מחירי הדלק צונחים והאנליסטים מעריכים שהם יישארו נמוכים עוד הרבה זמן, במקביל מתרבות הקריאות להוריד גם את מרכיב המס אשר עומד על בערך 70% מעלותו של כל ליטר דלק. הנהגים שוכחים דבר אחד. כבישים הם דבר יקר. בפוסט זה ננסה להבין כמה?
אתם בטח חושבים שאדבר על תחלואה זיהום אויר ועל מחיר תאונות דרכים, אך אותם דווקא אשמור לסוף. אתחיל דווקא מהעלות של בניית ותחזוקת הכבישים.
לבנות כביש חדש זה דבר יקר, וכמובן שהמספרים שאתן פה הם ממוצעים.
לבנות ק"מ כביש צריך בממוצע 80,000 טון של חומרי גלם ממחצבות, שעולים כ-25 ש"ח לטון. לבנות ק"מ כביש עולה כ-2,000,000 ש"ח. לזה יש להוסיף כמובן את עלויות התכנון (לרוב 10% ממחיר הפרויקט), עלויות העבודה (לרוב בשיטת המכרזים שמוזילה את המחיר לקרוב למינימום), עלויות חומרי גלם שלא ממחצבות (גדרות, שלטים וכו') ועלויות של הפקעת קרקעות. (ואני עוד לא מדבר על עלויות חיצוניות כמו הרס הנוף על ידי מחצבות ענק, פגיעה במי תהום וכו').
המחיר עלה לאחרונה וצפוי לעלות עוד כי בארצנו הקטנטונת יש מחסור בחומרי גלם לבנייה, ובפועלים, ובמהנדסים.
בויקיפדיה מצוינים האומדנים לעלות של כמה כבישים חדשים שנפתחו לאחרונה. (
- כביש 431 - 2 מליארד ש"ח.
- כביש 531 -1.25 מליארד ש"ח.
- מנהרות הכרמל - 1.25 מליארד ש"ח.
- כביש 471 - 420 מליון ש"ח
והרי לכם 5 מליארד ש"ח מזומנים וטקילין המשרתים כמעט אך ורק את נוסעי הרכב הפרטי (מטבע הדברים מרבית האוטובוסים לא נוסעים על אוטוסטראדות אלא בתוך רחובות עירוניים כדי לאסוף נוסעים).
למנהרות הכרמל יש אגרה נפרדת, אבל הנהגים מעדיפים את הכבישים שהם מקבלים חינם, כתוצאה המדינה נאלצה לפצות את היזם ב-50 מליון שקל מדי שנה כי תחזית הנסיעה לא הצדיקה את עצמה, tבל אל תדאגו, כבישים מביאים עוד מכוניות ובקרוב תוכלו לעמוד בפקק גם בתוך מנהרות הכרמל (גם כביש 6 לא עמד בציפיות בשנים הראשונות להפעלתו והיום הוא פקוק).
תוכנית החומש של נתיבי ישראל לשנים 2011-2016 תוכננה ליותר מ-13 מליארד ש"ח, מתוכם 10.8 בתוכנית "נתיבי ישראל" המתמקדת בגליל ובנגב ועוד 3 מליארד בפרויקטים קטנים יותר. לשם השוואה, זו גם העלות המוערכת של הקו האדום שנבנה כעת בגוש דן. אבל יש הבדל קריטי בין ההשקעות השונות. בעוד הקו האדום, מהרגע שייפתח ב-2021 ולאורך כל שנות הפעלתו, יחסוך למשק הישראלי כל שנה לפחות שני מליארד שקל, הרי כל הרחבת כבישים מביאה לחסכון זמני בלבד. ה-5 מליארד שקל שנשקיע עכשיו בכבישים יתמלאו תוך שנתיים שלוש ובתוכנית החומש הבאה ניאלץ להרחיבם שוב. כל חסכון שנשיג בזמן הנסיעה לציבור הוא זמני בלבד. לפי גלובס ב-2015 הוציאה הממשלה על פיתוח כבישים 6 מליארד שקל, ועל תחבורה ציבורית 3 מליארד שקל בלבד.
כמובן שבניית כבישים מהירים חדשים הם רק חלק קטן מהתמונה. למשרד התחבורה מוגשות אלפי בקשות מהרשויות המקומיות והאזוריות לתכנון וביצוע של כיכרות (להאטת תנועה), פסי האטה (להאטת תנועה), גדרות בטיחות (להפרדה בין רכבים פרטי להולכי על 2), מפרדות (להפרדה בין רכב פרטי לרכב שבא מולו), תאורה, כבישים עוקפים, רמזורים חדשים, ומה לא. תקציב הבטיחות בדרכים שכולל את כל הפיצ'פקעס האלה עומד על כ-60-70 מליון שקל בשנה. בנוסף להם צריך כל הזמן לתקן כבישים, לתקן צביעה, ולתחזק כל הזמן את המערכת שהרכבים הפרטיים שוחקים.
בכבישים בינעירוניים זה עולה לנו כ-5 מליארד ש"ח בשנה, ולכבישים עירוניים כמליארד ש"ח בלבד. מכובד לא? וזה עוד לא כולל את תקציב הניהול של משרד התחבורה, שמוקדש ברובו הגדול לרכב הפרטי (טסטים, רשיונות נהג וכיו"ב).
בישראל יש 3 מליוני מכוניות ורק כ-9,500 אוטובוסים ציבוריים, ברור שהשחיקה של התשתיות היא בעיקר בגלל הרכב הפרטי.
בישראל יש 3 מליוני מכוניות ורק כ-9,500 אוטובוסים ציבוריים, ברור שהשחיקה של התשתיות היא בעיקר בגלל הרכב הפרטי.
בשנים האחרונות באמת משקיעים הרבה יותר בתחבורה הציבורית, כל נוסע מסובסד בכ-5 שקלים לנסיעה וזאת מאחר והוא תורם לזה שצריך פחות להשקיע בכבישים בזכותו. 23% מהנסיעות מתבצעות בתחבורה הציבורית ולא ברכב הפרטי, תארו לכם מה היה קורה אם כולם היו נוסעים ברכב הפרטי? המצב היה הרבה יותר גרוע וההשקעות הנדרשות היו רחבות הרבה יותר. ארה"ב שמחוץ למנהטן היא דוגמה למצב כזה ועל כך ארחיב בסוף הפוסט.
יש כמובן הרבה יותר תחבורה ציבורית מבעבר, והיא גם הרבה יותר זולה בזכות הרפורמה בתעריפים ובזכות דרעי, ויש גם השקעה שלא היתה כדוגמתה במערכות הסעת המונים. שיישאו פירות מאוחר יותר, אבל עדיין יותר מחצי מתקציב משרד התחבורה הולך, במישרין או בעקיפין על רכב פרטי. רק לפני עשור וחצי זה עמד על 90% מהתקציב. אין זה אומר שמשקיעים פחות ברכב פרטי, פשוט הגדילו את תקציב משרד התחבורה באופן ניכר.
אוטובוסים ורכבות אמנם לא חסינים מתאונות דרכים, כפי שלצערנו ראינו לאחרונה, אך עדיין רובם המוחלט של התאונות מתרחשות בגלל רכבים פרטיים. עלות תאונות הדרכים מוערכת בכ-10-12 מליארד שקל בשנה, וכן, יש מחיר לחיי אדם, (כ-5 מליון ש"ח).
 |
| מתוך: גלובס |
רוצים עוד? כל טון פליטה מתחבורה עולה 368,000 ש"ח. תחבורה תורמת כ-180,000 טון בשנה, ונכון שזה כולל גם אוטובוסים ומשאיות אך לפחות בהקשר של אוטובוסים הם מזהמים פחות פר נוסע. התחבורה אחראית לכ-5 מליארד ש"ח בשנה בהיבטים כלכליים של זיהום אויר. לפי גלובס הוצאות הבריאות של המשק, הנובעות מזיהום אוויר של כלי רכב, עומדות על כ-22 מיליארד שקל בשנה, 60% מהם מתקציב המדינה. מאחורי הנתון הקר הזה עומדים הפנים של ילדים חולי אסטמה ומבוגרים חולי סרטן, לא נעים.
ההשפעה החיצונית שהכי קשה למדידה, אבל הכי מדברת אל ליבי, היא דווקא ההשפעה על משאב הקרקע. כבישים מעודדים בנייה פרברית זוללת קרקע, ומחלפים תופסים שטחים בגודל של ערים שלמות. לשם הדגמה אבדוק את השטח של מחלף קסם. יצא לי 900 דונם. העיר החדשה שבונים בראש העין שעתידה לאכלס כ-40,000 תושבים גדולה מזה רק פי 2. כלומר, מחלף קסם יכול היה לאכלס בשטחו 20,000 תושבים (4500 דירות). נכפיל את זה ב-2 מליון ש"ח לדירה ונקבל עלות בזבוז קרקע של בהיקף של תשעה מליארד ש"ח. עכשיו תכפילו את זה במחלפים נוספים ברחבי הארץ... ואני לא יודע כמה מחירי הדיור היו צונחים. רוצים עוד? מחלף גלילות מערב (מפגש כביש 2 וכביש 5) משתרע על שני דונם בלבד, מאד חסכוני במקום. כמובן שבגלל זה הוא מאד יקר והוא עלה כ-7 מליארד ש"ח., (זו החלופה לבזבזנות הקרקע של קסם שהיתה זולה יותר לבניה). עכשיו לידו החלו להקים מרכז קניות פתוח (ביג כמדומני). למה לא בנייני מגורים? הנימוק של היזמים ושל עיריית רמת השרון, כי אף אחד לא רוצה לגור ליד מחלף... אבל כולם רוצים לבוא לקנות במגרש חניה חינמי מתחת למחלף. מאיפה מתחילים בכלל להבין כמה זה עולה לנו?
הכתבת הדי כהן, פרסמה בגלובס כתבה מרובת נתונים על העלויות המטורפות של רכב פרטי, לבעלי הרכב, למדינה ולעולם. וחלק מהנתונים בפוסט זה לקוחים ממנה. תת סעיף בכתבה מדבר על עלויות החניה. חניה חינם או בזול היא סוג של הטבה שניתנת לנהגים על ידי כל מי שאינם נהגים. להלן ציטוטים נבחרים מתוך הכתבה.
ההשפעה החיצונית שהכי קשה למדידה, אבל הכי מדברת אל ליבי, היא דווקא ההשפעה על משאב הקרקע. כבישים מעודדים בנייה פרברית זוללת קרקע, ומחלפים תופסים שטחים בגודל של ערים שלמות. לשם הדגמה אבדוק את השטח של מחלף קסם. יצא לי 900 דונם. העיר החדשה שבונים בראש העין שעתידה לאכלס כ-40,000 תושבים גדולה מזה רק פי 2. כלומר, מחלף קסם יכול היה לאכלס בשטחו 20,000 תושבים (4500 דירות). נכפיל את זה ב-2 מליון ש"ח לדירה ונקבל עלות בזבוז קרקע של בהיקף של תשעה מליארד ש"ח. עכשיו תכפילו את זה במחלפים נוספים ברחבי הארץ... ואני לא יודע כמה מחירי הדיור היו צונחים. רוצים עוד? מחלף גלילות מערב (מפגש כביש 2 וכביש 5) משתרע על שני דונם בלבד, מאד חסכוני במקום. כמובן שבגלל זה הוא מאד יקר והוא עלה כ-7 מליארד ש"ח., (זו החלופה לבזבזנות הקרקע של קסם שהיתה זולה יותר לבניה). עכשיו לידו החלו להקים מרכז קניות פתוח (ביג כמדומני). למה לא בנייני מגורים? הנימוק של היזמים ושל עיריית רמת השרון, כי אף אחד לא רוצה לגור ליד מחלף... אבל כולם רוצים לבוא לקנות במגרש חניה חינמי מתחת למחלף. מאיפה מתחילים בכלל להבין כמה זה עולה לנו?הכתבת הדי כהן, פרסמה בגלובס כתבה מרובת נתונים על העלויות המטורפות של רכב פרטי, לבעלי הרכב, למדינה ולעולם. וחלק מהנתונים בפוסט זה לקוחים ממנה. תת סעיף בכתבה מדבר על עלויות החניה. חניה חינם או בזול היא סוג של הטבה שניתנת לנהגים על ידי כל מי שאינם נהגים. להלן ציטוטים נבחרים מתוך הכתבה.
 |
| מתוך: גלובס |
בתל אביב, למשל, יש כ-270 אלף חניות (להערכת העירייה היא משלמת על כל חניה בחניון כ-80 אלף שקל), והן תופסות יחד שטח כולל של 6,750 דונם (לפי חישוב של 25 מטר לחניה). עלויות ההקמה מגולמות במחיר הארנונה שמשלמים התושבים, והמקום שתופסות החניות הוא על חשבון שימושי קרקע אחרים, ובהם דירות למגורים.
ב-2008 העריך משרד האוצר שהוא מוציא על החניות שהוא מחלק חינם כחצי אחוז מהתוצר, או 5 מיליארד שקל בשנה. אלא שמאז עלו מחירי הקרקע בעשרות אחוזים ונפתחו חניונים חדשים המציעים חניה חינם.
עלויות החניות הללו אמנם מגולמות בארנונה ובמשכנתה, אך הן גם עולות כסף לממשלה - משרד הפנים מעביר בכל שנה לרשויות כ-4.5 מיליארד שקל לרשויות, וחלק מהתקציב מושקע בפתיחת חניונים חינמיים. דוח של ארגון "תחבורה היום ומחר" מעריך שהמחיר שמשלמת הממשלה עבור כל אותן חניות מגיע עד 1.8% מהתוצר, כלומר פי ארבעה מכפי שהעריך בזמנו משרד האוצר.
חניה חינם או בזול מעודדת נסיעה ברכב פרטי, לות העמידה בפקקים מגיעה ל-15 מיליארד שקל בשנה, כתוצאה מאובדן שעות עבודה, ובשנים הקרובות היא תגדל ל-25 מיליארד שקל. עלויות נוספות, ובהן הרעש שיוצרות המכוניות (ומורידות את ערך הנכסים) ושינוי האקלים שהן גורמות לו מוערכות על ידי ועדת המיסוי הירוק ב-6 מיליארד שקל נוספים.
באתר אקו ויקי מעריכים את שלל ההשפעות החיצוניות של הרכב הפרטי ב-64 מליארד ש"ח לשנה, וזאת בהתבסס על השוואה למחקרים בינלאומיים בארצות אחרות.
אז נחזור לנקודת הפתיחה, המדינה הרוויחה כ-34 מליארד ש"ח בשנה מהרכב הפרטי ב-2014, זו המשמעות של כל המיסים (לא רק על הדלק אלא גם על קניית הרכב והאגרות התקופתיות השונות). ב-2015 היא תרוויח פחות כי חלק מהמיסים מחושבים באחוזים ממחיר הדלק הגולמי. מנגד היא צריכה להשקיע בכבישים ובתחזוקתם, וכן בבניית כבישים חדשים. הכל ביחד מסתכם לכ- 8-10 מליארד ש"ח בשנה., וחוץ מזה היא מפסידה 64 מליארד ש"ח כל שנה בגלל תאונות, מחלות ושאר מרעין בישין. עלות הרכב הפרטי למדינה עומדת על מעל 70 מליארד ש"ח לשנה. נראה שהמס המוטל על הרכבים נמוך מדי ויש להכפיל אותו, ולא להפך.
רוב המקטרגים על המס הגבוה מביאים כדוגמה את ארצות הברית, מדינה בה כמעט אין מס על רכב פרטי ועל דלק, ושהתלות ברכב הפרטי אכן מאד גבוהה. ברור שבמדינה כזאת צריך להשקיע אפילו יותר בכבישים, אוטוסטראדות וגשרים כדי שיותר ויותר מכוניות יכולו לעמוד באותו פקק. האם זה עובד להם?
ארה"ב נמצאת במשבר החמור בתולדותיה מבחינת תחזוקת תשתיות התחבורה שלה. אין לה כסף לתחזק כבישים וגשרים, כתוצאה מכך יש גשרים שמתמוטטים, וזו כבר תופעה שחובקת מאות גשרים. מדינות שונות כבר החליטו להפסיק לבנות דרכים מהירות חדשות (לרבות קליפורניה) פשוט כי אין להן כסף לתחזוקה השוטפת אחר כך, מדינות אחרות מנסות אפילו לצמצם את ההוצאה על כבישים קיימים או מודות בפה מלא שהן עושות תחזוקה הכרחית בלבד. כתוצאה מכך כמובן כמות התאונות עולה. התקציב האחרון שאובמה חתם עליו הראה לראשונה שיפטינג ניכר לכיוון שדרוג התחבורה הציבורית. ומנגד מנסה לטפל בבעיית הגשרים המתמוטטים. זה לא פשוט כשאתה משקיע 165 ביליון דולר בתחזוקת כבישים וזה עדיין לא מספיק. אגב, גם בארצות הברית הכל יכולה פקקים הם מכת מדינה.
יש מושג שנקרא "מחצית החיים" שלקוח מאיזוטופים רדיואקטיביים לתוך תחום התשתיות.
בגדול, כאשר תשתית מסויימת מגיעה למחצית החיים שלה, הסיכוי שהיא תקרוס הופך למספיק גדול כדי שיהיה צורך לעשות משהו, זה המזמן שבו התחזוקה השוטפת, גם אם נעשתה נכון, לא מספיקה. אז אפשר כמובן להרוס ולבנות מחדש, להרוס באופן מבוקר ולייצר אלטרנטיבות אחרות (כמו שעשו לאוטוסטראדה בסיאול שהפכה לפארק זורם עבור הציבור ללא שום אלטרנטיבה חליפית לנהגים, והעולם שתק). או, אם אין כסף, פשוט לחכות לאסון כמו שעושים בארצות הברית.
באירופה יש מיסים כבדים על התחבורה הפרטית, אולי לא כמו בישראל (כי הם לא מוציאים 50% על ביטחון) אבל גבוהים במונחים אירופאים, ויש תחבורה ציבורית משובחת. זה המודל שאנחנו צריכים לאמץ ולא המודל האמריקאי הקלוקל.
 |
| הגשר על נהר סקאגיט - אינטרסטייט 5 - מדינת וושינגטון |
 |
| גשר שהתמוטט ליד מיניאפוליס ב-2007 |
 |
| גשר שהתמוטט על נהר המיסיסיפי |
יש מושג שנקרא "מחצית החיים" שלקוח מאיזוטופים רדיואקטיביים לתוך תחום התשתיות.
בגדול, כאשר תשתית מסויימת מגיעה למחצית החיים שלה, הסיכוי שהיא תקרוס הופך למספיק גדול כדי שיהיה צורך לעשות משהו, זה המזמן שבו התחזוקה השוטפת, גם אם נעשתה נכון, לא מספיקה. אז אפשר כמובן להרוס ולבנות מחדש, להרוס באופן מבוקר ולייצר אלטרנטיבות אחרות (כמו שעשו לאוטוסטראדה בסיאול שהפכה לפארק זורם עבור הציבור ללא שום אלטרנטיבה חליפית לנהגים, והעולם שתק). או, אם אין כסף, פשוט לחכות לאסון כמו שעושים בארצות הברית.
באירופה יש מיסים כבדים על התחבורה הפרטית, אולי לא כמו בישראל (כי הם לא מוציאים 50% על ביטחון) אבל גבוהים במונחים אירופאים, ויש תחבורה ציבורית משובחת. זה המודל שאנחנו צריכים לאמץ ולא המודל האמריקאי הקלוקל.
וברמה האישית, אם נמאס לכם להרגיש פראיירים, תבדקו אם אתם יכולים לעבור לתחבורה הציבורית. היום הגעתי באופן נדיר לעבודה עם האוטו וזה עלה לי מעל 70 שקל (דלק + חניה), כל יום שאני מגיע בתחבורה הציבורית אני משלם בערך עשרים שקל מביתי וחזרה. (וזה רק עלויות ישירות, אני חוסך המון מזה שיש לנו רק רכב אחד למשק בית).
כל יום אני משקיע עשרים שקל והמדינה משקיעה בי עוד עשרה שקלים. במקרה הספציפי שלי זה גם לא לוקח לי יותר זמן, אבל בדרך כלל תחבורה ציבורית היא אכן איטית יותר.
תבדקו את עצמכם ואת התחבורה הציבורית באזוריכם, חלקכם באמת לא יכול לוותר על הרכב, בין אם בגלל שאין שירות טוב מביתכם למקום העבודה שלכם ובין אם בגלל משאב הזמן. אבל אני מאמין שלפחות ל-30% מהנהגים יש אלטרנטיבה סבירה בתחבורה הציבורית. תנסו אותה, אולי תחליטו להישאר.
ותודה לאייל לוי שהשאיר בתגובות את הלינק הבא לוידאו של ג'ון אוליבר על מצב התשתיות בארה"ב, קצת ארוך אבל מצחיק וקולע בול.
פוסט מעולה.
השבמחקמיסוי הרכב הממוצע באירופה לא קרוב לזה שבישראל, במיוחד אם משווים ביחס להכנסה. ההשוואה בין איכות התשתית וההשקעה בה מתבססת על ההנחה המוטעית שההשקעה בה מבוססת על הכנסות ממיסוי התחום, זה רחוק מהמציאות.
השבמחקצודק. בישראל כל ההכנסות הולכות למאגר מרכזי. משם משרד הבטחון לוקח חצי והשאר מתחלקים בשאר. על רכב ודלק יש מיסוי גבוה כי יש לזה ביקוש קשיח. בדיוק כמו סיגריות. מצד שני, אם נוריד את המס על הדלק נצטרך להעלות מיסים אחרים. או לעשות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה לרבות משרד התחבורה. מה שישפיע גם על היכולת להמשיך לתחזק כבישים או לבנות תחבורה ציבורית טובה. מאחר ומדובר במס מוצדק בו מי שעולה למדינה יותר משלם יותר, אני חושב שלא צריך להוריד אותו.
מחקלנושא בנייה ותחזוק גשרים וכבישים-יש מערכון של ג'ון אוליבר שמדבר בדיוק על זה.
השבמחקמעט ארוך כהרגלו, אבל מצחיק מאוד: https://www.youtube.com/watch?v=Wpzvaqypav8
תודה, הוספתי בסוף הפוסט
מחקפוסט מצוין. הייתי מוסיף בסוף עוד אלטרנטיבה לרכב הפרטי : אופניים !!
השבמחקהבעיה היא שלמדינה יש אינטרס לא לקדם את שיפור התחבורה הציבורית כי מס הבלו וההכנסות הגבוהות שהיא מקבלת ממיסוי רכבים חדשים... עם תכנון אורבני נכון שמטרתו לצמצם שימוש ברכב פרטי וקידום התחבורה הציבורית שדורשת השקעה של מליארדי שקלים בשיפור תשתיות והשקעה בתכנון עירוני לא תקרה, גם לא הרכבת הקלה. העיר קורטיבה בברזיל, מדינת עולם שלישי, יכולה לשמש דוגמא מעולה לתכנון נכון של תחבורה ציבורית http://healworlds.blogspot.co.il/2011/02/blog-post_7.html
השבמחקהפוסט נועד להוכיח בדיוק ההפך, המדינה מפסידה משימוש ברכב הפרטי על אף המיסוי הגבוה. לדעתי גם סוף סוף משרדי האוצר והתחברוה מבינים את זה, אבל ייקח שנים למחוק פיגור של שישים שנה בהקמת תשתיות תח"צ.
מחקקוריטיבה לצערי היא דוגמה לעשייה יפה, אבל לא בהכרח מודל שאפשר להעתקי אותו. כשקוריטיבה עשתה את המהפכה שלה רמת המינוע בה היתה מאד נמוכה. לזה צריך להוסיף את העובדה שקוריטיבה היא "עיר חדשה" שנבנתה עם תשתיות רחבות שאפרו החדרה של ה-BRT בקלות. לכן, אף שאני בעד לאמץ את המודל של קוריטיבה, נקודת הפתיחה שלנו די שונה.
עד שמצב התחבורה הציבורית בישראל, אני מחרימה את חברות הדלק המונופוליסטיות ומקפידה לתדלק רק בתחנות טן, שם מתדלקים בשרות מלא בתעריף מופחת מהתעריף בשרות עצמי http://healworlds.blogspot.co.il/2016/01/blog-post_52.html
השבמחקבמקום לשלם כל כך הרבה צריך שיהיו מבצעי דלק משתלמים
השבמחקיוני מנסים להסביר לך שהתשלום על הדלק הוא חלקי מזערי מהעלות האמנתי של שיטת התחבורה הפרטית ואתה חושב יל איך לקבל 10 אגורות לליטר?
מחקתתעלם, זו תגובה פרסומית לחברת דלק קטנה (האמת ששקלתי למחוק אותה ובסוף החלטתי שלא).
מחקמפאת קוצר זמן אתייחס רק לחלק מהטענות הבעתיות בפוסט הזה שרובו סימון המטרה מסביב לחץ.
השבמחק1. אתה מגייס נתונים ממקורות מפוקפקים שמוטי אג'נדה, תאר לעצמך שאביא נתונים על פשיעת שחורים באמריקה מאתר של ה kkk, מילא ויקיפדיה שזה בקושי מקור אמין אבל אקו ויקי?
2. אתה מתעלם מהתועלת הכלכלית של הרכב הפרטי, עם כל היתרונות של תחבורה ציבורית יכולת התמרון של רכב פרטי מהווה במקרים רבים אמצעי לשיפור רמת החיים ומוביליות חברתית, ניקח לדוגמה אנשים עם מוגבלות שצריך להתרוצץ בין מטפלים או הורה יחדיני שצריך לפזר שלושה ילדים לבתי ספר לאסוף אותם לחוגים וכו' אולי יש כמה יחידי סגולה שיכולים להתנהל כך בתחבורה ציבורית, שלא לדבר על למשל מצב בו אדם זקוק לטיפול רפואי דחוף, או סתם בנאדם שיש חו יותר ממשרה אחת וצריך לתמרן בינהן.
3. הכותב קובל על השטח של המחלפים, מומלץ להסתכל בגוגל ארץ על השטחים הפתוחים הארץ, כמות השטח שתופסים מחלפים היא זניחה, אגב גם הפרברים הם לא תופסי השטח הגדולים אלא השטחים החקלאיים.
4. הכותב מתעלם מהעובדה שעל מערכת הכבישים רוכבים מלבד גם תחבורה ציבורית שדורשת השקעה מלבד עצמה בתשתיות (הכותב גם מתעלם מהשקעות של מיליארדים בתשתיות שמיועדות רק לתחבורה ציבורית, מדובר בסכומי עתק שלא מגולמים כלל בעלות הנסיעה, וכמובן גם הם יזדקקו לתחזוקה ויהרסו בשלב מסויים) איך בדיוק לדעתו של הכותב אמורים נשנעי סחורות,חומרי גלם ונותני שירותים להתנייד?
5. הכותב מתעלם מהעובדה הפשוטה שאזרחי ישראל רוצים להשתמש ברכב פרטי וזו זכותם, מכל משתמשי הדרך הם משלמים עבור השימוש ברכב הפרטי מעל ומעבר וזה בלי להתחשב בעובדה שהם משלמים גם אינספור מסים אחרים שבעבורם הם זכאים לשירותים מהמדינה, בין השאר תשתיות.
לסיכום: בין כל אוסף הטענות כאן יש מעט טענות נכונות אבל קשה לברור את המוץ מהתבן מרוב הבלים ומשאלות לב חסרות עיגון במציאות, בפועל סדר היום הזה הוא הרסניו ומושתת על תפיסת עולם אנוכית, ילדותית ופטרנליסטית על גבול הפשיסטית, אם קובעי מדיניות יישמו את משאלות לב של אוטופיסטים כאלה זאת תהיה בכיה לדורות
תגובתך דורשת מענה רציני.
מחקראשית זה בלוג ולא מחקר אקדמי, וכן זה בלוג עם אג'נדה לא מוסתרת בכלל בשם שלו. אז לא צריך להתעצבן. הבאתי מגוון של מקורות, וגם המקורות שהבאתי כויקיפדיה ואקו-ויקי נסמכים על מקורות אחרים. אני לא מרגיש שעשיתי צ'רי-פיקינג.
2. הנקודה שאתה מעלה היא נקודה נכונה. וגם על זה יש מחקרים רבים אבל היא לא בהכרח קשורה לנושא הפוסט שזה המיסים שמוטלים על הרכב הפרטי ולמה זה כן הוגן להטיל אותם. הבעיה העיקרית עם הסתמכות על רכב פרטי היא שהופך מהר מאד ממותרות ל"אין ברירה" כי אם בגלל שהמליכו את הרכב הפרטי על המרחב אין תחבורה ציבורית (יעילה או בכלל), אז מי שאין לו רכב פרטי באמת נשאר מאחור. תחבורה ציבורית היא גורם הממתן את זה, אבל היא נזקקת לרקמה שלמה של שימושי קרקע שתומכים בתחבורה ציבורית יעילה, בדיוק הריקמה שנעלמת כשאתה מתכנן בהתבססות על רכב פרטי. בארה"ב קיים מושג שנקרא drive 'till you qualify. כלומר אם אתרע מזלך ואתה גר בעיירה קטנה ללא עבודה, אז תסע מאות ק"מ ביום עד למקום הראשון שיעסיק אותך. החופש הזה שמקנה הרכב הפרטי הופך לנטל כשבגללו לא מתפתחת תעסוקה בעירך. זה גם נכון לנושא הלימודים והחוגים של הילדים. כי כשהעיריות לא טורחות לבנות בית ספר ומתנ"ס בכל שכונה כי "ההורים יקפיצו", אז אלה שלא יכולים להקפיץ לא מסוגלים להסתכל לילדים שלהם בעיניים.
3. השטחים החקלאיים והטבעיים בסכנה גדולה שנובעת לא רק מהמחלפים הבזבזניים בשטח אלא גם מהבנייה הפרברית הבזבזנית בשטח, ולא רק של המגורים אלא גם של התעסוקה. ואפילו לא רק של מגורי הוילות אלא גם של מגורי המגדלים עם החניות הענקיות באמצע. בישראל אין קרקע ללא סוף וצריך לאכול מהשטחים הפתוחים בצורה חכמה ככל האפשר. הרכב הפרטי מושך את השמיכה לכיון שימושי קרקע בזבזניים וגם על זה יש עשרות מחקרים.
4. אכן על מערכת הכבישים יש גם רכבים ציבוריים, אבל מספרם בטל בשישים לעומת הרכבים הפרטיים ונמדד בעשרות אלפים לעומת מליונים. יש מקום להרחבת כבישים בינעירוניים לשני נתיבים בכל כיוון עם מפרדה בשם בטיחות ונסיעה רציפה עם עקיות בטוחות, כל מה שמעל זה (שלושה נתיבים ומעלה ומחלפים רשום אך ורק על שמו של הרכב הפרטי. גם בעיר יש נטיה לעשות רחובות עירוניים עורקיים שהרכבים הציבוריים ממש לא צריכים וגם הם מבזבזים קרקע רק בשם הרכב הפרטי. בינתיים העלות הכי גדולה שנוצרת לאותם נותני סחורות ושירותים היא העמידה בפקק ביחד עם נהגי רכב פרטי שמעולם לא בדקו אפילו אם יש אלטרנטיבה. בכל מקרה הפוסט הזה ובכלל הבלוג הזה קורא בדרך כלל לחשיבה מאוזנת ולא דטרמיניסטית. יש אנשים שחייבים את הרכב הפרטי ואף אחד לא מדבר על עולם ללא רכב פרטי לחלוטין, רק על איזון קצת יותר טוב של המשוואה הקיימת. קצת פחות הישענות על רכב פרטי וקצת יותר הישענות על תחבורה ציבורית. זה הכל.
5. הטיעון הזה ממש מפגר. מדינה דמוקרטית מערבית היא מוסד מאורגן שמטרתו לאפשר חיים טובים לחיים בה, בין היתר על ידי הטלת הגבלות כדי שלא כל אחד יעשה מה שהוא רוצה כמו במערב הפרוע. ההגבלות צריכות להיות מאוזנות והן גם שונות במידה מסוימת ממדינה למדינה (לדוגמה הזכות לשאת נשק שבארה"ב כמעט לא מוגבלת ובישראל כן), לפיכך יש לך זכות לנסוע ברכב פרטי בישראל, אבל הזכות הזו באה עם חובות כגון מיסוי, טסט, ביטוח, קורסי נהיגה וכו'. אנחנו חלוקים בנושא המיסוי. לדעתי אתה לא משלם מעל ומעבר, (אם כי ייתכן ואגרות גודש יניבו מיסוי "נכון יותר"). ולדעתך אתה כן. בסדר. נסכים שלא להסכים. אבל אין לך שום זכות לנסוע ברכב פרטי חינם פשוט כי את זה המדינה לא נתנה לך. ולמעשה גם אין לך שום זכות חוקית לחניה חינם (או בכלל) בכל מקום שאתה חפץ בו למרות שאתה חושב כך, ואין לך שום זכות חוקית לתשתית שמעדיפה מהירות נסיעה על פני ערכים חשובים יורת כגון חיי אדם. מה גם שפקקים זה פשוט משהו שאי אפשר לפתור על ידי זה שבונים יותר כבישים וגם על זה יש יותר מחקרים ממה שאתה רוצה לדמיין.
עד שלא תהיה תחבורה ציבורית נורמלית ולא כמו היום שיש כ70 אחוז אי-התאמה בין אוטובוסים לרכבת בזמנים ומסלולים מסועפים. האוטובוס והרכבת מגיעים אחריי ואני עומד בפקקים והכי גרוע, גם אין תחבורה בשבת. מה שאומר שבארץ לא יעזבו את הרכב הציבורי בלית ברירה.
השבמחקיש המון מה לשפר, זה נכון. אבל הטענה היא בעיקר שאם אתה מחזיק רכב פרטי אתה ממש לא חייב לנסוע בו כל יום. יש מקומות שאליהם עדיף להגיע בתח"צ (מרכז ת"א לדוגמה) ויש מקומות וימים כגון טיול בסופ"ש בהם יישאר הרכב.
מחק