דפים

יום שני, 27 בדצמבר 2021

עד 120 (תחנות רכבת)

כתבתי פעם על התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל להגיע ל-300 מליון נוסעים בשנה עד 2040 ואיך היא מתכוונת להגיע ליעד הגבוה הזה.

הנדבך הכי חשוב בתוכנית הוא כמובן ריבוע מסילות החוף, לרבות המסילה הרביעית באיילון ואחריו גם החמישית והשישית. נדבך חשוב נוסף הוא הקווים החדשים, גם באזור המרכז (המזרחית, 431) וגם בהארכות הקווים לפריפריה הרחוקה מאילת ועד קרית שמונה.

נדבך חשוב נוסף הוא ההצהרה שרכבת ישראל מתכוונת להגיע ל-120 תחנות רכבת, עוד 51 תחנות. חלקן על אותן מסילות חדשות וחלקן על המסילות הקיימות. זה נדבך חשוב כי תחנות רכבת הם שערי הכניסה לרשת, ככל שיש יותר שערים שכאלה יותר אנשים יכולים להשתמש בשירותי רכבת ישראל יותר בקלות, כי ליותר אנשים יש שער כניסה קרוב לבית. מצד שני יותר מדי תחנות רכבת גם מביא לרכבות מאספות מדי אז בהחלט צריך להקימן בחוכמה ובאיזון וזה אמנם לא תמיד המצב. מה שבטוח הוא שיש מקום לעוד תחנות רכבת ברשת, וכדאי מאד שהן יהיו ממוקמות נכון.

במקום לתת רשימה ארוכה של תחנות החלטתי פשוט לעצב מחדש את המפה של רכבת ישראל, כך שתכלול גם את כל המסילות והתחנות החדשות. בעיקר כי אני לא אוהב את הגרפיקה של מפת רכבת ישראל שנעשית קצת טלאי על טלאי. 

אני אנסה לצייר מפה תפעולית של רכבת ישראל כיום (מפת 25.12.2021), עם כל הקווים הקיימים, אבל עם סימונים גם של התחנות החדשות והמסילות החדשות. את המקטעים בהם יש תחנות חדשות אדביק כאן תוך כדי תהליך העבודה כדי שנוכל ללמוד מהם דבר או שניים על התפתחות הרשת העתידית.

בקיצור, כדי להראות לכם את כל התחנות החדשות החלטתי להיות קצת מעצב גרפי -  ואני לא, אז תהיו סלחניים איתי.

אז כמעצב גרפי מתחיל להלן כמה החלטות גרפיות שקיבלתי.

1. המפה אמנם סכמטית, אבל אשתדל בכל זאת לא לסטות יותר מדי מהאמת הגיאוגרפית. אשתדל לצייר את התחנות במקומות שאולי לא יהיו מדויקים אבל כן "יעשו שכל" ולא יגרמו להרמת גבה על חוסר הידע בגיאוגרפיה של מעצב המפות...

2. אני הולך להתחיל מהדרום, כי בדרום ובמרכז הרשת מסועפת יותר מאשר בצפון ולכן זה יותר נכון.

3. אני הולך להשתמש בזוויות של 45 מעלות בלבד.

4. אני הולך לקודד באפור גם תחנות חדשות ומסילות חדשות, אבל במסילות חדשות אמתח קו חדש בלבד בין תחנות חדשות לבין הרשת הקיימת (כי אין לי תוכנית תפעולית מול העיניים כרגע). זה כמובן יכול להיות פתח לדיונים אינסופיים לגבי הדרך הנכונה שיש לשרת את אותן תחנות חדשות.

5. אני הולך לתת לכל תחנה נקודה אחת בלבד, גדולה יחסית לנקודות הקטנות שרכבת ישראל שמה על הקווים, כך שכל הקווים העוצרים בתחנה יוסתרו על ידה, וקוים שלא עוצרים בתחנה יעצרו בצידה. אני מקווה שהתוצר יהיה ברור יותר מהתוצר הקיים של רכבת ישראל, אבל אולי בסוף העבודה אגלה שטעיתי...

א. מסילת אילת

כאמור אני מתחיל מהדרום, ובדיוק עכשיו התקבל תקציב לסיום התכנון של המסילה לאילת על אף שאף אחד לא מתכוון לבצע אז המסילה הזו בקרוב... באחד הפוסטים הראשונים שלי הסברתי למה.

בנוסף, מתוכננת מסילה אחרי תחנת דימונה לכיוון ירוחם, גם היא לא בטווח הזמן הקרוב.

לבסוף, מתוכננת הזזה של תחנת דימונה אל הכניסה לעיר במקום "פאתי דימונה" הקיימת. כרגע מדברים על הזזה ולא על הקמה של תחנה חדשה והשארת הקודמת (בצדק לדעתי) ולכן נשארה בדימונה רק תחנה אחת.

יש לנו 69 תחנות רכבת כרגע ברשת, אז אני מתחיל את הספירה של תחנות חדשות מ-70.

70. אילת

71. שדה תעופה רמון

72. יטבתה (או קטורה), כנראה תהיה תחנה נוספת בקטע ה"קיבוצים" בדרום הערבה  בנוסף לשדה תעופה רמון אבל עוד לא החליטו איפה בדיוק. זה גם המקום להסביר שבתוכניות המתאר השונות (23, 42, או תמ"א 1 הכללית החדשה) לא מסמנים בכוונה תחנות רכבת, אפילו לא בסימבול, כי הרכבת מעדיפה להשאיר את ההחלטה הזו לתכנון המפורט עקב ריבוי האילוצים למיקום נכון של תחנה.

73. ספיר (להבדיל מנתניה ספיר, באמת יש יישוב בשם זה שמשמש מרכז שירותים לכל המושבים בצפון הערבה ולידו גם אזור תעשיה).

74. ירוחם

ב. מסילת ערד.

גם לא בעתיד הממש קרוב, אבל מתוכננת תחנת רכבת בנבטים (שכנראה בסוף לא יוקם בו שדה תעופה? או שכן?) וממנה שלוחה לכסייפה וערד.

75. נבטים

76. כסייפה

77. ערד

ג. תחנה חדשה בבאר שבע

מתוכננת תחנה מצפון לתחנת באר שבע צפון הנוכחית. כרגע זה נראה מופרך אבל באר שבע עתידה להכפיל את עצמה ולהגיע ל-400 אלף תושבים, חלק מהפיתוח הזה הוא בהרחבת שכונת רמות עד צומת גורל (התחנה כנראה תהיה דרומה יותר קרובה לכניסה לעיר הנוכחית). גם בצידו השני של כביש 40 מתוכננת הרחבת העיר צפונה לרבות בית חולים חדש על שם שמעון פרס באזור האצטדיון. אז בראיה לעתיד היא קצת יותר הגיונית. קראתי לה רמות כי אני לא מכיר שם רשמי אחר.


78. באר שבע רמות

עוד בבאר שבע קיימת תוכנית עקרונית למסילה דרומה מבאר שבע אל עיר הבה"דים (עד נאות חובב כבר קיים כמסילת משא) וממנה מזרחה אל פתחת ניצנה ומשם בלילה לקהיר, אבל למיטב הבנתי היא לא חלק מהתוכנית הנוכחית של הרכבת ולא הכנסתי אותה.

ד. שלוחת ותחנת ליקית

סמוך לצומת שוקת צה"ל בונה עיר קטנה שנקראת קרית המודיעין או בסיס ליקית. 

מאחר ורבים מהמשרתים בה כנראה יגורו במרכז ויסעו אליה מדי יום, היא תקבל מסילה ותחנה. בנוסף אמורה להיבנות רכבת קלה (או משהו בסגנון) בינה לבין באר שבע. זה אמור להראות ככה:

הצבא לוחץ חזק לתת מענה איכותי לחיילים מהמרכז שכיום משרתים בגלילות ליד הבית, לכן בניגוד לשאר התחנות בדרום לזו יש סיכויי היתכנות בזמן הקצר מאד גבוהים.

79. ליקית

זה המקום לדבר על החלטה עיצובית שלי להפרדה בין רכבות מהירות החולפות בתחנה בלי לעצור בה לבין רכבות העוצרות בתחנה. במקום סימון נקודת עצירה על כל קו עשיתי "תחנה גדולה" שיכולה להכיל כמה קווים, אבל אם יש קו מהיר הוא יעבור בצידה ולא בתוכה.


ה. תחנות חדשות באשקלון צפון וקרית גת צפון
בין באר שבע לאשקלון ובין באר שבע לקרית גת לא מתוכננות תחנות חדשות למיטב ידיעתי, אבל אחר כך זה משתנה.
שתי הערים צפויות לגדול מאד במספר התושבים (למעשה זה כבר קורה) ולכן בשתיהן מתוכננות שתי תחנות רכבת חדשות על המסילה הקיימת.
באשקלון מתוכננת הזזה של התחנה הקיימת דרומה אל רחוב בן גוריון והקמת תחנה חדשה צפונית יותר, בקרית גת מתוכננת תחנה חדשה שתשרת את רובע כרמי גת.
עוד באזור מתוכננת הכפלת מסילת חלץ והבאתה לרמה שתאפשר עקרונית גם רכבות נוסעים ולא רק משא כמו היום, אבל לא מתוכננות למיטב ידיעתי תחנות חדשות לאורכה. מובן שככל שתתממש הרחבת קרית גת מערבה זה עשוי להשתנות. בינתיים אפילו לא טרחתי לסמן אותו כמסילה חדשה עד שלא יתבהר אם יהיו בה גם רכבות נוסעים.

יכול להיות שחלק מכם תוהים עכשיו איפה מסילת ארז ותחנת ארז? החלטתי שלא לעסוק כרגע במדע בדיוני ולא לסמן את התחנות שקשורות ל"מעבר הבטוח" או להסעת פועלים פלסטינים מעזה. לזה צריך לחכות ממשלה או שתיים או נצח.

80. אשקלון צפון
81. כרמי גת


ו. מסילת כביש 7 (גדרה).
ראשית מה שנכון לאשקלון וקרית גת נכון גם לאשדוד, מתוכננת תחנה צפונית באשדוד, סמוך לניר גלים,

שנית המסילה החדשה המתוכננת מיועדת בעיקר למטענים, היא תכלול אפשרות להגיע מהנמל דרכה למסילת באר שבע-לוד ולהמשיך למסילה המזרחית באמצעות תוואי חודש "עוקף רמלה-לוד" שיהיה גם מהיר ויאפשר לרכבות מהירות מב"ש להגיע בקלות לנתב"ג (הפרויקט כולל גם את הכפלת תחנת נתב"ג) ומשם לתל אביב ויאפשר לרכבות המשא מנמל אשדוד לצאת מהאזור העמוס כמה שיותר מהר אל המסילה המזרחית שנקראת גם "כביש 6 של המסילות". הפרויקט כולו ייראה ככה:

בניגוד למסילת חלץ, המסילה הזו אמורה לכלול גם תחנת נוסעים בגדרה ולכן בוודאות גם שירות נוסעים, כנראה קו אשדוד-ירושלים. כמו-כן, גם בניגוד למסילות החדשות שהצגתי עד עכשיו, זו מוגדרת מסילה בעדיפות גבוהה כך שלא אתפלא אם לאחר האישור של תת"ל 65 (ריבוע מסילות החוף) שאושר לא מזמן בועדות התכנון,  נתבשר על אישור התוכנית הזאת לקראת ביצוע.

פה תראו עוד החלטה עיצובית שלי, לשים במצב קיים את הקו המהיר מאשדוד לשרון (במפת רכבת ישראל לא שמו אותו). זה בטח יסבך אותי בהמשך....

82. אשדוד צפון
83. גדרה

ז. דרום גוש דן ומסילת 431
נתחיל מזה שגם רחובות עתידה מתישהו לקבל תחנה נוספת, בין תחנת רחובות לתחנת יבנה מזרח, שתיקרא כנראה רחובות-ששת הימים. 
נמשיך לתחנה נוספת שראיתי במצגת של רכבת ישראל בשם גן-רווה-חולות על המסילה הקיימת בין יבנה מערב ליבנה מזרח. שעד עכשיו לא שמעתי עליה כלום.
אבל האירוע האמיתי בדרום גוש דן הוא פתיחת מסילת כביש 431 (שורק-ענבה) שעתידה לחבר את ראשון לציון עם מודיעין וירושלים, לייצר גם אפשרות לטבעת דרומית וגם לשמש את החוליה החסרה שתאפשר לרכבות מבאר שבע להתחבר, דרך מסילת עוקף רמלה גם ל-A1 לכיוון ירושלים. הפרויקט הזה נמצא בעבודות וייחנך איפשהו בחצי השני של העשור (2026?) וכולל תחנה חדשה במעוין שורק, את תחנת הראשונים ותחנה חדשה סמוך לקרית האמנים ברמלה.
עוד בדרום רמלה עתידה לקבל תחנה נוספת סמוך למחנה רחבעם - פיקוד העורף אליו גם עובר הבקו"ם וסמוך לאזור התעשיה רג"ם, שם גם יוקם מרכז תפעולי גדול לרכבת. בקיצור שמחה וששון. ורק אתמול התפרסמה כתבה על מרכז תעסוקה חדש ותחנת רכבת חדשה באזור תל גזר על המסילה הזו... שבמצגת של רכבת ישראל נקראת דווקא "מצליח צפון", על שם כל פרויקט המסילה העוקפת של רמלה-לוד.
לתחנות שכבר בביצוע נתתי ייצוג גרפי קצת שונה (אפור מלא) ולתחנת ראשונים הקיימת אך המושבתת  נתתי ייצוג של אפור מלא כהה. שימו לב שהמסילה החדשה והקו הראשי המתוכנן עליה לא קשורים למסילה של באר רחובות-באר יעקב ולא למסילות הקיימות מבאר שבע צפונה, אם כי כמובן יהיו כמה קשתות היכן שאפשר.





84. גן רווה-חולות
85. רחובות ששת הימים
86. רשל"צ מעוין שורק
87. רמלה דומה
88. רמלה מחנה רחבעם
89. גזר (מצליח צפון)

ח. הלולאה הירושלמית
הקו לירושלים תוכנן מראש כך שאפשר יהיה להאריך אותו הלאה, זו הסיבה שבתחנת נבון בקצה הרציפים יש קיר וחייבים לעבור מלמעלה כדי לעבור לרציף אחר. התוכניות מתגבשות לאיטם אבל יש איתור טוב לשטח שבו אפשר לעשות פיר כניסה אימתני (אם כי כנראה קצת פחות עמוק מפיר האומה) באזור הדוידקה, ואני מקווה שיהיה גם פיר אלכסוני לכיוון קינג ג'ורג' שיאפשר מעבר נוח לקו הכחול של הרק"ל.

בהמשך מתוכננת תחנה תת קרקעית במיקום הכי טבעי לרכבת, מתחת לתחנה ההסטורית של החאן, אם כי יש דיון אם זה מיקום נכון או שמא בצומת אורנים קרוב לתלפיות נכון יותר. דווקא תחנה ממש סמוך לאומן 17 לא מתוכננת... הרכבת חולפת מתחת לפארק המסילה אל מלחה וגן החיות (שמאחר והן סגורות עד להודעה חדשה סימנתי אותן גם באפור כהה) ואולי חזרה לבית שמש, למה אולי?, כי יש דיברורים גם על הפיכת המסילה היפה ביותר בישראל למסילת רק"ל בינעירונית (טראם-טריין) ששתטייל בבית שמש, תטפס דרכה לירושלים ותתחבר למסילות הרק"ל שנבנות בבירה כדי להביא את הנוסעים הרבים מבית שמש ליעדם העיקרי בצפון ירושלים. 
היו דיבורים על תחנה מתחת לכותל, בשאטל כלשהו שיתפצל מהמסילה התת קרקעית אבל לדעתי זה דיבורים בעלמא אז לא סימנתי תחנה בכותל. הקישור ההגיוני יותר לכותל יתבצע כנראה באמצעות מעבר ברחוב יפו ל"קו הזהב".

הוספתי את המסילה הקיימת מרמלה לבית שמש שלמיטב ידיעתי לא מתוכננות תחנות חדשות לאורכה, אבל כן יש תכנון לתחנה חדשה במרכז בית שמש החדש (בין רמה א' לרמה ג'). זו תחנה בסימן שאלה כי אם תיבחר טכנולוגיית הטראם-טריין כנראה לא תיבנה תחנת רכבת כבדה במרכז בית שמש. 
שימו לב שלא הכנסתי את קו בית שמש-מלחה כקו פעיל אלא עתידי מאחר שלמיטב ידיעתי הוא מבוטל עד להודעה חדשה.

90. בית שמש מרכז
91. ירושלים הדוידקה
92. ירושלים החאן (או האורנים)

וססייקליטט שאל בתגובה שאלה נכונה, איך זה שלא מתוכננת תחנת רכבת בתלפיות ליד האומן? זה ממש מתבקש.

ט. שלוחת מודיעין
גם תחנת מודיעין מרכז תוכננה מראש כתחנה שניתן להאריכה בקלות הלאה. מתוכננת תחנה נוספת בצומת שילת ויש דיברים גם על תחנה מאד הגיונית במודיעין עילית. שכרגע לא מתקדמים כי לא בטוח שלמדינת ישראל יש את הגב הפוליטי העולמי להכריז על תחנת רכבת חדשה מחוץ לקו הירוק. אבל בגלל שהיא כל כך הגיונית (עיר של 70,000 תושבים חרדים שתגדל ל-120,000) ותספק שירות מאד נדרש לירושלים,  סימנתי אותה.
את השירות לירושלים דרך קשת מודיעין סימנתי כבר עכשיו כי הוא אמור להיפתח ממש בקרוב.

93. שילת
94. מודיעין עילית

י. תל אביב ולולאת השרון
אנחנו זונחים שניה את פורמט הדרום-צפון כי למסילה המזרחית אקדיש פסקה משלה רק אחרי שאעבור את חדרה.
קראתי איפשהו שמתוכננת תחנת רכבת בכביש 1 ממול למועצה המקומית אזור, אבל לא מצאתי לכך כרגע סימוכין. בכל מקרה סימנתי אותה.
יש דיבורים על החלפת תחנת כפר חב"ד בתחנה בחניון שפירים אבל לא על גם וגם, אז השארתי כרגע את כפר חב"ד במקומה.
בתל אביב מתוכננת כבר שנים תחנה ביצחק שדה, בין ההגנה לשלום. היא תחכה לחישמול מלא של כלל הרשת ולמיטב ידיעתי לא כלולה בפרויקט ריבוע המסילות (תעדכנו אם אתם יודעים אחרת). אז אולי היא תקום במסגרת פרויקט המסילה החמישית והשישית ואולי היא לא תקום לעולם.
ברמת השרון מתוכננות שתי תחנות, גלילות דרום שתקום על קו הגבול בין תל אביב לרמת השרון בין מחלף קרן קיימת לכביש 5 ותשרת את השכונות שייבנו שם, ואולי יותר חשוב, אמורה גם להתחבר לקו M1 ולקו M3 להאב תחבורתי מטורף, וגלילות צפון (שתקבל את השם העממי סינמה סיטי) שאמורה בעיקר לשרת את אזור התעסוקה שרמת השרון כבר בונה באזור חניון סינמה סיטי. 
שאר הלולאה למעשה כבר בנוי, אם כי תפעולית היא לא סגורה ואולי לא תיסגר לעולם (יש שמועות שעם פתיחת המסילה המזרחית ייזנח קונספט הלולאה לחלוטין לטובת תוכנית תפעולית אחרת).

95. אזור
96. יצחק שדה
97. גלילות דרום
98. גלילות צפון.

יא. ממשיכים צפונה לבנימינה
לאורך קו החוף אחרי הרצליה מתוכננות למיטב ידיעתי עוד שלוש תחנות חדשות, שפיים, ששמור לה מקום ליד חניון החנה וסע הענק שנבנה שם עבור הנתיב המהיר (אבל היא לא כלולה בפרויקט, כלומר ייתכן ולא תקום בסוף), נתניה מכללות, שעיריית נתניה דוחפת להקים בין ספיר לבין נתניה מרכז.  ותחנה שמקדם תעשיון חפר מדרום לתחנת חדרה מערב, כי כל תעשיון צריך תחנה...   התחילו גם דיבורים על תחנה נוספת בצפון נתניה אבל אני לא חושב שהם התקדמו, נזכור אותה אם לא נגיע ל-120,
מבחינת התוכנית התפעולית זה מתחיל להיות מאתגר להציג מה עוצר בתחנה ומה מדלג. הקו ממודיעין לנהריה הוא היחיד שמדלג על הרצליה כשכל השאר בלו"ז הנוכחי עוצרים בה, בכך הרצליה משתדרגת לרמה הצפונית של תחנת לוד כתחנה מעבר חשובה ברשת של מרכז הארץ. קו כרמיאל עוצר בחדרה אך מדלג על בנימינה, הקו ממודיעין לנהריה עוצר בבנימינה אך מדלג על חדרה ואילו הקו המהיר מבאר שבע מדלג על שתיהן... מקווה שיצא ברור.
במסגרת תת"ל 65 של ריבוע מסילות החוף, תחנת בנימינה אמורה לזוז מערבה ולהתמקם בין בנימינה לאור עקיבא ליד כביש 4. לא ספרתי אותה כחדשה כי למיטב הבנתי בנימינה הקיימת תתבטל, אבל אולי אתבדה.


99. שפיים
100. נתניה - מכללות
101. תעשיון חפר

י"ב - המסילה המזרחית

המסילה בבניה ולא פחות מ-9 תחנות רכבת הוכרזו לאורכה, כך שאנחנו מתקרבים למטרה. אבל  האוצר סירב להעביר תקציב לכל כך הרבה תחנות על אף הבטחותיו של ישראל כ"ץ, וכנראה יוקמו בשלב הראשון רק 3. אני אסמן את כולן, אבל את אלה שקיבלו אישור להקמה במסגרת הפרויקט אסמן באפור מלא לביצוע. תעופה (אירפורט סיטי),, אלעד, וטירה-כוכב יאיר. השאר נכנסו למגירה אבל אולי מתישהו יוקמו.
אם מישהו תוהה למה נדרשת מסילה ללא תחנות? הרי שמלכתחילה היא יועדה בעיקר לשפר את ביצועי חטיבת המשא של רכבת ישראל, ולפנות זמן מסילה שמוקדש למשא במסילות החוף, ואולי גם לאפשר רכבות מהירות מחיפה לבאר שבע שלא דרך תל אביב בימי החיילים העמוסים. התחנות הרבות שסומנו לאורכה הן בעיקר תוצר של גזירת דיבידנדים פוליטיים.
ובכל זאת אני מהמר שתחנת ראש העין דרום קום תוקם וכך גם תחנת חדרה מזרח. לגבי אחיטוב, כפר סבא מזרח ולוד צפון אני ממש לא בטוח שהן יקומו מתישהו. בתגובות כתב לי מישהו שבוחנים תחנה באזור בת חפר-כפר יונה שלא הכרתי אז הכנסתי גם אותה. היא לפחות הגיונית.




102. לוד צפון
103. תעופה
104. אלעד
105. ראש העין דרום
106. כפר סבא מזרח
107. טירה-כוכב יאיר
108. טייבה-קלנסווה
109. בת חפר-כפר יונה
110. אחיטוב (כנראה אם באקה-ג'ת ובת חפר יוקמו תוקם אחיטוב לא תוקם, הן ממש קרובות)
111. חדרה מזרח

י"ג הי צפונה לחיפה
בין בנימינה לחיפה מתוכננות שתי תחנות חדשות למיטב ידיעתי - זכרון יעקב וטירת כרמל
112. זכרון יעקב
113. טירת כרמל

י"ד - רכבת העמק
לאורך רכבת העמק לא הוקמו שתי תחנות שנשמר להן מקום בתכנון הראשוני. נשר ותל יוסף (ליד עין חרוד ומוסדות מועצה אזורית גלבוע). הן לא נמצאות גבוה ברשימה להקמה, לפחות כל עוד יש שם מסילה יחידה ורכבת לא תדירה.
וגם בדיונים על שדה תעופה ברמת דוד תמיד אמרו שתהיה שם גם תחנה, אז למרות שהשרה אמרה שהיא מקפיאה את הרעיון, שמתי אותה.
ואם כבר אני מציג את תחנות חיפה, אזכיר שחיפה מרכז השמונה אמורה לזוז קצת לכיוון קרית הממשלה ותחנת בת גלים אמורה לזוז קצת דרומה לכיוון שכונת המגורים, במסגרת תת"ל 65 צפון - שיקוע מסילות חיפה.

114. שדה תעופה רמת דוד
115. נשר
116. תל יוסף

בתגובות כתבו לי שהמסילה המתוכננת לכיוון ירדן מבית שאן כנראה מתוכננת בסטנדרט שיאפשר גם רכבות נוסעים, אבל אני לא רואה באופק הקמת תחנה צמוד לגבול, אז לא הכנסתי אותה.

ט"ו - מסילת מנשה
חוזרים קצת דרומה לראות את המסילה שמחברת בין המסילה המזרחית למסילת העמק.

לאחרונה התבשרנו שהשרה תומכת בתחנה בבאקה ג'ת, שעשויה להחליף את תחנת אחיטוב גם אם האופק שלה רחוק יותר.
חריש מפעילה לחץ על הסטת המסילה לשטחה מה ששם את כל העסק באי ודאות, אבל תהיה תחנה או בחריש או מתחתיה, ותחנה נוספת כנראה באזור השטוח יחסית של ואדי ערה (אזור ערערה-כפר-קרע). באזור ההררי של אום אל פאחם כנראה לא ניתן לבנות תחנה בתקציב סביר בשל העומק הנדרש לתחנה.
גם מטרת המסילה הזו היא קודם כל משא, להקל על הרכבות המקשרות לנמל חיפה לנסוע דרומה בלי לעבור במסילות העמוסות ביותר ולאפשר לתעשיה בגליל להגיע בקלות לנמל אשדוד או למרכז. ולכן התחנות לאורכה נתפסות יותר כעלה תאנה מאשר משהו שממש צריך אותו. תושבי עפולה שמייחלים לרכבת מהירה לתל אביב ותושבי חריש שמייחלים לרכבת כלשהי לא ממש זורמים עם השוליות הזו. זו גם הסיבה העיקרית שהמסילה הוסטה ממרכז ואדי ערה אל גבעות מנשה באופן שיאפשר בנייה ללא מינהור מסיבי שיכביד על היכולת של הסעת רכבות חומרים  מסוכנים במסילה זו.

117. באקה ג'ת
118. עירון או חריש
119. ערערה.

ט"ז מסילת טבריה

המסילה תתפצל לכיוון טבריה איפשהו בין מגדל העמק לעפולה, כך שלא תהיה רכבת ישירה מטבריה לעפולה. היא תכלול שלוש תחנות חדשות בכפר תבור, בצומת גולני ובטבריה למעלה (צומת פוריה). היא עוד ממש רחוקה לביצוע.
-
120. כפר תבור
121. צומת גולני
122. טבריה

מתוכנן פיצול נוסף באזור יגור צפונה בציר מקביל לציר החוף עד שלומי ומשם לחומוס בבירות, למיטב הבנתי היא לא בתוכנית הנוכחית אז לא הכנסתי אותה (מה גם ששכבר עברנו את יעד ה-120). בניגוד למסילת ניצנה ומסילות ארז, תרקומיא ושער אפריים שלא הכנסתי, למסילה הזו יש עוד שימושים חוץ מקישור למדינה שכנה ולכן אולי יבוא יום והיא כן תקום גם אם לא תגיע עד לביירות...

והנה מפה שמאחדת את מסילת העמק, מסילת מנשה ומסילת טבריה.
הגענו ליותר מ-120 תחנות אבל המדינה עוד לא נגמרה...

י"ז - היי צפונה לנהריה וכרמיאל
מגיעים לקצה הרשת הקיימת, מתוכננת תחנה חדשה באזור כורדני שאולי תהפוך ל"מרכזית הקריות" ומתוכננת תחנה חדשה סמוך לעיר הערבית החדשה טנטור (שאולי תהיה רק הרחבה משמעותית של ג'דיידה מכר הקיימת ואולי תהיה עיר עצמאית). 
123. סביוני ים (כורדני)
124. טנטור - ג'דיידה-מכר


י"ח - המסילה לקרית שמונה
הגענו לקצה הרשת. כנראה לכרמיאל תקום עוד תחנה במזרחה שעדיפה על הפגיעה בנוף הצפויה בתחנת "צומת שבע - מירון-חנניה", כלומר היא תחליפית לה. בנוסף תקום תחנה בחצור הגלילית ובקרית שמונה, ונשמר מקום גם לתחנה עתידית אפשרית בצומת כ"ח שלא אמורה לקום בשלב הראשון.

125. כרמיאל מזרח
126. חצור הגלילית
127. צומת כ"ח
128. קרית שמונה.


הגיע הזמן לסכם ולראות את הכל ממעוף הציפור. הגענו לקצת מעל 120 תחנות, 128 ליתר דיוק, כך שכנראה יש לפחות שמונה תחנות שלעולם לא ייבנו מתוך הרשימה (או לפחות לא עד 2040). מעניין איזה? 5 מתוכן בלבד כרגע בפרויקט שכבר נמצא בביצוע (מעוין שורק, רמלה דרום, תעופה, אלעד וכוכב יאיר טירה). יש לי תחושה שעד 2040 נראה אולי רבע מהרשימה מתממש. עוד 14-15 תחנות "בלבד". אבל אולי אני פסימי ונראה תנופה שבסופה ייבנו חצי מהתחנות המתוכננות קמות - 30 זה ממש מכובד. זה הגדלה של כמות התחנות בהיקף של קרוב ל-150 אחוז.

האם שכחתי משהו? כיתבו לי בתגובות

השלב האחרון במשימה הוא לבצע התאמות לגיאוגרפיה האמיתית של מדינת ישראל. לא נגעתי כמעט בצפון דרום כי המפה גם ככה ארוכה, והשארתי את קו אילת וקו קרית שמונה סכמטיים לחלוטין, אבל כן תיקנתי קצת את כל המזרח מערב, כך שבית שאן לדוגמה תופיעה במרחקה ה"אמיתי" ממסילות החוף. זה כמובן יצר עיוותים אחרים (מסילת ערד נראית ארוכה יותר ממסילת אילת) אבל מאחר והמטרה הגרפית בסוף היא גם מפה שנכנסת לדף A4 או קרוב לכך, הנחתי שהעיוות הזה במסילה שלא תיבנה בקרוב יתקבל בהבנה... אזור המרכז כמובן הכי פחות "נכון" גיאוגרפית כי שם יש הכי הרבה אילוצים גרפיים.
















יום רביעי, 15 בדצמבר 2021

חזון אפס תאונות דרכים - זה אפשרי



ב-2019, לפני שגעת הקורונה, באוסלו בירת נורבגיה, עיר "קטנה" של 620,000 תושבים, נרשמו אפס הרוגים בתאונות דרכים. 

בכך התממש לראשונה במלואו החזון שהתגבש לאיטו מסוף שנות ה-90 ושנקבע כיעד רשמי במהלך העשור הקודם בשוודיה, נורווגיה, ובמקומות נוספים שנקרא "חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים". כל מוות הוא מיותר ועל כל חיים צריך להילחם. כי אנשים שנפגעים בתאונות הם לא סטטיסטיקה, הם בשר דם. על הקונספט והתחלתו באיש אחד שסירב לקבל מוות כרע הכרחי תוכלו לקרוא בפוסט המצוין הזה של דיוויד סטברו.

כדי לעשות פוסט לא ארוך מדי על נושא מורכב אנחנו צריכים לקבל כמה אקסיומות כבסיס לדיון שעליהן לא ארחיב.

1. מהירות הורגת. הפחתת מהירות מונעת חלק מתאונות הדרכים ומקטינה את קטלניותן של אחרות. וזה מוכח מחקרית.

2. ב-70 השנים האחרונות ניתן דגש רב מדי על מהירות נסיעה של כלי רכב פרטיים. גם בתוך הערים וגם על חשבון (חייהם של) משתמשי דרך אחרים. כתבתי על זה לדוגמה כאן, וכאן, וכאן, וכאן ובטח בעוד כמה מקומות בעבר. לכן כל שינוי הוא בעצם רק "העדפה מתקנת".

3. בעיר, הבעיה העיקרית היא הקונפליקט בין הרכב הפרטי לבין משתמשי דרך אחרים (ולא, הקורקינטים לא מתקרבים אפילו לעשירית מרמת הקטלניות של רכבים פרטיים בערים). למעשה לפי הרלב"ד יותר מ-90% מההרוגים בערים הם משתמשים רכים. הגדלת בטיחותם של המשתמשים האחרים גם משפרת את העירוניות ומצילה שתי ציפורים בתהליך אחד ולכן פוסט זה יתמקד בערים, אם כי יש מה לומר גם בעד הקטנת מהירות בדרכים בינעירוניות להקטנת מספר ההרוגים שם.

ה"שיטה" שקדמה לחזון אפס

כדי להבין את חזון אפס צריך להבין את "השיטה" הנהוגה במקומות בהם הוא לא מיושם.

א. יצירת תשתית שמקדשת מהירות של רכבים פרטיים. כן, כן, גם בתוך העיר, על ידי:

  • קביעת רף מקסימום מאד גבוה של 50 קמ"ש אם לא נאמר אחרת, בכל כבישי העיר.
  • יצירת תשתית מיוחדת בתוך העיר שמותר בה לנסוע 70 קמ"ש שנקראת דרכים עירוניות עורקיות.
  • יצירת כבישים רחבים מדי (ואחר כך תיקון במקומות מסוימים על ידי פסי האטה מעצבנים שהיו יכולים להימנע מראש).
  • יצירת פניות ימינה חופשי רחבות, קמצנות בצמתים ובמעברי חציה ויצירת מערכת רמזורים שכל מהותה חסכון בזמן לנהגי הרכב הפרטי. גם במחיר הליכה לחצייה והמתנה ממושכת להולך הרגל.
  • יצירת שימושי קרקע מופרדים שחובה להתנייד בהם עם רכב וכפועל יוצא גם יצירת היקף חניה מטורף בהיקפו.
  • ריבוי יציאות מחניונים להקטנת זמן המתנה, אישור דה פקטו של חניה על המדרכה, הצרת מדרכות לאופן מגוחך איפה שזה קצת פוגע בזרימת התנועה ועוד ועוד "פתרונות" נקודתיים לרכב הפרטי.
ב. אחרי שיצרנו תשתית שמתעדפת את הרכב הפרטי, ההסתכלות על תאונות הדרכים שקרו במרחב המסוכן שיצרנו הפכה ל"סטטיסטיקה". נבנה תהליך לכאורה מסודר של זיהוי צמתים אדומים או רחובות אדומים באמצעות "איסוף דאטה" ויצירת "פתרונות" רק עבור מקומות אלה להקטנת התאונות שבדרך כלל הביאו להגבלה נוספת של הולך הרגל - גדרות על גבי גדרות,  כדי שחלילה לא יחצה במקום אסור, ביטול מעברי חציה כדי שירגיש עבריין (ובמקריים נוראיים במיוחד החלפתם בגשר הולכי רגל), ולפעמים הוספת איזה שלט או איזה צהוב מהבהב כעלה תאנה. 
צמתים שבהם קרו תאונות בודדות תמיד תועדפו נמוך ולמעשה אף פעם לא טופלו, השיטה היתה. בואו נחכה שהרבה אנשים ייהרגו ואז ננתח למה. זה לא סביר בשום צורה.

ג. שיטת החשיבה הגורפת היתה שבכל תאונה יש אשם, נהג שנסע מהר או הולך רגל שהתפרץ לכביש, התשתית שאיפשרה את הנסיעה המהירה, או שתימרצה את הולך הרגל לחצות במקום אסור הואשמה לעיתים רחוקות בלבד, ותוקנה לעיתים עוד יותר רחוקות. בגדול מתכנני התנועה לא ראו בעיה בכך שפה ושם מתים אנשים, זה המחיר של ניידות, לא?

הבאסה של מתכנני התנועה הישנים היתה שהולכי הרגל ורוכבי האופניים פשוט סירבו להיעלם ממרכזי הערים ולעבור לאוטו. הם ניסו בכל כוחם לסלק את הגורם המפריע והוא סירב להסתלק, והיום אנחנו מבינים שאותם מרכזי ערים עם הרבה הולכי רגל הם המקומות הטובים ביותר שיצרנו על פני הגלובוס. אז עכשיו אנחנו מנסים להעתיק את העקרונות שאיפשרו להולכי הרגל לשגשג למקומות אחרים. ממש היפוך מגמה וכמו כל היפוך מגמה, הוא קורה לאט באופן כואב. חזון אפס מכוון להאיץ אותו.

חזון אפס ומה זה אומר

חזון אפס נשען גם על עיצוב עירוני מוקפד, גם על טכנולוגיה משופרת ברכבים עצמם וגם על חינוך לבטיחות ואכיפה מוגברים. בפוסט הזה אתמקד רק בעיצוב העירוני ברשותכם כי לדעתי הוא החשוב ביותר.

מה הכוונה בעיצוב עירוני מוקפד?
עיצוב עירוני מקטין קונפליקטים. הרעיון הוא שלא מספיק לשים שלט. הרחוב צריך לשדר לנהג - אחי, אין מצב שאתה מצליח לנסוע כאן מהר. העיצוב העירוני החדש מפחית מהירות באופן מכוון, מגדיל את האופציות החוקיות של הולכי רגל ללכת במרחב ולחצות כבישים, נותן תשתית מופרדת היכן שצריך גם לאופניים כדי שלא ייאלצו לסכן הולכי רגל על המדרכה או להסתכן בעצמם על הכביש ומשתמש בכל אמצעי כדי להגיד לרכב הפרטי. אתה מסוכן ולכן אני מגביל אותך. סע בזהירות.

נקודה מאד חשובה בהקשר של העיצוב העירוני, הוא חייב להיות גורף, כדי לייצר שפה אחידה בכל העיר. אם החלטת ששבילי האופניים אדומים אז כולם צריכים להיות אדומים כדי שכל משתמשי הדרך יידעו מה הם חוצים בכל מקום בעיר, אם החלטת שאין יותר חצייה של רחוב דו כיווני ללא אי תנועה באמצע זה חייב להיות בכל מקום.  שפה אחידה שמונעת הפתעות היא חלק מאד חשוב מהפחתת קונפליקטים.

היפוך השיטה אומר שלא מחכים לתאונה יותר. מתכננים רחובות וצמתים באופן מונע התאונות הכי טוב שאנחנו יכולים, מראש, ברור שיש סדרי עדיפויות כי אי אפשר להפוך את כל העיר בבת אחת, אבל אין רחוב ואין צומת שלא יטופל מתישהו. בצמתים רבים בהם עדיין אין סטטיסטיקה הכוונה  "להקדים תרופה למכה". טיפול מנע במקום ניתוח לאחר המוות.

הסבר נוסף על עקרונות השיטה תוכלו לקרוא בפוסט המצוין באקו-ויקי

מהי מהירות "נכונה" של כלי רכב פרטיים בעיר

להלן המדד הישן שאתם מכירים טוב מכבישי ישראל


  • 50 קמ"ש, זה מה שמותר לנסוע בכל רחובות העיר אלא אם כן נאמר אחרת.
  • 70 קמ"ש, זה מה שמותר לנסוע בדרכים עירוניות עורקיות, שמצויות בשפע מוגזם באזורים שנבנו משנות ה-90 והלאה (ואני ממש לא מדבר על דרך נמיר שהיא אולי היוצא מהכלל, אני מדבר על הרחובות הרחבים שמקיפים כל תת שכונה בראשון לציון מערב, באם המושבות או בכל מקום חדש אחר).
  • 30 קמ"ש, אזור מיתון תנועה, לרוב ברחובות כל כך קטנים שאין סיכוי שתצליחו להגיע לזה (אבל אם כן תגיעו אז אתם בגבולות החוק המתירני). המצחיק הוא שזו המצאה ממש חדשה מהשנים האחרונות ברחובות ארצנו והיא רק מוכיחה כמה אנחנו עדיין עסוקים בהבטחת המהירות של הרכב הפרטי במקום בהבטחת שלומם של משתמשי הדרך האחרים.
  • זהו.
להלן המדד לפי חזון אפס.
  • 50 קמ"ש, זה המקסימום שמותר בעיר, באותן דרכים עירוניות עורקיות שהיום מותר בהן 70 קמ"ש.
  • 30 קמ"ש בכל שאר העיר, אלא אם כן נאמר אחרת (דמיינו 30 קמ"ש באבן גבירול, לא נורא כל כך, נכון?)
  • 20 קמ"ש באותם מקומות שהוגדרו עד היום כ-30 קמ"ש.
  • 10 קמ"ש באזורי קונפליקט ייחודיים עם משתמשי דרך אחרים, לדוגמה ברחובות שחוצים את מדרחוב לוינסקי מרובה הולכי הרגל.

אם אתם שואלים את עצמכם בתדהמה, מה יעזור שלט 50 קמ"ש בשדרות רוקח על הגשר מעל נמיר אתם צודקים. השלט לא מספיק, בדיוק כמו שהשלט של ה-70 קמ"ש לא מספיק כדי למנוע ממשוגעים לנסוע עליו ב-110 קמ"ש בלילה. לכן צריך שלל אמצעים שמקטינים מבחינה הנדסית את המהירות. לדוגמה הורדת הגשר לחלוטין, פתיחת צומת מלאה מכוכב הצפון לרוקח (כזו עם רמזורים, במקום גשר הולכי הרגל שמתוכנן שם), הצרת נתיבים שתפנה מקום לשבילי אופניים היכן שצריך ולהרחבת מדרכות במקומות אחרים ואולי לחניות לאורך המדרכה במקומות שקודם היה אסור, או שתילת עצים לצל להולכים וכו'. בנוסף צריך לשנות אותה מדרך לרחוב, כזה שמאפשר חזיתות לאורכו שיוצרות עניין, זה אולי ייקח זמן רב יותר לשנות אבל צריך שזה יהיה אפשרי. 

מה שחשוב לזכור הוא ששלט זה ממש לא מספיק, אנחנו לא ממש מסתכלים כל שנייה על מד המהירות וטוב שכך, אנחנו צריכים להסתכל על הדרך ולהתאים את הנהיגה שלנו למה שהכביש מאפשר. אם הוא צר ניסע באופן טבעי יותר לאט. ובונוס נוסף, אם הוא צר נצטרך פחות פסי האטה...

ולהרחבה מ"לא רק אופניים" רק מזהיר שהוא מדבר במיילים ולא בק"מ כשהוא מדבר על ארה"ב, והוא מסביר את הטמטום של קביעת המהירות המותרת עד כה.



אוקי הבנו, ניסע לאט, מה עוד?

הרמוניה תפקודית - לרחוב יכולות להיות כמה וכמה מטרות, אך לא מומלץ שיהיו לו מטרות הסותרות זו את זו. אם זה רחוב מסחרי שמושך הרבה הולכי רגל, כדאי להקשות על תנועת רכבים חוצה מקצה לקצה. זה בדיוק מה שעשו בבוגרשוב שכבר אי אפשר פשוט לחצות איתו את העיר. הוא חד סיטרי מזרחה בחלק מהדרך וחד סטרי מערבה בחלק אחר. התוצאה - רחוב נעים יותר לכל הולכי הרגל ורוכבי האופניים שבו. רחובות לא נועדו סתם להעביר מכוניות, הם נועדו להביא בני אדם למחוז חפצם. אם מטרתך להגיע מקצה של עיר לקצה אחר שלה תיסע מסביב. זה גם פורמט של הפחתת מהירות הגעה מדלת לדלת של רכב פרטי, בעוד אמצעים אחרים כן נוסעים פשוט ישר וזה מביא ליותר מצבים שבהם הרכב הפרטי פשוט פחות אידיאלי לביצוע המטלה המיידית של המשתמש והוא בוחר באמצעי אחר. זה מה שעשו בהרבה ערים קטנות וגדולות באירופה. זה גם הקונספט של הסופרבלוקס מברצלונה. אזור מוטה מגורים צריך שרק הגרים בו ייכנסו אליו עם רכב ושאף אחד לא יחצה אותו מצד לצד, שיסע מסביב. במידה מסוימת זה מה שתל אביב עשתה עכשיו בכרם התימנים. וזה מה שיקרה בשדרות ירושלים עם הקמת הקו האדום.

אז איזה פתרונות עיצוביים יש למרחב העירוני?

הרשימה ארוכה, ורובה מוכרת מהארץ, אבל לצערי היא מיושמת בהתאם לשיטה הישנה, כלומר בדרך כלל בצמתים אדומים תחילה ובצמתים לא אדומים אף פעם. מתכנני התחבורה שלנו מכירים הכל, אבל הטמיעו את הכל באופן מאד נקודתי. חסר הפרויקט שיטמיע את כל הטוב הזה בכל מקום.

  • כיכרות - זה אולי המוטיב שהכי חדר לארץ, הוא מאט את התנועה ומקטין קונפליקטים לעומת צומת אבל הוא קצת בזבזני במקום ומאריך להולכי הרגל את ההליכה ולכן הוא לא מתאים בכל מקום. הוא בהחלט הביא לירידה מורגשת בתאונות היכן שיושם.
  • במה מוגבהת למעברי חציה - פתרון שיושם בארץ בעיקר סמוך לבתי ספר, וכאמור צריך להיות סטנדרט בכל הרחובות הקטנים (אלה שיוגדרו 20 קמ"ש וחלק מאלה שיוגדרו 30 קמ"ש) כך שכולם יזהו אותו כחלק בלתי נפרד ממעבר החציה.



  • איי תנועה בעת חציית רחובות דו-כיווניים.









  • מעברי חציה מרובים בכל ארבעת פיאות הצומת בלי להתקמצן על "שניות יקרות" לרכב הפרטי.





  • במקומות מסוימים הוספת מעבר חציה גם באמצע מקטע בין שני צמתים. אסור להאריך את הדרך "סתם" להולכי רגל ובמקום הפתרון הנוכחי  להגברת בטיחות (גדר) עדיף פתרון שמאפשר חציה בטוחה בנתיב הקצר ביותר, הוספת מעבר חציה בטוח (מוגבה ועם הצרת כביש לפני וכו') באמצע מקטע תפחית את מהירות כלי הרכב בין שני צמתים שהיה קודם. למקרה שאתם תוהים התמונה עם ציור התלת מימד של מעבר חציה מוגבה  באמצע קטע היא מאשקלון מרחוב ההסתדרות.
  • שבילי ונתיבי אופניים היכן שצריך (בהתאם להנחיות בנושא) ברורים, איכותיים, אחידים ברמתם ותוך דגש על הקטנת קונפליקטים. השטח יתקבל מהצרת נתיבים לרכב הפרטי לצורך הפחתת המהירות.




  •  רמזורים הנותנים זכות קדימה להולכי רגל בצמתים. אנחנו מכירים את זה שאיך שנהיה לנו ירוק יש גם למכוניות הפונות ימינה ירוק. מה אם לפני שלמכוניות יהיה ירוק לפניה ימינה, יהיה ירוק באורך משמעותי להולכי הרגל החוצים? זה כשלעצמו מפחית את מספר התאונות בעיר בכ-13%.  
  • בכלל מערכת רמזורים חכמה שמתעדפת את כלל משתמשי הדרך ולא רק את נהגי הרכב הפרטי. כמו בסרטון המדהים הזה של "לא רק אופניים". מה שחשוב להבין הוא שיש לנו כבר מערכת רמזורים די חכמה, היא פשוט מתועדפת להעדפת הרכב הפרטי כך שצריך רק לשנות את ההגדרות...

  • אזורים ממותני תנועה רבים יותר (רק 10 קמ"ש)
  • אי אפשרות חציה של רכב פרטי בעוד האפשרות ניתנת למשתמשים האחרים. (שהרכב הפרטי ייסע מסביב). למעט כמובן כניסה לתושבי המקום.
  • הקטנת מספר הכניסות לחניות בכדי לייצר מדרכה רציפה ללא הפרעות ארוכה יותר. 


  • עמודונים למניעת עליית רכב פרטי על המדרכות (ועצים וספסלים איפה שאפשר). כי תשתית פיזית שלא מאפשרת חניה על המדרכה עדיפה מכל אכיפה שלא באמת מחזיקה מים.






  • איסור הבאה של ילדים עד לשער בית הספר עם רכב פרטי. יצירת פתרונות נוחים פחות להורים אך בטיחותיים יותר.
  • ביטול חניות לצורך הרחבת מדרכות, יצירת שבילי אופניים, נת"צים ובאופן כללי עידוד שימוש באמצעים רכים כי הולכי רגל רבים מביאים עימם גם בטחון שלהולך רגל יחיד פשוט אין מול נהר של מכוניות (היפוך הפירמידה המפורסם). 
  • בתגובות CCYCLIST הוסיף עוד שתי דוגמאות מלונדון. האחת היא הרחקת פסי העצירה ממעברי החציה (כך שאם פספסת את פס העצירה אתה לא עוצר על מעבר החציה אלא עדיין לפניו) וזה גם משאיר מקום לתיבות המתנה של אופניים הפונים שמאלה. השניה היא רחובות צרים אך דו כיווניים, כך שאין לך ברירה אלא לנסוע עם גלגל מימיון לקו ההפרדה וגלגל משמאל לקו ההפרדה. אם בא רכב מולך אתה חייב להשתחל לאיזה מפרץ חניה כדי לתת לו לעבור. זה מגדיל זהירות נהגים ומפתח כלים של אדיבות נהגים. בארץ כשזה קורה זה נחשב כתקלה תכנונית אך בבריטניה זה לא באג, זה פיצ'ר.
יש עוד הרבה, כולם עובדים ביחד וכאמור בכל העיר. סל ענק של פתרונות שמאפשר להתאים לכל רחוב ולכל צומת את מה שהכי מתאים לו אבל לייצר שפה אחידה של עירוניות איטית יותר אך מתחשבת יותר וסלחנית יותר לטעויות אנוש.

ומה עוד?

עיצוב עירוני הוא רק נדבך אחד. שיפורים טכנולוגיים ברכבים הם נדבך נוסף שקורה כל הזמן משנות ה-70 וממשיך הלאה במסגרת מאמצי האוטונומיה ובהחלט תורם להקטנת היקף התאונות וחומרתן, והנדבך השלישי כאמור הוא חינוך ואכיפה. 

מוזמנים להצטרף לדף חזון אפס בפייסבוק


התוצאה של כל אלה, בשילוב כמובן עם תחבורה ציבורית יעילה יותר הוא שיש פחות מכוניות על הכבישים מי שחייב רכב ייסע ברכב אבל רק מי שחייב ולכן יהיו פחות פקקים וכולם ייסעו קצת יותר מהר.

חזון אפס משתלב באופן מדהים עם חזון נוסף של התאמת העיר לכולם (נקרא לפעמים חזון 9 עד 90 בו מתכננים את כל תשתית הרחובות דרך העיניים של הילד בן ה-9 שכבר אמור ללכת לבד לפעילויות קרובות לביתו או של הקשיש בן ה-90) זה כמובן מוביל לפתרונות בטיחותיים של שדה ראיה שמתאים לילדים הנמוכים ושל זמן חציה ארוך הנדרש לקשישים ועוד.

תוכנית 50 עד 30 

הרלב"ד עשו סרטון יפה ומושקע שמסביר חלק מהאמצעים שהזכרתי כאן. אבל הם לא הולכים על חזון אפס אלא על חזון צנוע יותר - הפחתה של 50% מכמות ההרוגים עד 2030. פחות או יותר מ-350 ל-175. את המסמך תוכלו לקרוא כאן



מתוך המסמך לכד את עייניי הגרף הבא שמסביר אולי יותר מכל למה חשוב להפוך את הערים שלנו לבטוחות יותר.

עוד נתון מעניין, העלות של תאונות למשק עומדת על 14-17 מליארד ש"ח בשנה. לא סכום מבוטל ובהחלט כדאי להוריד אותו. כך שמדובר בהשקעות משתלמות כלכלית.

גישת חזון אפס היא כבר מזמן לא סתם סיסמה, עומדת מאחוריה מתודולוגיה מסודרת ומוכחת. בתחום העיצוב העירוני הגישה נקראת safe system. ומכסה את כל הפינות החל מרגולציה על רכבים ועד עיצוב עירוני. הגבלת המהירות היא מרכיב מפתח בה.

זהו יעד התוכנית


אני חושב שהיעד המשתקף מהתוכנית רזה מדי, ומעיד בעיקר על חוסר האמונה של הרלב"ד ביכולת של המערכת לעכל יעד שאפתני יותר, לא רק בהיבט התקציבי אלא גם בהיבט הפסיכולוגי. אין שם אף מילה על מהירות פחותה מ-30 קמ"ש לדוגמה. לצערי עקב הססנות זו אני בספק אם היעד יושג. ובכלל, התוכנית מתמקדת יותר מדי בטכנולוגיות של רכבים, בהסברה ובהרתעה וממש מעט ביצירת תשתיות סלחניות יותר ואיטיות יותר. אבל מה אתם חושבים?