דפים

יום שלישי, 8 באפריל 2025

מה בונים עכשיו? פרגון לדף הפייסבוק שבתשתיות

 


דף הפייסבוק "שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה" הוא דף חובה אצל כל אוהבי המנופים ומסתבר שעם מעל 23,000 עוקבים שיש לא מעט כאלה בארצנו הקטנטונת, ואני בינהם.

תחילתו ב"פינה" שבועית של בועז לוי בפורום תחבורה ציבורית, והשם שבתשתיות לא נובע מעבודות בשבת אלא מכך שבשבתות יפות היה בועז יוצא עם כלבו לטיול בין אתרי בנייה, מצלם ומעלה לפורום.

עם דעיכתו של הפורום (שעדיין פעיל) עבר בועז לפייסבוק, ושם הפך לאימפריה המרכזת את מיטב העוסקים בתחום הבניה והתיעוד, הן אנשי מקצוע מטעם חברות ההנדסה, והן קוראים פעילים הנלהבים לתרום מפרי מצלמתם. על הדרך אנחנו גם לומדים מושגים שונים מתחום ההנדסה האזרחית בזמן שהפרויקטים השונים קורמים עור וגידים משבוע לשבוע מול עינינו המשתאות.

הדף לא מתיימר לעסוק רק בתחבורה ציבורית, אך מטבע הדברים בפוסט פירגון זה אעסוק בעיקר באלה. אמיין אותם לתחומים שונים ואציג תמונות נבחרות מהתקופה האחרונה להמחשה, עם המלצה חמה ממני לעקוב אחרי הדף ואחרי ההתקדמות שלהם, ועם קצת הרחבות שלי על מהות הפרויקטים. אמנם לא ביקשתי מבועז את אישורו לשימוש בתמונות, אך אני מקווה שלא יהיה לו אכפת. על פועלו רב השנים של בועז בתחום תיעוד בניית תשתיות התחבורה של ישראל, מוענק לו פוסט פרגון זה.


1. רכבות קלות

העשור הזה הוגדר על ידי בעבר כ"עשור הרכבות הקלות", שאותו נסיים (בגלישה כלשהי לתחילת העשור הבא) עם שלושה קווי רק"ל בירושלים, שלושה קווי רק"ל בגוש דן, ועוד טראם-טריין (רק"ל בינעירונית) אחת בין נוף הגליל לחיפה.

א. ירושלים

א1 - הקו האדום של ירושלים

דף שבתשתיות תיעד באובסיביות ראויה לציון את הארכת הקו האדום לנווה יעקב בצפון ולהדסה עין כרם בדרום. פרויקט שהסתיים ממש בתחילת 2025. הנה "תמונת סיום" ראויה מתחנת הדסה עין כרם הסופית ממש צמוד לכניסה לבי"ח ליולדות, שיש לי אליו פינה חמה בלב כי בו נולד בני לפני 13.5 שנה.



א2 - הקו הירוק של ירושלים

במקביל תיעד הדף את הקמת הקו הירוק שאמורה להסתיים, לפחות חלקית, כבר ב-2026 ובאופן מלא ב-2028.

זה המקום להסביר את ההבדל העקרוני בין ירושלים וגוש דן. בעוד שבגוש דן כל קו רק"ל עומד בפני עצמו ולא מתוכננים חיבורים תפעוליים בין קווים שונים, בירושלים מתוכננת רשת בשם JNET המורכבת משלושה קווים עיקריים (אדום, כחול וירוק) ומשלוחות שונות כאשר ניתן לייצר תפעולית קווים שעוברים ממסילת קו ראשי אחת לשניה.

בהקשר של הקו הירוק מתוכנן קו ירוק ראשי מגילה דרך מלחה וגבעת רם החוצה את הקו האדום וממשיך דרך רחוב בר אילן לגבעה הצרפתית והר הצופים, אך תפעולית מתוכנן גם קו "ירוק בהיר" העושה מקטע על הירוק (ממלחה עד התחנה המרכזית) ומשם עובר למסילה האדומה בתוך רחוב יפו וכביש קו התפר עד הגבעה הצרפתית ואז חוזר לירוק לסוף המסלול בהר הצופים, באופן דומה מתוכנן קו "ירוק זית" מהשלוחה בגבעת שאול דרך רחוב בר- אילן (קטע קו ירוק מרכזי) עד גבעת התחמושת ומשם לאורך מסילת הקו האדום עד נווה יעקב.

בהקשר הזה ב-2026 כנראה נזכה לראות את פתיחת הירוק הבהיר, וב-2028 את כל השאר.

ההמחשה הכי טובה לזה היא דווקא מפה בערך הקו הירוק בויקיפדיה

הירוק הבהיר ממלחה מתוכנן לפתיחה ב-2026 - תתעלמו מהמקרא המטעה


כמה אנחנו בטוחים בעמידה ביעד? הם כבר מתקינים את העמודים לחוטי החשמל בשער העיר כפי שניתן לראות במקבץ תמונות ששלח אינג' אליעזר כהן קדוש ב-02.04.2025

פרויקט שער העיר שבו משתלב הקטע המדובר של הקו הירוק הוא פרויקט ענק בפני עצמו שמתועד לפרקים בדף וכולל אלמנטים הנדסיים גדולים כגון חניון שז"ר, בניית מגדלים וגם גשר הולכי רגל שהנפתו הסתיימה לא מזמן.

א3 - הקו הכחול של ירושלים
בנייתו של קו זה החלה רק לאחרונה וכנראה שהוא ייחנך מספר שנים אחרי שהקו הירוק יפעל, קו זה כאחיו הירוק יוצא מגילה בצפון (זוכרים שבירושלים מדובר ברשת משולבת תפעולית של כל הקווים), ימשיך לדרך חברון בה המת"צ באמצע הכביש פינה את מקומו לעבודות, ימשיך דרך תחנת החאן אל ציר קינג ג'ורג', אחרי צומת עם הקו האדום ברחוב יפו הוא ייכנס אל מתחת לקרקע למקטע של שלוש תחנות תת-קרקעיות עד יציאתו לציר גולדה וממנה אל שכונת רמות הענקית. בתמונה שצילם עין הנץ ב-07.03.2024 תוכלו לראות את עבודות ההכנה ל"פורטל גולדה". אין ספק שבשנים הקרובות עוד נראה בדף שבתשתיות סיקורים רבים של התקדמות הפרויקט הזה. 


לקו הכחול תהיה גם שלוחה "תכלת" שתצא ממלחה (בשלוחה שנבנית כעת עבור הקו הירוק בהיר), תמשיך לעמק רפאים ותתחבר לציר הראשי, אך אז תצא מהכחול ותעבור לציר "הירוק" מבר אילן ועד הר הצופים. זה כנראה ייראה ככה.

מקור: ויקיפדיה

זה גם לא סוף ההתפתחות, בירושלים מאושר כבר גם קו סגול שיחבר את הדסה עין כרם עם מלחה ותלפיות ואולי גם עם ארנונה וארמון הנציב (או גבעת המטוס, לא ברור) שאמור להיחנך ב-2031, אבל עבודות הבניה על הקטעים הייחודיים לו עוד לא יצאו למכרז ביצוע.
בנוסף עוד לא אושרו תכנונית קו חום, שיחבר את מחסום קלנדיה (שער הכניסה לרמאללה) עם שער שכם (שרובו על תוואי הקו האדום הקיים ברכס שועאפאט ובכביש קו התפר) ומשער שכם לשכונות הערביות בדרום מזרח ירושלים ג'בל מוכאבר ואום ליסון. והיו גם תוכניות לקו הזהב (או הצהוב) שיוביל ממוזיאון ישראל לכותל, דרך רחוב יפו.
וגם רשת הרכבות הקלות היא לא סוף פסוק. בצוות תוכנית אב ירושלים מתקנאים באחיהם מגוש דן ומתחילים לגבש גם תוכנית למטרו בירושלים שיספק רובד חזק נוסף למערכת התח"צ העניפה בבירה, אבל זה באמת עוד חזון למועד. מה שמקודם יותר ברצינות הוא הארכת קו הרכבת הכבדה לתחנות תת קרקעיות נוספות באמצע רחוב יפו ובחאן (כולל דיפו תפעולי תת קרקעי) וייתכן וגם משם לעלייה לתחנת מלחה שנותרה בינתיים שוממת.

ב. רק"ל גוש דן

הקו האדום עשה הסטוריה לפני כמעט שנתיים, ואנחנו כבר לא מתרגשים מזה שיש רכבת קלה, ועוד עם קטע תת קרקעי, בתל אביב. 

ב-2018 עמדה בפני השר ישראל כ"ץ ברירה, לגנוז את שני קווי הרק"ל הבאים בתור ולחכות למטרו, שתכנונו הקונספטואלי בדיוק הסתיים, או להמשיך עם שני קווי הרק"ל ולהוסיף עליהם את המטרו. כ"ץ בחר באפשרות השניה וב-2019 ניתן האות לתחילת העבודות על הקווים הירוק והסגול. 7 השנים שהוקצו לבניה (שהיתה אמורה להסתיים ב-2026) התארכו (הקורונה והמלחמה הצטרפו להתארכות התהליכים שהיא בד"כ מנת חלקם של פרויקטים מורכבים שכאלה) אבל אנחנו מריחים את הסוף. לפי התחזיות הנוכחיות הקו הסגול יחל לפעול ב-2028 ביחד עם מקטע חולון-דרום ת"א של הקו הירוק, בעוד שאר הקו הירוק, שכולל את המקטע התת קרקעי המורכב יותר מתחת לאבן גבירול, ביחד עם המקטע הצפוני שכולל כמה גשרים ושיקועים מרשימים, ייפתחו בעזרת השם ב-2030. אפילו נבחר לאחרונה זוכה להפעלה - חברת תבל מפעילת הקו האדום הנוכחית (בשליטת אגד).

ומה עם המטרו? בשעה טובה המטרו אושר והחלו העבודות מאחורי הקלעים המקדימות לעבודות בפועל, הפקעות, קידוחי נסיון ואפילו תחילת הקמת שטחי התארגנות. גם נבחר זוכה להקמת הדיפו בפתח תקוה שצפוי להתחיל את עבודת ההקמה כבר במהלך 2025. אין ספק שלשבתשתיות יהיה הרבה מה לעדכן מפרויקט ענק זה בעשור הבא.

בינתיים למדנו מהדף כמה מונחים הנדסיים כגון אינפרא 1 (שלב העתקת התשתיות), אינפרא 2 (שלב הנחת המסילות והקמת אלמנטים כבדים כגשרים ושיקועים), ואינפרא 3 (שלב עבודות הגמר).  

ב1 - הקו הירוק

בסבב קוראים תורמים מ-31.03.2025 שלח לשבתשתיות כפיר כהן את סוף עבודות אינפרא 1 ברחוב חיים לבנון ליד אוניברסיטת ת"א. זה נראה ככה - רצועה נקייה ומוכנה עבור הרק"ל ואספלט חדש ונוצץ לידה.


כאמור, החלק הדרומי מתקדם מהר יותר לקראת פתיחה מוקדמת יותר. שם בדיוק נגמר פרויקט חשוב במסגרת אינפרא 2 - שיקוע "כיכר הלוחמים" היא כיכר קוגל או כיכר הדמעות על שם הנכשלים הרבים בטסטים בה. השיקוע מאפשר להעביר רק"ל באמצע הכיכר. אחסוך כאן את דעתי על שיקועים במרכז עיר באופן כללי כי זה לא נושא הפוסט... צילם דניאל בוכמן.


אגב, הזרוע המזרחית של הקו הירוק כוללת שיקוע נוסף ברחוב מפרץ שלמה ומתחת לכביש 4 בואכה הדיפו שנמצא ממזרח לכביש 4. עם זכייתה של תבל בהפעלת הקו נתחיל לראות בזמן הקרוב את הרכבות המיועדות לקו הירוק נפרקות מהנמל ומוסעות אחר כבוד אל הדיפו המתהווה, נושא שגם הוא יסוקר בוודאות על ידי הפוסט בשנים הקרובות.

וכך נראות עבודות איפרא 2 ברשל"צ ברחוב משה דיין, לקראת התחנה הסופית הצמודה לרכבת משה דיין. צילום של אלכסנדר אוסישקין מאותו סבב קוראים תורמים ב-31.03.2025.


ומחולון להתקדמות בתחנות התת קרקעיות לאורך אבן גבירול. צילום של איתי ורדי מתחנת קפלן שבה כבר שתי מכונות כריה (TBM) השלימו את הפריצה. משם המכונות מתקדמות אל תחנת קרליבך שממתינה להן מוכנה ויסיימו את את עבודתן. האם יישלפו החוצה או ייקברו שם? גם בועז לא יודע ואני בטח שלא.


הקטע הצפוני כולל כמה גשרים ממש מרשימים, אחד מהם הוא הגשר מעל האיילון שיכלול גם חיבור (איכותי אני מקווה) מתחנת הרק"ל ישירות אל הרציפים המוארכים של תחנת האוניברסיטה. הפרויקט המשולב הזה נראה ככה על ידי עין הנץ ב-25.03.2025 והאמת שהיו שם הרבה תמונות מדהימות ובחרתי את זו, אבל תיכנסו לדף ותראו את כולם. תוכלו לראות גם סרטון של הגשר המרשים השני בפרויקט, הלא הוא הגשר מעל הירקון ומעל רוקח.


פרויקט גדול נוסף בצפון הקו הירוק הוא השיקוע מתחת לגשר נמיר (כולל תחנה) ועין הנץ צילם אותו כך ב-19.02.2025


ב2 - הקו הסגול

הקו הסגול אמנם נמצא במפלס הרחוב לכל אורכו אך גם בו יש המון אלמנטים מעניינים, הגשר מעל כביש 4, הרחבת גשר ההגנה, הנחת המסילות שכבר החלה בחלקים ממנו ושביל האופניים שנפתח באלנבי לצד העבודות, כדי לא להאריך מדי אני מצרף סרטון רחפן של ארז גור על המקטע האמצעי בקו באזור שכונת התקווה מינואר 2025. ממנו תוכלו להגיע בקלות גם לסרטונים על שאר מקטעי הקו.

ג. רק"ל נופית

רכבת קלה בינעירונית (טראם-טריין) היוצאת מגבול נצרת ונוף הגליל באזור "צומת המוסכים" מזרחה, עושה קטע עירוני בנוף הגליל הכולל 6 תחנות ומסתובבת מעדנות מערבה אל כביש 79, עוצרת בעילוט (נצרת צפון), יפתחאל ושפרעם וממשיכה דרך קרית אתא אל מרכזית המפרץ. החברה הממשלתית האחראית עליה היא חברת "חוצה ישראל", ומנהלת עבורה את הפרויקט "דנה הנדסה".

העדכון האחרון מ05.04.2024 בדף מדבר על גשר ידין בכניסה למרכזית המפרץ. גשר-פלצת באורך 3.2 ק"מ, כולל מעבר על הקישון ועל כמה וכמה דרכים בתוך אזור המפרץ. כעת מתחיל שלב הנפת הקורות על ידי חברת "תעבורה". ככה הן נראות על הקרקע טרם ההנפה.

צילום: אסף דסברג

2. רכבת ישראל

2א - שדרוג מרכיבי הרשת הקיימת

ב-2019, עם חנוכת תחנות הרכבת במזכרת בתיה ובירושלים, אמר מנכ"ל הרכבת דאז שהעשור הבא יתמקד פחות בהרחבת הרשת ויותר בפרויקטים תשתיתיים רוחביים שיאפשרו לרכבת "לקפוץ מדרגה" לשלב הפיתוח הבא. הוא התכוון לחישמול מרבית הרשת, החלפת מערכת האיתות, החלפת חלק ניכר מהצי לקרונועים דו קומתיים שמאפשרים בתורם רכבות יותר ארוכות, האחדת גובה רציפים (שיתאימו לצי החדש שנרכש), הארכת הרציפים כך שיתאימו לרכבות הארוכות יותר, ביצוע הצללה איכותית יותר ברציפים, הוספת כניסות לתחנות שונות, הגדלת מתקני התפעול של רכבת ישראל וחישמולם, וכן להכפלת (ולפעמים לריבוע) מסילות בצירים העמוסים.

עבר חצי עשור ואין ספק שהוא צדק, מרבית הפרויקטים המסוקרים בשבתשתיות נופלים לאחד או יותר מהמרכיבים הנ"ל, שני פרויקטים נוספים (המסילה המזרחית ומסילת 431) נופלים לקטגוריית הרחבת הרשת ונראה דוגמאות מהם בהמשך. העבודה הזו לא משפיעה באופן ישיר על מספר הנוסעים ברכבת ישראל, שלמעשה לא גדל מאז 2019 (קורונה ומלחמה וכו') אבל אין חשוב ממנה להכנת הקרקע לגידול הצפוי במספר הנוסעים לפי התוכנית האסטרטגית של הרכבת להגיע ל-300 מליון נוסעים בשנה בסוף העשור הבא.

ב-01.04.2025 צילם "עין הנץ צילום אוירי", מהתורמים הכי פוטוגניים של שבתשתיות, את תחנת נתיבות, הכוללת בתוכה גם את פרויקט הארכת הרציפים וגם את פרויקט החישמול. זה נראה ככה.

הארכת הרציפים מתבצעת פחות או יותר במקביל ב-52 תחנות, והחישמול נמשך במלוא עוזו בדרום ובצפון, לאחר שהופסק כמעט כליל הן בשל משבר השבת שהחל עם כניסתה של הממשלה הנוכחית לתפקיד והן בשל הקורונה והמלחמה. פרויקט "האצת החישמול" הנוכחי יביא לסגירות רבות, בעיקר בין חמישי לכניסת שבת ובין מוצ"ש לראשון בבוקר, בשנתיים הקרובות לפחות.

והנה עוד דוגמה להארכת רציפים, עכשיו מסגולה מה-31.03.2025 (צילום: אומר גלער) ובו מוארכים הרציפים הקיימים מקצת פחות מ-200 מ' לסטנדרט החדש של 355 מ'. זהו האורך של שני מערכי קרונועים מחוברים (כמו 12 קרונות). 



הכוונה כמובן לקרונועים החדשים של סימנס מהסוג הזה, יש מערכים של 4 ומערכים של 6 (תמיד קרונות שכוללים יחידות מנוע וניהוג בצדדים וקרונות רגילים דו קומתיים באמצע של כל מערך). וכמובן אפשר לחבר אותם יחדיו לרכבת ארוכה. כבר היום מרבית הרכבות בקו לירושלים מורכבים ממערך של 6+4 ובעומסים אפילו 6+6. ואז נשמעת הכריזה "רכבת זו ארוכה מהרציפים, נא להתקדם למרכז הרכבת" בחלק מהתחנות. זה לא אמור לקרות יותר בסוף הפרויקט.


ודוגמה אחרונה להארכת רציפים (הרי לא ציפיתם פה ל-52 תמונות) מתחנת יבנה מערב בה גם אחד הרציפים יהפוך לרציף אי כדי לאפשר חופש תפעולי גדול יותר לרכבת ישראל (גם קצה קו וגם אפשרות לדילוג של רכבות מהירות על פני רכבות מאספות) וגם באופן ייחודי לארצנו ספוגת הטילים, 5 יחידות מיגון לאורך הרציפים. צילם, אינג' רפאל זכרוב שהוא גם המפקח על הבניה. המבצעת - חברת רגבים. צילום מה-06.04.2025.


לא רק בהארכות רציפים וחישמול עסקינן, גם בשידרוג תחנות רכבת, כמו הדוגמה הנ"ל מתחנת משה דיין שכבר כעת מוגדרת כתחנה החשובה בציר החוף הדרומי, ותקבל משנה חשיבות עם פתיחת מסילת 431 ויצירת שירות ממנה גם למודיעין ולירושלים, במקביל לפיתוח "מתחם האלף" - מתחם התעסוקה הרשל"צי הגדול בצמוד לה, ועם הגעת הקו הירוק אליה ב-2028 (מתוכננת גם הארכה של הקו האדום אליה אבל היא לא אושרה ולא תוקצבה, בין היתר  עקב חולשת מקטע בת-ים בקו האדום). בצילום של עין הנץ מה-06.04.2025 רואים יפה את השלבים האחרונים בהכנת גשר הולכי הרגל (אלמנט הנדסי מרשים בפני עצמו שתועד בדף) לרבות ההצללות על הולכי הרגל והיציאה החדשה מתחנת משה דיין ישירות אליו.
בהקשר זה כדאי לציין גם פרויקט בניית היציאה המערבית מתחנת הרצליה שבנייתו, לרבות הנפת קורות כבר מתקדמת וגם היא מתועדת ועוד תתועד בדף. כך היא תיראה בסוף.



עוד מרכיב של שדרוג הרשת הקיימת הוא הפרדות מפלסיות. רכבת בינעירונית נוסעת הכי טוב כשהיא לא חוצה צמתים של רכב פרטי, כי גם המחסומים הכי טובים ומתוחזקים לא מונעים באופן מוחלט מרכבים או אנשים לעמוד בדרכה של הרכבת באופן שמביא לאסון. פרויקט ההפרדות המפלסיות החל מזמן וצבר תאוצה לאחר שתי תאונות טרגיות שהיו באמצע העשור שעבר, וכעת כבר כל ההפרדות ה"כבדות" מאחורינו (מי זוכר שפעם היה מחסום רכבת בכפר שמריהו לדוגמה), ב-12.03.2025 נחנכה ההפרדה המפלסית בעתלית וזה נראה ככה. תמונה שהקפאתי מוידאו מהמם של "טל הפקות" עבור דוברות רכבת ישראל שמציינת שמפגש 10 שכעת בוטל היה אחרון מפגשי הכביש-מסילה בציר החוף העמוס, והאחרון מתוך 70 הפרדות מפלסיות שנחנכו מאז החל הפרויקט. עוד נשארו מספר מפגשים בדרג נמוך יותר של היקפי תנועה שעוד לא טופלו אבל ייתכן וגם יומם יגיע.


מרכיב חשוב נוסף הוא הכפלת מסילות. גם בפלשת בין יבנה לאשדוד, וגם בשני פרויקטים מאד גדולים שילוו את רכבת ישראל בשנים הקרובות - המסילה הרביעית באיילון, שבה נבנים פתרונות הידרולוגיים לעצירת שטפונות במעלה האיילון במספר מקומות, ובמקביל כבר נקדחות כלונסאות מדי קיץ באפיק הנחל לקראת הרמת העמודים שיחזיקו את הגשר למסילה שמרחפת מעל המים (וכמובן גם הרחבת התחנות החזקות ביותר ברכבת ישראל שתבוא בהמשך, כל אחת מהן היא פרויקט מורכב בפני עצמו).
אחד האלמנטים המורכבים ביותר במסילה הרביעית הוא המחלף הרכבתי שמתוכנן בכניסה לציר האיילון מדרום. העבודות עליו רק החלו אז אני מצרף פה הדמיה שעלתה בדף. פה נסביר שאמורות להיות ארבע מסילות לא רק בקו החוף בצפון אלא גם במקטע הדרומי שבין תחנת ההגנה לפיצול לפני נתב"ג (ואולי גם הלאה עד לוד). המחלף הזה מאפשר לכל הרכבות המגיעות משלושת השלוחות הדרום-מזרחיות (נתב"ג/רמלה/רחובות) להיכנס כל אחת אל המסילה ה"נכונה" לה להמשך הדרך צפונה ללא צורך במפלגים על פני הקרקע שמקטינים מאד את קיבולת הרכבות מטעמי בטיחות.



במקביל אושרה ממש לאחרונה תת"ל 65א להכפלת מסילות החוף, מתחנת הרצליה ועד חיפה חוף הכרמל (65ב שכוללת שיקוע בתוך חיפה כבר די סגורה תכנונית אבל למיטב ידיעתי עוד לא אושרה סופית). לאחר אישורה של התת"ל החלה הרכבת בהפקעות וממש לאחרונה החל ביצוע ראשון של מקטע של 18 ק"מ מהחותרים ועד עין דור. מתוכו שלחה חפ"ת תמונה של העבודות הראשונות במקטע, העתקת אנדרטת אסון הבונים. זה נראה ככה.

ובעתיד זה ייראה ככה

הקטע המעניין ביותר של הפרויקט הוא דווקא יישור ה"ברך" באזור בנימינה, שם ייבנו ארבע מסילות חדשות לאורך כביש 4 בין בנימינה לאור עקיבא ותוקם תחנת בנימינה-אור עקיבא. ייתכן שזה אומר שתחנת בנימינה הקיימת תהרס והמסילות שחוצות את המושבה יגורדו אבל אני לא בטוח בכך. בכל מקרה יהיה שם מעניין.


חלק מסגירות הרכבת נעשות "שלא באשמת הרכבת" אלא בשל בניית תשתיות אחרות מעל ומתחת למסילות שאינן קשורות אליה ישירות. כזה הוא "גשר הרלינג" המחבר את בני ברק אל השכונה החדשה שננמצאת מצפון למסילה ובצמוד לתחנת בני ברק. עין הנץ תיעד אותו ב-07.03.2025. חדי העין גם יבחינו בהארכת הרציפים בתחנת בני ברק בתמונה זו.

2ב - המסילה המזרחית
המסילה המזרחית מתחילה פחות או יותר מאזור פרדס חנה בצפון, שם היא מתפצלת מהמסילה הראשית, עוברת בתחנת חדרה מזרח, ממשיכה דרומה סמוך לטייבה ולטירה  חולפת ממזרח לכפר סבא ומגיע לתחנת ראש העין צפון (קסם), וממשיכה דרומה דרך תחנת אלעד  ותחנת תעופה-שוהם אל העיר לוד המעטירה שם היא מתחברת חזרה למסילה הראשית.

העבודות מחולקות לקטע צפוני (בין פרדס חנה לקסם) באחריות חברת נת"י ולקטע דרומי (בין קסם ללוד) באחריות רכבת ישראל, שמתפעלת את המסילה האחת הפעילה במקביל לעבודות. הפרויקט שכונה "כביש 6 של המסילות" מכוון בראש ובראשונה להגדלת יכולות העברת המטען של רכבת ישראל ולהוצאת רכבות המטען הקיימות מציר האיילון, אבל כאמור יש גם חמש תחנות נוסעים לאורכו והכפלה של תחנת קסם הקיימת, ובעבר גם תוכננו עוד כמה תחנות שהוחלט לבסוף לא לבנות (אחיטוב, כפר סבא מזרח, ראש העין-אנטיפטרוס). עוד לא ידוע מה תהיה התוכנית התפעולית של הרכבת, אך כנראה לפחות עד המסילה הרביעית באיילון יהיה ממש קשה לייצר משם רכבות ישירות לתל אביב והנוסעים יצטרכו להסתמך על מעבר בקסם או בלוד.

עוד ידוע שהקטע הצפוני, מקדים את הקטע הדרומי בביצוע וכנראה ייפתח כשנה לפניו (2026 מול 2027?)

ב-31.03.2025 במסגרת קוראים תורמים, קיבלנו את התמונה היפה הזו ואחרות מאריאל דרימר מתחנת תעופה-שוהם. המנוף החתיך שבתמונה שייך למנופי אבי והוא עבד קשה ביום ההוא כשהניף 6 קורות באורך 29.5 מ' ובמשקל 53 טון, חלק מהגשר מעל הרציפים שמוביל אליהם שיכלול בסוף 32 קורות כאלה. תחנת רכבת בהתהוות.


כאמור הקטע הדרומי מסובך יותר כי ישנה מסילה פעילה שצריך לתחזק. בתמונה הבאה שצילם אייל לוי ניתן לראות את המסילה החדשה מוכנה, לאחר פעימת איתות שאיפשרה את מעבר הרכבת למסילה החדשה ופירוק המסילה הישנה לצורך בנייתה מחדש בסטנדרטים מודרניים יותר.


2ג - מסילת שורק/431
עוד בעת בניית מסילת החוף הוכנה תשתית למחלף רכבתי מדרום לתחנת משה דיין, ממנה יוצאת עכשיו מסילת רוחב המחברת את מסילת החוף הדרומית עם תחנת ראשונים דרך תחנה חדשה באזור מעוין שורק המתפתח (במקור המסילה היתה אמורה לעבור קרוב יותר לבתי התושבים ברשל"צ מערב, אבל בסוף הוחלט על תוואי זה מחוץ לעיר למגינת ליבנו), ומראשונים ובאר יעקב למסילה חדשה במרכז כביש 431 עם תחנה סמוך לקרית האומנים ברמלה המתחברת ישירות למחלף ענבה המורכב שם הרכבת תוכל להמשיך למודיעין או לירושלים. יכול להיות שהמסילה תאפשר גם חיבורים נדרשים כמו קו מבאר שבע לירושלים אבל אני לא בטוח בכך. הפרויקט כולל גם גשרים ענקיים וכיכב במיוחד בסוגיית העבודות בשבת על הגשר שחולף מעל כביש 1, ונשאר במשך זמן רב במצב של "כמעט נוגע" המזכיר את הציור של מיכלאנג'לו של "אצבע אלוהים". מובן שגם לאחר שהגשר הושלם יש עוד הרבה עבודה לעשות במסילת 431 עד השלמתה ב-2027 (?) והגשר היה רק המחשה ויזואלית לעיכובים הרבים שהם מנת חלקה של רכבת ישראל בכל הפרויקטים שלה (לרבות פרויקט החישמול) שנבעו מההחלטה הגורפת שלא לאשר עבודות בשבת (ומהקורונה והמלחמה כמובן גם כן).
התמונה הבאה שצילם עין הנץ ב-17.02.2025 ממחישה את תוצאות העיכוב על המקטע הספציפי הזה שהיה יכול להיות כבר גמור עם מסילות על הגשר.


אני מעלה כאן גם סרטון יוטיוב של מצלמת רחפן שפרסם בשבתשתיות דודי כהן מתחנת מעוין שורק, הנבנית על גג החניון הענק שישרת אותה. אזהרת צפיה, זה מזכיר קצת נסיעה ברכבת הרים (וזה גם מה שמגניב בסרטון והופך את זה להמלצת צפיה).

3. פרויקט הנתיבים המהירים

פרויקט הנתיבים המהירים של נתיבי איילון מתעתד לשכפל את הנתיב המהיר על כביש 1 וחניון הנתיב המהיר בשפירים בשאר הכניסות לתל אביב. ואולי יותר חשוב בתוך ציר האיילון עצמו. הפרויקט שבחלקו צפוי להסתיים כבר באוגוסט 2025 כולל הרחבת המיסעה באיילון באופן שיאפשר את הנתיב המופרד, (שישמש אוטובוסים רגילים, שאטלים ייחודיים מהחניונים הגדולים בקצוותיו ומכוניות שמשלמות אגרה גבוהה בשעות השיא) וכולל כמה אלמנטים הנדסיים לא מבוטלים הן בחניוני הענק ובגישות אליהם, הן ברמפת היציאה אל גשר מודעי ליד הבורסה ותחנת סבידור והן (אולי המרשים שבהם), בין כביש 5 לנתיבי איילון. הנה טעימה קצרה מה-10.03.2025 שצילם אלי ברקוביץ' שמראה כמה הגשר כבר בשלב מתקיים - הריסת עמודי התמיכה הזמניים - עוף גוזל.

והנה תמונה של מבנה החניון הענק בקצה רשל"צ עם מקום ל-3,600 רכבים שנהגיהם אמורים לעלות על שאטלים שיביאום במהרה לתל אביב. צילם עין הנץ ב-25.12.2024

ליד ביתי מוקם אחיו התאום - חניון הענק של שפיים, שכמובן גם הוא מתועד לפרקים.


4. מחלפים

הפוסט מתארך, אבל רק כדאי שתדעו שגם מחלפים מתועדים בדף, לא אעלה כאן תמונות כי (בכל זאת, יש לי הטיה אישית לפרויקטי תחבורה ציבורית), אבל אם חשקה נפשכם בתמונות ממחלף הסיירים בחולון, מחלף נתב"ג/כפר חב"ד, מחלף בייט בירושלים או מחלף מעלה אדומים, בניית כביש 561, כביש 200 או הרחבת כביש 6 - תוכלו למצוא בדף גם תמונות מדהימות והסברים מאלפים.
עיקבו אחר שבתשתיות ותהנו.

10 תגובות:

  1. אנונימיאפריל 09, 2025

    בעצם קווי הרק"ל הראשונים שיפתחו בירושלים זה שלוחת הקו הירוק החופפת לקו 69 ושלוחת הקו הכחול החופפת לקו 77?

    ולגבי הנתיבים המהירים מה דעתך עליהם? כי יש כאלה שטוענים שהתועלת שלהם נמוכה לעומת העלות המושקעת בהם. פרויקט שפירים הוא מוצלח (יכול להיות שהכמויות הנוסעים בו ירדו?) בעוד שהחניון בסופרלנד הוא כושל והביא עמו את קו 200 הכושל.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא מדויק, הראשון שייפתח היא אחת מקווי הקו הירוק שאין לה מקבילה אוטובוסית, כי היא נוסעת ממלחה עד המרכזית, על רחוב יפו וציר קו התפר (ולא על ציר בר אילן).
      בהמשך ייפתחו הקווים על ציר בר אילן, אחד מהם מהר נוף ועד נווה יעקב אכן ייתר את קו 69.
      התכלת במקום קו 77 עוד רחוק יותר.

      מחק
    2. לגבי הנתיבים המהירים אני מודה שדעתי חצויה. בהתחלה חשבתי שהפרויקט בשפירים ממש אחלה ואפילו כתבתי פוסט משבח, אבל עכשיו, אני סקפטי יותר. נראה שההמתמקדות ב"בעלי המפתחות" שדורשת השקעה של מליארדים (גם בהקמה וגם בתפעול של מערך עצום של קווי שאטלים לא יעילים) בשביל שכמה אלפים מהם יואילו בטובם לא להיכנס עם הרכב הפרטי לתל אביב אכן מוגזמת. אבל מאחר וגם אוטובוסים רגילים ייהנו מהנתיבים המהירים שנבנים וגם רעיון האגרה הדינמית סה"כ מבורך בעיניי אז אני לא רוצה להיות חד משמעי נגדם.
      בגדול לפרויקטים שכאלה קורא ג'ארט ווקר "elit projection" שבו אנשים שמעולם לא עלו על אוטובוס ציבורי "כי זה פויה", מתכננים פרויקטים גרנדיוזיים במיוחד עבור עצמם, שלרוב גם נבנים בצורה שלא מאפשרת לאף אחד אחר שהוא לא ממעמדם להשתמש בהם (בניגוד לפרויקטים מסילתיים יקרים וגרנדיוזיים שהם לא "פויה" מבחינתם והם כן ישתמשו בהם, אבל לא רק הם אלא גם אנשים ממעמד נמוך יותר).

      מחק
  2. במקום לגרד את המסילות שעוברות במרכז בנימינה, זו הזדמנות לעשות טראם-טריין מוצלח יותר מהנופית בין חדרה לבנימינה!

    השבמחק
    תשובות
    1. לא בטוח שיש צורך בכזו טראם טריין, מה גם שאין לך מסילה פנויה עד בנימינה כי כבר בפרדס חנה המסילה כבר על התוואי הסופי שלה ורק תוכפל. אבל יכול להיות שיחליטו להשאיר את בנימינה הקיימת כתחנת קצה לקו הפרברי ולא לגרד אותה. אני באמת לא יודע.

      מחק
    2. רשימת פרוייקטים טובה וארוכה שקשה להתייחס לכל אחד ואחד.

      לגבי ירושלים - האם רעיון ה Interlining (שיתוף מסילות בין קווים) פרקטי כאשר לא מצליחים להריץ את הקו האדום בתדירות גבוהה מ 5 דקות? אם אין תוכנית לשיתוף סלוטים למשל - הפעלת שני קווים על אותה המסילה תביא להורדת התדירות מ 12 רק"לות בשעה ל 6 בכל קו נפרד.

      לאחרונה אני מתחיל להפחיד את מארחיי כשאני אומר שניסע "לקריית ארבע" וניקח את הרק"ל. כירושלמי לשעבר "קריית אריה" זה משהו שלא יוצא לי טבעי. נסיעת הרק"ל הראשונה שלי היתה משם וזה חיבור מאד חביב לנהגים מרעננה - רבע שעה בכבישים 4 ו 5 ורק"ל כל 6 דקות בערך. יתכן שאסע ויתכן שכבר נסעתי 😉 .

      כשהמטרו יביא את בנוחות הזו לרעננה עצמה זה יהיה שינוי ענק, כנ"ל לפרברים האחרים במטרופולין. מה שמדאיג הוא שהרבה מהתיכנון הישראלי לא רואה בתחנות המטרו משהו שמקומו בלב האזור המיושב ודרך ההגעה העיקרית אליו היא ברגל. רוב מערכת המטרו אמנם ממוקמת מתחת לרחובות ראשיים, אך במקרים רבים ממקמים תחנות במקומות מרוחקים יחסית.

      מחק
  3. לגבי "יישור הברך" באמצעות הזזת תחנת בנימינה מערבה:
    כיוון שתחנת פרדס חנה קיסריה לא מתוכננת לזוז, והיא מזרחית יותר מתחנת בנימינה, הברך תשאר (ואף תחודד).

    השבמחק
  4. תיקון קל: ב-א3 "יוצא מגילה בדרום" (גילה לא נמצא בצפון העיר)
    גם, השימוש במינוח שונה מהמקרא במפה שצירפת לקו הירוק היה מבלבל במיוחד.

    השבמחק
    תשובות
    1. למרות שאני שם לב שקראת לסעיף 2ג, אז אני רואה שהמספור שלך, בלבל אותך גם חחחח (א1, א2, 2ג...)אני חושב שזה בגלל שלרוב אנחנו ממספרים 1א, 1ב, 2א, 2ב, ולא א1, א2, ב1, וכו'

      מחק
    2. תודה, תיקנתי. לגבי המקרא אכן הייתי צריך להשקיע ולמחוק את המקרא במפה. מקווה שלמרות זאת הבנת.

      מחק