כמה אנחנו מרוויחים מהנתיב המהיר כל שנה

הנתיב המהיר בכביש 1 חגג בינואר 2016 חמש שנות פעילות, ועדיין נחשב לאחד הפרויקטים המוצלחים שקמו פה בשנים האחרונות בתחום התחבורה. הקומה השנייה לחניון אושרה לאחרונה ובקרוב בטח יפורסמו מכרזי הביצוע שיאפשרו את הכפלת החניון ופתיחת שאטלים נוספים, במקביל מקדם ניצן יוצר מנתיבי איילון, אבי הנתיב המהיר בכביש 1, גם נתיבים מהירים נוספים ושאפתניים מראשון לציון עד רשפון (כולל כל נתיבי איילון), ולאורך כביש 5.

כל הנתיבים המהירים המתוכננים
מקור - כלכליסט 2013

לפי הערך בויקיפדיה, אורכו של הנתיב המהיר 13 ק"מ, הוא מיועד להעביר 1,600 רכבים בשעה ועלות הקמתו למדינה עמדה על כ-350 מליון ש"ח. החניון שהוקם באמצעו כולל כ-2,100 מקומות חנייה ועלויות התפעול השוטפות (בעיקר מערך השאטלים) אמורות לכאורה להיות מכוסות על ידי גביית האגרה ועל ידי מנגנון שבו המדינה משלמת על כל רכב חונה לזכיין (כעשרה שקלים) לרכב). כלומר, בהערכה גסה שלי בנוסף להכנסות מאגרה המדינה משלמת למפעיל - כ-6 מליון ש"ח. בשנה.

בפוסט זה אנסה לשאול, האם זה החזיר את ההשקעה הראשונית? והאם זה מחזיר את ההשקעה השוטפת של המדינה?

מטרתו המוצהרת של הנתיב המהיר היא לחסוך זמן בעת הכניסה לתל אביב בבוקר. זמן כידוע שווה כסף, ויש ערכים מוחלטים שמשתמשים בהם כדי להעריך כמה כסף נחסך לכל אדם בכל פרויקט תחבורתי. שעת עבודה מוערכת בכ-70 ש"ח. (זה משקף את העלות למעסיק ולא את המשכורת שלכם), שעה בדרך לעבודה או ממנה מוערכת בפחות (כ-50 ש"ח לשעה). כמובן שהמספרים המדויקים צמודים לכל מיני מדדים ונעים כל הזמן למעלה ולמטה ובפוסט זה אשתמש במספר 50 ש"ח. כי הוא עגול, על אף אי הדיוק.

המספרים האלה עומדים בבסיס ההערכות כי המדינה הפסידה על פקקים כ-15 מליארד ש"ח בשנת 2015. ומספקת סיבה לביצוע כל הפרויקטים לשיפור תשתית התחבורה בישראל, גם התשתית הכבישית וגם התשתית המסילתית.

אז כמה שעות חוסך הנתיב המהיר כל יום?

ראשית אזהרה: אין מולי נתונים אקדמיים מוצקים. אני מפשט מאד את הבדיקה. ומניח הנחות שמרניות. וייתכן שאני טועה בגדול. אבל אני מקווה שלא.

לפי מדד התחבורה של גלובס לחודש ינואר 2016 (נתונים נמוכים לעומת דצמבר 2015, כלומר, מספרים שמרניים ולא מספרי שיא, כנראה בגלל ימי מזג אויר סוער), נסעו בנתיב המהיר 144 אלף רכבים פרטיים. רובם כמובן בשעת שיא ומיעוטם בשעות השפל ולכן אניח 120,000 רכבים בשעות השיא. חילקתי ל-22 ימי עבודה ועיגלתי כלפי מטה וקיבלתי 5,000 רכבים בשעות השיא כל יום. נתון שדי תואם את ה-1,600 בשעה (כפול שלוש שעות שיא) שהנתיב תוכנן להעביר. (אם ההנחות שמרניות מדי זה מסביר שהנתיב המהיר נמצא בעצם מעל הקיבולת שלו ומסביר מדוע העלו את התעריף המקסימלי שמותר לגבות, כדי לשמר באמצעות קנס המחיר מהירות נסיעה של 70 קמ"ש).

חלוקה דומה על נתוני הנוסעים בשאטלים (32,000 בחודש ינואר 2016) מעמידה אותנו על כ-1,000 נוסעים ביום. שזה פחות מתפוסת החניון המנוצלת. את זה ניתן להסביר בכך שרבים משתמשים בחניון כדי לחבור לרכבים שלא רוצים לשלם אגרה. וכן באנשים שמשתמשים בחניון כדי לעלות על קווי 100 לכיוון ירושלים (כ-100 עד 150 ביום).

בעוד משתמשי קו 100 תורמים למדינה בדרך אחרת שלא נדונה בפוסט זה, הטרמפיסטים מביאים לכך שעלינו להבין כמה אנשים נוסעים בכל רכב מ-5,000 הרכבים שחולפים בנתיב כל בוקר. ברור לנו שזה הרבה מעל הממוצע הארצי (1.2 נוסעים לרכב) ובהיעדר נתונים אניח שהממוצע הוא 2 (צריך 4 נוסעים כדי לא לשלם והנחתי שכשליש מהרכבים עומדים בתנאי זה). 

אמור מעתה בנתיב המהיר כנוסעי רכב פרטי ונוסעי שאטלים משתמשים כ-11,000 נוסעים ביום, שחוסכים כעשרים דקות (לפי בדיקה בגוגל מפות).

אבל זו לא כל התמונה. בנתיב המהיר נוסעים אוטובוסים בחינם.  בין היתר מדובר בקווי האוטובוס מירושלים (405/480) מבאר שבע (370/380) מבית שמש (410/412), מחניון מצפה מודיעין (130/131), משהם (500), מלוד (462/464/460), ממודיעין (101-107) ומראשון לציון מזרח (222). סה"כ האוטובוסים מבצעים 50 נסיעות על הנתיב המהיר  בשעת שיא, וכל נוסעיהם נהנים מאותן 20 דקות חסכון. יש יסוד סביר להניח שבשעת שיא בוקר האוטובוסים מלאים יותר מבשעות אחרות, אך מאחר והקווים כוללים גם מיניבוסים (130/131) וקווים יחסית חלשים כמו הקו מבית שמש, לא אניח מקדם מילוי לשעת שיא אלא את הממוצע היומי הארצי. 30 נוסעים בכל אוטובוס. והרי לכם עוד 1,500 איש ביום.

גם זו לא כל התמונה. בזכות הנתיב המהיר התקצר הפקק בכביש 1 (שפעם התחיל בנתב"ג) והיום הוא מתחיל לקראת מחלף גנות, וחסך גם לאלפי האנשים ברכבים פרטיים ואוטובוסים מחוץ לנתיב המהיר כעשרים דקות.

ואולי יש טעם לערער על כלל ה-20 דקות חסכון למשתמשי הנתיב המהיר שנקטתי בו, כי אני משווה את הנתיב המהיר לנתיב המקביל לו כיום, במקום להשוות אותו למצב טרום הנתיב המהיר (הפקק מנתב"ג לתל אביב לקח בערך שעה במקום 12 דקות, כלומר, כל אחד ממשתמשי הנתיב המהיר חוסך בעצם כמעט 50 דקות) אבל אני עדיין אוהב להיות שמרני. אגדיל את ה-13,500 ל-14,000 בשביל המספר העגול. אכפיל בעשרים דקות (280,000 דקות שזה 4,666 שעות), אכפיל בעלות לשעה שאינה שעת עבודה (50) ואקבל 233,300 ש"ח ביום. ולבסוף אכפיל במספר ימי העבודה השנתיים (285) ואקבל 66,500,000 ש"ח לשנה.

מסקנה:

כן, המדינה מקבלת את ה-6 מליון שלה בשנה חזרה, וכן, ה-60 מליון הנותרים אמורים להחזיר את ההשקעה הראשונית (350 מליון) תוך 5.8 שנים בלבד, כלומר, בעוד חודשיים הנתיב יעבור לרווחיות מבחינת המדינה. וגם אם אתם לא מסכימים עם ההנחות שלי, הרי שזמן ההחזר בהשקעה יתארך או יתקצר, אך די ברור שהוא לא הפסדי ולכן, כן. שווה להשקיע בפרויקטים דומים מסוג זה. כי הנתיב המהיר רק חוסך למדינה יותר ויותר כסף כל שנה, עם כל נסיעת אוטובוס נוספת שעוברת בו, עם כל חנייה שתתווסף לו ועם השלכות הרוחב שלו לגבי הדרך שבה אנשים שמשתמשים בנתיב המהיר (אלה שנוסעים בו חינם באוטובוסים, בשאטלים או ברכבים עם 4 נוסעים), משפיעים על כל רחובות תל אביב ומתרגלים דרך חיים בלי אוטו צמוד מתחת למשרד, אבל אלה כבר הנחות מסוג אחר.