הרוכב לאוטובוסים חוגג 3

מזל טוב, יש לי יומולדת, הבלוג בן 3 עכשיו.

השנה ההרפתקה המשיכה, וקהל הקוראים גדל, בזכותכם ובזכות הפידבקים שלכם אני ממשיך לכתוב פוסטים בנושאי תחבורה ציבורית, אופניים ועירוניות נכונה, כיף להיות חלק מהקהילה שאכפת לה מהנושאים האלה ואני בהחלט מקווה שאנחנו ביחד תורמים את שני הסנט שלנו לכיוון השינוי הרצוי מתרבות "הרכב ואין בילתו" לתרבות מאוזנת יותר.

אוטוטו הבלוג יגיע ל-300,000 צפיות דף, שיש האומרים לי שזה ממש לא רע לבלוג ממוקד כל כך. רק לפני 15 חודשים עברתי את ה-100,000 ומספר הצפיות הממוצע ליום כבר עומד על יותר מ-500 באופן כמעט קבוע (בסופי שבוע קצת פחות). ולחשוב שכל השנה הראשונה נרשמו רק 35,000 צפיות דף (כמו בחודשיים וקצת כיום).

חודש דצמבר היה החודש הנצפה ביותר אי פעם עם יותר מ-17,000 צפיות דף, כנראה בזכות הפוסט על הרפורמה בתעריפים  שהצליח להתברג למקום הרביעי הנקרא ביותר בכל הזמנים. אקטואליה תמיד מנצחת. בנוסף כל שלושת הפוסטים האחרונים ברשימת עשרת הנקראים ביותר בכל הזמנים נכתבו השנה הזו.  כנראה שאהבתם את הפוסט על משבר הנהגים, על התח"צ בירושלים, ועל תחנת האומה.

השנה גם הוספתי כשירות לציבור את מדריך הבלוגים

כתמיד אני מזמין אתכם לכתוב פוסטי אורח. תוכלו לשלוח אותם ל-amirvigo@gmail.com. רק השנה פורסמו שלושה כאלה על ידי תמיר מנצור, עמוס ויינטרוב ו(לאחר בקשה אישית שלי) דוד פיינשטיין. תודה לכם על הרחבת היריעה של הבלוג.

השנה לראשונה מישהו הפסיק לקרוא את הבלוג בגלל שכעס על הדיעה הנחרצת שהבעתי בעניין מסוים  (אובר).

אם גם אתם כעסתם אבל אתם ממשיכים לקרוא, אשמח לטור קונטרה.

השנה גם כתבתי טור, חשוב מאד לדעתי, נגד התופעה של "דרכים עירוניות עורקיות". אני רוצה לקחת את המאבק הזה הלאה. אם יש לכם רעיונות איך, אשמח לשמוע.

מה שנותר לאחל לכולנו, המשך כתיבה וקריאה מהנה, ובריאות טובה.

אמיר