המילה "שדרה" בעברית מתייחסת לכל אלמנט רפיטטיבי במרחב, זו יכולה להיות שדרת עמודים, שדרת מגדלים או שדרת עצים.
בהקשר התל אביבי שדרות העצים מקבלות משמעות ויזואלית ברורה יותר מסתם שורת עצים, עם קונספט השדרות המוצלח המשתלב בין שאר רחובות העיר. משדרות רוטשילד (הרחוב האהוב ביותר בישראל), דרך שדרות ח"ן, בן-ציון, בן גוריון, נורדאו ואפילו שדרות יהודית האינטימיות - המונח "שדרה" התקבע אצלנו כרצועת הליכה ואופניים רחבה באמצע הרחוב בצילם של פיקוסי שדרה ענקיים. העצים הם גם המאפיין הבולט ביותר שלהם וגם האלמנט העיקרי (אם כי לא היחיד) שהופך אותם לכל כך אהובים.
בשאלה האם השם "שדרת הקריה" מתייחס למגדלים הרבים לאורכו או דווקא לעצים הרבים שניטעו בו התשובה שלי היא ברורה. הכוונה היא לעצים. לכן יצאתי לסקור את הפרויקט הענק הזה שנקרא "שדרת הקריה" תוך דגש בעיקר על האלמנט הזה.
הפרויקט התחיל בעקבות המציאות המשודרגת שהקו האדום מביא עימו לתל אביב, חברת נת"ע יודעת לבנות רכבות קלות, ויודעת גם לבנות מנהרות רכבת ותחנות תת קרקעיות. זה כבר הוכח. אבל היא לא ממש יודעת איך לשלב אותם בצורה האיכותית ביותר במרחב העירוני. התוכנית הפשוטה של נת"ע היתה לחפור, לייצר את התחנות והכניסות לתחנה ואז להחזיר את כל המצב שמעל פני הקרקע פחות או יותר לקדמותו. אנחנו רואים את התוצאה המפוספסת של הגישה הזו בציר ז'בוטינסקי של רמת גן ובני ברק. (ובפוסט הזה לא אדבר על המקטעים העיליים של פתח תקווה ובת-ים אבל גם שם כנראה היה אפשר לעשות עבודה טובה בהרבה בשדרוג המרחב הציבורי בו עוברת הרכבת).
 |
| מדרכה רחבה מפוספסת לחלוטין סמוך לבורסת היהלומים ברמת גן וליציאה מתחנת אבא הלל |
עיריית תל אביב ראתה את התוכניות האלה להחזרת המצב לקדמותו והם ממש כאבו לה בעין. ב-2015, עם פיצוץ גשר מעריב הם החליטו לתכנן את כל המרחב הציבורי לאורך הציר מחדש. ב-2019 הם הגיעו לסיכום עם נת"ע ועם משרדי התחבורה והאוצר שמטלת הטיפול במרחב הציבורי תעבור מנת"ע אליהם והתחילו ליישם את החזון.
 |
| מדרכת בגין לכיוון הקריה ב-2015 מקור: כאן |
הגורם המוביל בתכנון היה כמובן היפוך הפירמידה המפורסם, הולכי רגל בראש, הם צריכים ליהנות ממדרכות רחבות ונקיות ממכשולים, מעברי חציה רחבים עם רמזורים נדיבים וכמובן - צל, רצוי טבעי.
אחריהם באים רוכבי האופניים, ולאורך כל רחובות הפרויקט, (לא כולל פארק המסילה שגם אותו אסקר), נסללו כ-10 ק"מ של שבילי אופניים שמחברים את העיר אל מרכז העסקים הראשי שלה ומביאים בתורם רוכבים רבים נוספים אל "עיר האופניים" הישראלית היחידה נכון לעכשיו. על הדרך נחשפנו למושג חדש - "מעגל הקורקינטים" - שמשקף את המרחק ממגדלי המשרדים שהייטקיסטים רוכבי קורקינטים מוכנים לנסוע בהינתן תשתית טובה.
שבילי האופניים חשובים מאד גם להולכי רגל כי הם מפחיתים את הקונפליקט בין הרוכבים להולכים, ומייצרים עבורם הליכה בטוחה יותר על המדרכות הרחבות והפנויות ממכשולים שסידרו להם ולכן שבילי האופניים, כשהם מתוכננים נכון ולפרטי פרטים מעודדים גם הליכה ברגל. על זה אני חושב שלא מדברים מספיק.
אחריהם התחבורה הציבורית. אבל את ההסתכלות על השיפור למשתמשיה יש לחלק ל-3:
א: הרכבת הקלה עצמה שהיוותה טריגר לכל הפרויקט היא שיפור עצום למשתמשי האוטובוסים שעברו אליה, וחוויה חיובית למשתמשים חדשים לחלוטין שהצטרפו אליה.
ב. כל משתמש תחבורה ציבורית הוא הולך רגל. הולכי הרגל היוצאים מתחנות הרק"ל נשפכים לאותן מדרכות רחבות שתוכננו עבורם, וקווי האוטובוס הרבים מוסיפים עוד ועוד הולכי רגל למרחב שלנו. המדרכות הרחבות מאפשרות גם סככות משופרות וגם עצים שניטעו בקירבת הסככות ובעתיד יספקו גם צל טבעי.
ג. נתיבי העדפה שמשפרים קלות את מצב זרימת האוטובוסים טרם הפרויקט (בכל זאת הם רק במקום השלישי בחשיבותו ולכן השיפור לא מאד משמעותי, אבל בהחלט קיים).
אחרי התחבורה הציבורית מגיעים רכבי החלוקה שחייבים להמשיך להזרים דם למסחר בעיר ודורשים פתרונות, וגם אופנועים שמסייעים בתורם להקטנת הגודש במרחב העירוני (אבל חשוב שיישארו על הכביש ובמקומות חנייה מסודרים להם).
ולבסוף המכוניות. כל הטוב הזה בא על חשבון הרכב הפרטי, המדרכות הרחבות, שבילי האופניים, נתיבי ההעדפה לאוטובוסים, החניות בצידי הרחוב שצומצמו, העמודים שמונעים חניה על המדרכה, המגדלים החדשים שמסתפקים בפחות רמפות של כניסות ויציאות מהחניה שלהם ובכלל בפחות חניות בזכות תקן החניה החדש מ-2015.
המצקצקים על הפרויקט בעיקר אומרים שמה שנעשה לא מספיק, הרכב הפרטי עדיין דורש ומקבל ליטרת בשר די שמנה מהמרחב הציבורי, אבל אדם חכם מאד שבמקרה גם היה הבוס שלי 15 שנה (הי בצלאל) לימד אותי שהאויב של הטוב הוא הטוב מאד, וגם שצריך להשאיר משהו למתכנני העתיד. הושג שיפור אדיר במחיר כבד לרכב הפרטי, אבל לא כבד מדי באופן שהיה מונע אולי מכל הפרויקט להתממש. בזכותו הדרך פתוחה לפרויקטים אורבניים נוספים (כדוגמת קינג ג'ורג' שעובר בימים אלה מהפך).
בסיור שנעשה בפוסט הזה נעבור לקראת סופו גם במקטע הרחב והסואן של בגין (מחשמונאים עד שאול המלך) שמקבל את עיקר הביקורת, אבל אני אסתכל עליו בעיניים טובות ולא ביקורתיות, ובתקווה שעוד 20 שנה, כשיהיה פרויקט חידוש מרחב נוסף, יבשילו התנאים להיות אמיצים אפילו יותר.
פארק המסילה -כ-220 עצים
 |
| עץ בוגר שמתייחסים אליו בכבוד |
אני עוד זוכר את החניון הארוך והצר שהיה שם לפניו. אכן מהפכה.
אני סופר גם עצים חדשים וגם עצים ותיקים כי במסגרת הפרויקט עצים בוגרים רבים קיבלו שדרוג ניכר לתשתית הקרקע שלהם וזה גם חלק מהעניין.
אני לא סופר גומות ריקות, כאלה שהעצים שלהם לא שרדו ובאופן טבעי בכזה פרויקט כ10% מהעצים לא שורדים. אני מניח שמתישהו העירייה תמלא את הגומה הריקה.
 |
| מבט מערבה מרחוב פינס |
תומס שלייפר יותר מוכשר ממני בתמונות לפני אחרי שכאלה, מקווה שלא יהיה לו אכפת שאני מוסיף כמה מתמונותיו לצד שלי עם קרדיט נאות.
 |
| תמונה של Thomas Schlijper תומאס סלייפר אחד הצלמים האורבניים המוכשרים בישראל עיקבו אחריו בטוויטר |
אני גם סופר "שלוחות" של הציר המרכזי אל הרחובות הסמוכים כי הקו הכחול של התוכנית כולל אותם וגם שם נעשתה עבודת נטיעת עצים ושדרוג תשתיות. לדוגמה בכניסה לפארק מכיוון רחוב היכל התלמוד
 |
| כניסה מחוםת עצים לפארק המסילה מכיוון היכל התלמוד |
 |
| מבט מערבה מרחוב הרצל |
 |
| מבט מזרחה מרחוב הרצל |
 |
| מבט מערבה מרחוב נחלת בנימין |
 |
| תמונה של Thomas Schlijper תומאס סלייפר |
מה כל כך מסובך לשתול עץ?
לא מסובך לשתול סתם עץ ולסמן V, אבל די מסובך ויקר לשתול אותו נכון כך שייוכל להגיע לשיא פוטנציאל גודלו , ולא יעקם את כל תשתיות הרחוב בזמן הגדילה. בואו ננסה להבין מה שונה השתילה בשדרת הקריה משתילה שקדמה לה. נתחיל מלמעלה ונמשיך למטה.
אפשר לזהות באופן קל מאד עצים שניטעו לפי ההנחיות החדשות והעדכניות ביותר המאפשרות את שגשוגם של העצים. הריבוע הפך למלבן.
בעבר גומות לעצים היו בצורת ריבוע שמקיף את העץ העגול, אבל כשחיפשו איך להקל על עצים הגיעו למסקנה מאד פשוטה, אפשר להכפיל את שטח הגומה, מה שמביא ליותר מקום לגדילת העץ, מאפשר ליותר מי גשם לחלחל וליותר אדמה לספק חומרים חיוניים, וכל זאת בלי לפגוע בשום צורה ברצועה ההליכה - פשוט נאריך את הגומה ונקבל מלבן. זה גאוני כמה שזה פשוט.
 |
| הריבוע הפך למלבן |
ואם אנחנו רוצים להקטין את ההפרעות להולכים עוד יותר (וגם לשמור על האדמה במקום ועל המים מאידוי) תמיד נוכל להוסיף את האלמנט הבא.
מתחת למדרכות ולערוגות קיבלנו תשתית גדילה לשורשי הצמחים. שבתורה גם מאפשרת למים לחלחל לשורשים שנמצאים "רחוק מהעץ" זה נראה ככה.
 |
| תשתית גדילה |
העץ עצמו נטוע אדנית עמוקה במיוחד שהולכת גם לצדדים, שומרת שההשורשים הגדולים לא "יתפרעו מדי" ויהרסו את התשתית, אבל נותנת להם המון מקום להפוך לעצים גדולים. זה נראה קצת כמו צוללת.
 |
| תשתית גדילה לעצים |
כמובן שלאורך הדרך, מלבד הגומות המלבניות נראה רצועות גינון ואפילו גינות שלמות וזה אפילו עדיף.
במקביל נערכים נכון גם מבחינת המשתלות העירוניות, כך שהעצים שניטעים הם בוגרים יחסית, מה שמעצים את האפקט הראשוני ומגדיל את יכולת ההישרדות שלהם.
רק תזכורת לאיך ששתלו עצים עד עכשיו, הנה דוגמה מרעננה, מכביש הגישה לתחנת רכבת רעננה מערב ולעצים שניטעו ב"עציצי בטון" לאורך המדרכה ולעולם לא יתפתחו. העצים בתמונה כבר בני שש.
 |
| עצים בוגרים בערוגות בשיטה הישנה ברעננה, צל משמעותי הם לא יתנו לעולם תמונה מתוך הפוסט הזה |
מקטע יהודה הלוי/הרכבת - מרחוב נחלת בנימין ועד בגין - 215 עצים
מיד עם תחילת מסענו אנחנו נתקלים בפתרון אחד חשוב מאד שמיושם בערים רבות אחרות, חיבור "איי תנועה" גדולים מהעבר אל אחת המדרכות. ההגיון פשוט, איי התנועה אולי מאפשרים כמה עצים, אבל הולכי הרגל לא יכולים ליהנות מהם, שינוי חתך הרחוב באופן שלא בהכרח משנה את השטח שהוקדש למכוניות אלא רק את מיקום הנתיבים שלהם במרחב מסייע רבות להולכי רגל. כך בוטל "משולש נחלת בנימין".
 |
| 2011- אי תנועה עם שני עצים בוגרים ומדרכות צרות מקור: ה-GIS של עיריית תל אביב |
 | |
|
 |
| מפגש הרחובות הרכבת/מקווה ישראל/ברזילי ב-2011 |
 |
| מפגש רחובות מקווה ישראל/הרכבת/ברזילי כיום, היציא מתחנת אלנבי היא לכיכר רחבה (ובעתיד מוצלת), בסמוך למעברי חציה רחבים לכיון שדרות רוטשילד וחיבור נכון לשכונת השרון (גן החשמל) דרך רחוב ברזילי שתנועת הרכבים בו ירדה משמעותית. |
השינוי הכי גדול במקטע הזה קשור כמובן לבית המכס, שהיה באמצע אי תנועה ועכשיו חובר לגדתו הדרומית, בעתיד אני בטוח שייפתח שם גם איזה עסק שינצל את הנכס, ואולי מוזיאון קטן לתולדות רכבת יפו-ירושלים?
 |
| 2014 - מדרכות צרות בצדדים ואי תנועה גדול עם מבנה נטוש ללא גישה וחניה באמצע. |
 |
| 2025 - שביל אופניים רציף לצד מדרכות רחבות, החניה במשולש יהודה הלוי/הרכבת הפכה לגינה, החניה ממזרח לבית המכס הפכה לכיכר ציבורית עם עצים, רחבות החניה בפינה של רחוב הרכבת ורחוב החשמל הפכו לכיכר ציבורית עם עצים. בעתיד החניון הגדול בגדה הצפונית ייעלם ויוחלף ברובע מגורים חדש מוטה הולכי רגל. |
וככה נראית המדרכה הרחבה לאורך רחוב הרכבת מפני הקרקע - מזמין, נכון?
 |
| מבט מרחוב ברזילי לכיוון מערב |
 |
| פעם היה כאן חניון באמצע אי תנועה בעתיד יהיה גם משהו במבנה בית המכס, מה שלא היה מתאפשר קודם. |
 |
| פעם גם כאן היה חניון (הרכבת פינת רחוב החשמל) |
 |
| וגם כאן היה חניון (הפינה השניה של הרכבת/החשמל) |
ושוב ניתן לתומאס שלייפר המוכשר להציג את מהפכת הלפני/אחרי
 |
| תמונה של Thomas Schlijper תומאס סלייפר |
מקטע הרכבת מבגין ועד המסגר - 90 עצים (רובם בגינות קטנות בכיכר מגדלי כלל הסמוכה לבגין)
המקטע הזה הוא רשמית חלק מפרויקט שדרת הקריה, אבל מבחינות רבות הוא "המקטע האבוד" או "המקטע שלא טופל" וככזה יש להתייחס אליו. הבנתי שהעבודות עליו אמורות להתחיל בקרוב.
אנחנו מתחילים את המקטע בחזית מגדלי כלל, בנינים לא גבוהים במיוחד בסטנדרטים של ימינו שבזמנו היו אמורים לסמן את תחילת המהפך של המרחב. הם כוללים רחבה ציבורית גדולה, חשופה ושוממה במפגש הרכבת ובגין, עם גינות קטנות ויפות בשוליה בצמוד ל"רחוב", אך מאחר והרחובות כל כך ראשיים לא נעים לשבת בהן והן משמשות לדקורציה בלבד.
לא בדקתי אבל אני מנחש שחניון הרכב הפרטי של המגדלים מתמשך אל מתחת לכיכר ולכן אין בה עצים.
 |
| רחבת מגדלי כלל, ברקע רואים את העצים שניטעו לאורך בגין שנגיע אליהם בהמשך |
רחבות כאלה יכולות להפוך עם ההשקעה הנכונה ל"יער עירוני" ואני מקווה שיום אחד זה יקרה.נעשו קצת שיפורים, שאני חושב שתוכננו במסגרת הקמת השיקוע.יש שביל אופניים (לא רציף) לאורך הגדה המזרחית וגם כמה עצים, אבל רואים לפי צורת הגומה שאין להם תשתית גדילה מודרנית. ובאמת הם קטנים יחסית לעצים בין 17.
 |
| הדמיית פרויקט אינטרו |
בקטע הדרומי ביותר, היכן שהם מאד רחוקים, בין הרחוב החדש ישראל טל (המשך רחוב מזא"ה) לרחוב הרכבת הם חוזרים להיות דו כיווניים כדי שהפגיעה לא תהיה גדולה מדי. בנוסף, 2 נתיבים מתוך הארבע בכל רחוב בקטע החד סטרי הם נת"צים, אחד מיועד לעצירה בתחנות (תחנה בנתיב) והשני לנסיעה עוקפת תחנות.
 |
| בגין - מבט מחשמונאים דרומה - מדרכות רחבות ושבילי אופניים עם שתי שורות עצים |
 |
| בגין-המלאכה - עצים בוגרים שקיבלו ערוגות להמשך פריחה. העצים האלה נשתלו באחד הפרויקטים הראשונים של חולדאי בתחילת שנות ה-2000, פרויקט "יצירת אוזניים" בפינות של רחובות לחצייה בטוחה ולהנגשה (הנמכת מדרכות לפני מעברי חציה) עוד לפני שזה היה סטנדרט קבוע בתקנות. |
 |
| כך נראה האזור עם גשר מעריב - צולם מגג בית מעריב ז"ל מקור - כאן |
 |
| ועוד תמונה להמחשת הזוועה מקור: כאן |
 |
| ותמונה אחרונה. לא רק הגשר היה בעיה, אלא כל הצומת שמתחתיו שריכזה תנועות מ-5 כיוונים (לינקולן, קרליבך, יצחק שדה ושני כיווני בגין) ועוד מחוויותי. כשרצינו להגיע מהפינה הקרובה בצילום לפינה הרחוקה בצילום, היינו עושים תחרות (הי דוד, זוכר את זה?) אחד היה חוצה שישה רמזורים נגד כיוון השעון והשני היה חוצה ארבעה רמזורים עם כיוון השעון (אבל עם אדומים ארוכים יותר ופחות מסונכרנים). זה לקח כמה דקות טובות וכל פעם מישהו אחר היה מנצח. |
לפני שנעבור לרחוב המסגר, בואו נדבר קצת על הרחובות המקשרים בין בגין למסגר ועל לינקולן וקרליבך, מדרום לצפון
 |
| החורשה הקטנה לאורך ישראל טל |
 |
| לינקולן, מבט מזרחה |
 |
| "מדרחוב" קרליבך |
 |
| יצחק שדה - שביל אופניים רציף מיד אליהו דרך לינקולן, שיינקין ואלנבי ישר לים. עברו 20 שנה מאז גרתי ביד אליהו ורכבתי כל יום לעבודה. חבל שאז לא היה לי השביל הזה. |
 |
| פעם היה כאן מעבר חציה יצחק שדה פינת שונצינו. |
 |
| מגוגל מפות 2018 עציצים שגזומים יפה - פרשנות היזם של בית ויקטוריה להנחיה לשתול עצים. היום הם הוחלפו בעצים שאשכרה יגדלו ויתנו צל עוד כמה שנים. |
 |
| מגוגל מפות 2011 לא יודע אם התמונה מעבירה את השיפוע כמו שצריך אבל הולך הרכב היה צריך להתפלל שיגיע רכב עם ברקסים עובדים. |
 |
| פינת בגין/המסגר קרדיט צילום - תומס סלייפר |
 |
| פינת בגין/הרכב (בערך) קרדיט צילום - תומס סלייפר |
מרחוב של שישה נתיבים (שלושה לכיוון), הוא ירד בחלקו הצפוני ל-4 נתיבים בלבד, כולם צפונה, שניים מהם נת"צים (אחד לעצירה בתחנות ואחד לעקיפה), תמונת מראה של מה שעשו ברחוב בגין כחד סטרי דרומה.
מישראל טל דרומה הוא דו סטרי, הרעיון הוא שתנועת האוטובוסים המגיעים מכיוון עזריאלי תפוצל ברחוב ישראל טל, חלקם ימשיכו לכיוון יפו ובת ים על בגין וחלקם ירדו בישראל טל למסגר וימשיכו דרומה לתמח"ת או לחולון.ולמרות שהוא דו סיטרי הצליחו לרחיב מדרכות ולעשות שבילי אופניים.
מאחר וגם הפחונים מפנים מקומם לבנייה חדשה, והעירייה התעקשה על ארקדות ומדרכה רחבה במיוחד, יש מקום לרצועת גינון מאד משמעותית לאורך המסגר. ממצב של אפס עצים נקבל בחלקו מעין חורשה. זה לא פחות ממדהים.
 |
| בואו לרחוב המסגר לראות את פריחת הסיגלונים הדמיה משנת 2022 |
 |
| המסגר תמונה לכיוון צפון, הקטנת הקונפליקט בין סככות אוטובוס לשבילי אופניים בצורה הטובה ביותר |
בגין מחשמונאים ועד קפלן - 180 עצים
הגענו לקטע הרחב והמושמץ של הפרויקט. אבל בואו נסביר קודם למה הוא רחב באופן כל כך לא אנושי.
נמצא את ההסטוריה בשמות הרחובות הישנים, מהצפון הגיעה דרך חיפה (כביש מס' 2) ומהמזרח הגיעה דרך פתח תקווה (ציר ז'בוטינסקי) שתי מפלצות בינעירוניות אבל בחתך שלהן היה לא עירוני רק באופן גבולי. החיבור של שתי נהרות התנועה שלהן ביחד יצר נהר ענק ובעידן שלפני נתיבי איילון הוא היה לגמרי הכרחי. לנהר הזה למעשה לא היו גדול עירוניות כי בינו לבין ואדי האיילון היו רק מפעלים ומרכזים לוגיסטיים גדולים, ובצידו השני היו גדרות מתמשכות של מחנות צבאיים וממשלתיים.
בצידו הדרומי הנהר הזה נראה אותו דבר, דרך יפו שהפכה לפתח תקווה התמזגה עם רחוב חשמונאים שהזרימ תנועה ממרכז תל אביב ועם רחוב המסגר שהיה ידוע גם כהמשך כביש 2 לכיוון חולון ולכיוון המקום שבו נפגש עם כביש 1 (באזור קיבוץ גלויות) בואכה ירושלים. רוצה לומר שכמעט לא משנה מאיפה לאיפה נסעת בישראל, עברת במקטע המרכזי של בגין.
פתיחת האיילון לכאורה היתה אמורה להסיט תנועה מהקטע הזה, אך כל מי שלמד על ביקוש מושרה יודע שכל תשתית שמקלה עם הנהגים מביאה בסופו של דבר לשימוש יתר ברכב הפרטי ולכן לא נרשמה הקלה. מסלול התחבורה הציבורית הראשון בארץ במרכז הכביש בוטל והפך למנהרת רכב משוקעת כדי להקל על הפקקים וכמובן שגם זה לא עזר, רחוב קפלן הורחב בפרויקט יקר של הזזת בניינים וגם זה לא עזר, ובמקביל לכל אלה העיר חדרה אל האזור הלא עירוני הזה, מגדלי משרדים הוקמו, הקריה פתחה שערים, מתחם שרונה הלך והתעצב ושכונת מונטיפיורי המבודדת עברה תהליכי התחדשות והולכי הרגל הרבים מאי פעם הצטופפו על מדרכות צרות חסרי אונים מול 12 נתיבים סואנים. ונאלצים לחלוק את המדרכונת עם רוכבי אופניים שמרגישים, בצדק גמור, שזו סכנת חיים בשבילם לנסוע על הכביש כאן.
ואז הגיע פרויקט שדרת הקריה, ומאד רצה להיות אמיץ, אבל פשוט גילה שהוא לא יכול ללכת עד הסוף דווקא במקטע החשוב הזה. הפתרונות היו צריכים להיות הרבה יותר יצירתיים וגם יותר פשרניים. הורחבו מדרכות, ננטעו עצים ונסלל שביל אופניים מלא בגדה המערבית, אבל בגדה המזרחית פשוט לא היה ניתן להוריד עוד נתיב שמשמש לפניה של אלפי רכבים ימינה לאוטוסטראדת האיילון ושביל האופניים שמגיע מרחוב המסגר פשוט נעלם. עכשיו נכון שיש עוד מקטעים בהם לא היה מקום לשביל אופניים, לדוגמה ברחוב המסגר, אך במקום הזה מדובר בחוליה קריטית במיוחד.
שמעתי שמיטל להבי מחפשת פתרונות, ולטעמי הפתרון הברור אך היקר הוא הצרת המנהרה לנתיב כניסה אחד (אי אפשר לבטל אותה כי היא גם כניסה לחניות תת קרקעיות). מה שיפנה עוד נתיב שיהפוך למדרכה. בינתיים זו הפכה הנקודה הכי אהובה על פקחים.
 |
| שביל האופניים נגמר כי המדרכה מתחת לבית קלקא צרה מדי, כי יש המון מכוניות שמייצרות תור בפנייה ימינה אל דרך השלום והאיילון. נדרש תיקון כלשהו. |
ובכל זאת, בואו נדבר על החיובי.
פעם תחנות האוטובוס חסו בצילו של בית קלקא, בניין משרדים לא גבוה אבל עם ארקדה שכלל גם (אני מנחש שכמטלת יזם) גשר הולכי רגל מעל דרך פתח תקווה הסואנת. הגשר כלל גם מדרגות באמצע הדרך אל מת"צ האוטובוסים. שכמובן פורקו כשהמת"צ בוטל והפך למנהרה (והתחנות הוגלו אל ימין הדרך). לידו היה גם מעבר חציה כי המדרגות היה ממש לא מזמינות לטיפוס וירידה בלשון המעטה, אבל כעונש על עצלנות הולכי הרגל האדום היה ארוך במיוחד.
 |
| גשר קלקא בימים רעים יותר, שימו לב שהגשר ריק ואי התנועה באמצע מעבר החציה מלא מקור: כאן |
הגשר ליווה את תל אביב כ-45 שנה מ-1977 ועד פירוקו במסגרת פרויקט שדרת הקריה ב-2021. גשר הולכי רגל נוסף על בגין מדרום לחשמונאים תוכנן לפירוק אבל משאית פגעה בו עוד קודם.
מעבר החציה נמחק גם הוא, במקומו נבנה מעבר חציה רחב במיוחד עם אור ירוק להולכי רגל שמאפשר הליכה ישרה משדרות יהודית לרחוב הארבעה (כחלק מציר ירוק מביצרון ועד לים) ועשרות אלפים חוצים אותו מדי יום.
התחנות עצמן הוזזו אחורה אל המדרכה הרחבה והרציפה מימין ומשמאל למה שהיה פעם המפגש עם שדרות יהודית (Aהפכו לרחוב ללא מוצא). זה מאפשר לאוטובוסים בתחנות הראשונות לחתוך שמאלה בקלות יחסית ואפילו להיכנס למנהרה (אם התחנה שלהם בעזריאלי היא אחרי היציאה מהמנהרה), ולאוטובוסים בתחנות האחרונות להתקדם ולעצור בבטחה צמוד למדרכה במת"צ ימני כפול. (בעבר הם לא יכלו בכלל להגיע לתחנות מתחת לבית קלקא בגלל כל הרכבים שפונים ימינה), ואח"כ לחתוך שמאלה אל הנתיבים שממשיכים ישר באופן שמקטין את הקונפליקט עם כלי הרכב שפונים ימינה, אבל לא מבטל אותו לחלוטין.
השגנו שיפור ניכר בזרימת האוטובוסים והעצירה בתחנות בחיבור מושלם אל תחנת יהודית של הרק"ל, אבל הוא בהחלט עדיין רחוק מאופטימום.
 |
| מעבר רב קיבולת בין הארבעה ליהודית המעניין הוא שאפילו אין שם ממש צומת, זהו מעבר באמצע מקטע מהסוג שמתכנני תנועה מתקשים לאשר גם ברחובות קטנים יותר. אם אפשר בבגין אפשר בכל מקום. |
עוד פריט מעניין הוא החשיבה העתידית, כבר כמה שנים שיש גדם של שביל אופניים לכיוון רחוב הארבעה שמעיד על התוכניות העתידיות. במהרה בימינו יהיה שביל רציף לאורך כל רחוב הארבעה.
 |
| גדם שביל אופניים לכיוון רחוב הארבעה) |
גבעת התחמושת (החיבור בין קפלן לדרך השלום) - 80 עצים
הגענו לקטע הדרך המושמץ ביותר במרחב. עשרות אלפי אנשים נשפכים מדי יום מתחנת השלום, הם ממשיכים לעזריאלי ולקריה (חלקם דרך הגשר הייעודי) ולעשרות בנייני המשרדים והמוקדים האחרים באזור, והם מצטרפים גם לעוד הולכי רגל שפשוט עוברים שם וכמובן נוסעי אוטובוס. זכרתי גם שהיו כתבות מצולמות על המקטע הקצר הזה אבל לא מצאתי אותן עכשיו.
הקונפליקט עם הרכב הפרטי חמור מאד כאן, מחלף השלום הוא המחלף העיקרי דרכו נכנסים ויוצאים רכבים מציר האיילון ולכן היכולת לפגוע בהם (בלי להשפיע באופן חמור על כל תל אביב) לא מאד גדולה. בצר לה עיריית תל אביב החליטה להרחיב את המדרכה דווקא על חשבון המגרשים הסמוכים, מהלך מאד מאד קשה לביצוע שהושלם לאחרונה.
בצידו הדרומי של הכביש מרובה הנתיבים הזה ישנו מגרש לוגיסטי של עיריית תל אביב (דרכים ומאור) ובית הספר מקס פיין. בינהם הונגש, הורחב ושודרג שביל הליכה אופניים אל רחוב שפע טל (תוך הזזת הגדרות קצת אחורה).
 |
| השביל אל שפע טל, מאפשר לרבים ללכת ולרכב דרך רחובותיה הקטנים של שכונת מונטיפיורי המקסימום ומקטין את העומס ממדרכות דרך בגין) פען היוא היה צר וקלסטרופובי. היום יש גם בו רצועת עצים. |
 |
| המדרכה הרחבה ליד בית הספר מקס פיין הושגה באמצעות הצמדת הגדר אל הבניין. בתי ספר חדשים בת"א כבר נבנים ללא גדר (הקיר הוא הגדר). חניית האופנועים המוסדרת מאפשרת בתורה לאכוף חנייה פרועה ממש צמוד לכניסה לרכבת. |
 |
| עוד מבט על רוחב המדרכה המזמין |
בצידו הצפוני של הכביש מרובה הנתיבים היתה בעבר מדרכה צרה שהיתה צמודה ל"חצר התפעולית" של עזריאלי. שכללה גם פתחי איורור גדולים לחניון התת קרקעי. במסגרת "מטלות היזם" למגדל עזריאלי ספירלה שיהיה הגבוה ביותר בישראל, סוכם עם עזריאלי שהוא ישדרג את כל מרחב הולכי הרגל. הגדר בוטלה במקומות מסוימים ונפתחו חזיתות מסחריות אל הרחוב (אורבניקה וסושי בצד זה, אבולעפיה, קפה ומתחם עגלות אוכל שהחליף תחנת מוניות בחזית אל בגין), ובמקומות אחרים הוזזו הגדרות התפעוליות אחורה אל מעבר לקו "איוורור החניה והושמו רשתות בטוחות להליכה לצורך הרחבת המדרכה.
 |
| אתם רואים את העצים? שם פעם היתה הגדר ומעבר לה המדרכה הצרה שהיתה. מהפך אדיר. |
ולבסוף, נוכל לדבר כאן על עוד אלמנט - הצללה מלאכותית היכן שאי אפשר לנטוע עצים - על גשרים.
 |
| המדרכה הורחבה (לא פשוט בגשר קיים) ונבנתה הצללה בשניים ממעברי החציה העמוסים בישראל (כאן מוצג הדרומי אבל אותו פתרון ננקט גם במעבר הצפוני מ"גבעת התחמושת" שהיא המשך דרך השלום לקפלן) |
 |
| לאורך גשר גבעת התחמושת, מימין ומשמאל ליציאות מתחנת הרכבת, נבנתה הצללה עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים הרבים. כאן בצד הדרומי לכיוון מזרח. בימים אלה החלה העבודה על הצד הצפוני |
 |
| בצד הדרומי לכיוון מערב |
התוצאה של כל אלה היא שציר ההליכה מהעמוסים במדינה שהיה סיוט לכולם, השתפר ברמות מטורפות. ואני הולך שם כמעט כל יום אז אני יודע להעריך את זה. מצד שני, היקף הרכבים הענק וריבוי הנתיבים עוד לגמרי שם כך שקשה לקרוא לזה עירוניות בריאה, אולי בסבב השיפוצים הבא (עם פתיחת תחנות המטרו M1-M2 ממזרח לגשר).
אני זוכר כתבה על ההליכה הגרועה מתחנת השלום ועד לבגין, אבל לא מצאתי את הסרטון הזה, אם תשלחו לי לניק בתגובות אדביק אותו כאן.
מנחם בגין - מקפלן ועד המפגש עם שאול המלך - 300 עצים
הגענו למקטע הנסקר האחרון, גם הוא באזור הרחב והמושמץ מדי עדיין.
מצידו המזרחי מרכז עזריאלי, בו ניתנו אותם פתרונות שסקרתי בפסקה הקודמת ולא אחזור עליהם ומצידו המערבי חומת הקריה. תחנות האוטובוסים לאורך מקטע זה, בשני כיווניו, הן מהחזקות בישראל והן משמשות גם להגעה ליעדך כמובן אבל גם כתחנות החלפה בין קווים לכל רחבי המטרופולין והארץ.
 |
| מדרכה רחבה (יחסית), שבילי אופניים, עצים ותחנות גדולות במיוחד שדרוג עצום. (גם הגדר מימין אולי מעצבנת, אבל היא יותר קצרה ממה שהיתה כי נפתחו כמה חזיתות) |
נתחיל מהרע, במסגרת בניית מגדל המטכ"ל נוצרה רחבה לא רעה בצד המערבי, ונשתלו בה עצים רבים, אבל "בשיטה הישנה", כתוצאה מכך (ואולי גם מסוג העצים שנבחר) יש לנו שם עצים גמדים בני עשרים שנה שלא נותנים צל. מסיבות שונות העצים האלה לא קיבלו שידרוג לתשתית שלהם במסגרת פרויקט שדרת הקריה
 |
| עץ עציץ שלא שודרג. |
נמשיך אל הטוב.
זוכרים את זה מתחילת הפוסט?
הקיר הוזז אחר כבוד אחורה ומהדרכה הורחבה, עמודי החשמל נטמנו ולאורך הקיר החדש גם ניטעו עצים (שכרגע נראים מתים אבל אתן להם את הספק שאולי יתאוששו). בעתיד אזור זה של הקריה יתפנה ויצמחו פה מגדלי משרדים ומגורים במסגרת פרויקט קרן-קריה.
מה שיותר יפה הוא השינוי המהותי שקרה בצומת הרחובות שאול המלך, דרך נמיר ובגין, שהפך מ-X ענק של אספלט קשה לחציה לצומת T כפולה שמגדילה מאד את שטח המדרכה בפינות שלו. האזור הזה, בצמידות לכניסה לרק"ל שאול המלך הפך ממש למיני יער עירוני, וכל זה בעיקר על חשבון הקטנת החניון שהיה שם קודם (שבעתיד כאמור ייבנה על מה שנשאר ממנו מגדל)
 |
| פינת שאול המלך ובגין החדשה. מדהימה |
ויש מקום גם לאמנות חדשה בעיר
ובפינה של בגין עם המשך בגין (לכיוון רמת גן) אותה טקטיקה הביאה למדרכה מאד רחבה שמשרתת נהדר את באי מגדלי זרוע המע"ר הצפונית.
 |
| בגין פינת בגין - העצים הגדולים מסמנים את קו המדרכה הקודם |
 |
| בגין פינת בגין - יש מקום אפילו לרצועות דשא |
בעתיד הלא רחוק יושלם גשר "עמק ברכה" שיחבר את כצנלסון ומזרח תל אביב אל רצועת המע"ר הזו, משם יוכלו אנשים לעבור בין המגדלים לכאן ולהשיך בציר ירוק אל שאול המלך.
סיכום - חיבור ארוך - אם נחבר את כל המקטעים שסקרתי נגיע ל-2,175 עצים
אני מקווה שזה נותן לכם תחושת וואוו, אבל אם לא רק נציין שעיריית תל אביב נוטעת עצים גם בלי קשר לשדרת הקריה, הן לאורך המקטעים החשופים יותר של הקווים הירוק והסגול שבתחומה והן אפילו בלי קשר לעבודות רק"ל בסתם רחובות שעוברים שיפוץ.
ואני גם מקווה שקיבלת תחושה של המענה ההוליסטי. זו לא רק נטיעת עצים, זה שינוי פרופילי רחוב. הפירמידה מתהפכת מול עינינו. מידע נוסף תמצאו בדף היער העירוני של עיריית תל אביב עם הצהרה להגיע ל-100,000 נטיעות (בשילוב ציבורי וגינות פרטיות) עד לשנת 2030.
העתיד יהיה ירוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה