מה הקשר בין שימוש בתחבורה ציבורית ובריאות? על עשר אצבעות.

פרסומות לרכב פרטי משווקות לנו בדרך כלל רכבים נוצצים ויפים, שחולפים בעדינות בנופים ירוקים. בריאות בהתגלמותה.

התדמית שיש לתחבורה הציבורית בעיני הציבור היא לרוב של אוטובוס ישן, מלוכלך וצפוף שכמעט לא זז באמצע מרכז עיר מזוהם לא פחות. לא נשמע בריא במיוחד.

בפועל הרכב הפרטי שלי מאד מלוכלך גם מבפנים וגם מבחוץ ומבלה את רוב זמנו בזחילה איטית בפקקים, הנוף היחידי שאני רואה כנהג הוא הפגוש שלפניי וגם הוא מלוכלך. ללמדכם שכל קשר בין פרסומת למציאות הוא מקרי בהחלט.

אבל האם מי שנוסע באוטובוסים הוא יותר בריא? מחקרים מצאו ובדקו שהתשובה המפתיעה היא - כן!!! להלן תרגום קצר וחופשי של עיקרי הממצאים ממחקרים שונים שנעשו לאחרונה.

א. כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית הוא בהכרח גם הולך רגל, כי צריך להגיע לתחנה ומהתחנה ליעד. זה אומר שהוא זז הרבה יותר מרוב בעלי הרכב הפרטי שיש להם חניה פרטית צמודה גם בבית וגם במשרד, ושמחפשים תמיד את החניה הקרובה ביותר לכניסה בסינמה סיטי. להולכי רגל יש גם בריאות נפשית טובה יותר כי "נפש בריאה בגוף בריא".
מספיקות 22 דקות של הליכה נמרצת ביום כדי להישאר בריא. למשתמשי תח"צ זה בא טבעי כחלק משגרת יומם גם בלי חדר כושר כפי שמראה האיור הבא:

ב. אם רשת התחבורה הציבורית מפותחת, תומכת ונתמכת ברשת רחובות עם עירוב שימושים, יש הרבה סיבות ללכת ברגל בתוך מרכז העיר אחרי שהגעת ליעדך. חלק מ"הנסיעות שלך" הן בעצם הליכה ברגל בתוך העיר.

ג. כשאתה מחליט לאכול צהריים עומד לרשותך גם מבחר גדול יותר ולכן משתמשי תחבורה ציבורית נוטים לאכול בריא יותר בחוץ, (כי עם רכב פרטי אתה מוגבל למקומות עם החניה הנוחה שזה mcdonalds ודומיו).
מחקרים מארה"ב מגלים שאם אתה נוסע בתחבורה ציבורית, הסיכוי שלך להפוך ל-obese (שמן באופן מפלצתי) יורד ב-80%.
מחלות רבות מקושרות לאכילה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית, אבל המדוברות ביותר הן הסוכרת ומחלות הלב. רבים מהסובלים מעודף משקל יחלו בסוכרת וניידותם תיפגע אף יותר אחרי שיחלו, כך שכדאי מראש לא להיות בקבוצת הסיכון הזו.

ד. פחות תאונות דרכים, ככל שהאזור יותר מוטה תחבורה ציבורית כך מספר האבידות לנפש באזור הולך וקטן, עד כדי רבע מהכמות בין מרכז עיר צפוף ומפותח לבין פרברים מבוזרים. מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות של אוטובוסים (נוסעים והולכי רגל) הוא שתים-עשרית ממספר ההרוגים כתוצאה מתאונות רכב פרטי.

ה. תחבורה ציבורית תומכת במי שלא נוהג בדגש על נוער, קשישים ואוכלוסייה ענייה ומאפשרת להם פעילות כגון לימודים, עבודה, פנאי (פרלמנט) וסידורים (לרבות קופות חולים). ידוע שהרגשת חיוניות הכרחית לחיים בריאים.

ו. המחיר הקבוע והלא גבוה של תחבורה ציבורית מאפשר לאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך חסכון כספי שיקל עליה לשפר את מצבה,  היא מקלה על המתח המתמיד בו נמצא מי שתקוע בבור כלכלי ובכך משפרת את מצב בריאותו.

ז. אם אתה נוסע זמן קצר לעבודה, אתה מאושר יותר ממי שנוסע זמן ארוך לעבודה. ללא קשר לרמת ההכנסה שלך. אם אתה נוהג זמן ארוך לעבודה, אתה עלול ללקות ב"זעם הגה" או סתם להתעייף. בתחבורה ציבורית ניתן לישון ושינה היא מתכון בטוח לשיפור בריאות. להבדיל את היכול לנצל את הזמן לעבודה באופן שיאפשר לך לחזור הביתה יותר מוקדם.

ח. אם אתה חלק מקהילה, אתה מאושר יותר, גם אם אתה שתקן ולא יוזם שיחות, מראה של אנשים אחרים עוסקים בפעילות חברתית מקרוב גורם לך הרגשה טובה, במונחים רפואיים משתחררים חומרים כימיים בעלי השפעה חיובית. למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים. ברכב אתה לבד עם עצמך בדרך כלל ונושאי השיחה שלך עם עצמך מוגבלים.

ט. מערכת החיסון שלנו עובדת במידה רבה על הכרת החיידקים שסביבנו, באופן פרדוקסלי, מי שנחשף ליותר אנשים נוטה פחות לחטוף מחלות קשות. זה המקום לציין שאת האוטובוסים בישראל מנקים בתדירות גבוהה וגם אם הם מבריקים כמו בשווייץ, אנחנו ממש לא ברמה של הודו. גם האוכלוסייה שלנו כבר לא נוטה להסתובב עם תרנגולות בתוך אוטובוסים.

י. על זיהום אויר עוד לא דיברנו - אוטובוס מזהם יותר מרכב פרטי, אך אם מחלקים זאת במספר האנשים שמשתמשים בו הרי שהוא מזהם באופן משמעותי הרבה פחות, ועוד לא דיברתי על רכבות חשמליות. כאשר 11,000 איש מתים מדי שנה בגוש דן מזיהום אויר שרובו נגרם מתחבורה, זה מרכיב בריאותי חשוב. זיהום אויר כמובן מתקשר ישירות גם לסרטן.