות צרות  בכדי להתאימם בצורה הטובה ביותר לתפקידם ובשל תנאי הדרכים שהם נוסעים בהם והצורך בתאי מטען לציוד. התקנת מעלונים יקרה, אך מעבר לכך גם לוקחת מקום יקר של מושבים ושל תאי מטען ובהגדרה עוזרת רק לציבור קטן מאד של נכים בכסאות גלגלים שאינם נוהגים.

לדעתי הפתרון הנכון מונהג בארה"ב, שם מפעילי התחבורה הציבורית מחוייבים לדאוג להסעתם של בעלי המוגבלויות אך לא מפורט כיצד עליהם לעשות זאת. כתוצאה מכך רובם בוחרים להפעיל שירות לפי קריאה בתשלום נמוך (זהה למחירי התח"צ הרגילים) ברכבים מונגשים קטנים עם מקום לשניים עד חמישה בעלי כיסאות גלגלים ומלוויהם. וכך נמנעים מהתאמת כל הצי לצורך זה וכולם מקבלים את השירות הטוב ביותר האפשרי. אני מקווה שזה מה שיחליטו לעשות במדינה כי כיום השירות ניתן על ידי ארגונים כדוגמת יד שרה המפעילים "נכונית". מדובר בשירות מבורך אך הוא יקר למרות שהוא מסובסד על ידה והוא תלוי בתרומות שלעיתים לא מגיעות. מן הראוי שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות גם בנושא זה.

ומה עוד?
אשמח אם יאומצו עוד פתרונות של "אנטי מפרץ" מדובר בפתרון מצויין עבור רחובות לא עמוסים מדי שמרחיב את המדרכה על חשבון נתיב החניה וכך מבטיח שתמיד האוטובוס יוכל להתקרב למדרכה ב-100 אחוז ולהקל על כולם את העליה והירידה הבטוחה ממנו. אחת הבעיות הגדולות ביותר לצערנו היא רכבים החונים במפרצי האוטובוס ואינם מאפשרים לאוטובוס להתקרב למדרכה ולנצל את היכולות הטובות שנקנו בכסף רב.
לצערי מעבר לכמה מקומות שבהם אנטי מפרץ נוסה בהצלחה, לא נעשה כמעט שימוש בפתרון זה. בתמונה ניסוי אנטי מפרץ בסמוך לבית אבות ברמת אביב. זה מקל מאד על הקשישים וכמובן גם על בעלי כסאות גלגלים.

מידע רב נוסף נמצא באתר נגישות ישראל