משהו טוב קורה בפתח תקוה

פתח תקוה - אם המושבות. סגנית ראשונה לתל אביב מבין ערי גוש דן בהיקף תעסוקה וסגנית שניה (אחרי רשל"צ) במונחי גודל אוכלוסיה. 

הבדיחה שרצה ברשת גורסת שפתח תקווה לא באמת קיימת.  זו בדיחה ששמעתי גם מפי תושבי פתח תקוה בעצמם.

בקרב חבריי חובבי העירוניות הבריאה לא רק שפתח תקוה קיימת, היא גם משמשת דוגמה ומופת לכל מה שרע בתכנון הישראלי בעשורים האחרונים, בדגש על שכונות המגדלים בפארק(ינג), הכבישים הרחבים מדי, ההפרדה הנוקשה בין אזור התעסוקה לאזורי המגורים וההזנחה של מרכז העיר מרובה הפוטנציאל.

בפוסט הזה לא אעסוק בבעיות אלה, שהן מטבען בעיות שדורשות מהלכים ארוכי טווח לתיקון, אלא בתחומי  התחבורה הציבורית והניידות בכלל. בתחומים אלה ההשפעה של הנהגה חזקה וממוקדת מהירה יותר ומורגשת יותר.  בפוסט אסקור את רוחות השינוי שנושבות בפתח תקוה בתחום זה מאז שראש העיר הנוכחי, רמי גרינברג, נכנס לתפקידו.

בכדי לסקור זאת אשתמש בדף הפייסבוק של דוד קמחי, עוזר ראש העיר לענייני תחבורה ציבורית. מרבית הפוסטים הופיעו כמובן גם בדף של ראש העיר, רמי גרינברג, המתגאה מאד ולדעתי בצדק במהלכים שקידם בתחום זה, אך הדף של דוד קמחי ממוקד יותר בנושאים אלה ומקל עלי את העבודה. מקור נוסף הוא Mynet פתח תקוה המביא בכל כתבה גם את דבר ראש העיר. אחד הדברים המעניינים בכתבות הוא הרוח החיובית בה מוצג כל נושא התחבורה הציבורית (דבר נדיר בפני עצמו) וזה קשור כמובן להלך הרוח הנוכחי בעירייה.

אני מכיר את דוד קמחי כבר שנים רבות, ליבו תמיד היה במקום הנכון ונראה שבתפקידו הנוכחי תחת מטרייתו של ראש העיר הנוכחי הוא מצליח לתרגם את הידע הרב שלו ואת התשוקה שלו לנושא להרבה עשייה מבורכת. זה המקום לציין שאין שום דבר מובן מאליו בעירייה שפועלת לקידום התחבורה הציבורית והניידות. בישראל הריכוזית ישנן רשויות מקומיות רבות שפשוט לא עושות כלום כי "הכל נקבע מלמעלה". ובכל זאת רשויות שמשקיעות מזמנן ומכוחן בסוגיות אלה רואות ברכה בעמלן. 

אז מה עשתה פתח תקווה לאחרונה בתחום הניידות?

תחבורה ציבורית באוטובוסים

ב-21.08.2020 בוצע שינוי גדול בקווי השירות של פתח תקווה. חמישה קווים בוטלו, ארבעה קווים חדשים נולדו ולא פחות מ-18 קווים שינוי את מסלולם. כל הפרויקט, אשר לכאורה העירייה "לא צד בו", כי משרד התחבורה באמצעות נתיבי איילון אחראי על הכל, נעשה בשיתוף פעולה מוחלט והדוק עם העירייה. החל משלב התכנון שהותאם שוב ושוב למידע שהיה בידי העירייה על צרכי התושבים (גם זה לא מובן מאליו) דרך סוגיות היישום שהיה משולב גם עם הפתיחה המיוחלת זה 9 שנים של מסוף אבנת (שנתקע מסיבות לא ברורות בתקופת העירייה הקודמת) והדאגה לצרכי הנהגים במסוף, הפרסום המשולב של דן ושל אפיקים (גם הוא לא מובן מאליו וגם הוא בלחץ העירייה להקלה על הנגשת המידע לנוסעים) והיישום שהלך חלק, בטח לעומת הרפורמות הקודמות שנעשו בפתח תקווה ב-2006 ו-2011 שהונחתו על העירייה והתושבים וגרמו לבלגן גדול.

ראו בגדול - כאן

מלבד השינוי הגדול קרו גם שינויים קטנים יותר וחשובים לא פחות - הוספת תחנות בקו 947 בקטע שבו הוא חוצה את העיר, פתיחת קו חדש (446) לנתב"ג ועוד, הארכת קו 64 להדר גנים, שינוי מסלול קו 20, הכנסת אוטובוסים מפרקיים לשירות בקו 292 (הדר גנים-פ"ת) ועוד. פתיחת קו לנתניה (616), תגבור קו 23 וקווים נוספים עוד ב-2019, תגבור מהותי של קווי דן ואחרים ב-2018 והארכת שעות פעילות ועוד.

במקביל גם הוחלפו שלטים רבים של תחנות אוטובוס ברחבי העיר לשלטים חדשים וברורים יותר במקום הטלאי על טלאי הישן, ותוקצבו סככות חדשות. במקומות מסוימים בהם רוחב המדרכה לא היה מספק (כדוגמת רחוב חזון איש) ביצעה העירייה עבודות תשתית שאיפשרו את הקמת הסככות. הוקמו תחנות חדשות היכן שצריך (לדוגמה ליד היכל התרבות) ועוד ועוד.

העירייה גם עזרה לפרסם מידע על תחבורה ציבורית בעזרת דפי הפייסבוק שלה וייתכן גם באמצעים אחרים. לדוגמה קו 396 של אגד שאוסף בפאתי פתח תקווה לכיוון אילת בחודשי הקיץ זכה לפרסום כזה. גם זה לא מובן מאליו. דוגמה נוספת של "עזרה בפרסום" היא קו מוניות השירות 72 (הראשון בפתח תקווה עם רב-קו) ויש עוד רבות. כדוגמת שיתוף של פרסומים כלליים של נתיבי איילון על מהיר לעיר ועל אופנידן שהעירייה שיתפה. בכך היא מכשירה את הלבבות של תושביה ונוקטת צד ברור בנושא למען אותם שיפורים. הטיפול בהתנגדות חלק מהתושבים (שתמיד קיים ולעיתים מוצדק נקודתית) נעשה ברגישות אך מתוך עמדה עקרונית ברורה בעד יישום העדפה לתח"צ. עמדה שגם היא - לא מובנת מאליה. לבסוף, גם החתימה בסוף חלק גדול מהפוסטים "תחבורה ציבורית היא העתיד" אינה ברורה מאליה ומסמנת את הכיוון באופן ברור. 

תחבורה ציבורית דורשת תשתיות, ודוד קמחי, שעבד תקופה לא מבוטלת אצל מפעילי תחבורה ציבורית מבין זאת היטב. עיר שתדאג למסופים בתחומה תיהנה גם מתחבורה ציבורית טובה יותר. לכן כבר נפתח מסוף אחד חדש (מסוף משה ארנס) , וכאמור גם מסוף אבנת נפתח. העירייה מקדמת מול משרד התחבורה הקמת שלושה מסופים חדשים בעיר (בפייסבוק לא מצאתי פירוט בדיוק איפה) ומשתפת פעולה עם המשרד בכל הקשור למתחמי התרעננות לנהגים ועם נתיבי איילון בשם המשרד בכל הקשור לפרויקט מהיר לעיר ונת"צים נוספים. השינויים לא קורים בן לילה, אבל המאמצים יישאו פירות בעתיד הקרוב. בנוסף לכך פרויקט התחנה המרכזית החדשה של פתח תקווה, שגם הוא כמו מסוף אבנת קצת נתקע בעירייה הקודמת, מחולץ אט אט מקשייו ומחסמיו ונראה כי הוא גם עולה על דרך המלך.

שינויים נוספים ממשיכים להתרקם. לקראת שינוי שיתבצע בסוף חודש אוקטובר הכין אלן טאנאמן מפה יפה וחדשה באתר busmappa.

לצפיה בגודל מלא

עבודות הרק"ל, מהיר לעיר ואופנידן

אין צורך לומר שהרק"ל הוא פרויקט של נת"ע, ושני הפרויקטים האחרים הם של נתיבי איילון, אבל ללא שיתוף פעולה הדוק מצד הרשויות שהפרויקטים עוברים בתחומם אין להם סיכוי להתרומם. אני די בטוח שהעובדים הבכירים בנת"ע ובנתיבי איילון מסווגים בחדרי חדרים את העיריות שהם עובדים איתן לפי "תוקעת מקלות בגלגלים", לא מועילה לא מזיקה" או "משתפת פעולה באופן פורה". בשנתיים האחרונות פתח תקווה נמצאת בקטגוריה השלישית, דבר שמאפשר לנת"ע לנצל את הסגר הנוכחי להאצת עבודות בצמתים בצורה נהדרת ולא תוך חיכוכים וזה כשלעצמו מביא לתוצאות טובות יותר גם באיכות העבודה ואיכות התוצר הסופי לכשיגיע, כי אני די בטוח שבדיונים על "הפרטים הקטנים" מוצעים על ידי העירייה שיפורים קטנים אך חשובים למרחב של כל תחנה ותחנה.

בעבר עיריית פתח תקווה ויתרה על השלוחה של הקו הסגול שהיתה אמורה להגיע לשכונות הענק בדרום העיר עקב התנגדות תושבים. אחר כך גם תושבים בגבעת שמואל ביקשו לקצר את הקו ומולם התעוררו תושבים אחרים שדרשו להחזיר את הגלגל לאחור והצליחו במאבקם. האם נראה בעקבות שינוי הדיסקט בעירייה את הקו הסגול חוזר לפתח תקווה? זה ייתכן מאד, גם אם לא במסלול המקורי שתוכנן. שירות נוסף לאזור התעסוקה שלה יאפשר לה להגדיל עוד יותר את מרכזיותה התעסוקתית לעומת ראשון לציון הנושבת בעורפה עם פרויקט מתחם ה-1000. 

גם פרויקט מהיר לעיר מקבל חשיבות דומה. היום ברור לכולם שאזור תעסוקה עם נגישות של רכב פרטי בלבד זה טוב, אבל לא מספיק. מבנה התחבורה הציבורית בישראל מוכוון מאד לתל אביב ופתח תקווה יודעת שאם ברצונה להמשיך להגדיל את עוגת הארנונה, היא צריכה להפוך לאבן שואבת של תחבורה ציבורית. זו מתמטיקה פשוטה. יותר אנשים יוכלו להגיע לעיר ולהתנייד בתוך העיר  על רשת הדרכים הקיימת ולכן יותר אנשים יוכלו לעבוד בה. הקו האדום לבדו לא מספיק והיא צריכה גם שירות אוטובוסים מזין מכל קצוות המטרופולין אליה (קו 164 העמוס מרחובות הוא דוגמה לפוטנציאל זה). 

כל הכבישים המהירים העוטפים את פתח תקווה מקבלים העדפה. מסלולים בכביש 471 כבר נצבעו בצהוב ומסלולים בכביש 5 נצבעים כעת. ובעתיד הקרוב יהיה נת"צ גם בכביש 40.  בכביש 4 מתוכנן פרויקט יקר ומסובך אבל גם הוא ייצא אל הפועל. עיריית פתח תקווה צריכה לדאוג שגם בתוך פתח תקווה היתרון הזה נשמר ומועצם. ולכן שיתוף הפעולה עם צוות מהיר לעיר של נתיבי איילון חשוב כל כך. (לדוגמה ההעדפה בדרך רבין וברחוב בר כוכבא) יישום מהיר לעומת ערים אחרות במטרופולין יעניק לה "פור" במירוץ הזה. בעיקר אם כל נת"צ שנפתח מביא איתו גם שיפורים נוספים בתדירות השירות ויעדים נוספים. וזאת בהחלט המטרה. 

מטרה דומה מספק פרויקט אופנידן. שביל ירקון מצפון לעיר ושביל "שדה" מדרום לעיר אמורים לקשר את העיר אל שאר המטרופולין ונבנים במסגרת פרויקט אופנידן של נתיבי איילון. אליהם אמורים להתחבר שבילי אופניים נוספים שייכנסו לתוך העיר. שכונותיה החדשות של פתח תקווה מרושתות לא רע בשבילי אופניים מאחר וזה חלק מהסטנדרטים של רחובות חדשים אבל האתגר הגדול יהיה להיכנס לאזורים הותיקים. גם כאן לשבילי האופניים יש מטרה ברורה לסמן את פתח תקווה גם לא רק כעיר שקל להתנייד בתוכה באופניים (כרגע זה לא המצב), אלא גם כעיר שאפשר להגיע אליהם באופניים חשמליות וקורקינטים מערים סמוכות, ובכך להעצים את יכולותיה לקלוט עובדים על אותה רשת דרכים. כבר כיום יש בפתח תקווה די הרבה רוכבים.

בדרך הארוכה הזו העירייה גם עודדה הכנסת קורקינטים שיתופיים ובגדול מהלכיה מזכירים במקצת את מהלכי תל אביב, אם כי בפיגור ניכר. גם זה לא מובן מאליו כיוון שיש ערים רבות, לרבות בגוש דן עצמה, שמתעלמות מהנושא כמעט כליל. עם המשך הגידול בשימוש תידרש גם השקעה נוספות בתשתיות תומכות. וכרגע נראה שהעיר מחויבת לכך אם כי היא עדיין בשלב די ראשוני.

ובעניין נוסף - בזמן הסגר הורחב הפוליגון של באבל דן גם לפתח תקוה. אני מניח שגם זה נעשה במעורבות של העירייה.

רכבת ישראל

לפתח תקוה שתי תחנות רכבת. קרית אריה וסגולה. תחנת סגולה למעשה מנותקת מהעיר ונתנה שירות רק למתחם השימושים החורגים בשדות שמצפון לעיר. מתחם שנסגר על בנייניו וחניוניו ופגע קשות בתחנה. בדיון עם משרד התחבורה מספטמבר 2020 סוכם על בניית חניון חדש בתחנת סגולה בעלות של 13 מליון ש"ח.. בפייסבוק אין פרטים, אבל אני די משוכנע שהוא "בצד הנכון", ויכלול גם את החיבור המתבקש לאזור תעשיה סגולה. 

תחנת קרית אריה צועדת מהר קדימה. השיפורים האחרונים בשירות התח"צ מחזקים גם את הקשר ממנה לאזור התעסוקה, ופתיחת תחנת הקו האדום בצמוד לה תהפוך אותה למתח"ם (מרכז תחבורה משולב) משמעותי מאד. לאחרונה הצטרפה פתח תקוה לפיילוט בניית חניון רובוטי מאובטח לאופניים (שלא כלל בתחילה את פתח תקווה). רובד נוסף שמחזק גם את הרכבת וגם את השימוש באופניים בעיר השטוחה והגדולה. 

השנה הזו גם תהיה בסימן חישמול של לולאת השרון. אופי התפעול של הלולאה עוד לא ידוע אבל אפשר לסמוך על עיריית פתח תקווה שהיא תנסה להשפיע ככל יכולתה על המערכת להשארת התדירות המצוינת הנוכחית של הרכבות בין פתח תקוה ותל אביב. מפוסט שפורסם בינואר 2020 נראה שהם הגיעו להבנה עם הרכבת שיופעלו גם רכבות ישירות להרצליה (כלומר גם אם התדירות לתל אביב תפחת, התדירות המצרפית תישמר).

מטרו

תוכניות המטרו כבר מתקדמות לשלב ההתנגדויות לקראת אישורן אבל מודל התקצוב עוד לא ברור. מה שכן גם בתוכניות המטרו פתח תקוה על המפה, עם קו M2 שיקשר את שכונת סירקין,  מרכז ודרום העיר לתל אביב וקו M3 שיקשר את כל הטבעת השניה של המטרופולין (לרבות אזורי מגורים מובהקים) עם אזור התעסוקה המתפתח במהירות. , אם נחבר לו את הקו האדום והקו הסגול (בתקווה שיוארך), הרי שפתח תקווה תהנה מארבעה קווי הסעת המונים. יותר מכל עיר אחרת בגוש דן למעט תל אביב. לכך נוסיף תוכניות ראשוניות לחיבור רק"ל בין ראש העין לפתח תקוה, כפיצוי על כך שמסיבות של מי תהום גבוהים (לפי הפרסומים) קו M2 לא ממשיך לראש העין ונקבל עוד נקודת חיזוק לפתח תקווה מול אחיותיה בגוש דן.

קו הרקיע של העיר משתנה במהירות. ולא פחות משישה מגדלים בין 30-40 קומות נמצאים בשלבי בנייה אחרונים לקראת איכלוס על חורבות מפעלי אסם ויכין. אליהם יתלוו עוד רבים בעתיד. כל זה יתאפשר רק בזכות המשך מתמיד של שיפור יכולות הניידות שלא באמצעות רכב פרטי. וטוב שהעיר שמה על כך את האצבע.

שונות

עוד פנינים קשורים לשיפור מרחב הולכי הרגל, הוספת רמזורים וכיכרות, רמזורי הולכי רגל עם "טיימר", ספסלי ישיבה מוצלים בסמוך לתחנות עמוסות (בנוסף לסככות), סלילת אספלט שקט ברחובות מסוימים, הצבת שלטי "שקט בבקשה" המבקשים להימנע מסירנות וצפירות ככל הניתן (חשוב ליצירת מודעות לנושא), שיפור תאורת הרחוב בדגש על צמתים בעייתיים, וגם במעבר מתחת לכביש 40 לכיוון תחנת רכבת סגולה, נשק וסע ליד בתי ספר, הקמת שביל אופניים בין צומת סגולה לתחנת הרכבת (כחלק מפרויקט טיילת נחל שילה), הטמנת קווי מתח גבוה באדמה ברחוב גיסין, הקמת חניון רכב כבד בסירקין (פחות משאיות שחונות ברחובות),  הנגשת מעברי חציה ועוד, העשייה ניכרת בכל. בנובמבר 2019 גם הוכרז על קידום תוכנית אב לתחבורה, שתתמקד בשיפור הניידות בשלל האמצעים (ולא רק רכב פרטי).

לא את הכל אני אוהב. כמובן שנתקלתי גם בגשר הולכי רגל ואופניים חדש על גיסין (כשאני הייתי מעדיף את שיפור מפלס הרחוב והקלת חציות), ונתקלתי גם  בהוספת חניונים ובהרחבת כבישים. אבל החיים האמיתיים הם אף פעם לא שחור ולבן אלא איזון ומה שחשוב זה לזהות את המגמה. ואת המגמה אני אוהב מאד.

כל מי שעוסק בתחום יודע כמה מעטים הם מכתבי התודה וכמה הם מחממים את הלב כשהם מגיעים. ולכן מגיע להם מקום של כבוד כי הם מעידים על העשייה הברוכה. מצורפות דוגמאות.

פוסט של 15 דקות מנובמבר 2019