יום שני, 12 באפריל 2021

למה המכוניות החשמליות (לבדן) לא יצילו את העולם


 

עולם הרכב הפרטי נמצא בתחילתו של תהליך שינוי משמעותי - מעבר לרכב חשמלי.

טסלה, שכבר מוכרת כחצי מיליון מכוניות בשנה, היא עדיין יצרן קטן בעולם שנשלט על ידי ממותות שמוכרות מעל 10 מיליון רכבים בשנה. היא מתכננת להגיע ל-2.3 מליון מכירות בשנה ב-2025 ובונה לשם כך מפעלים בקצב. כרגע בבניה שני מפעלים, בברלין ובטקסס, והיא מחפשת את המקום הבא. 

השבוע חברת פולקסווגן (כן, ההיא מהדיזלגייט) הכריזה ששלב ההתעלמות מהנמלה הקטנה והמעצבנת עבר. היא מתכננת להתחרות בה ראש בראש ולנצח עם תוכנית ל-2.5 מליון מכוניות חשמליות ב-2025.

כמעט כל יצרן גדול אחר הכריז הכרזות דומות בשנה האחרונה, אם כי במספרים קצת צנועים יותר ל-2025. GM הודיעה שעד 2035 היא תמכור רק רכבים חשמליים, טויוטה ואחרות התחייבו להגיע בשנים הקרובות למכירות של מעל מיליון רכבים חשמליים כל אחת, ובשקט בשקט יצרניות סיניות עם שמות לא מוכרים מכניסות את כולם לכיס הקטן במונחי היקף מכירות, בעיקר במדינת הבית.

שוק הרכב החשמלי עלה משברי אחוזים מסך המכירות בשנה עד לא מזמן לכ-5% ב-2020, וצפוי לגדול בקצב מהיר ביותר בהמשך, במדינות מובילות בסקנדינביה כל רכב שלישי שנמכר הוא חשמלי ומדינות רבות כבר הודיעו שיאסרו כליל על מכירת רכב מונע בנזין בשטחן (מי ב-2025 ומי רק ב-2030 או 2035). כלומר - היעד הוא 100% נקי והוא כבר נראה בר השגה

כל זה טוב ויפה, אבל לא מספיק כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית. זוהי רק חזית אחת שבה כנראה יסומן נצחון ויש עוד חזיתות רבות. חשוב לא להיקלע לשאננות וזאת מכמה סיבות:

עולם התחבורה

1. גם מכונית חשמלית פולטת גזי חממה בתהליך הייצור שלה. כמו כל מוצר צריכה (חלקי הפח, המושבים וכו') עם אקסטרא זיהום על תהליך הייצור של הסוללות, ועל הטיפול בהן בסוף חייהן. כל מכונית חשמלית נולדת עם גירעון של פליטות לעומת מכונית בנזין ורק לאחר כשנתיים ומשהו מהיום שבו היא עלתה על הכביש היא מתחילה לחסוך לעולם פליטות של גזי חממה לעומת רכבי הבנזין. מצד שני יש הבדל גדול בין פליטות ממפעלים לפליטות מהאגזוז בגובה האף בערינו המזוהמות, כך שהשפעתן החיובית עלינו כן מתחילה מהיום הראשון שהן פועלות. 

תהליך "ניקוי" רשת החשמל כך שיתבסס על אנרגיה מתחדשת מתקדם מהר יחסית, אך עדיין רחוק מיעד של 100% גם במדינות המתקדמות ביותר, ובישראל הגענו בקושי ליעד ה-17% של 2020. כלומר חלק מהחשמל למכונית החשמלית שלנו מגיע ממקורות מזהמים. 

בשל גורמים אלה נחקר ונמצא שבבריטניה ב-2019 מכונית חשמלית אחראית לבערך שליש מהזיהום של מכונית בעירה פנימית לכל ק"מ שהיא עושה. אלה מספרים מאד יפים אבל זה ממש לא אפס פליטות. נתונים אלה ישתפרו ככל שרשת ייצור החשמל תתנקה יותר, אבל בשל הזיהום המובנה בתהליך הייצור הם לעולם לא יגיעו לאפס מוחלט.

התוצאה של משוואה זו היא שאם רמת המינוע של רכבים פרטיים תמשיך לעלות, אז מדובר רק במיתון העלייה בהיקף הפליטות לאטמוספירה וממש לא בחיסול שלהם. לכן צריך להמשיך להשקיע בתחבורה ציבורית איכותית אם ברצוננו להגן על הבית. הפער בין טביעת הרגל האקולוגית של אדם הנוסע בתחבורה ציבורית, מול אדם הנוסע ברכב פרטי, גם אם הוא חשמלי, מאד גבוה, ולכן חייבים להמשיך ולפתח את התחבורה הציבורית ולהגביל במידת מה את השימוש הבזבזני ברכב פרטי. (גם החישמול של אוטובוסים עירוניים מתקדם בקצב מהיר, ורכבות נוסעים חדשות ורכבות קלות הן חשמליות כמעט בהגדרה).

טסלה סמי - החל מ-2022
2. כלי התחבורה המזהמים ביותר הם כלי הרכב הגדולים שנוסעים למרחקים ארוכים, בדגש על משאיות. גם כאן אילון מאסק מתכוון להתערב עם ה"טסלה-סמי" אבל המהפכה הזו עוד לא קרתה ובטח שלא הגיעה לנקודת המפנה. בהקשר זה גם נבדקות שיטות אפס פליטה אחרות כמו מימן, אך מימן הוא קשה לייצור ושינוע ועלויות הפקתו (מבחינת אנרגיה מושקעת) מאד גדולות. אם הוא מיוצר מ"חשמל נקי" אז זה מצוין אבל היום מרבית המימן מיוצר עדיין מחשמל מלוכלך, שבעצמו מזהם את הסביבה מאד.

3. מטוסים, אשר היקף השימוש בהם מוכפל מדי שני עשורים ועשוי להיות מוכפל שוב עד 2040 (לעומת 2019 כמובן...) עדיין לא יכולים להיות חשמליים, למעט נישות קטנות של מטוסים קטנים, וגם מימן לא משתלב איתם בינתיים טוב. ככל שתעבורת המטוסים תעלה היא תמחק את ההישגים בשאר הענפים. אמנם הקורונה יצרה תקווה בלב אנשים שהרבה טיסות יוחלפו בפגישות זום ודומיהם גם לאחריה, אבל זה כנראה ימתן את התרחבות ענף התעופה ממש בשוליים. אחרי הכל כולנו צמאים לחזור לשגרה... 

המטוס החשמלי הגדול ביותר שנבנה
עד עתה. הבטריות הכבדות הן חסם.

רכבות חשמליות מהירות עשויות לתת איזשהו פייט לטווח הקצר והבינוני של טיסות, אבל גם בניית מסילות מהירות (ותשתיות בכלל) מייצרת זיהום. המחיר הסביבתי נמוך יותר לאורך זמן אבל הוא ממש לא אפס. אני לגמרי בעד רכבות כידוע, רק מציין שזה לא פתרון קסם נגד התחממות גלובלית. לזה נוסיף את זמן הבניה הארוך של תשתית רכבתית מהירה ונבין כי למטוסים לא מצפה ממש תחרות בעשורים הבאים.

4. ספינות משא, ספינות ענק שצורכות דלק רב וגם מועדות לתאונות שמזהמות את הימים, אמנם גם בהן פתרונות של שילוב עם אנרגיות מתחדשות או מעבר למימן עקרונית קיימים, אבל ממש לא מסחריים עדיין. בספינות ענק הגורם החשוב והרגיש ביותר הוא עלות השינוע לטון, זה מה שמאפשר להן לשרוד בעידן המטוסים. לכן פה הטכנולוגיה חייבת לנצח כלכלית את מנוע הבעירה הפנימית, ובפער ניכר. זה לא נראה באופק.

5. אותו אלון מאסק שלזכותו אפשר לזקוף את תהליך חישמול כל צי הרכב הפרטי עלי אדמות (כגורם האחראי להפרעה בכוח של התעשייה המסורתית) משגר טילים מבוססים דלק מתאן שחזק פי ארבע מפחמן דו חמצני כגז חממה. הן לפרויקט הלוויינים השאפתני שלו (4,200 לוויינים קטנים שמשוגרים בבאצ'ים של 60 כל פעם), והן לניסויים בחלליות שיגיעו לבסוף למאדים. 

על החלליות האלה הוא מתכוון לעשות מוניטיזציה על ידי יצירת קווי "תעופת חלליות" בין ערים שונות ברחבי הגלובוס כמו בין ניו-יורק לטוקיו. אם הוא יצליח הרי שטיסות מזהמות מאד יוחלפו בשיגורים עוד יותר מזהמים עבור חלק מהנסיעות הטרנס-יבשתיות. הוא כמובן לא לבד וענף השיגורים לחלל (כרגע בעיקר של המון לווינים) מכפיל את עצמו כל שנה מחדש בשנים האחרונות.

עד עכשיו עסקנו בתחבורה, טבעי מאחר וזה נשוא הבלוג. אבל פליטות מגיעות מעוד ענפים רבים. כגון תעשיה כבדה (לדוגמה פלסטיק ומוצריו, או אלקטרוניקה ומוצריה), כוח מיחשוב  רב הנצרך לכל שירותי הענן שלנו ועוד ועוד ענפים כפי שמראה הגרף הבא:

מקור: כאן

בעוד יותר מחצי מגזי החממה שהאדם פולט לאטמוספירה הם פחמן דו חמצני, רק 14% משויכים לתחבורה. מאד מאד חשוב לטפל ב-14% האלה. אנחנו בשלב בו אנחנו צריכים למצות כל כלי בארסנל שלנו כדי להילחם בהתחממות הגלובלית שיצרנו, אבל חשוב לזכור שזו לא כל התמונה.

25% נוספים הם ייצור חשמל מאנרגיות פוסיליות. גם כאן אפשר להגיד שהאדם, לפחות בחלק ממדינות העולם, מקדם פתרונות יפים לניקוי הרשת. הדרך ל-100% חשמל נקי עוד רחוקה אבל זה בהחלט ישים. כיום מתנהל בישראל מאבק על העלאת היעד לשנת 2030 מ-30% אנרגיה מתחדשת ל-50% אנרגיה מתחדשת. יעדים שאפתניים הם כבר לא מותרות ואני מקווה שהמאבק יצליח.

21% מהזיהום מקורו בתעשיה וגם כאן נדרשים רגולטורים וצרכנים נשכניים. אבל אותי מעניין יותר ה-24% שמקורו בשימושי קרקע ואוכל. אנחנו אוכלים את הטבע על ידי בנייה דלילה ובזבזנית ואספלט מלוא העין, ואוכלים מוצרים מן החי בהיקפים עצומים. הנקודה הראשונה קשורה גם היא לתרבות המכונית הפרטית המעודדת שימוש מאד לא יעיל בקרקע. הנקודה השניה לא קשורה לכאורה לבלוג הזה, אבל בא לי להתעכב עליה קצת.

 מוצרים מן החי

פה אפשר למנות כמה וכמה השפעות

א. מה שנראה לעין. האכלת החיות והטיפול בזבל שהן מייצרות בזמן שהן מואכלות פולט גזי חממה רבים, כמו גם  מזהמים אחרים. (זיהום מקורות מים לדוגמה).

ב. מה שלא נראה לעין, בירוא יערות גשם באמזונס כדי לפנות מקום לעוד שטחי מרעה עבור חיות למאכל. שטחי מרעה שטובים רק לכמה שנים כי בהיעדר עצים ובהינתן גשם רב (יערות גשם) האדמה נסחפת אל הנהר ואז אנחנו נשארים ללא יערות וללא שטחי מרעה, מה שמביא לעוד בירוא של יערות וחוזר חלילה. שליש מהאמזונס כבר הושמד.

ג. עוד משהו שלא נראה לעין, עלות השינוע של הבשר ממקומות הגידול לשאר העולם, בין אם כמשלוחים חיים ובין אם כבשר קפוא/משומר. 

ביונד מיט ודומיו לימדו אותנו שאפשר לייצר המבורגר צמחי די טעים, אבל המהפכה האמיתית כנראה תבוא מההמבורגר המודפס במעבדה. כרגע רק סינגפור אישרה למכור בשר כזה במסעדות וזה ממש לא מספיק כדי שהתעשיה תתפתח והמחירים ירדו. אבל זו המהפכה הבאה שחייבת לקרות כדי שנוכל להילחם בהתחממות הגלובלית. המבורגר מודפס גם יכול להיות מיוצר באופן מקומי ולחסוך גם בעלויות השינוע. למעשה כל הדפסת התלת מימד, בכל ענף, יכולה לעזור בזה אבל משום מה מהפכת ההדפסה בתלת מימד מתקדמת בעצלתיים בכל המגזרים.


אז מה אנחנו יכולים לעשות?

כיחידים

1. אל תרוצו למכור את מכונית הבנזין שלכם, זה רק מגדיל צריכה. חכו איתה עד השלב שבכל מקרה התכוונתם למכור אותה, ואז תבדקו מה האופציות העומדות בפניכם. אם עומדת בפניכם אופציה חשמלית בעלות שאתם מוכנים ויכולים לשלם (כרגע עוד אין כל כך אבל בשנים הקרובות יהיה יותר ויותר) תעדיפו אותה, אם לא אז לפחות תחפשו היברידי.

2. תשתדלו לקבל החלטות חשובות בחיים גם על סמך "הקטנת טביעת רגל אקולוגית". לדוגמה העדפה של מגורים בבניין משותף על פני העדפה של מגורים בבית פרטי, העדפה של מגורים במרכז עיר בו יש חנויות ותחבורה ציבורית במרחק הליכה מאשר מגורים בפרבר שינה, העדפה של מגורים קרוב לעבודה. בחינה של שימוש באופניים או ברגל, לחלק מהפעילויות, בחינה של שימוש בתח"צ אפילו רק לחלק מהדרך או רק לחלק מהימים בשבוע, עבודה מהבית יום או יומיים בשבוע וכו'. 

בבחירת מקום מגורים או עבודה יש עוד אלף קריטריונים בנוסף לקריטריונים הסביבתיים  ובסוף אולי תגיעו למסקנה האישית שלכם נכון יותר לגור מחוץ לעיר ולנסוע כל יום ברכב לעבודה, אבל עדיף קבלת החלטה במודע מאשר התעלמות מהנושא ואם רק חלק קטן מאיתנו ישנה את אורח חייו והרגליו זה ישפיע על כולנו לטובה.

3. ישנה סיסמה " תחשוב גלובלי, תפעל מקומי" (באנגלית זה מתחרז)

קניה אצל הירקן ליד הבית במקום נסיעה ברכב לסופרמרקט עם החניה הגדולה או לחלופין הזמנת משלוח מהסופר, העדפה של תוצרת הארץ על פני משלוחים מחו"ל ואולי גם שימוש יעיל בווטסאפ השכונתי למסירה של דברים שאתם לא צריכים או חיפוש דברים שאתם כן צריכים ואולי גם מציאת קאר-פול. אין שום בעיה בזה שיש לכם רכב בחניה אבל זה עדיין לא אומר שצריך להשתמש בו כל יום לבד. אל תמרקו את המצפון על ידי תרומה לויצו בלבד, תבואו וגם תבדקו אם יש בויצו דברים שאתם צריכים, אנחנו מצאנו שם מחבתות מצוינות. תקנו גם בחנויות יד שניה, תחליפו ספרים בספריה, תמסדו מסיבות החלפת בגדים עם חברים וחברות (בחבורה של אשתי קוראים לזה מסיבות גרדרובה). ובגדול, תחשבו לפני שאתם קונים. תעדיפו איכות שמחזיקה זמן רב יותר על פני מחיר זול.

צו השעה הקפיטליסטי היה ותמיד יהיה לצרוך כמה שיותר. צו השעה הסביבתי הוא לצרוך כמה שצריך. תאמינו לי שזה ממש יספיק כדי להניע את גלגלי הכלכלה ואם לא נעשה את זה נעבור במטוטלת מהירה למצב של עוני ורעב עולמיים ולאף אחד חוץ מלמאיון העליון לא יהיה כסף לצרוך יותר מדי..

4. תשמרו את הכלים החד פעמיים למקרים מאד ספציפיים (אני לא קיצוני, במסיבת יומולדת של הגן זה בסדר להביא שרוול כוסות, אבל כשאתם יוצאים לפיקניק של חמישה אנשים תביאו את הכלים הרב פעמיים מהבית ותחזירו אותם הביתה לשטיפה). אל תמרקו את המצפון עם כלים חד פעמים "מתפרקים בטבע", זה לא משנה את העובדה שהם חד פעמיים, (אם זה נשאר בטבע זה קצת יותר טוב לסביבה מפלסטיק רגיל, אבל בכל מקרה אני מקווה שאתם דואגים שזה לא יקרה ושאתם משאירים את הטבע נקי אחריכם).

5. מיחזור זה נחמד, אבל הוא דורש הרבה אנרגיה מושקעת ובתורה מזהמת. לכן עדיף להימנע ממנו. עדיף להפחית צריכה מדברים שצריך למחזר אחר כך ואם כבר קניתם תשתדלו לעשות בהם שימוש חוזר כמה פעמים טרם המיחזור. אם אתם קונים בקבוקי מים מינרליים באופן קבוע ומשקיטים את המצפון בכך שאתם דואגים להשליכם לכלוב המיחזור אז אני ממליץ בחום לחשוב על זה שוב. המים מהברז בישראל ממש ראויים לשתייה, ואם אתם בכל זאת מעדיפים ללכת על בטוח אז תשקיעו בבריטה או בתמי4 ודומיו. ושוב אני לא קיצוני, לפני טיול גדול גם אני לפעמים קונה שישיית מים מינרליים וביום יום אני בהחלט מתפנק פה ושם עם בקבוק קולה אישי. אבל המודעות מביאה להפחתה מסוימת.

6. אם אתם בכל מקרה שוקלים צמחונות או טבעונות, מסיבות של בריאות ו/או צער בעלי חיים, תוסיפו למאזניים גם את טביעת הרגל הפחמנית ואולי זה מה שיעביר אתכם צד סופית. אם אתם כמוני ולא מסוגלים לדמיין חיים בלי בשר, רק תשתדלו להפחית קצת, פעם/פעמיים בשבוע חומוס או פסטה במקום מנה בשרית יעשו הבדל עצום. אני אישית גם אוהב יותר עוף שהוא במקרה עם טביעה פחמנית קטנה יותר מבשר בקר. ומשתדל קצת להפחית. (כאמור, אני לא קיצוני).

וכשיגיע הבשר המודפס, אני בהחלט מתכוון לתת לו צ'אנס.

כקבוצה - כקהילה.

מישהו פעם השווה את מקבלי ההחלטות לכלבי מחמד. הם תמיד הולכים לפנינו, וכל שניה מסתכלים אחורה ובודקים לאן אנחנו הולכים. אם שינינו כיוון הם ירוצו בשמחה חזרה אלינו ויובילו בדרך החדשה. 

לפני עשרים שנה הייתי פעיל במגמה ירוקה, השתתפתי במאבקים שמנעו  הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון וכן במאבקים לקידום הרכבת המהירה לירושלים, היום כבר מקבלי ההחלטות בעצמם מונעים יוזמות להקמת תחנות כוח פחמיות חדשות ומקדמים תחבורה ציבורית איכותית (אם כי כמובן קצב הביצוע קצת איטי לטעמי)  תהיו פעילים ותשמיעו קול בנושאים היקרים לכם. החיים שלנו על פני הכדור הזה הוא בהחלט נושא שיקר לכולנו.

אמנם אין לנו זמן בחיים העמוסים האלה, אבל תבחרו דבר אחד עם היבט סביבתי שקרוב ללבכם, זה יכול להיות ניקוי חופים ושיקום מעיינות, זה יכול להיות תרומה כספית חודשית לעמותות שמקדמות את האג'נדה שלכם, זה יכול להיות כתיבת טורים לעיתון או הפצת פוסטים בפייסבוק וזה יכול להיות הפגנות סוערות נגד חברות מזהמות או נגד החלטות של הממשלה, לכל נושא ולכל דרך פעילות שמתאימה לאופי שלכם ולזמן שלכם כמעט יש כבר איזשהו בית של אנשים אכפתיים כמוכם. רק תצטרפו ותשפיעו. זה משתלם.


7 תגובות:

  1. אהבתי
    גם את החלק השני למרות שאין קשר לתחבורה!

    השבמחק
  2. כמי שגר במדינות עם 42% ו 53% חשמל ממקורות ירוקים הטסלה שלי לא מזהמת כמו טסלה שתלויה בחברת החשמל בארץ. אציין גם שטסלה עוסקת לא רק בייצור מכוניות אלא גם בייצור רעפים סולריים, מערכות גיבוי חשמל ביתיות (power wall) שמאפשרות לאגור חשמל בתעריפי שפל ולהחזיר אותו לרשת החשמל בשעות השיא במקום שיופעלו תחנות גיבוי. טלסה מייצרת גם מערכות גיבוי גדולות בסדר גודל של עיירות ואיים שאיפשרו למקומות מסויימים לעבור ל 100% אנרגיה מתחדשת או לוותר על הקמת תחנת כוח שניה. ל power walls שלה טסלה משתמשת בטכנולוגיית בטריות דומה לזו שבמכוניות והיא מתכוונת למחזר בטריות רכב ישנות למאגרים האלו.

    באנגליה עברנו לספק ירוק שמנסה להשיג כמה שיותר חשמל ממקורות מתחדשים. בספרד חשבון החשמל נמוך יותר עם הטסלה משום ששמנו בידוד על התקרה בסלון והחום בחורף לא בורח.

    באירופה תחום הרכבות המהירות (300 קמ"ש) אכן מכה את שוק הטיסות למרחק של שעה. כשמוסיפים את זמן הנסיעה לשדות התעופה ומהם, ואת כל הטירטור שם, מגיעים לזמני נסיעה דומים בין לונדון לפריז או בין מאלגה למדריד. האיחוד בין KLM לאייר פראנס יצר מזמן מצב שמכלילים את Thalys בעסק במקום טיסות קונקשן בין פריס לאמסטרדם או בריסל.

    אישית נסענו כבר פעמיים מבריטניה לספרד וחזר בטסלה, סיפור של 2,500 ק"מ לכיוון או 5,000 הלוך - חזור. עם הטייס האוטונומי זה מאד נוח על האוטוסטרדות וצריך ממש להתרכז רב בהשתלבויות השונות. מבחינת מטען ויחס (היעדר עמידה ממושכת בתורים) זה הרבה יותר נוח מלטוס. המחיר הוא כמובן שבין כל שתי נקודות טעינה מעבירים זמן של טיסה ישירה אחת בת שעתיים פלוס. מצד שני לא צריך לשכור רכב בספרד.

    לא ציינת פרישת נקודות טעינה כעניין הנוגע לרכב חשמלי. אישית הטעינה הציבורית היחידה שעשינו היתה בנסיעות ארוכות, הנסיעה לסקוטלנד ב 2019 שסיקרתי בפורום תח"צ והנסיעות לספרד. ביום יום אין סיבה לטעון טעינה ציבורית וזה כולל גם נסיעות של שעה וקצת.

    בסגר הקורונה בספרד היה יתרון נוסף לטסלה: הימנעות מביקורת משטרתית. כדי להמנע מפקקים וחסימת צירי אספקה המשטרה בספרד אימצה שיטה של מישטור הנהגים בתחנות הדלק. נהג שבא למלא דלק היה צריך להראות כל מני מסמכים ולהצדיק את נסיעתו. לקראת ההקלות הראשונות בסגר הראשון נסעתי לתחנת דלק קרובה כדי לנקות את האוטו ובכניסה לחנות התחנה ארבו 4 שוטרים. במקום להסתבך המשכתי בנסיעה.

    לעניין הטיסה: יש דיבורים על סילון חשמלי שיחמם אוויר לפלזמה באמצעות מיקרוגל. אי אפשר לצפות שהטיסה תחזור לעידן המדחף.

    לעניין השיגורים: מאסק ממחזר את הרקטות, דבר שהסוכנויות הלאומיות לא עשו. מבחינתן כל רקטה היתה חד פעמית. השימוש במתאן אמנם מזהם אבל הוא בר חידוש, שלא כמו הסתמכות על דלקי מאובנים. אם יהיו טיסות תת-היקפיות מהסוג שמאפשר לחצות חצי עולם בחצי שעה אז רוב זמן הטיסה יהיה מחוץ לאטמוספרה או בשוליה ויחסך הזיהום של טיסה בת 24 שעות בתוך האטמוספרה. הזיהום הרב השיגור ובנחיתה צריך להיות מאוזן מול זיהום של טיסה ארוכה.

    לגבי צמחונות: טבעול קיימים כבר משנות השמונים ואם כמו מרבית האוכלוסייה אתה יכול לאכול גלוטן אז אתה יכול לאכול אותם. אני לא יכול בגלל הגלוטן אבל יש מוצרים אחרים בחו"ל שמבוססים עד דברים שאני יכול לאכול כמו סויה או מיקרו פטריות ( Quorn , מותג די גדול בבריטניה). שניצל טבעול בפיתה זה מאכל קפיטריות שאני מכיר מהארץ עוד משנות התשעים ובקונטקסט של שמירת כשרות היתרון של מנה עיקרית צמחונית היא שמותר לאכול קינוח חלבי. טבעונות קיצונית מדי לטעמי וממילא רוב הבעיות נובעות מבשר. לא צריך ללכת עד למעבדות כדי להמעיט בצריכת בשר, אפילו חביתה או פלאפל רגילים מאפשרים חלבון ללא כל הדילמות של תעשיית הבשר. לגבי תעשיית החלב והביצים - אני מודע לבעייתיות, אבל כצמחוני מזה 20 שנה לא אקבל הטפות מאוכלי בשר או מטבעוניים לרגע.

    לגבי פלסטיק חד פעמי: בפעמים האחרונות שהייתי בארץ הייתי צריך ממש לסרב לשקיות חד פעמיות. באנגליה יש לא רק שקיות רב פעמיות חזקות לקניות גדולות בסופר אלא גם שקיות בד קטנות שנכנסות לכיס או לתיק ומתאימות לקניות קטנות בחנויות עירוניות כמו באחוזה. הרעיון של להוציא שקית כזו מהתיק היה זר לחלוטין למוכרים והייתי ממש צריך לסרב לשקיות הפלסטיק. עכשיו כשיש לישראל שלום עם האמירויות אפשר להבין, אבל בזמנו הנפט היה בעיקר תוצר של מדינות אוייב. אישית אני נגד המיסוי על השקיות, בברלין של סוף המאה ה20 היתה שיטה טובה יותר: לא הציעו שקיות לקונה, הקונה היה צריך לבקש אותן, עצם הצורך לבקש גרם לצרכנים ולעסקים למחזר שקיות.

    כמו כן, בבריטניה הפסיקו לייצר קשיות מפלסטיק ויש מעבר מסויים לצלחות חד פעמיות מנייר וסכו"מ חד פעמי מעץ ברשתות כמו מארקס אנד ספנסר'ס שמוכרות מזון "רטוב" כמו סלטים וקינוחים ליוממים בתחנות הרכבת הגדולות.

    השבמחק
    תשובות
    1. טוב, זה פוסט שמטרתו לעורר מחשבה ולא לסקור את כל הנושא המורכב הזה.
      אבל אתה צודק, חוץ מהתוואי למכוניות חשמליות 100%, גם יש תוואי די ברור לייצור חשמל נקי 100%, וזה יגיע לשם במקומות מסוימים מהר יותר ובאחרים לאט יותר.
      לגבי טבעול, גם אני גדלתי עליו ואוהב אותו, אבל טבעול לא מיועד לחובבי הבשר שמחפשים תחליף. הוא שונה מדי.
      והיום בארץ בחלק מהמקומות אכן השקית היא כבר לא מובן מאליו. ולא רק בגלל חובת התשלום (הדי זניחה).

      מחק
    2. לגבי שקיות - מבחינתי קיץ 2018 וחורף 2019 זה די "היום" או לפחות הנורמאליות ששואפים לחזור אליה. לגבי "חובת" התשלום - אפילו בבריטניה ההרגשה היא שהחנויות יעדיפו שתשלם על שקיות כסוג של עונש. לקח כמה שנים בין יישום החוק לשלב שהמוכר בחנות שואל אותך אם יש לך שקיות, וגם זה לא באמת מתוך כוונה שתשיב בחיוב. בארץ לעומת זאת המוכרים בחנויות פתחו שקיות חד פעמיות באוטומט.

      גם כיום אין בבריטניה היערכות לכך שהלקוח באמת יביא שקיות משלו. כל רשתות השיווק הגדולות יצרו שקיות בד ממותגות ואלגנטיות שנדחסות לפינת השקית בכדור שנסגר ע"י שרוך ייעודי. עדיין - הדלפק שליד הקופה נוטה להיות עמוס במוצרים למכירה כך שאין מקום להתעסק עם הוצאת שקיות ופתיחתן, או לצידה נוספת אם יש לך איזה תיק גב קטן או שקית מחנות אחרת אם אתה במסע קניות עירוני קטן.

      בכל מקרה, שנה ושני שליש שהרכב שיושב לי בחנייה מוטען עד לנקודה שהגדרתי (60% ביום-יום, 90% ערב נסיעה ארוכה) ולמעט שטיפת רכב הקשר שלי לתחנות הדלק חזר להיות מה שהיה לפני שהיה לי רישיון, כלומר שזה סוג של קיוסק קצת יקר שפתוח שעות נוספות.

      מחק
  3. שמח לקרוא אותך שוב

    1. לגבי טיסות הרקטות של SpaceX אשמח לדעת אם יש הערכה של שיעור הזיהום הצפוי לנוסע?
    2. מענין לחשב מה יהיה שיעור הזיהום מרכבים חשמליים אם הם יצרכו את האנרגיה ישירות מרשת (בין אם עילית ובין אם תחתית). במקרה כזה הרכבים יכולו להסתפק בסוללות קטנות בהרבה. אגב, שכחת לציין את הבעיה המוסרית שנלווית לצריכת סוללות הליטיום שמיוצרות ברובן עם קובלט שנכרה באפריקה בתנאים מזעזעים של תעסוקת או עבדות ילדים.
    3. בנוגע לזיהום מצריכת חלבון מן החי, בדיוק האזנתי לפודקאסט מענין של "עושים טכנולוגיה" על גידול וצריכת חגבים כמקור לחלבון בריא ונקי מבחינה סביבתית.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. כל פיזיקאי יוכל לחשב מאחר וכל הנתונים ידועים (מתוכננת תפוסה של 100 איש לכל חללית והרכבי הדלק והפליטות שלו הם לא בדיוק סוד. מרבית הפליטות הן כמובן בשיגור וחלקן בנחיתה ומעט מאד בעת המסע מעל האטמוספירה. אני לא פיזיקאי אז אני לא יודע...
      2. נכון, לא ציינתי את הקובלט ואני בטוח שלא ציינתי עוד הרבה דברים. אבל מעניין לציין שלטסלה יש גם טכנולגיית סוללות נטולת קובלט וניקל. היא פחות יעילה ויותר כבדה ולכן הם משתתמשים בה רק ברכבים הכי פשוטים שלהם. (המודל הבסיסי9.
      3. בהחלט. שמעתי את זה, אני בעד.

      מחק

אולי תתעניין גם באלה