דפים

יום שני, 4 במרץ 2013

על תחבורה ציבורית בלילות ובשבת

לקראת מתווה נתניהו-בנט-לפיד להלן כמה הגיגים על תחבורה ציבורית בימי המנוחה.

תחבורה ציבורית מצויינת מצליחה לענות באופן איכותי על כל הצרכים של כל האוכלוסייה בכל זמן נתון.
אין תחבורה ציבורית כזאת בעולם, אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף אליה.

אדם הרוצה לנסוע בתחבורה הציבורית שואל את עצמו מספר שאלות מפתח, החשובות שבהן הן האם בכלל יש לו תחבורה ציבורית ליעד שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה.  אם אין אז הוא פשוט לא יכול לנסוע.

השאלה מפולחת לצרכים השונים:
א. האם יש לי תחבורה ציבורית למקום העבודה וחזרה ממנו?
ב. האם יש לי תחבורה ציבורית לבקר את קרובי המשפחה שלי והחברים שלי?
ג. האם יש לי תחבורה ציבורית בשביל לצאת לבלות בערב או בסופי שבוע?

הגעה לעבודה היא הסעיף החשוב ביותר וזה שמקבל את עיקר תשומת הלב התכנונית, וזאת מכיוון שמוקדי התעסוקה לרוב ידועים וממוקדים מספיק (מבחינת ריכוז תעסוקה ומבחינת שעות פעילות) בשביל לאפשר תכנון קו אוטובוס שיסע מלא, וכן מכיוון שאלה בדיוק המקומות בהם הרכב הפרטי אינו מצליח לספק את הסחורה בשל בעיות גודש, חניה וכו'.

אנו מניחים שאם נבנה מערכת מספיק טובה המקשרת בין שכונות המגורים למוקדי התעסוקה אנשים ימצאו גם דרך להגיע ממוקד מגורים אחד למשנהו, בין אם בקו ישיר שבמקרה תופר שתי שכונות מגורים ובין אם על ידי ביצוע מעבר.

סעיף ג' תמיד נשכח ונזנח ולכן עליו כדאי לדבר.

מוקדי הבילוי בערב קטנים ומפוזרים, לעיתים בשל הרעש הפוטנציאלי הם מוגלים ממרכזי היישובים לאוזרי תעשייה דלילים או למקומות לא סימפטיים אחרים, לעיתים הם דווקא ממוקדים במקומות גדולים (כמו נמל תל אביב) אבל קשה למקד את שכונות המגורים מהם מגיעים אליהם הבליינים. המספרים קטנים יחסית לתעסוקה והיעדר עלויות של פקקים ולעיתים קרובות גם היעדר עלויות של חניה, והכיף של ההגעה ביחד לבילוי באוטו אחד) מביא לכך שהרכב הפרטי הוא מתחרה קשה יותר בלילה. כמובן כאן משחקים לטובת התחבורה הציבורית הגיל הצעיר והיעדר בעלות רכב של חלק גדול יחסית מהבליינים וכן הרצון לשתות אלכוהול באופן רגוע ואחראי.
משרד התחבורה מפעיל כבר שנים "קווי לילה", כל שנה נערכים סקרים, חלק מהקווים מצליחים וחלק מהקווים נוסעים ריקים ומבוטלים. מאחר והמיפוי כל כך קשה עיקר העבודה מתבססת על "ניסוי וטעיה" ואין בכך כל דבר רע.
קווי לילה תמיד יפעלו בתדירות נמוכה ובכיסוי נמוך יותר לעומת קווי יום, אבל בניה איטית ומדורגת שלהם, כפי שנעשה בכל העולם ובישראל מביאה את בשורת התחבורה הציבורית למוקדי בילוי עבור סדר גודל נאה של אוכלוסיה. מדובר בשירות יקר (שכר 150% בלילה) ובכאב ראש רציני למפעילים, אבל על כל תאונת דרכים עם נהג שיכור שנחסכת היא מחזירה את עצמה. סקר קווי הלילה ב-2011 מצא ש-500 נוסעים דיווחו כי קודם הם נהגו ושתו אלכוהול בו זמנית. אם יוצאים מנקודת הנחה שגם מי שלא שותה אלכוהול הוא נהג חסר ניסיון ולעיתים עייף בצורה לא מודעת, הרי שהחיסכון בחיי אדם גדול אף יותר.

בחיפה קווי לילה פועלים גם בשישי ותנחשו מה? זה היום הכי חזק בשבוע! כתוצאה מכך מספר הנוסעים בקווי הלילה במטרופולין חיפה המנומנם מהווה 40% מסך הנוסעים בקווי לילה בכלל. בעוד תל אביב וירושלים מדשדשות מאחור. זו צריכה להיות מכה מאד קשה בכנף לאגו של רון חולדאי.

ומה עם שבת בבוקר?

הטענה הרווחת היא שאנשים בלי רכב נכלאים בבית בסופי שבוע, לכן הם קונים רכב ומרגע שקנו אותו הם משתמשים בו בכל ימי השבוע. אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת אנשים לא יקנו רכב מלכתחילה.
אני בעד תחבורה ציבורית בשבת, תחבורתית זה נכון לנסות ולתת מענה גם ביום זה לצרכים של סחרי הרכבים, אבל הטענה הזו קצת בעייתית בעיניי.
בשבתות עיקר הנסיעות שלנו הן לקרובי משפחה וחברים, כלומר משכונה לשכונה בהיעדר מוקדים לא ניתן לתכנן שירות יעיל וטוב. גם כשאנחנו הולכים למוקד בילוי ממוקד יותר (ים, קניון שפתוח בשבת, פארק הירקון) אנו לא עושים זאת כל שבת אלא בוחרים יעד חדש מדי שבת כדי לגוון. לכן לא ניתן לאתר נסיעות קבועות ולא ניתן לתכנן רשת יעילה טובה ופרושה היטב עבור שבת. השירות בשבת תמיד יהיה דליל ומוגבל. כך זה בכל העולם וכך זה גם צריך להיות.
תכנון טוב הנסמך על אופק של שנים של ניסוי וטעייה והרחבת שירות תמידית יניב כמה קווים טובים שיעבדו בשבת, אבל לא מעבר לכך.

ומה באשר לסטטוס קוו?

הסטטוס קוו לא מטיל איסור גורף על קווים בשבת, הוא מאפשר למפקח על התעבורה לפתוח קווים עבור מגזר המיעוטים, קווים לבתי חולים ועוד כמה הקלות. קווי הלילה בגוש דן הם קווי מצילי חיים פשוטו כמשמעו ולפיכך גם הם צריכים להיות מותרים. שירות רב שפעל בשבת במסגרת הסטטוס קוו בערים כחיפה ואילת בוטל וניתן להחזירו. מה שחסר זה זה רצון פוליטי לעשות זאת.  הסטטוס גם לא קדוש ואפשר לדרוש את ביטולו, אבל זוהי חרב פיפיות שעלולה להביא לביטול הקווים שהיום פעולים לכאורה רק מכוח הסטטוס קוו.
מנגד צריך לזכור שמדובר בנושא רגיש. מסלולו של כל קו צריך להיבחן בזהירות לוודא שאינו עובר בשכונות עם אופי מסורתי ודתי. איננו רוצים להפריע את מנוחת השבת לאלה שחפצים בה.

טיעון נוסף שנשמע לעיתים גם מחילונים הוא שהם אינם רוצים לפגוע ביום המנוחה של הנהגים.
ובכן, החוק מחייב לתת לעובד יום מנוחה אחד בשבוע. זה לא חייב להיות שבת. נהגים רבים הינם ערבים, "גוי של שבת" וייתכן והם ישמחו לעבוד בשבת תמורת 200% שכר ולנוח ביום אחר. זה יחייב את המדינה לשלם יותר ואת המפעילים לשכור יותר נהגים כדי שלא יחסרו להם נהגים ביום חול. אבל הנהגים עצמם לא ייפגעו ואולי אף ירוויחו מכך.


אז מה לעשות?

1. להפעיל את כל הלחץ על הפעלת קווי הלילה בגוש דן כבר בשישי. הקווים כבר מתוכננים ופועלים, עיריות כמו חולון ותל אביב יקדמו את הנושא בשמחה ומספר הנוסעים כבר מובטח (30% יותר מהנוסעים באותו קו בחמישי).
תשלחו מכתבים ליאיר לפיד ושאר חברתי תנועתו, לאנשי מרצ, אנשי העבודה, ואולי תמצאו אפילו כמה קולות תומכים בקרב הכיפות הסרוגות (לא בשבילם אלא בשביל האחים החילונים שלהם). שיעלו שאילתות שוב ושוב לשר התחבורה עד שדעתו תשתנה. ותמקדו את הדיון בקווי לילה בשישי בגוש דן. כשהסכר הזה ייפרץ השאר כבר יהיה יותר קל.
2. לקדם החלטה פוליטית להקמת פרויקט דומה לקווי לילה עבור "קווי שבת" פרויקט שמטרתו לתכנן מספר מצומצם של קווים, להפעילם ולעבוד במתכונת של ניסוי וטעייה תוך הרחבת השירות משנה לשנה. השלד הראשוני צריך להיות מבוסס על קווים תדירים ומוכרים מחיי היום יום תוך שינוי מסלול נדרש כדי לספק "יעדי שבת".



3 תגובות:

  1. יש בעיה אחת:
    לנהגים לא מגיע חופש בשבת? הרי יש מישהו שצריך לנהוג מאחורי ההגה, וזה על חשבון זמן עם המשפחה בסוף השבוע (בשאר השבוע בני המשפחה עובדים/לומדים).

    השבמחק
    תשובות
    1. לעובדים בישראל, ובכלל זה לנהגי אוטובוס כמובן, מגיע יום חופש אחד בשבוע. זה לא חייב להיות שבת.
      בנוסף החוק קובע שעל עבודה בשבת משלמים 200%.
      תחבורה ציבורית בשבת, תאפשר לנהגים לעשות בחירה בין שבת לימים אחרים, כאשר המשמעות היא תוספת למשכורת. מטבע הדברים יהיו נהגים שיעדיפו את העבודה (הרגועה יותר והמתגמלת יותר) בשבת ויהיו את אלה שיעדיפו שיום החופש שלהם יוקדש למשפחה ויישאר בשבת. נהגים מוסלמים יעדיפו אולי חופש בשישי ונהגים נוצרים יעדיפו אולי חופש בראשון. נהגים רווקים יעדיפו יום צול רגיל וכן הלאה.
      זכויותיהם הבסיסיות לא ייפגעו, להיפך, הנהגים אפילו ירוויחו מזה.

      מחק
  2. תגובה באיחור אופנתי של 11 שנה כי הבלוג עולה אצל "תחבורה בדרך שלנו".

    כמי שלא נהג בישראל עד גיל 44 - בימי חול מעולם לא היתה לי בעיה להגיע ממקום למקום בשעות הפעלת התח"צ, ובכלל זה נסיעה לחברים וקרובים בשכונות וערים שונות. כדובר אנגלית היו להוריי חברים ממקומות אחרים בעיר ובארץ. אותה המערכת המשמשת בשעות היום פועלת בשעות הערב ומאפשרת להגיע ממקום למקום הודות להיכרות עם קוויה. בירושלים למשל תמיד הייתי צריך להחליף קו כדי להגיע למושבה הגרמנית, אך ידעתי היכן מחליפים לקווים אלו. בתל אביב הבאת את נמל תל אביב כדוגמה למוקד בילוי השונה ממקודי העבודה - אך לטעמי הקירבה למסוף רדינג דווקא חיזקה את הנמל כמוקד. ברעננה המוקד הפעיל לתוך הלילה ובשבתות הוא קניון מול הפארק בשדרות ירושלים בדרך להרצליה. עסקים נוטים להתמקם במקומות עם קהל.

    כמי שמכיר תח"צ בשני ימי סוף השבוע בחו"ל, כששבוע העבודה בן 5 ימים וכל עובד זכאי ליומיים חופש, לא יום בודד - המציאות שאני מכיר מאנגליה עוד מלפני שעברתי אליה, מלונדון אחרי המעבר לאנגליה ומספרד - היא שהתח"צ בסופי השבוע פועל בקווים הרגילים שהנוסעים מכירים ומצליחים לתת לה תדירות גבוהה, קרובה לזו של ימי חול. אדגיש שלא צגובר רק בתנועה עירונית אלא גם בינעירונית. הייתי על רכבות סופ"ש רבות מלונדון לברייטון וחזרה עם תיירי יום שבאים מהבירה לעיר החוף הקרובה אליה, כשעה ברכבת. ברבים מהסיורים התח"ציים שהעלתי בפורום הנסיעה הבינעירונית הראשית היתה ביום א'. באירופה התחבורה הציבורית בסוף השבוע היא תנאי בסיסי שמאפשר איכות חיים. אפילו ארגוני הנהגים המיליטנטים ביותר לא יחשבו על ביטולה כי הם מבינים את המכה החברתית החמורה שזה ינחית.

    בארץ אתם חיים עם גזרה שאין בשום מקום אחר בעולם ובמקום לתקן את המעוות אתם מנסים לנסות להצדיק ולהסביר אותה. לצערי הניסיון לתרץ כאילו ישנם יעדים אחרים לא מחזיקה מים בדיוק כמו כל תירוץ אחר. כאשר ישנה תח"צ בסופי השבוע הנוסעים משתמשים בה בדיוק כמו שהם משתמשים בה בכל זמן חופשי אחר שהם משתמשים בה. המקבילות הישראליות הם בוקר שישי, יום העצמאות, חול המועד. אי אפשר לומר שאין דרישה לתח"צ בימים אלו, שאין נהירה לתיירות פנים ביעדים כמו העיר העתיקה בירושלים, חופי הים בתל אביב או נתניה, נמלי יפו העתיקה ועכו. באירופה התח"צ היא גם הכלי שאיפשר ארועים המוניים כמו משחקי ספורט איצטדיוני, מרתונים ומצעדים בסופי השבוע.

    אני חושב שצריך להעביר כמה חודשים במציאות עם תח"צ 7 ימים בשבוע כדי להבין עד כמה זה מובן מאליו.

    השבמחק