tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post4807647203542611331..comments2024-03-26T05:17:58.878-07:00Comments on הרוכב לאוטובוסים: פרבור התעסוקה - הדרך הגרועה ביותר להילחם בגריד-לוקהרוכב לאוטובוסיםhttp://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comBlogger12125tag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-10909391484388526302021-07-12T05:15:03.758-07:002021-07-12T05:15:03.758-07:00העלתי פוסט בתפוז על נושא הכיכר הספיראלית ונסיעת או...העלתי פוסט בתפוז על נושא הכיכר הספיראלית ונסיעת אוטובוס שמראה כמה כיכרות נפוצות כאמצעי וויסות תנועה בכל מני כבישים בבריטניה. אם תוכל להגיב שם יותר נוח.Ccyclistnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-29243952357653711352021-07-10T14:54:54.625-07:002021-07-10T14:54:54.625-07:00התחבורה הציבורית לתל השומר הרבה יותר מדי טובה ביחס...התחבורה הציבורית לתל השומר הרבה יותר מדי טובה ביחס לכמות האנשים שמגיעה לשם<br />כי יש שם מסוףמוישיhttps://www.blogger.com/profile/04191170993969156830noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-36486088351334130512021-06-22T10:56:22.075-07:002021-06-22T10:56:22.075-07:00תודה על התשובה המפורטת. אתה צודק שרשת הדרכים ההיסט...תודה על התשובה המפורטת. אתה צודק שרשת הדרכים ההיסטורית, הלא ממוחלפת, משחקת תפקיד חשוב. אבל בפוסט הספציפי הזה לא הסתכלתי על כך רק בעיניים של התח"צ (עבר כתבתי פוסט על קווי הזנק שהתייחס לסוגייה מזווית זו).<br />דרך ז'בוטינסקי באזור פתח תקווה מראה שזה לא מספיק לעירוניות טובה, אם כי אין ספק שזה יותר טוב ממקומות שאין בהם לא עירוניות ולא תחבורה ציבורית. <br />לגבי רמת אביב אתה צודק, סתם דוגמה שקרובה אלי כי גדלתי שם כשבנו את הבניין. הייתי יכול להביא כדוגמה גם את בניין המשרדים מעל קניון כפר סבא הירוקה, אולי זה היה ברור יותר.<br /><br />לגבי אור יהודה, הלכתי ברגל ממרכז אור יהודה למשרדים שמדרום לו, הליכה קצרה מאד. בגלל זה שמתי אותו בקבוצת הכיסים. לגבי הרצליה, רציתי בדיוק להציג את הדואליות הזו של אזורי תעסוקה גדולים, שחלקים מהם יכולים להתנהג בצורה מאד עירוניתצ והשוליים שלהם פחות. לגבי בסיסי צבא אמנם לא התייחסתי בפוסט אבל זו סוגייה נכונה.הרוכב לאוטובוסיםhttps://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-70038400225351334492021-06-22T00:33:36.702-07:002021-06-22T00:33:36.702-07:00קודם כל מבחינת אזורי תעסוקה יש לחלק לסוגים אחרים:
...קודם כל מבחינת אזורי תעסוקה יש לחלק לסוגים אחרים:<br /><br />1. אזורי תעסוקה שיושבים על צירי תחבורה היסטוריים ולכן נהנים מתחבורה ציבורית טובה שתמיד הייתה שם: על כך נמנים ציר בגין ורחוב המסגר, מתחם הבורסה, מתחם ה-BBC, ואזור התעשייה של הרצליה, שבניגוד למה שכתבת דווקא הוא אחד ההלכתיים שבהם. המרחקים בו לא גדולים, ומהקצוות של אזור התעשייה להגיע לתחבורה הציבורית שעל כביש החוף זה ממש לא נורא. לגבי המשרדים על האיילון יש להם יתרון מובחן מאשר משרד ברוטשילד. הם גם מאוד קרובים למגורים מצד אחד ומצד שני הם קרובים לתחבורה ציבורית בינעירונית (אוטובוסים ורכבות), כך שזה מקל על אנשים שמגיעים מרחוק. <br />2. אזורי תעסוקה ששוכנים בערים, אך רחוקים מצירים היסטוריים, מה שמצריך אליהם הקמה של קווי תחבורה ציבורית יעודיים שמבזבזים תשומות. על אלה נמנים, רמת החייל, ציר יגאל אלון (יחסית לכמות המיוממים אליו, התחבורה הציבורית בו דלה יחסית), א.ת רעננה וא.ת פולג, פארק אזורים בפתח תקווה, א.ת אור יהודה, ומתחם האלף שנמצא בבנייה. השניים הראשונים מאפשרים הגעה במיקרו-מוביליטי בשל הסמיכות שלהם לאזורי מגורים.<br />אזור התעשייה של חולון יכול להמצא בשתי הקטגוריות תלוי איפה יוקמו בו המשרדים הגדולים. <br />3. בסיסי צבא: אם נסתכל במרכז על גלילות, צריפין, ותל השומר, כמות המיוממים אליהם מונה כמה אלפים, העניין הוא שהם ממוקמים די באמצע שום מקום, ולרוב התחבורה הציבורית אליהם לא מספקת ולא עונה לדרישות של אלפי החיילים שמשרתים בהם. <br />4. הדוגמה של המגדל ברמת אביב היא לא טובה. בגלל שהאזור תמיד היה "מוטה מגורים" בגלל האוניברסיטה, שהרבה יותר משמעותית מהבניין (כיום זה אפילו לא מגדל) הבודד מעל הקניון. Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-20830290778547221312021-06-21T22:18:30.355-07:002021-06-21T22:18:30.355-07:00ספיראליים עוד אין בארץ, אבל הכיכר מעל מחלף וולפסון...ספיראליים עוד אין בארץ, אבל הכיכר מעל מחלף וולפסון היא כיכר מרומזרת ויש עוד כמה דוגמאות בודדות.<br />אגב, אתה צודק, לוקח לי 10 דקות להגיע לרעננה מערב באופניים (ברכיבה רגועה מאד) וטיפ טיפה יותר מזה לרננים. למרכז אחוזה זה לוקח קצת יותר בעיקר בגלל הצמתים הרבים. כלומר הרכיבה האיטית שלי ממילא נהיית יותר איטית.<br /><br />התופעה של מוקדי מסחר ותעסוקה מבוססי לוקיישן המוכוון לרכב הפרטי קיימת בכל העולם. השאלה היא רק העוצמה שלה לעומת מה שקיים בתוך הערים. בישראל קרו שני דברים, האחד הוא שההסטוריה האורבנית של ישראל טרם הרכב הפרטי מאד קצרה כלומר, המוקדים ההסטוריים שלא מוכווני רכב פרטי מאד קטנים. השני הוא האימוץ הנלהב מדי של פתרונות מבוססי רכב פרטי לאחר שהתבסס, וזניחה כמעט מוחלטת של פתרונות לא מבוססי רכב פרטי בבנייה חדשה. כלומר ה-PARADE שאתה מתאר או החניות ברחובות העורקיים בספרד פשוט נדירים בכל מה שקשור לבנייה חדשה (בעשורים האחרונים) בישראל. לכאורה יש עכשיו קריאה לשינוי אבל אני עדיין רואה את זה כמעט מדי. <br />התוצאה היא שהאיזון בין צרכים למשתמשים שונים הופר במידה מסוימת בהרבה מקומות בעולם, אבל בארץ ביתר שאת.<br /><br />אגב ארצות הברית היא דוגמה מעניינת שונה במקצת, מחד יש לה הסטוריה עירונית ארוכה ומסיבית יותר בעידן טרום הרכב הפרטי ולכן יש בה מרחבים די גדולים של מרכזי ערים עם עירוניות טובה, וגם ההיצמדות לשיטת הגריד תורמת לכך. מצד שני היצאה לפרברים, גם של מגורים אבל גם של תעסוקה ומסחר היתה כל כך חזקה שהיא השאירה את אותם מרכזים עירוניים חזקים כמעט נטושים, התוצאה היתה שהאוכלוסיה החלשה באה לגור במרכז העיר ויצאה לעבוד בפרברים ולכן גם היא היתה תלוית רכב. וערים רבות נראו מבחינת תעסוקה כמו דונט עם חור באמצע. (שיקגו היתה דוגמה חזקה לכך אבל זה קרה בערים רבות).<br /><br />כיום, כשיש תנועת שינוי חזרה לערים אז יש "עם מה לעבוד" יש אזורים שלמים עם פוטנציאל לעירוניות טובה שאפשר להחיות.הרוכב לאוטובוסיםhttps://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-23113097026586089202021-06-21T06:37:07.317-07:002021-06-21T06:37:07.317-07:00תיקון: נתיבים ספיראליים. טעות הקלדה של ט/אתיקון: נתיבים ספיראליים. טעות הקלדה של ט/אCcyclistnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-13159345563199151762021-06-21T06:34:30.638-07:002021-06-21T06:34:30.638-07:00גם באירופה יש פיתוח פרברי ופיתוח מבוסס רכב. כתייר ...גם באירופה יש פיתוח פרברי ופיתוח מבוסס רכב. כתייר במרכזי הערים רואים את זה פחות (אולי באוטובוס משדה התעופה אם אין רכבת) אבל הקניונים וחנויות המחסן נמצאים לצד הדרכים הראשיות. בביקור ברומא לפני כמה שנים שאלתי את פקיד הקבלה איפה המקומיים קונים כי מחירי המוצרים במרכז העירנדי גבוהים והוא הפנה אותי ל Porta di Roma - קניון ענק ליד סניף איקיאה בקרבת האוטוסטרדה ההיקפית, ה A90. בלונדון חנויות המחסן אוהבות את הכביש הצפון מעגלי שבגבול אזורים 3 ו 4, בין הפרברים הפנימיים לחיצוניים. את מדריד חצינו בכבישים מהירים בגלל תשתית הטעינה וגם שם בפרברים הקניונים והמחסנים דומיננטיים. <br /><br />ההבדל הוא שבפרברים בריטיים מסורתיים נהוג למקם Parade של כמה חנויות מדי פעם ובספרד נהוג להקדיש את הקומה התחתונה במבנים רבי קומות ברחובות ראשיים למסחר או לבנות מרכזים מסחריים בקרבת הדרכים הראשיות. בצורה כזו יש גם לתושב הפרברים משהו בטווח 5-10 דקות הליכה. <br /><br />לגבי אופניים - אפשר לכסות איתן 2 ק"מ בפחות מ 10 דקות. החישוב שלי הוא שאתה כ 5-10 דקות באופניים מתחנת רעננה מערב ו 10-15 דקות ממרכז אחוזה וקניון רננים בהתאם לרמזורים. <br /><br />אני מכיר את הסצינה מהסרט, אבל היא אינה אפשרית בכיכר עם נתיבים ספירטליים. אתאר לפי נהיגה בימין: אתה מגיע לכיכר רב נתיבית ויש לך 2-3 נתיבים שכולם מסומנים על הכביש מבחינת יציאה. אתה בוחר בימני כדי לפנות ימינה, באמצעי להמשיך ישר אט בשמאלי לפנות שמאלה. אחרי כל יציאה הנתיבים הספיראליים נדחקים החוצה. הימני מבוטל, האמצעי עובר ימינה, השמאלי עובר לאמצע, ומשולש הנובע ממרכז הכיכר מתחיל את הנתיב השמאלי החדש, זה שיחזור 180 לנקודה בה התחלת. אי אפשר לעשות סיבובים בכיכר ספיראלית בלי שתבחר כל פעם לפנות לנתיב השמאלי החדש שמתחיל כשהנתיב שלך נדחק ימינה והוא ריק לחלוטין מתנועה. <br /><br />כשהכיכרות הגדולות מגיעות לרמה של רימזור חלק מהרמזורים מווסתים את הכניסה לכיכר ובדוגמאות מסויימות יש רמזורים בתוך הכיכר שמווסתים את הנסיעה סביב המרכז. זה אמצעי מאד יעיל בהרבה מצמתים והרבה יותר בטוח. אולי אעלה משהו לפורום בהזדמנות. Ccyclistnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-66177976489567804482021-06-21T05:29:05.044-07:002021-06-21T05:29:05.044-07:00השתדלתי להשאיר את הדוגמה בפשטותה, ברור שיש אלף תרח...השתדלתי להשאיר את הדוגמה בפשטותה, ברור שיש אלף תרחישים אפשריים, הבעיה העיקרית היא המצאי הקיים, שבאזורים עירוניים טובים הוא קטן ובאזורים עם עירוניות גרועה הוא נפוץ (בין אם מדובר בהסבת מבנים ישנים ובין אם מדובר בבנייית קמפוס חדש על קרקע בתולית). מובן גם שכנהג אתה מחפש את המקום שנוח למכונית וכהולך רגל או רוכב אופניים אתה מחפש את המקומות הנוחים לאמצעים אלה, הבעיה העיקרית שהצפתי היא שאנחנו בונים בעיקר למכוניות וכך בהגדרה מכריחים יותר ויותר אנשים להיות נהגים ומייצרים היזון חוזר שלילי. עבור אנשים רבים פשוט אין שום דבר נורמלי במרחק הליכה/רכיבה והאופציה הכמעט יחידה היא רכב פרטי. המצב כאן לא גרוע כמו בארה"ב, אבל בהחלט לא טוב כמו באירופה. לטעמי יש מקום לשני הסוגים תמיד, אך הסוג הראשון (המאפשר עירוניות טובה) פשוט נתקע בשנות ה-80 וכמעט רק הסוג השני ממשיך להתפתח.<br /><br />לגבי כיכרות, חוץ מזה שנזכרתי בצ'בי צ'ייס שנתקע מול הביג בן במשך יום שלם בכיכר בלי יכולת לצאת ממנה (בסרט: חופשה מטורפת באירופה נדמה לי), אני חייב לציין שיש די הרבה כיכרות בארץ, רובן ברחובות פנימיים כמו שראית בתוך אירפורט סיטי, כלומר כאלה שמספיק נתיב אחד לכניסה אליהן מכל חיבור. נתיבי ישראל נמנעו שנים מכיכרות בכבישים בינעירוניים (לא יודע למה) אבל לאחרונה רואים אותן יותר ויותר, גם כאן מדובר בכבישים הבינעירוניים הקטנים יותר, בהן צומת שלא היה מרומזר הופך לכיכר. גם במחלפים רואים כיכרות יותר ויותר.<br /><br />כיכרות מערכתיות יותר כמו שאתה מתאר עוד לא נפוצות בארץ אבל יכול להיות שגם זה יגיע.הרוכב לאוטובוסיםhttps://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-9519920799434015382021-06-21T05:02:09.184-07:002021-06-21T05:02:09.184-07:00והערונת: אינני מבין מדוע בארץ אתם משתמשים בצמתים ו...והערונת: אינני מבין מדוע בארץ אתם משתמשים בצמתים ולא בכיכרות. צילום הלווין של איירפורט סיטי עם חיבורי הצמתים החוצה ושלל הכיכרות הפנימיות זיעזע אותי. <br /><br />לפני שנתיים שלושה נסעתי באחד מקווי ה X9 בין כפ"ס לרעננה, האוטובוס פשוט עמד ועמד בצומת רעננה לפרק זמן שהרגיש לי כפול או משולש מהרגיל. הסיבה לכך היתה שלל מופעי הרמזורים בצומת. בהשוואה אפילו מעגל תנועה רב נתיבי מרומזר או מערכת רחובות סיבובית ( Gyratory ) מאפשרים לתנועה של מופע רמזור אחד לפנות לכל היציאות האפשריות בבת אחת. העובדה שמחלפים רבים בארץ מובילים לצמתים מרומזרים במקום כיכרות גורמת גם היא לעיכובים מיותרים. יש להדגיש שבבריטניה סימון הנתיבים בכיכרות גדולות הוא ספיראלי ולכן אפשר לבחור בכניסה לכיכר את הנתיב הנכון שיוביל אותך עד ליציאה הנכונה. בספרד הנתיבים קונצנטריים, מה שמחייב החלפת נתיבים מבלבלת בתוך הכיכר, ולהבנתי זה המצב גם בארץ. אם תאמצו את השיטה הקונצנטרית הבריטית תקבלו אמצעי יעיל שניתן להפעילו אפילו ללא רמזורים גם בדרכים ביניערוניות. Ccyclistnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-57302665659069749902021-06-21T04:20:06.092-07:002021-06-21T04:20:06.092-07:00לא הגדרת את גודל החברה של המנכ"ל התאורטי. אם ...לא הגדרת את גודל החברה של המנכ"ל התאורטי. אם מדובר בחברה של אלפים כנראה שיעדיף בנייה חדשה בשולי המטרופולין, גם אם זה על חשבון עובדים קיימים תלויי תח"צ. אם מדובר בחברה של עשרות או מאות עובדים אפשר עדיין להתמקם בבנייני תעשייה לשעבר באזורים מרכזיים יותר - דבר מאד פופולרי בערים אירופאיות שיוצר גם התחדשות עירונית וג'נטריפיקציה. הסבת המבנים הישנים מאפשרת לארכיטקטורה הישנה להמשיך להתקיים, חוסכת את כל תהליך ההריסה והבנייה מחדש, ומאפשרת לחללים הגדולים של המבנים הישנים לשרת שימושים חדשים. מקומות ציבוריים בלונדון שראוי שתגגל לראות הסבה הם השווקים השונים בקמדן כולל Camden Lock Market ו Camden Stables Market ובמקביל אני ממליץ שתגגל את ההסבה של Battersea Power Station ואת ה Tate Modern שגם היא תחנת כוח ישנה שעברה הסבה - מחשמל למוזיאון. <br /><br />מבחינת עסקים תעשייתיים קטנים - בבריטניה השימוש בוויאדוקטים לרכבות יצר אלפי "שערים" שהרכבת הארצית משכירה לבתי עסק כמו מוסכים. זהו חלל שאם לא היה מושכר היה עומד ריק והיה צריך לגדר אותו כדי שתהיה שליטה על הנעשה מתחת למסילות. <br /><br />בלונדון תמצא הרבה אזורי תעשייה בקרבת מסילות ראשיות שנהנים הן מקרבה לאזורי מגורים והן מכך שהתשתית הישנה של עידני הקיטור ורכבות המטען יצרה מקומות ריקים בתוך המרקם העירוני שמתאימים למבני תעשיית שירות מודרני. <br /><br />לטעמי המסילה בין לוד לתל אביב היא טיפה החמצה בכל הנוגע לעיור על כל רמותיו. אם האזור לא הכי מתאים למגורים (למרות שיש שם ישובים כמו אזור וכפר חב"ד) אולי היה אפשר להתאים חלק ממנו לתעסוקה מרוחקת על בסיס חיבור רכבתי. <br /><br />אודה שכנהג המקומות שאני נוהג אליהם שונים בתכלית מאלו שאני רוכב אליהם. למשל - לקניות ארוכות במרכזים עירוניים שנמצאים 15-20 דקות רכיבה ממני אין לי מה לנהוג כי מחירי החנייה מוגזמים וזמן הנהיגה די דומה. לעומת זאת המכונית מאפשרת לי להגיע למקומות שנמצאים 20-30 דקות רכיבה מפרכת ממני בלי שהטופוגרפיה תהיה מכשול ולהביא הביתה כמויות מטען גדולות כמו קניות בסופר או בחנות לציוד הבית. במקומות המרוחקים יותר החנייה חינם ומשום שחשמל לרכב זול בהרבה מדלק - הנסיעה משתלמת לי הרבה יותר מלנהג רגיל. מנקודת מבט של נהג ככל שהמקום חיצוני יותר כך הוא נוח יותר להגעה בדרכים הראשיות וככל שהוא פנימי יותר - כך ההזדחלות אליו בכבישים אל פנים העיר מקשה על ההגעה. אם רוצים להוציא נהגים פרבריים וכפריים מהרכב זה חייב להעשות ביצירת נקודות החלפה נוחות בין רשת הכבישים לרשת תח"צ תדירה, השתמשתי במספר שירותי חנה וסע מוצלחים מהדרכים הראשיות אל תוך ערים באת', יורק ואוקספורד. <br /><br />Ccyclistnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-58078051186502521702021-06-21T02:18:44.246-07:002021-06-21T02:18:44.246-07:00כן הם תמיד יהיו מיעוט, אבל לא הייתי בהכרח קורא להם...כן הם תמיד יהיו מיעוט, אבל לא הייתי בהכרח קורא להם מיעוט מבוטל. ההגדרה של מטרופולין היא "מרחב בחירה אחד" כלומר בהגדרה אתה יכול לגור בכל מקום במטרופולין ולעבוד בכל מקום בו, חוק הגרויטציה אומר שתמיד יהיו אנשים שיעשו את שיקולי המרחק וינסו לעבוד קרוב, אבל בעידן הרכב הפרטי הוא כוח יחסית חלש. <br />מאחר וכאמור יש המון גורמים שממתנים את הגודש, אז על אף שזה לא פתרון קסם ולא מביא למהפכה, הוא מצטרף לשורת מנגנונים אחרים ותורם את חלקו ולכן חשוב גם כן.הרוכב לאוטובוסיםhttps://www.blogger.com/profile/08362226650916304740noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7449944553843247141.post-60285344154901558592021-06-21T01:09:37.225-07:002021-06-21T01:09:37.225-07:00פוסט יפה.
אני באמצע, מעלה תהייה בקשר לסעיף ג. מענ...פוסט יפה.<br /><br />אני באמצע, מעלה תהייה בקשר לסעיף ג. מעניין אותי כמה מהעובדים באזור מוטה מגורים כזה, כמו בניין משרדים ברמת אביב, אכן מגיעים מהשכונה. האם זה משתנה עם הזמן. יש (אולי) איזו אשליה שעירוב שימושים יגרום לכך שרבים יעבדו בטווח קצר ממקום מגוריהם, להערכתי הם תמיד יהיו מיעוט. גם במקומות עבודה שבאופן טבעי ממוקמים בתוך שכונות מגורים, כמו מוסדות חינוך, אנשים גרים בשכונה אחת ועובדים באחרת,מכל מיני סיבות. Davidhttps://www.blogger.com/profile/12035857132580594626noreply@blogger.com